מחשב אישי שולחני מורכב לרוב מהמחשב עצמו, החלק שאחראי על עיבוד הנתונים. בנוסף לו ע"ש את המסך, המקלדת והעכבר.

בעולם הגדול בונות חברות המחשבים המובילות את המחשבים כבר במפעל. מדובר בפסי ייצור גדולים שבהם מורכבים חלקים שחברות אלה קונות ממפעלים שונים.

יש מפעלים המתמחים בלוחות אם, אחרים מתמחים בכרטיסי מסך, יש מפעלים שמייצרים את ספק הכוח החשמלי וכך הלאה.

את המחשב מרכיבים לא פעם מחלקים שונים, של יצרנים שונים. מחשבים שולחניים בישראל נמכרים לרוב כך. יש רשתות וחנויות מחשבים שמעדיפות לרכוש את החלקים ולהרכיב בעצמם את המחשבים וכך הם יוצרים מחשבים זולים יותר ללקוחות ומרוויחים יותר.


הנה סרטון שמתאר פס ייצור של מחשבים ניידים:

https://youtu.be/O9vO_CVNXlg


וייצור מחשב המק פרו במפעלי חברת אפל:

http://youtu.be/IbWOQWw1wkM

"אין כל סיבה שלאדם פרטי יהיה מחשב בבית" אמר קן אולסן (Ken Olsen), מי שהיה נשיא ומייסד חברת Digital.

זה היה בשנת 1977 וחברת "דיגיטל" של אז הייתה מחברות המחשבים החשובות בעולם. ברור שמנהל של חברה שהתבססה על מחשבים לארגונים ועסקים, לא ראה בעין יפה את המחשב האישי. הרי מחשבים אישיים נוצרו אז בידי חנונים שמרכיבים את המחשב לבד, מחלקים אלקטרוניים שהם קונים בחנויות לרכיבי חשמל ואלקטרוניקה.

האיש טעה בגדול כמובן. הוא, שביחד עם הרלן אנדרסון ייסד את חברת DEC ("דיגיטל"), הביא אותה ב-35 שנים שניהל אותה למעמד של חברת המחשבים השנייה בגודלה בעולם.

מי יכול היה לשער ש-40 שנה לאחר מכן יהיה מחשב אישי כמעט בכל בית פרטי, בעוד שחברת דיגיטל כבר לא תהיה קיימת?

כי בדיוק אותה מגמה שהוא לא הבין, זו של המחשבים האישיים, הייתה זו שבהמשך עתידה לחסל את החברה שהוא ניהל. גם הזינוק המטורף של שוק המחשבים האישיים וגם הריכוזיות של חברת דיגיטל, שבניגוד למגמה העולמית התעקשה לייצר בעצמה את כל המחשבים שלה ואת כל התוכנות בשבילם - כל אלו הביאו את אולסן לבסוף להתפטר, כשחצי עשור אחר כך, החברה נמכרה לחברת קומפאק, שבהמשך נעלמה אף היא.


הנה סרטון לזכרו של אולסן - האיש שלא חזה היטב את העתיד של עולם המחשבים:

https://youtu.be/MYIjz1buntQ


והשינוי הנוכחי שעובר על תעשיית המחשבים, במעבר לסמארטפונים וטבלטים:

http://youtu.be/gun51PZ053Q?t=13s

פיקסל (Pixel) הוא נקודת צבע. מליוני נקודות צבע כמוה מרכיבות את התמונה הגדולה על מסך הטלוויזיה או המחשב. פירוש המילה הוא מעין קיצור באנגלית של המושג "המרכיב של התמונה" (Picture Element) באנגלית.

הרכבי העוצמות של 3 הצבעים האפשריים בפיקסל הם 256 רמות לכל צבע וכך מאפשרים ליצור מעל 16 מליון צבעים!


כך מרכיבים צבעי היסוד בפיקסלים את הצבעים של כל פיקסל בתמונה שעל המסך (עברית):

https://youtu.be/XsOZsl_EcWg?t=8s&end=1m52s


כך ניתן לשנותם ובכך לערוך תמונות בתוכנות עריכה:

http://youtu.be/2-stCNB8jT8


וקדימון סרט הפעולה המצחיק גם אם ילדותי "פיקסל":

https://youtu.be/XAHprLW48no

"הדיו האלקטרוני" (e- ink) הוא כינוי לטכנולוגיה שמאפשרת ייצור של ספרים אלקטרוניים. הדיו האלקטרוני מחקה את הדיו המודפס על גבי דף - הוא נוח לקריאה, צורך מעט חשמל רב ומאפשר לצפות בו מכל כיוון. יש הקוראים לשיטה הזו "נייר אלקטרוני".

בשונה מהטכנולוגיה של מסכים רגילים, בה התמונה שאנו רואים מורכבת מנקודות מוארות רבות, שמהן מורכבת התמונה שעל המסך, טכנולוגיית הדיו האלקטרוני עושה פעולה קצרה אחת בכל פעם. כל שינוי של התמונה שעל המסך רק מניע עליו חלקיקים למקום אחר. אותם חלקיקים יושבים בתוך כל נקודה על המסך. יש מהם חלקיקים לבנים ויש חלקיקים שחורים. כשהתמונה מחייבת שהנקודה תהיה שחורה, עולים החלקיקים השחורים למעלה והלבנים צונחים למטה ולא נראים. כשהפיקסל צריך להיות לבן, הפעולה תהיה הפוכה והשחורים ייעלמו למטה.

ומכיוון שדפדוף לעמוד הבא בספר, או מעבר לתצוגה של מסך אחר באתר, הן פעולות רגעיות וקצרות מאוד, השינוי יתבצע וזהו. וזה היתרון הנוסף בטכנולוגיה הזו. כי מרגע שהחלקיקים "השתנו בכל נקודה על המסך לגוון הנכון", הם אינם זקוקים יותר לאנרגיה כדי להיראות. לכן, הדיו האלקטרוני הוא חסכוני באנרגיה ומאפשר לקרוא את הטקסט לאורך זמן, מבלי לצרוך חשמל נוסף לזה שצרכה פעולת הדפדוף למשל.

אגב, בנוסף לצריכת המתח הנמוכה של הטכנולוגיה הזו, גם הקריאה במסכים כאלו היא נוחה וקלה יותר לעיניים.

בשנים האחרונות פותחה גם תאורה שאפשר להפעיל על מסכים כאלה. מדובר בפיתוח חדש יותר והוא נועד לאפשר לאנשים לקרוא את הספרים שלהם גם בחדר חשוך לפני השינה, מתחת לכיפת השמיים, או בחלל אפלולי.

שני סוגי החלקיקים הללו על המסך, הוא גם הסיבה לכך שמרבית מסכי הדיו האלקטרוני הם מסכים ללא צבעים. הטכנולוגיה שמאפשרת צבעים היא מאוד בסיסית עדיין.

בזכות הדיו האלקטרוני ניתן היה להמיר מיליוני ספרים ישנים לגירסאות אלקטרוניות שקל להפיץ דרך האינטרנט לכל פינה בעולם. קוראים אלקטרוניים כמו Kindle משתמשים בדיו האלקטרוני כדי לאפשר הפצה של ספרים אלקטרוניים ברשת.

בעתיד מעריכים המומחים שהדיו האלקטרוני ישמש לכרטיסי אשראי, מסכים דינמיים ניידים, תצוגה למכשירי "האינטרנט של הדברים" ועוד המון שימושים. בתחום החינוך מעריכים שהדיו האלקטרוני יאפשר סוף סוף להיפטר מהילקוטים הכבדים מצד אחד ומהמחשבים מלאי הגירויים והסחות הדעת, מהצד השני.


הנה הסבר של טכנולוגיית הדיו האלקטרוני (עברית):

https://youtu.be/Okg8QKSqsOU?t=75&end=2m33s


כך פועלת טכנולוגיית הדיו האלקטרוני E Ink:

http://youtu.be/Oqu1--AzM7U


הספר האלקטרוני, או הקורא האלקטרוני, שהוא המוצר הכי מזוהה עם הדיו האלקטרוני:

http://youtu.be/3cktgAwu3AE


הדיו האלקטרוני הצבעוני שיש מירוץ גדול לפיתוחו:

http://youtu.be/0VmCrblDMlc


ושמלות המבוססות על נייר אלקטרוני (עברית):

https://youtu.be/yFcSbGBBLMg?t=9s&end=1m57s

"דיברתי עם מיטב החוקרים ואני יכול להבטיח לכם שעיבוד נתונים זה סתם גימיק אופנתי שלא יחזיק מעמד שנה!"

כשעורך ספרי העסקים בהוצאת הספרים הנחשבת Francis Hall אמר את המשפט שלמעלה בשנת 1957 וזלזל בעיבוד הנתונים הממוחשב, הוא עשה את אחת הטעויות הגדולות בתולדות העולם העסקי.

פחות מ-20 שנה לאחר מכן כל העסקים הגדולים בכל העולם הפכו לגופים ממוחשבים ו-10 שנים נוספות אחרי כן גם עסקים קטנים אימצו בהמוניהם את בסיסי הנתונים והחישובים שבצעו המחשבים.

כיום ישנם מחשבי על שיודעים לעשות דברים בלתי נתפסים והעתיד עוד לפניהם. בינה מלאכותית, ביג דאטה, למידת מכונה ולמידה עמוקה - אלה רק חלק מהדברים המדהימים שעושים היום מחשבים, שהיו אמורים לפי ה"נבואה" ההיא להיות גימיק ותו לא...


הנה ווטסון של יבמ, מחשב העל הראשון שהביס מתחרים אנושיים בחידון הטלוויזיה ג'יופרדי והראה את העתיד של הבינה המלאכותית:

https://youtu.be/P18EdAKuC1U


הרצאה של האדם שהובס בידי ווטסון (מתורגם):

https://youtu.be/b2M-SeKey4o?long=yes


והרצאה על ווטסון והג'יאופרדי בטלוויזיה (עברית):

https://youtu.be/XGLmbXDEEdw?t=79s?long=yes

לוח מודעות הוא אחד העזרים בחיינו שכמעט ולא השתנה לאורך חצי האלף האחרון. מעט מאד שינויים היו במשטח שעליו מדביקים מודעות כתובות או מודפסות לציבור. אבל לוח המודעות של העתיד עומד להשתנות כליל. הוא יהיה כנראה אינטראקטיבי, כלומר הוא יאפשר לקורא המודעות לנווט, להתעניין ולחקור את המידע שכתוב במודעות האלקטרוניות שיופיעו עליו. יהיו בו ככל הנראה אפשרויות לביצוע פעולות, כמו הזמנת כרטיסים מידית למופעים ואירועים שפורסמו בו, הרשמה לפעילויות ומקומות שפרסמו חוגים או קורסים לציבור וכדומה.

בעולם של לוחות מודעות אלקטרוניים דיגיטליים, כמובן שגם קישור לאתר המפרסמים יוכל להופיע, אם כי סביר שהוא יעמיד את הקורא למשך זמן רב יותר אל מול לוח המודעות החדשני. לכן, יותר סביר שהקישור יהיה לדף אינטרנט שבו יוזמן להשאיר את פרטי הקשר אליו ולקבל מידע נוסף על השירות או המוצר שפורסמו.

