שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהם דימויים ומה ההבדל בין דימוי למטפורה?
"דימוי" (Simile), שהוא השוואה בין שני רכיבים לשוניים מתחומים שונים, שיש ביניהם יסוד משותף ודומה, אך לא זהה. דימוי בדרך כלל יכלול מילה או אות שמתארת הקבלה. לדוגמה "כמו", "כ", ("צדיק כתמר יפרח") "מ", או "יותר מ" ("גדול מהחיים").
מֶטָפוֹרָה (Metaphor), יותר מדימוי, היא שימוש במשהו אחד או בתכונותיו כדי להדגים דבר אחר. במטפורה, בניגוד לדימוי, לא תהיה מילת השוואה, דוגמת "כמו", "כ" ודומותיהן.
כשמישהו מספר על אדם אחר שהוא והוא "גנבו כמה סוסים יחד" הוא ממש לא מתכוון להתוודות על פשע שביצעו הוא עם ההוא. הוא משתמש במטאפורה שנועדה להסביר שלשניהם עבר של פעולות משותפות. אומרים את זה לא פעם אנשי עסקים מכובדים, פוליטיקאים מורמים מעם ואנשי תרבות שפעילות פלילית היא ממש לא עניינם. אגב, בניגוד לתדמית הציבורית של רבים מהפוליטיקאים - מרביתם באמת אינם כאלה.
אז אם דימויים משמשים בעיקר אנשים שכותבים ספרות ושירה, מטפורות משמשות ביום יום אנשים רבים ולאו דווקא כותבים או יוצרים. כשאומרים על מישהו בחדשות או בשיחה בבית, שהוא "פשט רגל", מתכוונים שהוא איבד את כל נכסיו. מישהו ש"גמר את הסוס" ממש לא הרג סוס כלשהו אלא במטפורה פשוטה איבד את היכולת שלו...
לא פעם, אגב, יכול להסתתר בין שני המושגים עוד מושג חשוב והוא הסַאבְּטֵקְסְט (Subtext), שהוא הרעיון הסמוי, או טקסט המשנה שלא פעם טומנים מחברי היצירה. התוכן הסמוי הזה יכול להסתתר בתוך יצירת אמנות נרטיבית, כמו מחזה, ספר, סרט, סדרה או אפילו בתוך משחק וידאו או יצירה מוסיקלית.
דוגמאות?
========
"אאוריקה חכמה כאיינשטיין" הוא דימוי.
"איינשטיין כבר הספיק לשכוח את מה שאאוריקה לומדת עכשיו" זו מטפורה.
"מאחורי ארכימדס העירום הרוקד ברחוב בסירקוזה" מסתתר לו ודאי סאבטקסט כלשהו.
"הוא הרים לה" היא מטפורה עכשווית, המתארת מישהו שהחמיא למישהי ולא מישהו שהרים לה את החצאית.
הנה הכוח של המטפורה (מתורגם):
https://youtu.be/A0edKgL9EgM
וכך קיבלו הלומברדים בימי הביניים דימוי של שבלולים:
https://youtu.be/6ISOK-XtvYs
מהו הרעיון הסמוי שנקרא סאבטקסט?
סַאבְּטֵקְסְט (Subtext) הוא רעיון סמוי, תוכן או טקסט משנה שהוסתר בתוך הטקסט הכתוב.
התוכן הסמוי הזה יכול להסתתר בתוך יצירת אמנות נרטיבית, כמו מחזה, ספר, סרט, סדרה או אפילו בתוך משחק וידאו או יצירה מוסיקלית.
את הרעיון הסמוי, או טקסט המשנה של הסאבטקסט טומנים בדרך כלל מחברי היצירה עצמם.
לא פעם הכנסת סאבטקסט ליצירה בדיונית נעשית כביקורת פוליטית או חברתית, שדעת הקהל או אפילו צנזורה מונעות את הדיון הגלוי או המפורש בה. במקרים אחרים הסאבטקסט מוסיף עומק ומורכבות ליצירות כאלה, כדי להעשיר אותן ולמשוך את הקוראים, הצופים, המאזינים והצרכנים של היצירה.
דוגמאות? - במשל שהכניס לספרו "חוות החיות" טמן המחבר ג'ורג' אורוול רעיון סמוי שכזה. החיות בחווה עוברות תהליכים חברתיים המדגימים את הביקורת המוחצת שלו על ברית המועצות הקומוניסטית.
בסאבטקסט של סדרות טלוויזיה שונות הסתתרו רעיונות שונים. ב"מסע בין כוכבים" למשל, לוהקו שחקן רוסי ושחקנית שחורה. כך וללא מילים, העבירו היוצרים בעדינות ובעיקר בהדגמה של הפעילות המשותפת על המסך, ביקורת חברתית - הן על גזענות והן על המלחמה הקרה שבין ברית המועצות וארצות הברית. קשה להשתחרר מהמחשבה ששם הוטמן הזרע לשיתוף הפעולה ארוך השנים בין האומות הללו בתחנת החלל הבינלאומית.
