כיצד נורות הלד הן כה חסכונית?
נורת לד (LED) היא סוג של ראש תאורה שיש בו כמה דיודות. זוהי נורה יעילה, בעלת אורך חיים מטורף, שמגיע לכ-60 אלף שעות חיים.
גם צריכת חשמל של הלד היא נמוכה פי 10 עד 30 ויותר ממנורת הפלורסנט ועוד יותר מנורות הלהט המקבילות. לפיכך, לא פלא שהתאורה מבוססת הלד נחשבת חסכונית להפליא.
לא בכדי זכו ממציאי ה-LED בפרס נובל. בעולם שבו ההתפתחויות הטכנולוגיות באות בקצב מטורף, פיתוח של טכנולוגיה המאפשרת צמצום של צריכת החשמל היא מעשה גדול.
ממש כמו המעבר לטלוויזיות לד ולמסכי LED והרבה יותר מהם, המעבר לתאורת לד הציע תרומה אדירה ומשמעותית ביותר לריסון של צריכת החשמל ולאיכות הסביבה הגלובלית.
הנורה המבוססת על לד היא בעצם דיודה פולטת אור ומכאן המילה לד, שהיא ראשי תיבות באנגלית של Light-Emitting Diode. דיודה היא רכיב אלקטרוני הפועל כשסתום חד-כיווני ומאפשר מעבר זרם חשמלי מחיבור אחד שלו אל החיבור השני, בכיוון אחד בלבד.
נורת הלד מכילה דיודה שהזרם החשמלי העובר דרכה גורם לה לפלוט אור. דיודות כאלה הן גם הבסיס למסכים של טלפונים סלולריים ולא מעט מסכי טלוויזיה ומסכי מחשב.
גם התאורה המקצועית השתנתה פלאים תודות לנורות הלד. אם תאורה לקולנוע למשל זקוקה ל-800 ואט ולכן דרשה נורות יקרות מאד, הצורכות המון חשמל, נורת לד של 100 ואט עושה כיום את אותה עבודה - בזול וביעילות. נורה כזו זקוקה לכל כך מעט מתח שהיא מתבססת על סוללות פשוטות, המציעות שעות תאורה רבות. על הסט לא צריך יותר גנרטורים, כבלי חשמל, אישורי בטיחות וכדומה.
נורת הלד היא גם נורה שלא מפיקה חום כמו נורות הלהט. תאורה על דמות בקולנוע באמצעות נורת לד מאפשרת לקרב את הנורה אל הדמות, מבלי שהחום יגרום להזעה ולאיפור מחדש של השחקן. קירוב הנורה אל השחקן גם מרככת את האור. בנורות ה"פרנל" הקודמות והחמות זה היה בלתי אפשרי.
חוץ מהיותה זולה במיוחד, נורת הלד היא קלה וקטנה ונוחה לנשיאה. אפשר להעמיד את נורת הלד על סטנד פשוט, או להדביק אותו לקיר, תקרה וכדומה, בעזרת פס הדבקה הנקרא "גאפר טייפ". גם החשמל, שבעבר חייב חיבור של ה"תפוז" אליו כבר לא נחוץ, כי הלד מחובר לסוללה שלו או לעיתים אפילו לסוללות אצבע.
הלדים כראשי תאורה קטנים אינם תאורה חמה. בניגוד לנורות הפלורסנט, החסכוניות גם הן, יש לנורות לד גם דימר, שמחליש את התאורה על פי רצוננו.
את טמפרטורת נורת הלד אפשר לשנות בעזרת ג'לטין. בצילום וידאו במצלמות הקנון, עדיף להשתמש באור הרגיל של הלד.
הלד משנה את צבע האור ברחובות. אם פעם היה האור ברחוב צהוב, כיוון שהיה מבוסס על גז סודיום, כיום הוא נוטה להפוך ללבן יותר. בכך הוא נעשה הרבה יותר טוב לצילום סרטים למשל. תאורת הסודיום לא אפשרה טווח צבע מספיק רחב והסקין טון היה מוגבל, מה שחייב הוספת תאורה רבה, כדי להרחיב את אפשרויות הצבע בצילומי לילה ברחוב.
