נעלי הבית הצהובות (Yellow Lady's Slipper) הוא כינוי עממי לצמח משעשע ויקר להפליא. שמו האמתי בעברית הוא "נעלון גברת". זהו פרח סחלב צנוע, אך יפה להפליא, שפרחיו מזכירים נעלי מוקאסין צהובות.

אבל נעלון הגברת הוא לא רק יפה, אלא גם בריא. רבים משתמשים בו כתרופה טבעית למתח נפשי, דיכאון, חרדות, עצבים, היסטריה, מצבי לחץ ונדודי שינה. יש הרואים בו גם פתרון או הקלה על כאבי ראש, אפילפסיה ועיוות שרירים.

הביקוש לשורשיו של "נעלי הבית הצהובים" גורם להיעלמותו המהירה. רבים מחפשים את הנעליים האבודות לשווא והוא הולך ונעלם. יש מי שכבר הירשה לעצמו לשלם במכירה פומבית כ-5,000 דולרים, עבור גבעול אחד.


הנה פרחי נעלי הבית הצהובות:

https://youtu.be/n6Dkp_jbNEA


עוד מהצמח היפה להפליא הזה:

https://youtu.be/4TmVtDxA684


כדרכן של נעליים, יש אותן בצבעים נוספים:

https://youtu.be/6-Y8xzKVhiQ


ויש מי שמגדלים אותם בעציצים:

https://youtu.be/eDTe_NB52fg

בעוד שבעלי החיים נושמים חמצן מהאוויר ואז פולטים גז בשם פחמן דו-חמצני, הצמחים והעצים עושים בדיוק ההיפך: הם קולטים מהאוויר פחמן דו-חמצני ופולטים מהעלים שלהם חמצן, שאותו הם יצרו.

כך חשובים הצמחים ובעלי החיים, אלה לקיומם של אלה. יערות הגשם באמזונס אחראים לבדם ל-50 אחוז מהחמצן בעולם!


הנה סרטון יערות הגשם שבאמזונס ותפקידם ביצירת החמצן בעולם:

http://youtu.be/Tl-zq3RRkjM


כך יכולים הצמחים לגדול:

https://youtu.be/MgDZBqTuUuE


ואפילו בלי אדמה, החמצן הוא הכרחי להם:

https://youtu.be/5Db7Rzcpsrk

הצמח אוכל באמצעות שורשיו. השורשים מקבלים מהאדמה מלחים שונים שמזינים אותם ומאפשרים להם לגדול ולהתפתח.

הנוזל שמגיע מהאדמה ועובר ומפיץ לאורך כל חלקי הצמח את חומרי המזון נקרא מוהל. הוא בעצם כמו הדם שמביא מזון לכל חלקי גופנו.

יש גם צמחים שטורפים חרקים, אבל אלה הם צמחים נדירים יותר.


הנה סרטון משעשע על צמח שדורש דישון טוב כדי לאכול טוב (מתורגם):

http://youtu.be/ww--HRZPjGo


והצמחים שטורפים חרקים:

https://youtu.be/pkwxXeSC6Ls

אצות (Seaweeds) הן צמחים פשוטים, הפשוטים בעולם הצומח, שחיות במים מתוקים ומלוחים או במקומות לחים על פני האדמה. אין להן שורשים ולרוב הן בצבעי ירוק, אדום וחום.

בניגוד לצמחים רגילים, לאצות אין שורשים. האצות יכולות להיות בגדלים שונים, מאצות חד-תאיות, שעשויות תא אחד בלבד וצובעות בירוק מים עומדים וקליפות עצים, ועד אצות באורך של 45 מטרים, כמו אלה שגדלות באוקיינוס השקט.

קיימים 100 אלף סוגי אצות בעולם.

האצות הן מזון לדגים. הן מכילות צבענים (פיגמנטים) כמו הכלורופיל, שצובע אותן בירוק של הצמחים. יש בחלקן גם פיגמנטים אחרים, המקנים להן צבעים שונים. אלה מאפשרים לאצה ליצור אנרגיה מאור השמש ולייצר את המזון (הסוכר) בעצמן.

בריאות, מזינות וטעימות - התזונה המודרנית מזהה את האצות כמזון-על, "סופר פוד" של ממש.

במזרח משתמשים באצות כבר אלפי שנים כמרכיב בריא וטעים בתזונה המקומית של ארצות כמו יפן, סין ושכנותיהן. הדוגמה הקלאסית היא הסושי שאצת הנורי משמשת בו בתפקיד מרכזי. בימינו גם בעולם המודרני הבינו שהן יכולות להיות מרכיב משמעותי בעתיד התזונתי של המין האנושי.

