שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך מתפתחות שפות?
התפתחות השפות בעולם היא אחת התופעות המעניינות בתרבות האנושית. מרבית השפות נוצרו משפה-אם אחת, לרוב שפה עתיקה כלשהי. לפיכך משתייכות מרבית שפות העולם למשפחת שפות כלשהי. במשפחת שפות מאוגדות שפות שונות הקשורות זו לזו בזכות אותה השפה האם. משפחות שפות כאלה לדוגמה הן המשפחה האפרו-אסייתית של השפות ומשפחת השפות השמיות.
למול השפות השייכות למשפחות שפה שונות, יש שפות מבודדות. שפות מבודדות הן שפות שאין להן קשרי משפחה כאלה, או שלא נמצאה קרבה ביניהן לבין שפות אחרות. שפה מבודדת כזו היא למשל השפה הבסקית, שמדברים בה הבסקים בספרד. גם שפת בני האיינו שבצפון יפן והשפה הקוריאנית נחשבות מבודדות, שכן לא נמצאו שפות בעלות מאפיינים דומים להן.
כך התפתחו שפות העולם במהלך ההיסטוריה (מתורגם):
http://youtu.be/iWDKsHm6gTA
וכך התפתחו השפות ההינדו-אירופיות:
http://youtu.be/KdQwalCPNAs
כמה שפות יש בעולם?
בעולם יש כ-6500 שפות מדוברות. ביניהן יש גם כ-120 שפות סימנים לחרשים וסובלים מליקויי שמיעה.
חשוב לדעת, עם זאת, ש-2000 מתוך השפות שיש בעולם, מדוברות על ידי פחות מ-1000 איש. לרוב מדובר על שפות של שבטים קטנים המוגדרות כשפות בסכנת הכחדה.
השפה הסינית מנדרינית היא המדוברת ביותר בעולם. מעל מיליארד ו-200 מיליון איש מדברים בה.
הנה סרטון קצרצר על השפות הפופולריות בעולם:
https://youtu.be/GxrtddcYEwM
וכך נוצרו כל כך הרבה שפות בעולם לא גדול כמו שלנו (מתורגם):
https://youtu.be/iWDKsHm6gTA
מהן השפות שהכי הרבה אנשים מדברים בהן?
יש בעולם מעל 6500 שפות שונות.
מביניהן, השפות הכי מדוברות בעולם הן סינית, אנגלית, ספרדית, ערבית ורוסית. כמות האנשים שמדברים שפות אלה היא הגדולה ביותר מכל שפה אחרת. סין היא המדינה בעלת האוכלוסיה הגדולה בעולם ולכן הסינית היא השפה שמספרית הכי הרבה מדברים בה. אנגלית הפכה במאה ה-20 לשפה הבינלאומית המנצחת ולכן רוב אזרחי העולם שמדברים שפה נוספת מדברים בה.
כך התפתחו שפות העולם (מתורגם):
http://youtu.be/iWDKsHm6gTA
מהי שפה טבעית ואיך היא קשורה למחשבים?
שפה טבעית (Natural language) היא שפה שמדברים בה בני אדם. בניגוד ל"שפות מלאכותיות" כמו שפות המחשב שבעזרתן מתקשרים עם מחשבים, או שפות לוגיות ואחרות, השפה הטבעית נוצרה באופן טבעי, על ידי בני אדם וכדי לתקשר אחד עם השני. אנגלית או עברית למשל, הן שפות טבעיות. מדהים שיש בעולם כ-6000 שפות טבעיות ועד לפני מספר שנים לא ניתן היה לתקשר עם מחשב באף אחת מהן.
כמובן שהתקשורת עם מחשב בשפה טבעית, על ידי דיבור או כתיבה בשפה רגילה, היא נוחה וטבעית יותר. בשנים האחרונות שופרו היכולות הללו של תקשורת בין אדם למחשב בעזרת שפות טבעיות. זה תחום שנקרא "עיבוד שפה טבעית" (Natural language processing, או בקיצור NLP). הוא מבוצע בין השאר על ידי פיתוח תוכנות חכמות ולומדות, המנצלות בינה מלאכותית כדי שהמחשב "יבין" על מה המשתמש מדבר, כשהוא מתקשר אתו בשפה טבעית.
ממחשבי על חכמים ועד לסייענים אישיים באפליקציות סלולאריות - תוכנות רבות כיום מבינות ברמות שונות "שפות טבעיות" (Natural languages), שמאפשרות תקשורת עם המשתמש בדיבור רגיל ולא בשפת מחשב מיוחדת.
הנה קדימון הסרט "היא" על אדם שמתאהב במערכת הפעלה חכמה, שמבינה שפה טבעית:
https://youtu.be/4F_tHMxx23I?t=5s
הסבר המושג "עיבוד שפה טבעית":
https://youtu.be/J5IlKj7H8T8
שיחה עם קווירי, אפליקציה המסייעת בחיפושים, ה"מבינה" שפה טבעית:
https://youtu.be/-jrjfIDGYAE
ועוזר רפואי באפליקציה שמשתמשת ב-NLP להבנת הדיבור של המשתמש:
https://youtu.be/foQIVavHA4Y
מהי השפה בינלאומית אספרנטו?
השפה הבינלאומית אֶסְפֶּרַנְטוֹ (Esperanto) היא שפה שפותחה בידי היהודי ד"ר לודוויג זמנהוף (Zamenhof). האיש שזיהה בעיית תקשורת בין בני לאומים רבים שהתגוררו בסביבתו, חלם על שפה מקשרת ברמה העולמית. הוא החליט ליצור שפה בינלאומית, שתשמש לתקשורת, כאמצעי אחיד ומשותף לכל אדם בעולם. זו צריכה להיות שפה שאינה שפתו הטבעית של שום עם, מה שייצר שוויון בין כולם, מבלי שלעם כלשהו יהיה יתרון, כמו זה שמקנה האנגלית, למשל, לעמים דוברי אנגלית דוגמת האנגלים והאמריקאים.
כך נולדה האספרנטו - שפה מלאכותית ומתוכננת, קלה וזמינה ללימוד מהיר. זמנהוף, רופא עיניים יהודי-פולני, תכנן אותה בשנת 1887, כשפה שנייה מושלמת, לכל תושבי העולם. שפה שבאמצעותה יתקשרו ביניהם כולם, ללא הבדל בין עמים או גזעים וכמובן שפה שתקל על אי ההבנות הגדולות שבין בני דתות שונות.
הוא היה איש חזון, שרצה לתכנן מחדש את החברה המודרנית, התרבות שלה ובאופן מסוים גם את האדם המודרני והאופן שבו הוא חושב. מטרתו הייתה לייצר את השפה הפשוטה ביותר שיש והצליח - האספרנטו נחשבת לשפה קלה מאד ללמידה, במיוחד עבור מי שדוברים שפות אירופיות.
מכיוון שהיא תוכננה באופן מסודר. אין בשפת האספרנטו, למשל, יוצאי דופן. עם כ-10,000 שורשים בלבד, יש בה אוצר מלים "זעיר". השוו את זה רגע לכ-200,000 שורשים באנגלית ומספרים דומים בשפות טבעיות דומות. את הצמצום המשיך הדוקטור המייסד גם במינימליזם של כללי ההגייה וכללי הדקדוק בשפה. הוא רצה הרי להקל את למידת השפה, זוכרים?
ביצירת האספרנטו התבסס זמנהוף על השפות הרומניות. הוא קרה בשם זה על שמו של שם העט שבחר לעצמו, עת פרסם את עבודתו הראשונה בנושא - "ד"ר אספרנטו".
כדרכו של כל יזם אמיתי, גם זמנהוף חלם על עולם טוב יותר. הוא רצה לקדם שלום עולמי בין אנשים ואומות, ליצור עולם הרמוני ולהקים תנועה הומניסטית בינלאומית, באמצעות השפה העולמית שימציא. הוא פיתח והפיץ את האספרנטו ותרגם את התנ"ך, את הקוראן, מחזות של שייקספיר ואת מיטב הספרות העולמית לאספרנטו.
הוא לא הצליח. זה לא היה פשוט לדחוף את אספרנטו להמונים. הדיקטטורות של המאה ה-20, לא קשה להבין למה, לא אהבו את הרעיון של השפה הבינלאומית הזו. היטלר ראה אותה כ"מזימה יהודית להשתלט על העולם". כך שגם הנאצים וגם המשטר הקומוניסטי רדפו ואסרו את דוברי האספרנטו. אבל זמנהוף ייזכר בהיסטוריה כאיש מופת, מעורר השראה, שניסה ממש ובאמת ליצור תקשורת טובה בין כל יושבי כדור הארץ.
עם מעל מיליון דוברי אספרנטו, אתר ויקיפדיה באספרנטו עם יותר מ-100 אלף ערכים, הדת הבהאית שהפכה אותה לשפה הבינלאומית שלה ודת האומוטו היפנית שמחשיבה אותו עצמו לאל, נראה שזמנהוף הצליח. הוא אמנם לא הצליח לתכנן מחדש את החברה האנושית, אבל בדיוק 100 שנה אחריו נולדה רשת האינטרנט, שאכן קיבעה שפה שנייה עולמית, את השפה ה... ובכן, אנגלית.
על תחייתה של האספרנטו בדור הסמארטפונים (עברית):
https://youtu.be/SNnm6YTNdF8
כך מתפתחות שפות ובתוכן האספרנטו (עברית):
https://youtu.be/ERppIHbqjyk
שיעור אספרנטו (עברית):
https://youtu.be/DnO7OVfo3-4
השפות היהודיות, שאספרנטו היא אחת מהן (עברית):
https://youtu.be/YNKZvuaPaTc
ראיון מדומיין עם ד"ר אליעזר זמנהוף:
https://youtu.be/ZlbBD01ccGY
שיר עברי מוכר "ללכת שבי אחרייך", שמושר באספרנטו:
https://youtu.be/X2vmBgpmUUk
וסאטירה על פגישה משעשעת בין זמנהוף לבין אליעזר בן יהודה, מחייה העברית (עברית):
https://youtu.be/dsz38W6W4B4
מהו תרגום סימולטני?