נורת לד (LED) היא סוג של ראש תאורה שיש בו כמה דיודות. זוהי נורה יעילה, בעלת אורך חיים מטורף, שמגיע לכ-60 אלף שעות חיים.
גם צריכת חשמל של הלד היא נמוכה פי 10 עד 30 ויותר ממנורת הפלורסנט ועוד יותר מנורות הלהט המקבילות. לפיכך, לא פלא שהתאורה מבוססת הלד נחשבת חסכונית להפליא.
לא בכדי זכו ממציאי ה-LED בפרס נובל. בעולם שבו ההתפתחויות הטכנולוגיות באות בקצב מטורף, פיתוח של טכנולוגיה המאפשרת צמצום של צריכת החשמל היא מעשה גדול.
ממש כמו המעבר לטלוויזיות לד ולמסכי LED והרבה יותר מהם, המעבר לתאורת לד הציע תרומה אדירה ומשמעותית ביותר לריסון של צריכת החשמל ולאיכות הסביבה הגלובלית.
הנורה המבוססת על לד היא בעצם דיודה פולטת אור ומכאן המילה לד, שהיא ראשי תיבות באנגלית של Light-Emitting Diode. דיודה היא רכיב אלקטרוני הפועל כשסתום חד-כיווני ומאפשר מעבר זרם חשמלי מחיבור אחד שלו אל החיבור השני, בכיוון אחד בלבד.
נורת הלד מכילה דיודה שהזרם החשמלי העובר דרכה גורם לה לפלוט אור. דיודות כאלה הן גם הבסיס למסכים של טלפונים סלולריים ולא מעט מסכי טלוויזיה ומסכי מחשב.
גם התאורה המקצועית השתנתה פלאים תודות לנורות הלד. אם תאורה לקולנוע למשל זקוקה ל-800 ואט ולכן דרשה נורות יקרות מאד, הצורכות המון חשמל, נורת לד של 100 ואט עושה כיום את אותה עבודה - בזול וביעילות. נורה כזו זקוקה לכל כך מעט מתח שהיא מתבססת על סוללות פשוטות, המציעות שעות תאורה רבות. על הסט לא צריך יותר גנרטורים, כבלי חשמל, אישורי בטיחות וכדומה.
נורת הלד היא גם נורה שלא מפיקה חום כמו נורות הלהט. תאורה על דמות בקולנוע באמצעות נורת לד מאפשרת לקרב את הנורה אל הדמות, מבלי שהחום יגרום להזעה ולאיפור מחדש של השחקן. קירוב הנורה אל השחקן גם מרככת את האור. בנורות ה"פרנל" הקודמות והחמות זה היה בלתי אפשרי.
חוץ מהיותה זולה במיוחד, נורת הלד היא קלה וקטנה ונוחה לנשיאה. אפשר להעמיד את נורת הלד על סטנד פשוט, או להדביק אותו לקיר, תקרה וכדומה, בעזרת פס הדבקה הנקרא "גאפר טייפ". גם החשמל, שבעבר חייב חיבור של ה"תפוז" אליו כבר לא נחוץ, כי הלד מחובר לסוללה שלו או לעיתים אפילו לסוללות אצבע.
הלדים כראשי תאורה קטנים אינם תאורה חמה. בניגוד לנורות הפלורסנט, החסכוניות גם הן, יש לנורות לד גם דימר, שמחליש את התאורה על פי רצוננו.
את טמפרטורת נורת הלד אפשר לשנות בעזרת ג'לטין. בצילום וידאו במצלמות הקנון, עדיף להשתמש באור הרגיל של הלד.
הלד משנה את צבע האור ברחובות. אם פעם היה האור ברחוב צהוב, כיוון שהיה מבוסס על גז סודיום, כיום הוא נוטה להפוך ללבן יותר. בכך הוא נעשה הרבה יותר טוב לצילום סרטים למשל. תאורת הסודיום לא אפשרה טווח צבע מספיק רחב והסקין טון היה מוגבל, מה שחייב הוספת תאורה רבה, כדי להרחיב את אפשרויות הצבע בצילומי לילה ברחוב.
