שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
האם ערים צפות אפשריות למגורים?
עליית מפלס המים בעולם מעמיד בסכנה רבות מערי העולם. אם תימשך הפשרת הקרחונים בשל ההתחממות הגלובלית, עלולות חלק מהערים המוכרות לנו להתכסות במי ים. במצב כזה עשויים המגורים על פני המים להיות אחד הפתרונות החכמים לאדם.
הערים הצפות (Floating Cities) ישוטו אז על פני האוקיינוסים ויהיו מעין תיבות-נוח מודרניות. כל עיר כזו תתקיים כשכל תושביה חיים על פני המים.
כיום פועלים במקומות שונים בעולם לתכנון של ערים כאלה. הולנד היא אחת המדינות הפועלות במרץ לתכנון של ערים צפות, במיוחד בעיר רוטרדם, שעד שנת 2030 לקחה על עצמה בניה של שכונה שלמה על פני המים.
הנה רעיון הערים הצפות:
https://youtu.be/rJmB-dtt_qI
סרטון על תכנון ערים מדהימות שיצופו על פני המים בעתיד:
http://youtu.be/PaTvuudh0l4
תכנית נוספת למגורים על המים:
http://youtu.be/SuQTBkLqHxc
תכנית קונספט להקמת עיר שתצוף מעל הזבל שבאוקיינוס, זה שזכה לשם "היבשת השביעית":
https://youtu.be/p2Bv4dBGF2I
ותכנית לעיר צפה מדהימה לא פחות:
https://youtu.be/Lu1CTlC0sPE
כיצד והאם נחיה בעתיד מתחת למים?
מגורים מתחת לפני הים הם אחד הפתרונות האפשריים לכמה מהבעיות שנראות באופק העולמי. מהמידבור המתגבר, דרך הערים הגדלות והולכות, מחירי הנדל"ן המתייקרים והתמוססות הקרחונים, כל אלה עלולים לגרום להקטנה של אזורי המחיה היבשתיים או יוקר בלתי נסבל שלהם. כבר כיום ישנן ערים גדולות שנמצאות בסיכון אמיתי להיעלם מתחת לפני הים, ביניהן מנהטן, שנגחאי ובנגקוק.
ישנן גם מדינות, בעיקר קטנות, שסובלות ממחסור בשטחי בניה זמינים ומחירי הדירות בהן הולכים וגדלים. לכן, לא פלא שחיפוש אחרי מקומות חדשים להתיישבות, כמו הים והאוויר, הופכים לאפשרות סבירה בעתיד.
אך החיים מתחת לפני הים, בערים תת ימיות, מחייבים פתרונות לבעיות שונות שאינן נדרשים בבניית ערים צפות למשל. הראשונה שבהן היא הלחץ של המים במעמקים. כל מבנה במעמקי הים יצטרך להיות חזק מאד ועמיד ללחץ המים הגדול. בין המבנים יצטרכו לבנות מנהרות שיאפשרו תנועה חופשית וקלה של אנשים. צריך גם לאפשר שיטה של תנועה מהירה וקלה לאנשים הרוצים לצאת אל העולם שמחוץ למים ולחזור הביתה למעמקים, משהו מעין "מעלית ים" שתרים ותוריד אנשים אל ומפני המים אל ביתם שבמעמקי הים.
הנה הרצאת וידאו על אפשרויות המגורים מתחת לפני הים:
https://youtu.be/R-BE_TmDOD8
ניסיונות למלון שכבר קיים מתחת למים, אבל לא נראה לא כל כך טוב...
http://youtu.be/EVzbf01QnD0
מלון שחולמים להקים יזמים בסין מתחת לים:
http://youtu.be/uWpmkjnl9P4
כמה מתקנים שעבר נבנו בעבר מתחת לפני הים:
https://youtu.be/6XCLWNG7Fb0
וסרט תיעודי על ערים תת-ימיות או ערים מתחת למים שייבנו בעתיד:
https://youtu.be/3wjrKEcv0KA?long=yes
מה זה יורט וכיצד מעבירים אותו ממקום למקום באסיה ומונגוליה?
היורט הוא אוהל מונגולי, שמגן על הרועים הנודדים בערבות אסיה, מהחום והקור, במקומות המרעה שאליהם הם מגיעים. לא רק במונגוליה, אלא גם במדינות נוספות של נוודים באסיה, כמו קירגיזסטאן, קזחסטן ואזורים מסוימים בסין.
יורט, אגב, הוא שם כללי לאוהל. בלשון המונגולית שמו המדויק של מה שאנו קוראים יורט הוא "גר" (Ger).
היורט, או היורטה, הוא מבנה שכבר מאות שנים משמש את המקומיים למגורים זמינים וקלים להעברה ממקום למקום. לוקח לבנות אותו זמן קצר והוא מספק לאנשים לינה כמו בבית - אבל בטבע.
למונגולים לוקח בין חצי שעה לשעתיים לפרק את היורטות ולהעבירן לאיזור אחר, שופע עשב מוריק ומרעה לבהמות.
מי שמקיימים אורח חיים נוודי במונגוליה חיים ביורט כל השנה. בכל עונה משפחות הנוודים מעבירות את היורט שלהם ממקום למקום. בקיץ להרים הגבוהים לכמה חודשים בהם הם רועים את העדרים ובחורף ההיפך.
במונגוליה נבנים ארעית יורטים, כלומר גרים, גם בפאתי הערים הגדולות, כולל שכונות בבירה המונגולית אולן בטור.
מבנה היורט המסורתי לא זקוק לעמודים או לתמיכה פנימית כלשהי. זה חלק מההסבר של הגאונות הנעוצה ביורט המונגולי. יש לו שלד מעץ גמיש בצורת איקסים מעוינים ומעליו לעתים קורות ארוכות לשלד הגג, כשלמעלה מצוי הכתר, שהוא העיגול המרכזי, הנסמך על קורות הגג וסבכת הקיר.
החיבור של הכתר, ביחד עם זווית המפגש שבין הקורות לקיר, מייצרים לחץ שתומך במבנה כולו. מעל היורט פורשים יריעות לבד עבות, שמבודדות ומונעות חדירת גשם פנימה.
ביורט מסורתי הרצפה מכוסה שטיחים. המודרני יעשו אותו לא פעם מעץ או דק.
בעשורים האחרונים יש יותר ויותר יורטים גם באירופה ובארה"ב. אבל כאן הם משמשים בעיקר לנופש פופולרי בקמפינג המודרני והמשודרג, ה"גלאמפינג".
גם בישראל יש היום הבונים יורט ואף חיים בו, אבל השלטונות לא מתלהבים וקונסים אותם.
הנה סרטון שבו מציגים אנשים את היורט שבו הם חיים:
http://youtu.be/6eOc7wy17wk
אמן ישראלי שבונה אותם (עברית):
https://youtu.be/fjzeS__oFDA
ובנייה של יורט בהילוך מהיר:
http://youtu.be/WwhMuVutx9o
מה כיף בקמפינג?
קמפינג (Camping) הוא בילוי של לינה בטבע ושהייה למשך כמה ימים בסביבה נקייה מרעש, עשן והמולה.
בקמפינג נוהגים אנשים, זוגות, חבורות וומשפחות להיזרק בטבע עם אוהלים שהביאו מהבית.
הנופשים בקמפינג נוהגים להביא איתם צידה, מדליקים מדורה ומכינים קפה בעזרת גזייה ומשקיעים בהכנת מאכלים פשוטים בטבע.
לא פעם הקמפינג יהיה בסמוך לאגם או חוף ים מבודד. במדינות רבות בעולם יש מתחמי קמפינג ובהם חונים ומקימים את האוהל והמקום מספק מקלחות ושירותים, לצד צרכניה ושמירה על הנופשים.
זו חוויה נהדרת למי שחיים בעיר ורחוקים ביום יום מהסביבה הטבעית. מתנתקים קצת מהמזון המהיר ומשליחי המסעדות, מהקצב המטורף ומהמולת העיר. אלה מתחלפים לזמן מה ומפנים את המקום לטובת עצים, בעלי חיים, פרחים, שמיים זרועי כוכבים וחביתה עם סלט.
הכלל כאן ברור. לקמפינג לא באים כדי להתפנק. הלינה באוהל חסרה את המזגן והמקלחת המפונפנת ומאיך לדעת שזה סוג של נופש, הממיר את התפנוקים בחוויות.
חוויות של טבע, אוהל, שק שינה והרבה זמן ביחד עם אנשים ששמחים לבלות איתם.
זו האווירה בקמפינג (עברית):
https://youtu.be/pO9HgGNROwY
ילדה שמבלה שבועות ארוכים בקיץ, על שפת הים (עברית):
https://youtu.be/_dPKoR5frFY
המצאות קמפינג שוות (עברית):
https://youtu.be/ViQ-Aabydz0
יש מי שבאים במכונית קמפינג שכזו:
https://youtu.be/GIG9P0lB1iA
כשגיא הוכמן המצחיק מגיע לקמפינג (עברית):
https://youtu.be/hJ06E5psC_s
בואו ללמוד איך עושים קמפינג (עברית):
https://youtu.be/cmRXKaGg2P8?long=yes
מה אוכלים בקמפינג (עברית):
https://youtu.be/JcsQ9YTsm_Y?long=yes
וכך עושים קמפינג בתקציבים שונים (עברית):
https://youtu.be/lN0CJoP9qyE?long=yes
מה זה לופט?
לופט (Loft) היא חלל מסחרי שהוסב לדירת מגורים צעירה ולא רשמית, כשלרוב היא מורכבת מחלל פתוח ומואר.
הלופט נחשב לאחת האופציות הטרנדיות להתגורר בעיר בחלל גדול, זול יותר מהרגיל ולרוב מעוצב בסגנון צעיר, אמנותי משהו ושובר מוסכמות. אמנם היום לופטים זולים פחות מבעבר (פרטים בהמשך), אבל הם עדיין אחת מצורות החיים היותר זולות, בסגנון חיים שמרגיש יוקרתי משהו.
לופט אמיתי כולל בדרך כלל תקרה גבוהה, חלונות גדולים, רצפה ותקרה מבטון חשוף ותשתיות חשמל וצנרת גלויות. דווקא הדברים הללו הם שהפכו בתחילה את חללים האלה ללא רשמיים, לא מפונפנים ואפילו חתרניים משהו.