עם המסכים הגמישים שהולכים ונכנסים כבר בימינו לטלפונים המתקפלים, די סביר שלוחות המודעות המציגים כבר היום וידאו יתפרסו גם למודעות וידאו, ש"יודבקו" על הלוח וישדרו סרטי וידאו, כמו בסרטון השלישי, שהוא וידאו קליפ של זמרת הג'אז דיאנה קרול, אבל מנבא היטב את העתיד של לוח המודעות העתידי.


הנה סקיצה של לוח מודעות בעתיד:

http://youtu.be/QmXfEgB9vBo


אולי יהיו מסכים בכל מקום, שיודעים לתרגם אוטומטית, להציג נתונים על פי השיחה ועוד:

http://youtu.be/We-gJo87xw8


ועם המסכים הגמישים ואולי אף המתקפלים ניתן יהיה לייצר מודעות ופרסומות כמו זו שבקליפ של דיאנה קרול:

https://youtu.be/Yr8xDSPjII8


או לקבל לוח פרסום תלת ממדי כמו הדבר המדהים הזה:

https://youtu.be/oYCgyG2rkOM

שיחות וידאו (Video calls) מתקיימות בימינו בכל יום ברחבי העולם מיליוני פעמים. הרעיון אינו חדש ומכשירים כאלו כבר נוסו במכשיר הווידאו פון שפותח בשנות ה-50 של המאה הקודמת.

כמובן שהטכנולוגיה של היום, זו המבוססת על רשת האינטרנט, היא הבשלה והאמינה ביותר. תוכנת סקייפ המצליחה היא המוצר הבשל והמצליח ביותר בשיחות וידאו להמונים. תוכנת הזום (Zoom) של עידן הקורונה המחישה עד כמה שיחות ועידה יכולות לשמש בתכנון נכון גם את עולמות החינוך, העסקים והניהול ואפילו בתנאי משבר וריחוק חברתי.

בתחום העסקי שיחות הווידאו הן בעיה משמעותית הרבה יותר. החל מנושא הפרטיות, או ליתר דיוק הסודיות, כמו גם בשל הצורך לנהל שיחות ללא עיכובים גדולים במשך הזמן שהווידאו עובר בין המשוחחים והצורך בשיחות מרובות משתתפים - בתקופת הקורונה למדנו שכל אלה הופכים את שיחות הווידאו הארגוניות לנושא נפרד ומורכב אף יותר.

בעתיד ניתן יהיה לנהל שיחות בארבע עיניים וישיבות עם אנשים שנמצאים בארצות אחרות באותה הקלות שבה פוגשים חבר מהבניין הסמוך. אחת הטכנולוגיות המעניינות שמבטיחה זאת היא הטלפרזנס (Telepresence), תחום שבו ייראו משתתפים שמצויים בחו"ל ובמרחקים של אלפי קילומטרים, כאילו היו בחדר.

כבר היום מדובר על שילוב של הולגרמות של משתתפים רחוקים בחדר, בישיבות ואפילו במפגשים משפחתיים. מצלמת וידאו באיכות גבוהה וקידוד מיוחד המאפשר העברת נתונים מהירה ואיכותית יאפשרו את הצפייה המדוברת בהולוגרמות של משתתפים הנמצאים מעבר לים, בשידור חי ונוכח מתמיד.

כבר היום ובהמשך לגילויים שסיפק לתעשיה עידן הקורונה, מפתחות חברות שונות חדרי ישיבות וירטואליים ומבוססי הולוגרפיה, שיאפשרו שיחה טבעית משיחת וידאו של ימינו. ההבדל המהותי יהיה שבמקום לראות את הפרטנרים שלכם לפגישה או לישיבה על המסך בשיחת וידאו, תראו אותם נכנסים לחדר ויושבים אל מול השולחן שלידו גם אתם יושבים.

צריך יהיה כמובן להתגבר על חסמים כמו רוחב הפס הנדרש על מנת שנקבל תמונה תלת מימדית ברורה, המתעדכנת בזמן אמת. נדרשת לכך מהירות של לפחות פי 200 מהמהירות המקסימלית שמתאפשרת כיום בשידור וידאו דרך האינטרנט בעולם.

יהיה גם צורך בשיפור והוזלת התשתית להצגת התמונה ועיבודה בזמן אמת. לשם כך דרושים מעבדים חזקים וכרטיסים גרפיים משופרים. נכון לעכשיו ההולוגרמות שמציגות דמויות ממרחקים, בעיקר מזמנים שלא ישובו עוד, יוותרו נחלתם של כוכבי פופ מתים ועשירי עולם שמחזיקים לשם כך צעצועים טכנולוגיים יקרים להחריד.


הנה שיחות הווידאו של עידן הקורונה ומהי בעיית איכות הצליל בהן (עברית):

https://youtu.be/kUsE9bf_6gY


בשנות ה-60 פותח הפיקצ'ר פון שכמעט הבשיל:

https://youtu.be/WzdCKBZP4Jo


מכשיר וידאופון משנות ה-90:

https://youtu.be/HRLv3N7Fa5E


טכנולוגיית שיחות וידאו של ההווה:

http://youtu.be/TV7M0Kluyp4


תוכנת סקייפ שבה משוחחים בוידאו עם מי שרוצים והיא אפילו מתרגמת (עברית):

http://youtu.be/LKB3FdgjexU


מסכי העתיד השקופים מבטיחים לאפשר למשוחח להיטמע בחדר:

https://youtu.be/pD692WIY1m0


והנוכחות-מרחוק, הטלפרזנס, של ההווה והעתיד:

http://youtu.be/A0r4Ers-58g

מסכי המחשבים ומחשבי הלוח, הטאבלטים, הולכים ונעשים דקים. גם עולם הטלוויזיות הולך לכיוון של המסך הדק ביותר. סביר להניח שמסכי העתיד יהיו גמישים וזה כיוון אחד של התפתחות הטכנולוגיה בתחום זה בעתיד, אבל עד גבול מסוים הם גם יהיו דקים יותר.

כבר היום יש מסכים שאינם גמישים והם דקים להפליא. הם גם מאפשרים ליצור מכשירים כמו סמארטפונים וטאבלטים שהם דקים להפליא.


הנה מסכים דקיקים שפותחו על ידי יצרנית מסכים יפנית:

http://youtu.be/2yGsWT9wfck


המחשב הנייד הדק ביותר בעולם, בעובי של 10.4 מילימטרים:

https://youtu.be/pe4u7anS28g


הסמארטפון הדק בעולם - Oppo R5:

https://youtu.be/3OAQUcQqDD0


והטאבלט הדק בתבל לשנת 2015:

https://youtu.be/Vh_tJyM1bW4

אצטדיון ארנה קורינתיאנס (Arena Corinthians) בסאו פאולו בברזיל אינו מבנה האצטדיון הגדול ביותר. אפילו בברזיל הוא במקום ה-11 בגודלו, בין מגרשי הכדורגל.

אבל ב-2015 מותקן בו מסך הווידיאו הגדול בעולם הוא בהחלט מרשים. כל חזית האצטדיון הזה היא מסך וידאו אחד גדול - יש בו 34 אלף נורות LED, המציגות תמונת מסך בגובה 20 מטרים וברוחב של 170 מטרים!


הנה מסך הלד העצום בפורטוגזית:

https://youtu.be/36vhoTutjCs


כך הוא נבנה כחלק מבניית האצטדיון:

https://youtu.be/3Mn_I01b0Vg


כך תוכנן מסך הוידאו כחלק מתכנון קיר המבוא של אצטדיון ארנה קורינתיאנס:

http://youtu.be/7JxnLzAYntk


וקיר הווידאו של קניוח בדובאיי שעבר אותו בגודלו בהמשך:

https://youtu.be/HgIDdUcKxHw

מִקְלֶדֶת המחשב היא מערך קלידים שמשתמשים בו כהתקן קלט להזנת טקסט ותפעול, לצד העכבר, של המחשב.

בנוסף לכתיבת טקסטים, משתמשים במקלדת כזו גם לצורך הגישה המהירה לתוכנות במחשב, להזנה של סיסמאות ולתפעול המחשב בכללי. לכן כוללת מקלדת זו כ-100 מקשים, מכילה את האותיות, הספרות, סימני הפיסוק ושלל הסימנים ההכרחיים לתפעול המחשב, דוגמת השטרודל "@", הדולר "$") ומקשי ה-Ctrl, טאב ומקש הפונקציה (Fn).

מקלדת המחשב נולדה ממכונת הכתיבה. משום כך היא גם ירשה ממכונת הכתיבה את סידור המקלדת הנהוג בה כיום. הסידור הזה נקרא QWERTY, על שם מערך המקשים שלו, כלומר שורת הקלידים הראשית שמשמאל למעלה.

המקלדת הסטנדרטית למחשב היא מקלדת חוטית, המתחברת אליו באמצעות כבל USB.

יש גם מקלדות אלחוטיות המתאימות למי שלא אוהבים כבלים על השולחן ולמי הניידות חשובה להם. ביניהם יהיו משתמשים בטלוויזיה חכמה ומי שמשתמשים במחשב סלוני המחובר למסך טלוויזיה או למסך גדול (HTPC).

עוד סוג חשוב של מקלדת היא המקלדת הארגונומית. המקלדות ארגונומיות הן נוחות הרבה יותר לעבודה לאורך זמן. בכך הן שומרות על בריאות שורש כף היד של המשתמש. בעלי בעיות אורתופדיות בכפות הידיים חייבים אותן ומי שעובדים שעות רבות על המחשב - כדאי שיאמצו אותן.

ז'אנר נוסף של מקלדות, היא מקלדת המולטימדיה. במקלדות מולטימדיה יש גם מקשים להפעלת נגני המדיה ותוכנות לנגינת מוסיקה וסרטונים. מקלדות כאלה גם כוללות מקשים לשליטה על עוצמת השמע ונגינת המוסיקה והווידיאו.


הנה אנבוקסינג (פיתחת חבילה) של מקלדת מחשב מודרנית שנקנתה ברשת (עברית):

https://youtu.be/zvtlKtvwNfI


מקלדת אלחוטית לדוגמה:

https://youtu.be/RgRnFeUPR2Y


מקלדת אלחוטית לטלוויזיה חכמה (עברית):

https://youtu.be/CKSf5RddkUo?t=57s


על הבדלי סידור הקלידים במקלדת המחשב (עברית):

https://youtu.be/OySK3gHnlkE


וראו את ה-Raspberry Pi 400, מקלדת עם מחשב מובנה זעיר בשם רספברי פיי:

https://youtu.be/0E9qZNk9D_M

ביטים, או באנגלית bits הן יחידות זעירות במחשב, שיש מיליארדים כמותן במעבד המרכזי של כל מחשב, שעון או טלפון חכם, טאבלט וכדומה.

היחידות הללו הן טרנזיסטורים, רכיבי המחשב שהיום הם הכי בסיסיים והכי זעירים. הם יכולים להיות באחד משני המצבים - או טעונים בחשמל או ללא חשמל. איתם בעצם מדברות שפות התכנות השונות, כשהן מוסבות לשפת מכונה, בערכים של 0 ו-1.

אגב, השמות של אותם ערכים של 0 ו-1 באים מאנגלית בה קוראים להם bits, קיצור של binary digits. השם הזה הועתק לעברית בתור "ביטים", או למילה העברית שלה - "סיבית", קיצור של סִפְרָה בִּינָרִית.

ככל שיש במחשב יותר ביטים, הוא יכול לייצג מספרים הרבה יותר גדולים. כך יהיו גם החישובים שהוא יוכל לבצע במספרים יותר גדולים והמשימות - מורכבות הרבה יותר.

כל מכשיר דיגיטלי מתבסס על הביטים הללו. תוכלו ללמוד עליהם בתגית "שיטה בינארית".


#בחנו את עצמכם
איזה מספר עשרוני (רגיל) מיוצג בערך הבינארי של 01000?

וכמה זה 10101 במספר עשרוני?

עכשיו נסו לייצג את גילכם במספר בינארי. כמה יצא? ובני כמה אתם באמת?


הנה הדגמה והסבר שמדגימים את החישובים שניתן לעשות במחשב בן 5 ביטים (עברית):

https://youtu.be/WYkkkM6vCx0


וכך הביטים או הסיביות באים לידי ביטוי בטרנזיסטור (מתורגם):

https://youtu.be/IcrBqCFLHIY

נכים רבים לא יכולים להשתמש במקלדת, גם לא במקלדת ברייל, כדי לתקשר עם המחשב. למען מי מהם שיכולים להניע עת עיניהם בלבד המציאו את "טכנולוגיית מבט העין", באנגלית "איי גייז" (Eye gaze).

הטכנולוגיה והמכשירים העושים בה שימוש יכולים לסייע לאנשים החיים עם מחלות כמו ALS או שיתוק מוחין. הם מאפשרים להם להשתמש במבט ממוקד אל חלקים שונים על המסך שבהם יש אפשרויות שונות. המצלמה מזהה להיכן מבטם מופנה בכל רגע, מצפצפת והמשתמש מבין שהוא או היא יכולים להזיז את מבטם למקום אחר על המסך, צפצוף וכך הלאה.

כך ניתן להם לבחור פקודות, משפטים, מילים ואפילו אותיות, בשיטה שקיבלה את הכינוי "Look to Speak".

טכנולוגיה זו היא טכנולוגיה מתפתחת. מה שהיא מאפשרת למשתמשים בעלי מוגבלויות היא לשוחח ולתקשר עם אחרים, לגלוש באינטרנט ואפילו להפעיל תוכנות שונות. כל זאת באמצעות יצירת אינטראקציה עם מכשיר שפותח לשם כך ובאמצעות תנועות העיניים בלבד.

חוץ מזיהוי מדויק של כיוון העין, טכנולוגיית מבט עין משלבת לא פעם גם למידת מכונה, ככל הנראה על מנת לבצע חישובים מתוחכמים במיוחד ולזהות ולדייק את המבט אל המסך, לפי ההקשר בשיחה, תחומי העניין וכדומה. למידת המכונה מאפשרת גם להקטין ככל האפשר את כמות השגיאות שהמערכת עושה.


הנה הסבר לטכנולוגיית מבט העין אל המסך:

https://youtu.be/Y7_f-pR8SBY


כך היא פועלת:

https://youtu.be/cebhcHQf_JI?t=26


פירוט על מבט העין שנקלט בזווית של המבט אל המסך:

https://youtu.be/CB9rZFnm__E


טכנולוגיית ה-MyGaze זמינה למשחקים ותקשורת במבט עין ולא רק לבעלי מגבלות:

https://youtu.be/rr3FIWMCuto


ואולי בעתיד ננווט כך במערכת ההפעלה:

https://youtu.be/P8a46q6u8_s

דמיינו מטוסים פתוחים שכמעט כל הקירות שלהם הם חלונות. לא מאמינים שהם יהיו חזקים מספיק? - אז דמיינו שהקירות הללו הם מסכי ענק באיכות וברזולוציה מדהימה.

דמיינו שאתם רואים את כל מה שבחוץ אבל בפנים ומרגישים שאתם מרחפים בשמיים וכמעט, אבל כמעט, נופלים.. עכשיו דמיינו שמישהו מחליף את הנוף ובשנייה אתם מוצאים את עצמכם טסים בחלל החיצון. דמיינו שאתם רואים על המסכים האלה חוויות תלת-ממדיות מהממות, אפשרויות של מוצרים לקנייה בדיוטי פרי (במקום העגלה החבוטה של הדיילים), דמיינו שאתם יכולים לבחור סרט שיוצג על חלק מהקיר שליד המושב שלכם. וזו רק ההתחלה, כי הדמיון והטכנולוגיה עשויים להיפגש מהר משאתם חושבים.

ולכו תדעו אם זו לא ההקדמה לבתים שקופים שבהם תוטמע הטלוויזיה בקירות ותאפשר לצפות בתכניות, אבל גם אם אם "לעבור" למקומות כמו אי בודד, לב יער או פנטהאוז יוקרתי במנהטן.


הנה אפשרות של מטוס הנוסעים מהעתיד ומבפנים:

http://youtu.be/cAGT5A589xE


מסכי ענק שמקרינים את השמיים שבחוץ או את החלל ועוד:

http://youtu.be/HvYsHOzWUY8


פרסומת לרעיון החדשני הזה:

http://youtu.be/afGL5GX6avs


והסבר בעברית:

https://youtu.be/xxFsf7tmUAk?t=4m18s&end=5m32s

דיסקט (Floppy disk), או תקליטון, היה אמצעי לאחסון נתונים בצורת מידע דיגיטלי. במיוחד שימש הדיסקט, שבאנגלית נקרא פלופי דיסק, לגיבוי קבצי מחשב.

המידע בדיסקט נשמר על דיסקה שטוחה מחומר פלסטי, שהייתה מצופה בשכבה של חומר שאותו ניתן למגנט. המגנטיות הייתה הפעולה שאפשרה את שמירת המידע עליו.

בתקליטונים החלו לעשות שימוש מסחרי בשנת 1971 ותוך זמן קצר הם החליפו את השימוש בכרטיסי הניקוב, שעד אז שימשו לשמירת מידע ממוחשב. בשנות ה-80 וה-90 הם היו נפוצים מאוד ואפשרו את מהפכת המחשבים האישיים.

לאחר שנים של שימוש בדיסקטים גדולים, הציגה חברת סוני את הפלופי דיסק הקומפקטי בשנת 1981. בקוטר של 3.5 אינץ', הוא היה קטן ונוח יותר. עם הזמן הוא הלך והחליף את הדיסקטים השחורים והמוכרים בגודל ה-5.25 אינץ'.

אבל מטבע הדברים גם דיסקט ה-3.5 אינץ' הלך ונעלם. זה היה בסוף שנות ה-90, ככל שטכנולוגיות חדישות יותר, דוגמת הדיסקים לצריבה, הדיסק און קי, כונני הפלאש שנקראו גם כונני ה-USB, הלכו ודחקו את רגליו.

הקברן הרשמי של הדיסקט היה, אגב, סטיב ג'ובס. כשאפל בראשותו הוציאה את מחשב ה-iMac, המחשב שסימן את תחילת הקאמבק של החברה, זה שיביא אותה בתוך עשור למעמד-על בעולם הטכנולוגיה.

אז כשה-iMac יצא הופתעו כולם לגלות שאין בו כונן דיסקטים. "אין צורך בו יותר" הפטיר ג'ובס ביובש והמשיך הלאה. כשהמחשב החדש הפך להצלחה מסחררת ובאו אחריו עוד ועוד מקים ללא כונן דיסקטים, הבינו גם המתחרים, כמו שתמיד קרה כשג'ובס פרץ דרך, עד כמה הוא צדק.

אגב, הדיסקטים היו פעם כל כך משמעותיים עד שהביטוי "להחליף דיסקט" הונצח בתרבות השיח. משמעותו היא להתעדכן, להבין שהשתנו הדברים והזמנים. לכן תשמעו פוליטיקאים המציעים לא פעם זה לזה "להחליף דיסקט", כלומר לשנות את דרך המחשבה ולהבין שדברים השתנו ומחייבים חשיבה חדשה.


הנה הדיסקט:

https://youtu.be/QqpR44hOD3U


הפלופי דיסק שיחליף אותו:

https://youtu.be/_Rc6i169FS0


ויש לא מעט שמתגעגעים אליהם:

https://youtu.be/z9tENHe19gk

תעשיית הטלוויזיה מחפשת כל הזמן ריגושים חדשים. אחרqי שגל טלוויזיות התלת-ממד קצת מיצה את עצמו, הגיעו המסכים הקעורים. הללו מנסים לעטוף את הצופה ולהגביר את החוויה של הצפיה באמצעות תחושה של עומק.

בתחום הסלולארי יש יתרונות נוספים למסך הקעור, במיוחד בכך שמסך הסמארטפון מוגן יותר מנפילות ושריטות מהמשטח שעליו הונח.


הנה המסך הקעור כפי שהוא קיים היום:

http://youtu.be/XPRE4CprD8Q


התכונות של המסך הקעור:

https://youtu.be/9Ijjf6r86-o


פרסומת ברוח הסרט "גלדיאטור" לאחד הדגמים הראשונים של הטלוויזיות הקעורות:

https://youtu.be/BwEeXJMhgxg


על סמארטפונים עם מסך קמור, שהעיקרון בו זהה - מסך בעל אפשרויות כיפוף:

https://youtu.be/Q6QyrMTD4Ho


ומומחה חביב ואוהב אוכל שמסביר כמה שהקעור הוא המיותר החדש:

http://youtu.be/8Oeq0VbVCEs

כונן ה-SSD, ראשי תיבות של Solid-State Drive, הוא אמצעי אחסון מידע חדשני יחסית, שמורכב מרכיבי זיכרון, שהם ללא חלקים נעים.

מאז אמצע העשור הראשון של המאה ה-21, הולך כונן Solid State ומחליף את הכונן הקשיח המכני, הדיסק הקשיח והמגנטי, בעל החלקים הנעים, שכולנו מכירים מהמחשבים הוותיקים. האחרון סובל בדרך כלל מבלאי מהיר יותר מזה של ה-SSD ומאמינות פחות טובה משל כונן ה-SSD.

כונן ה-Solid State Drive מורכב משבב זיכרון ולצידו בקר, המנהל את זרימת הנתונים בין הכונן לבין המחשב. בהיותו מורכב ללא חלקים נעים ומכניים, הוא בעל שרידות רבה, למעט מקרים מסוימים ונדירים יחסית, בהם אורך חייו של התקן ה-SSD עלול להיות קצר אף יותר מזה של הכונן הקשיח.

כדי לשלב כונני SSD במחשבים שנבנו במקור לדיסקים קשיחים מכניים, מדמים כונני ה-SSD דיסקים מכניים, באמצעות מנגנון וירטואליזציה שמותקן בבקר שלהם.


#סוגי הזיכרון ב-SSD
כמו הדיסק און קי ורכיבי זיכרון הבזק (Flash) דומים, גם כונן SSD הוא ברוב המקרים בעל זיכרון בלתי נדיף. כלומר המידע נשאר אגור בו גם במקרה של הפסקת חשמל. ועדיין, במקרים נדירים הוא יכול להופיע גם כזיכרון נדיף, בו ניתוק מהחשמל יכול לגרום למחיקת המידע, כמו בזכרונות ROM שבמחשב.

יש גם זיכרון נדיף המצויד בסוללה, שיתרונו הוא בשמירת תוכן הזיכרון לזמן מוגבל גם במקרה של הפסקת מתח, או הפרעה באספקתו.


#יתרונות וחסרונות לא חסרים לו
היתרון המרכזי של SSD לעומת כונן מגנטי הוא במהירות הקריאה והכתיבה העצומה שלו, לעומת כונן מגנטי. כי בעוד שבכונן מגנטי יש זרוע מכנית שאחראית על פעולת החיפוש ("Seek") ההכרחית בתוכן הכונן, ב-SSD בו לא קיים כלל ראש קריאה וכתיבה, הפעולה הזו נחסכת וזה מקצר משמעותית את זמן הגישה לנתונים.

אבל ל-SSD יש עוד יתרונות. היותו אלקטרוני וללא חלקיים נעים הופכת אותו לבעל פעולה שקטה. משקלו קטן יותר והוא עמיד הרבה יותר בזעזועים וחבטות. תכונה זו משפיעה לטובה גם על רכיבים אחרים במערכת. צריכת החשמל של כונן ה-SSD גם היא לרוב נמוכה משמעותית ומשום כך גם החום שהוא מייצר נמוך בהרבה.

החסרון שלו נעוץ עדיין במחירים היקרים של כונני ה-Solid State בהשוואה לדיסקים מגנטיים. הם גם שבריריים ומועדים לפורענות, יותר מדיסקים מכניים, במקרים של הפסקות חשמל או במקרה שמכבים אותם בטעות, בזמן של כתיבת נתונים בכונן.


הנה כונן ה-SSD (עברית):

https://youtu.be/uan9vqhu74Y


ההבדלים בין הכונן הרגיל המחשב לכונן ה-SSD המהיר במיוחד:

https://youtu.be/f_2Axf5XAlk


היתרון המוחלט של כונן ה-SSD לעומת הכונן הקשיח הרגיל:

https://youtu.be/PKRB6umzeAg


וכך פועל כונן SSD:

https://youtu.be/5Mh3o886qpg?long=yes

מסכי העתיד הולכים לכיוונים שונים. יש מדענים הגורסים שיותר ויותר מסכים יהיו וירטואליים, כלומר מסכים שאינם מסכים והם בעצם הולוגרמות של מסך.

אחרים סבורים שמסכים גמישים יחליפו את המסכים הקשיחים שאנו מכירים. את המסך הגמיש, שכבר קיים, ניתן לקפל, הוא יהיה קשיח יותר ועמיד יותר בפני שריטות, נפילות ופגיעות אחרות.

כבר שנים שיש מגמה של מסכים קעורים, הנותנים הרגשה של עומק. כמוהם נמכרים גם מסכי התלת ממד שיוצרים עומק ויזואלי מדומה. כל אלה הם רק הניצנים של מסכי העתיד, שישמשו את המחשבים, הסמארטפונים והטלוויזיות של העתיד.


הנה המסכים שעתידים בעתיד להקיף אותנו בכל תחום:

https://youtu.be/5SIhlWFAJWk


הדגמה של המסכים הגמישים של העתיד:

http://youtu.be/f4AhTiQkWwk


כיוונים אחרים של מסכי עתיד:

http://youtu.be/Vax5Vv8lUTU?t=13s


מסך מבוסס הולוגרמה כפי שצופה לנו העתיד:

https://youtu.be/jWIGbapXc74


מסכים כאלו יוכלו להיות גם על הטלפונים שלכם:

https://youtu.be/nmzEe8j1TSM


מסך גמיש שכבר קיים:

http://youtu.be/HU2nG9qy6vs


החזון של LG:

https://youtu.be/qIRjytgNuhM


ומסכים קעורים שכיום הולכים ונכנסים לתעשיית הטלוויזיה ורבים רואים בהם משהו מיותר:

http://youtu.be/nB_LFEAhK34

זכוכית (Glass) היא אחד הדברים שהתגלו בימי קדם ושמשו את האדם במשך אלפי שנים. מאז ועד היום היא מיוצרת מחומר מפתיע שקוראים לו חול...

אבל העתיד מזמן תפקידים ומשימות חדשות לזכוכית הוותיקה. על תפקידיה המסורתיים, כמגן שקוף מפני קור ולכלוך, יתווספו בעתיד גם תפקידים חדשים, כמו הפיכתו האפשרית של כל משטח זכוכית למסך מגע ותצוגת מידע, זכוכית מגע אינטרקטיבית שתהיה ממש כמו מסך מחשב, או לטלוויזיה חכמה בנוסח שאנו מכירים בימינו, רק הרבה יותר מפותחת.

בעתיד יתכן שיפותחו זכוכיות, המשתנות לפי הצורך ומדלגות בין מצב שקוף, למשל, למצב זכוכית חלבית, או מצב זכוכית כהה ואטומה.

ומה דעתכם על יצירת תאים סולאריים מכל חלון ובכך לייצר אנרגיה מקרני השמש ובו בזמן להוריד את הטמפרטורה בבית המתחמם שלנו?

ואולי נחזה בעתיד בהקרנה של דמויות בתלת מימד על גבי זכוכית. דמיינו שהדמויות נעות מסביבנו ומגיבה לנו בהתאם לתנועתנו ולמחוות והפעולות שלנו. זה קצת מזכיר את הפרסומות מהסרט "בחזרה לעתיד" משנות ה-80, אבל עכשיו נראה שזה כבר אפשרי מבחינה טכנולוגית, כולל המציאות המועשרת והתלת-ממד שהוצגו שם ובסרטי עתיד אחרים.

