מהי סימולאקרה?

סימולאקרה (Simulacra), משמעותה "דמיון" או "הקבלה". כבר בימי קדם הציג אפלטון את עולם העצמים כהעתק של עולם האידאות. הוא ראה את העצמים המוחשיים כפחותים לעומת האידאות, שהאמת הפנימית שלהם היא נעלה. העצמים הללו לפי אפלטון, רק ייצגו את האידאות, אותם רעיונות חשובים ובעלי משמעות של ממש.

לקראת סופה של המאה ה-16 השתמשו ככל הידוע לראשונה במושג "סימולאקרה" לייצוגים אמנותיים נאמנים למציאות, כמו פסלים וציורים. במאה ה-19 החלו פילוסופים ומדענים לראות בסימנים, סמלים, ייצוגים, דימויים והעתקים, - מושגים שהחליפו בחברה המתקדמת את המקור, המציאות, המשמעות והממשי.

במאה ה-20 החלו להשתמש בסימולקרה כמהווה חלק מהשיח הפוסטמודרני, בעיקר כדי להתייחס למציאות שבה הקשר המסורתי בין המציאות לייצוגיה השתבש והופר. כיום אנו יכולים לומר שבאופנים רבים מתייחסת תרבות הריאליטי והשיווק העצמי, לביטויים של מציאות בדויה והם סימולאקרה. כך גם מהווים פארקי המיני של מדינות רבות, כמו "מיני ישראל" ומקביליו בעולם, סוגים של סימולאקרה.

גם בעולם האמנות לא מעט אמנים מתעסקים בסימולקרה, אם זה בקשר שבין מקור והעתק, או ביחס שבין פעולת ההעתקה והשיעתוק, בין דמויים למה שהם מייצגים ועוד.

פירוש המושג "סימולאקרה" היא צורת הריבוי של "סימולאקרום" ומשמעותה "דמיון" או "הקבלה". בעברית פירושה "דֶּמִי" .

הנה עבודת וידאו ארט עם מבחר דימויים בסימולאקרה:

דימוי, סימולאקרום, מורכב ומפורק שוב:

סרטון מדברי שמתייחס למושג סימולאקרה:

גם במשל המערה של אפלטון יש ביטוי לסימולאקרה, בביטוי של הצלליות את העולם האמיתי שבחוץ, או את האמת:

וחגיגה של סימולאקרה ב"מיני ישראל":