הפוטנציאל העיצובי של הלופט האופייני הוא עצום. לופט כזה מציע בדרך כלל חלל מואר מאוד, אווירה קרירה בשל התקרה הגבוהה, אפשרות לבנות בו גלריה לשינה או לפינת עבודה, במידה והחלל המרכזי הוא חלל השינה ועוד. דווקא חוסר הפורמליות ואי הכוונה המקורית לשכן בו בני אדם, הם שהופכים את הלופט האמיתי לחלל כל כך מתאים לצעירים, אמנים ובעלי נפש חופשית.
הלופט האופייני, אם כך, הוא דירה מגניבה ואסתטית, שבעבר שלה הייתה בית מלאכה, סטודיו תעשייתי או מחסן עירוני. מי שגילו שניתן להתיישב בחללים כאלה ולהפוך אותם לדירות המגורים שלהם היו צעירים תפרנים בעיר שיקגו.
הם שכרו או קנו אותם כי המחיר היה זול יחסית, אבל החופש לעצב חלל כזה לפי הטעם האישי והיעדר מסורת קודמת של ריהוט חללים כאלה למגורים הביאו ליצירתיות רבה, אסתטיקה מודרנית ושוברת מוסכמות, הרבה שילוב של ישן מהרחוב עם חדש מהחנות ובעיקר התלהבות ע"י ובית עצומה.
משם הטרנד עתיד די מהר להתפשט לכל עיר גדולה בעולם המערבי. השילוב של מחיר זול עם אפשרויות בלתי מוגבלות קסם, כך נראה, לרבים.
אבל אם הצעירים המקוריים שהפכו את המקומות הללו לדירות מגורים היו בתחילה בעיקר אמנים ואנשי בוהמה, עם הזמן וכשהטרנד התגבר, החלו להגיע העשירים ובעיקר הנובורישים (מתעשרים חדשים), שקנו את הלופטים במחירים מופקעים והתיישבו בהם, לא מעט כדי להעיד על עצמם שהם מיוחדים ובעלי נפש אמנותית. הם שהביאו לא מעט מהלופטים של פעם להפוך לדירות יוקרה מנוכרות ונוטפות דולרים, מקומות שדבר מהרוח העיצובית המקורית ומסגנון החיים החופשי של דיירי הלופטים המקוריים לא נותר בהם.
הנה לופט אופייני בסוהו של ניו יורק:
https://youtu.be/ahUfYWpjehs
לופט מעוצב בעיר ונקובר שבקנדה:
https://youtu.be/FSy-lvKdiNM
רעיונות לעיצוב לופטים:
https://youtu.be/rYUhR4lp6t8
סיפורו של לופט:
https://youtu.be/LnC5-o44C9A
תמונות של לופטים מרהיבים:
https://youtu.be/qQkteBAdtjU
ובניין שקנו יזמים והפכו ללופטים:
https://youtu.be/87McQBQVjPk
מה זה גלאמפינג?
נשמע שהגלמפינג (Glamping) הוא כיום בכל מקום על פני הגלובוס. אנשים רוצים ללון בגלמפינג, מספרים על גלמפינג ושואלים על גלמפינג, אבל מה זה בדיוק גלמפינג או אולי מה לעזאזל ההבדל בין גלמפינג לקמפינג?
אז הגלמפינג הוא שדרוג של הקמפינג הקלאסי, בו נהגו אנשים ומשפחות להיזרק בטבע עם אוהלים שהביאו מהבית, קצת צידה לדרך ומדורה או איזו גזייה לעשות קפה ומאכלים פשוטים.
וכמובן, שמיים זרועי כוכבים וטבע שמקיף אותך כמו אח.
גלמפינג לעומת זאת, מציע חוויית קמפינג מהודרת, מפנקת ויוקרתית. קמפינג שהוא גלאם. נוצץ. קמפינג של הביוקר, אבל עדיין עם קרבה לטבע, שקט, אוויר צלול וחיבור לסביבה.
הנוחות כמו במלון, אבל בלי להתנתק ולהיסגר בחדר מבודד מהסביבה.
בגלמפינג, חיבור של המילים "Camping", בעברית "מחנאות", עם "Glamorous", באנגלית "זוהר, מפואר".
אפילו לא ברור שמדובר יהיה בהכרח באוהל. יהיו כאלה עם ביתנים מיוחדים שהמיוחדות שלהם או לפחות המיקום בו הם ניצבים מושכים ללון בהם.
טרנד הגלמפינג העדכני, שהחל באירופה והתפשט לעולם כולו, תוך צמיחה משמעותית בתקופת הקורונה. בצפון אירופה, למשל, יש בועות שקופות המאפשרות לישון ולהביט מהמיטה בשלג היורד מלמעלה או בזוהר הצפוני. באסיה ובאפריקה מוצעים אוהלי יורט מפנקים ואוהלי מותרות, במקומות מסוימים זה יהיה אוטובוס, קרון או אפילו מטוס, שבעליו הציבו אותם בטבע והם הפכו למקום לינה בוטיקי.
הגלמפינג, בניגוד לפשטות של הקמפינג, מציע נופש בטבע, אם באוהל אז מפנק ומצויד בכל הדברים שנחוצים כדי להרגיש טוב, כמו במלון ולא פרימיטיבי מדי. כי פרימיטיביות לכמה ימים היא מקסימה אבל יש אנשים שפשוט לא מסוגלים לחזור כל כך רחוק אחורה בזמן.
בכל מקרה, אם ברמה גבוהה מדובר, אז מתחמי הגלמפינג מתחרים ביניהם בלהציע את הפינוק המירבי שבטבע.
ויש בהחלט רמות שונות של פינוק. מתאורה, Wifi והמיטה שתמיד תהיה רכה, דרך גלמפינג במדינות קרות או חמות מדי שיציע באוהל מיזוג, שמקרר בקיץ ומחמם בחורף ונותן הרגשה טובה בלילה ומרעננת בבוקר ופחות כזו שמזכירה את האוהל מהמילואים.
חלק מהנופשים אולי לא, אבל רבים מחפשים בגלמפינג את החדר שהשאירו מאחוריהם במלון בחופשה הקודמת. ואכן, אוהלי הגלמפינג כוללים לא פעם גם ריהוט, טלוויזיה, פרקט, מקלחת מפנקת ושירותים על רמה.
חלק משירותי הגלמפינג יוסיפו ויציעו גם טיפולים משלימים וחוויות יוקרה, החל מטיולים בסביבה וחוויות ספורט ועד יוגה, מדיטציה, ארוחות למיטה וכדומה.
הנה חווית הגלמפינג (עברית):
https://youtu.be/vWfAk4BQ0wg
הישראלים שמתאהבים בגלמפינג (עברית):
https://youtu.be/p9028s8wheY
אוהל גלמפינג ציורי:
https://youtu.be/d2Huft0uVbE
גלמפינג במדבר הירדני:
https://youtu.be/4QfmkN2J7_E
גלמפינג הררי בגאורגיה:
https://youtu.be/rColL0WOL8I
גלמפינג בשלג:
https://youtu.be/M2yYduZJp1k
גלמפינג במלונות בועה בעולם:
https://youtu.be/ONrSOQ_CJ7M
יש גם מתחמים שהם בין קמפינג לגלמפינג (עברית):
https://youtu.be/GwdK-kRCwX0
ועוד אתרי גלמפינג מעניינים בעולם (עברית):
https://youtu.be/_bjMSbAP30M?long=yes
האם בעתיד נגור במבנים מסתובבים?
מבנים שמסתובבים הם רק עניין של זמן. דמיינו קומות שנעות ומסתובבות בהתאם לרצונותינו, למיקום השמש ועוד. הדירה מסתובבת כך שהיא תפנה אל השמש כשקר או לכיוון מוצל בשעות החום, היא פונה אל הנוף הפתוח כשמצב הרוח מבקש זאת או לנוף אורבני (עירוני) בזמן אחר. התאורה, הטמפרטורה והאווירה משתנים - הבניין לא.
פרויקטים כאלה שמשלבים בין אדריכלות ורובוטיקה מעוניינים ליצור התאמה לצרכי המשתמש בכל רגע נתון. ההתאמה בהם נועדה להיות הטובה ביותר לדיירים. הדינמיות והתזוזה של הבניין תורמים לחוויה של המגורים בו, למראה ולנוחות.
כבר היום קיימים בנייני מגורים שמנסים שיטות כאלה בזהירות, כמו וילה מסתובבת בלוס אנג'לס או בניין בן 15 קומות שנבנה בברזיל וכל קומה מסתובבת בו בנפרד, כשכל הקומות מחוברות לציר מרכזי. בשנים האחרונות הוכרז על הקמה בעתיד הקרוב של 2 בניינים מסתובבים, שייבנו בדובאי ובמוסקבה. אלה יהיו בעצם הבניינים הנעים הראשונים בעולם.
הנה מבני העתיד המסתובבים:
http://youtu.be/iY0Uuyf8Xhw
הנה עוד:
http://youtu.be/sUUT0Wnh3nY
ותכניות קרובות לבתים מסתובבים במוסקבה ובדובאיי:
http://youtu.be/4muhc_QUGcI
מהו הבית שיושב על גג של בית?
לופטקיוב (Loftcube) הוא יחידת מגורים ניידת, קוביית הלופט קומפקטית וחכמה שנועדה לתת פתרון דיור לצעירים האורבניים של המאה ה-21, אלו המתגוררים ונחים בעיר הגדולה והיקרה. מדובר בקובייה שהיא כמעט כולה שקופה, הניתנת להעברה אל המקום בו רוצים לגור, באמצעות מנוף או הליקופטר משא. אם זה בראש בניין ואם זה בקרחת יער - הלופטקיוב הוא נייד, אופנתי, מתוכנן בדייקנות ויפה להפליא בתור מקום מגורים.
את הלופטקיוב תכנן האדריכל הגרמני ורנר איסלינגר בכדי לספק מקום מגורים ארעי ובר-הזזה. הוא מודולרי ומציע אפשרויות בחירה לקונה. כל Loftcube נבנה במפעל ומועבר בנוי, כיחידה אחת, אל המקום המיועד לו. השלד שלו מיוצר מחומרים קלים כך שיהיה קל להזזה והנפה במנוף או המסוק, קירותיו עשויים מזכוכית מחוסמת והקונה המאושר יכולים לבחור את דרגת שקיפות שלהם, צבעו ומידת עמידותו לתנאי מזג אוויר קשים.
