קלאוסטרופוביה (claustrophobia) היא פחד ממקומות סגורים. מדובר באחת הפוביות השכיחות ביותר. פוביה היא סוג של הפרעת חרדה, פחד לא-הגיוני שאדם חש ממצבים או מדברים מסוימים שאין בהם סכנה של ממש או שיש בהם סכנה מועטה מאוד. ברוב המקרים מודע האדם עם הפוביה לכך שתגובתו אינה הגיונית.

אנשים הלוקים בקלאוסטרופוביה חשים חרדה גדולה כשהם סגורים במעלית, במטוסים, במנהרות וכדומה. הפחד הזה הוא כה גדול שרבים מהם נמנעים מלהשתמש במעלית, למשל, ומוצאים את עצמם עולים ויורדים קומות רבות במדרגות.


הקלאוסטרופוביה משפיעה אפילו על בדיקות רפואיות:

https://youtu.be/IzQ3xA3w1zA


מדובר בפוביה, חרדה ולא סתם בפחד:

https://youtu.be/jnDZhGi4CLg


אם אתם מתקשים לראות את הסרטון הבא, אתם אולי קלאוסטרופובים:

https://youtu.be/lG0WJkmOwd0


כך מזהים שאתם לוקים בה:

https://youtu.be/6t5QL3ksAPA


כך נראית חרדה קלאוסטרופובית:

https://youtu.be/7YEyTX9Wo14


וכמה מהסרטים הכי קלאוסטרופובים בעולם הקולנוע:

https://youtu.be/I158hz-HJHQ?long=yes

זרם התודעה (Stream of consciousness) הוא כתיבה ספרותית של שטף ההרהורים והמחשבות העוברים בראשה של דמות, כייצוג של הנפש, באופן חופשי וסובייקטיבי, ללא היגיון, תיקונים או סימני פיסוק ובניסוח אסוציאיבי, חסר מעצורים ולאו דווקא תקני.

ספרים כמו "זכרון דברים" של יעקב שבתאי נכתבו בשיטת זרם התודעה וכך מוצגות מחשבות הסבתא בספרו של א. ב. יהושע "המאהב".

זרם התודעה משמש כבסיס לטכניקת כתיבה חופשית, יצירתית ומאווררת מחשבות. כך ממליצה למשל כוהנת כתיבה בשם ג'וליה קמרון על כתיבת "דפי בוקר". אלו הם דפי יומן, שבהם נכתבים טקסטים יומיים כ"זרם תודעה". הכותבים רושמים בהם את כל מה שנמצא ועולה בראשו, ללא עריכה. פשוט נותנים לדברים לצאת, כמי נהר זורמים, משוחררים מביקורת, שיפוט או צנזורה עצמיים, הישר אל הנייר.

באופן מסוים גם בעולם המוסיקה, במיוחד בסגנונות המשתמשים באילתור, יש שימוש בזרם תודעה. הנגנים מפיקים "סיפור מוסיקלי" מיידי, מאולתר, שנבנה מהאסוציאציות והרעיונות העולים בראשם בזמן-אמת. קשר מעניין לזרם התודעה יש גם לפסיכדליה של שנות ה-60 ולמוסיקה של אמנים רבים ו"ילדי הפרחים", כשה-LSD שהיה כה חביב עליהם וחומרים משני-תודעה נוספים, הביאו לשינויים בתודעתם ובזרם המחשבות והיצירה שלהם.

המונח נולד בספרו של ויליאם ג'יימס "עקרונות הפסיכולוגיה".


הנה סרטון אנימציה שנוצר בזרם התודעה:

https://youtu.be/JOIGwvRNqYU


זרם תודעה ויזואלי בווידאו:

https://youtu.be/9ma2Rg-VpS4


כך כותבים בעזרת הטכניקה של "זרם התודעה":

https://youtu.be/2scdO4M9FN8


יש מי שפיתחו כלים כדי לשדר אונליין את "זרם התודעה":

https://youtu.be/We-NlhYybTs


ראיון זרם-תודעה שאין בו נושא, גבולות, או כיוון:

https://youtu.be/EuUD7pzFcr4


ובכלל מהי התודעה:

https://youtu.be/jReX7qKU2yc

הפראידוליה (Pareidolia) היא תופעה פסיכולוגית שגורמת לאנשים לראות דברים מוכרים ובעלי משמעות בתמונות ובעצמים שונים.

התופעה מתרחשת בדרך כלל כשאנו מזהים או דמויות בכל מיני תצלומים. אחת הדוגמאות המפורסמות של פראידוליה היא צורת הפנים שהתגלתה בצילומים ישנים של הכוכב מאדים. המקרה המפורסם, שנבע מהיות הצילומים ברמה נמוכה, גרם להמוני אנשים בעולם להאמין שמדובר במקדשים שהוקמו על המאדים, על ידי חוצנים מכוכבים אחרים.

ידועים מקרים נוספים שבהם זוהו בעתיקות שנמצאו דברים שדומים לחידושים מודרניים כמו מטוסים וחלליות. בעקבות הדמיון התפתחו תיאוריות כאילו "מדעיות", שטענו שמדובר בעבודה של תרבויות נבונות מכוכבים אחרים, במפלצות, חוצנים וכדומה. דוגמאות? - ראו באאוריקה בתגית "ציפור סקרה" ובאאוריקה בבתגית "הפנים במאדים". לא מעט חוקרים סבורים שגם האגדה של "נסי", המפלצת מלוך נס, הוא מקרה של פראידוליה. הם אף הוכיחו זאת בבימוי של המפלצת בחפץ מרובע שהגיח מהמים. רבים מהצופים שחזו בו, ראו ראש של מפלצת מגיח מהמים...

היות ומדובר בהטיה קוגניטיבית של המוח, נוהג עולם הפסיכולוגיה להשתמש במבחן כתמי הדיו של רורשאך, כדי לנתח מה רואה המטופל בכתמים שצוירו על ידי מפתח המבחן. על ידי ניתוח הזיהוי האישי שלו בכתמים הללו, משתמשים הפסיכולוגים בתופעה זו לצורך ניתוח האישיות.

מקור המושג פראידוליה הוא ביוונית, שבה פירושו "מראה שגוי".


הנה בקצרה על תופעת הפראידוליה (עברית):

https://youtu.be/puTymKOhTME?t=10s&end=1m47s


כיצד אנו רואים פנים בדברים לא קשורים? (מתורגם)

https://youtu.be/zpOoBtFNYuw


הסבר התופעה באנגלית:

https://youtu.be/E1dMloUfN1o


צורות פנים בעננים:

https://youtu.be/9XkyOdxlis4


דמות המביטה על מדינת ישראל מכיוון מדבר סיני - האם זה משה רבנו שלא זכה להגיע אליה?

https://youtu.be/-BVZCphTYhU


ואפילו בחלל אנשים מוצאים דברים דומים:

https://youtu.be/7LWrgH0nORE

פחד במה או פחד קהל הוא פחד חברתי, שניתן לזהות כתחושה של פחד או דחייה מדיבור אל קהל. כל אחד קצת חושש מדיבור בפני קהל, אך אם זה גורם לקשיים ולפגיעה בתפקוד הרגיל והיומיומי של אדם, יש לטפל בכך פסיכולוגית, כמו בכל חרדה.


