למה משמשים אופנועי הקרוזר?
אופנועי קרוזר (Cruiser motorcycle) כשמם כן הם - אופנועי טיול והנאה ולא אופנועים שגומעים כבישים מהירים במהירות מטורפת.
אם המסורת של הרייסרים היא בריטית והספורט יפנית - הקרוזרים הם אופנועים בסגנון האמריקאי של שנות ה-30 עד ה-60.
אופנוע קרוזר קלאסי מתאפיין במושב נמוך יחסית, חמוקים מעוגלים, חלקי כרום נוצצים וכמעט תמיד הוא יהיה הפחות מהיר מבין האופנועים שמסביבו.
הקרוזרים הם "אולד סטייל", עם לא הרבה כוחות סוס (למעט סגמנט ה"פאואר קרוזרים" המועשר היטב). חיצונית, עם מראה רטרו מכובד ונוסטלגי, הם מושכים תשומת לב מהסביבה ולרוב מתאפיינים במראה אטרקטיווי ונהנתני משהו.
ברבים מהקרוזרים הקלאסיים תנוחת הרכיבה היא די מעייפת. במיוחד אם מוסיפים לזה את המאפיינים של הקרוזר הקלאסי והכבד, כמו הרגליים השלוחות קדימה, הידיים הפרושות ומורמות לכידון הגבוה וכמובן - היעדר מיגון הרוח.
אגב, העניין האחרון הופך את הנסיעה המהירה בקרוזר לפחות נעימה, במיוחד לאורך זמן. ואכן, הקרוזר לא מיועד לנסיעה מהירה מדי בסגנון הרייסר או אופנועי הספורט, אלא לטיול שליו בסביבה כפרית, שלא קשורה בכלל לאוטוסטרדות ולדרכים מהירות.
באופן טבעי משהו, מי שאינם אופנוענים תופסים את הקרוזרים בתור הארלי דייווידסון. הם רואים קרוזר, במיוחד אם הוא שחור אבל לא רק, וחושבים שהוא הארלי. אז נכון, הארלי הוא השם הראשון שעולה כשרואים קרוזר. הם האופנועים המוכרים ביותר בסיגמנט, לפחות אצל מי שאינם בעולם האופנועים.
רבים מה"קרוזרים" הם אופנועי קאסטום גדולים וכבדים ומשודרגי טכנולוגיה. החדשים דוגמת הארלי דיווידסון ספורטסטר S, טריומף רוקט 3 או הצ'לנג'ר של אינדיאן הן חיות מרגשות. יש גם דור חדש, לא עושה עניין וקליל נהיגה, כמו המטאור 350 של רויאל אנפילד, אבל הרוב רציני וכבד הרבה יותר.
אופנועי קרוזר (Cruiser motorcycle) כשמם כן הם - אופנועי טיול והנאה ולא אופנועים שגומעים כבישים מהירים במהירות מטורפת.
אם המסורת של הרייסרים היא בריטית והספורט יפנית - הקרוזרים הם אופנועים בסגנון האמריקאי של שנות ה-30 עד ה-60.
אופנוע קרוזר קלאסי מתאפיין במושב נמוך יחסית, חמוקים מעוגלים, חלקי כרום נוצצים וכמעט תמיד הוא יהיה הפחות מהיר מבין האופנועים שמסביבו.
הקרוזרים הם "אולד סטייל", עם לא הרבה כוחות סוס (למעט סגמנט ה"פאואר קרוזרים" המועשר היטב). חיצונית, עם מראה רטרו מכובד ונוסטלגי, הם מושכים תשומת לב מהסביבה ולרוב מתאפיינים במראה אטרקטיווי ונהנתני משהו.
ברבים מהקרוזרים הקלאסיים תנוחת הרכיבה היא די מעייפת. במיוחד אם מוסיפים לזה את המאפיינים של הקרוזר הקלאסי והכבד, כמו הרגליים השלוחות קדימה, הידיים הפרושות ומורמות לכידון הגבוה וכמובן - היעדר מיגון הרוח.
אגב, העניין האחרון הופך את הנסיעה המהירה בקרוזר לפחות נעימה, במיוחד לאורך זמן. ואכן, הקרוזר לא מיועד לנסיעה מהירה מדי בסגנון הרייסר או אופנועי הספורט, אלא לטיול שליו בסביבה כפרית, שלא קשורה בכלל לאוטוסטרדות ולדרכים מהירות.
באופן טבעי משהו, מי שאינם אופנוענים תופסים את הקרוזרים בתור הארלי דייווידסון. הם רואים קרוזר, במיוחד אם הוא שחור אבל לא רק, וחושבים שהוא הארלי. אז נכון, הארלי הוא השם הראשון שעולה כשרואים קרוזר. הם האופנועים המוכרים ביותר בסיגמנט, לפחות אצל מי שאינם בעולם האופנועים.
רבים מה"קרוזרים" הם אופנועי קאסטום גדולים וכבדים ומשודרגי טכנולוגיה. החדשים דוגמת הארלי דיווידסון ספורטסטר S, טריומף רוקט 3 או הצ'לנג'ר של אינדיאן הן חיות מרגשות. יש גם דור חדש, לא עושה עניין וקליל נהיגה, כמו המטאור 350 של רויאל אנפילד, אבל הרוב רציני וכבד הרבה יותר.