תרגום סימולטני (Simultaneous translation) הוא תרגום של דיבור בזמן הדיבור עצמו, או בתום המשפט או הפסקה של הדובר. פירוש המילה סימולטני הוא "בּוֹ-בַּזְּמַן".
התרגום הסימולטני נהוג כשמנהיגים, למשל, נואמים או מדברים אל אחרים שאינם דוברים את שפתם או אל התקשורת ויש להבינם בזמן הדיבור, זמן אמת.
מתורגמנים שמתרגמים בתרגום סימולטני חייבים להיות בעלי ידע והבנה מעמיקים, הן בשפת הדוברים והן בשפת היעד, שאליה הם מתרגמים את דבריהם. כמובן שהידע שלהם חייב לכלול היכרות עם התחום שבו עוסקים הנאום, ההרצאה וכדומה. כאלה הם גם המתורגמנים לשפת סימנים, שמתרגמים סימולטנית את הדברים, למשתתפים כבדי שמיעה או חירשים.
תרגום סימולטני נהוג לא פעם בכנסים בינלאומיים ורבי-משתתפים, שבהם הדוברים מדברים בשפות שונות. בכנסים כאלו דוברים הנואמים בשפתם, כשתוך כדי כך המתורגמנים שומעים באוזניות את דבריהם ומתרגמים את הדברים בדיבור למיקרופון - לשפות המאזינים. בצורה כזו יכולים האחרונים להאזין לתרגום הסימולטני באוזניות, איש איש בשפתו.
לא פעם משתמשים במתורגמנים לתרגום עוקב, סוג של תרגום סימולטני לשיחה בין אנשים שאינם דוברים זה את שפתו של זה. בתרגום העוקב ממתינים המתורגמנים עד שהדוברים יסיימו את דבריהם, או חלק מהם ואז הם מתרגמים אותם.
תרגום כזה משמש למשל בפגישות בין מנהיגים או אישים מדיניים, בפגישות עסקיות רמות דרג ובכל סוגי המפגשים שבהם חשובים מאד הפרטים והדוברים חשים בנוח לדבר דווקא בשפת האם שלהם.
כיום מתחרות חברות תוכנה שונות על פיתוח של כלים ממוחשבים לתרגום סימולטני בתוכנות ובשירותי צ'אט מקוונים. כך יכולים לשוחח או להתכתב ביניהם, אנשים מרחבי העולם, ללא מגבלות של שפה.
הנה התרגום הסימולטני ואחד האירועים שמדגימים כמה הוא קשה (מתורגם):
https://youtu.be/cXNTArhA0Jg
תרגום סימולטני מקוון (עברית):
http://youtu.be/LKB3FdgjexU
וכך נשמעת מתורגמנית סימולטנית בוועידות ובכנסים (מתורגם):
http://youtu.be/X5ozP44P4hI
מהי שפת סמלי האמוג'י שמתפתחת הכי מהר בהיסטוריה?
נראה שהאמוג'י (emoji), שפת האייקונים היפאנית, היא השפה שהתפתחה במהירות הגדולה ביותר בתולדות האנושות. היא הומצאה רק בשנת 1998 וכיום משתמשים בה מאות מיליוני אנשים, השולחים מעל 6 מיליארד אמוג'ים מדי יום.
מאז שהוכנסה לשימוש בשנת 1998, ברשתות הסלולר היפניות, הפכה האמוג'י, שתרגומה הוא משהו כמו "תמונת־דמות", לשפת הסימנים הפופולארית בהיסטוריה.
את האמוג'י הראשון יצר מעצב יפאני בשם שיגטקה קוריטה (Shigetaka Kurita), שהיה חבר בצוות הפיתוח של מערכת אינטרנט סלולרי שנועדה לחברת טלפונים ביפאן.
המילה אימוג'י היא חיבור בין שתי מילים ביפאנית. המלה E פירושה "תמונה", ו"מוג'י" (MOJI) פירושו "סימן".
הנה ההתפתחות המהירה של האמוג'י:
https://youtu.be/SQUNhYw7Sd0
כמה עובדות שימחישו את התפוצה המדהימה שהאמוג'י זכתה לה בשנים האחרונות:
https://youtu.be/Rc_KRZOdly8
וגברת שמנסה להשמיע איך "הוגים" אמוג'ים שונים:
https://youtu.be/repyKZKlAlo
כמה שפות יש בסין?
אפילו שנוהגים להתייחס לסינית כאל שפה אחת, בסין קיימות לא פחות מ-129 שפות מדוברות. מדובר בהמון ניבים שונים שההבדלים ביניהם הם לא פחותים מההבדלים שבין הלשונות בשפות שונות באירופה, כמו למשל בין אנגלית לשוודית או בין צרפתית לרוסית.
ועדיין, רוב דוברי השפות הסיניות שלא מדברים מנדרינית כשפת האם שלהם, מדברים אותה כשפה שנייה. גם הכתב של מרבית השפות הסיניות המדוברות הוא כמעט אחיד. לכן יש הבחנה ברורה בין השפה המדוברת בסין ובין השפה הכתובה.
הנה סרטון שמציג כמה מהשפות או הניבים השגורים בסין, כולל מנדרינית, סוזו, יו, מין שמדוברת בטאיוון, האקה וגאן:
http://youtu.be/ynbRQeeEma4
האם שפת הסימנים היא בינלאומית?
שפת הסימנים אינה שפה בינלאומית. שפת הסימנים הישראלית, למשל, שונה משפת הסימנים שנהוגה בארה"ב. בדיוק כמו בשפות מדוברות, גם שפות סימנים משתנות ממדינה למדינה ומאזור לאזור. לעיתים יש אפילו בין שפות הסימנים אפילו בין ערים שונות באותה מדינה!
אמנם נעשה נסיון להמציא שפת סימנים בינלאומית בשם "ג'סטונו". אבל הג'סטונו נכשלה, בעיקר כיוון שהכילה רק 1,500 סימנים ולא היה לה דקדוק אחיד ועקבי.
הנה הסבר על שפת הסימנים במקומות שונים בעולם:
http://youtu.be/n-a7h2FCgNQ
ובאווירה מחוייכת, הנה מתרגמת לשפת סימנים בשידור חי (עברית):
https://youtu.be/kDlT3cleICE
התפתחות השפות בעולם היא אחת התופעות המעניינות בתרבות האנושית. מרבית השפות נוצרו משפה-אם אחת, לרוב שפה עתיקה כלשהי. לפיכך משתייכות מרבית שפות העולם למשפחת שפות כלשהי. במשפחת שפות מאוגדות שפות שונות הקשורות זו לזו בזכות אותה השפה האם. משפחות שפות כאלה לדוגמה הן המשפחה האפרו-אסייתית של השפות ומשפחת השפות השמיות.
למול השפות השייכות למשפחות שפה שונות, יש שפות מבודדות. שפות מבודדות הן שפות שאין להן קשרי משפחה כאלה, או שלא נמצאה קרבה ביניהן לבין שפות אחרות. שפה מבודדת כזו היא למשל השפה הבסקית, שמדברים בה הבסקים בספרד. גם שפת בני האיינו שבצפון יפן והשפה הקוריאנית נחשבות מבודדות, שכן לא נמצאו שפות בעלות מאפיינים דומים להן.
כך התפתחו שפות העולם במהלך ההיסטוריה (מתורגם):
http://youtu.be/iWDKsHm6gTA
וכך התפתחו השפות ההינדו-אירופיות:
http://youtu.be/KdQwalCPNAs
בעולם יש כ-6500 שפות מדוברות. ביניהן יש גם כ-120 שפות סימנים לחרשים וסובלים מליקויי שמיעה.
חשוב לדעת, עם זאת, ש-2000 מתוך השפות שיש בעולם, מדוברות על ידי פחות מ-1000 איש. לרוב מדובר על שפות של שבטים קטנים המוגדרות כשפות בסכנת הכחדה.
השפה הסינית מנדרינית היא המדוברת ביותר בעולם. מעל מיליארד ו-200 מיליון איש מדברים בה.
הנה סרטון קצרצר על השפות הפופולריות בעולם:
https://youtu.be/GxrtddcYEwM
וכך נוצרו כל כך הרבה שפות בעולם לא גדול כמו שלנו (מתורגם):
https://youtu.be/iWDKsHm6gTA
יש בעולם מעל 6500 שפות שונות.
מביניהן, השפות הכי מדוברות בעולם הן סינית, אנגלית, ספרדית, ערבית ורוסית. כמות האנשים שמדברים שפות אלה היא הגדולה ביותר מכל שפה אחרת. סין היא המדינה בעלת האוכלוסיה הגדולה בעולם ולכן הסינית היא השפה שמספרית הכי הרבה מדברים בה. אנגלית הפכה במאה ה-20 לשפה הבינלאומית המנצחת ולכן רוב אזרחי העולם שמדברים שפה נוספת מדברים בה.
כך התפתחו שפות העולם (מתורגם):
http://youtu.be/iWDKsHm6gTA
שפה טבעית (Natural language) היא שפה שמדברים בה בני אדם. בניגוד ל"שפות מלאכותיות" כמו שפות המחשב שבעזרתן מתקשרים עם מחשבים, או שפות לוגיות ואחרות, השפה הטבעית נוצרה באופן טבעי, על ידי בני אדם וכדי לתקשר אחד עם השני. אנגלית או עברית למשל, הן שפות טבעיות. מדהים שיש בעולם כ-6000 שפות טבעיות ועד לפני מספר שנים לא ניתן היה לתקשר עם מחשב באף אחת מהן.
