אחד השירים הכי משעשעים בתולדות תכנית הבידור והפרודיה "ארץ נהדרת" הוא שיר מקסים ומצחיק מאוד, שנקרא "רכב חברה". בשיר משתתפים זמרים המחופשים ללהקת רוק, ביניהם אסי כהן ומאור כהן, שהוא עצמו הנהיג בעבר את להקת "זקני צפת" המצוינת. הם שרים על היחס של אנשי הייטק שכירים שמקבלים רכב חברה ומתייחסים אליו בזלזול.

השיר הזה נשמע מוכר. למעשה הוא שאב השראה מלהיט משנות ה-70 בשם "Spirit In The Night", שהתפרסם בביצועם של "מנפרד מן ו-Earth Band", להקת רוק אמריקאית מצוינת שעשתה אז קריירה נהדרת בשירים מולחנים ומופקים היטב, שמכרו לה המון תקליטים.

אבל לא כולם יודעים שהמקור לשיר הזה, ממש כמו השיר הכי מפורסם של הלהקה "Blinded By The Light", הוא למעשה קאבר של ענק הרוק ברוס ספרינגסטין. הוא כתב והלחין אותו בתחילת הקריירה שלו, בטרם יצא אלבום הפריצה המדהים שלו, שאז עוד לא ברור היה שייצא בכלל.

שני השירים נכתבו כשחברת התקליטים דחתה את האלבום שהציע לה ספרינגסטין להוציא אז וביקשה שיכתוב שירים "שהרדיו ישמיע"... אז הגאון כתב שני שירים מדהימים, שהפכו להצלחה אדירה, דווקא בעיבודים המטורפים של מנפרד מן. הדרך להצלחה סומנה באלבום הבא אבל שני השירים הללו סידרו לו מרצפות זהב, בדרכו להפוך לבוס של אמריקה.

"רוחות בלילה" (Spirit In The Night) עוסק באגם ליד ניו ג'רזי בשם גריזי לייק ("האגם השומני", בתרגום חופשי). האגם זכה לשמו מהעובדה שהומלסים שחיו סביב האגם נהגו לרחוץ בו ולשטוף במימיו את הכלים. אחד הכינויים שנתנו אנשי המקום לאותם חסרי הבית היה "הרוחות בלילה".

וכמה שחסרי הבית הללו היו שונים מהברנשים שמחזיקים ברכב חברה...


הנה רכב חברה של חבורת ארץ נהדרת (תוכן מילולי לא לילדים צעירים):

https://youtu.be/wd6yAIY5V30


Spirit In The Night של מנפרד מן ולהקת אדמה:

https://youtu.be/Gy7NVs-7W9E


המקור של ספרינגסטין בהופעה:

https://youtu.be/gGMSXEQdGL0

ראיתם ודאי לא פעם אדם עני שחי ברחוב. יש בעולם יותר מ-100 מיליון חסרי קורת גג, הלנים באופן קבוע ברחוב, או במקלטים שנועדו בשבילם. מומחים מסבירים שההומלסיות, תופעת חסרי הבית, היא תופעה עולמית, גלובלית.

דַּר רְחוֹב, באנגלית הוֹמְלֶס (Homeless) הוא כינוי לאדם חסר בית, אדם שאין לו קורת גג קבועה. בדרך כלל אדם הופך להומלס, או דר רחוב, בשל מחסור כלכלי. המחיר של שכירות או קניית דירה ואחזקתה הוא כה גבוה, עד שאנשים רבים מתייאשים ופונים לגור ברחוב. את כל מה שיש להם הם מחזיקים בשקית גדולה, או בעגלת קניות שאספו מסופרמרקט כלשהו. הם חיים משאריות שמצאו בפחי אשפה, או אוספים פחיות ומקבלים פרוטות על החזרתם לחנויות.

נציין שיש גם תופעה מסוימת, של חסרי בית שבוחרים מרצונם במגורים ברחוב. ואכן, בנוסף לחוסר בדיור או סיבות כלכליות, לא פעם מוצאים קשר בין תופעת ההומלסים, ובין מרכיבי אישיות, חלקם רגשיים וחלקם פסיכולוגיים או חברתיים.