מרכיביו הפנימיים של הלופטקיוב הותאמו לחלל המצומצם. הם גם תופסים מקום מינימלי, כמו במקרה של היחידות הסניטריות קטנים, או של המטבח קומפקטי ומתוכנן בצורה חכמה מאד. יחידות הבית גם גמישות ומשתנות לצרכים שונים בהקשרים שונים במהלך היום. אם זה שולחן בר שזז על צירו והופך ברגע אחד לשולחן אכילה ובזמן אחר לשולחן שימושי לעבודה, בצד השני של המחיצה. כך גם ראש המקלחת, שמסתובב על ציר ויכול להשקות, כשהוא אינו משמש לרחצה, את הצמחים שבעציץ הכניסה לבית.
בינתיים נראה שהלופט קיוב לא משיג את החזון של מתכננו. הוא חלם על גגות הערים, מרחב פתוחים ובלתי מנוצלים לחלוטין, שיכוסו בלופטים זעירים כאלו ויאפשרו מקומות מחיה קטנים לרווקים ולזוגות המעוניינים בחלל מעוצב ולא גדול בעיר, או לאנשי עסקים שיבקשו לרכוש חלל מנוחה בעיר הגדולה. אך נראה שהשינוי הזה לא מתרחש כל כך מהר. כנראה שהמחיר שמגיע לחצי מיליון שקלים והשטח הקטן, בן ה-36 מטרים רבועים, לא משכנעים את ההמונים בצדקת ההשקעה.
הנה הלופט קיוב:
https://youtu.be/4AWPtsqWU7Q
הממציא איסלינגר מספר על הלופטקיוב ואפשרויותיו:
https://youtu.be/NyskCUtWmtI
כך הציבו את האבטיפוס בתערוכה בה הוא נחשף:
https://youtu.be/_0tvWoXotBw
וראו כמה זה יפה:
https://youtu.be/EnUUkg_64_8
מהי עיר הבקתות הטיבטית בסרטר?
800 קילומטרים של דרכים מאובקות מפרידים בין העיר הקרובה למקומו של המכון הבודהיסטי של סרטר (Serthar Buddhist Institute). אבל זה לא פוגע בפופולריות שלו בטיבט. המכון של סרטר הוא מהחשובים ומשפיעים בעולם הבודהיסטי. והוא גם ההתיישבות הגדולה בעולם של נזירים בודהיסטים.
מתגוררים בו 40 אלף נזירים ונזירות, בתוך כפר בקתות ענקי ומרהיב, שנבנה על שתי צלעות גדולות של הרים. דרך גדולה חוצה את עיר הבקתות המופלאה ורשת של רחובות מאובקים ולא סלולים מאפשרת תנועה בה. הכפר מחולק לשניים - נזירים בצד אחד ונזירות בצד שני. כולם נפגשים לתפילות אינסופיות לאורך היום, אבל חיים בהפרדה מוחלטת.
בכפר הבקתות הענקי של סרטר השימוש בטלוויזיה אסור לחלוטין. סמארטפונים לעומת זאת, מותרים לחלוטין. הבקתות של הנזירים והנזירות הן צנועות מבפנים ומבחוץ. שיער ראשם מגולח וגלימותיהם האדומות מעידים על צניעות והסתגפות ספארטנית.
המכון הבודהיסטי של סרטר הוקם בשנות השמונים של המאה הקודמת, על ידי מי שנחשב "הבודהה החי", הנינגמה למה.
הנה המכון הבודהיסטי בסרטר:
https://youtu.be/IkHenA6dnnU
הנזירים ברחובות העיר סרטר:
https://youtu.be/6mSiRQGqW6w
וסרט ארוך על הבקתות של סרטר:
https://youtu.be/k-JlUezzf0E?long=yes
עליית מפלס המים בעולם מעמיד בסכנה רבות מערי העולם. אם תימשך הפשרת הקרחונים בשל ההתחממות הגלובלית, עלולות חלק מהערים המוכרות לנו להתכסות במי ים. במצב כזה עשויים המגורים על פני המים להיות אחד הפתרונות החכמים לאדם.
הערים הצפות (Floating Cities) ישוטו אז על פני האוקיינוסים ויהיו מעין תיבות-נוח מודרניות. כל עיר כזו תתקיים כשכל תושביה חיים על פני המים.
כיום פועלים במקומות שונים בעולם לתכנון של ערים כאלה. הולנד היא אחת המדינות הפועלות במרץ לתכנון של ערים צפות, במיוחד בעיר רוטרדם, שעד שנת 2030 לקחה על עצמה בניה של שכונה שלמה על פני המים.
הנה רעיון הערים הצפות:
https://youtu.be/rJmB-dtt_qI
סרטון על תכנון ערים מדהימות שיצופו על פני המים בעתיד:
http://youtu.be/PaTvuudh0l4
תכנית נוספת למגורים על המים:
http://youtu.be/SuQTBkLqHxc
תכנית קונספט להקמת עיר שתצוף מעל הזבל שבאוקיינוס, זה שזכה לשם "היבשת השביעית":
https://youtu.be/p2Bv4dBGF2I
ותכנית לעיר צפה מדהימה לא פחות:
https://youtu.be/Lu1CTlC0sPE
מגורים מתחת לפני הים הם אחד הפתרונות האפשריים לכמה מהבעיות שנראות באופק העולמי. מהמידבור המתגבר, דרך הערים הגדלות והולכות, מחירי הנדל"ן המתייקרים והתמוססות הקרחונים, כל אלה עלולים לגרום להקטנה של אזורי המחיה היבשתיים או יוקר בלתי נסבל שלהם. כבר כיום ישנן ערים גדולות שנמצאות בסיכון אמיתי להיעלם מתחת לפני הים, ביניהן מנהטן, שנגחאי ובנגקוק.
ישנן גם מדינות, בעיקר קטנות, שסובלות ממחסור בשטחי בניה זמינים ומחירי הדירות בהן הולכים וגדלים. לכן, לא פלא שחיפוש אחרי מקומות חדשים להתיישבות, כמו הים והאוויר, הופכים לאפשרות סבירה בעתיד.
אך החיים מתחת לפני הים, בערים תת ימיות, מחייבים פתרונות לבעיות שונות שאינן נדרשים בבניית ערים צפות למשל. הראשונה שבהן היא הלחץ של המים במעמקים. כל מבנה במעמקי הים יצטרך להיות חזק מאד ועמיד ללחץ המים הגדול. בין המבנים יצטרכו לבנות מנהרות שיאפשרו תנועה חופשית וקלה של אנשים. צריך גם לאפשר שיטה של תנועה מהירה וקלה לאנשים הרוצים לצאת אל העולם שמחוץ למים ולחזור הביתה למעמקים, משהו מעין "מעלית ים" שתרים ותוריד אנשים אל ומפני המים אל ביתם שבמעמקי הים.
הנה הרצאת וידאו על אפשרויות המגורים מתחת לפני הים:
https://youtu.be/R-BE_TmDOD8
ניסיונות למלון שכבר קיים מתחת למים, אבל לא נראה לא כל כך טוב...
http://youtu.be/EVzbf01QnD0
מלון שחולמים להקים יזמים בסין מתחת לים:
http://youtu.be/uWpmkjnl9P4
כמה מתקנים שעבר נבנו בעבר מתחת לפני הים:
https://youtu.be/6XCLWNG7Fb0
וסרט תיעודי על ערים תת-ימיות או ערים מתחת למים שייבנו בעתיד:
https://youtu.be/3wjrKEcv0KA?long=yes
היורט הוא אוהל מונגולי, שמגן על הרועים הנודדים בערבות אסיה, מהחום והקור, במקומות המרעה שאליהם הם מגיעים. לא רק במונגוליה, אלא גם במדינות נוספות של נוודים באסיה, כמו קירגיזסטאן, קזחסטן ואזורים מסוימים בסין.
יורט, אגב, הוא שם כללי לאוהל. בלשון המונגולית שמו המדויק של מה שאנו קוראים יורט הוא "גר" (Ger).
היורט, או היורטה, הוא מבנה שכבר מאות שנים משמש את המקומיים למגורים זמינים וקלים להעברה ממקום למקום. לוקח לבנות אותו זמן קצר והוא מספק לאנשים לינה כמו בבית - אבל בטבע.
למונגולים לוקח בין חצי שעה לשעתיים לפרק את היורטות ולהעבירן לאיזור אחר, שופע עשב מוריק ומרעה לבהמות.
מי שמקיימים אורח חיים נוודי במונגוליה חיים ביורט כל השנה. בכל עונה משפחות הנוודים מעבירות את היורט שלהם ממקום למקום. בקיץ להרים הגבוהים לכמה חודשים בהם הם רועים את העדרים ובחורף ההיפך.
במונגוליה נבנים ארעית יורטים, כלומר גרים, גם בפאתי הערים הגדולות, כולל שכונות בבירה המונגולית אולן בטור.
מבנה היורט המסורתי לא זקוק לעמודים או לתמיכה פנימית כלשהי. זה חלק מההסבר של הגאונות הנעוצה ביורט המונגולי. יש לו שלד מעץ גמיש בצורת איקסים מעוינים ומעליו לעתים קורות ארוכות לשלד הגג, כשלמעלה מצוי הכתר, שהוא העיגול המרכזי, הנסמך על קורות הגג וסבכת הקיר.
החיבור של הכתר, ביחד עם זווית המפגש שבין הקורות לקיר, מייצרים לחץ שתומך במבנה כולו. מעל היורט פורשים יריעות לבד עבות, שמבודדות ומונעות חדירת גשם פנימה.
ביורט מסורתי הרצפה מכוסה שטיחים. המודרני יעשו אותו לא פעם מעץ או דק.
בעשורים האחרונים יש יותר ויותר יורטים גם באירופה ובארה"ב. אבל כאן הם משמשים בעיקר לנופש פופולרי בקמפינג המודרני והמשודרג, ה"גלאמפינג".
גם בישראל יש היום הבונים יורט ואף חיים בו, אבל השלטונות לא מתלהבים וקונסים אותם.