כמובן שהתקשורת עם מחשב בשפה טבעית, על ידי דיבור או כתיבה בשפה רגילה, היא נוחה וטבעית יותר. בשנים האחרונות שופרו היכולות הללו של תקשורת בין אדם למחשב בעזרת שפות טבעיות. זה תחום שנקרא "עיבוד שפה טבעית" (Natural language processing, או בקיצור NLP). הוא מבוצע בין השאר על ידי פיתוח תוכנות חכמות ולומדות, המנצלות בינה מלאכותית כדי שהמחשב "יבין" על מה המשתמש מדבר, כשהוא מתקשר אתו בשפה טבעית.
ממחשבי על חכמים ועד לסייענים אישיים באפליקציות סלולאריות - תוכנות רבות כיום מבינות ברמות שונות "שפות טבעיות" (Natural languages), שמאפשרות תקשורת עם המשתמש בדיבור רגיל ולא בשפת מחשב מיוחדת.
הנה קדימון הסרט "היא" על אדם שמתאהב במערכת הפעלה חכמה, שמבינה שפה טבעית:
https://youtu.be/4F_tHMxx23I?t=5s
הסבר המושג "עיבוד שפה טבעית":
https://youtu.be/J5IlKj7H8T8
שיחה עם קווירי, אפליקציה המסייעת בחיפושים, ה"מבינה" שפה טבעית:
https://youtu.be/-jrjfIDGYAE
ועוזר רפואי באפליקציה שמשתמשת ב-NLP להבנת הדיבור של המשתמש:
https://youtu.be/foQIVavHA4Y
שפות
השפה הבינלאומית אֶסְפֶּרַנְטוֹ (Esperanto) היא שפה שפותחה בידי היהודי ד"ר לודוויג זמנהוף (Zamenhof). האיש שזיהה בעיית תקשורת בין בני לאומים רבים שהתגוררו בסביבתו, חלם על שפה מקשרת ברמה העולמית. הוא החליט ליצור שפה בינלאומית, שתשמש לתקשורת, כאמצעי אחיד ומשותף לכל אדם בעולם. זו צריכה להיות שפה שאינה שפתו הטבעית של שום עם, מה שייצר שוויון בין כולם, מבלי שלעם כלשהו יהיה יתרון, כמו זה שמקנה האנגלית, למשל, לעמים דוברי אנגלית דוגמת האנגלים והאמריקאים.
כך נולדה האספרנטו - שפה מלאכותית ומתוכננת, קלה וזמינה ללימוד מהיר. זמנהוף, רופא עיניים יהודי-פולני, תכנן אותה בשנת 1887, כשפה שנייה מושלמת, לכל תושבי העולם. שפה שבאמצעותה יתקשרו ביניהם כולם, ללא הבדל בין עמים או גזעים וכמובן שפה שתקל על אי ההבנות הגדולות שבין בני דתות שונות.
הוא היה איש חזון, שרצה לתכנן מחדש את החברה המודרנית, התרבות שלה ובאופן מסוים גם את האדם המודרני והאופן שבו הוא חושב. מטרתו הייתה לייצר את השפה הפשוטה ביותר שיש והצליח - האספרנטו נחשבת לשפה קלה מאד ללמידה, במיוחד עבור מי שדוברים שפות אירופיות.
מכיוון שהיא תוכננה באופן מסודר. אין בשפת האספרנטו, למשל, יוצאי דופן. עם כ-10,000 שורשים בלבד, יש בה אוצר מלים "זעיר". השוו את זה רגע לכ-200,000 שורשים באנגלית ומספרים דומים בשפות טבעיות דומות. את הצמצום המשיך הדוקטור המייסד גם במינימליזם של כללי ההגייה וכללי הדקדוק בשפה. הוא רצה הרי להקל את למידת השפה, זוכרים?
ביצירת האספרנטו התבסס זמנהוף על השפות הרומניות. הוא קרה בשם זה על שמו של שם העט שבחר לעצמו, עת פרסם את עבודתו הראשונה בנושא - "ד"ר אספרנטו".
כדרכו של כל יזם אמיתי, גם זמנהוף חלם על עולם טוב יותר. הוא רצה לקדם שלום עולמי בין אנשים ואומות, ליצור עולם הרמוני ולהקים תנועה הומניסטית בינלאומית, באמצעות השפה העולמית שימציא. הוא פיתח והפיץ את האספרנטו ותרגם את התנ"ך, את הקוראן, מחזות של שייקספיר ואת מיטב הספרות העולמית לאספרנטו.
הוא לא הצליח. זה לא היה פשוט לדחוף את אספרנטו להמונים. הדיקטטורות של המאה ה-20, לא קשה להבין למה, לא אהבו את הרעיון של השפה הבינלאומית הזו. היטלר ראה אותה כ"מזימה יהודית להשתלט על העולם". כך שגם הנאצים וגם המשטר הקומוניסטי רדפו ואסרו את דוברי האספרנטו. אבל זמנהוף ייזכר בהיסטוריה כאיש מופת, מעורר השראה, שניסה ממש ובאמת ליצור תקשורת טובה בין כל יושבי כדור הארץ.
עם מעל מיליון דוברי אספרנטו, אתר ויקיפדיה באספרנטו עם יותר מ-100 אלף ערכים, הדת הבהאית שהפכה אותה לשפה הבינלאומית שלה ודת האומוטו היפנית שמחשיבה אותו עצמו לאל, נראה שזמנהוף הצליח. הוא אמנם לא הצליח לתכנן מחדש את החברה האנושית, אבל בדיוק 100 שנה אחריו נולדה רשת האינטרנט, שאכן קיבעה שפה שנייה עולמית, את השפה ה... ובכן, אנגלית.
על תחייתה של האספרנטו בדור הסמארטפונים (עברית):
https://youtu.be/SNnm6YTNdF8
כך מתפתחות שפות ובתוכן האספרנטו (עברית):
https://youtu.be/ERppIHbqjyk
שיעור אספרנטו (עברית):
https://youtu.be/DnO7OVfo3-4
השפות היהודיות, שאספרנטו היא אחת מהן (עברית):
https://youtu.be/YNKZvuaPaTc
ראיון מדומיין עם ד"ר אליעזר זמנהוף:
https://youtu.be/ZlbBD01ccGY
שיר עברי מוכר "ללכת שבי אחרייך", שמושר באספרנטו:
https://youtu.be/X2vmBgpmUUk
וסאטירה על פגישה משעשעת בין זמנהוף לבין אליעזר בן יהודה, מחייה העברית (עברית):
https://youtu.be/dsz38W6W4B4
תרגום סימולטני (Simultaneous translation) הוא תרגום של דיבור בזמן הדיבור עצמו, או בתום המשפט או הפסקה של הדובר. פירוש המילה סימולטני הוא "בּוֹ-בַּזְּמַן".
התרגום הסימולטני נהוג כשמנהיגים, למשל, נואמים או מדברים אל אחרים שאינם דוברים את שפתם או אל התקשורת ויש להבינם בזמן הדיבור, זמן אמת.
מתורגמנים שמתרגמים בתרגום סימולטני חייבים להיות בעלי ידע והבנה מעמיקים, הן בשפת הדוברים והן בשפת היעד, שאליה הם מתרגמים את דבריהם. כמובן שהידע שלהם חייב לכלול היכרות עם התחום שבו עוסקים הנאום, ההרצאה וכדומה. כאלה הם גם המתורגמנים לשפת סימנים, שמתרגמים סימולטנית את הדברים, למשתתפים כבדי שמיעה או חירשים.
תרגום סימולטני נהוג לא פעם בכנסים בינלאומיים ורבי-משתתפים, שבהם הדוברים מדברים בשפות שונות. בכנסים כאלו דוברים הנואמים בשפתם, כשתוך כדי כך המתורגמנים שומעים באוזניות את דבריהם ומתרגמים את הדברים בדיבור למיקרופון - לשפות המאזינים. בצורה כזו יכולים האחרונים להאזין לתרגום הסימולטני באוזניות, איש איש בשפתו.
לא פעם משתמשים במתורגמנים לתרגום עוקב, סוג של תרגום סימולטני לשיחה בין אנשים שאינם דוברים זה את שפתו של זה. בתרגום העוקב ממתינים המתורגמנים עד שהדוברים יסיימו את דבריהם, או חלק מהם ואז הם מתרגמים אותם.
תרגום כזה משמש למשל בפגישות בין מנהיגים או אישים מדיניים, בפגישות עסקיות רמות דרג ובכל סוגי המפגשים שבהם חשובים מאד הפרטים והדוברים חשים בנוח לדבר דווקא בשפת האם שלהם.
כיום מתחרות חברות תוכנה שונות על פיתוח של כלים ממוחשבים לתרגום סימולטני בתוכנות ובשירותי צ'אט מקוונים. כך יכולים לשוחח או להתכתב ביניהם, אנשים מרחבי העולם, ללא מגבלות של שפה.
הנה התרגום הסימולטני ואחד האירועים שמדגימים כמה הוא קשה (מתורגם):
https://youtu.be/cXNTArhA0Jg
תרגום סימולטני מקוון (עברית):
http://youtu.be/LKB3FdgjexU
וכך נשמעת מתורגמנית סימולטנית בוועידות ובכנסים (מתורגם):
http://youtu.be/X5ozP44P4hI
נראה שהאמוג'י (emoji), שפת האייקונים היפאנית, היא השפה שהתפתחה במהירות הגדולה ביותר בתולדות האנושות. היא הומצאה רק בשנת 1998 וכיום משתמשים בה מאות מיליוני אנשים, השולחים מעל 6 מיליארד אמוג'ים מדי יום.
מאז שהוכנסה לשימוש בשנת 1998, ברשתות הסלולר היפניות, הפכה האמוג'י, שתרגומה הוא משהו כמו "תמונת־דמות", לשפת הסימנים הפופולארית בהיסטוריה.
את האמוג'י הראשון יצר מעצב יפאני בשם שיגטקה קוריטה (Shigetaka Kurita), שהיה חבר בצוות הפיתוח של מערכת אינטרנט סלולרי שנועדה לחברת טלפונים ביפאן.
המילה אימוג'י היא חיבור בין שתי מילים ביפאנית. המלה E פירושה "תמונה", ו"מוג'י" (MOJI) פירושו "סימן".