התעשייה והמדע חוקרים במרץ את האצות, גם לצרכים אחרים. כיום מפיקים או לומדים להפיק מאצות מוצרי בריאות, תכשירים קוסמטיים, תוספי תזונה, תמציות מרפא, תרופות ועוד. במקומות שונים חוקרים גם את האפשרויות להפיק מאצות גם תחליפי חלב, או אפילו להפכן למקורות אנרגיה חלופית.


הנה האצות שבים והפוטנציאל התזונתי העצום שלהן:

https://youtu.be/U4OtEIWCnHY


האצות בריאות לאכילה ולמעשה הן מזון-על:

https://youtu.be/eEwmgJGXGSo


כך אוספים אצות בים ביפן:

https://youtu.be/deZja5i_B3o


בגימנסיה הרצליה בתל אביב מגדלים את אצת הספירולינה הבריאה (עברית):

https://youtu.be/Ase9SSI3x8U


כאן מייצרים מזון מאצות (עברית):

https://youtu.be/kRo9zWkQrPQ


מסכות הזנה לעור הפנים:

https://youtu.be/9qi4pKiyHLM


וכך לומדים להפיק מהאצות מוצרים חדשניים (מתורגם):

http://youtu.be/oOFMnZWbINU

ביו דיזל (Biodiesel) הוא דלק ביולוגי, כלומר דלק שמיוצר מחומרים טבעיים בתגובה כימית. דלק כזה מיוצר ממגוון חומרים כמו שמן צמחי, דוגמת שמני הסויה, קנולה, קוקוס, תירס, בוטנים וכדומה ומשמנים משומשים לטיגון ושומן בעלי חיים.

ביו דיזל הוא אחת השיטות ליצירת אנרגיה חלופית, שכיום מנסות חברות רבות לממש. הסיבה העיקרית היא כמובן מחירי הנפט והדלק והמחסור שצפוי בעשרות השנים הבאות בנפט. אבל יש גם סיבה סביבתית - להפוך את המטרד למשאב.

אם יצליחו למשל להפוך אצות לדלק, הרי שמעבר לחסכון שביצירת דלק מצמחים שניתן לגדל, יש בכך גם מן ההקלה על עולם שבו האצות הולכות ומתרבות וצורכות את החמצן החשוב לאדם.

היות וביו דיזל עשוי משמני צמחים או משומן של בעלי חיים, ניתן ליצור אותו גם מצמחים ואפילו מבעלי חיים שמתו לאחרונה. אבל הכי טוב הוא לעשות שימוש בשמנים משומשים, ליצירה של ביו-דיזל.


כך יוצרים ביו-דיזל משמנים משומשים (מתורגם):

https://youtu.be/CBKKoq_HxYA?t=6s


התהליך של הפיכת אצות לדלק (עברית):

http://youtu.be/Ig_aRUpxGXA


והפקת דלק מצמחי קיקיון בישראל - אחת מאפשרויות יצירת הביו דיזל (עברית):

http://youtu.be/Vrvg6RWPWIo?t=10s

זה כמה עשורים שנפוצה הטענה שצמחים מרגישים כאב ושיש להם רגשות. זה החל כשבחורף 1968 פרסם קליב באקסטר (Cleve Backster) שהוא מצא במחקרים שערך, שצמחים שנבדקו במכונת פוליגרף, מגיבים לאמת ולשקר. באקסטר, דוקטור לרפואה משלימה וסוג של מומחה לפוליגרף, טען שהצמחים חווים מגוון של תחושות ורגשות.

הטענה המקובלת הייתה תמיד שלצמחים אין מוח. אין להם גם מרכז עיבוד נתונים אחר, שיחליף את המוח בעיצוב תודעה ורגש. לפיכך, מחקרו של באקסטר היה עלול להיות פצצה בוטנית רבת עוצמה.

אבל במדע נוהגים החוקרים לחזור על מחקרים, כדי לוודא שהתוצאות חוזרות על עצמן ואינן פרי טעויות או תוצר חד-פעמי שהתקבל במקרה. כך יצא שדי מהר החליטו החוקרים הורוביץ, לואיס וגאשטייגר, לבדוק את ממצאיו. לאחר השחזור של המחקר שלו, תוך הפעלת הכלים המדעיים המקובלים, הסתבר שהממצאים המהפכניים שפרסם קליב לא התאמתו.

אבל בציבור היו מי שהתאהבו ברעיון המהפכני. כשיצא שנים מספר אחר כך הספר "החיים הסודיים של הצמחים" מאת עיתונאי בשם פיטר טומפקינס וגנן בשם כריסטופר בירד, התאהב הציבור ברעיון שצמחים הם סוג של בעלי חיים.

