מהן תולדות האוניברסיטה?
האוּנִיבֶרְסִיטָה (מלטינית: universitas) היא בית ספר למדע ולמחקר - מוסד להשכלה גבוהה, שמעניק תארים אקדמיים ללומדים בו ומכשיר אנשי מדע: חוקרים ומרצים, שבתורם כדוקטורים ופרופסורים יכשירו את הסטודנטים הבאים.
האקדמיה היוונית, שנוסדה ב-387 לפני הספירה, ליד אתונה, נחשבת לאוניברסיטה הראשונה בהיסטוריה. לימדו בה בעיקר פילוסופיה, מתמטיקה וספורט.
הפילוסוף אפלטון, מייסד האוניברסיטה הראשונה, ראה את מטרת החינוך בלימוד האידאות, שכללו את הצדק, האמת, המוסר, החוכמה והיופי.
אגב, ותיקת האוניברסיטאות, שפועלת עד היום, היא אוניברסיטת אל-קרוויין שנמצאת בעיר פס שבמרוקו. היא הוקמה בימי הביניים, בשנת 859. האוניברסיטאות של אירופה נוסדו בימי הביניים, בערים איטלקיות קתוליות, כמו סלרנו, בה נוסד בית ספר לרפואה, בולוניה עם בית ספר למשפטים, ובפריז בה נוסד בית ספר לתאולוגיה ופילוסופיה.
מי שעמדה ברקע כל אלו הייתה הכנסייה שהייתה בעלת החסות והמרות על האוניברסיטאות של ימי הביניים. למעשה, הן נולדו מתוך המנזרים והכנסיות. בהתאם הונהגו באוניברסיטאות כאלה סממנים כמו לימודים בשפה הלטינית, מקצועות כמו דת, פילוסופיה ורפואה והן זכו אפילו לפטור ממיסים עירוניים - ממש כמו זה שנהגו ממנו הכנסיות הקתוליות באותן שנים. הסטודנטים של אותה תקופה אפילו התלבשו והסתפרו כמו כמרים וחוייבו להישאר רווקים...
במהלך מאות השנים הבאות ובסמוך למהפכה המדעית שפרחה בהן, הוביל מאבקן של האוניברסיטאות לאוטונומיה המבוקשת לשחרור מהדת. בניגוד לאינטרסים ולכובד הדת הנוצרית הקתולית, החלה האוניברסיטה לפרוח כמקום המלמד ועוסק במחקר מדעי, בלתי תלוי באמונה דתית ופועל לפי השיטה המדעית ותוך הטלת ספק, מודל שהוא מנוגד לחלוטין לתפיסה הדתית המקובלת באירופה.
לקראת העידן המודרני, הפכה האוניברסיטה למוסד להשכלה גבוהה ולמחקר, המעניק אמנם תארים אקדמיים ומכשיר אנשי מדע, אך עוסק גם בהכשרה של אנשי מקצוע, שאינם מדענים בלבד. מקצועות כמו מנהל עסקים ועבודה סוציאלית החלו לפרוח, כשהמרכיב המחקרי בהם, על אף קיומו, אינו החזק ביותר בפקולטות שכאלה.
כיום, בעידן האינטרנט והבינה המלאכותית, הולכת ודועכת האקסקלוסיביות של האקדמיה בהנחלת הידע הזה. אם במקור נועדו האוניברסיטאית לקבץ את דור העתיד יחד ולהנחיל לו את הידע האוניברסלי הדרוש, כך שיוכל להשתלב בחברה, היום הולכים ומשתנים הצרכים והצריכה הללו. יותר ויותר צעירים לומדים בעצמם וסמוסדות אלטרנטיביים, מכווני מטרה, קריירה וזולים בהרבה - גם בכסף וגם בזמן.
מי שבאים היום בשערי האוניברסיטאות אינם בהכרח בני האליטות. כיום נשברה באופן מסוים החומה שהפרידה בין ההמון לידע. ההשכלה הגבוהה הפכה נגישה מאי-פעם ויותר צעירים הם בעלי תואר אקדמי. לימוד עצמי, למידה מרחוק ושוק עבודה שמחשיב את המקוריות, היצירתיות והניסיון הטכנולוגי של מי שגדל עם הטכנולוגיה ולאו דווקא למד עליה באוניברסיטה - כל אלה מערערים את המודל הקלאסי של השכלה גבוהה כדרך המלך לשוק העבודה האיכותי והמשתלם.
גם תחומי הידע החשובים לקריירה משתנים במהירות וגם התועלת החברתית והכלכלית בלימודים אקדמיים. משמעותי עוד יותר הוא השינוי במשוואה שתופסת לימודים אקדמיים ארוכים, כדרך מובנת מאליה למצוינות בקריירה שאינה מדעית. עולמות ההייטק מדגימים שוב ושוב עד כמה הקיבעון של מי ששהו יותר מדי בין כותלי האקדמיה, אינו עדיף מבחינתם על מי שנסגרו בחדרם בגיל ההתבגרות ופשוט למדו והגיעו לשליטה בתחומים טכנולוגיים שעניינו אותם.