הנה ההתפתחות המהירה של האמוג'י:
https://youtu.be/SQUNhYw7Sd0
כמה עובדות שימחישו את התפוצה המדהימה שהאמוג'י זכתה לה בשנים האחרונות:
https://youtu.be/Rc_KRZOdly8
וגברת שמנסה להשמיע איך "הוגים" אמוג'ים שונים:
https://youtu.be/repyKZKlAlo
אפילו שנוהגים להתייחס לסינית כאל שפה אחת, בסין קיימות לא פחות מ-129 שפות מדוברות. מדובר בהמון ניבים שונים שההבדלים ביניהם הם לא פחותים מההבדלים שבין הלשונות בשפות שונות באירופה, כמו למשל בין אנגלית לשוודית או בין צרפתית לרוסית.
ועדיין, רוב דוברי השפות הסיניות שלא מדברים מנדרינית כשפת האם שלהם, מדברים אותה כשפה שנייה. גם הכתב של מרבית השפות הסיניות המדוברות הוא כמעט אחיד. לכן יש הבחנה ברורה בין השפה המדוברת בסין ובין השפה הכתובה.
הנה סרטון שמציג כמה מהשפות או הניבים השגורים בסין, כולל מנדרינית, סוזו, יו, מין שמדוברת בטאיוון, האקה וגאן:
http://youtu.be/ynbRQeeEma4
שפת הסימנים אינה שפה בינלאומית. שפת הסימנים הישראלית, למשל, שונה משפת הסימנים שנהוגה בארה"ב. בדיוק כמו בשפות מדוברות, גם שפות סימנים משתנות ממדינה למדינה ומאזור לאזור. לעיתים יש אפילו בין שפות הסימנים אפילו בין ערים שונות באותה מדינה!
אמנם נעשה נסיון להמציא שפת סימנים בינלאומית בשם "ג'סטונו". אבל הג'סטונו נכשלה, בעיקר כיוון שהכילה רק 1,500 סימנים ולא היה לה דקדוק אחיד ועקבי.
הנה הסבר על שפת הסימנים במקומות שונים בעולם:
http://youtu.be/n-a7h2FCgNQ
ובאווירה מחוייכת, הנה מתרגמת לשפת סימנים בשידור חי (עברית):
https://youtu.be/kDlT3cleICE
איך קוראים מוסיקה מתווים?
קריאת תווים אינה קלה ולוקח זמן ללמוד אותה. הבה ונכיר את הנפשות הפועלות בעולם התווים המוסיקליים:
לפנינו חמישה קווים שנקראים "חמשה". מיקומו של כל תו שמונח על החמשה קובע את גובהו המוסיקלי. המפתח שבתחילת כל חמשה, בצד השמאלי שלה, משמש כנקודת ייחוס לתווים. הוא אומר מה יהיה גובהו של כל תו.
הצורה של התו קובעת את אורכו, או במילים אחרות, את משך התו מבחינת זמן. משך של תו נמדד בפעימות. כל קו תיבה בתווים תוחם תיבה ובכל תיבה יש מספר פעימות קבוע. יש תווים שנמשכים פעימה אחת, יש כאלה שנמשכים 2 פעימות (הראש שלהם ריק) ויש כאלה שנמשכים 4 פעימות (גם ראש ריק וגם בלי רגליים!).
זה נמשך ונעשה מעניין, או מסובך, ככל שלומדים... אבל זה מאפשר לנגן ולבצע יצירות ושירים נפלאים.
הנה סרטון על עולם התווים (מתורגם):
http://youtu.be/ZN41d7Txcq0?t=6s
תווים המוצגים כפרטיטורה בצורה אינטראקטיבית על מסך המחשב, בסנכרון עם המנגינה:
https://youtu.be/ydmRhwVmx6w
היצירה "So What" של מיילס דיוויס, עם תווים המוצגים באנימציה:
https://www.youtube.com/watch?v=FPv9-rWITrM
וסרטון אמנותי בו התווים נכתבים ומאויירים יחד עם המנגינה:
https://www.youtube.com/watch?v=MAY1UoQYMHk
קריאת תווים אינה קלה ולוקח זמן ללמוד אותה. הבה ונכיר את הנפשות הפועלות בעולם התווים המוסיקליים:
לפנינו חמישה קווים שנקראים "חמשה". מיקומו של כל תו שמונח על החמשה קובע את גובהו המוסיקלי. המפתח שבתחילת כל חמשה, בצד השמאלי שלה, משמש כנקודת ייחוס לתווים. הוא אומר מה יהיה גובהו של כל תו.
הצורה של התו קובעת את אורכו, או במילים אחרות, את משך התו מבחינת זמן. משך של תו נמדד בפעימות. כל קו תיבה בתווים תוחם תיבה ובכל תיבה יש מספר פעימות קבוע. יש תווים שנמשכים פעימה אחת, יש כאלה שנמשכים 2 פעימות (הראש שלהם ריק) ויש כאלה שנמשכים 4 פעימות (גם ראש ריק וגם בלי רגליים!).
זה נמשך ונעשה מעניין, או מסובך, ככל שלומדים... אבל זה מאפשר לנגן ולבצע יצירות ושירים נפלאים.
הנה סרטון על עולם התווים (מתורגם):
http://youtu.be/ZN41d7Txcq0?t=6s
תווים המוצגים כפרטיטורה בצורה אינטראקטיבית על מסך המחשב, בסנכרון עם המנגינה:
https://youtu.be/ydmRhwVmx6w
היצירה "So What" של מיילס דיוויס, עם תווים המוצגים באנימציה:
https://www.youtube.com/watch?v=FPv9-rWITrM
וסרטון אמנותי בו התווים נכתבים ומאויירים יחד עם המנגינה:
https://www.youtube.com/watch?v=MAY1UoQYMHk
מהי שפת היידיש שצמחה בגולה?
מחוץ לעברית, שפת יידיש או אידיש (Yiddish) היא אולי השפה היהודית הידועה ביותר שיש. היידיש שימשה את יהודי אירופה במהלך כ-1000 שנים, החל מהמאה ה-10 לספירה.
במהלך תקופה זו היא הפכה ללשון שבה דיברו רוב היהודים בעולם המערבי. יהדות אשכנז השתמשה בה באופן מסוים כאמצעי הגנה מפני התבוללות ועם הזמן היא הפכה סמל לזהות ולתרבות היהודית של מזרח אירופה ואירופה בכלל.
היידיש נולדה כשהגיעו קהילות יהודיות מצרפת וצפון איטליה לאזור נהר הריין שבגרמניה. תושבי האזור הנוצרים דיברו גרמנית עתיקה והיהודים למדו אותה. אך מסעי הצלב והאנטישמיות הרבה גרמו ליהודים להסתגר באותה תקופה ובתוך כך הלך ונוצר מבלי משים אצל היהודים ניב של הגרמנית שמסביב, שהיה מיוחד להם. בד בבד התערבבו בו ביחד עם הגרמאנית, אותה גרמנית עתיקה, גם מילים וביטויים עבריים, ארמיים, סלאביים ורומאניים. הניב הזה זכה לשם "יידיש", כלומר "ניב יהודי".
כך הלכה והתפתחה היידיש, אותו שילוב של עברית וגרמנית, במשך כ-300 שנה, עד המאה ה-13.
כשהחלו היהודים להגר מזרחה, בעיקר לפולין ובהמשך לרוסיה וגליציה, נדדה איתם שפת היידיש, או כמו שהיא מכונה לעתים - השפה האידית, למזרח אירופה. השפה הפתלתלה והצבעונית משהו התפשטה אז ברחבי היבשת. בתקופה זו היא הפכה לשפת היהודים בקהילות של מרבית ארצות אירופה.
בשאר המילניום, במחצית האלף השנייה, דיברה יהדות אשכנז, זו של מזרח אירופה, בעיקר יידיש. במאה ה-19 הביאו יהודי אמריקה את היידיש לארצות הברית והיא הייתה לשפתם העיקרית באותה תקופה.
היידיש הפכה לשפה הבלעדית גם בשטייטלים, העיירות היהודיות המיושבות במזרח אירופה. היא הפכה לגורם תרבותי מרכזי, כשגם התיאטרון, השירה, הספרות וההגות ושאר האמנויות והיצירה היהודיות נעשו אז בעיקר בה.
אפילו לשולחן האוכל היהודי תרמה היידיש את שלה, עם מאכלים של ארוחת שבת כמו קרעפאלאך, בעבאלאך וקניידאלאך של פסח.
כיום היידיש הולכת ודועכת כשפת דיבור, במיוחד מאז השואה, שבה נרצחו מיליונים שדיברו אותה. במדינת ישראל הצעירה לא ראו ביידיש שפה רצויה. היא הייתה גלותית ויהודית מדי ולא התאימה ל"ישראליות" שכל כך רצו לטפח כאן. גם כיום, ההתעניינות בשפה העתיקה הזו היא יותר מסיבות רגשיות והיסטוריות ופחות מאמונה שהיא תוכל לחזור ולהפוך נפוצה כבעבר.
כך חדרה היידיש לעברית במלעיל (עברית):
https://youtu.be/-lFVCgXPu8M
שיר ערש באידיש:
https://youtu.be/Os5UeFjBFTs
השפות היהודיות, שגם האידיש נמנית עליהן (עברית):
https://youtu.be/YNKZvuaPaTc
שיר הילדים "אלף בית", ששולב בסצנת הגירוש מהגטו בסט "רשימת שינדלר":
https://youtu.be/j1VL-y9JHuI
והשיר "דונה דונה", שזכה לפרסום עולמי מחדש בשנות ה-60:
https://youtu.be/fAb9EVsEL8w
מחוץ לעברית, שפת יידיש או אידיש (Yiddish) היא אולי השפה היהודית הידועה ביותר שיש. היידיש שימשה את יהודי אירופה במהלך כ-1000 שנים, החל מהמאה ה-10 לספירה.
במהלך תקופה זו היא הפכה ללשון שבה דיברו רוב היהודים בעולם המערבי. יהדות אשכנז השתמשה בה באופן מסוים כאמצעי הגנה מפני התבוללות ועם הזמן היא הפכה סמל לזהות ולתרבות היהודית של מזרח אירופה ואירופה בכלל.
היידיש נולדה כשהגיעו קהילות יהודיות מצרפת וצפון איטליה לאזור נהר הריין שבגרמניה. תושבי האזור הנוצרים דיברו גרמנית עתיקה והיהודים למדו אותה. אך מסעי הצלב והאנטישמיות הרבה גרמו ליהודים להסתגר באותה תקופה ובתוך כך הלך ונוצר מבלי משים אצל היהודים ניב של הגרמנית שמסביב, שהיה מיוחד להם. בד בבד התערבבו בו ביחד עם הגרמאנית, אותה גרמנית עתיקה, גם מילים וביטויים עבריים, ארמיים, סלאביים ורומאניים. הניב הזה זכה לשם "יידיש", כלומר "ניב יהודי".
כך הלכה והתפתחה היידיש, אותו שילוב של עברית וגרמנית, במשך כ-300 שנה, עד המאה ה-13.
כשהחלו היהודים להגר מזרחה, בעיקר לפולין ובהמשך לרוסיה וגליציה, נדדה איתם שפת היידיש, או כמו שהיא מכונה לעתים - השפה האידית, למזרח אירופה. השפה הפתלתלה והצבעונית משהו התפשטה אז ברחבי היבשת. בתקופה זו היא הפכה לשפת היהודים בקהילות של מרבית ארצות אירופה.
בשאר המילניום, במחצית האלף השנייה, דיברה יהדות אשכנז, זו של מזרח אירופה, בעיקר יידיש. במאה ה-19 הביאו יהודי אמריקה את היידיש לארצות הברית והיא הייתה לשפתם העיקרית באותה תקופה.
היידיש הפכה לשפה הבלעדית גם בשטייטלים, העיירות היהודיות המיושבות במזרח אירופה. היא הפכה לגורם תרבותי מרכזי, כשגם התיאטרון, השירה, הספרות וההגות ושאר האמנויות והיצירה היהודיות נעשו אז בעיקר בה.
אפילו לשולחן האוכל היהודי תרמה היידיש את שלה, עם מאכלים של ארוחת שבת כמו קרעפאלאך, בעבאלאך וקניידאלאך של פסח.
כיום היידיש הולכת ודועכת כשפת דיבור, במיוחד מאז השואה, שבה נרצחו מיליונים שדיברו אותה. במדינת ישראל הצעירה לא ראו ביידיש שפה רצויה. היא הייתה גלותית ויהודית מדי ולא התאימה ל"ישראליות" שכל כך רצו לטפח כאן. גם כיום, ההתעניינות בשפה העתיקה הזו היא יותר מסיבות רגשיות והיסטוריות ופחות מאמונה שהיא תוכל לחזור ולהפוך נפוצה כבעבר.
כך חדרה היידיש לעברית במלעיל (עברית):
https://youtu.be/-lFVCgXPu8M
שיר ערש באידיש:
https://youtu.be/Os5UeFjBFTs
השפות היהודיות, שגם האידיש נמנית עליהן (עברית):
https://youtu.be/YNKZvuaPaTc
שיר הילדים "אלף בית", ששולב בסצנת הגירוש מהגטו בסט "רשימת שינדלר":
https://youtu.be/j1VL-y9JHuI
והשיר "דונה דונה", שזכה לפרסום עולמי מחדש בשנות ה-60:
https://youtu.be/fAb9EVsEL8w
איך אפשרה אבן רוזטה לפענח את כתב החרטומים?
אבן רוזטה (Rosetta Stone) הוא לוח כתוב שהתגלה על ידי קצין מצבא נפוליאון בשנת 1799, ליד העיירה ראשיד (רוזטה בפי האירופים) שבמצרים. תודות לה התאפשר פענוח הכתב המצרי הקדום, כתב החרטומים או ההירוגליפים.
המיוחד בלוח רוזטה הוא שהלוח הכיל הודעה שהייתה כתובה ביוונית ובמצרית עתיקה. השפה היוונית הייתה מוכרת ותודות לשתי השפות שבלוח הרוזטה התאפשר לראשונה להתחיל לפענח את המבנה של כתב החרטומים.
תודות לאבן הרוזטה, הצליח בשנת 1822 חוקר צרפתי בשם ז'אן פרנסואה שמפוליון להבין את שפת ההירוגליפים כולה. כך נולד מדע האגיפטולוגיה, מחקר מצרים העתיקה.
כיום נמצאת אבן רוזטה במוזיאון הבריטי בלונדון. היא נחשבת מהתגליות הארכיאולוגיות החשובות בהיסטוריה.
כך אפשרה הרוזטה לפענח את כתב החרטומים המצרי הידוע בתור הירוגליפים (עברית):
https://youtu.be/HfPmSfLWQKM
סיפור אבן הרוזטה:
http://youtu.be/Ee6NeVsJ26Q
כך השתמשו באבן רוזטה לפענוח ההירוגליפים:
https://youtu.be/yeQ-6eyMQ_o
על גילוי אבן הרוזטה:
http://youtu.be/ptXlmZzSVV8
האסטרונום הנודע קרל סייגן מסביר לעומק את חשיבותה של אבן הרוזטה ומראה כיצד תורגם הכתב מיוונית:
http://youtu.be/W46HNESNhcg?t=1m3s
וסרט תיעודי על ההירוגליפים ואבן הרוזטה שאפשרה את הפענוח שלהם כשפה:
https://youtu.be/qmd6Izx2ZkA?long=yes
אבן רוזטה (Rosetta Stone) הוא לוח כתוב שהתגלה על ידי קצין מצבא נפוליאון בשנת 1799, ליד העיירה ראשיד (רוזטה בפי האירופים) שבמצרים. תודות לה התאפשר פענוח הכתב המצרי הקדום, כתב החרטומים או ההירוגליפים.
המיוחד בלוח רוזטה הוא שהלוח הכיל הודעה שהייתה כתובה ביוונית ובמצרית עתיקה. השפה היוונית הייתה מוכרת ותודות לשתי השפות שבלוח הרוזטה התאפשר לראשונה להתחיל לפענח את המבנה של כתב החרטומים.
תודות לאבן הרוזטה, הצליח בשנת 1822 חוקר צרפתי בשם ז'אן פרנסואה שמפוליון להבין את שפת ההירוגליפים כולה. כך נולד מדע האגיפטולוגיה, מחקר מצרים העתיקה.
כיום נמצאת אבן רוזטה במוזיאון הבריטי בלונדון. היא נחשבת מהתגליות הארכיאולוגיות החשובות בהיסטוריה.
כך אפשרה הרוזטה לפענח את כתב החרטומים המצרי הידוע בתור הירוגליפים (עברית):
https://youtu.be/HfPmSfLWQKM
סיפור אבן הרוזטה:
http://youtu.be/Ee6NeVsJ26Q
כך השתמשו באבן רוזטה לפענוח ההירוגליפים:
https://youtu.be/yeQ-6eyMQ_o
על גילוי אבן הרוזטה:
http://youtu.be/ptXlmZzSVV8
האסטרונום הנודע קרל סייגן מסביר לעומק את חשיבותה של אבן הרוזטה ומראה כיצד תורגם הכתב מיוונית:
http://youtu.be/W46HNESNhcg?t=1m3s
וסרט תיעודי על ההירוגליפים ואבן הרוזטה שאפשרה את הפענוח שלהם כשפה:
https://youtu.be/qmd6Izx2ZkA?long=yes
מה הסיפור המוזר של הלכודיש העברית מהכפר הנוצרי?
זו שפה מוזרה, יש שיגידו שאפילו לא שפה, אלא ניב מקומי סודי. מדובר בכפר גרמני, או עיירת-רפאים נידחת בשם "שוֹפְּפְלוֹך" (Schopfloch), שנמצאת בין שטוטגרט לנירנברג, מדרום לפרנקפורט. בכפר הזה חייתה פעם קהילה יהודית ענפה, שיחסיה עם הנוצרים שבכפר היו הרמוניים והדדיים. למעשה, הקהילה היהודית הזו השפיעה על התושבים הנוצרים שבו כל כך, עד שאלה אימצו לעצמם שפת סתרים מיוחדת, שהיא בעצם הכלאה בין עברית לאידיש.
נראה ששמה של השפה "לכודיש" (Lachodisch) הוא שיבוש של הביטוי "לשון קודש" בעברית.
מקורה ההיסטורי של התופעה היחודית הזו, בכל אירופה, בסוחרי בקר יהודיים, שהתיישבו בכפר במאה ה-14. הללו דיברו ביניהם עברית, בכדי שהגויים לא יבינו את סודות הסחר-מכר שעשו איתם. במשך השנים למדו המקומיים הרבה מהמילים של "השפה הסודית" שלהם והיא הפכה לניב מקומי. בראשית המאה ה-19 היו שליש מתושבי הכפר יהודים. חלקם היגר מהכפר בתקופת האמנציפציה והגיע לערים הגדולות. אחרים היגרו מעבר לים.
עד פרוץ מלחמת העולם השנייה, התגוררה בשופפלוך הקהילה היהודית הענפה, שתור הזהב שלה מתחיל עוד בימי הביניים. בשיאה היא הגיעה למספר תושבים, עד כדי שליש מבני המקום ויש בה בית עלמין יהודי, שהחלו לקבור בו בשנת 1612.
בשנות ה-60 של המאה הקודמת פרסם קארל פיליפ, המורה המקומי שלימד בשופפלוך במשך 40 שנה, ספרון שמהווה מעין מחקר על שפת הלכודיש, הכולל גם מילון קטן.
במחקר הוא סיפר על קומץ קשישים נוצרים, המדקלמים מילים בשפה מסתורית וייחודית לכפר. השפה מזכירה שילוב מוזר בין עברית ליידיש. קשישי העיירה יודעים גם להגות, במבטא גרמני כבד, את כל האלף-בית העברי.
