מהן נעלי העץ של הולנד?
נעלי העץ (Clog), קבקבים עשויים מעץ צפצפה, הם סמל לאומי בהולנד ומסימני ההיכר של ההולנדים. מדובר במסורת הולנדית בת מאות שנים. במקומות רבים ניתן עדיין לראותן בשימוש יומיומי, במיוחד באזורים הכפריים ובאתרי התיירות.
הקבקבים ההולנדיות נולדו כדי למנוע את הרטבת כפות הרגליים אצל החקלאים ההולנדיים. האדמה בהולנד היא בוצית ורטובה והחקלאים שבאים במגע יומיומי עם הקרקע הרטובה נהגו להשתמש בקבקבים העשויים עץ צפצפה מיוחד, עץ שאינו חדיר למים, כדי לעבוד בצורה נוחה ויבשה.
יתרון נוסף לקפקפי העץ של החקלאים ההולנדים הוא בשמירה על כף רגלו של החקלאים מפני דריכה של הפרות שאותן הם חולבים ומטפלים בהן.
הולנדי ממוצע לא ינעל את קבקבי העץ ביומיום ובעיר כנראה שבכלל לא. נעלי העץ ההולנדיות נשמרות רק לאירועים מיוחדים וחגיגות מסורתיות.
את הקבקבים יוצרים בשתי שיטות עיקריות. בעבודת יד השיטה היא לפסל את החלק הפנימי, החור של הקבקב, במפסלת ביד. המפסלת למעשה יוצרת את החור בתוך הנעל החיצונית שיצר האמן בגזר עץ שנכרת בגיליוטינה ידנית. אמן נעליים יוצר בעבודת יד בממוצע כ-5 זוגות של קבקבים ביום עבודה.
כמובן שהצביעה והקישוט הן פונקציה של סוג הנעל ומטרותיה. נעל חקלאית תהיה פחות מסוגננת ומושקעת, בעוד שנעל ייצוגית תהיה מקושטת מאד.
בשלב הבא נכנסות הנעליים למכונת כרסום שמעצבת את החלק הפנימי של הקבקב. המפסלות שבמכונה מסתובבות במהירות גבוהה ומבצעות את הכרסום במהירות. הצביעה והקישוט נעשים בדרך כלל בשילובים משתנים של אדם ומכונה, בהתאם למפעל.
מפעלים ובתי מלאכה קטנים שכאלה מייצרים עד 100 זוגות ביום, בעוד שמפעלים המצוידים במכונות ממוחשבות מייצרים אלפי זוגות קבקבים ביום.
נעלי העץ (Clog), קבקבים עשויים מעץ צפצפה, הם סמל לאומי בהולנד ומסימני ההיכר של ההולנדים. מדובר במסורת הולנדית בת מאות שנים. במקומות רבים ניתן עדיין לראותן בשימוש יומיומי, במיוחד באזורים הכפריים ובאתרי התיירות.
הקבקבים ההולנדיות נולדו כדי למנוע את הרטבת כפות הרגליים אצל החקלאים ההולנדיים. האדמה בהולנד היא בוצית ורטובה והחקלאים שבאים במגע יומיומי עם הקרקע הרטובה נהגו להשתמש בקבקבים העשויים עץ צפצפה מיוחד, עץ שאינו חדיר למים, כדי לעבוד בצורה נוחה ויבשה.
יתרון נוסף לקפקפי העץ של החקלאים ההולנדים הוא בשמירה על כף רגלו של החקלאים מפני דריכה של הפרות שאותן הם חולבים ומטפלים בהן.
הולנדי ממוצע לא ינעל את קבקבי העץ ביומיום ובעיר כנראה שבכלל לא. נעלי העץ ההולנדיות נשמרות רק לאירועים מיוחדים וחגיגות מסורתיות.
את הקבקבים יוצרים בשתי שיטות עיקריות. בעבודת יד השיטה היא לפסל את החלק הפנימי, החור של הקבקב, במפסלת ביד. המפסלת למעשה יוצרת את החור בתוך הנעל החיצונית שיצר האמן בגזר עץ שנכרת בגיליוטינה ידנית. אמן נעליים יוצר בעבודת יד בממוצע כ-5 זוגות של קבקבים ביום עבודה.
כמובן שהצביעה והקישוט הן פונקציה של סוג הנעל ומטרותיה. נעל חקלאית תהיה פחות מסוגננת ומושקעת, בעוד שנעל ייצוגית תהיה מקושטת מאד.
איך מייצרים קבקבים הולנדיים בימינו?
בשיטה המודרנית להכנת קבקבים הולנדיים חותכים ומעצבים את החלק החיצוני של הקבקב מגזרי עץ שנחתכו בגיליוטינה והוקצעו במקצוע. לאחר מכן משרים את העץ במים במשך 4 שעות וכך מרככים אותו. אז משמשת מכונה לעיבוד חיצוני של צורת הנעל, באמצעות שבלונה, בצורה שמזכירה שכפול מפתחות.
בשלב הבא נכנסות הנעליים למכונת כרסום שמעצבת את החלק הפנימי של הקבקב. המפסלות שבמכונה מסתובבות במהירות גבוהה ומבצעות את הכרסום במהירות. הצביעה והקישוט נעשים בדרך כלל בשילובים משתנים של אדם ומכונה, בהתאם למפעל.
מפעלים ובתי מלאכה קטנים שכאלה מייצרים עד 100 זוגות ביום, בעוד שמפעלים המצוידים במכונות ממוחשבות מייצרים אלפי זוגות קבקבים ביום.