מעניין שתוכן סמוי ורעיונות חתרניים מסתתרים כבר שנים רבות בתוך סרטי קולנוע. אבל רבים מהם לא היו בולטים וגלויים, לפחות לא לקהל הצופים הרחב. רק עם המצאת הווידאו והכניסה של מכשירי הוידיאו לבתינו, החלו קלטות הווידאו והאפשרות לשוב ולצפות בסרטים שוב לחשוף דימויים, מסרים חברתיים ורעיונות עמוקים שהסתתרו בסרטים שונים.
אחד הסרטים שיצא מכך נשכר במיוחד הוא הסרט "בלייד ראנר". בשנות השמונים, רק בצפיות חוזרות בו גילו הצופים רעיונות מרתקים, שהסתתרו בו ולא בלטו בצפיה רגילה. זה הפך את הסרט למעניין ומדובר והביא לו מעריצים חדשים. אפילו מבקרים שקטלו אותו בעבר, עברו את התהליך הזה והודו שטעו. כל זה הפך אותו לבעל מעמד כמעט מיתי. אם כשיצא הוא היה פלופ קולנועי עצוב, היום הוא נחשב לסרט המדע הבדיוני הטוב מכולם.
יש הטומנים את הסאבטקסט כסוד של ממש ולא בטקסט אלא בקוד מחשב. מדובר במעשה החתרני או ההיתולי של מתכנתים המכניסים "ביצי פסחא" מדומות, מעין סודות טקסט החבויים בתוך הקוד של תוכנות ואתרי אינטרנט. ראו אותם בתגית "ביצי פסחא, תוכנה".
הנה סרט על סאבטקסט (עברית):
https://youtu.be/BLKjfBfI_LI
שיר תמים שמחביא סאבטקסט שמנסה להיות שנון (עברית):
https://youtu.be/QriTj1SHv3c
ובחיוך עם קצת דיבור לא הולם - מה קורה כשהסאב הופך לטקסט (עברית):
https://youtu.be/7OXvU7ES3dA
מה זו סימולאקרה?
סימולאקרה (Simulacra), משמעותה "דמיון" או "הקבלה". כבר בימי קדם הציג אפלטון את עולם העצמים כהעתק של עולם האידאות. הוא ראה את העצמים המוחשיים כפחותים לעומת האידאות, שהאמת הפנימית שלהם היא נעלה. העצמים הללו לפי אפלטון, רק ייצגו את האידאות, אותם רעיונות חשובים ובעלי משמעות של ממש.
לקראת סופה של המאה ה-16 השתמשו ככל הידוע לראשונה במושג "סימולאקרה" לייצוגים אמנותיים נאמנים למציאות, כמו פסלים וציורים. במאה ה-19 החלו פילוסופים ומדענים לראות בסימנים, סמלים, ייצוגים, דימויים והעתקים, - מושגים שהחליפו בחברה המתקדמת את המקור, המציאות, המשמעות והממשי.
במאה ה-20 החלו להשתמש בסימולקרה כמהווה חלק מהשיח הפוסטמודרני, בעיקר כדי להתייחס למציאות שבה הקשר המסורתי בין המציאות לייצוגיה השתבש והופר. כיום אנו יכולים לומר שבאופנים רבים מתייחסת תרבות הריאליטי והשיווק העצמי, לביטויים של מציאות בדויה והם סימולאקרה. כך גם מהווים פארקי המיני של מדינות רבות, כמו "מיני ישראל" ומקביליו בעולם, סוגים של סימולאקרה.
גם בעולם האמנות לא מעט אמנים מתעסקים בסימולקרה, אם זה בקשר שבין מקור והעתק, או ביחס שבין פעולת ההעתקה והשיעתוק, בין דמויים למה שהם מייצגים ועוד.
פירוש המושג "סימולאקרה" היא צורת הריבוי של "סימולאקרום" ומשמעותה "דמיון" או "הקבלה". בעברית פירושה "דֶּמִי" .
הנה עבודת וידאו ארט עם מבחר דימויים בסימולאקרה:
https://youtu.be/Yr0ceo0_WfE
דימוי, סימולאקרום, מורכב ומפורק שוב:
https://youtu.be/F-mNNsSMGec
סרטון מדברי שמתייחס למושג סימולאקרה:
https://youtu.be/TOphvHN-JhI
גם במשל המערה של אפלטון יש ביטוי לסימולאקרה, בביטוי של הצלליות את העולם האמיתי שבחוץ, או את האמת:
https://youtu.be/1RWOpQXTltA
וחגיגה של סימולאקרה ב"מיני ישראל":
https://youtu.be/REzNTLatYuQ
העתקים
"דימוי" (Simile), שהוא השוואה בין שני רכיבים לשוניים מתחומים שונים, שיש ביניהם יסוד משותף ודומה, אך לא זהה. דימוי בדרך כלל יכלול מילה או אות שמתארת הקבלה. לדוגמה "כמו", "כ", ("צדיק כתמר יפרח") "מ", או "יותר מ" ("גדול מהחיים").