האוּנִיבֶרְסִיטָה (מלטינית: universitas) היא בית ספר למדע ולמחקר - מוסד להשכלה גבוהה, שמעניק תארים אקדמיים ללומדים בו ומכשיר אנשי מדע: חוקרים ומרצים, שבתורם כדוקטורים ופרופסורים יכשירו את הסטודנטים הבאים.
האקדמיה היוונית, שנוסדה ב-387 לפני הספירה, ליד אתונה, נחשבת לאוניברסיטה הראשונה בהיסטוריה. לימדו בה בעיקר פילוסופיה, מתמטיקה וספורט.
הפילוסוף אפלטון, מייסד האוניברסיטה הראשונה, ראה את מטרת החינוך בלימוד האידאות, שכללו את הצדק, האמת, המוסר, החוכמה והיופי.
אגב, ותיקת האוניברסיטאות, שפועלת עד היום, היא אוניברסיטת אל-קרוויין שנמצאת בעיר פס שבמרוקו. היא הוקמה בימי הביניים, בשנת 859. האוניברסיטאות של אירופה נוסדו בימי הביניים, בערים איטלקיות קתוליות, כמו סלרנו, בה נוסד בית ספר לרפואה, בולוניה עם בית ספר למשפטים, ובפריז בה נוסד בית ספר לתאולוגיה ופילוסופיה.
מי שעמדה ברקע כל אלו הייתה הכנסייה שהייתה בעלת החסות והמרות על האוניברסיטאות של ימי הביניים. למעשה, הן נולדו מתוך המנזרים והכנסיות. בהתאם הונהגו באוניברסיטאות כאלה סממנים כמו לימודים בשפה הלטינית, מקצועות כמו דת, פילוסופיה ורפואה והן זכו אפילו לפטור ממיסים עירוניים - ממש כמו זה שנהגו ממנו הכנסיות הקתוליות באותן שנים. הסטודנטים של אותה תקופה אפילו התלבשו והסתפרו כמו כמרים וחוייבו להישאר רווקים...
במהלך מאות השנים הבאות ובסמוך למהפכה המדעית שפרחה בהן, הוביל מאבקן של האוניברסיטאות לאוטונומיה המבוקשת לשחרור מהדת. בניגוד לאינטרסים ולכובד הדת הנוצרית הקתולית, החלה האוניברסיטה לפרוח כמקום המלמד ועוסק במחקר מדעי, בלתי תלוי באמונה דתית ופועל לפי השיטה המדעית ותוך הטלת ספק, מודל שהוא מנוגד לחלוטין לתפיסה הדתית המקובלת באירופה.
לקראת העידן המודרני, הפכה האוניברסיטה למוסד להשכלה גבוהה ולמחקר, המעניק אמנם תארים אקדמיים ומכשיר אנשי מדע, אך עוסק גם בהכשרה של אנשי מקצוע, שאינם מדענים בלבד. מקצועות כמו מנהל עסקים ועבודה סוציאלית החלו לפרוח, כשהמרכיב המחקרי בהם, על אף קיומו, אינו החזק ביותר בפקולטות שכאלה.
כיום, בעידן האינטרנט והבינה המלאכותית, הולכת ודועכת האקסקלוסיביות של האקדמיה בהנחלת הידע הזה. אם במקור נועדו האוניברסיטאית לקבץ את דור העתיד יחד ולהנחיל לו את הידע האוניברסלי הדרוש, כך שיוכל להשתלב בחברה, היום הולכים ומשתנים הצרכים והצריכה הללו. יותר ויותר צעירים לומדים בעצמם וסמוסדות אלטרנטיביים, מכווני מטרה, קריירה וזולים בהרבה - גם בכסף וגם בזמן.
מי שבאים היום בשערי האוניברסיטאות אינם בהכרח בני האליטות. כיום נשברה באופן מסוים החומה שהפרידה בין ההמון לידע. ההשכלה הגבוהה הפכה נגישה מאי-פעם ויותר צעירים הם בעלי תואר אקדמי. לימוד עצמי, למידה מרחוק ושוק עבודה שמחשיב את המקוריות, היצירתיות והניסיון הטכנולוגי של מי שגדל עם הטכנולוגיה ולאו דווקא למד עליה באוניברסיטה - כל אלה מערערים את המודל הקלאסי של השכלה גבוהה כדרך המלך לשוק העבודה האיכותי והמשתלם.
גם תחומי הידע החשובים לקריירה משתנים במהירות וגם התועלת החברתית והכלכלית בלימודים אקדמיים. משמעותי עוד יותר הוא השינוי במשוואה שתופסת לימודים אקדמיים ארוכים, כדרך מובנת מאליה למצוינות בקריירה שאינה מדעית. עולמות ההייטק מדגימים שוב ושוב עד כמה הקיבעון של מי ששהו יותר מדי בין כותלי האקדמיה, אינו עדיף מבחינתם על מי שנסגרו בחדרם בגיל ההתבגרות ופשוט למדו והגיעו לשליטה בתחומים טכנולוגיים שעניינו אותם.
קישורים מצורפים:
