מיהו קלוד מונה?
כאמן המרכזי מבין מייסדי התנועה האימפרסיוניסטית, הצייר הצרפתי קלוד מונה (Claude Monet) נחשב היום לאחד מאמני הצבע הגדולים בתולדות האמנות. אבל הצלחתו של מונה הייתה כאמן צעיר של ציורי נוף יפים ולא נחשבים מדי.
בשלב מסוים הוא וחבריו מתחילים לצייר, תוך שימת דגש על ציורים שיביעו את התחושות שלהם אל מול הנוף שבמציאות.
מונה חקר באופן מתמיד את האור והצל והיחסים ביניהם, מה שיביא את המשורר האנגלי ג'ררד מנלי הופקינס להמציא את המושג "נימור", עבור אפקט השילוב בין כתמי אור וצל באמנות.
מציור שצייר מונה בשנת 1872 ונתן לו את השם "התרשמות, זריחה" (Impression, Sunrise), נולד שמה של התנועה האמנותית החשובה "אימפרסיוניזם". זה קרה כשמבקר פריזאי מתנשא בשם לואי לרוי רצה ללעוג לאמנים הצעירים שציירו כמו מונה וקרא להם בהתייחס לציור "איפרסיוניסטים".
זה לא הצליח למבקר, כי הקבוצה אימצה את הכינוי שנועד להעליבם. כך נולדת תנועת ה"אימפרסיוניזם", שאימצה את הפילוסופיה של ביטוי ההשפעות החושיות על האמן, במקןם תיאור מדויק של המציאות בציור. די מהר היו ה"אימפרסיוניסטים", שהחלו כצעירים דחויים ונלעגים בקרב האמנים המוכרים, למוביליו של זרם חשוב שישנה את תולדות האמנות.
מונה נהג לא פעם לתאר את אותו נוף, את אותה סצנה, בשעות שונות של היום ובתנאים שונים של אור וצבע. למשל בציורי הערפילים הלונדוניים סביב גשר אחד, כשמתבוננים בהם ורואים את השינוי בתמונה המגובשת, המתבטא במשיכות הצבע של האמן ובגוונים ויחסי אור וצל שונים מציור לציור.
זה קורה כשבתחילת המאה ה-20 הוא מצייר סדרה גדולה של ציורי גשר בלונדון. בכל אחד מהציורים בסדרה, הוא מבטא באמצעות צבע את ההתרשמות שלו ומתמרן את תפיסת המתבונן. במהלך 3 מסעות שונים ללונדון, מונה מצייר מעל 40 גרסאות של גשר ווטרלו שמעל נהר התמזה. הגשר עצמו לא היה הנושא העיקרי של הציורים הללו, אלא האווירה שמסביבו. מה שהכי ריתק את מונה היה דווקא הנוף והאווירה המשתנה של הסצנה, עם האור הזמני, הגוונים המשתנים והערפל המלווים אותו.
כאמן המרכזי מבין מייסדי התנועה האימפרסיוניסטית, הצייר הצרפתי קלוד מונה (Claude Monet) נחשב היום לאחד מאמני הצבע הגדולים בתולדות האמנות. אבל הצלחתו של מונה הייתה כאמן צעיר של ציורי נוף יפים ולא נחשבים מדי.
בשלב מסוים הוא וחבריו מתחילים לצייר, תוך שימת דגש על ציורים שיביעו את התחושות שלהם אל מול הנוף שבמציאות.
מונה חקר באופן מתמיד את האור והצל והיחסים ביניהם, מה שיביא את המשורר האנגלי ג'ררד מנלי הופקינס להמציא את המושג "נימור", עבור אפקט השילוב בין כתמי אור וצל באמנות.
מציור שצייר מונה בשנת 1872 ונתן לו את השם "התרשמות, זריחה" (Impression, Sunrise), נולד שמה של התנועה האמנותית החשובה "אימפרסיוניזם". זה קרה כשמבקר פריזאי מתנשא בשם לואי לרוי רצה ללעוג לאמנים הצעירים שציירו כמו מונה וקרא להם בהתייחס לציור "איפרסיוניסטים".
זה לא הצליח למבקר, כי הקבוצה אימצה את הכינוי שנועד להעליבם. כך נולדת תנועת ה"אימפרסיוניזם", שאימצה את הפילוסופיה של ביטוי ההשפעות החושיות על האמן, במקןם תיאור מדויק של המציאות בציור. די מהר היו ה"אימפרסיוניסטים", שהחלו כצעירים דחויים ונלעגים בקרב האמנים המוכרים, למוביליו של זרם חשוב שישנה את תולדות האמנות.
מונה נהג לא פעם לתאר את אותו נוף, את אותה סצנה, בשעות שונות של היום ובתנאים שונים של אור וצבע. למשל בציורי הערפילים הלונדוניים סביב גשר אחד, כשמתבוננים בהם ורואים את השינוי בתמונה המגובשת, המתבטא במשיכות הצבע של האמן ובגוונים ויחסי אור וצל שונים מציור לציור.
זה קורה כשבתחילת המאה ה-20 הוא מצייר סדרה גדולה של ציורי גשר בלונדון. בכל אחד מהציורים בסדרה, הוא מבטא באמצעות צבע את ההתרשמות שלו ומתמרן את תפיסת המתבונן. במהלך 3 מסעות שונים ללונדון, מונה מצייר מעל 40 גרסאות של גשר ווטרלו שמעל נהר התמזה. הגשר עצמו לא היה הנושא העיקרי של הציורים הללו, אלא האווירה שמסביבו. מה שהכי ריתק את מונה היה דווקא הנוף והאווירה המשתנה של הסצנה, עם האור הזמני, הגוונים המשתנים והערפל המלווים אותו.