בני הדור המבוגר שבמקום, אלו שראו בלכודיש מעין שפת סתרים, הולכים כיום לעולמם. כמו היהודים בשואה ועל אף הנסיונות להצילה, הולכת גם הלכודש ונעלמת בדרך כל שפה... בבית המועצה המקומית ניתן עדיין למצוא חומר מחקרי על "שפת הלכודש" ואפשר גם לתאם פגישה עם קשישים דוברי השפה, או לקחת בהשאלה את המפתח לבית הקברות היהודי המקומי.
באוצר המלים של ה"לכודיש", ניתן למצוא מילים כמו "מלמד" שהוא מורה, "כיילף" שזה כלב, "מכשי'פלה", שפירושה המעט נבזי הוא "אשתי", "ויים" הוא יין, "שופל" לשפל, "בוסר" הוא "בשר" ויש עוד כמה מאות של מילים כאלה. ביניהן "שופט", שכך מכנים עד ימינו את ראש העיר בשופפלוך ו"מזל דוף" שזה מזל טוב.
הנה תושבי הכפר הגרמני שופפלוך חוגגים:
https://youtu.be/LdOpygc6qPQ
זו שפה מוזרה, יש שיגידו שאפילו לא שפה, אלא ניב מקומי סודי. מדובר בכפר גרמני, או עיירת-רפאים נידחת בשם "שוֹפְּפְלוֹך" (Schopfloch), שנמצאת בין שטוטגרט לנירנברג, מדרום לפרנקפורט. בכפר הזה חייתה פעם קהילה יהודית ענפה, שיחסיה עם הנוצרים שבכפר היו הרמוניים והדדיים. למעשה, הקהילה היהודית הזו השפיעה על התושבים הנוצרים שבו כל כך, עד שאלה אימצו לעצמם שפת סתרים מיוחדת, שהיא בעצם הכלאה בין עברית לאידיש.
נראה ששמה של השפה "לכודיש" (Lachodisch) הוא שיבוש של הביטוי "לשון קודש" בעברית.
מקורה ההיסטורי של התופעה היחודית הזו, בכל אירופה, בסוחרי בקר יהודיים, שהתיישבו בכפר במאה ה-14. הללו דיברו ביניהם עברית, בכדי שהגויים לא יבינו את סודות הסחר-מכר שעשו איתם. במשך השנים למדו המקומיים הרבה מהמילים של "השפה הסודית" שלהם והיא הפכה לניב מקומי. בראשית המאה ה-19 היו שליש מתושבי הכפר יהודים. חלקם היגר מהכפר בתקופת האמנציפציה והגיע לערים הגדולות. אחרים היגרו מעבר לים.
עד פרוץ מלחמת העולם השנייה, התגוררה בשופפלוך הקהילה היהודית הענפה, שתור הזהב שלה מתחיל עוד בימי הביניים. בשיאה היא הגיעה למספר תושבים, עד כדי שליש מבני המקום ויש בה בית עלמין יהודי, שהחלו לקבור בו בשנת 1612.
בשנות ה-60 של המאה הקודמת פרסם קארל פיליפ, המורה המקומי שלימד בשופפלוך במשך 40 שנה, ספרון שמהווה מעין מחקר על שפת הלכודיש, הכולל גם מילון קטן.
במחקר הוא סיפר על קומץ קשישים נוצרים, המדקלמים מילים בשפה מסתורית וייחודית לכפר. השפה מזכירה שילוב מוזר בין עברית ליידיש. קשישי העיירה יודעים גם להגות, במבטא גרמני כבד, את כל האלף-בית העברי.
בני הדור המבוגר שבמקום, אלו שראו בלכודיש מעין שפת סתרים, הולכים כיום לעולמם. כמו היהודים בשואה ועל אף הנסיונות להצילה, הולכת גם הלכודש ונעלמת בדרך כל שפה... בבית המועצה המקומית ניתן עדיין למצוא חומר מחקרי על "שפת הלכודש" ואפשר גם לתאם פגישה עם קשישים דוברי השפה, או לקחת בהשאלה את המפתח לבית הקברות היהודי המקומי.
באוצר המלים של ה"לכודיש", ניתן למצוא מילים כמו "מלמד" שהוא מורה, "כיילף" שזה כלב, "מכשי'פלה", שפירושה המעט נבזי הוא "אשתי", "ויים" הוא יין, "שופל" לשפל, "בוסר" הוא "בשר" ויש עוד כמה מאות של מילים כאלה. ביניהן "שופט", שכך מכנים עד ימינו את ראש העיר בשופפלוך ו"מזל דוף" שזה מזל טוב.
הנה תושבי הכפר הגרמני שופפלוך חוגגים:
https://youtu.be/LdOpygc6qPQ
מהי שפת הלאדינו?
שפת הלדינו, או לאדינו (Ladino) היא שפה ספרדית-יהודית, שנחשבת לאחת משפות היהודים. מקורה בקהילות היהודים של ספרד בימי הביניים.
ב-1492 הפכו היהודים הללו למגורשי ספרד, למזלם הם הוזמנו על ידי הסולטאן להצטרף לקהילות היהודיות באימפריה העותמאנית. עם ההגירה לשם הם הביאו איתם את אוצר המלים והדקדוק של הספרדית מימי הביניים.
למעשה, שפת הלאדינו, המכונה גם ספניולית, משלבת בין עברית וספרדית קסטיליאנית או גלגו.
השפה, שנכתבה באותיות עבריות או בכתב רש"י, היא אמנם שפתם של היהודים שגורשו מספרד ב-1492. אך אותם מגורשי ספרד, שהצטרפו לקהילות היהודיות באימפריה העות'מאנית, הנחילו את הלדינו בקהילות הקיימות.
שפת הלאדינו היא תבנית נוף קהילתה. ספוגה בצליל הלטיני, עם חן מיוחד וצליל פעמונים שתורם לה הניגון הספרדי, היא שונה מהותית, כמעט בכל דבר, מהאופי של היידיש, אחותה היהודית-מזרח אירופית.
כי הלדינו היא שפה ישירה ומדויקת, עממית, צלולה וחכמה. היא גם מלאת כבוד והדר ועדיין מצליחה להיות גם משעשעת. שרים בה שירי ערש, שירי ערגה, אהבה ויופי. בתולדות המדינה שמור מקום של כבוד למחזה המוסיקלי "בוסתן ספרדי", בו שילב הכותב הספרדי ירושלמי ומי שלימים יהיה נשיא המדינה יצחק נבון, שירי לדינו נפלאים.
אבל איך הייתה הלדינו לשפתם של יהודי טורקיה, יוון ואפילו ארץ ישראל של פעם?
לאורך מאות שנים דיברו היהודים ממגורשי ספרד את שפת הלדינו. בתפוצות שיצרה גלות ספרד, היא הייתה לסוג של קשר בין המגורשים. בתהליך מדהים אבל בדיעבד מובן, השפה הזו הוטמעה, בתוך פחות ממאה, והייתה לשפה השלטת בקרב מרבית היהודים שחיים סביב הים התיכון. וכך, משפה גולה, עמוסת שירים, זיכרונות והקשרים עתיקים, הפכה הספרדית של המאה ה-15, לשפת יהודי טורקיה והבלקן.
עם העליה ארצה, במהלך המאה ה-19 ויתכן שגם לפני כן, הביאו העולים משם את הלדינו לכאן. ילדי העולים מארצות אלה למדו בבית אימם את השפה וידעו לדינו מילדותם. ככל שפה יהודית, גם שפת הלדינו ספחה לתוכה גם מילים עבריות.
התופעה הזו יצרה משהו ייחודי ומפתיע. באופן מדהים ולא צפוי, הפכו הסיפור ההיסטורי והמרחק הגיאוגרפי והתרבותי של מגורשי ספרד לאי המשמר שפה עתיקה, עם אוצר מילים ודקדוק של ספרדית מימי הביניים. זו ספרדית שבספרד המודרנית אינה מובנת עוד, אבל עבור יהודי האימפריה העות'מנית היא חיה ונושמת אפילו היום.
איפה הלדינו בישראל של היום?
כל כך הרבה מילים עלו איתה לארץ: קומבינה, ספונג'ה, פלברות או פלאבראס (דיבורי סתם), סטֶיפה (של שטרות), בר מינן, קלבסה, חייל דמיקולו שפירושו "חייל מהתחת שלי", סוליקו, צ'פצ'ולה (מרושלת), פוסטמה ועוד.
הלדינו נתנה לנו גם שלל מאכלים יהודיים ספרדיים, עם שמות צמודים, כולל פסוליה, חמינדוס, בורקאס בשבת ופיניונס ופיפיטאס לפיצוח.
כך נשמעת שפת הלאדינו של הספרדים:
https://youtu.be/N2S0lzA0ngo
אחד משירי הלדינו האהובים של יהודי ספרד:
https://youtu.be/4aKMxd7Zk0s
השפות היהודיות, שגם הלאדינו נמנית עליהן (עברית):
https://youtu.be/YNKZvuaPaTc
יסמין לוי, זמרת הלדינו הבינלאומית (עברית):
https://youtu.be/P4GYoKj0cMg
וכאן היא מלמדת קהל ספרדי את השירה בלדינו:
https://youtu.be/U0qN31fKClE
שפת הלדינו, או לאדינו (Ladino) היא שפה ספרדית-יהודית, שנחשבת לאחת משפות היהודים. מקורה בקהילות היהודים של ספרד בימי הביניים.
ב-1492 הפכו היהודים הללו למגורשי ספרד, למזלם הם הוזמנו על ידי הסולטאן להצטרף לקהילות היהודיות באימפריה העותמאנית. עם ההגירה לשם הם הביאו איתם את אוצר המלים והדקדוק של הספרדית מימי הביניים.
למעשה, שפת הלאדינו, המכונה גם ספניולית, משלבת בין עברית וספרדית קסטיליאנית או גלגו.