לא עזרו טענות המדענים שאין לצמחים רגשות של ממש. הסיפור תפס כמו שריפה בשדה צמחים. המוסיקאי הנערץ סטיבי וונדר הוציא אז אלבום כפול ומצליח של שירים שהוקדשו לספר ולאיש כבר לא היה אכפת מה אומרים החוקרים.

אבל לא. חישה אינה רגש ואין סימן לכך שלצמח יש רגשות. דארווין, הוגה תורת האבולוציה, כתב ששורשי הצמחים והעצים הם שמתפקדים בתור המוח שלהם. מחקרים מצאו שככל הנראה יש לצמחים יכולת לחוש כאב ואפילו יכולת "איתות כימי". באמצעותה הם מעבירים מסרים על סכנה וכאב לצמחים אחרים.

מחקר מ-2014 של צמד החוקרים אפל וקוקרופט גם מצא שכשזחל לועס אותם, צמחי תודרנית לבנה מגיבים לרעידות האוויר של רעש האכילה ומפרישים חומר רעיל שמרתיע אותו.

מחקר אחר הראה שצמחים מעבירים אותות חשמליים כשהם סובלים מכאב. הממצאים נערמים והצמחים חשים ומגיבים יותר משחשבנו, אבל אלו אינן רגשות, אלא תגובות הישרדותיות של אמצעי חישה. רגשות של ממש אין לצמח. עדיין.


הנה מחקרי הרגשות של הצמחים של קליב באקסטר:

http://youtu.be/fStmk7e9lJo


תקשורת בין העצים מתבצעת באמצעות פטריות שגדלות בין השורשים שלהם, מתחת לפני הקרקע, ומעבירות מידע המסייע להם לתקשר ולהזהיר זה את זה גם מהתקפות:

https://youtu.be/yWOqeyPIVRo


הדגמה של הצלילים שבעזרתם מתקשרים הצמחים בינם לבין עצמם:

http://youtu.be/MPpURDTTf8k


והרצאת טד על התקשורת העמית, כולל המשפחתית עם משלוחי המזון לצאצאים (מתורגם):

https://youtu.be/Un2yBgIAxYs?long=yes

כבר שנים רבות מסתובבת הטענה שמוסיקה מעודדת צמחים לצמוח ולהתפתח. גננים וחקלאים רבים החלו להשמיע מוסיקה, במיוחד מוסיקה קלאסית, בחממות שלהם. אבל האם ההשפעה הטובה של מוסיקה על צמחים היא אכן מדעית?

ניסויים שונים הראו על צמיחה טובה יותר עם מוסיקה ועל כך שצמחים ש"שמעו" מוסיקה קלאסית בעת הגדילה שלהם, צמחו לגובה רב יותר. גם חוקרים וגם סטודנטים בעולם אוהבים לבצע את הניסוי הפשוט והמעניין הזה. ניסוי פרטי שערכה סטודנטית עשה השוואה בין 3 עציצים - אחד שגדל עם מוסיקה של בטהובן, אחד שגדל ללא מוסיקה ואחד שגדל בתנאים של דממה מוחלטת. תוצאות הניסוי הראו שעציץ שגדל עם המוסיקה הגיע לגובה של 23 סנטימטרים, בעוד שעציצים שגדלו באותם תנאים אך ללא מוסיקה הגיעו לגבהים נמוכים יותר.

עם זאת, לא נמצאו הוכחות לכך שצמחים גדלים טוב יותר עם סגנון מוסיקה קלאסית, לעומת סגנונות אחרים.


הנה התוצאות הטובות של השפעת מוסיקה קלאסית על התפתחות של צמחים ורוק כבד שמפתיע אף יותר:

https://youtu.be/C5dNhNfGyWQ


ניסוי מעניין בעגבניות בו התגלה שדווקא הדממה נתנה את העגבניות הגדולות ביותר:

http://youtu.be/GzGeFmzAxM4


ונראה שרואים זאת גם בתצפית ארוכה בצמחים - השמאלי עם מוסיקה והימני בדממה:

https://youtu.be/cH-9SaFfB8k


יש ויכוח על ההשפעה של מוסיקה על גידול ענבים והיין שמופק מהם:

http://youtu.be/xKYqlOwU8bk


בכיוון ההפוך - הנה המוסיקה שיוצרים הצמחים:

http://youtu.be/jlnU1oeTEuo


ולסיום רק פתיחת עלי הכותרת של פרחים בבוקר, לצלילי המוסיקה המהפנטת של פיליפ גלאס:

https://youtu.be/iB0sXWwH_eA

הבמבוק (Bamboo) הוא אחד מהצמחים שגדלים בקצב המהיר ביותר בעולם. כמה ממיני הבמבוק מסוגלים לצמוח עד לגובה של מטר שלם בתוך 24 שעות. בתוך עונה אחת הבמבוק יכול להגיע לגובה של לא פחות מ-30 מטרים!