מֶטָפוֹרָה (Metaphor), יותר מדימוי, היא שימוש במשהו אחד או בתכונותיו כדי להדגים דבר אחר. במטפורה, בניגוד לדימוי, לא תהיה מילת השוואה, דוגמת "כמו", "כ" ודומותיהן.
כשמישהו מספר על אדם אחר שהוא והוא "גנבו כמה סוסים יחד" הוא ממש לא מתכוון להתוודות על פשע שביצעו הוא עם ההוא. הוא משתמש במטאפורה שנועדה להסביר שלשניהם עבר של פעולות משותפות. אומרים את זה לא פעם אנשי עסקים מכובדים, פוליטיקאים מורמים מעם ואנשי תרבות שפעילות פלילית היא ממש לא עניינם. אגב, בניגוד לתדמית הציבורית של רבים מהפוליטיקאים - מרביתם באמת אינם כאלה.
אז אם דימויים משמשים בעיקר אנשים שכותבים ספרות ושירה, מטפורות משמשות ביום יום אנשים רבים ולאו דווקא כותבים או יוצרים. כשאומרים על מישהו בחדשות או בשיחה בבית, שהוא "פשט רגל", מתכוונים שהוא איבד את כל נכסיו. מישהו ש"גמר את הסוס" ממש לא הרג סוס כלשהו אלא במטפורה פשוטה איבד את היכולת שלו...
לא פעם, אגב, יכול להסתתר בין שני המושגים עוד מושג חשוב והוא הסַאבְּטֵקְסְט (Subtext), שהוא הרעיון הסמוי, או טקסט המשנה שלא פעם טומנים מחברי היצירה. התוכן הסמוי הזה יכול להסתתר בתוך יצירת אמנות נרטיבית, כמו מחזה, ספר, סרט, סדרה או אפילו בתוך משחק וידאו או יצירה מוסיקלית.
דוגמאות?
========
"אאוריקה חכמה כאיינשטיין" הוא דימוי.
"איינשטיין כבר הספיק לשכוח את מה שאאוריקה לומדת עכשיו" זו מטפורה.
"מאחורי ארכימדס העירום הרוקד ברחוב בסירקוזה" מסתתר לו ודאי סאבטקסט כלשהו.
"הוא הרים לה" היא מטפורה עכשווית, המתארת מישהו שהחמיא למישהי ולא מישהו שהרים לה את החצאית.
הנה הכוח של המטפורה (מתורגם):
https://youtu.be/A0edKgL9EgM
וכך קיבלו הלומברדים בימי הביניים דימוי של שבלולים:
https://youtu.be/6ISOK-XtvYs
סַאבְּטֵקְסְט (Subtext) הוא רעיון סמוי, תוכן או טקסט משנה שהוסתר בתוך הטקסט הכתוב.
התוכן הסמוי הזה יכול להסתתר בתוך יצירת אמנות נרטיבית, כמו מחזה, ספר, סרט, סדרה או אפילו בתוך משחק וידאו או יצירה מוסיקלית.
את הרעיון הסמוי, או טקסט המשנה של הסאבטקסט טומנים בדרך כלל מחברי היצירה עצמם.
לא פעם הכנסת סאבטקסט ליצירה בדיונית נעשית כביקורת פוליטית או חברתית, שדעת הקהל או אפילו צנזורה מונעות את הדיון הגלוי או המפורש בה. במקרים אחרים הסאבטקסט מוסיף עומק ומורכבות ליצירות כאלה, כדי להעשיר אותן ולמשוך את הקוראים, הצופים, המאזינים והצרכנים של היצירה.
דוגמאות? - במשל שהכניס לספרו "חוות החיות" טמן המחבר ג'ורג' אורוול רעיון סמוי שכזה. החיות בחווה עוברות תהליכים חברתיים המדגימים את הביקורת המוחצת שלו על ברית המועצות הקומוניסטית.
בסאבטקסט של סדרות טלוויזיה שונות הסתתרו רעיונות שונים. ב"מסע בין כוכבים" למשל, לוהקו שחקן רוסי ושחקנית שחורה. כך וללא מילים, העבירו היוצרים בעדינות ובעיקר בהדגמה של הפעילות המשותפת על המסך, ביקורת חברתית - הן על גזענות והן על המלחמה הקרה שבין ברית המועצות וארצות הברית. קשה להשתחרר מהמחשבה ששם הוטמן הזרע לשיתוף הפעולה ארוך השנים בין האומות הללו בתחנת החלל הבינלאומית.