הנה סרטון שבו מציגים אנשים את היורט שבו הם חיים:
http://youtu.be/6eOc7wy17wk
אמן ישראלי שבונה אותם (עברית):
https://youtu.be/fjzeS__oFDA
ובנייה של יורט בהילוך מהיר:
http://youtu.be/WwhMuVutx9o
קמפינג (Camping) הוא בילוי של לינה בטבע ושהייה למשך כמה ימים בסביבה נקייה מרעש, עשן והמולה.
בקמפינג נוהגים אנשים, זוגות, חבורות וומשפחות להיזרק בטבע עם אוהלים שהביאו מהבית.
הנופשים בקמפינג נוהגים להביא איתם צידה, מדליקים מדורה ומכינים קפה בעזרת גזייה ומשקיעים בהכנת מאכלים פשוטים בטבע.
לא פעם הקמפינג יהיה בסמוך לאגם או חוף ים מבודד. במדינות רבות בעולם יש מתחמי קמפינג ובהם חונים ומקימים את האוהל והמקום מספק מקלחות ושירותים, לצד צרכניה ושמירה על הנופשים.
זו חוויה נהדרת למי שחיים בעיר ורחוקים ביום יום מהסביבה הטבעית. מתנתקים קצת מהמזון המהיר ומשליחי המסעדות, מהקצב המטורף ומהמולת העיר. אלה מתחלפים לזמן מה ומפנים את המקום לטובת עצים, בעלי חיים, פרחים, שמיים זרועי כוכבים וחביתה עם סלט.
הכלל כאן ברור. לקמפינג לא באים כדי להתפנק. הלינה באוהל חסרה את המזגן והמקלחת המפונפנת ומאיך לדעת שזה סוג של נופש, הממיר את התפנוקים בחוויות.
חוויות של טבע, אוהל, שק שינה והרבה זמן ביחד עם אנשים ששמחים לבלות איתם.
זו האווירה בקמפינג (עברית):
https://youtu.be/pO9HgGNROwY
ילדה שמבלה שבועות ארוכים בקיץ, על שפת הים (עברית):
https://youtu.be/_dPKoR5frFY
המצאות קמפינג שוות (עברית):
https://youtu.be/ViQ-Aabydz0
יש מי שבאים במכונית קמפינג שכזו:
https://youtu.be/GIG9P0lB1iA
כשגיא הוכמן המצחיק מגיע לקמפינג (עברית):
https://youtu.be/hJ06E5psC_s
בואו ללמוד איך עושים קמפינג (עברית):
https://youtu.be/cmRXKaGg2P8?long=yes
מה אוכלים בקמפינג (עברית):
https://youtu.be/JcsQ9YTsm_Y?long=yes
וכך עושים קמפינג בתקציבים שונים (עברית):
https://youtu.be/lN0CJoP9qyE?long=yes
מגורים
לופט (Loft) היא חלל מסחרי שהוסב לדירת מגורים צעירה ולא רשמית, כשלרוב היא מורכבת מחלל פתוח ומואר.
הלופט נחשב לאחת האופציות הטרנדיות להתגורר בעיר בחלל גדול, זול יותר מהרגיל ולרוב מעוצב בסגנון צעיר, אמנותי משהו ושובר מוסכמות. אמנם היום לופטים זולים פחות מבעבר (פרטים בהמשך), אבל הם עדיין אחת מצורות החיים היותר זולות, בסגנון חיים שמרגיש יוקרתי משהו.
לופט אמיתי כולל בדרך כלל תקרה גבוהה, חלונות גדולים, רצפה ותקרה מבטון חשוף ותשתיות חשמל וצנרת גלויות. דווקא הדברים הללו הם שהפכו בתחילה את חללים האלה ללא רשמיים, לא מפונפנים ואפילו חתרניים משהו.
הפוטנציאל העיצובי של הלופט האופייני הוא עצום. לופט כזה מציע בדרך כלל חלל מואר מאוד, אווירה קרירה בשל התקרה הגבוהה, אפשרות לבנות בו גלריה לשינה או לפינת עבודה, במידה והחלל המרכזי הוא חלל השינה ועוד. דווקא חוסר הפורמליות ואי הכוונה המקורית לשכן בו בני אדם, הם שהופכים את הלופט האמיתי לחלל כל כך מתאים לצעירים, אמנים ובעלי נפש חופשית.
הלופט האופייני, אם כך, הוא דירה מגניבה ואסתטית, שבעבר שלה הייתה בית מלאכה, סטודיו תעשייתי או מחסן עירוני. מי שגילו שניתן להתיישב בחללים כאלה ולהפוך אותם לדירות המגורים שלהם היו צעירים תפרנים בעיר שיקגו.
הם שכרו או קנו אותם כי המחיר היה זול יחסית, אבל החופש לעצב חלל כזה לפי הטעם האישי והיעדר מסורת קודמת של ריהוט חללים כאלה למגורים הביאו ליצירתיות רבה, אסתטיקה מודרנית ושוברת מוסכמות, הרבה שילוב של ישן מהרחוב עם חדש מהחנות ובעיקר התלהבות ע"י ובית עצומה.
משם הטרנד עתיד די מהר להתפשט לכל עיר גדולה בעולם המערבי. השילוב של מחיר זול עם אפשרויות בלתי מוגבלות קסם, כך נראה, לרבים.
אבל אם הצעירים המקוריים שהפכו את המקומות הללו לדירות מגורים היו בתחילה בעיקר אמנים ואנשי בוהמה, עם הזמן וכשהטרנד התגבר, החלו להגיע העשירים ובעיקר הנובורישים (מתעשרים חדשים), שקנו את הלופטים במחירים מופקעים והתיישבו בהם, לא מעט כדי להעיד על עצמם שהם מיוחדים ובעלי נפש אמנותית. הם שהביאו לא מעט מהלופטים של פעם להפוך לדירות יוקרה מנוכרות ונוטפות דולרים, מקומות שדבר מהרוח העיצובית המקורית ומסגנון החיים החופשי של דיירי הלופטים המקוריים לא נותר בהם.
הנה לופט אופייני בסוהו של ניו יורק:
https://youtu.be/ahUfYWpjehs
לופט מעוצב בעיר ונקובר שבקנדה:
https://youtu.be/FSy-lvKdiNM
רעיונות לעיצוב לופטים:
https://youtu.be/rYUhR4lp6t8
סיפורו של לופט:
https://youtu.be/LnC5-o44C9A
תמונות של לופטים מרהיבים:
https://youtu.be/qQkteBAdtjU
ובניין שקנו יזמים והפכו ללופטים:
https://youtu.be/87McQBQVjPk
נשמע שהגלמפינג (Glamping) הוא כיום בכל מקום על פני הגלובוס. אנשים רוצים ללון בגלמפינג, מספרים על גלמפינג ושואלים על גלמפינג, אבל מה זה בדיוק גלמפינג או אולי מה לעזאזל ההבדל בין גלמפינג לקמפינג?
אז הגלמפינג הוא שדרוג של הקמפינג הקלאסי, בו נהגו אנשים ומשפחות להיזרק בטבע עם אוהלים שהביאו מהבית, קצת צידה לדרך ומדורה או איזו גזייה לעשות קפה ומאכלים פשוטים.
וכמובן, שמיים זרועי כוכבים וטבע שמקיף אותך כמו אח.
גלמפינג לעומת זאת, מציע חוויית קמפינג מהודרת, מפנקת ויוקרתית. קמפינג שהוא גלאם. נוצץ. קמפינג של הביוקר, אבל עדיין עם קרבה לטבע, שקט, אוויר צלול וחיבור לסביבה.
הנוחות כמו במלון, אבל בלי להתנתק ולהיסגר בחדר מבודד מהסביבה.
בגלמפינג, חיבור של המילים "Camping", בעברית "מחנאות", עם "Glamorous", באנגלית "זוהר, מפואר".
אפילו לא ברור שמדובר יהיה בהכרח באוהל. יהיו כאלה עם ביתנים מיוחדים שהמיוחדות שלהם או לפחות המיקום בו הם ניצבים מושכים ללון בהם.
טרנד הגלמפינג העדכני, שהחל באירופה והתפשט לעולם כולו, תוך צמיחה משמעותית בתקופת הקורונה. בצפון אירופה, למשל, יש בועות שקופות המאפשרות לישון ולהביט מהמיטה בשלג היורד מלמעלה או בזוהר הצפוני. באסיה ובאפריקה מוצעים אוהלי יורט מפנקים ואוהלי מותרות, במקומות מסוימים זה יהיה אוטובוס, קרון או אפילו מטוס, שבעליו הציבו אותם בטבע והם הפכו למקום לינה בוטיקי.
הגלמפינג, בניגוד לפשטות של הקמפינג, מציע נופש בטבע, אם באוהל אז מפנק ומצויד בכל הדברים שנחוצים כדי להרגיש טוב, כמו במלון ולא פרימיטיבי מדי. כי פרימיטיביות לכמה ימים היא מקסימה אבל יש אנשים שפשוט לא מסוגלים לחזור כל כך רחוק אחורה בזמן.
בכל מקרה, אם ברמה גבוהה מדובר, אז מתחמי הגלמפינג מתחרים ביניהם בלהציע את הפינוק המירבי שבטבע.
ויש בהחלט רמות שונות של פינוק. מתאורה, Wifi והמיטה שתמיד תהיה רכה, דרך גלמפינג במדינות קרות או חמות מדי שיציע באוהל מיזוג, שמקרר בקיץ ומחמם בחורף ונותן הרגשה טובה בלילה ומרעננת בבוקר ופחות כזו שמזכירה את האוהל מהמילואים.
חלק מהנופשים אולי לא, אבל רבים מחפשים בגלמפינג את החדר שהשאירו מאחוריהם במלון בחופשה הקודמת. ואכן, אוהלי הגלמפינג כוללים לא פעם גם ריהוט, טלוויזיה, פרקט, מקלחת מפנקת ושירותים על רמה.
חלק משירותי הגלמפינג יוסיפו ויציעו גם טיפולים משלימים וחוויות יוקרה, החל מטיולים בסביבה וחוויות ספורט ועד יוגה, מדיטציה, ארוחות למיטה וכדומה.