במשפחת צמחי הבמבוק יש מעל 1,450 מינים שונים. אולי משום שהוא סוג של עשב, הבמבוק הוא אחד מהצמחים שגדלים הכי מהר בעולם.

הבמבוק הוא גם צמח עמיד במיוחד. לאחר הטלת פצצת האטום על העיר היפאנית הירושימה, הוא היה הצמח הראשון השתאושש והחזיר את הצבע הירוק לאזור שמסביב לעיר ההרוסה.

ברחבי עולם קיימים מספר יערות במבוק והם נחשבים למקומות רוחניים ומושכים מבקרים רבים. עשבי הבמבוק העצומים שביערות הבמבוק הללו מתנשאים לגובה של 35 מטרים ויותר.

חשיבותו הכלכלית והתרבותית של הבמבוק ברחבי יבשת אסיה היא עצומה. הבמבוק משמש חומר גלם רב-תכליתי ליותר מ-5,000 שימושים שונים ואלו מסייעים למין האנושי כבר אלפי שנים. בין השימושים המגוונים של הבמבוק אפשר להזכיר חלק קטן, כמו הכנת גלשנים, בניית כלי נגינה, יצירת נייר, הפקת דלק, חומרי מזון ובמקומות שונים בעולם אפילו לבניית בתים ובניית פיגומים למבנים רבי-קומות.

יש סברות שהבמבוק היה גם החומר הראשון שממנו בנה האדם בתי מגורים. בדרום אמריקה נמצאו סימנים שגורמים לחוקרים להאמין שכבר לפני יותר מ-9,500 שנים שימש הבמבוק לבניית בתים.


הנה הבמבוק ושימושיו:

http://youtu.be/RC638t4HhHY?t=45s


יש מי שבונים גם אופניים מהבמבוק החזק:

https://youtu.be/-SGxk6jgGC0


כך משמש חומר הבנייה העתיק בהיסטוריה לבנייה מהירה, חזקה ועמידה גם היום:

http://youtu.be/KbWE-17rX2c


וכך בונים בית במבוק:

http://youtu.be/1NeieVcy7HA

יש פרחים שהם רגישים לקור. כשיורד הלילה הקר, נסגרים פרחים אלה כדי להגן על עצמם ועל האבקנים מהרטיבות. הם נפתחים רק בבוקר, לאור השמש החמימה.

בר-שי מציין שיש פרחים, שנקראים פרחי צלחת, כמו הכלנית, הנורית והצבעוני - שכשחיפושיות מגיעות אליהם בערב, הם נסגרים ומגינים עליהם במהלך הלילה ובבוקר הפרחים שבים ונפתחים. התוצאה היא שהחרק, או החיפושית במקרה הזה, זוכה לאוהל המאפשר לו לישון וב"תמורה" הוא מבצע האבקה לפרח, כלומר מעביר את האבקה שנדבקה אליו בתוכו, אל פרחים אחרים.

כך מאפשרת סגירת הפרחים בלילה סוג של סימביוזה, כלומר שיתוף פעולה ביניהם. על שיתוף הפעולה הזה, שבין הפרח "המארח" לחיפושית הבאה ללון ומפיצה הלאה את זרעיו, על שיתוף הפעולה הזה ניתן לומר שהוא פורה, תרתי משמע.


הנה הילוך מהיר של פרחי חבצלות המים נפתחים עם הבוקר העולה:

https://youtu.be/y3Y4J-7THDA


פרח היביסקוס שנפתח ונסגר:

http://youtu.be/F5JliXDYzmw?t=7s


ועוד פריחות עם בוקר:

https://youtu.be/RZkX1k1UldQ

גימפי גימפי (Gympie gympie) הוא שיח סירפדי גדול שהוא צורב ביותר ואולי אף הצמח הכי מכאיב בעולם. הוא גם מסוכן מאד ובהחלט לא היינו רוצים לפגוש אותו ביער כלשהו בזמן טיול.. למזלנו הגימפי-גימפי גדל בצפון-מזרח אוסטרליה וביערות הגשם של אינדונזיה.


הנה צמח העינויים של אוקיאניה - הגימפי גימפי:

https://youtu.be/8HOIQjILUBg


הנזקים המכאיבים שהוא גורם:

https://youtu.be/Pm9_e-ony3s


ומצגת וידאו על הגימפי גימפי:

https://youtu.be/6CuUMLkPey8

יש טענה שצמח מרגיש ושרגשות של צמחים הם דבר שקיים ולא נחקר מספיק. מחקרים מדעיים הראו שלצמחים יש זיכרונות, חושים ואפילו תקשורת ביניהם. אבל האם יש להם גם מודעות? ואם כן, איפה נמצא המוח שלהם?