מעניין שתוכן סמוי ורעיונות חתרניים מסתתרים כבר שנים רבות בתוך סרטי קולנוע. אבל רבים מהם לא היו בולטים וגלויים, לפחות לא לקהל הצופים הרחב. רק עם המצאת הווידאו והכניסה של מכשירי הוידיאו לבתינו, החלו קלטות הווידאו והאפשרות לשוב ולצפות בסרטים שוב לחשוף דימויים, מסרים חברתיים ורעיונות עמוקים שהסתתרו בסרטים שונים.
אחד הסרטים שיצא מכך נשכר במיוחד הוא הסרט "בלייד ראנר". בשנות השמונים, רק בצפיות חוזרות בו גילו הצופים רעיונות מרתקים, שהסתתרו בו ולא בלטו בצפיה רגילה. זה הפך את הסרט למעניין ומדובר והביא לו מעריצים חדשים. אפילו מבקרים שקטלו אותו בעבר, עברו את התהליך הזה והודו שטעו. כל זה הפך אותו לבעל מעמד כמעט מיתי. אם כשיצא הוא היה פלופ קולנועי עצוב, היום הוא נחשב לסרט המדע הבדיוני הטוב מכולם.
יש הטומנים את הסאבטקסט כסוד של ממש ולא בטקסט אלא בקוד מחשב. מדובר במעשה החתרני או ההיתולי של מתכנתים המכניסים "ביצי פסחא" מדומות, מעין סודות טקסט החבויים בתוך הקוד של תוכנות ואתרי אינטרנט. ראו אותם בתגית "ביצי פסחא, תוכנה".
הנה סרט על סאבטקסט (עברית):
https://youtu.be/BLKjfBfI_LI
שיר תמים שמחביא סאבטקסט שמנסה להיות שנון (עברית):
https://youtu.be/QriTj1SHv3c
ובחיוך עם קצת דיבור לא הולם - מה קורה כשהסאב הופך לטקסט (עברית):
https://youtu.be/7OXvU7ES3dA
סימולאקרה (Simulacra), משמעותה "דמיון" או "הקבלה". כבר בימי קדם הציג אפלטון את עולם העצמים כהעתק של עולם האידאות. הוא ראה את העצמים המוחשיים כפחותים לעומת האידאות, שהאמת הפנימית שלהם היא נעלה. העצמים הללו לפי אפלטון, רק ייצגו את האידאות, אותם רעיונות חשובים ובעלי משמעות של ממש.
לקראת סופה של המאה ה-16 השתמשו ככל הידוע לראשונה במושג "סימולאקרה" לייצוגים אמנותיים נאמנים למציאות, כמו פסלים וציורים. במאה ה-19 החלו פילוסופים ומדענים לראות בסימנים, סמלים, ייצוגים, דימויים והעתקים, - מושגים שהחליפו בחברה המתקדמת את המקור, המציאות, המשמעות והממשי.
במאה ה-20 החלו להשתמש בסימולקרה כמהווה חלק מהשיח הפוסטמודרני, בעיקר כדי להתייחס למציאות שבה הקשר המסורתי בין המציאות לייצוגיה השתבש והופר. כיום אנו יכולים לומר שבאופנים רבים מתייחסת תרבות הריאליטי והשיווק העצמי, לביטויים של מציאות בדויה והם סימולאקרה. כך גם מהווים פארקי המיני של מדינות רבות, כמו "מיני ישראל" ומקביליו בעולם, סוגים של סימולאקרה.
גם בעולם האמנות לא מעט אמנים מתעסקים בסימולקרה, אם זה בקשר שבין מקור והעתק, או ביחס שבין פעולת ההעתקה והשיעתוק, בין דמויים למה שהם מייצגים ועוד.
פירוש המושג "סימולאקרה" היא צורת הריבוי של "סימולאקרום" ומשמעותה "דמיון" או "הקבלה". בעברית פירושה "דֶּמִי" .
הנה עבודת וידאו ארט עם מבחר דימויים בסימולאקרה:
https://youtu.be/Yr0ceo0_WfE
דימוי, סימולאקרום, מורכב ומפורק שוב:
https://youtu.be/F-mNNsSMGec
סרטון מדברי שמתייחס למושג סימולאקרה:
https://youtu.be/TOphvHN-JhI
גם במשל המערה של אפלטון יש ביטוי לסימולאקרה, בביטוי של הצלליות את העולם האמיתי שבחוץ, או את האמת:
https://youtu.be/1RWOpQXTltA
וחגיגה של סימולאקרה ב"מיני ישראל":
https://youtu.be/REzNTLatYuQ