הנה חווית הגלמפינג (עברית):
https://youtu.be/vWfAk4BQ0wg
הישראלים שמתאהבים בגלמפינג (עברית):
https://youtu.be/p9028s8wheY
אוהל גלמפינג ציורי:
https://youtu.be/d2Huft0uVbE
גלמפינג במדבר הירדני:
https://youtu.be/4QfmkN2J7_E
גלמפינג הררי בגאורגיה:
https://youtu.be/rColL0WOL8I
גלמפינג בשלג:
https://youtu.be/M2yYduZJp1k
גלמפינג במלונות בועה בעולם:
https://youtu.be/ONrSOQ_CJ7M
יש גם מתחמים שהם בין קמפינג לגלמפינג (עברית):
https://youtu.be/GwdK-kRCwX0
ועוד אתרי גלמפינג מעניינים בעולם (עברית):
https://youtu.be/_bjMSbAP30M?long=yes
מבנים שמסתובבים הם רק עניין של זמן. דמיינו קומות שנעות ומסתובבות בהתאם לרצונותינו, למיקום השמש ועוד. הדירה מסתובבת כך שהיא תפנה אל השמש כשקר או לכיוון מוצל בשעות החום, היא פונה אל הנוף הפתוח כשמצב הרוח מבקש זאת או לנוף אורבני (עירוני) בזמן אחר. התאורה, הטמפרטורה והאווירה משתנים - הבניין לא.
פרויקטים כאלה שמשלבים בין אדריכלות ורובוטיקה מעוניינים ליצור התאמה לצרכי המשתמש בכל רגע נתון. ההתאמה בהם נועדה להיות הטובה ביותר לדיירים. הדינמיות והתזוזה של הבניין תורמים לחוויה של המגורים בו, למראה ולנוחות.
כבר היום קיימים בנייני מגורים שמנסים שיטות כאלה בזהירות, כמו וילה מסתובבת בלוס אנג'לס או בניין בן 15 קומות שנבנה בברזיל וכל קומה מסתובבת בו בנפרד, כשכל הקומות מחוברות לציר מרכזי. בשנים האחרונות הוכרז על הקמה בעתיד הקרוב של 2 בניינים מסתובבים, שייבנו בדובאי ובמוסקבה. אלה יהיו בעצם הבניינים הנעים הראשונים בעולם.
הנה מבני העתיד המסתובבים:
http://youtu.be/iY0Uuyf8Xhw
הנה עוד:
http://youtu.be/sUUT0Wnh3nY
ותכניות קרובות לבתים מסתובבים במוסקבה ובדובאיי:
http://youtu.be/4muhc_QUGcI
לופטקיוב (Loftcube) הוא יחידת מגורים ניידת, קוביית הלופט קומפקטית וחכמה שנועדה לתת פתרון דיור לצעירים האורבניים של המאה ה-21, אלו המתגוררים ונחים בעיר הגדולה והיקרה. מדובר בקובייה שהיא כמעט כולה שקופה, הניתנת להעברה אל המקום בו רוצים לגור, באמצעות מנוף או הליקופטר משא. אם זה בראש בניין ואם זה בקרחת יער - הלופטקיוב הוא נייד, אופנתי, מתוכנן בדייקנות ויפה להפליא בתור מקום מגורים.
את הלופטקיוב תכנן האדריכל הגרמני ורנר איסלינגר בכדי לספק מקום מגורים ארעי ובר-הזזה. הוא מודולרי ומציע אפשרויות בחירה לקונה. כל Loftcube נבנה במפעל ומועבר בנוי, כיחידה אחת, אל המקום המיועד לו. השלד שלו מיוצר מחומרים קלים כך שיהיה קל להזזה והנפה במנוף או המסוק, קירותיו עשויים מזכוכית מחוסמת והקונה המאושר יכולים לבחור את דרגת שקיפות שלהם, צבעו ומידת עמידותו לתנאי מזג אוויר קשים.
מרכיביו הפנימיים של הלופטקיוב הותאמו לחלל המצומצם. הם גם תופסים מקום מינימלי, כמו במקרה של היחידות הסניטריות קטנים, או של המטבח קומפקטי ומתוכנן בצורה חכמה מאד. יחידות הבית גם גמישות ומשתנות לצרכים שונים בהקשרים שונים במהלך היום. אם זה שולחן בר שזז על צירו והופך ברגע אחד לשולחן אכילה ובזמן אחר לשולחן שימושי לעבודה, בצד השני של המחיצה. כך גם ראש המקלחת, שמסתובב על ציר ויכול להשקות, כשהוא אינו משמש לרחצה, את הצמחים שבעציץ הכניסה לבית.
בינתיים נראה שהלופט קיוב לא משיג את החזון של מתכננו. הוא חלם על גגות הערים, מרחב פתוחים ובלתי מנוצלים לחלוטין, שיכוסו בלופטים זעירים כאלו ויאפשרו מקומות מחיה קטנים לרווקים ולזוגות המעוניינים בחלל מעוצב ולא גדול בעיר, או לאנשי עסקים שיבקשו לרכוש חלל מנוחה בעיר הגדולה. אך נראה שהשינוי הזה לא מתרחש כל כך מהר. כנראה שהמחיר שמגיע לחצי מיליון שקלים והשטח הקטן, בן ה-36 מטרים רבועים, לא משכנעים את ההמונים בצדקת ההשקעה.
הנה הלופט קיוב:
https://youtu.be/4AWPtsqWU7Q
הממציא איסלינגר מספר על הלופטקיוב ואפשרויותיו:
https://youtu.be/NyskCUtWmtI
כך הציבו את האבטיפוס בתערוכה בה הוא נחשף:
https://youtu.be/_0tvWoXotBw
וראו כמה זה יפה:
https://youtu.be/EnUUkg_64_8
800 קילומטרים של דרכים מאובקות מפרידים בין העיר הקרובה למקומו של המכון הבודהיסטי של סרטר (Serthar Buddhist Institute). אבל זה לא פוגע בפופולריות שלו בטיבט. המכון של סרטר הוא מהחשובים ומשפיעים בעולם הבודהיסטי. והוא גם ההתיישבות הגדולה בעולם של נזירים בודהיסטים.
מתגוררים בו 40 אלף נזירים ונזירות, בתוך כפר בקתות ענקי ומרהיב, שנבנה על שתי צלעות גדולות של הרים. דרך גדולה חוצה את עיר הבקתות המופלאה ורשת של רחובות מאובקים ולא סלולים מאפשרת תנועה בה. הכפר מחולק לשניים - נזירים בצד אחד ונזירות בצד שני. כולם נפגשים לתפילות אינסופיות לאורך היום, אבל חיים בהפרדה מוחלטת.
בכפר הבקתות הענקי של סרטר השימוש בטלוויזיה אסור לחלוטין. סמארטפונים לעומת זאת, מותרים לחלוטין. הבקתות של הנזירים והנזירות הן צנועות מבפנים ומבחוץ. שיער ראשם מגולח וגלימותיהם האדומות מעידים על צניעות והסתגפות ספארטנית.
המכון הבודהיסטי של סרטר הוקם בשנות השמונים של המאה הקודמת, על ידי מי שנחשב "הבודהה החי", הנינגמה למה.
הנה המכון הבודהיסטי בסרטר:
https://youtu.be/IkHenA6dnnU
הנזירים ברחובות העיר סרטר:
https://youtu.be/6mSiRQGqW6w
וסרט ארוך על הבקתות של סרטר:
https://youtu.be/k-JlUezzf0E?long=yes
מהי פגודה?
הפגודה היא סוג של מגדל מדורג שבמזרח הרחוק משמש כחלק ממקדש או מקום פולחן. מרבית הפגודות הן ביפן ובסין ובעיקר משמשות לדתות המקומיות - הבודהיסטים והטאואיסטים. הקצה המקושט של הפגודות הוא לרוב סימלי בבודהיזם, אך בו-בעת הוא משמש גם ככליא ברק, השומר על הפגודה מפגיעה של ברקים ומסכנת שריפה.
במדינות כמו תאילנד ומיאנמר (בורמה) יש מונחים דומים לפגודה: סטופה וצ'איטה. הוייטנאמים לעומת זאת קוראים לכל מבנה פולחן פגודה.
משערים שמקור הפגודה הוא בסטופה ההודית העתיקה. בעבר היו הפגודות עשויות לרוב מעץ, אך כיום הטכנולוגיה הובילה לשימוש בחומרים עמידים ויעילים יותר.
הנה סרטון של שלושת הפגודות ביונאן, סין:
http://youtu.be/cX-WAYMQM6U?t=4s
והפגודות המדהימות של שוודגון בעיר ינגון מיאנמר:
http://youtu.be/u-irxFOR4io?t=4s
הפגודה היא סוג של מגדל מדורג שבמזרח הרחוק משמש כחלק ממקדש או מקום פולחן. מרבית הפגודות הן ביפן ובסין ובעיקר משמשות לדתות המקומיות - הבודהיסטים והטאואיסטים. הקצה המקושט של הפגודות הוא לרוב סימלי בבודהיזם, אך בו-בעת הוא משמש גם ככליא ברק, השומר על הפגודה מפגיעה של ברקים ומסכנת שריפה.
במדינות כמו תאילנד ומיאנמר (בורמה) יש מונחים דומים לפגודה: סטופה וצ'איטה. הוייטנאמים לעומת זאת קוראים לכל מבנה פולחן פגודה.
משערים שמקור הפגודה הוא בסטופה ההודית העתיקה. בעבר היו הפגודות עשויות לרוב מעץ, אך כיום הטכנולוגיה הובילה לשימוש בחומרים עמידים ויעילים יותר.
הנה סרטון של שלושת הפגודות ביונאן, סין:
http://youtu.be/cX-WAYMQM6U?t=4s
והפגודות המדהימות של שוודגון בעיר ינגון מיאנמר:
http://youtu.be/u-irxFOR4io?t=4s
מהי עיר המכולות ואיך גרים במכולה?
המכולות מוכרות לנו מהובלת סחורות באוניות. לא רבים יודעים שהן יכולות לשמש גם למגורים. לצעירים רבים בעולם, שהיכולת לקנות דירה לא קיימת אצלם וגם עלויות השכירות טסות למעלה, הן יכולות להיות פתרון מגורים מצוין ונגיש הרבה יותר, מבחינה כלכלית.
בשנת 2006 נבנתה עיר המכולות הגדולה בעולם בקיטוונן (Keetwonen) שבאמסטרדם. בקומפלקס המגורים העצום שנבנה בקיטוונן מתגוררים כאלף סטודנטים. מדובר בפתרון מבריק בעיר צפופה שהמגורים בה יקרים כל כך.