צ'ארלס דארווין, הוגה תורת האבולוציה, כתב שלצמחים ועצים יש את השורשים שלהם והם שמתפקדים בתור המוח שלהם. מאז המדע התקדם והתיאוריה גורסת שמערכת עצבים מרכזית בצמח היא שמסוגלת לאפשר לו פעולות מתוחכמות. הוכח שהצמח יכול "לשמוע" זחל שאוכל אותו ולהפיק ריח שמרחיק את הזחל הזה. החוקרים הראו שגם כשמשמיעים לצמח את הזחל, הוא מפיק את הריח הדוחה. מכאן שהצמח שומע בדרך כלשהי. באמצעות ניצוץ חשמלי עצבי מועברות הוראות במערכת העצבים של הצמח.

יש סברה שלצמחים יש יכולת "איתות כימי", המשמשת בין השאר אמצעי להעברת מסרים על סכנה וכאב לצמחים אחרים. ולא פחות מדהים שאם מסממים את הצמח הוא לא מגיב או חש את הכאב. ניסוי שנערך על צמח המימוזה "הביישן" (ראו באאוריקה בתגית "מימוזה"), הראה שהרתיעה שלו מחרקים מפסיקה כשמסממים אותו באתר.


הנה סקירה על החוכמה של הצמחים:

http://youtu.be/Xm5i53eiMkU


הרי אנו יודעים שצמחים מגינים על עצמם (מתורגם):

https://youtu.be/Hja0SLs2kus


ויש לצמחים מערכת עצבים:

https://youtu.be/LeLSyU_iI9o


אז הנה הרצאת וידאו שמסבירה כיצד הצמח מסמן כאב באיתותים חשמליים (מתורגם):

https://youtu.be/pvBlSFVmoaw?long=yes

כשהעץ או הצמח צריך לגדל את פירותיו, הפרחים שלו נובלים. האנרגיה והמזון שלהם זקוקים הפירות כדי לגדול, הם רבים. הפניית המזון לפירות מונעת מהפרחים את המזון שלו הם זקוקים והם מזדקנים במהירות ונובלים. אבל הפרי שיגדל ויבשיל, יפזר את גרעיניו על הקרקע. גרעינים אלו יצמיחו צמחים חדשים רבים וכך מפיץ הצמח את עצמו שוב ושוב.


הנה סרטון שמראה פרחים שנשמרו בלא שינבלו על ידי קיצוץ אלכסוני של הגבעולים והחלפת מים כל יומיים עם חצי כפית כלור, נגד חיידקים:

http://youtu.be/ospP_lnIyMU

הקקטוס (Cactus) הוא צמח שמסוגל לחיות במדבר ובתנאים של יובש בזכות יכולתו לאגור מים בגזע ובענפים. כמו גמל, היכולת המיוחדת של הקקטוס להתמודד עם שמירת המים היא סוד התאמתו הטובה כל כך לתנאי המדבר הקשים. למעשה, קקטוס בוגר יכול לאגור כ-2000 ליטר מים בשבוע.

מוצאו של הקקטוס מיבשת אמריקה. ידועים לפחות 2,000 מינים ומעל 10,000 זנים של קקטוסים.

בעוד הקקטוס הצעיר הוא בעל שורשים עדינים וזקוק לצל רב בשעות היום, עד ששורשיו יהפכו חזקים ויציבים מספיק, הקקטוס הבוגר אוהב שמש ישירה במהלך מרבית שעות היום. אם הוא מטופל כיאות, הוא עשוי לחיות במשך מאות שנים.

קוצי הקקטוס נועדו להרחיק מזיקים ובעלי חיים שינסו לינוק את הנוזלים האצורים בו.

בזכות יכולת ההשרדות שלהם, יש מיני קקטוסים שמגיעים לגודל ענקי ולאורך חיים של מאות שנים. קראו עליהם באאוריקה בתגית "קקטוסים".


הנה ניהול המים של הקקטוס:

http://youtu.be/stc7QSKVSn4


אגדת המים והקקטוס:

http://youtu.be/jyT7iO7cTtc


אך אל תשתו את מי הקקטוס אם נתקעתם בלי מים במדבר:

http://youtu.be/hBOuSUJIgYY


ופרחי הקקטוס:

http://youtu.be/5FSrAcYytIU

צמחים אולי לא נראים לנו חכמים במיוחד, אבל הם מצוידים במערכת עצבים שהולכת ומתבררת כבעלת יכולות מרשימות. מחקרים שנעשו בשנים האחרונות מראים שככל הנראה הצמחים חשים כשאוכלים אותם, הם גם מרגישים דברים ואף מתקשרים ביניהם באופן מסוים.