הנה סרטון שמסביר מהו פחד במה (מתורגם):

http://youtu.be/K93fMnFKwfI?t=6s


וכך אנשים גורמים שיקשיבו להם בשקיקה (מתורגם):

https://youtu.be/eIho2S0ZahI?long=yes

הניסוי לבדיקת הציות לסמכות (Milgram's experiment) שביצע סטנלי מילגרם הוא מהניסויים המפורסמים בתולדות המדע ואחד מהניסויים שחוללו סערה בהיסטוריה של הניסויים החברתיים.

חוקר הפסיכולוגיה החליט לבחון את טענת אייכמן, מראשי הנאצים, שטען במשפטו שהוא "רק ציית לפקודות".

במחקר הציות של מיליגרם החליט האיש לבדוק מה גורם לאנשים לציית לסמכות ולפעול בקונפורמיות, כמו כולם וגם כשהם חושבים אחרת. עניין אותו עד כמה הם עלולים להגיע לביצוע פשעים נוראים, רק מכיוון שהירשו להם.

בניסוי הורה מילגרם לנבדקים, אנשים רגילים, להעניש בצורה כואבת, את מי שהוגדרו בניסוי כתלמידיהם. הנבדקים לא היססו להעניש בשוק חשמלי, בכל פעם שטעו בתשובה. אבל זה היה יותר מזה. הנבדקים חשבו שמכות החשמל שהם גרמו (למעשה הן לא היו אמיתיות) הלכו ונעשו יותר ויותר מסוכנות. הם גם שמעו את "צעקות" התלמידים בעת שקיבלו לכאורה את מכות החשמל.

בסוף הניסוי נדהם החוקר לגלות ש-26 מתוך 40 הנבדקים בניסוי הגיעו עד לשוק החשמלי המירבי, מה שאומר שהם "הרגו" את התלמיד שלהם, על אף שידעו שהם עושים זאת. הם עשו זאת רק מפני שקיבלו לכך אישור ממנהלי הניסוי. למעשה, גם ה-14 האחרים גרמו ל"תלמידיהם" סבל עצום, עד שסרבו להמשיך.

העובדה שאנשים רגילים מוכנים להפעיל עונשים קשים, כואבים ואף קטלניים לאחרים, רק מפני שקיבלו הוראה לעשות כן (במקרה הזה מהמדען שעושה את הניסוי) הוכיחה, לטענת מילגרם, שהסמכות יכולה לגרום לאנשים להגיע לביצוע פשעים איומים, כמו רצח.

בנוסף למה שהניסוי הראה על האופי האנושי, פיתחו בשנים שלאחריו רבים ממשתתפי הניסוי, במיוחד אלה ש"רצחו" אחרים, בעיות נפשיות. העובדה שצייתו ולמעשה הסכימו לרצוח אדם אחר והגיעו לביצוע פשעים כה חמורים, גם אם לא היו פשעים של ממש, הייתה קשה להם מאד.


על הניסוי של מילגרם לבדיקת הצייתנות (מתורגם):

http://youtu.be/1uTx96sTrro


סרטונים אמיתיים מהניסוי שחולל סערה:

http://youtu.be/LlFPU5ySzEM


וסרטון מורחב של הניסוי והקשר שלו להיסטוריה ולשואה:

http://youtu.be/GkX27jAcqHM

ניסוי הקונפורמיות של סולומון אש (Asch conformity experiments) הוא אחד הניסויים המפורסמים בתולדות הפסיכולוגיה החברתית.

בניסוי רצה החוקר סולומון אש לבדוק האם נבדק ישנה את התנהגותו לאור התנהגותם של אלה שסובבים אותו, גם אם תהיה חסרת-הגיון ומנוגדת לנטייתו הטבעית. כלומר, הניסוי בחן את הלחץ הקבוצתי והדגים היטב את כוחה העצום של הקבוצה אל מול היחיד.

הניסוי התנהל כשהחוקר הכניס בכל פעם לחדר אדם שהיה הנבדק ועוד 6 משתתפים ששתפו פעולה עם המחקר. בכל פעם בניסוי הוצגו למשתתפים 3 קווים באורכים שונים, והיה עליהם לומר איזה מהקווים הכי דומה לקו נוסף שלידם.

מדובר היה במטלה שכל אדם היה עונה עליה בקלות וללא היסוס. אבל כשנשאלו וענו המשתתפים בזה אחר זה, הנבדק האמיתי היה תמיד לפני האחרון ואלו שלפניו ענו בכוונה תשובה לא נכונה.

במחקר הסתבר שברוב המקרים שינו הנבדקים את תשובותיהם לפי דעת הכלל, גם אם הודו שחשבו אחרת. חלקם שכנע את עצמו שכנראה שהוא טועה וחלק אחר ממש השתכנע שתשובת האחרים היא ההגיונית.

הניסוי הוכיח שיש לבני אדם נטייה לצייתנות והם "זורמים" עם מה שחושבים כולם, גם כשהם חושבים אחרת. מחקרים שהמשיכו את הניסוי של אש הראו כשהיה אפילו משתתף אחד שחשב אחרת מהאחרים, נטו הנבדקים להצטרף אליו ולחזור לדעתם המקורית.

בכך הוכיחו החוקרים שאם נסדקת ההסכמה הכללית, כלומר הקונצנזוס, מתפרק גם הציות העיוור לדיעה הכללית.

משמעות הניסוי הייתה עצומה, בכך שהוא הבהיר את היכולת להשיג ציות של אנשים לעשות מעשים נוראים, כי "כולם נהגו כך". בניסויים הבאים הובהר גם שאם יש לאנשים ספקות, עליהם לומר את דברם כדי לגרום לעוד אנשים עם ספק לומר את שלהם ולהתנגד למעשים שלא ייעשו.


הנה סיפור הניסוי של אש לבדיקת הקונפורמיות (מתורגם):

http://youtu.be/-RCbXFXi2vk


וצילום הניסוי המפורסם של הקונפורמיות שעליה הצביע הניסוי של אש:

https://youtu.be/TYIh4MkcfJA

קור רוח היא גישה שלווה, רגועה ומאופקת. אדם קר-רוח שומר על איפוק גם במצבים קשים ולא נכנס ללחץ. הוא מגיב בענייניות ומתפקד גם ברגעים קשים, גם כשמסביבו האנשים לחוצים.