המגורים בעיר המכולות מבוקשים מאד אצל צעירי העיר והפרויקט הוא הצלחה עצומה גם במקומות אחרים בעולם, כמו באנגליה, קנדה וברזיל. הלקוחות הנלהבים ביותר של מגורי המכולות הם צעירי מדור ה-Y, אותם מילניאלס שחלק לא קטן מהם נחנק משכר דירה מטורף, או נאלץ לגור עם ההורים, עד גיל מאוחר.
בנוסף לפתרון המגורים הזול לצעירים זהו גם פתרון סביבתי, כיוון שבכל שנה מאות אלפי מכולות מושלכות כחפץ שאין בו שימוש. כך הן הופכות מאשפה למקומות מגורים נחשקים ולכולם טוב.
אז אולי גם בישראל יפתרו כך חלק מבעיית הדיור לצעירים?
כך נראית עיר מכולות בהולנד לאחר שהסתיימה בנייתה:
https://youtu.be/LeGLb5Fww-M
עיר המכולות של לונדון:
http://youtu.be/Fa2p_ux8ER0
פרוייקט מגורים בשכירות שנבנה ממכולות (מתורגם):
http://youtu.be/-Ym_dydJ-M4?t=4s
ודוגמאות של מבנים מיוחדים שנבנו ממכולות:
http://www.youtube.com/watch?v=sCKmUKi80OY#t=69
המכולות מוכרות לנו מהובלת סחורות באוניות. לא רבים יודעים שהן יכולות לשמש גם למגורים. לצעירים רבים בעולם, שהיכולת לקנות דירה לא קיימת אצלם וגם עלויות השכירות טסות למעלה, הן יכולות להיות פתרון מגורים מצוין ונגיש הרבה יותר, מבחינה כלכלית.
בשנת 2006 נבנתה עיר המכולות הגדולה בעולם בקיטוונן (Keetwonen) שבאמסטרדם. בקומפלקס המגורים העצום שנבנה בקיטוונן מתגוררים כאלף סטודנטים. מדובר בפתרון מבריק בעיר צפופה שהמגורים בה יקרים כל כך.
המגורים בעיר המכולות מבוקשים מאד אצל צעירי העיר והפרויקט הוא הצלחה עצומה גם במקומות אחרים בעולם, כמו באנגליה, קנדה וברזיל. הלקוחות הנלהבים ביותר של מגורי המכולות הם צעירי מדור ה-Y, אותם מילניאלס שחלק לא קטן מהם נחנק משכר דירה מטורף, או נאלץ לגור עם ההורים, עד גיל מאוחר.
בנוסף לפתרון המגורים הזול לצעירים זהו גם פתרון סביבתי, כיוון שבכל שנה מאות אלפי מכולות מושלכות כחפץ שאין בו שימוש. כך הן הופכות מאשפה למקומות מגורים נחשקים ולכולם טוב.
אז אולי גם בישראל יפתרו כך חלק מבעיית הדיור לצעירים?
כך נראית עיר מכולות בהולנד לאחר שהסתיימה בנייתה:
https://youtu.be/LeGLb5Fww-M
עיר המכולות של לונדון:
http://youtu.be/Fa2p_ux8ER0
פרוייקט מגורים בשכירות שנבנה ממכולות (מתורגם):
http://youtu.be/-Ym_dydJ-M4?t=4s
ודוגמאות של מבנים מיוחדים שנבנו ממכולות:
http://www.youtube.com/watch?v=sCKmUKi80OY#t=69
האם בעתיד יוקמו שכונות בשמיים?
האם ייתכן שבעתיד נוכל לחיות בשמיים?
האם ניתן לחיות בשמיים?
רבים מנסים לחזות כיצד ייראו הערים בעתיד. יש אפילו כאלה שממש מתכננים את ערי העתיד, מתוך מחשבה על האפשרויות והצרכים של החברה שהולכת ומתפתחת כאן ובכל העולם. יום אחד, כשיהיה צפוף ממש בישראל ובמיוחד בערי ישראל, נצטרך אולי לבנות בשמיים. לא סתם גורדי שחקים, אלא שכונות שלמות שיישבו בשמיים.
השכונות הללו יעמדו על רגליים שיחוברו לקרקע, כמו פטריות על רגל, או שירחפו בטכנולוגיה שעדיין איננו יודעים על קיומה. ישנן הרבה אפשרויות לפיתוח כזה של מגורים באוויר וללא ספק זה יעזור לזוגות הצעירים של העתיד לקנות דירה גם במרכז העיר.
הנה סרטון שמציג רעיון לשכונה עתידית ואפשרית בשמיים:
http://youtu.be/IZOedbGd64E
ערי העתיד יוכלו להיראות כך:
https://youtu.be/NmRoc7_jVdo
וכך אולי יהיו גם חוות ושדות בשמיים:
https://youtu.be/2nFQOkzEjxQ
האם ניתן לחיות בשמיים?
רבים מנסים לחזות כיצד ייראו הערים בעתיד. יש אפילו כאלה שממש מתכננים את ערי העתיד, מתוך מחשבה על האפשרויות והצרכים של החברה שהולכת ומתפתחת כאן ובכל העולם. יום אחד, כשיהיה צפוף ממש בישראל ובמיוחד בערי ישראל, נצטרך אולי לבנות בשמיים. לא סתם גורדי שחקים, אלא שכונות שלמות שיישבו בשמיים.
השכונות הללו יעמדו על רגליים שיחוברו לקרקע, כמו פטריות על רגל, או שירחפו בטכנולוגיה שעדיין איננו יודעים על קיומה. ישנן הרבה אפשרויות לפיתוח כזה של מגורים באוויר וללא ספק זה יעזור לזוגות הצעירים של העתיד לקנות דירה גם במרכז העיר.
הנה סרטון שמציג רעיון לשכונה עתידית ואפשרית בשמיים:
http://youtu.be/IZOedbGd64E
ערי העתיד יוכלו להיראות כך:
https://youtu.be/NmRoc7_jVdo
וכך אולי יהיו גם חוות ושדות בשמיים:
https://youtu.be/2nFQOkzEjxQ
למה תלויים כפרי צוק על הרים בסין?
הכפר התלוי בוונג שן הוא דוגמה לכפר שבתיו ממש תלויים על דופן צוק גבוה, בצידו שח עמק וונג שיאן שבסין.
מדובר בעשרות בתים פשוטים הנראים קשורים לשמיים וידועים בהיותם תלויים על הצוקים.
זה האזור של וונג שן (Wang shen valley), או "ואנקסיאן ואלי" (Wangxian valley), לפי הכתיב האנגלי מהניב הסיני. האזור הזה הוא אטרקציה לאומית לתיירים ול-Airbnb אבל הוא לא לבדו במיקום המדהים של בתיו.
כי לא פחות מעניין ממנו הוא כפר הסולמות, "כפר הצוק" הידוע של ליאנגשאן שבמחוז סצ'ואן בסין. הכפר, הידוע ככפר אטוליר, כפי שנקרא פעם. יש בו כ-70 משפחות שמתגוררות בו.
הכפר הזה ממוקם במעבר הרים בגובה של 1,400 עד 1,600 מטרים. המדהים הוא שתושבי הכפר שיוצאים ממנו, נאלצים לרדת או לטפס בחזרה הביתה, על גבי סולמות באורך של כמעט 800 מטרים. יש בעליה הזו 13 עד 17 סולמות עם 218 מדרגות של עץ.
כבר 200 שנה, שהאזור מלא במעשי שוד ומלחמה, מה שאילץ את תושבי הכפר למצוא להם את המקום המבודד והשליו הזה, בו יוכלו להסתתר מתוקפים ושודדים ובעצם להימלט בו מסכנות העולם.
המדהים הוא שתושבי הכפר מלמדים את ילדיהם לטפס בסולמות הללו כבר מגיל 6. אין להם ברירה כי בית הספר המקומי ממוקם בעמק שלמטה והילדים בגיל בית ספר חייבים להגיע אליו כל יום.
היות ואין שום דרך אחרת בכדי להיכנס ולצאת מהכפר, מחייב המרחק האנכי את העלייה והירידה בת 800 המטרים שבטיפוס או הירידה מהמצוק.
הסכנה ברורה, מן הסתם. כי במשך השנים נפלו לא פעם תושבי הכפר למטה וחלקם לצער התושבים גם מתו בנפילה לתהום.
הנה בתי הכפר וונג שן:
https://youtu.be/gCDqLH6T-Ik
הבתים התלויים:
https://youtu.be/SQntTNm6AUk
יש כפרים שהעליה היומיומית אליהם היא בסולמות:
https://youtu.be/CEwIHNNJZvo
וסרט תיעודי על הדרך אל ומבית הספר בסולמות:
https://youtu.be/mouIlHhuQp0?long=yes
הכפר התלוי בוונג שן הוא דוגמה לכפר שבתיו ממש תלויים על דופן צוק גבוה, בצידו שח עמק וונג שיאן שבסין.
מדובר בעשרות בתים פשוטים הנראים קשורים לשמיים וידועים בהיותם תלויים על הצוקים.
זה האזור של וונג שן (Wang shen valley), או "ואנקסיאן ואלי" (Wangxian valley), לפי הכתיב האנגלי מהניב הסיני. האזור הזה הוא אטרקציה לאומית לתיירים ול-Airbnb אבל הוא לא לבדו במיקום המדהים של בתיו.
כי לא פחות מעניין ממנו הוא כפר הסולמות, "כפר הצוק" הידוע של ליאנגשאן שבמחוז סצ'ואן בסין. הכפר, הידוע ככפר אטוליר, כפי שנקרא פעם. יש בו כ-70 משפחות שמתגוררות בו.
הכפר הזה ממוקם במעבר הרים בגובה של 1,400 עד 1,600 מטרים. המדהים הוא שתושבי הכפר שיוצאים ממנו, נאלצים לרדת או לטפס בחזרה הביתה, על גבי סולמות באורך של כמעט 800 מטרים. יש בעליה הזו 13 עד 17 סולמות עם 218 מדרגות של עץ.
כבר 200 שנה, שהאזור מלא במעשי שוד ומלחמה, מה שאילץ את תושבי הכפר למצוא להם את המקום המבודד והשליו הזה, בו יוכלו להסתתר מתוקפים ושודדים ובעצם להימלט בו מסכנות העולם.
