מי פיתח את ממשק המשתמש הגרפי?
זה סיפור מופלא וכמעט בלתי נתפס, על חברת המדפסות זירוקס (Xerox), שמוכרת בעולם בזכות מכונות הצילום ומדפסות הלייזר שלה. במשך תקופה מסוימת, בשנות ה-70, בחנה החברה ופיתחה את ממשק השימוש הידידותי בעולם למחשבים, אבל ההנהלה של החברה לא הבינה מה יש בידיה ופספסה את אחת ההמצאות החשובות בתולדות הטכנולוגיה המודרנית.
לחברת זירוקס הייתה מעבדת חדשנות שכונתה "זירוקס פארק" (Parc), קיצור של "פאלו ארקו ריסרץ' סנטר". בחברה הזו עבדו, כבר בשנות ה-70, כמה מהנדסים מבריקים. הם עלו על רעיון נפלא, שפיתח בשנת 1963, אמריקאי בשם דאגלס אנגלברט מאוניברסיטת סטנפורד. הרעיון היה עכבר מגושם, ששני הגלגלים שבתחתיתו אפשרו לו להצביע על אובייקטים על המסך ולהפעילם.
היה זה ביל אינגליש מזירוקס פארק, שהחליף בכדור, את הגלגלים שהיו בתחתית העכבר. הוא הצליח לשפר את ההמצאה מאד ואנשי זירוקס גם פיתחו ממשק משתמש גרפי פשוט ונחמד. כך שהם השיקו, בסוף שנות ה-70, את מחשב ה"זירוקס סטאר" (Xerox Star) שלהם. זה היה מחשב בעל ממשק גרפי, שהקדים את מחשבי הקומודור והאטארי, אבל נכשל לגמרי במכירות.
ה"עכבר" של זירוקס היה מעין קופסה שמחוברת למחשב ובאמצעותה הפעילו המשתמשים פקודות במחשב, במקום להקליד ולזכור פקודות מילוליות וארוכות, עם פרמטרים אינסופיים ותחביר קשיח. הקופסה הזו הזכירה עכבר ולכן זכתה בכינוי Computer Mouse.
היה זה כשסטיב ג'ובס, מייסד אפל והמנכ"ל שלה, ביקר ב"פארק" של זירוקס וראה את הפרויקט הנסיוני שלהם. הוא הצליח להסתיר את התרגשותו ממה שראה, ביקש לקנות את העכבר וזירוקס אכן מכרה את זכויות השימוש לחברת אפל, בגרושים.
לאחר שג'ובס אחז בעכבר, פיתחו המהנדסים של חברת אפל ממשק משתמש ידידותי ופורץ דרך והחברה הוציאה לשוק את מחשב ה"ליסה", שנכשל גם הוא, מבחינה מסחרית. אבל דעתו של ג'ובס רק התחזקה, שהעכבר והממשק הגרפי הם העתיד. רק עם יציאתו לשוק של מחשב ה"מקינטוש" בשנת 1984 והמרכזיות של העכבר וממשק המשתמש הגרפי בו, הובהר עד כמה Apple הלכה לכיוון הזה. ג'ובס האמין שחדשנות יכולה ללכת יחד עם הצלחה מסחרית והפעם ההימור שלו השתלם.
ואכן, מחשב המקינטוש החדש שאפל הוציאה לשוק, ביחד עם העכבר, התפריטים, הכפתורים ושאר סממני הממשק הגרפי הנהדר שיצרה אפל בשבילו, כולם הפכו להצלחה מסחררת. העולם מחא כפיים ולא ממש זכר שמאחורי ההמצאה עומדת בכלל חברה אחרת.
בשנים הבאות יעתיקו מאפל את ההמצאה עוד חברות ובהדרגה היא הגיעה לכל מערכות ההפעלה בעולם המחשבים. מה שהיה פרויקט נסיוני, שאיש בזירוקס לא ידע מה לעשות איתו, הפך להצלחה עולמית ולתקן בלתי מעורער בתעשיית המחשבים. האמת תיוודע עם השנים, אבל ג'ובס ייתפס כגאון האמיתי, שהבין את הפוטנציאל של הקופסה המגושמת, שמחוברת בחוט למחשב והפכה את השימוש במחשב לנחלת הכלל, במקום למשהו שרק "חנונים" יודעים לעשות...
זה סיפור מופלא וכמעט בלתי נתפס, על חברת המדפסות זירוקס (Xerox), שמוכרת בעולם בזכות מכונות הצילום ומדפסות הלייזר שלה. במשך תקופה מסוימת, בשנות ה-70, בחנה החברה ופיתחה את ממשק השימוש הידידותי בעולם למחשבים, אבל ההנהלה של החברה לא הבינה מה יש בידיה ופספסה את אחת ההמצאות החשובות בתולדות הטכנולוגיה המודרנית.
לחברת זירוקס הייתה מעבדת חדשנות שכונתה "זירוקס פארק" (Parc), קיצור של "פאלו ארקו ריסרץ' סנטר". בחברה הזו עבדו, כבר בשנות ה-70, כמה מהנדסים מבריקים. הם עלו על רעיון נפלא, שפיתח בשנת 1963, אמריקאי בשם דאגלס אנגלברט מאוניברסיטת סטנפורד. הרעיון היה עכבר מגושם, ששני הגלגלים שבתחתיתו אפשרו לו להצביע על אובייקטים על המסך ולהפעילם.
היה זה ביל אינגליש מזירוקס פארק, שהחליף בכדור, את הגלגלים שהיו בתחתית העכבר. הוא הצליח לשפר את ההמצאה מאד ואנשי זירוקס גם פיתחו ממשק משתמש גרפי פשוט ונחמד. כך שהם השיקו, בסוף שנות ה-70, את מחשב ה"זירוקס סטאר" (Xerox Star) שלהם. זה היה מחשב בעל ממשק גרפי, שהקדים את מחשבי הקומודור והאטארי, אבל נכשל לגמרי במכירות.
ה"עכבר" של זירוקס היה מעין קופסה שמחוברת למחשב ובאמצעותה הפעילו המשתמשים פקודות במחשב, במקום להקליד ולזכור פקודות מילוליות וארוכות, עם פרמטרים אינסופיים ותחביר קשיח. הקופסה הזו הזכירה עכבר ולכן זכתה בכינוי Computer Mouse.
היה זה כשסטיב ג'ובס, מייסד אפל והמנכ"ל שלה, ביקר ב"פארק" של זירוקס וראה את הפרויקט הנסיוני שלהם. הוא הצליח להסתיר את התרגשותו ממה שראה, ביקש לקנות את העכבר וזירוקס אכן מכרה את זכויות השימוש לחברת אפל, בגרושים.
לאחר שג'ובס אחז בעכבר, פיתחו המהנדסים של חברת אפל ממשק משתמש ידידותי ופורץ דרך והחברה הוציאה לשוק את מחשב ה"ליסה", שנכשל גם הוא, מבחינה מסחרית. אבל דעתו של ג'ובס רק התחזקה, שהעכבר והממשק הגרפי הם העתיד. רק עם יציאתו לשוק של מחשב ה"מקינטוש" בשנת 1984 והמרכזיות של העכבר וממשק המשתמש הגרפי בו, הובהר עד כמה Apple הלכה לכיוון הזה. ג'ובס האמין שחדשנות יכולה ללכת יחד עם הצלחה מסחרית והפעם ההימור שלו השתלם.
ואכן, מחשב המקינטוש החדש שאפל הוציאה לשוק, ביחד עם העכבר, התפריטים, הכפתורים ושאר סממני הממשק הגרפי הנהדר שיצרה אפל בשבילו, כולם הפכו להצלחה מסחררת. העולם מחא כפיים ולא ממש זכר שמאחורי ההמצאה עומדת בכלל חברה אחרת.
בשנים הבאות יעתיקו מאפל את ההמצאה עוד חברות ובהדרגה היא הגיעה לכל מערכות ההפעלה בעולם המחשבים. מה שהיה פרויקט נסיוני, שאיש בזירוקס לא ידע מה לעשות איתו, הפך להצלחה עולמית ולתקן בלתי מעורער בתעשיית המחשבים. האמת תיוודע עם השנים, אבל ג'ובס ייתפס כגאון האמיתי, שהבין את הפוטנציאל של הקופסה המגושמת, שמחוברת בחוט למחשב והפכה את השימוש במחשב לנחלת הכלל, במקום למשהו שרק "חנונים" יודעים לעשות...