לוחמים שמתגלים בשדה הקרב כקרי רוח מצליחים פעמים רבות לתפקד טוב יותר מאחרים, שהפחד מצליח לשתק אותם ומפחית מיכולתם לשרוד. לצערנו גם פושעים הם לא פעם טיפוסים קרי-רוח שעושים מעשים איומים מבלי להניד עפעף. רבים מקורבנות הפשעים הללו יודעים לספר על פושע קר-רוח שעשה את מעשיו הפושעים מבלי להתרגש.


הנה סרטון על קור הרוח של לוחם שהחליט סייע לחלשים במלחמה ביוגוסלביה:

https://youtu.be/MJUF3E27oTU


וגם קור רוחו של הדיפלומט השוודי שהציל עשרות אלפי יהודים בשואה (עברית):

http://youtu.be/_0Tfn2ZYUAg?t=31s

הרופא והפסיכולוג היהודי החשוב זיגמוּנד פרויד (Sigmund Freud) היה נוירולוג וחוקר בתחום הפסיכולוגיה. הוא חי בעיר וינה, ממש בשכנות למייסד וחוזה מדינת ישראל, בנימין זאב הרצל.

כשפרויד הרופא הגיע למסקנה שחלק מתלונות חוליו על כאבים גופניים מקורם בקשיים נפשיים שהם חווים, אך לא מודעים להם - הוא החל לחקור את הנושא. מכאן הגיע לפסיכולוגיה והצטיין בה. הוא אגב, חשב שבבסיס ההתנהגות האנושית נמצא היצר המיני.

פרויד היה אחד ההוגים החשובים ביותר בתחום תורת האישיות ואחד המדענים הבולטים והמשפיעים במאה העשרים. הוא אבי תורת הפסיכואנליזה, שעסקה במבנה האישיות הכולל של האדם, על התפתחותה, פגמיה ודרכי הריפוי שלה.

השפעת המחקרים שלו והתיאוריה שהגה על המאה ה-20 היא אדירה. היא משתרעת על פני תחומים רבים, מהאמנות, השיווק, יחסי הציבור, תעמולה פוליטית ומדינאות, ועד לטיפול בהלומי קרב, היחסים בחברה, המדיה ואפילו תרבות הסלפי והאינדבדואליזם הקיצוני של הפרט במאה ה-21.

פרויד חקר רבות את הלא-מודע ואת החלומות, כעתירי סמלים הקשורים בחייו של החולם. הוא הגדיר את עצמו כ"כובש של הנפש" ובתפיסתו את מחקריו ותפקידו במדע הוא ראה את עצמו כגיבור שחושף את סודות הנפש.

כשניתח את התודעה, גרס פרויד שיש בנפשנו 3 אזורי תודעה:
1. הלא מודע - שתופס את החלק הגדול ביותר של הנפש.
2. תת-המודע - בו מאופסן מידע זמין.
3. המודע - כל מה שאנו מודעים לו ברגע נתון. זהו החלק הקטן ביותר של הנפש.

פרויד חקר גם את הדת והנפש, את ההומור, הפסיכולוגיה של ההמון ואת הדחפים והמיניות האנושית. הוא פיתח את הרעיון שהוריש ניטשה, שהמוח הוא הטייס המכוון את הלב האנושי.

במהלך חייו פיתח פרויד שיטת טיפול חדשה שבה משוחח המטופל עם המטפל, בפגישות קבועות. המטפל מסייע לו בחשיבה מחודשת על עצמו, חשיבה שמסייעת לו לפתור את הקשיים הנפשיים והגופניים שמהם הוא סובל. היום שיטת הטיפול הזו וכמובן שיטת הפסיכואנליזה, שפירושה בחינת הנפש של המטופל, נתפסות כבסיס של הפסיכולוגיה המודרנית.

לא בהכל פרויד צדק, אבל ההשפעה שלו היא בלתי נתפסת והתרומה שלו לעולם הפסיכולוגיה והעולם המודרני היא בלתי נתפסת במונחים של אדם יחיד, שאינו דיקטטור או אלברט איינשטיין.


הנה זיגמונד פרויד והפסיכותרפיה (מתורגם):

https://youtu.be/mQaqXK7z9LM


חייו של זיגמונד פרויד:

https://youtu.be/L1ya3HFN2bM


מה ההיסטוריה אומרת עליו (מתורגם):

https://youtu.be/mKG-PEVYOR8


פרויד בחייו והקלטה שלו מתאר את תגליותיו ותורתו:

http://youtu.be/sj2JFI4BsRQ


שיר שמוקדש לו (עברית):

https://youtu.be/xqwJqgatuD8


שיעור ארוך על פרויד (עברית):

https://youtu.be/O0iIbUvREaI?long=yes


ותכנית טלוויזיה על זיגמונד פרויד (עברית):

https://youtu.be/XwqEbWvWaao?long=yes

מבחני רורשך, או רורשאך (Rorschach inkblot tests) הם מבחנים לבדיקת אישיות. הפסיכיאטר השוויצי הרמן רורשך פרסם את עשרת הכתמים המקוריים בשנת 1921 והם זכו להצלחה רבה. ברבות השנים הם היו לאחד ממבחני ההערכה הפסיכולוגית הוותיקים ומהסמלים המזוהים ביותר עם תחום הפסיכולוגיה. מי שזוכר את סדרת הטלוויזיה "בטיפול" ודאי זוכר שהפתיח של הסדרה התבסס על מעין 'אנימציית רורשאך"...

מבחן כתמי הדיו שפיתח אותו הרמן רורשאך נועד לסייע לפסיכולוגים להעריך מאפייני אישיות ותפקודי חשיבה ורגש אצל אדם. זהו אחד המבחנים הנפוצים שבהם משתמשים פסיכולוגים באבחון מטופלים ובהערכת אנשים במיון לתפקידים בארגונים שונים, קבלה לעבודה וכדומה.

עם זאת, על אף שיפורים שונים שהוכנסו במבחן רורשאך, רבים מבקרים את השימוש בו ויש אף הרואים בו כלי שאינו מדעי. הסיבה היא שמבחינה מדעית יש בו בעיות רציניות, במיוחד במהימנות ובתוקף הנמוכים שלו. מסתבר שהוא סובל גם מבעיות בכך שאינו אובייקטיבי והפירוש של המבחן משתנה על פי הבודק.

יתר על כן, בשנים האחרונות הועלו כתמי רורשאך לאנציקלופדיה ויקיפדיה, לאחר שפגו זכויות היוצרים עליהם. בנוסף אף צורפו התשובות הנפוצות ביותר לכל אחד מהם, עולם הפסיכולוגיה ביקר זאת קשות וראה בכך פגיעה של ממש במחקר המדעי. גם אם ניתן יהיה ליצור כתמים חדשים, טוענים הפסיכולוגים, לא יהיה להם התוקף המדעי של הכתמים שקיימים כבר כמעט 100 ואלפי מחקרים נעשו עליהם.