השפה, שנכתבה באותיות עבריות או בכתב רש"י, היא אמנם שפתם של היהודים שגורשו מספרד ב-1492. אך אותם מגורשי ספרד, שהצטרפו לקהילות היהודיות באימפריה העות'מאנית, הנחילו את הלדינו בקהילות הקיימות.
שפת הלאדינו היא תבנית נוף קהילתה. ספוגה בצליל הלטיני, עם חן מיוחד וצליל פעמונים שתורם לה הניגון הספרדי, היא שונה מהותית, כמעט בכל דבר, מהאופי של היידיש, אחותה היהודית-מזרח אירופית.
כי הלדינו היא שפה ישירה ומדויקת, עממית, צלולה וחכמה. היא גם מלאת כבוד והדר ועדיין מצליחה להיות גם משעשעת. שרים בה שירי ערש, שירי ערגה, אהבה ויופי. בתולדות המדינה שמור מקום של כבוד למחזה המוסיקלי "בוסתן ספרדי", בו שילב הכותב הספרדי ירושלמי ומי שלימים יהיה נשיא המדינה יצחק נבון, שירי לדינו נפלאים.
אבל איך הייתה הלדינו לשפתם של יהודי טורקיה, יוון ואפילו ארץ ישראל של פעם?
לאורך מאות שנים דיברו היהודים ממגורשי ספרד את שפת הלדינו. בתפוצות שיצרה גלות ספרד, היא הייתה לסוג של קשר בין המגורשים. בתהליך מדהים אבל בדיעבד מובן, השפה הזו הוטמעה, בתוך פחות ממאה, והייתה לשפה השלטת בקרב מרבית היהודים שחיים סביב הים התיכון. וכך, משפה גולה, עמוסת שירים, זיכרונות והקשרים עתיקים, הפכה הספרדית של המאה ה-15, לשפת יהודי טורקיה והבלקן.
עם העליה ארצה, במהלך המאה ה-19 ויתכן שגם לפני כן, הביאו העולים משם את הלדינו לכאן. ילדי העולים מארצות אלה למדו בבית אימם את השפה וידעו לדינו מילדותם. ככל שפה יהודית, גם שפת הלדינו ספחה לתוכה גם מילים עבריות.
התופעה הזו יצרה משהו ייחודי ומפתיע. באופן מדהים ולא צפוי, הפכו הסיפור ההיסטורי והמרחק הגיאוגרפי והתרבותי של מגורשי ספרד לאי המשמר שפה עתיקה, עם אוצר מילים ודקדוק של ספרדית מימי הביניים. זו ספרדית שבספרד המודרנית אינה מובנת עוד, אבל עבור יהודי האימפריה העות'מנית היא חיה ונושמת אפילו היום.
איפה הלדינו בישראל של היום?
כל כך הרבה מילים עלו איתה לארץ: קומבינה, ספונג'ה, פלברות או פלאבראס (דיבורי סתם), סטֶיפה (של שטרות), בר מינן, קלבסה, חייל דמיקולו שפירושו "חייל מהתחת שלי", סוליקו, צ'פצ'ולה (מרושלת), פוסטמה ועוד.
הלדינו נתנה לנו גם שלל מאכלים יהודיים ספרדיים, עם שמות צמודים, כולל פסוליה, חמינדוס, בורקאס בשבת ופיניונס ופיפיטאס לפיצוח.
כך נשמעת שפת הלאדינו של הספרדים:
https://youtu.be/N2S0lzA0ngo
אחד משירי הלדינו האהובים של יהודי ספרד:
https://youtu.be/4aKMxd7Zk0s
השפות היהודיות, שגם הלאדינו נמנית עליהן (עברית):
https://youtu.be/YNKZvuaPaTc
יסמין לוי, זמרת הלדינו הבינלאומית (עברית):
https://youtu.be/P4GYoKj0cMg
וכאן היא מלמדת קהל ספרדי את השירה בלדינו:
https://youtu.be/U0qN31fKClE
מהי שפת גוף?
רובנו בטוחים שמה שאנו מתכוונים לשדר לסביבתנו הוא מה שאחרים אכן תופסים וחושבים אודותינו. אבל במידה רבה זו טעות. ההתנהגות המודעת, כמו גם התקשורת המילולית שלנו, הן רק חלק קטן ממה שאומר לאחרים מי אנחנו ואיך אנו מרגישים או מגיבים להם.
לא פחות מכך, גם שפת הגוף (Body language) שלנו היא משמעותית בתקשורת שלנו ובינינו. שפת גוף היא אוסף של תנועות, תנוחות והבעות פנים, שאותם יוצרים בני אדם בדרך כלל מבלי לדעת או להתכוון אליהם.
כל המחוות הללו משקפות לא פעם תחושות ורגשות היטב. לא פעם הם אפילו אפקטיביים ומשקפים יותר עלינו, מאשר הדברים המכוונים שאנו עושים ומסרים גופניים מפורשים, שנועדו להפחיד, להראות שאנו חזקים, רגועים, נפגעים, נעלבים וכדומה.
שפת הגוף, גם אם אנו לא מכוונים לכך, מעבירה מסרים. האמונה הרווחת היא שזו צורת הבעה שברובה אינה מודעת או רצונית. זה גם היתרון שמובטח בה למי שיודעים לפרש, להבין אותה וללמוד על אדם לפי התנהגותו הפחות מובהקת ולא רק על פי המסרים המילוליים או ההפגנתיים שהוא מעביר.
דוגמאות? - ראיתם פעם אדם שכוסס את ציפורניו, מתופף באצבע או דופק במהירות בידו על השולחן או נוקש על הארץ ברגלו? - גם אם הוא מנסה להיראות רגוע, די סביר שזה ביטוי ללחץ או לעצבנות שהוא או היא מסתירים.
בדומה לזה, מי שמבטו לא-ממוקד מבטא לא פעם בלבול ופיזור-דעת.
גם תכונות אופי עשויות לבוא לידי ביטוי בשפת הגוף של אדם. מי שהולך מהר יחסית וצעדיו קצובים מבטא החלטיות ונחישות. אדם שהליכתו ושפת גופו הפוך יכול להיות הססן ולא החלטי.
ניתן לרוב להבחין בקלות בשפת גוף שכזו, אם תשימו לב אליה ותהיו מצוידים בידע מסוים על המשמעויות של הדברים. אך חשוב לשים לב שלא להתייחס ולהסיק מסקנות ממעקב קצר של רגע. זה מפני שלכל אחד מאיתנו יש רגעים כאלה ואחרים, רק מעקב מפורט ומדויק יכול באמת לקבוע דברים שבביטחון רב יחסית הם אכן מדויקים.
בתחום מסוים רבים היינו רובנו שמחים לשלוט בשפת הגוף שמלווה את התוכן המילולי. מדובר ברושם ראשוני, בו לשפת הגוף יש משמעות רבה במיוחד. כי במפגש ראשון עם אדם שלא מכירים הרושם הראשוני יכול להעביר הרבה מידע, במיוחד אם הוא לא כל כך מודע לשפת הגוף שלו. במקרים של מסר לא-מילולי שהפרשנות בו עמומה, מרובת משמעות או אפילו נכלולית, שפת הגוף יכולה לסייע לזהות את האמת, או לפחות לחשוף את השקר.
היא אינה מדע או אמונה. שפת הגוף היא כלי, שכמו כל כלי יש בו יכולות ועוצמות ומנגד גם חוסרים ושגיאות אפשריוות. שימוש תבוני וזהיר בו עושים פלאים לאנשים מודעים.
הנה הסברים ודוגמאות של שפת הגוף האנושי (מתורגם):
http://youtu.be/a1VwNNYmLvI
מומחים עוסקים לא מעט בשפת הגוף של מנהיגים ופוליטיקאים (עברית):
https://youtu.be/HPXrwXC1Ccw?t=1m23s
שפת הגוף יכולה לסייע לנו לדעת מה בן שיחנו באמת אומר לנו (עברית):
https://youtu.be/NIDEyxSmEw8
שפת גוף לפעמים יורדת למיקרו-מסרים, רמזים נחבאים במיוחד שהגוף נותן (עברית):
https://youtu.be/ziFhY31b9lE
הרצאת טד על כמה ששפת הגוף שלכם עשויה לקבוע מי תהיו (מתורגם):
https://youtu.be/Ks-_Mh1QhMc?long=yes
רובנו בטוחים שמה שאנו מתכוונים לשדר לסביבתנו הוא מה שאחרים אכן תופסים וחושבים אודותינו. אבל במידה רבה זו טעות. ההתנהגות המודעת, כמו גם התקשורת המילולית שלנו, הן רק חלק קטן ממה שאומר לאחרים מי אנחנו ואיך אנו מרגישים או מגיבים להם.
לא פחות מכך, גם שפת הגוף (Body language) שלנו היא משמעותית בתקשורת שלנו ובינינו. שפת גוף היא אוסף של תנועות, תנוחות והבעות פנים, שאותם יוצרים בני אדם בדרך כלל מבלי לדעת או להתכוון אליהם.
כל המחוות הללו משקפות לא פעם תחושות ורגשות היטב. לא פעם הם אפילו אפקטיביים ומשקפים יותר עלינו, מאשר הדברים המכוונים שאנו עושים ומסרים גופניים מפורשים, שנועדו להפחיד, להראות שאנו חזקים, רגועים, נפגעים, נעלבים וכדומה.
שפת הגוף, גם אם אנו לא מכוונים לכך, מעבירה מסרים. האמונה הרווחת היא שזו צורת הבעה שברובה אינה מודעת או רצונית. זה גם היתרון שמובטח בה למי שיודעים לפרש, להבין אותה וללמוד על אדם לפי התנהגותו הפחות מובהקת ולא רק על פי המסרים המילוליים או ההפגנתיים שהוא מעביר.
דוגמאות? - ראיתם פעם אדם שכוסס את ציפורניו, מתופף באצבע או דופק במהירות בידו על השולחן או נוקש על הארץ ברגלו? - גם אם הוא מנסה להיראות רגוע, די סביר שזה ביטוי ללחץ או לעצבנות שהוא או היא מסתירים.
