מהם דולרי החול?
דולרי חול (Sand dollars) הם ממצאי חוף מבוקשים מאוד. בעוד השלד שמוצאים על החול הוא בהיר ומתנוססת עליו מעין חותמת בצורת כוכב, מעטים יודעים כיצד הם נראים באמת, כשהם חיים במעמקים.
כי בחייו, דולר החול (Sand dollar) או הכשדית, הוא סגול וכלל לא מזכיר את האובייקט בצורת דיסק בהיר שמוצאים על החול אחרי הגאות.
אם לא ייטרף, וזה נדיר יחסית, דולר הים יכול לחיות בין 6 ל-10 שנים. את גילו של דולר חול ניתן לזהות לפי הטבעות שלו וגודלו. ממש כמו שטבעות העץ מסמנות את שנות חייו, כך מספר טבעות הצמיחה של דולר החול מראות עד כמה הוא מבוגר.
אמצעי ההגנה של הדולרים הוא בהיותם שעירים וקשים מדי עבור רוב הטורפים. עם מעט טורפים ונטייה לחיות בצפיפות ביחד, דולרי החול שוכנים במים טרופיים וממוזגים ברחבי חצי הכדור הצפוני של כדור הארץ.
כשהמים רגועים לא פעם אפשר לראות אותם עומדים זקופים, עם קצה אחד שלהם כשהוא קבור בחול. במים סוערים נוטים דולרי החול לשכב על קרקע הים או להתחפר מתחת לחול כדי שלא להיסחף. כדי להישאר במקום, הם גם אימצו שיטות אבולוציוניות כמו גידול של שלדים כבדים יחסית או בליעה של חול, שהופכת אותם יותר כבדים.
מסקרנת מאוד הדרך המרתקת שבה הם אוכלים. דולרי-החול חיים על זחלים של סרטנים, אצות מיקרוסקופיות, אורגניזמים זעירים שהם בוררים מתוך החול ועוד. הקוצים והזיפים הזעירים והגמישים שלהם מעבירים חול לאורך משטחי גופם הדוקרניים, עד שהם מביאים אותו אל הפה המרכזי, שממוקם על צידם התחתון. בפה של החיה הימית יש לה לסת בת חמישה קטעים דמויי שיניים. בעזרתם היא בוררת חלקיקי מזון מתוך החול, בתהליך של עיכול שיכול לקחת יומיים שלמים.
לא סתם כשמוצאים את השלד שלהם רואים את הנקבים הללו, שבמקרה יש להם עיצוב נהדר, דמוי פרח או כוכב. מדובר ב-5 סטים של נקבוביות ולפעמים גם חורים או חריצים מלבניים שבחייהם משמשים כנקבים לקצירת מזון.
תושבי האוקיינוס דמויי הדיסק הללו, שזכו במקומות שונים בעולם לשמות כמו "ביסקוויט ים" (sea biscuit), או "עוגת חול" (sand cake), הם קרוביהם של כוכבי הים. הם נושמים דרך הפטלואידים - סדרת חורים שמהם יוצאות מעין כפות רגליים נושמות.
דולרי חול חיים לא יכולים לשרוד זמן רב מחוץ למים. איסוף שלהם מהחוף הורג אותם ולכן במרבית המדינות הוא אינו חוקי.
אז עכשיו אתם יודעים שדולרי חול לבנים שנמצאים לאורך החוף הם בעצם השלדים של מה שהיו יצורי ים חיים. כשהם מתים, השלד שלהם מלבין, הקוצים הקטנים נעלמים ומתגלה הצורה המיוחדת של חותמת הכוכב.
דולרי חול (Sand dollars) הם ממצאי חוף מבוקשים מאוד. בעוד השלד שמוצאים על החול הוא בהיר ומתנוססת עליו מעין חותמת בצורת כוכב, מעטים יודעים כיצד הם נראים באמת, כשהם חיים במעמקים.
כי בחייו, דולר החול (Sand dollar) או הכשדית, הוא סגול וכלל לא מזכיר את האובייקט בצורת דיסק בהיר שמוצאים על החול אחרי הגאות.
אם לא ייטרף, וזה נדיר יחסית, דולר הים יכול לחיות בין 6 ל-10 שנים. את גילו של דולר חול ניתן לזהות לפי הטבעות שלו וגודלו. ממש כמו שטבעות העץ מסמנות את שנות חייו, כך מספר טבעות הצמיחה של דולר החול מראות עד כמה הוא מבוגר.
אמצעי ההגנה של הדולרים הוא בהיותם שעירים וקשים מדי עבור רוב הטורפים. עם מעט טורפים ונטייה לחיות בצפיפות ביחד, דולרי החול שוכנים במים טרופיים וממוזגים ברחבי חצי הכדור הצפוני של כדור הארץ.
כשהמים רגועים לא פעם אפשר לראות אותם עומדים זקופים, עם קצה אחד שלהם כשהוא קבור בחול. במים סוערים נוטים דולרי החול לשכב על קרקע הים או להתחפר מתחת לחול כדי שלא להיסחף. כדי להישאר במקום, הם גם אימצו שיטות אבולוציוניות כמו גידול של שלדים כבדים יחסית או בליעה של חול, שהופכת אותם יותר כבדים.
מסקרנת מאוד הדרך המרתקת שבה הם אוכלים. דולרי-החול חיים על זחלים של סרטנים, אצות מיקרוסקופיות, אורגניזמים זעירים שהם בוררים מתוך החול ועוד. הקוצים והזיפים הזעירים והגמישים שלהם מעבירים חול לאורך משטחי גופם הדוקרניים, עד שהם מביאים אותו אל הפה המרכזי, שממוקם על צידם התחתון. בפה של החיה הימית יש לה לסת בת חמישה קטעים דמויי שיניים. בעזרתם היא בוררת חלקיקי מזון מתוך החול, בתהליך של עיכול שיכול לקחת יומיים שלמים.
לא סתם כשמוצאים את השלד שלהם רואים את הנקבים הללו, שבמקרה יש להם עיצוב נהדר, דמוי פרח או כוכב. מדובר ב-5 סטים של נקבוביות ולפעמים גם חורים או חריצים מלבניים שבחייהם משמשים כנקבים לקצירת מזון.
תושבי האוקיינוס דמויי הדיסק הללו, שזכו במקומות שונים בעולם לשמות כמו "ביסקוויט ים" (sea biscuit), או "עוגת חול" (sand cake), הם קרוביהם של כוכבי הים. הם נושמים דרך הפטלואידים - סדרת חורים שמהם יוצאות מעין כפות רגליים נושמות.
דולרי חול חיים לא יכולים לשרוד זמן רב מחוץ למים. איסוף שלהם מהחוף הורג אותם ולכן במרבית המדינות הוא אינו חוקי.
אז עכשיו אתם יודעים שדולרי חול לבנים שנמצאים לאורך החוף הם בעצם השלדים של מה שהיו יצורי ים חיים. כשהם מתים, השלד שלהם מלבין, הקוצים הקטנים נעלמים ומתגלה הצורה המיוחדת של חותמת הכוכב.