הנה הסיפור של מבחני רורשך (מתורגם):

https://youtu.be/LYi19-Vx6go


עוד על המבחנים הללו באנגלית:

https://youtu.be/mUELAiHbCxc


כך נראים הכתמים של רורשאך:

https://youtu.be/31Fe2OIpJMI

פחד גבהים (Acrophobia), או אקרופוביה, הוא אחד מסוגי הפוביה הנפוצים. הלוקים בפחד גבהים פוחדים מאד מהגובה ועלולים אף לחוות התקפי חרדה במקומות גבוהים. יש הסובלים מבחילות וסחרחורות, כשהם נמצאים בגובה רב.

במקרים קיצוניים, של פוביה קשה וחרדות בלתי נשלטות מגבהים, פחד הגובה מגביל מאוד את הלוקים בו וגורם לפגיעה במהלך חייהם התקין. במקרים כאלו הוא מונע מהם לעבוד במגדלים גבוהים, מחייב אותם לגור בבתים נמוכים או בקומות נמוכות של בניינים משותפות וכדומה.

פוביה היא צורה של הפרעת חרדה, המתבטאת בכך שאדם חש פחד בלתי הגיוני מאובייקטים או ממצבים מסוימים אשר אין בהם סכנה ממשית או שהיא מעטה מאוד. ברוב המקרים מודע האדם לכך שתגובתו אינה הגיונית.

החוקרים סבורים שפחד הגבהים הופיע לראשונה כשאנשים החלו להחשף באופן פתאומי לגובה רב. היסטורית, אחד המקרים הראשונים שתיעדו פחד גבהים מיוחס לתערוכה העולמית של שיקגו, בה הופעל הגלגל הענק הראשון.

לרוב מטפלים בפחד גבהים על ידי חשיפה הדרגתית וזהירה למקור הפחד, באמצעות דמיון מודרך ובשהייה פיזית במקומות הגבוהים והמאיימים הללו.

אנו נציין שפחד מטיסות אינו קשור לפחד גבהים. החוקרים סבורים שהסיבה לכך היא שהטיסות לא מבליטות את התחושה החזותית של הגובה, זו המביאה בדרך כלל לפחד הגבהים.


למה אנו סובלים מפחד גבהים:

https://youtu.be/Gv191JDxYyE


מפחיד, הא?

http://youtu.be/wDg7adu0DgM?qr=yes


וסרט תיעודי על ההתמודדות עם פחד גבהים:

https://youtu.be/e2qk9vGy1sc?long=yes

הקומיקאי המיתולוגי רודני דיינג'רפילד סיפר פעם בהומור "אמרתי לפסיכיאטר שלי שכולם שונאים אותי, אבל התשובה שלו הייתה: אל תהיה מגוחך, לא כולם פגשו אותך עדיין..."

אבל עכשיו ברצינות... מסתבר שיש מרכיבים שונים שיכולים לחזק או להחליש את ההערכה העצמית (Self-Esteem) והדימוי העצמי שלנו. הנה כמה מהם:

ההורה שלך - ראשית, אנו משווים את עצמנו להורה שלנו, מאותו המין. אם אתה בן ואביך היה מצליח ממך, יש סיכוי רב שתחוש כישלון ביחס אליו. אם לעומת זאת הוא היה עני ואתה אינך עשיר גדול, אבל השגת בכל זאת יותר ממנו - הדימוי העצמי שלך יגדל משמעותית ויהיה ככל הנראה חיובי.

קבוצת השווים - אנשים שלמדו איתנו, שהם בגילנו וגרים באזור שלנו בעולם, הם קבוצה שאנו משווים את עצמנו אליה. במילים אחרות, הדימוי העצמי שלנו יינזק קשות אם מישהו מאלו הצליח באופן מדהים. אם אלה אנחנו שהצלחנו - סביר שהדימוי העצמי שלנו ימריא יפה מאד...

זו, אגב, סיבה טובה לחשוב לפני שאתם משתתפים בפגישת המחזור הבאה שלכם, אם כי, במחשבה שנייה, הפייסבוק היום עושה עבודה לא רעה בעדכון מדויק מה קורה עם חברי הילדות שלנו, על אף ששם מדווחות כמובן בעיקר ההצלחות של כולם, הבילויים והאושר האינסופי שכל אחד חווה...

האהבה שקיבלנו בילדות - מסתבר שסוג האהבה שהעניקו לנו ההורים בילדותנו משפיע מאד על הדימוי העצמי של המבוגרים שנהיה. אהבה לא מותנית שנתנו לנו ההורים תהפוך אותנו כנראה לבעלי דימוי עצמי טוב. מי שזכו באהבה מותנית, כזו שניתנה על פי ההישגים שלנו והציונים, יהיו יותר הישגיים, אבל גם פחות בטוחים בעצמם בבגרותם. הם ייקחו כישלונות קשה יותר ויהיו זקוקים כל הזמן למחיאות כפיים על הישגיהם.


כך נבנה הדימוי העצמי שלנו (מתורגם):

https://youtu.be/wC9S_fFMnaU


וכמה דרכים להעלאת ההערכה העצמית (מתורגם):

https://youtu.be/l_NYrWqUR40

התאבדות (Suicide) היא אחת הצורות האיומות למות וצורה איומה עוד יותר לעזוב את העולם.

צריך לומר את האמת. הגורם להתאבדות הוא דיכאון ואותו ניתן לפתור, גם כשהוא נראה ולמי שסובל ממנו הוא תמיד נראה, בלתי פתיר.

אנשים חכמים שעוסקים בתחום האובדנות נוהגים לומר ש"התאבדות היא פתרון סופי לבעיה זמנית". מה שכל כך רע הוא שאת הכאב הבלתי נתפס יחוו דווקא בני המשפחה והאוהבים שהיו יכולים לסייע לאהוב המדוכא והיו מאושרים לעשות זאת, בהתחשב באלטרנטיבה הנוראה שהם ישאו מיום ההתאבדות ולאורך כול חייהם, תחושת הכישלון האיומה, המתלווה לאובדן האדם שכה אהבו.

כי לדיכאון שיכול להביא להתאבדות יש פתרונות טיפוליים יעילים וטובים. ההוכחה לכך הם הרבים שנכשלו בניסיון ההתאבדות, טופלו נפשית ובהמשך מעידים שאם היו יודעים עד כמה החיים יכולים להיות טובים, אחרי טיפול בדיכאון שחוו, לא היו מנסים לבצע את המעשה הנורא.

התאבדות, וחשוב להבין את זה, היא לא מעשה של אנשים שרוצים למות. היא מעשה של אנשים שלא יכולים לעמוד בסבל הקיומי שהם חווים. יש דרך להיפטר מהסבל הזה והיא עוברת בטיפול. אסור שהיא תוחלף בבית עלמין ומשפחה כואבת.

נכון, גם אנשים מפורסמים ומאוד מצליחים מתאבדים לא פעם. נטלו את חייהם בשיא ההצלחה גם כוכבי ענק כמו קורט קוביין, מנהיג "נירוונה", דרך איאן קרטיס מנהיג להקת הפוסט-פאנק "ג'וי דיוויז'ן" ועוד רבים אחרים.

