איך תרם הנילוס בחיי היום יום של המצרים הקדומים?

נהר הנילוס מגיע מההרים הטרופיים של אפריקה ומביא מי גשמים לעבר המדבריות שבצפון אפריקה ולמצרים ונשפך אל הים התיכון. הנהר הזה הוא אולי הסיבה העיקרית להצלחתה של מצרים העתיקה. מעבר לתרומתו המכרעת לחקלאות המצרית, הוא היה גם ציר התחבורה החשוב ביותר של התרבות העתיקה והחשובה של זמנה.

בהיות התנועה המדברית ביבשה קשה מאד, השיט על הנילוס היה אמצעי התחבורה השימושי והנוח ביותר במצרים הקדומה. סירות עשויות מהגומא שצמח על גדות הנהר הן ששמשו לתנועה על מימי הנילוס. בחיי היום יום השתמשו המצרים הקדמונים בסירות כדי להוביל על פני הנילוס תבואות, סחורות וחומרי בנייה.

גם בלוויות נהגו המצרים להשיט את המתים על פני הנהר וכך להביאם לקבורה. ביחד עם המת נהגו להשיט על סירות את הרכוש, בעלי החיים והעבדים הנקברים איתו, בדרכם האחרונה אל הקבר. פפירוסים, קנים, דוחן, דורה ופרחים לטקסים - כל הצמחיה ששמשה את הפרעונים גדלה לידו..

אבל בחקלאות היה הנילוס הכי חשוב למצרים הקדמונים. הנהר הזה היה האחראי לכל השפע של מצרים העתיקה. כשהציף את האזורים שלידו, פיזר הנילוס חומרים מזינים ומינרלים על פני האדמה וכך הביא לדישון מתמיד של גדות הנהר. ואכן, האדמה שליד הנילוס הייתה תמיד פוריה ומצוינת לגידולים חקלאיים.

הפרעונים הראשונים החלו בבנייה של מערכת השקיה מרשימה שהציפה במכוון אזורים חדשים ליד הנילוס. בשביל שיטת ההצפות הזו הם יצרו רשת מסועפת של תעלות להולכת מים. כמו כן הם יצרו מערכת סכרים, שבאמצעותה בלמו את מי הנהר מלשטוף את הכל. כך העבירו המצרים את מימי הנילוס לשטחים נרחבים של אדמות, כדי להשביח אותם לחקלאות ובו בזמן שמרו על השדות מהצפות לא מבוקרות.

הנה הנילוס כבסיס הכוח של מצרים שלמעשה בנויה לאורכו (עברית):

התרבות המצרית שתיבנה על גדות הנילוס:

דוגמה לסירות הגומא של מצרים העתיקה באתיופיה של היום:

וגם היום יש מי שמבצעים טקסים מוזרים על מי הנילוס...