מה תרם לעולם הרכב גוטליב דיימלר?
גוטליב דיימלר (Gottlieb Wilhelm Daimler) הגרמני הוא גאון התחבורה שבסוף המאה ה-19 פיתח מנועים מתקדמים לתקופה והמציא את האופנוע ואת הרכב הראשון שהונע בגז, אי פעם.
מי שהחל ב-1848 לעבוד כחרש תותחים, רכש בהדרגה מיומנות בעבודה עם מתכת ופנה להנדסה. די מהר משך הבחור המוכשר את תשומת לב המקור שרים שיסייעו לו להשלים את ההשכלה הטכנית במלואה ויוביל אותו למשרות רבות. באחת מהן הוא יכיר את וילהלם מייבאך, שרטט שעתיד להיות שותפו לכל ימי חייו.
בראשית שנות ה-60 של המאה ה-19 מצליח דיימלר לפתח מנוע קטן, קל ומהיר למדי, שיוכל להחליף את מנוע הקיטור הכבד והמסורבל ויתאים להנעה של כלי רכב קטנים מהרכבת.
ב-1872 עובדים דיימלר ומייבאך אצל ניקולאוס אוטו, בחברה שמפתחת ורושמת פטנט על רעיון למנוע גז טבעי. אחרי ששיפרו את המנוע של אוטו, רבים דיימלר ואוטו והראשון מפוטר.
דיימלר עובר עם משפחתו לעיר אחרת בשם באד קנשטאט. הוא שוכר את מייבאך והשניים מקימים סדנה בחממה שבגן הבית. הם עובדים בכל יום עד השעות המאוחרות של הלילה. בשלב הזה, אגב, הגנן חושד שצליל המכונה שהם בונים מרמז על זיוף של שטרות כסף ומודיע למשטרה החשאית. החקירה לא מניבה דבר...
בשנת 1884 בנו דיימלר ועוזרו מייבך, אופנוע בעל מנוע שריפה פנימית, מנוע בנזין קטן ועם צילינדר אחד, שדיימלר רשם עליו פטנט שנה לפני כן.
חוץ מהמנוע הכיל האופנוע קרבורטור חדשני שפיתחו, שהתיז ישירות את הדלק ללוע היניקה. לאופנוע הייתה שילדת עץ שנשאה את המנוע ולא דמתה לאופניים.
חייבים להודות שזה לא היה בדיוק "אופנוע". אמנם היו לו זוג אופני עץ מסורבלים, אך למעשה היו לו גם שני גלגלי עזר במרכז הכלי, מה שלא איפשר הטייה בסיבובים ודמה יותר לכלי רכב ארבע גלגלי של ימינו.
אבל עדיין - זה האופנוע הראשון. גם אם הכלי ממילא היה ניסיוני ונשאר בסדנה, ללא המשכיות לייצור של ממש.
אז גם פונה אליו קרל בנץ, ממציא "הכרכרה הממונעת", הנחשבת למכונית הראשונה בהיסטוריה. דיימלר ובנץ מקימים את חברת "דיימלר בנץ". יחד עם מייבאך, דיימלר מפתח לכרכרה הממונעת של בנץ את המנוע הקומפקטי הראשון.
בגיל 65 דיימלר הולך לעולמו, לאחר שמילא תפקיד מרכזי במהפכה הממונעת. חברו ועוזרו הנאמן, מייבאך, מנהל את החברה שהקימו לאחר מותו.
גוטליב דיימלר (Gottlieb Wilhelm Daimler) הגרמני הוא גאון התחבורה שבסוף המאה ה-19 פיתח מנועים מתקדמים לתקופה והמציא את האופנוע ואת הרכב הראשון שהונע בגז, אי פעם.
מי שהחל ב-1848 לעבוד כחרש תותחים, רכש בהדרגה מיומנות בעבודה עם מתכת ופנה להנדסה. די מהר משך הבחור המוכשר את תשומת לב המקור שרים שיסייעו לו להשלים את ההשכלה הטכנית במלואה ויוביל אותו למשרות רבות. באחת מהן הוא יכיר את וילהלם מייבאך, שרטט שעתיד להיות שותפו לכל ימי חייו.
בראשית שנות ה-60 של המאה ה-19 מצליח דיימלר לפתח מנוע קטן, קל ומהיר למדי, שיוכל להחליף את מנוע הקיטור הכבד והמסורבל ויתאים להנעה של כלי רכב קטנים מהרכבת.
ב-1872 עובדים דיימלר ומייבאך אצל ניקולאוס אוטו, בחברה שמפתחת ורושמת פטנט על רעיון למנוע גז טבעי. אחרי ששיפרו את המנוע של אוטו, רבים דיימלר ואוטו והראשון מפוטר.
דיימלר עובר עם משפחתו לעיר אחרת בשם באד קנשטאט. הוא שוכר את מייבאך והשניים מקימים סדנה בחממה שבגן הבית. הם עובדים בכל יום עד השעות המאוחרות של הלילה. בשלב הזה, אגב, הגנן חושד שצליל המכונה שהם בונים מרמז על זיוף של שטרות כסף ומודיע למשטרה החשאית. החקירה לא מניבה דבר...
בשנת 1884 בנו דיימלר ועוזרו מייבך, אופנוע בעל מנוע שריפה פנימית, מנוע בנזין קטן ועם צילינדר אחד, שדיימלר רשם עליו פטנט שנה לפני כן.
חוץ מהמנוע הכיל האופנוע קרבורטור חדשני שפיתחו, שהתיז ישירות את הדלק ללוע היניקה. לאופנוע הייתה שילדת עץ שנשאה את המנוע ולא דמתה לאופניים.
חייבים להודות שזה לא היה בדיוק "אופנוע". אמנם היו לו זוג אופני עץ מסורבלים, אך למעשה היו לו גם שני גלגלי עזר במרכז הכלי, מה שלא איפשר הטייה בסיבובים ודמה יותר לכלי רכב ארבע גלגלי של ימינו.
אבל עדיין - זה האופנוע הראשון. גם אם הכלי ממילא היה ניסיוני ונשאר בסדנה, ללא המשכיות לייצור של ממש.
אז גם פונה אליו קרל בנץ, ממציא "הכרכרה הממונעת", הנחשבת למכונית הראשונה בהיסטוריה. דיימלר ובנץ מקימים את חברת "דיימלר בנץ". יחד עם מייבאך, דיימלר מפתח לכרכרה הממונעת של בנץ את המנוע הקומפקטי הראשון.
בגיל 65 דיימלר הולך לעולמו, לאחר שמילא תפקיד מרכזי במהפכה הממונעת. חברו ועוזרו הנאמן, מייבאך, מנהל את החברה שהקימו לאחר מותו.