המדהים הוא שתושבי הכפר מלמדים את ילדיהם לטפס בסולמות הללו כבר מגיל 6. אין להם ברירה כי בית הספר המקומי ממוקם בעמק שלמטה והילדים בגיל בית ספר חייבים להגיע אליו כל יום.
היות ואין שום דרך אחרת בכדי להיכנס ולצאת מהכפר, מחייב המרחק האנכי את העלייה והירידה בת 800 המטרים שבטיפוס או הירידה מהמצוק.
הסכנה ברורה, מן הסתם. כי במשך השנים נפלו לא פעם תושבי הכפר למטה וחלקם לצער התושבים גם מתו בנפילה לתהום.
הנה בתי הכפר וונג שן:
https://youtu.be/gCDqLH6T-Ik
הבתים התלויים:
https://youtu.be/SQntTNm6AUk
יש כפרים שהעליה היומיומית אליהם היא בסולמות:
https://youtu.be/CEwIHNNJZvo
וסרט תיעודי על הדרך אל ומבית הספר בסולמות:
https://youtu.be/mouIlHhuQp0?long=yes
מהו הוואן שהוא קראוון?
הפולקסווגן קליפורניה (Volkswagen California) הוא כלי רכב שיכול להתחרות בקלות בקרוואנים הנגררים שמשמשים לטיולי משפחות וזוגות.
מדובר ברכב לא גדול שיש בו גם את הניידות וגם את היכולת להפוך בתוך דקות לבית. הוא נולד כגילגול מודרני של המכוניות המסחריות של פולקסווגן שהוסבו בשנות ה-60 לסוג של בתים ניידים בארצות הברית.
למעשה, הטרנספורטר של פולקסווגן הפך לאייקון מוטורי בזכות ילדי הפרחים שנסעו איתו בשנות ה-60 ברחבי קליפורניה, בדרכם לפסטיבלים ואירועים של שלום ואהבה. אחריהם באו חובבי הטיולים שהפכו אותו לדו-שימושי. הם התאימו אותו לטיולים ומסעות ויצאו איתו לטייל בעולם.
רק אז זיהו אנשי חברת פולקסווגן הזדמנות והוציאו דגם יעודי לטיולים, שכלל גג מתרומם ויועד לחובבי הקמפינג ומסעות. הם קראו לו "פולקסווגן קמפר" - משהו כמו "פולקסווגן לאוהבי קמפינג"...
מאז יצאו דורות של הטרנספורטר, שהקליפורניה היא הבולטת מהן. מעל 100 אלף מכוניות קליפורניה נמכרו ברבות השנים.
כיום ה"קליפורניה" היא כלי רכב חכם ומשוכלל, המצויד במיטב החידושים. ביניהם גג מתרומם הידראולי, מושבי הנהג שמסתובבים על צירם ומאפשרים "לפתוח שולחן" מתקפל שבנוי בו, יש בו מכלול ארונות מובנה בדופן, מטבחון עם כיור, כיריים, מקרר וארבע מיטות למטיילים. בקליפורניה תאורה פנימית גם לקומה העליונה, שקעי חשמל, מתלי מגבות ותאים שימושיים לאכסון.
פרגולה נשלפת בחוץ ושולחן עם שני כסאות מתקפלים מאפשרים קפה בחוץ, כמו גם וילונות הצללה המאפשרים לנוח בצהריים..
אגב, המחיר שלה כ-450 אלף שקלים.
הנה מכונית הקליפורניה המודרנית והחשמלית:
https://youtu.be/bqThP_xz7aA
השורשים שלה ברכבי הג'ורק של ההיפים בשנות ה-60:
https://youtu.be/UJeSMJOoE0M
מה שמכילה מכונית השינה פולקסווגן קליפורניה:
https://youtu.be/JMtI1YfFKrI
יש שגדלות פי 2 כמעט:
https://youtu.be/GIG9P0lB1iA
יש גם מתחרים מעולים למכונית הקמפינג האולטימטיבית:
https://youtu.be/PDY-H22wVes
וילות ניידות של ממש:
https://youtu.be/vpd7_OGLlcA
ויש מי שיוקר המחיה הביא אותם ממש לחיות על גלגלים (עברית):
https://youtu.be/BWneJm0ntrA?long=yes
הפולקסווגן קליפורניה (Volkswagen California) הוא כלי רכב שיכול להתחרות בקלות בקרוואנים הנגררים שמשמשים לטיולי משפחות וזוגות.
מדובר ברכב לא גדול שיש בו גם את הניידות וגם את היכולת להפוך בתוך דקות לבית. הוא נולד כגילגול מודרני של המכוניות המסחריות של פולקסווגן שהוסבו בשנות ה-60 לסוג של בתים ניידים בארצות הברית.
למעשה, הטרנספורטר של פולקסווגן הפך לאייקון מוטורי בזכות ילדי הפרחים שנסעו איתו בשנות ה-60 ברחבי קליפורניה, בדרכם לפסטיבלים ואירועים של שלום ואהבה. אחריהם באו חובבי הטיולים שהפכו אותו לדו-שימושי. הם התאימו אותו לטיולים ומסעות ויצאו איתו לטייל בעולם.
רק אז זיהו אנשי חברת פולקסווגן הזדמנות והוציאו דגם יעודי לטיולים, שכלל גג מתרומם ויועד לחובבי הקמפינג ומסעות. הם קראו לו "פולקסווגן קמפר" - משהו כמו "פולקסווגן לאוהבי קמפינג"...
מאז יצאו דורות של הטרנספורטר, שהקליפורניה היא הבולטת מהן. מעל 100 אלף מכוניות קליפורניה נמכרו ברבות השנים.
כיום ה"קליפורניה" היא כלי רכב חכם ומשוכלל, המצויד במיטב החידושים. ביניהם גג מתרומם הידראולי, מושבי הנהג שמסתובבים על צירם ומאפשרים "לפתוח שולחן" מתקפל שבנוי בו, יש בו מכלול ארונות מובנה בדופן, מטבחון עם כיור, כיריים, מקרר וארבע מיטות למטיילים. בקליפורניה תאורה פנימית גם לקומה העליונה, שקעי חשמל, מתלי מגבות ותאים שימושיים לאכסון.
פרגולה נשלפת בחוץ ושולחן עם שני כסאות מתקפלים מאפשרים קפה בחוץ, כמו גם וילונות הצללה המאפשרים לנוח בצהריים..
אגב, המחיר שלה כ-450 אלף שקלים.
הנה מכונית הקליפורניה המודרנית והחשמלית:
https://youtu.be/bqThP_xz7aA
השורשים שלה ברכבי הג'ורק של ההיפים בשנות ה-60:
https://youtu.be/UJeSMJOoE0M
מה שמכילה מכונית השינה פולקסווגן קליפורניה:
https://youtu.be/JMtI1YfFKrI
יש שגדלות פי 2 כמעט:
https://youtu.be/GIG9P0lB1iA
יש גם מתחרים מעולים למכונית הקמפינג האולטימטיבית:
https://youtu.be/PDY-H22wVes
וילות ניידות של ממש:
https://youtu.be/vpd7_OGLlcA
ויש מי שיוקר המחיה הביא אותם ממש לחיות על גלגלים (עברית):
https://youtu.be/BWneJm0ntrA?long=yes
איפה יש אנשים שגרים על המים?
במקומות שונים בעולם, בעיקר במזרח ודרום אסיה, גרים אנשים ממש על הים. למשל בכפרים הצפים שבקמבודיה, בהם יש אנשים שגרים בבתים שבנויים על כלונסאות. כדי לצאת ולחזור הביתה הם מתניידים בסירות. הילדים שטים בין בית לבית בגיגיות כביסה ו"לרדת לשחק" פירושו ברוב המקרים לרדת לשוט או לשחות...
הכפרים הצפים של קמבודיה נמצאים באזור סיאם ריפ. מי שמפליג למקדש הענק "אנגקור ואט" יוכל לראות אחד מהם בשיט אל המקדש. האחרים נמצאים באזורים לא מרוחקים משם.
הנה סרטון של הכפר הצף בקמבודיה:
http://youtu.be/yds1Jqa_VGw
וכפר צף נוסף במדינה האסייתית הזו:
http://youtu.be/YZkcBUqEHr4
במקומות שונים בעולם, בעיקר במזרח ודרום אסיה, גרים אנשים ממש על הים. למשל בכפרים הצפים שבקמבודיה, בהם יש אנשים שגרים בבתים שבנויים על כלונסאות. כדי לצאת ולחזור הביתה הם מתניידים בסירות. הילדים שטים בין בית לבית בגיגיות כביסה ו"לרדת לשחק" פירושו ברוב המקרים לרדת לשוט או לשחות...
הכפרים הצפים של קמבודיה נמצאים באזור סיאם ריפ. מי שמפליג למקדש הענק "אנגקור ואט" יוכל לראות אחד מהם בשיט אל המקדש. האחרים נמצאים באזורים לא מרוחקים משם.
הנה סרטון של הכפר הצף בקמבודיה:
http://youtu.be/yds1Jqa_VGw
וכפר צף נוסף במדינה האסייתית הזו:
http://youtu.be/YZkcBUqEHr4
מהי קפסולת המגורים המקיימת את עצמה?
ה"אקו קפסולה" (Ecocapsule) היא מבנה מגורים, בצורת ביצה, המציע סוג של מענה לבעיות הדיור של רבים בעולם. יתרונו הראשוני והבולט ביותר הוא שניתן למקמו בכל מקום, גם ללא חיבור לרשת החשמל או המים. עם היכולת להסיע את הקפסולה כקרוואן, תוכלו לחיות בה בכל מקום שתרצו, גם בטבע ואף ללא החשבונות שיש לשלם.
מבני ה"אקו-קפסול" נועדו לתפוס מרחב מינימלי לספק למשתכן בהם מקסימום נוחות ואחסון ובו בזמן לתפוס מרחב מינימלי. יתרונם הוא בכך שהם לגמרי מקיימים את עצמם. עם זאת, הקפסולות הללו מבוססות לגמרי על אנרגיה חשמלית.