מחקרים אחרונים מראים שלצמחים יש גם אינטליגנציה, רק שבמקום מוח שהוא אחד ויחיד ובמידה שיאבד לצמח, הצמח לא ישרוד, יש לצמח המון תחליפי מוח. לא מדובר בעצבים. חשוב לדעת שבניגוד לבעלי חיים, דופן התא של הצמחים עשוי תאית, צלולוזה בלעז. אין לצמחים מערכות עצבים ואברי חישה שיש לבעלי חיים.

ובכל זאת מצא צוות חוקרים בראשות סטאפנו מאנקסו, נוירו-ביולוג צמחים שחוקר את הנושא, שקצה השורש של הצמח מכיל מיליוני חלקים שמעבירים לצמח אותות ומידע באופן עצמאי. כך יכול הצמח לשרוד גם אם הוא מאבד 90% ממנו. כך יכולים הצמחים לשרוד גם במקרה של אובדן של חלק גדול מהם ולהמשיך לתפקד כמעט בכל מצב.

ורגשות? - אמנם במשך שנים הסתובב הרעיון שלצמחים יש גם רגשות, אך עם הזמן התברר שהמחקר שקבע זאת לא נעשה על פי השיטה המדעית ואף מחקר אחר לא הצליח לאשר את ממצאיו.


הנה סרטון שמספר על האינטליגנציה של הצמחים:

http://youtu.be/KLhgtqd1M2g


עוד הסבר על החוכמה והלמידה של הצמחים:

http://youtu.be/Xm5i53eiMkU


והרצאת טד נהדרת על היכולות של צמחים לספור ולתקשר (מתורגם):

https://youtu.be/pvBlSFVmoaw?long=yes

על העלים אפשר לראות קווים דקיקים. אלה הם העורקים, שהם מעין צינורות דקים שמגיעים לכל פינה בעלה. ממש כמו שבעורקי האדם עובר דם, שמזין את כל חלקי גופנו, כך עובר המוהל בעורקיו של העלה ומזין אותו.

שימו לב שכמו מערכת הדם של בעלי החיים, עורקי העלים בנויים בצורה של פרקטל. מכל ענף מתפצלים ענפים נוספים וחוזר חלילה. בכל קנה מידה תראו את אותו מבנה של ענף ראשי וממנו ענפי משנה, שמהם עוד ענפים וכך הלאה.


הנה סרטון על עורקי העלה:

http://youtu.be/swLVNljDS64?t=22s


והנה סיפור העץ הנדיב:

http://youtu.be/LxMy8Xa58Fo

המיוחד בים סרגסו הוא שהוא ים ללא חופים. זהו אזור במרכז האוקיינוס האטלנטי הצפוני, שנוצר על ידי זרמי הים המקיפים אותו. מפני שזרמים אלה אינם ישרים, ים סרגסו הוא בצורה של אליפסה (צורת ביצה). אלו הם בעצם גבולות ים הסרגסו. משטחי אזוב ה"סרגאסום" שצף על פני הים הזה הם המאפיינים שלו.

את ים סרגסו גילו בתחילת המאה ה-15 מלחים פורטוגזים, ששמו לב שיש איזור עצום באמצע האוקיינוס שגדל עליו עשב ים. מגלה אמריקה, כריסטופר קולומבוס, תאר ביומן המסע שלו מערבה, שטח נרחב של אזוב באותו האזור, שחלק ממנו מכונה היום "משולש ברמודה". שיר מהמאה ה-5 לספירה המתאר גם הוא ים שמכוסה כולו בעשב ומשום כך חושבים שכבר אז ידעו הרומאים על קיומו של האזור ולא כינו אותו "ים".

הנה גבולותיו של ים סרגאסו: בצפון מהווה הזרם הצפון אטלנטי את גבולו של הים. במזרח זרם הגולף הוא הגבול של סרגסו. הזרם הקנרי הוא הגבול המערבי ובדרום מהווה הזרם המשווני הצפוני את גבולו של ים סרגסו.

ים סרגסו הוא כיום ים בסיכון בשל אשפה רבה שמושלכת אל הים ותנועת מים זעירה.