בדומה לזה, מי שמבטו לא-ממוקד מבטא לא פעם בלבול ופיזור-דעת.
גם תכונות אופי עשויות לבוא לידי ביטוי בשפת הגוף של אדם. מי שהולך מהר יחסית וצעדיו קצובים מבטא החלטיות ונחישות. אדם שהליכתו ושפת גופו הפוך יכול להיות הססן ולא החלטי.
ניתן לרוב להבחין בקלות בשפת גוף שכזו, אם תשימו לב אליה ותהיו מצוידים בידע מסוים על המשמעויות של הדברים. אך חשוב לשים לב שלא להתייחס ולהסיק מסקנות ממעקב קצר של רגע. זה מפני שלכל אחד מאיתנו יש רגעים כאלה ואחרים, רק מעקב מפורט ומדויק יכול באמת לקבוע דברים שבביטחון רב יחסית הם אכן מדויקים.
בתחום מסוים רבים היינו רובנו שמחים לשלוט בשפת הגוף שמלווה את התוכן המילולי. מדובר ברושם ראשוני, בו לשפת הגוף יש משמעות רבה במיוחד. כי במפגש ראשון עם אדם שלא מכירים הרושם הראשוני יכול להעביר הרבה מידע, במיוחד אם הוא לא כל כך מודע לשפת הגוף שלו. במקרים של מסר לא-מילולי שהפרשנות בו עמומה, מרובת משמעות או אפילו נכלולית, שפת הגוף יכולה לסייע לזהות את האמת, או לפחות לחשוף את השקר.
היא אינה מדע או אמונה. שפת הגוף היא כלי, שכמו כל כלי יש בו יכולות ועוצמות ומנגד גם חוסרים ושגיאות אפשריוות. שימוש תבוני וזהיר בו עושים פלאים לאנשים מודעים.
הנה הסברים ודוגמאות של שפת הגוף האנושי (מתורגם):
http://youtu.be/a1VwNNYmLvI
מומחים עוסקים לא מעט בשפת הגוף של מנהיגים ופוליטיקאים (עברית):
https://youtu.be/HPXrwXC1Ccw?t=1m23s
שפת הגוף יכולה לסייע לנו לדעת מה בן שיחנו באמת אומר לנו (עברית):
https://youtu.be/NIDEyxSmEw8
שפת גוף לפעמים יורדת למיקרו-מסרים, רמזים נחבאים במיוחד שהגוף נותן (עברית):
https://youtu.be/ziFhY31b9lE
הרצאת טד על כמה ששפת הגוף שלכם עשויה לקבוע מי תהיו (מתורגם):
https://youtu.be/Ks-_Mh1QhMc?long=yes
מהי ההטעמה בשפה, עם המלעיל והמלרע?
לכל שפה יש ניגון משלה, מוסיקה שנוצרת במשך אלפי שנים של התפתחות, השפעות זרות ושינויים שנכנסים במהלך הדורות.
לכל שפה גם יש הטעמה ובמקרה של העברית גם שתי הטעמות שונות משלה. מִלְּעֵל ומִלְּרַע הן ההטעמות הראשיות.
מרבית המילים בעברית מוטעמות בהטעמת מלרע, אבל לא כולן. יש לנו מילים עם הטעמה מלרעית ומילים מלעליות. גלגל או קופסה הן מילים בהטעמת מלרע. רכב או סקר הן מלעליות.
את זה שאנו מבדילים בין המלעיל והמלרע אפשר להמחיש באמצעות שתי מילים שנכתבות אותו דבר אבל נהגים אחרת. מדובר במילים "בוקר", עבור תחילתו של היום ו"בוקר", עבור מי שמגדל בקר.
איך אנחנו יודעים לאיזה בוקר הכוונה? - את הראשונה אומרים במלעיל ואת השנייה במלרע וכך אנו מבינים אותן כשהן נאמרות. יש עוד כמה מילים כאלה, כמו א֫ורז המאכל ואור֫ז לאריזה. יש אפילו שמות כמו "עפולה" או "מטולה", שניתן להגות גם במלעיל וגם במלרע.
כלומר, בכל מילה יש הברה שהוגים בהטעמה, ביתר הבלטה משאר ההברות בה. הברה זו נקראת "הברה מוטעמת". במִלְּרַע ההברה המוטעמת היא ההברה האחרונה. במלעיל - הההברה הלפני אחרונה.
הנה דוגמה למלרע המזרחי ולמלעיל היידישאי שחדר אל השפה (עברית):
https://youtu.be/-lFVCgXPu8M
ביאליק הוא דוגמה לכתיבה במלעיל ושלמה ארצי היטיב להשאירו בלחן שלו (עברית):
https://youtu.be/fJvycuknrU0
וכשבשנות ה-80 משתלט ההומור של כוורת ומכניס את המילעול המוגזם של השמות (עברית):
https://youtu.be/O3L7FzoMFJs
לכל שפה יש ניגון משלה, מוסיקה שנוצרת במשך אלפי שנים של התפתחות, השפעות זרות ושינויים שנכנסים במהלך הדורות.
לכל שפה גם יש הטעמה ובמקרה של העברית גם שתי הטעמות שונות משלה. מִלְּעֵל ומִלְּרַע הן ההטעמות הראשיות.
מרבית המילים בעברית מוטעמות בהטעמת מלרע, אבל לא כולן. יש לנו מילים עם הטעמה מלרעית ומילים מלעליות. גלגל או קופסה הן מילים בהטעמת מלרע. רכב או סקר הן מלעליות.
את זה שאנו מבדילים בין המלעיל והמלרע אפשר להמחיש באמצעות שתי מילים שנכתבות אותו דבר אבל נהגים אחרת. מדובר במילים "בוקר", עבור תחילתו של היום ו"בוקר", עבור מי שמגדל בקר.
איך אנחנו יודעים לאיזה בוקר הכוונה? - את הראשונה אומרים במלעיל ואת השנייה במלרע וכך אנו מבינים אותן כשהן נאמרות. יש עוד כמה מילים כאלה, כמו א֫ורז המאכל ואור֫ז לאריזה. יש אפילו שמות כמו "עפולה" או "מטולה", שניתן להגות גם במלעיל וגם במלרע.
כלומר, בכל מילה יש הברה שהוגים בהטעמה, ביתר הבלטה משאר ההברות בה. הברה זו נקראת "הברה מוטעמת". במִלְּרַע ההברה המוטעמת היא ההברה האחרונה. במלעיל - הההברה הלפני אחרונה.
הנה דוגמה למלרע המזרחי ולמלעיל היידישאי שחדר אל השפה (עברית):
https://youtu.be/-lFVCgXPu8M
ביאליק הוא דוגמה לכתיבה במלעיל ושלמה ארצי היטיב להשאירו בלחן שלו (עברית):
https://youtu.be/fJvycuknrU0
וכשבשנות ה-80 משתלט ההומור של כוורת ומכניס את המילעול המוגזם של השמות (עברית):
https://youtu.be/O3L7FzoMFJs
מהו סלנג?
סלנג הוא אוסף של ביטויים ומילים שנולד אצל קבוצות שונות של אנשים. כל קבוצה ממציאה לעצמה ביטויים כדי לתקשר עם חברי הקבוצה.
פעמים רבות הופך הסלנג למעין צופן של חברי הקבוצה בינם לבין עצמם והוא גורם להם להרגיש חלק ממנה.
יש סלנג של חיילים, של סטודנטים, בעלי תחביבים, חברי קיבוצים, מעמדות בחברה ועוד.
מקור המילה סלנג הוא כנראה באות S שנוספת לשייכות למישהו (Tom's) ואחריה lang, קיצור המילה Language שפירושה שפה. ביחד זה S Lang או פשוט Slang.
הנה הדרך המרתקת שבה התפתחו כל מיני צירופים באנגלית במהלך הדורות (מתורגם):
https://youtu.be/KA7mpOvTgs8
הקומבינה היא אחת ההמצאות המפוארות של הסלנג העברי (עברית):
https://youtu.be/JeVNz5-a3Is
יש סלנג גם לחרדים (עברית):
https://youtu.be/Jow8MQYJ2tE
דיון על תפקידו של הדור הצעיר בהרס השפה העברית (עברית):
https://youtu.be/iZ1gFO02crs
שיר של להקת הנח"ל על הסלנג הצבאי (עברית):
http://youtu.be/E-7mMbK0zW8
ותכנית טלוויזיה על סלנג (עברית):
http://youtu.be/ZuJFK4sb5Co
סלנג הוא אוסף של ביטויים ומילים שנולד אצל קבוצות שונות של אנשים. כל קבוצה ממציאה לעצמה ביטויים כדי לתקשר עם חברי הקבוצה.
פעמים רבות הופך הסלנג למעין צופן של חברי הקבוצה בינם לבין עצמם והוא גורם להם להרגיש חלק ממנה.
יש סלנג של חיילים, של סטודנטים, בעלי תחביבים, חברי קיבוצים, מעמדות בחברה ועוד.
מקור המילה סלנג הוא כנראה באות S שנוספת לשייכות למישהו (Tom's) ואחריה lang, קיצור המילה Language שפירושה שפה. ביחד זה S Lang או פשוט Slang.
הנה הדרך המרתקת שבה התפתחו כל מיני צירופים באנגלית במהלך הדורות (מתורגם):
https://youtu.be/KA7mpOvTgs8
הקומבינה היא אחת ההמצאות המפוארות של הסלנג העברי (עברית):
https://youtu.be/JeVNz5-a3Is
יש סלנג גם לחרדים (עברית):
https://youtu.be/Jow8MQYJ2tE
דיון על תפקידו של הדור הצעיר בהרס השפה העברית (עברית):
https://youtu.be/iZ1gFO02crs
שיר של להקת הנח"ל על הסלנג הצבאי (עברית):
http://youtu.be/E-7mMbK0zW8
ותכנית טלוויזיה על סלנג (עברית):
http://youtu.be/ZuJFK4sb5Co