אפילו מייק ברנט, כוכב-העל הצרפתי מישראל, שנטל את חייו בפריז וגם הדי ג'יי המצליח אביצ'י. כמעט תמיד היו להם סיבות, מסמים או מחלות קשות ועד הפרעות נפשיות ודכאונות שהיו חלק מהמחיר ששילמו על ההצלחה האדירה שחוו והלחצים שבצידה. אבל תמיד ניתן היה לטפל בהן מבלי שהמתאבד יילך לעולמו בצורה כל כך קשה.

אם אתם חושבים על התאבדות בקשו עזרה. מאימא, אבא, יועצת או מחנך שאתם סומכים עליו. ואם חבר או חברה במצוקה ומראים סימנים של אובדנות, ספרו ליועצת בית הספר או למורה. זו לא הלשנה - זו חברות!

ומשהו מהמיתולוגיה היוונית: כשהומרוס פגש את אכילס, הוא בטוח שאכילס מתענג על התדמית לה זכה כגדול הגיבורים. אבל אכילס מסביר לו כמה שהוא טועה במשפט האלמותי:

"אל תנסה לנחם אותי, אודיסאוס הרם, על מותי", אומר לו אכילס המת. "היה לי יותר טוב לחיות על פני הארץ ולהיות עבד לאדם חסר נחלה ודל ברכוש, מאשר למלוך על רוחות המתים".

אז הכל לשווא כשמתים. אין לקח חשוב מזה שלמד הומרוס מאכילס. בחרו בחיים, לכם ולחבריכם. עשו הכל כדי לקבל עזרה. החיים יפים!


הנה ההתאבדויות וכיצד למנוע אותן:

https://youtu.be/lW2Cv08u3NI


סימנים שיכולים להיות תמרור אזהרה (מתורגם):

https://youtu.be/vGXzHxhKJAQ


מיתוסים מופרכים על אובדנות (עברית):

https://youtu.be/wMIhdIyDbVY


יש גם תכנית לימודים שבתי ספר יכולים לאמץ (עברית):

https://youtu.be/OLa7XGMfb1o


על מייק ברנט (עברית):

https://youtu.be/Hfn5M2rjhSY


אלמנתו של איאן קרטיס מספרת על הקשיים שלו והאובדנות המתמשכת:

https://youtu.be/yod9zmozsyU


אביצ'י שנאבק בהתמכרות לאלכוהול ובעיות בריאות ונפש וההצלחה שרדפה אותו:

https://youtu.be/DgqLGgEghyw


במקום לטפל בעצמו הוא התאבד בשיאו:

https://youtu.be/jlAJOzvlhuM


מי שניסתה להתאבד מספרת כיצד ניסיון נוסף שנכשל להתאבדות לימד אותה להילחם ולנצח את הדיכאון?

https://youtu.be/h2au58zB_kk


ואנשים שאיבדו את אהוביהם מדברים:

https://youtu.be/Jjh1W_TbUNY

ניסויי הות'ורן נקראים על שם המפעל שבו בוצעו ובו התגלו דברים חשובים על עולם העבודה - הם הראו שעובדים מגיבים לשינויים ולתשומת לב ולא רק לשכר ולכסף.

הכל החל בניסוי שנערך במפעל הות'ורן (Hawthorne) של חברת Bell לייצור מרכזיות טלפוניה בארצות הברית. במסגרת הניסוי שנערך בשנות ה-20 ניסו החוקרים לגלות מהם השינויים שיש לבצע בסביבת העבודה בכדי להגדיל את תפוקת העובדים. אך התצפיות הראו דבר מפתיע - כל שינוי שנערך בניסוי הביא להגדלת התפוקה - גם כשהגדילו את כמות האור בשטח הייצור וגם כשהקטינו אותה..

כך התברר שלא השינויים בסביבת העבודה הם שהביאו להגברת התפוקה, אלא העובדה שהעובדים ידעו שהם משתתפים בניסוי, מה שהגביר את התפוקה והגשים את נבואת הניסוי. הסתבר שעצם השינויים בסביבת העבודה, הם שיצרו שינוי בתפוקת העובדים.

מכאן גם נולד המושג אפקט הות'ורן. זוהי התופעה שהתגלתה בניסוי ובתחום המחקר התצפיתי על קבוצות: כשהמשתתפים במחקר מודעים לו, עשויה התנהגותם להשתנות, גם אם הם לא יודעים את פרטי המחקר, רק בשל תשומת הלב שהם זוכים לה והשינויים שמתרחשים בסביבת עבודתם.


הנה סיפורם של הניסויים של הות'ורן והות'ורן אפקט:

http://youtu.be/8wSH0cYwixA


סרטון היסטורי על ניסויי הות'ורן והמשמעות שלהם:

http://youtu.be/W7RHjwmVGhs?t=2m9s


מצגת וידאו שמסבירה את אפקט הות'ורן:

http://youtu.be/mV9Wj8ohT0k


והרצאת לוח על האפקט של הות'ורן:

http://youtu.be/EEwCWR5Vkpw

אינטליגנציה רגשית (EQ) היא מרכיב באישיות שלנו שהגדרתו לא מוסכמת לחלוטין ואף נוטה להשתנות מעת לעת. כללית נגדיר את האינטליגנציה הרגשית כיכולת לנהל רגשות נכון. מסתבר שניהול טוב של הרגשות שלנו ורגשות הסובבים אותנו מהווה יתרון עצום ולעתים קרובות אף גדול יותר מזה של האינטליגנציה הרגילה (IQ). היתרון הזה בא לידי ביטוי במגוון תחומים, מקריירה ועד לזוגיות, יחסים במשפחה ועם החברים שלנו. אפשר לומר שאינטליגנציה רגשית היא מרכיב משמעותי באושר שלנו.

אם בעבר נחשבה האינטליגנציה שהמדד שלה הוא ה-IQ, לגורם העיקרי שמשפיע על הצלחתם של בני אדם, התקבל במחקר לפני כמה עשורים ממצא מוזר שהגישה המקובלת לא הצליחה להסביר. המחקר מצא ש-70% מהביצועים הטובים היו דווקא של אנשים בעלי IQ ממוצע ורגיל בעוד הביצועים של בעלי IQ גבוה היו משמעותית נמוכים יותר.

המחקר הזה עורר שאלות רבות והוביל לשלל תיאוריות ומחקרים. זאת עד שנמצא המשתנה החסר ביכולת לנבא טוב יותר הצלחה. החוקר והסופר דניאל גולמן טבע את המונח "אינטליגנציה רגשית". לאחר שבחן מחקרים רבים של מדענים שונים, הוא הגדיר את המושג החדשני וביצע בעצמו מחקר פורץ דרך בנושא. האינטליגנציה הרגשית מסבירה את הדרך שבה אנו מתנהגים במצבים חברתיים מורכבים ומקבלים החלטות אישיות.

