עד כמה השימפנזים חכמים?

השימפנזים הם מבעלי החיים הנבונים ביותר. הם גם אחד משני המינים היחידים שנחשבים לקוף-אדם.

בין המרכיבים התבוניים המרתקים שהשימפנזים יודעים לבצע ניתן למצוא את יכולת השיתוף שלהם במזון, השימוש בכלי ציד פשוטים ובכלים שמצאו או סיגלו לביצוע משימות, המודעות העצמית, הציד המשותף שלהם, וניהול קהילה חברתית ופוליטיקה פשוטה, כולל היכולת להתאפק.
הם למשל, אוהבים לאכול טרמיטים, סוג של נמלים. הם מצאו לעצמם שיטת ציד יעילה ופשוטה להפליא. השימפנזים משתמשים בענף קטן, אותו הם תוחבים לתוך קן של טרמיטים. הם ממתינים רגע, כדי שהטרמיטים יתקפו את הענף "הפולש" וייצמדו אליו בעזרת לסתותיהם. אז השימפנזים נוהגים למשוך את הענף החוצה ולזלול בהנאה את הטרמיטים שמכסים אותו.

לאחר התנסות קצרה עם מראות, השימפנזים גם ידועים כקופים היחידים שעוברים את המבחן של היכולת לזהות את עצמם במראה. את המבחן הזה יש חוקרים המחשיבים כראייה לקיום מודעות עצמית.

אבל מעניין הרבה יותר הוא הצד החברתי שלהם. לא רק ששימפנזים הם בעלי חיים חברותיים, רגשיים ופעילים מאד, הם גם סיגלו לעצמם תקשורת שבה משמשים פרצופים, מחוות, תנועות ידיים והבעות פנים חרישיות או מלוות בקולות, כדי להעביר ביניהם מסרים ולנהל משא ומתן.

כך למשל יכולה שימפנזה להתחבק ולהתנשק כדרך להביע פיוס או קרבה לשימפנזה אחרת. השימפנזה יכולה גם לבקש אוכל על ידי מחווה "אנושית" של הגשת יד בתחינה למי שאוחז במזון. אם היא אינה מקבלת, היא תוסיף פעמים רבות בכי או יבבה, כדי לרגש את האוחז במזון ולגרום לו לתת מעט משלו.

אצל השימפנזים הילדים מוכרות גם התפרצויות הזעם הקולניות, כשאימם גומלת אותם מיניקה של חלב אם.

החוקרים הצליחו שוב ושוב להדריך שימפנזים לתקשר בשפות סימנים ולהעביר מסרים מתוכנתים שלמדו.

הנה התקשורת והדיבור של השימפנזים זה עם זה, במחוות ותנועות:

תינוקת שימפנזי, שלומדת לומר מילים כמו אמא ואבא ולהשתמש בהם נכון:

ושימפנזה שמדליק אש מזרדים ואז מבשל מרשמלו על המדורה: