איך התפתחו המרכבות?
המרכבות (Chariots), ביחיד מרכבה או מרכֶּבֶת, הן כלי רכב דו-גלגליים, הנמשכים על ידי סוסים מהירים ושימשו להתניידות מהירה יחסית. המרכבה, שהייתה כלי תחבורה קל יחסית, נולדה מעגלות שחוברו לפני כן לשוורים.
שיא השימוש במרכבות היה בתקופת הברונזה ובתקופת הברזל. אם העגלות שימשו בעיקר למשאות ולנסיעה אזרחית, המרכבה הרתומה לסוסים שימשה יותר לקרב. אבל השימוש במרכבות היה גם בעיתות שלום וגם למלחמה, למטרות צבאיות בלוחמה ובמקביל גם להובלה ולצרכים יומיומיים ואזרחיים.
המרכבה הייתה חידוש מדהים שסייע להתיישבות גם במקומות רחוקים יחסית ממים. אם לפניה נכבלה ההתיישבות האנושית לסביבות הנהרות בשל הצורך במים, הרי שהמרכבה סייעה עתה להעביר בקלות רבה כמויות של מזון וציוד למרחקים. הדבר אפשר לאבותינו לנדוד עם העדרים אל היבשה המרוחקת ממקורות המים.
למרכבה היו גלגלי חישור והסוסים בה ננהגו על ידי הרוכבים באמצעות רֶסֶן. לפני שהסוס בוית והפך לבעל חיים צייתן, הייתה הרכיבה בעיקר על חיות משק איטית כמו חמורים ופרדות ואלה, בניגוד לסוסים, נהגו לא פעם לסרב להתקדם.
עם השנים, לאחר שפרשים על סוסים תפסו את מקום המרכבות בשדה הקרב, השימוש בהן לא פסק, אם כי שימש בעיקר לאירועים טקסיים, בתהלוכות, בתחרויות שונות ולצרכי תחבורה מוגבלים יחסית.
במצרים העתיקה ובכנען שימשו המרכבות את האצילים ואת בעלי הממון או התפקיד שאפשר להם לזכות בה. במקרא למשל, הן מוזכרות כשמתוארת הצלחתו של יוסף בבית פרעה.
השימוש במרכבה נע בין העברה של לוחמים אל שדה הקרב, ובקרב עצמו לתימרון ולהנעה בשדה הקרב עצמו של כוח האש.
כשהלוחמה הייתה כנגד כוחות שאינם מצוידים במרכבות, היה גם אלמנט פסיכולוגי בהסתערות המרכבות על החיילים הרגלים. תוך שימוש בסוג קדום של לוחמה פסיכולוגית, סביר שרבים מחיילי האויב הפשוטים נכנסו להלם ותפקדו הרבה פחות טוב, כשראו את המרכבות המהירות והבטוחות יחסית פושטות עליהם ומסתערות מולם.
בתקופות כה קדומות המרכבה הייתה כלי רכב צבאי כמעט מושלם, כי היא הציעה בסיס מעולה להפעלה של נשק. לא סתם נקרא בשם זה הטנק הישראלי "מרכבה", שרבים רואים כי את הטנק הטוב בעולם.
השימוש הקרבי במרכבות הוא בעיקר בתקופת הברונזה ובתקופת הברזל המוקדמת.
לפי ספר שמות, גם ביציאת מצרים רדף חיל פרעה אחרי בני ישראל בתור חיל רכב, ככל הנראה על מרכבות.
בכנען של תקופת ההתנחלות נלחמו הפלישתים והכנענים בחילות רכב כנגד בני ישראל. בספר יהושע מתואר שמרכבותיהם נקראו "רכב ברזל", ככל הנראה על שום החלקים עשוי הברזל במרכבות.
שימוש מסוים עשו אז גם במרכבת חרמש. זו הייתה מרכבה שלהבי ברזל יצאו מגלגליה אל הצד. כשמרכבה זו נסעה במהירות לעבר חיילי האויב היא קצרה בהם. אגב, בניגוד לצפי של ממציאי מרכבת החרמש ולחשש של חיילי הרגלים המאוימים, המרכבות הללו לא היו הצלחות גדולות מדי.
על פי כתובת שלמנאסר השלישי, גם בימי אחאב, שימשו מרכבות בחיל הרכב של צבאות ממלכת ישראל. אל קרב קרקר, בשנת 853 לפני הספירה, הביא אחאב 2000 מרכבות משלו לקואליציה שהיה ממגבשיה, כנגד ממלכת אשור. חבריו לברית הביאו מספרים קטנים של מרכבות, מה שמפגין את עוצמתו האדירה של צבא ישראל באותם ימים.
המרכבות (Chariots), ביחיד מרכבה או מרכֶּבֶת, הן כלי רכב דו-גלגליים, הנמשכים על ידי סוסים מהירים ושימשו להתניידות מהירה יחסית. המרכבה, שהייתה כלי תחבורה קל יחסית, נולדה מעגלות שחוברו לפני כן לשוורים.
שיא השימוש במרכבות היה בתקופת הברונזה ובתקופת הברזל. אם העגלות שימשו בעיקר למשאות ולנסיעה אזרחית, המרכבה הרתומה לסוסים שימשה יותר לקרב. אבל השימוש במרכבות היה גם בעיתות שלום וגם למלחמה, למטרות צבאיות בלוחמה ובמקביל גם להובלה ולצרכים יומיומיים ואזרחיים.
המרכבה הייתה חידוש מדהים שסייע להתיישבות גם במקומות רחוקים יחסית ממים. אם לפניה נכבלה ההתיישבות האנושית לסביבות הנהרות בשל הצורך במים, הרי שהמרכבה סייעה עתה להעביר בקלות רבה כמויות של מזון וציוד למרחקים. הדבר אפשר לאבותינו לנדוד עם העדרים אל היבשה המרוחקת ממקורות המים.
למרכבה היו גלגלי חישור והסוסים בה ננהגו על ידי הרוכבים באמצעות רֶסֶן. לפני שהסוס בוית והפך לבעל חיים צייתן, הייתה הרכיבה בעיקר על חיות משק איטית כמו חמורים ופרדות ואלה, בניגוד לסוסים, נהגו לא פעם לסרב להתקדם.
עם השנים, לאחר שפרשים על סוסים תפסו את מקום המרכבות בשדה הקרב, השימוש בהן לא פסק, אם כי שימש בעיקר לאירועים טקסיים, בתהלוכות, בתחרויות שונות ולצרכי תחבורה מוגבלים יחסית.
במצרים העתיקה ובכנען שימשו המרכבות את האצילים ואת בעלי הממון או התפקיד שאפשר להם לזכות בה. במקרא למשל, הן מוזכרות כשמתוארת הצלחתו של יוסף בבית פרעה.
בשדה הקרב
בשדה הקרב המרכבה הקדומה הייתה מהירה מאוד, בעלת יכולת תמרון מרשימה ואיזון מצוין בין קלילות ויציבות.
השימוש במרכבה נע בין העברה של לוחמים אל שדה הקרב, ובקרב עצמו לתימרון ולהנעה בשדה הקרב עצמו של כוח האש.
כשהלוחמה הייתה כנגד כוחות שאינם מצוידים במרכבות, היה גם אלמנט פסיכולוגי בהסתערות המרכבות על החיילים הרגלים. תוך שימוש בסוג קדום של לוחמה פסיכולוגית, סביר שרבים מחיילי האויב הפשוטים נכנסו להלם ותפקדו הרבה פחות טוב, כשראו את המרכבות המהירות והבטוחות יחסית פושטות עליהם ומסתערות מולם.
בתקופות כה קדומות המרכבה הייתה כלי רכב צבאי כמעט מושלם, כי היא הציעה בסיס מעולה להפעלה של נשק. לא סתם נקרא בשם זה הטנק הישראלי "מרכבה", שרבים רואים כי את הטנק הטוב בעולם.
השימוש הקרבי במרכבות הוא בעיקר בתקופת הברונזה ובתקופת הברזל המוקדמת.
דוגמאות היסטוריות?
במאה 15 לפני הספירה, בניצחון שלו במגידו, לקח תחותמס השלישי מלך מצרים שלל רב של מרכבות כסף וזהב ואף מרכבות צבועות.
לפי ספר שמות, גם ביציאת מצרים רדף חיל פרעה אחרי בני ישראל בתור חיל רכב, ככל הנראה על מרכבות.
בכנען של תקופת ההתנחלות נלחמו הפלישתים והכנענים בחילות רכב כנגד בני ישראל. בספר יהושע מתואר שמרכבותיהם נקראו "רכב ברזל", ככל הנראה על שום החלקים עשוי הברזל במרכבות.
שימוש מסוים עשו אז גם במרכבת חרמש. זו הייתה מרכבה שלהבי ברזל יצאו מגלגליה אל הצד. כשמרכבה זו נסעה במהירות לעבר חיילי האויב היא קצרה בהם. אגב, בניגוד לצפי של ממציאי מרכבת החרמש ולחשש של חיילי הרגלים המאוימים, המרכבות הללו לא היו הצלחות גדולות מדי.
על פי כתובת שלמנאסר השלישי, גם בימי אחאב, שימשו מרכבות בחיל הרכב של צבאות ממלכת ישראל. אל קרב קרקר, בשנת 853 לפני הספירה, הביא אחאב 2000 מרכבות משלו לקואליציה שהיה ממגבשיה, כנגד ממלכת אשור. חבריו לברית הביאו מספרים קטנים של מרכבות, מה שמפגין את עוצמתו האדירה של צבא ישראל באותם ימים.