מחקרים שנערכו מאז מצביעים על אינטליגנציה רגשית כמרכיב המשמעותי ביותר שמסביר את ההצלחה של אנשים מצוינים. שוב ושוב נמצא שמעל 85 אחוז מהאנשים המפורסמים בכישורים הגבוהים שלהם מצוידים במה שיוגדר כאינטליגנציה רגשית גבוהה.

דיונים רבים מתקיימים על מרכיבי האינטליגנציה הרגשית. בין המרכיבים שניתן בכל מקרה לכלול באינטליגנציה הרגשית נמצא מודעות עצמית, שליטה עצמית, כישורים חברתיים, מוטיבציה ואמפתיה.


הנה האינטליגנציה הרגשית:

https://youtu.be/weuLejJdUu0


מה דעתכם - האם לאנגרי בירדס יש אינטליגנציה רגשית?

https://youtu.be/pFkRbUKy19g


גם זיהוי של תקשורת בלתי מילולית עם אנשים וילדים יכול למשל לסייע:

https://youtu.be/2ML9EynVqLY


גם בקריירה האינטליגנציה הרגשית היא מרכיב קריטי להתקדמות:

https://youtu.be/MepJp7KpaH4


ואיך האינטליגנציה הרגשית שלכם?

https://youtu.be/dmz9Yb9dWck


הסבר מקיף סרט תיעודי על אינטליגנציה רגשית:

https://youtu.be/n6MRsGwyMuQ?long=yes

כל אחד קצת מכיר את זה. החרדה הזו מפני החמצה של אירוע חברתי שמתקיים במקום אחר, או חוסר היכולת להתחייב בגלל הצורך להיות זמין לבילויים ואירועים אחרים. אלו יתרחשו בכל מקרה והסובלים מ"חרדת ההחמצה" או הפחד לפספס (FOMO - קיצור של Fear of Missing Out ) ירצו להיות זמינים להם כל הזמן.

בעידן המודרני כולנו מופצצים באינספור הצעות וחוויות אפשריות לאורח חיים מהנה. כשאנו יודעים כל הזמן מה עושים אחרים, שדומים לנו, אולי אף החברים שלנו, בזמן שאנחנו לא יוצאים מספיק, מבלים מספיק, או מתפתחים מספיק - אנחנו לא מסופקים ומתוסכלים עד עפר. בוריאציה על דבריו של ג'ון לנון אנו חשים ש"החיים הם מה שקורה לך, בזמן שהחברים שלך עושים חיים..."

מה שמעצים את ה"פומו" הם כמובן הסמארטפונים והרשתות החברתיות, בהן כולם מציגים את הבילויים, החוויות והאושר שלהם. אבל גם פרסומות, תכניות ריאליטי ומדורי רכילות בעיתונות - מכל מקום הרי אפשר ללמוד שלאחרים יש חיים אחרים, טובים משלנו, מושלמים ומאושרים...

הסובלים מהתופעה הם לרוב אנשים צעירים בגילאים שמתחילים בגיל הנעורים ונמשכים עד לאמצע שנות ה-30 שלהם.

אגב, הפומו הוא לא רק נחלתם של צעירים לחוצים. את הפחד לפספס חולקים גם אנשי עסקים ומשקיעי בורסות רבים. גם להם יש את ה-Fear of missing out, שמתבטא בחשש שמה יפספסו את הדבר הגדול הבא בשוק ההון, המניה שהולכת לנסוק, מטבע הקריפטו שידהים את העולם וכדומה.

באופן מסוים המושג FOMO, שנכנס לז'רגון רק בשנת 2013, הוא הגרסה המודרנית לדשא של השכן, שהוא כזכור תמיד יהיה ירוק יותר. כי הפחד הזה קיים מאז ומתמיד. גם בימי הביניים ואף במערות של האדם הקדמון, ככל שראית אפשרויות טובות יותר לסגנון חיים, היית מקנא וחש צביטה בלב.

המכפלה של החשיפה לצביטות וקנאה כאלה, מגדילה את חרדת ההחמצה לממדים עצומים. הטכנולוגיה מאפשרת אותה בימינו בעוד יותר גדול.

ככל שיש לנו אפשרויות רבות יותר, מתעוררים אצלנו חרדה וחוסר נוחות גדולים יותר. הפחד שאנו עלולים להפסיד הזדמנויות אחרות ונהדרות גדל ומתחבר בקלות למחשבות הכמעט אובססיביות, שאחרים מצליחים יותר, נהנים יותר מאיתנו ומגשימים את עצמם יותר. מכאן קצרה הדרך לאשליה שגם אנחנו יכולים להיות איתם או במקומם, לו רק נבחר אחרת.

מעבר לתסכול, התוצאה של הפומו אצל רבים, היא התחייבות להרבה דברים בו-זמנית וכישלון צפוי במילוי ההתחייבויות הללו. אחרים נוקטים, לעתים מבלי דעת, בסירוב כמעט קבוע להתחייב לפעילויות חשובות, רק כדי להיות זמין לשלל הדברים שיצוצו... כי כל זמן שאיננו בוחרים - הכל אפשרי!


הנה חרדת ההחמצה (מתורגם):

https://youtu.be/SO23RmR6qd4


הסבר התופעה המעולה באנגלית:

https://youtu.be/VrC_MSG9zSU


כך זה נראה (עברית):

https://youtu.be/NbtMWAP3XvM


הסבר מלומד של התופעה הפסיכולוגית (עברית):

https://youtu.be/cRXnGWKvopE


כשכולם, ממש כולם, נראים לך מאושרים ממך:

https://youtu.be/CczZMmYB2FU


הרצאת וידאו נהדרת על הפומו:

https://youtu.be/1mZAQC9djPE?long=yes

הפוליגרף המודרני, מכונת אמת חשמלית, הומצא בשנת 1921 על ידי ג'ון לארסון. הוא היה שוטר שהפך לסטודנט אמריקאי לרפואה באוניברסיטת פרינסטון. בעזרת הפוליגרף ניתן היה לראשונה לקבוע את מידת האמת שבדברי הנחקר.

זיהוי השקרנים בדרכים העתיקות, כמו מבחן החרב המלובנת של הבדואים, "מבחן הגחלים" של ההודים, או "מבחן האורז" הסיני, סייעו רבות לאיתור הסימנים הפיזיים לשקר. חשוב היה גם ספרו משנת 1895 של אבי הקרימינולוגיה צ'זארה לומברוזו, שהציג את ניסוייו במכונת אמת פרימיטיבית שפיתח, באמצעותה זיהה ארועים פיזיולוגיים שהעידו על שקרים.

במאה ה-20 נוספו לפוליגרף גורמים נוספים לזיהוי האמת. נפח הנשימה והמוליכות החשמלית של העור נמצאו כחשובים גם הם לבדיקת דברי אמת ושקר.

עם הזמן הפכו מכשירי הפוליגרף המודרניים אמינים הרבה יותר ותוצאותיהם מקובלות כיום על רבים. בתי המשפט אינם מקבלים ממצאים של מכשירי פוליגרף כהוכחה במשפטים פליליים, כיוון שאינם מדויקים תמיד. במשפטים אזרחיים, על ממון ומחלוקות עיסקיות, פעמים רבות מאשר בית המשפט ממצאים של פוליגרף, אם הסכימו הצדדים על בדיקה כזו.

לצערנו, אין סרטונים על ג'ון לארסון.


כך עובד הפוליגרף:

https://youtu.be/po_DCBGExP4


סרטון משעשע של ילד שנבדק בפוליגרף:

http://youtu.be/Wath1RCtTc4


כך מביסים את מכונת האמת:

https://youtu.be/JcDr7O-Wmuk


ושיטה לזיהוי שקרים ללא מכונת אמת, שפיתח מומחה:

http://youtu.be/lrZOF6YqOQ4

פירמידת הצרכים של אברהם מאסלו (Maslow's hierarchy of needs), או היררכיית הצרכים של מאסלו, היא מודל העומד בבסיס תאוריית הצרכים, תאוריה פסיכולוגית אותה הגה אברהם מאסלו, מגדולי הפסיכולוגים מאז ומעולם ואבי הפסיכולגיה ההומניסטית.

תאוריית הצרכים מנתחת את הכוחות המניעים את האדם בחייו. והיא נוקטת בגישה פסיכולוגית שמעמידה במרכז את האדם ומנסה להבין מה מניע אותנו ולמה אנו משקיעים בחיים מאמצים כה גדולים על מנת להשיג ולהגשים את הרצונות שלנו.

תאוריית הצרכים מנסה לעשות לסדר ולארכן את הצרכים האנושיים בצורה היררכית במודל הנקרא "פירמידת הצרכים", הטענה היא שלכולנו אותם הצרכים שנשאף למלא במהלך חיינו. הפירמדיה מחלקת את הצרכים האנושיים לרמות שונות החל מהרמה הנמוכה ביותר שבה הבסיסיים ביותר, כמו הצרכים הגופניים דוגמת הצורך לאכול ולשתות, ועד לרמת הצרכים הגבוהה הנמצאת בראש הפירמידה ובה הצורך במימוש העצמי, שחלק גדול מהאנשים לא מגיע אליו כלל. לפי מסלאו, אי אפשר, למלא צורך אחד בלי שנמלא את הצורך שמתחתיו בפירמידה. לדוגמא, אדם רעב, לא יוכל להתמקד בלימודים, בעבודה, בכתיבה או ביצירה, לפני שיספק קודם את הצורך הבסיסי שלו לאכול.

הנה חמש הרמות של פירמידת הצרכים:

הרמה הראשונה והבסיסית - צרכים פיזיולוגיים
רמה שנייה - צורך בביטחון
רמה שלישית - צורך השתייכות
רמה רביעית - צורך בהערכה של החברה
רמה חמישית וגבוהה ביותר - צורך במימוש עצמי


הנה הסבר על פירמידת הצרכים של מאסלו:

https://www.youtube.com/watch?v=gbJJL-35Z1Y


האופן שבו ניתן להגשים את פירמידת הצרכים של מסלאו בכיתה ובבית ספר:

http://youtu.be/LOLEMxCbhFg


ואברהם מאסלו בראיון אישי שנערך איתו:

https://www.youtube.com/watch?v=MRd-ajUbN98

היפנוזה היא שיטה עתיקה שגורמת לאדם לנתק זמני ומכוון מהמציאות. בימי קדם השתמשו בהיפנוזה כאמצעי לטיפול רפואי ולגירוש שדים. בימי הביניים ראתה הכנסייה הנוצרית את ההיפנוזה ככישוף והשימוש בו צומצם מאד. במאה ה-18 החל הרופא האוסטרי פרנץ אנטון מסמר לטפל בהיפנוזה ובדמיון וההיפנוזה זכתה לשם "מסמריזם". במאה ה-19 פותחה שיטת הטיפול ההיפנוטי על ידי הרופא הסקוטי ג'יימס ברייד.

כיום ההיפנוזה היא בעיקר שיטה טיפולית שמשתמשים בה פסיכולוגים ופסיכיאטרים. בשיטה זו מרגיעים את המטופל ומהפנטים אותו. בעזרת התת-מודע של המטופל ניתן לטפל בבעיות נפשיות, חרדות, פחדים, טיפול בהתמכרויות כמו עישון ואלכוהול וכדומה. שיטת ההיפנוזה היא מסוכנת, למי שלא מומחה בשימוש בה. לכן אסור לאדם שלא מוסמך להפנט אדם אחר.

בעבר עשו שימוש בהיפנוזה למטרות בידור והיפנטו אנשים אל מול קהל. בישראל ובארצות רבות, אסור כיום לעשות היפנוזה שאינה למטרות רפואיות, בעוד מדינות אחרות אינן מגבילות שימוש בהיפנוזה. אנו מבקשים מכם שלא תנסו דברים דומים בעצמכם. זה מסוכן!

מקור השם באל היווני היפנוס שעל פי המיתולוגיה היוונית היה האחראי על השינה.


הנה תולדות ההיפנוזה:

http://youtu.be/HBIPFxAouIE?t=11s


כך מתבצעת ההיפנוזה:

https://youtu.be/Buv006-D4vM


מומחה המספר על ההיפנוזה ומדגים היפנוזה קבוצתית על תלמידיו:

http://youtu.be/Y1IhS_iztAE


וסרט תיעודי על תולדות ההיפנוזה:

https://youtu.be/ZUPHV-LiJQs?long=yes

"הניצחון הטוב ביותר הוא ניצחון ללא לוחמה" כתב וללא ספק צדק סון טסו בספרו האייקוני "אמנות המלחמה". דמיינו שיטת לוחמה בה אינכם נדרשים לסיכון חיילים ואפילו לא פוגעים בחיילי האויב ובכל זאת היא יעילה ומסייעת לנצחונכם. הייתם מאמצים שיטה שכזו?

לוחמה פסיכולוגית (Psychological warfare) היא בדיוק שיטה כזו. זו שיטת לוחמה שאינה כרוכה בפגיעה פיזית באויב אלא בדיכוי הרצון שלו להילחם, באמצעות השפעה פסיכולוגית על המוטיבציה בקרב חייליו והאזרחים שבעורף, המשפיעים על המנהיגות.

לוחמה כזו מכוונת גם אל חיילי האויב וגם אל האזרחים בקרבו. מטרתה לפגוע ברוח האויב ולהוריד לחיילים ולאזרחים שבצד השני את הביטחון העצמי. לא פעם מכוונת התעמולה אל השלטון ואליטות במדינת האויב - אם באופן ישיר על המנהיגים ואם באופן עקיף, ביצירת לחץ עליהם באמצעות פנייה לאזרחיהם.