סרטון אנימציה עם שיר שמציג את נפלאות הימים, כולל האצות של ים סרגסו:

http://youtu.be/z1pxmcE3S8k


ים סרגסו והטבע המופלא שחי בו:

http://youtu.be/AWq1dJXXTbE?t=2m19s


ופרויקט שמגייס כסף כדי לשמור על ים סרגסו מזיהום של פלסטיק שנזרק לים:

http://youtu.be/YI_gvuvZq-c

מחזור חיי הצמח מתחיל מהזרע הנשתל באדמה. אחרי זמן מה שבו הוא מקבל מים ומינרלים מהאדמה, הזרע מוציא שורשים, נובט מהאדמה ומתחיל להוציא עלים מהגבעול. לאיטם מתפתחים הפרחים והזרע הפך לצמח של ממש. הוא מוציא זרעים משלו, בפרחים או בפירות ומתחיל התהליך של הפצת הזרעים.

הפצת זרעים נועדה להביא את הזרעים החדשים אל האדמה, כדי שינבטו וייצרו צמחים חדשים. הפצת זרעים כזו יכולה להיות על ידי הרוח, על ידי מים, בהפצה עצמית של צמחים המפוצצים פרי והזרעים נזרקים ונורים למרחק.

אבל ההפצה הכי מעניינת היא זו שבה הצמח מושך אליו בעלי חיים וחרקים, כדי להפיץ את זרעיו. בעלי חיים שאוכלים את הפירות, מפילים את גרעיני הפרי וכך הם מפיצים את הזרעים שבהם. גם ציפורים וחרקים, כמו דבורים למשל, מאביקים את הפרחים ומעבירים את הזרעים לפרחים הבאים. כך הזרעים נפוצים מפרח לפרח ומעץ לאדמה ויוצרים פרחים, עצים וצמחים חדשים.


הנה הסבר לילדים צעירים:

http://youtu.be/dJjNh2pMSB8


הסבר לילדים (עברית):

https://youtu.be/nvknwF3a0HM


הסבר לילדים על מחזור חיי הצמח:

http://youtu.be/zPqnYYI2Uq8


ושיעור על מחזור חיי הצמח (עברית):

https://youtu.be/eE-2rc7eeUs?long=yes

האם חשבתם פעם מהו נוזל הצוף (nectar) שכל כך הרבה פרפרים וחרקים מגיעים כדי לאסוף אותו מהפרחים? - הצוף הוא תמיסה מתוקה, שמכילה סוכרים רבים. הצמח מייצר את הצוף ובאמצעותו הוא מושך בעלי חיים שונים, כולל פרפרים, דבורים ומיני ציפורים שונים.

חשיבותו של הצוף היא בעיקר לצורך האבקה. בזמן שהם אוכלים את הצוף, בעלי החיים שנמשכים אל הצמח כדי לשתות את הצוף שלו, נוגעים בגרגרי האבקה של פרחי הצמח. הגרגרים הללו נדבקים לבעל-החיים והוא מעביר אותם ממקום למקום. כשהוא מגיע לפרחים אחרים חלקם מגרגרי האבקה מגיעים אל צלקות הפרחים הללו ומפרים אותם.

הצוף גם משמש לשימושים נוספים אצל הצמח. למשל צמחים שמייצרים צוף כדי למשוך נמלים והרי נמלים מונעים מבעלי חיים לטרוף את הצמחים הללו. זה לא שהצמח יודע שהנמלים מרתיעות טורפים, זו האבולוציה הביאה לכך שאותם צמחים שיצרו את הצוף ומשכו נמלים, התרבו ושרדו במהלך מיליוני שנים, לעומת אלו שלא יצרו צוף ובהדרגה נעלמו כי ההתרבות שלהם הייתה מוגבלת.

הצוף הוא גם חומר הגלם שממנו יוצרות הדבורים את הדבש. דבורת הדבש משתמשת בצוף כדי ליצור את הדבש. באמצעות אנזים בגופן מפורק בתהליך יצירת הדבש הסוכרוז שבצוף לגלוקוז ופרוקטוז.


הנה כל החרקים שבאים אל הפרחים כדי למצוץ את הצוף:

http://youtu.be/G57Lb0N9HVw


פרפר שותה צוף מפרח:

http://youtu.be/u9iWUtU7g7o


דבורה שותה צוף מפרח:

http://youtu.be/OXLc7ZXnUlU

הצמח המוכר בשם "שושנת-יריחו אמיתית" (Rose of Jericho או בשמו הנוסף resurrection plant) הוא קדוש לנוצרים, בעיקר בזכות יכולתו של הצמח היבש לקום לתחייה עם בוא הגשם, אבל גם בצורת הידיים של ענפיו, שהיקנו לו את השם "ידיה של מרי" (על שם אימו של ישו).