לא פעם בקרב "חסרי בית" נכללים גם מי שלנים במקומות שהם מקלטים לחסרי קורת גג. מקומות כאלו מופעלים בדרך כלל על ידי גופים ציבוריים או פרטיים שונים, במטרה לעזור ולנסות לשקם, או לפחות לתת תנאים סבירים לחייהם של ההומלסים.


על הומלסים בישראל (עברית):

http://youtu.be/VZkrx2ahNHI


הומלס שמספר על חייו (עברית):

https://youtu.be/mCcaG1NkXfU


אחד אחר שמקבל 100 דולר ועושה בכסף משהו מפתיע:

http://youtu.be/AUBTAdI7zuY


כפר שבנו בוויומינג בארצות הברית להומלסים:

https://youtu.be/EUxR8RRVqRc


תגובות של אנשים להומלסים:

http://youtu.be/KWrWG83tttk


ובחיוך - הומלס נחוש לקנות מרצדס (עברית):

https://youtu.be/NrU9C1huM5A

בעולם לא חסרים אנשים שאין ביכולתם לקנות או לשכור דירה, כדי לגור בה. בהיעדר היכולת הזו, פלישה או סקווט (squat) היא אחת התופעות המשמשות אנשים כדי למצוא לעצמם מגורים.

הסקווטרים (squatters) הם פולשים לא חוקיים, לרוב הומלסים, חסרי בית, המתנחלים בבתים נטושים, לרוב לצרכי מגורים ובמקרים מסוימים כדי להפעילם לצרכים אחרים.

המקור של תופעת ה'סקווט' הוא בפעילות של אנרכיסטים אירופאים, שנהגו ונוהגים גם בימינו לפלוש למבנים ובניינים נטושים ולהקים בהם קומונות ומחסה לכל דורש. כל אחד מהם משתלט על חדר או חלק מהבניין ומארגן לעצמו מקום מגורים, מעין דירה משלו.

בכך נחשבת הפלישה כפעולה אקטיבית להתמודדות עם המחסור האורבני בדיור.

מבחינה אידאולוגית, הסקווטרים רואים את עצמם לא כמי שגונבים או לוקחים לאחרים, אלא כמי שמשחררים שטחים. הם לוקחים רכוש שאיש אינו משתמש בו ומשחררים אותו לרשות הרבים. טענתם הפשוטה היא שהמטרה שלאנשים יהיה מקום לגור בו, במקום שהנכס הנטוש יהיה סגור ולהם אין מקום לגור בו, עד שבעל הנכס יעשה ממנו יום אחד הרבה כסף.

לעיתים קרובות עושים הפולשים שימוש בבניין לא למגורים בלבד, אלא גם כמרכז חברתי.

אחת ההערכות היא שבעולם יש כיום כמיליארד פולשים, או סקווטרים.


#אתרי סקווט בעולם
במדינות אירופה השונות, לא חסרים פולשים המתגוררים בבתים ובבניינים, כמו גם פרויקטי פלישה גדולים, בהם חיים או עובדים אנשים רבים.

ליד ברצלונה הפך בית חולים ישן למצורעים בשם קן מסדו (Can Masdeu) לאתר סקווטרים גדול.

בדנמרק הפך מחנה צבא ישן לעיר החופשית כריסטיאנה וכמוהו גם מטלקובה (Metelkova) שבסלובניה.

בשנות ה-60 של המאה ה-20 נוסדה באיטליה בוסאנה וקיה (Bussana Vecchia) שהפכה את עיירת הרפאים הנטושה בליגוריה, לאתר פלישה. העיירה, שננטשה מאז 1887 בשל רעידת אדמה קיבלה חיים חדשים.

בארצות הברית, למשל, אם אדם חי תקופה מסוימת בבית, הוא יכול לתבוע להמשיך ולגור בו. באופן זה תופסים סקווטרים אמריקאיים בעלות על בתים ששוויים מיליוני דולרים.


