למה לאנשים במזרח הרחוק יש עיניים מלוכסנות?
לבני עמים רבים במזרח הרחוק, יש עיניים מלוכסנות (Slanted eyes). ביניהם הסינים, היפאנים, הקוריאנים ואחרים. העיניים המלוכסנות מקבלות את צורתן בשל קפל בעפעף העין. זהו קפל עור בעפעף העליון, שמכסה את זווית העין הפנימית וגורם לעיניים להיראות מלוכסנות.
הסיבה להתפתחות אנושית שכזו היא כמעט תמיד האבולוציה. אחת התיאוריות המרכזיות היא שהאבות הקדמונים של מלוכסני העיניים חיו לפני עשרות אלפי שנים באזורים קרים מאד שבצפון אסיה, אולי בסיביר. באזורים כאלו התנאים הם קשים מאוד, בעיקר בשל הקור הקיצוני השורר שם.
זו ודאי הסיבה שהברירה הטבעית "העדיפה" אנשים ש"סבלו" ממוטציה מסוימת, שגרמה להם לקפל עור בעין. קפל העור הזה נקרא אפּיקאנטוּס או "קפל העפעף" (Epicanthic fold). הוא הקטין את השטח החשוף לקור שבעין ומנע את הסנוור שגורם השלג לעין. לאותו אפּיקאנטוּס, קפל העור הקטנטן, יש צורה של סהר והוא נמצא בזווית העין הפנימית, בין עפעף העין לאף.
כשהברירה הטבעית מעדיפה אנשים מסוימים, זה אומר שלאורך הדורות הם יתרבו, בעוד שמי שאינם מצוידים בתכונה הטובה ילכו ויתמעטו. הסיבה לכך היא שמתרבים אלו שמתאימים לסביבה והולכים ומתמעטים החלשים והפחות מתאימים לה, אם משום שהם מתים מהר יותר ואם משום שהם פחות ופחות מצליחים להוליד ילדים ולהביאם לגיל בגרות, כי גם הילדים שלהם פחות מתאימים לסביבה ועומדים למול קשייה.
מכיוון שקפל האפיקאנטוס גרם להעדפה אבולוציונית של מלוכסני העיניים באוכלוסיה העתיקה ההיא. הם הלכו והתרבו, בעוד שמי שלא היו מלוכסנים סבלו מבעיות עיניים ופגיעה בהן מהקור והסנוור של השלג והלכו והתמעטו. כך נוצרה במהלך הדורות אוכלוסיה מלוכסנת עיניים לחלוטין.
כשבאלפי השנים הבאות נדדו אותם אבות קדמונים בעולם, הם הגיעו למקומות שונים בעולם, מקומות שבהם יש היום מלוכסני-עיניים רבים. היו מהם שהדרימו לסין ולמזרח אסיה, למדינות כמו קוריאה, וייטנאם ויפאן. אחרים הגיעו לאמריקה והיו לחלק משבטים אינדיאניים שעיניהם מלוכסנות. חלק אחר מהם שנקרא היום "אינואיטים" או "אסקימואים" נשאר באזור הקוטב הצפוני וחי שם עד ימינו.
לבני עמים רבים במזרח הרחוק, יש עיניים מלוכסנות (Slanted eyes). ביניהם הסינים, היפאנים, הקוריאנים ואחרים. העיניים המלוכסנות מקבלות את צורתן בשל קפל בעפעף העין. זהו קפל עור בעפעף העליון, שמכסה את זווית העין הפנימית וגורם לעיניים להיראות מלוכסנות.
הסיבה להתפתחות אנושית שכזו היא כמעט תמיד האבולוציה. אחת התיאוריות המרכזיות היא שהאבות הקדמונים של מלוכסני העיניים חיו לפני עשרות אלפי שנים באזורים קרים מאד שבצפון אסיה, אולי בסיביר. באזורים כאלו התנאים הם קשים מאוד, בעיקר בשל הקור הקיצוני השורר שם.
זו ודאי הסיבה שהברירה הטבעית "העדיפה" אנשים ש"סבלו" ממוטציה מסוימת, שגרמה להם לקפל עור בעין. קפל העור הזה נקרא אפּיקאנטוּס או "קפל העפעף" (Epicanthic fold). הוא הקטין את השטח החשוף לקור שבעין ומנע את הסנוור שגורם השלג לעין. לאותו אפּיקאנטוּס, קפל העור הקטנטן, יש צורה של סהר והוא נמצא בזווית העין הפנימית, בין עפעף העין לאף.
כשהברירה הטבעית מעדיפה אנשים מסוימים, זה אומר שלאורך הדורות הם יתרבו, בעוד שמי שאינם מצוידים בתכונה הטובה ילכו ויתמעטו. הסיבה לכך היא שמתרבים אלו שמתאימים לסביבה והולכים ומתמעטים החלשים והפחות מתאימים לה, אם משום שהם מתים מהר יותר ואם משום שהם פחות ופחות מצליחים להוליד ילדים ולהביאם לגיל בגרות, כי גם הילדים שלהם פחות מתאימים לסביבה ועומדים למול קשייה.
מכיוון שקפל האפיקאנטוס גרם להעדפה אבולוציונית של מלוכסני העיניים באוכלוסיה העתיקה ההיא. הם הלכו והתרבו, בעוד שמי שלא היו מלוכסנים סבלו מבעיות עיניים ופגיעה בהן מהקור והסנוור של השלג והלכו והתמעטו. כך נוצרה במהלך הדורות אוכלוסיה מלוכסנת עיניים לחלוטין.
כשבאלפי השנים הבאות נדדו אותם אבות קדמונים בעולם, הם הגיעו למקומות שונים בעולם, מקומות שבהם יש היום מלוכסני-עיניים רבים. היו מהם שהדרימו לסין ולמזרח אסיה, למדינות כמו קוריאה, וייטנאם ויפאן. אחרים הגיעו לאמריקה והיו לחלק משבטים אינדיאניים שעיניהם מלוכסנות. חלק אחר מהם שנקרא היום "אינואיטים" או "אסקימואים" נשאר באזור הקוטב הצפוני וחי שם עד ימינו.