כשהצמח מת, ענפיו מתייבשים ונעשים נוקשים מאד, כמו ענפיו של עץ. הם מתכווצים כמו אגרוף קמוץ ושומרים על הזרעים בתוכם. הוא מהצמחים היחידים בעולם שהופכים כה נוקשים במותם. הפלא מתרחש כשהצמח המת נרטב. אז מתפשקים ענפיו ומשחררים את הזרעים הכלואים בהם ומאפשרים לו במותו להתרבות. המראה של הצמח המשתנה במים סחף. את דמיונם של המאמינים הנוצרים. הם ראו בו איזכור לשיבתו האגדית של ישו לחיים, לאחר צליבתו עד מוות.

יכולתו של "שושנת יריחו האמיתית" לקום לתחיה עם ירידת הגשם, או סתם כשמשקים אותו במים, היא מרתקת. אבל לא פחות ממנה מעניינים הם מנגנוני ההישרדות שמאפשרים לו לחיות בתנאי יובש קיצוני, לאורך זמן רב. מעניין גם מנגנון ההפצה שלו, שבו הוא הופך לא פעם לכדור יבש, מה שנקרא "צמח גלגל", המתגלגל עם הרוח לפה ולשם. כך הוא נראה עד לגשם, שבו הוא ייפתח ויפיץ את זרעיו.

אגב, זה לא באמת שהצמח חוזר לחיים. מדובר בתגובה של סיבי הצמח המת, לספיגת המים. הסיבים הללו, שהתכווצו כשהוא מת והתייבש, נמתחים חזרה כשהוא נרטב וחוזרים ונפתחים. זה מה שהקנה לו את ההילה, של הצמח עם ה"חיים שלאחר המוות".


הנה סרטון קפיצת זמן שמראה צמח שושנת יריחו אמיתית שהתייבש, פורח וגדל במהירות כשמוסיפים לו מים:

http://youtu.be/z3E3NKMsM4Y


ושושנת יריחו אמיתית בין צמחים נוספים, כולם בקפיצות זמן שמראות כמה יפה היא התופעה:

http://youtu.be/XsgHYfulv2g

הצמח הכי קטן בעולם הוא הטַחַב (Bryophyte). לטחב אין גובה והוא למעשה צמח שמתפרש כמו שטיח ענקי, על אבנים וסלעים ומסביב לעצים.

הטחב גדל בג'ונגלים ויערות, באזורים לחים או גשומים, שיש בהם הרבה צל.

זהו צֶמח שמכונה בספרות אֵזוֹב והוא נחשב מהצמחים הקדומים ביותר באבולוציה, מאלה שקיימים עד היום.

רק שנבין, צמח הטחב הופיע 300 מיליון שנה לפני הופעתם של צמחים פורחים. כלומר הרבה לפני הפרח הראשון.

בשנים האחרונות יש שאימצו את הטחב לגרפיטי טבעי, במקום זה של מי שנחשבים בעיני הממסד ל"ונדליסטים", כי הם משתמשים בצבע ומלכלכים את הקירות. יתרונותיו של הטחב כאן ברורים - גרפיטי שמתבסס על טחב, כחומר שהוא מהטבע, ייעלם בסופו של דבר ולא יותיר סימנים מכוערים, שנים רבות אחרי שהמסר של הכתובת על הקיר נקלט או סתם לא רלוונטי יותר.


הנה הטחב (עברית):

https://youtu.be/H7ze9YVM7Aw


טחב גדל במערות, למשל, כשהלחות והרטיבות בהן רבה:

https://youtu.be/C7mQHsnx1xo


האם המנקאי המדובר כל כך הוא טחב? (עברית)

https://youtu.be/dI_yS3KWgqU


ולצערנו גם בתוך הבית - הנה דירה שהלחות והרטיבות גידלו בה טחב על הקירות (עברית):

https://youtu.be/asxFmejE6To

הגאות האדומה (red tide) היא מעין פריחה צבעונית של אצות חד-תאיות החיות בים. האצות הללו משחררות רעלנים למים וצובעות אותם באדום. האצות הללו פורחות באזורים שונים באוקיינוסים, בעיקר קרוב לחופים.

הרעלנים שמשתחררים מהאצות הללו מסוגלים להרוג דגים, סרטנים ורכיכות ימיות. בחופים שונים נמצאים מעת לעת עשרות אלפי גוויות של דגים מתים ויצורי ים שמתו בגלל הגאות האדומה.

בעקיפין עלולות האצות הללו להיות מסוכנות גם לבני אדם, שאוכלים רכיכות שהורעלו מהגאות-אדומה והרעלנים נקלטים בגופם.


הנה הגאות האדומה:

https://youtu.be/FsYuU-4qRBM


דיווח על בעלי החיים שמתים בהמוניהם מהגאות-האדומה:

https://youtu.be/KhwZxKXe_rw


הגאות האדומה ממבט מלמעלה:

http://youtu.be/oM_M_d9OiHc


והסבר מקיף על התופעה:

https://youtu.be/KfoTZllvF6M