הנה צעירים בסקווט בלונדון:

https://youtu.be/f0OVvi29Pm0


סקווטרים בניו יורק:

https://youtu.be/4CDlRqduQqw


טורה דה דוויד, המגדל הנטוש ששימש בית לפולשים לא חוקיים וכיכב בפרק מהסדרה "הומלנד":

https://youtu.be/b9110j78lyM


סקווטרים תופסים בעלות על בתים ששוויים מיליוני דולרים באמריקה:

https://youtu.be/A_Qkbvh0y7k


הדרך לעשות זאת במדינות אנגלו-פראייריות:

https://youtu.be/agX0a_XlwdE


מהסרט מועדון קרב:

https://youtu.be/uf8RbAGWxqY


וסרט תיעודי על חחח:

https://youtu.be/VR84-Aa1JVY?long=yes

עד שאזרח אמריקאי בשם טד וויליאמס התמכר לסמים ואלכוהול, הוא היה איש עובד ורציני. אבל החיים לא היו לו פשוטים, הוא התמכר והפך להומלס, שליקט תרומות בפינת הרחוב. וויליאמס השתמש בקול הרדיופוני המדהים שלו, שבעבר אף עבד איתו כקריין, כדי להרשים נהגים ולבקש נדבות.

הכל השתנה ביום אחד, לאחר שנהג צילם אותו והעלה את הסרטון לרשת. סיפורו הפך לידוע בכל העולם. מרגע שהסרטון עם קולו עלה ליוטיוב, הוא זכה לעשרות מיליוני צפיות וההומלס מפינת הרחוב הפך לסלב רשת. זה הרגע שחייו קיבלו תפנית. טד קיבל עבודה ברדיו וזכה לפרסום עולמי.

סיפורו של וויליאמס הוא דוגמה מצוינת לתרבות הרווחת ברשת, של יכולת לגייס רגש לטובת או נגד אנשים. הצפה של סיפור ברשת יכולה להביא לשינויים בחייו של האדם שבמוקד הסיפור, לטוב ולרע.


הנה הסיפור על ההומלס הרדיופוני (מתורגם):

http://youtu.be/n58BM8FkN_Q


הנה סרטון על הסיפור המופלא של טד וויליאמס, ההומלס שהשתקם:

https://youtu.be/wDixNmuAkus?long=yes

דומה שבכל תולדות הג'אז אין הרבה סיפורים מדהימים ועצובים כמו זה של ג'אקו פסטוריוס (Jaco Pastorius). מנער מוכשר הוא היה לאגדת ג'אז מובילה שתועפות של הערצה נשפכו עליה מכל עבר, אבל הוא הלך והתמכר לסמים, השתגע ולבסוף מת, בתגרת שיכורים עלובה.

מי שיהיה הבסיסט החשוב בהיסטוריה, החל את דרכו כמתופף בכלל. ג'אקו נולד ב-1951 בפנסילבניה, לאב שהיה זמר ג'אז בביג בנד מקומי. אבל כשהוא הגיע ללהקה שבה ניגן מתופף מעולה, החליט ג'אקו לנגן באס. זה היה כלי שהוא מעולם לא ניגן בו. אבל הוא ניגן בהשפעת נגנים גדולים, הלך והשתפר וגיבש לו כישורי נגינה וכתיבת שירים מעולים.

כשעברה המשפחה לפלורידה, הוא נחשף לסגנונות שונים של ג'אז והחל לנגן גיטרה בס חשמלית. היה שלב שהוא קנה קונטרבס, אבל אחרי שהכלי נסדק, בגלל הלחות הגבוהה במקום, התמסר ג'אקו לבס החשמלית, כלי שאיתו הוא עתיד לעשות דרך מרהיבה אל הפסגה.

