מה היה קרב סולפרינו?
קרב סולפרינו (Battle of Solferino) נערך ב-1859 בחבל לומברדיה. מי שניצח בו היה צבא משותף של מלך צרפת נפוליאון השלישי והמלך ויטוריו עמנואל השני. המנוצח, הקיסרות האוסטרית בראשות הקיסר פרנץ יוזף.
אין הרבה קרבות שיכולים להתהדר בכל כך הרבה תוצאות היסטוריות שיצאו מהן ושאף אחת היא לא של שטחים או ביזה גדולה, כמו קרב סולפרינו.
נהפוך הוא. הקרב הזה, על אף שבמונחים צבאיים לא היה מעניין והוא היה אובדן ענקי בחיי אדם, היה קרב שהוליד הרבה טוב.
ראשית, מדובר באחד הקרבות החשובים בהיסטוריה של איטליה, שכן לא מעט בזכותו היא אוחדה לתמיד, גם אם לא לשביעות רצון מוחלטת של האיטלקים, שכן בדרך לאיחוד הם יפסידו חבלי ארץ שהיו לדעתם שייכים להם.
אבל החלק החשוב יותר בקרב הזה, היה אחר. בעקבות מראות הזוועה של הנפגעים הרבים שבו, הוקם ארגון הצלב האדום וסוכמה אמנת ז'נבה. שתי תוצאות היסטוריות רבות משמעות שהצמיח קרב אחד.
אלפי הרוגים ועשרות אלפי פצועים ונעדרים היו בקרב הענק הזה. המספרים היו עצומים, כמעט חסרי תקדים באותה תקופה והקרב היה מזעזע, גם מפני שהגופות לא פונו והן הלכו ונרקבו עם הזמן. שווייצרי בשם ז'אן אנרי דינן, שחזה בעשרות אלפי הפצועים ששכבו בחום השמש ללא טיפול, החליט לאסוף עוברי אורח, בעיקר נשים ונערות מהסביבה, ולסייע לנפגעים. תוך כדי מאמציו הוא הגה את הרעיון להקים ארגון שיוכל לסייע לנפגעים בקרבות כאלה בעתיד.
דינן פרסם ספר בשם "זכרונות מסולפרינו", שהיכה גלים והבהיר לראשונה את הצורך בשינוי, באשר לאופן שבו מתנהלות מלחמות. הוא החל בקידום רעיונות לשינוי ההתנהלות בשדה הקרב ואלה הובילו בהמשך להקמת ארגון הרפואה "הצלב האדום" ולניסוחה של אמנת ז'נבה לטיפול בפצועים ושבויים.
בעקבות הפעילות החשובה שלו וייסוד ארגון הצלב האדום, זכה דינן בפרס נובל לשלום. למעשה, הוא היה הראשון אי פעם, שזכה בפרס הנובל לשלום. נראה שהפרס הזה בכלל נולד בעקבות ההתרשמות של ראשי קרן נובל מהפעילות החשובה שלו.
קרב סולפרינו (Battle of Solferino) נערך ב-1859 בחבל לומברדיה. מי שניצח בו היה צבא משותף של מלך צרפת נפוליאון השלישי והמלך ויטוריו עמנואל השני. המנוצח, הקיסרות האוסטרית בראשות הקיסר פרנץ יוזף.
אין הרבה קרבות שיכולים להתהדר בכל כך הרבה תוצאות היסטוריות שיצאו מהן ושאף אחת היא לא של שטחים או ביזה גדולה, כמו קרב סולפרינו.
נהפוך הוא. הקרב הזה, על אף שבמונחים צבאיים לא היה מעניין והוא היה אובדן ענקי בחיי אדם, היה קרב שהוליד הרבה טוב.
ראשית, מדובר באחד הקרבות החשובים בהיסטוריה של איטליה, שכן לא מעט בזכותו היא אוחדה לתמיד, גם אם לא לשביעות רצון מוחלטת של האיטלקים, שכן בדרך לאיחוד הם יפסידו חבלי ארץ שהיו לדעתם שייכים להם.
אבל החלק החשוב יותר בקרב הזה, היה אחר. בעקבות מראות הזוועה של הנפגעים הרבים שבו, הוקם ארגון הצלב האדום וסוכמה אמנת ז'נבה. שתי תוצאות היסטוריות רבות משמעות שהצמיח קרב אחד.
אלפי הרוגים ועשרות אלפי פצועים ונעדרים היו בקרב הענק הזה. המספרים היו עצומים, כמעט חסרי תקדים באותה תקופה והקרב היה מזעזע, גם מפני שהגופות לא פונו והן הלכו ונרקבו עם הזמן. שווייצרי בשם ז'אן אנרי דינן, שחזה בעשרות אלפי הפצועים ששכבו בחום השמש ללא טיפול, החליט לאסוף עוברי אורח, בעיקר נשים ונערות מהסביבה, ולסייע לנפגעים. תוך כדי מאמציו הוא הגה את הרעיון להקים ארגון שיוכל לסייע לנפגעים בקרבות כאלה בעתיד.
דינן פרסם ספר בשם "זכרונות מסולפרינו", שהיכה גלים והבהיר לראשונה את הצורך בשינוי, באשר לאופן שבו מתנהלות מלחמות. הוא החל בקידום רעיונות לשינוי ההתנהלות בשדה הקרב ואלה הובילו בהמשך להקמת ארגון הרפואה "הצלב האדום" ולניסוחה של אמנת ז'נבה לטיפול בפצועים ושבויים.
בעקבות הפעילות החשובה שלו וייסוד ארגון הצלב האדום, זכה דינן בפרס נובל לשלום. למעשה, הוא היה הראשון אי פעם, שזכה בפרס הנובל לשלום. נראה שהפרס הזה בכלל נולד בעקבות ההתרשמות של ראשי קרן נובל מהפעילות החשובה שלו.