במקום באמצעות כלי נשק קונבנציונליים, לוחמה פסיכולוגית מתנהלת באמצעות תעמולה, כלים פסיכולוגיים וחברתיים, כמו גם תמרון של כלי התקשורת של האויב ושיבושים בזרימת המידע אצלו.

ההיגיון בלוחמה פסיכולוגית אומר שהפגיעה בגייסות הלוחמים היא לא רק באמצעות פגיעה פיזית בכוחות הלוחמים, אלא גם על ידי הורדת המורל שלהם, כמו גם פגיעה במוטיבציה ובמורל של העורף האזרחי והלוגיסטי שלו.

כדי להשפיע על הדעות, הרגשות וההתנהגות של הצד השני, אתה משתמש במלחמה פסיכולוגית, באמצעות תעמולה ובאמצעים לוגיים ופיזיים, כך שיתמכו בהישגים ובמטרות הלאומיות שלך.

מי שמפעיל לוחמה פסיכולוגית צריך לשלוט לא רק באמצעי שכנוע והעברת מסרים אלא גם להבין את האויב, את אופי החברה שלו, את חולשותיו ואת הלכי רוח של האוכלוסייה האזרחית של האויב.

יותר ויותר משקל בלוחמה ניתן לתודעה, כי לא מספיק לנצח את האויב, אלא חשוב שהוא יודה בתבוסתו.

ואגב, לוחמה פסיכולוגית לא רק פונה אל האויב, אלא מנסה להטמיע גם בציבור שלך את התודעה הכוזבת שניצחת, גם ואפילו בזמן שאתה מובס.


#דוגמאות ללוחמה פסיכולוגית
דוגמאות ללוחמה פסיכולוגית יעילה הפגין דאעש, ארגון המדינה האיסלמית ששידר סרטונים אכזריים במדיה החברתית והגדיל כך את כוחו והאימה שהוא מטיל. כך עושה גם ארגון חיזבאללה שנים רבות, כנגד חיילי ואזרחי מדינת ישראל וכך מנסה לעשות חמאס שנים רבות ובמיוחד אחרי ה-7 באוקטובר ובמהלך המלחמה בעזה.

גם ארצות הברית השתמשה בשנות המלחמה הקרה בשידור של תכנים מערביים למדינות הגוש הקומוניסטי. פחות יעילים היו המצרים ששידרו לאזרחי ישראל חדשות כזב על הצבא המצרי שפולש לעומק ישראל ודוהר במהירות לתל-אביב, בזמן שלמעשה הוא נחל תבוסות קשות בשדה הקרב.


הנה סיפורה של הלוחמה הפסיכולוגית (עברית):

https://youtu.be/f-eP1kW2Um4?long=yes


ראיון ובו תיאור של לידת התעמולה הפסיכולוגית (עברית):

https://youtu.be/-luSK529Adk


ולוחמה פסיכולוגית כנגד החיילים הנאצים בהודעות על גופות השומרים:

https://youtu.be/TipaGUEOeDE

תופעה מדהימה שחוזרת לא פעם היא של דיווח שגוי על ממצא רפואי חמור אצל אדם, דיווח שלבסוף מסתברים כשגוי. כמובן שזה יכול לקרות, אבל מה שמדהים הוא שעד שמגלים את הטעות, לא פעם מדווח ה"חולה" על סימפטומים שתואמים את ההתראה. מכאבי ראש ועד בחילות - הכל אמיתי והבדיקות מוכיחות שהוא אכן סובל.

אבל מה שלא פחות מדהים הוא שזה קורה גם במקרים של זיהום סביבתי, דליפת קרינה וכדומה. אז מסתבר שמאות וגם אלפי אנשים סובלים מסימפטומים שתואמים את הדיווח. גם כאן, לא היה מדובר בדיווחי שווא, אלא בתחושות גופניות אמיתיות.

הסיבה לתופעות הללו הוא אפקט שנקרא נוֹצֶבּוֹ (Nocebo), או נוסבו. זהו מצב שבו אנשים, חולים או בריאים, מדווחים על תחושה רעה או החמרה במצבם הרפואי על אף שלמעשה אינם סובלים מבעיה כלשהו.

למעשה, הנוסבו הוא אחיו החורג של אפקט הפלצבו, שבו חולים רבים נוטים להחלים או לדווח על שיפור במצבם הרפואי לאחר שקיבלו מהרופא תרופת דמה, שאין בה כל מרכיב רפואי של ממש.

כמובן שאם הפלצבו הוא בעל אפקט חיובי, "אפקט הנוסבו" הוא בעל אפקט שלילי. הנוסבו הוא ההסבר לכך שאנשים מתים לאחר שנודע להם שמישהו הטיל בהם כישוף וודו. מסתבר שהידיעה שהם עתידים למות מהכישוף גורמת למותם.

גם במקרים הקבוצתיים של זיהום סביבתי, הרעלה או קרינה, לא פעם מסתבר שאם מישהו דיווח בתקשורת על תסמינים שנובעים מהזיהום או מההרעלה, תיווצר מיד בהלה המונית ורבים נוספים ידווחו על תסמינים דומים.

הכי חשוב זה שהנוסבו הוא ההסבר למה אנשים שמאמינים לתחזיות קשות בקשר למחלתם או למצבם הבריאותי, חושפים את עצמם לאובדן הסיכוי להבראה ולמעשה עלולים לגזור על עצמם החמרה במצבם, עד חלילה למוות.


קבלו ניסוי שמדגים את אפקט הנוסבו בחיוך:

https://youtu.be/O2hO4_UEe-4


ההבדל בין הפלצבו והנוסבו:

https://youtu.be/rtPe5lsoHXY


וסרט תיעודי על שני האפקטים הללו:

https://youtu.be/9lWYKBq0U6w

כשאנו מרחמים על מישהו אנחנו מצטערים עליו. ברחמים יש קורטוב ולו קל של התנשאות אנושית וברור שמי שהוא מעורר רחמים או פתטי הוא במצב לא טוב.

כשיש לנו סימפטיה, אהדה למישהו או מישהי, אנחנו לא מרחמים עליהם אלא מכירים ברגשותיהם, גם אם לא ממש חווים את הרגשות כמוהם על עצמנו.

כבר בשורשים היווניים שלה, משמעות המילה "סימפתיה" היא "להרגיש עם".

האמפתיה, או בעברית ההזדהות, היא עלייה מעבר לאהדה והסימפתיה אליהם. "אמפתיה" משמעותה "להרגיש את הכאב וההנאה של אחרים". כשאנו מזדהים (empathize) עם מישהו, אנחנו חולקים עימם את החוויות הנפשיות והרגשיות, בהזדהות קרובה ואיכפתיות אמיתית.


הנה אמפתיה וכיצד היא משפרת זוגיות (עברית):

https://youtu.be/HLwAK46cn-o


ההבדל שבין אמפתיה לסימפטיה (מתורגם):

http://youtu.be/C_i2QjW863Y


ושער הרחמים (עברית):

https://youtu.be/caQWA89N-L8