הוא ניגן בתחילה בלהקות שונות, בעיקר מוסיקת R&B וג'אז. בשנת 1974 התחבר והחל לנגן עם גיטריסט ג'אז צעיר, שעתיד גם הוא להפוך לאגדה, שמו פט מתיני. ביחד הם הקליטו את אלבום הפיוז'ן הראשון של שניהם, Bright Size Life.

כבר אז הבין ג'אקו שהוא משהו מיוחד. אבל בניגוד לענקים אחרים, שנותנים לאחרים להכתיר אותם, הוא פיתח את היהירות המפורסמת שלו. למוסיקאים שהוא הכיר אז הוא נהג לומר ביובש "אני הבסיסט הטוב בעולם". בסרט תיעודי שנעשה עליו סיפרו כמה נגני ג'אז ידועים על החוויה המשותפת שמתחילה מהרגע שבו ג'אקו מספר לך שהוא הבסיסט הטוב בעולם ועד לרגע שבו אתה מבין שהוא לא הגזים...

כך גם הציג את עצמו פסטוריוס לג'ו זאווינול, המנהיג של Weather Report, להקת הפיוז'ן הטובה בעולם בשנות ה-70. זה היה לאחר שראה הופעה של הלהקה המצוינת והחליט שהיא טובה לו. זאווינול, יוצר דגול ונגן מליגת העל של עולם הג'אז-רוק והפיוז'ן, הביט בג'אקו בזלזול ולא התייחס לשחצנות שלו בחיוב. הוא סירב לקבל אותו ללהקה.

"תחזית מזג אוויר" כמו שקראו לה אז בארץ, הייתה סופרגרופ, שהכילה נגני-על שלא חסרים כישרון ווירטואוזיות. רבים רואים בה את להקת הפיוז'ן הטובה בכל הזמנים. אבל לפסטוריוס הצעיר וממוקד המטרה לקח רק ימים ספורים, עד שהוא הוחתם כבסיסט הגדול של להקת הפיוז'ן הטובה בכל הזמנים והפך, כמה צפוי באגדות, לכוכב הבלתי מעורער שלה.

צריך להזכיר שהוא היה באסיסט, נגן של גיטרה בס, כלי ליווי שעד אז נחשב אפרפר יחסית? שהוא לא ניגן אפילו בקונטרבס? - אבל ג'אקו של אותם ימים התגלה כבסיסט המוכשר והיצירתי ביותר שנראה בג'אז. מעבר ל-feel שלו, לתזמון, לפרייזינג ולטכניקה הבלתי נתפסת, אחרי הוירטואוזיות, המקצבים האפרו-קובניים, הנגינה והגרוב ששאב מעולמות ה-R&B וה-Fאנק, הנגינה מלאת האוברטונים, המלודיות דמויות כלי הנשיפה שייצר מהפרטלס שלו - מאחרי כל אלה עמד מוח של גאון, פרוע, תזזיתי וחושני, אבל מדויק ומחושב להפליא, איש שהוא הבס שלו והיא ההמשך של עצמו.

לרבים הזכיר פסטוריוס, בהתלהבות, ההנאה והאנרגיה שלו, ענק מהפכני אחר בשם ג'ימי הנדריקס. כמו הנדריקס, גם ג'אקו היה מטאור והוא החל את מסעו בדרך להיות הבסיסט המשפיע ביותר בתולדות הג'אז ולפתוח לבסיסטים אחרים אופקים חדשים. אבל ממש כמו עילוי הגיטרה הגדול, גם ג'אקו היה כוכב שביט, שההשערה מסביבו הייתה שגורלו הטרגי יהיה ליפול מהר ולמות צעיר.

בינתיים, כשיוציא את אלבום הסולו שלו "ג'אקו פסטוריוס", הוא יטלטל לחלוטין את עולם הג'אז ואת תחום הבס. פעם הוא סיפר בראיון כמה היה מתוסכל לגלות שאחרי שהאלבום יצא, נעלמו כל הבסיסטים הגדולים למשך חודשיים. "הם ישבו ולמדו את האלבום בבית ואז הגיחו, כשהם מנגנים ג'אקו יותר טוב מג'אקו..." הוא התלונן.