בית הקונספט הקטן, שמייצרת חברת Nice Architects הסלובקית, מאפשר לדייר לחיות במה שמנסה להיות סוג של מינימליזם מקסימלי. ה-“Ecocapsule” דמוי הביצה מכיל שלל רעיונות ידידותיים לסביבה ולמתגוררים בו. צורתה העגלגלה של הקפסולה משמרת אנרגיה טוב יותר ומאפשרת לאגור מי גשם וטל מהלילה לשימוש חוזר.
בצד החשמל יש טורבינת רוח גדולה, הסובבת מעל הקפסולה ואוגרת כמעט 10 אלפים ואט בשעה ועד לפאנלים הסולאריים שמספקים את שאר החשמל הדרוש ליום יום ולקיום עצמי של 100 אחוזים. מצבר גדול, האוגר את האנרגיה העודפת לשימוש מאוחר ובידוד תרמי המגן ממזג אוויר קשה משלימים את התמונה.
הנה הקפסולה שמקיימת את עצמה לגמרי:
https://youtu.be/rvsUAukQE_8
והצצה שקטה:
https://youtu.be/n5RGM5osphA
ה"אקו קפסולה" (Ecocapsule) היא מבנה מגורים, בצורת ביצה, המציע סוג של מענה לבעיות הדיור של רבים בעולם. יתרונו הראשוני והבולט ביותר הוא שניתן למקמו בכל מקום, גם ללא חיבור לרשת החשמל או המים. עם היכולת להסיע את הקפסולה כקרוואן, תוכלו לחיות בה בכל מקום שתרצו, גם בטבע ואף ללא החשבונות שיש לשלם.
מבני ה"אקו-קפסול" נועדו לתפוס מרחב מינימלי לספק למשתכן בהם מקסימום נוחות ואחסון ובו בזמן לתפוס מרחב מינימלי. יתרונם הוא בכך שהם לגמרי מקיימים את עצמם. עם זאת, הקפסולות הללו מבוססות לגמרי על אנרגיה חשמלית.
בית הקונספט הקטן, שמייצרת חברת Nice Architects הסלובקית, מאפשר לדייר לחיות במה שמנסה להיות סוג של מינימליזם מקסימלי. ה-“Ecocapsule” דמוי הביצה מכיל שלל רעיונות ידידותיים לסביבה ולמתגוררים בו. צורתה העגלגלה של הקפסולה משמרת אנרגיה טוב יותר ומאפשרת לאגור מי גשם וטל מהלילה לשימוש חוזר.
בצד החשמל יש טורבינת רוח גדולה, הסובבת מעל הקפסולה ואוגרת כמעט 10 אלפים ואט בשעה ועד לפאנלים הסולאריים שמספקים את שאר החשמל הדרוש ליום יום ולקיום עצמי של 100 אחוזים. מצבר גדול, האוגר את האנרגיה העודפת לשימוש מאוחר ובידוד תרמי המגן ממזג אוויר קשה משלימים את התמונה.
הנה הקפסולה שמקיימת את עצמה לגמרי:
https://youtu.be/rvsUAukQE_8
והצצה שקטה:
https://youtu.be/n5RGM5osphA
מהו הסקווט של הפולשים לדירות לא שלהם?
בעולם לא חסרים אנשים שאין ביכולתם לקנות או לשכור דירה, כדי לגור בה. בהיעדר היכולת הזו, פלישה או סקווט (squat) היא אחת התופעות המשמשות אנשים כדי למצוא לעצמם מגורים.
הסקווטרים (squatters) הם פולשים לא חוקיים, לרוב הומלסים, חסרי בית, המתנחלים בבתים נטושים, לרוב לצרכי מגורים ובמקרים מסוימים כדי להפעילם לצרכים אחרים.
המקור של תופעת ה'סקווט' הוא בפעילות של אנרכיסטים אירופאים, שנהגו ונוהגים גם בימינו לפלוש למבנים ובניינים נטושים ולהקים בהם קומונות ומחסה לכל דורש. כל אחד מהם משתלט על חדר או חלק מהבניין ומארגן לעצמו מקום מגורים, מעין דירה משלו.
בכך נחשבת הפלישה כפעולה אקטיבית להתמודדות עם המחסור האורבני בדיור.
מבחינה אידאולוגית, הסקווטרים רואים את עצמם לא כמי שגונבים או לוקחים לאחרים, אלא כמי שמשחררים שטחים. הם לוקחים רכוש שאיש אינו משתמש בו ומשחררים אותו לרשות הרבים. טענתם הפשוטה היא שהמטרה שלאנשים יהיה מקום לגור בו, במקום שהנכס הנטוש יהיה סגור ולהם אין מקום לגור בו, עד שבעל הנכס יעשה ממנו יום אחד הרבה כסף.
לעיתים קרובות עושים הפולשים שימוש בבניין לא למגורים בלבד, אלא גם כמרכז חברתי.
אחת ההערכות היא שבעולם יש כיום כמיליארד פולשים, או סקווטרים.
#אתרי סקווט בעולם
במדינות אירופה השונות, לא חסרים פולשים המתגוררים בבתים ובבניינים, כמו גם פרויקטי פלישה גדולים, בהם חיים או עובדים אנשים רבים.
ליד ברצלונה הפך בית חולים ישן למצורעים בשם קן מסדו (Can Masdeu) לאתר סקווטרים גדול.
בדנמרק הפך מחנה צבא ישן לעיר החופשית כריסטיאנה וכמוהו גם מטלקובה (Metelkova) שבסלובניה.
בשנות ה-60 של המאה ה-20 נוסדה באיטליה בוסאנה וקיה (Bussana Vecchia) שהפכה את עיירת הרפאים הנטושה בליגוריה, לאתר פלישה. העיירה, שננטשה מאז 1887 בשל רעידת אדמה קיבלה חיים חדשים.
בארצות הברית, למשל, אם אדם חי תקופה מסוימת בבית, הוא יכול לתבוע להמשיך ולגור בו. באופן זה תופסים סקווטרים אמריקאיים בעלות על בתים ששוויים מיליוני דולרים.
הנה צעירים בסקווט בלונדון:
https://youtu.be/f0OVvi29Pm0
סקווטרים בניו יורק:
https://youtu.be/4CDlRqduQqw
טורה דה דוויד, המגדל הנטוש ששימש בית לפולשים לא חוקיים וכיכב בפרק מהסדרה "הומלנד":
https://youtu.be/b9110j78lyM
סקווטרים תופסים בעלות על בתים ששוויים מיליוני דולרים באמריקה:
https://youtu.be/A_Qkbvh0y7k
הדרך לעשות זאת במדינות אנגלו-פראייריות:
https://youtu.be/agX0a_XlwdE
מהסרט מועדון קרב:
https://youtu.be/uf8RbAGWxqY
וסרט תיעודי על חחח:
https://youtu.be/VR84-Aa1JVY?long=yes
בעולם לא חסרים אנשים שאין ביכולתם לקנות או לשכור דירה, כדי לגור בה. בהיעדר היכולת הזו, פלישה או סקווט (squat) היא אחת התופעות המשמשות אנשים כדי למצוא לעצמם מגורים.
הסקווטרים (squatters) הם פולשים לא חוקיים, לרוב הומלסים, חסרי בית, המתנחלים בבתים נטושים, לרוב לצרכי מגורים ובמקרים מסוימים כדי להפעילם לצרכים אחרים.
המקור של תופעת ה'סקווט' הוא בפעילות של אנרכיסטים אירופאים, שנהגו ונוהגים גם בימינו לפלוש למבנים ובניינים נטושים ולהקים בהם קומונות ומחסה לכל דורש. כל אחד מהם משתלט על חדר או חלק מהבניין ומארגן לעצמו מקום מגורים, מעין דירה משלו.
בכך נחשבת הפלישה כפעולה אקטיבית להתמודדות עם המחסור האורבני בדיור.
מבחינה אידאולוגית, הסקווטרים רואים את עצמם לא כמי שגונבים או לוקחים לאחרים, אלא כמי שמשחררים שטחים. הם לוקחים רכוש שאיש אינו משתמש בו ומשחררים אותו לרשות הרבים. טענתם הפשוטה היא שהמטרה שלאנשים יהיה מקום לגור בו, במקום שהנכס הנטוש יהיה סגור ולהם אין מקום לגור בו, עד שבעל הנכס יעשה ממנו יום אחד הרבה כסף.
לעיתים קרובות עושים הפולשים שימוש בבניין לא למגורים בלבד, אלא גם כמרכז חברתי.
אחת ההערכות היא שבעולם יש כיום כמיליארד פולשים, או סקווטרים.
#אתרי סקווט בעולם
במדינות אירופה השונות, לא חסרים פולשים המתגוררים בבתים ובבניינים, כמו גם פרויקטי פלישה גדולים, בהם חיים או עובדים אנשים רבים.
ליד ברצלונה הפך בית חולים ישן למצורעים בשם קן מסדו (Can Masdeu) לאתר סקווטרים גדול.
בדנמרק הפך מחנה צבא ישן לעיר החופשית כריסטיאנה וכמוהו גם מטלקובה (Metelkova) שבסלובניה.
בשנות ה-60 של המאה ה-20 נוסדה באיטליה בוסאנה וקיה (Bussana Vecchia) שהפכה את עיירת הרפאים הנטושה בליגוריה, לאתר פלישה. העיירה, שננטשה מאז 1887 בשל רעידת אדמה קיבלה חיים חדשים.
בארצות הברית, למשל, אם אדם חי תקופה מסוימת בבית, הוא יכול לתבוע להמשיך ולגור בו. באופן זה תופסים סקווטרים אמריקאיים בעלות על בתים ששוויים מיליוני דולרים.
הנה צעירים בסקווט בלונדון:
https://youtu.be/f0OVvi29Pm0
סקווטרים בניו יורק:
https://youtu.be/4CDlRqduQqw
טורה דה דוויד, המגדל הנטוש ששימש בית לפולשים לא חוקיים וכיכב בפרק מהסדרה "הומלנד":
https://youtu.be/b9110j78lyM
סקווטרים תופסים בעלות על בתים ששוויים מיליוני דולרים באמריקה:
https://youtu.be/A_Qkbvh0y7k
הדרך לעשות זאת במדינות אנגלו-פראייריות:
https://youtu.be/agX0a_XlwdE
מהסרט מועדון קרב:
https://youtu.be/uf8RbAGWxqY
וסרט תיעודי על חחח:
https://youtu.be/VR84-Aa1JVY?long=yes
