מהו פרסום ההבזק התת-הכרתי?
פרסום סמוי (Product Placement) הוא תופעה ידועה בטלוויזיה. התרגלנו כבר לראות בפרק מסדרה, או על שולחנו של מגיש טלוויזיה, מוצרים מסחריים שנמצאים שם "כאילו במקרה". אבל פעם, לא מזמן, ממש במאה הקודמת, ניסו לשווק מוצרים ורעיונות באמצעות מסרים תת-הכרתיים, ששולבו בפרסומות טלוויזיה, כפרסום סמוי ומדויק.
מסרים תת-הכרתיים (Subliminal Messages), או פרסומת תת-הכרתית, מוגדרים בעולם כפרסומת שמעבירה מסר פרסומי לצופים, מבלי שהם מודעים לכך באופן מלא, אם בתמונות חטופות, מסרים מילוליים או בכל צורה אחרת.
בשנות ה-50 וה-60 של המאה הקודמת שולבו פרסומות תת-הכרתיות למוצרים מסחריים, בשידורי טלוויזיה שונים. המחקרים השונים שנעשו באותה תקופה מצאו ששילוב פרסומות תת-הכרתיות בסרטים משפיע משמעותית על צריכת המוצרים שפורסמו כך. מחקרים מעודכנים יותר הורידו מעט את ההשפעה, אך היא עדיין קיימת.
עשור לאחר מכן, השתמש גם הממשל האמריקאי במסרים כאלה. זה נעשה בשידורי טלוויזיה של ההמנון הלאומי. בעת חילופי הכתוביות של כל שורה מההמנון הלאומי, החדירו יוצרי הסרט למשל מסרים כמו "בטחו בממשל" או "צייתו לממשלה". אלו הוצגו למשך חלקיקי שנייה. זה אמור היה להספיק כדי להקטין את מה שנתפס באותן שנים כסכנת חתרנות נגד הממשל.
הדרך הסמויה הזו לשליטה מוחית בהמונים לא הצליחה לחמוק זמן רב מתחת לעינם הפקוחה של עיתונאים ושוחרי חופש אחרים. הם עוררו מחאה גדולה והזעקה הציבורית הביאה לכך שהשימוש בפרסומות תת-הכרתיות נאסר בארצות הברית, על-פי חוק, כך נאסר השימוש במסרים תת-הכרתיים ובטכניקות כאלה ונראה שלא נעשה בהן שימוש יותר.
קשה לדעת אם הטכניקות הללו פסקו לחלוטין. בבחירות לנשיאות ארה"ב בשנת 2000 נטען שהמטה של ג'ורג' בוש שילב במסע פרסום שלו פרסומת תת-הכרתית שבה הושמץ המתחרה הדמוקרטי אל גור. תוצאות הבחירות היו ניצחון דחוק מאד של בוש. האם הפרסומת תת-הכרתית נתנה לו את הנשיאות?
קשה לדעת, אבל תיאוריות קונספירציה לגבי פסיכולוגיית ההמונים הזו נמשכות מאז שנות ה-50. כיום, בעידן האינטרנט, מועלים לא פעם סרטונים המציגים מסרים תת הכרתיים בסרטים לילדים, בקליפים, שידורי רדיו ומה לא. אבל בימינו, דומה שפחות מתרגשים מכך.
פרסום סמוי (Product Placement) הוא תופעה ידועה בטלוויזיה. התרגלנו כבר לראות בפרק מסדרה, או על שולחנו של מגיש טלוויזיה, מוצרים מסחריים שנמצאים שם "כאילו במקרה". אבל פעם, לא מזמן, ממש במאה הקודמת, ניסו לשווק מוצרים ורעיונות באמצעות מסרים תת-הכרתיים, ששולבו בפרסומות טלוויזיה, כפרסום סמוי ומדויק.
מסרים תת-הכרתיים (Subliminal Messages), או פרסומת תת-הכרתית, מוגדרים בעולם כפרסומת שמעבירה מסר פרסומי לצופים, מבלי שהם מודעים לכך באופן מלא, אם בתמונות חטופות, מסרים מילוליים או בכל צורה אחרת.
בשנות ה-50 וה-60 של המאה הקודמת שולבו פרסומות תת-הכרתיות למוצרים מסחריים, בשידורי טלוויזיה שונים. המחקרים השונים שנעשו באותה תקופה מצאו ששילוב פרסומות תת-הכרתיות בסרטים משפיע משמעותית על צריכת המוצרים שפורסמו כך. מחקרים מעודכנים יותר הורידו מעט את ההשפעה, אך היא עדיין קיימת.
עשור לאחר מכן, השתמש גם הממשל האמריקאי במסרים כאלה. זה נעשה בשידורי טלוויזיה של ההמנון הלאומי. בעת חילופי הכתוביות של כל שורה מההמנון הלאומי, החדירו יוצרי הסרט למשל מסרים כמו "בטחו בממשל" או "צייתו לממשלה". אלו הוצגו למשך חלקיקי שנייה. זה אמור היה להספיק כדי להקטין את מה שנתפס באותן שנים כסכנת חתרנות נגד הממשל.
הדרך הסמויה הזו לשליטה מוחית בהמונים לא הצליחה לחמוק זמן רב מתחת לעינם הפקוחה של עיתונאים ושוחרי חופש אחרים. הם עוררו מחאה גדולה והזעקה הציבורית הביאה לכך שהשימוש בפרסומות תת-הכרתיות נאסר בארצות הברית, על-פי חוק, כך נאסר השימוש במסרים תת-הכרתיים ובטכניקות כאלה ונראה שלא נעשה בהן שימוש יותר.
קשה לדעת אם הטכניקות הללו פסקו לחלוטין. בבחירות לנשיאות ארה"ב בשנת 2000 נטען שהמטה של ג'ורג' בוש שילב במסע פרסום שלו פרסומת תת-הכרתית שבה הושמץ המתחרה הדמוקרטי אל גור. תוצאות הבחירות היו ניצחון דחוק מאד של בוש. האם הפרסומת תת-הכרתית נתנה לו את הנשיאות?
קשה לדעת, אבל תיאוריות קונספירציה לגבי פסיכולוגיית ההמונים הזו נמשכות מאז שנות ה-50. כיום, בעידן האינטרנט, מועלים לא פעם סרטונים המציגים מסרים תת הכרתיים בסרטים לילדים, בקליפים, שידורי רדיו ומה לא. אבל בימינו, דומה שפחות מתרגשים מכך.