כך או כך, ג'אקו בן ה-24 היה בנסיקה אל הנצח. ההצלחה הייתה חזקה ומהירה כל כך, שיתכן שכאן נזרע הזרע שיוביל לנפילה האיומה, שתבוא בעוד מספר שנים. אבל בינתיים ג'אקו ימשיך להכות גלים, גם ב"וודר ריפורט", במיוחד באלבום המוצלח והמצליח Heavy Weather והן באלבום הבכורה המופתי של חברו פט מתיני, פרי עבודה משותפת של השניים. יותר ויותר יבוא לידי ביטוי גם התפקיד המרכזי של פסטוריוס בבום של הג'אז-רוק, אותו חיבור מופלא בין שני סגנונות שפרצו והתחברו להם לפתע יחדיו והיו חלק ממהפכת הפיוז'ן המלאה.

אבל היחסים המעורערים בין פסטוריוס לג'ו זאווינול, מנהיג הלהקה, גרמו לו לעזוב את Weather Report. הוא נשאר לבד. ג'אקו ימשיך לנגן ולהופיע, אבל מעתה הלך מצבו והתדרדר. הוא עתיד להפוך לצל חיוור של המוסיקאי שהוא היה. בהדרגה הוא יהפוך להומלס, מכור לאלכוהול ולסמים.

מותו ב-1987 היה לא יאומן בסתמיות שלו. ג'אקו פסטוריוס נתפס כשעלה לבמה בהופעה של קרלוס סנטנה. הוא הורחק מהמופע והגיע למועדון, שגם ממנו הורחק. הוא נאבק בשומרים ואחד המאבטחים חבט בו בכוח והכניס אותו לתרדמת. בתוך ימים אחדים נפח את נשמתו גדול נגני הבס בכל הזמנים.

בבקשה, שמרו על עצמכם מאלכוהול ואל תשתמשו בסמים!


הנה ג'קו פסטוריוס בצעירותו מנגן את Purple Haze של ג'ימי הנדריקס:

https://youtu.be/vELtNFZHqEc


בלהקת Weather Report:

https://youtu.be/i8q6sR6yZCE


ג'אקו בנגינת אוברטונים ב-Portrait of Tracy:

https://youtu.be/25DXcFg1TFo


הנה הקטע הכי מפורסם שלו "דה צ'יקן":

https://youtu.be/TgntkGc5iBo


זה אולי מה שנקרא "לנגן פסטוריוס יותר טוב מפסטוריוס" (לא באמת...) נגן באס בשם ריקרדו אוליבה עם ההרכב שלו עם "The Chicken":

https://youtu.be/ST9--HWOTA8


סולו אופייני של פסטוריוס לבד:

https://youtu.be/lEKwLwbrYnM


וקדימון לסרט תיעודי עליו:

https://youtu.be/xYE-tm8UBSM

באחד מפרקי סדרת הטלוויזיה המצליחה "הומלנד" משמש בתור המחבוא של ניק ברודי מגדל גבוה ומשונה שנראה כסקוואט עצום, מקום שפלשו אליו חסרי בית והם חיים בו בקומות רבות, שאינן בנויות עד הסוף. רק שמיכות ווילונות משמשים בו כקירות ל"דירותיהם" המאולתרות והם חיים בו ללא מים או חשמל.

המבנה מעורר הסקרנות הזה הוא מקום אמיתי, שנמצא בעיר קראקס בוונצואלה. שמו "טורה דוויד" (Torre David caracas), בעברית "מגדל דוד", על שם מתכננו והיזם של, דוד בריימבורג.

טורה דוויד נבנה במקור כמגדל בן 45 קומות לעשירים שנקרא "המרכז הפיננסי קונפיננסאס". הוא נועד להיות בניין יוקרתי ומפואר, סמל עוצמתי לקפיטליזם, עם מנחת מסוקים בראשו ושוערים שמונעים כניסה של אנשים לא רצויים אליו.

אך מותו של דוויד היזם ומשבר בנקים שפקד את ונצואלה, הביאו ב-1994 לקריסת הבנק שבנה אותו ולהפסקת הבנייה.

משם נקלעה ונצואלה למשבר כלכלי קשה. בסוף אותו עשור עלה לשלטון הוגו צ'אווס והמצב המשיך להתדרדר. בתחילת שנות האלפיים הביאה מצוקת הדיור במדינה לכך שרבים איבדו את בתיהם ולעתים קרובות גם את פרנסתם.

הבניין עמד בשממונו כ-10 שנים, אך המצב הכלכלי הקשה הביא ב-2007 לתחילתה של פלישה של משפחות שלמות אל גורד השחקים הנטוש.

הפולשים החלו מאלתרים בקומותיו התחתונות מעין דירות לעצמן, כשממשלת ונצואלה עוצמת עיניים ולמעשה מאפשרת להם להתגורר במגדל.

עם הזמן פלשו אלפי עניים וחסרי דיור אל המגדל הנטוש בקרקאס והקימו בו מעין התנחלות הבנויה לגובה. יותר ויותר קומות נכבשו וללא מעלית או אמצעי בטיחות שימנע נפילה מגובה של עשרות מטרים, עלו וירדו דיירים מאות מדרגות בכל פעם, כשיותר ויותר קומות התמלאו בדיירים.

היו שנהגו לעלות לקומותיו הגבוהות ולרדת מהן בנסיעה על קטנועים.

רבים מהדיירים החדשים העדיפו את הדירה הלא גמורה במגדל שבלב העיר על פני ערי הפחונים בהם חיו עניי קראקס. די מהר הפך "מגדל דוד של ונצואלה" למה שקיבל את התואר "הסקווט הגבוה ביותר בעולם".

כשחיו ב-23 קומותיו בסביבות 700 משפחות, מעל 2,000 פולשים, הם כבר ניהלו בבניין חיי קהילה מאורגנים למדי, שכללו גם שירותי בריאות, רווחה, פנאי ואבטחה מאורגנים, חדר כושר מאולתר ומודעות על שירותים שהם הציעו זה לזה. נמצאו גם מי שפתחו בו אפילו בתי עסק זעירים וסיפקו משיעורי עזר ועד לטיפולים, חנויות זעירות, שירותי קעקועים וניקיון אלו לאלו. המגדל הפך לעיר קטנה הבנויה לגובה.

בהמשך נוהלה כל קומה מהקומות המאוכלסות בו על ידי מנהל מהדיירים והם אפילו הצליחו לגרש מהבניין סוחרי סמים כבדים שאף הם התמקמו בו.

היו שהתקינו במקום חיבורים חלקיים לביוב, לחשמל ואפילו למים, שהובאו בתחילה במשאיות.

עם הזמן נוצרה אפילו הנהלה של ממש לבניין, שתמורת תשלום חודשי לכיסוי ההוצאות איבטחה את הדיירים וניהלה בו סוג של חיי תרבות ופנאי.

בשנת 2014 ובעקבות מה שראתה כמפגעים בטיחותיים חמורים, החלה ממשלת ונצואלה לפנות מיושביו את גורד השחקים של העניים. משפחות שלמות הועברו לדירות שנבנו עבורם בשכונה חדשה, במרחק של 50 קילומטרים מהעיר.


הנה מגדל העניים של ונצואלה:

https://youtu.be/5KxZfsU_Xtw


המגדל בפרק מהסדרה "הומלנד":

https://youtu.be/b9110j78lyM


על החיים בטורה דה דוויד:

https://youtu.be/v1p9jlQUW0k


זו בעצם שכונת עוני בגורד שחקים:

https://youtu.be/4ZrCzgprPT8


הרצאת טד על "טורה דוויד", מגדל דויד הבלתי גמור בעיר קרקס שבוונצואלה (מתורגם):

https://youtu.be/SxwLfSlkJDI?long=yes


וכתבת טלוויזיה על הסלאמס הבנויים לגובה:

https://youtu.be/YmzklVLwILA?t=30s&long=yes