ככלל, נראה שהעתיד מזמן לנו הפתעות מסוימות שתשפענה אפילו על אנשי המקצוע שיטפלו בזכוכיות שלנו. כך לדוגמה הזגג של צ'ארלי צ'פלין ושל ימינו, שיפנה את מקומו בבית החכם או במשרדי העתיד למהנדסים, מדענים וטכנאים, שיבצעו עבודות זכוכית מגוונות במקומו. הם יחליפו, ישדרגו ויטפלו בהבטחת התפקוד הנאות של הזכוכית המשוכללת של בנייני העתיד, שתהיה הרבה יותר מסתם זכוכית פשוטה.


הנה היכולות המופלאות של הזכוכית בעתיד:

https://youtu.be/-34KXc7O8nI


גם זגוגית המשקפיים שתצויד ביכולות מציאות רבודה:

https://youtu.be/2mY4nlzrUIE


מדענים גילו שזכוכית תוכל גם לשמש לאחסון מידע:

https://youtu.be/n_xvUoHm9Ho


וסרטון דמיוני על הסיוט האפשרי שתביא חלילה הזכוכית של העתיד:

https://youtu.be/tU3GzYcb1g8

רוב העיוורים שיודעים לקרוא כתב ברייל משתמשים בדרך כלל בצג ברייל (Braille display).

צג ברייל הוא התקן שיש בו מערכת פינים, שהמחשב יכול להבליט ולהסתיר כדי להציג את האותיות של הטקסט שהעיוור מעוניין לקרוא.

מערכת הפינים של צג הברייל מאפשרת הצגה של שורה כתובה אחת בכתב ברייל. בצג הברייל יש גלגל שמאפשר לעיוור לעלות ולרדת שורה אחר שורה וכך לקרוא את כל הטקסט.

לרוב מונח צג הברייל לפני המקלדת. כך קל לעיוור להגיע עם אצבעותיו המקלידות על מקלדת המחשב אל המסך. בזכות ה"הקלדה העיוורת" והעובדה שאין מרחק רב בין המקלדת לצג הברייל, יכולים העיוורים לעבוד בעזרת מחשבים ולעשות עבודה מהירה, כמעט כמו אנשים רואים.


הנה צג הברייל המסייע לעיוורים לגלוש ברשת ולקרוא את מה שכתוב על המסך (עברית):

https://youtu.be/PnA0_8TJlqw


השימוש צגי ברייל במחשבים ניידים:

http://youtu.be/lLaUx7BJ4r0


מקלדת ברייל חדשנית למכשירים ניידים (מתורגם):

https://youtu.be/Ks9DNrJe5Ek


מסך ברייל עם טאבלט (מתורגם):

https://youtu.be/46O1wo1QP2w


ובחור עיוור שמספר איך האייפון שלו "מראה" לו את העולם:

https://youtu.be/0EQOZRIA-nA?long=yes

הכונן הקשיח הוא מתקן לאחסון מידע ממוחשב שעושה פעולות מהירות ביותר לשמירה או שחזור של מידע ששמר קודם. בתוך שניות הוא מסוגל לרשום את המידע על פני הכונן, מעין דיסקית מתכת שעליה נרשם המידע בביטים. המידע הזה מתורגם לקוד בינארי, בעל שני מצבים - 0 או 1.

מהירות הקריאה והכתיבה של הארד דיסק היא מהממת. עדיין ישנם כוננים קשיחים מהירים יותר וישנם פחות מהירים. הראש הקורא-כותב של הכונן הקשיח המכני עושה את הפעולות במהירות, אבל הוא עדיין ראש מכני ולוקח לו זמן. לעתים הוא גם נתקע ומתקלקל. במקרה כזה אנו עלולים לאבד את המידע שלנו כולו.

כיום ישנם כוננים קשיחים שהם בעצם זיכרון אחסון מהיר. הטכנולוגיה שעל פי הם פועלים נקראת SSD. היא דומה יותר לדיסק און קי או לזיכרון הפנימי שיש במחשב (RAM). מפני שהיא אינה מכנית, הסיכוי שלה להתקלקל הוא קטן הרבה יותר והשחיקה הרבה יותר איטית. מצד שני, כונני SSD הם עדיין יקרים מאד, אם כי, כדרכה של כל טכנולוגיה, בשנים הקרובות הם יהפכו יותר ויותר זולים.


כך פועל הכונן הקשיח המכני (מתורגם):

https://youtu.be/wteUW2sL7bc


אנימציה שמראה זאת היטב:

https://youtu.be/n6uPALWAyxc


הסבר טוב וישן על הכונן הקשיח המכני (מתורגם):

https://youtu.be/5EclNHZ1Emg


ראו כמה מהר הוא עובד על פעולות כמו מחיקת תיקיה, העתקה והדבקה ועוד:

https://youtu.be/9eMWG3fwiEU


עוד הסבר:

https://youtu.be/kdmLvl1n82U


כונני ה-SSD החדשים, ללא חלקים נעים, מה שהופך אותם מהירים ויציבים פי כמה (עברית):

https://youtu.be/dX-1QKCvVRI


כונני ה-HDD שמשלבים את הטוב שבשני הסוגים - המהירות של SSD והנפח של ה-HD:

https://youtu.be/hV7UBa-wDGc


והכונן של העתיד שאולי יהיה מורכב מ... דנ"א של חיידקים!

https://youtu.be/_O-kLA3uEyA

המסך העתידי יהיה ככל הנראה שונה מהותית ממה שאנו מכירים מהמחשב או הטלוויזיה שלנו. זה יהיה ככל הנראה מפני שיצטרכו מסכים בעלי תכונות שונות לשימושים כמו האינטרנט של הדברים, מחשוב הלביש ועוד אפשרויות שיצוצו בעתיד. למסך שיילך איתנו לכל מקום נרצה ודאי תכונות טובות ומשוכללות מאלה שמאפיינות את המסכים של היום.

המסך הגמיש, המסך המתקפל, המסך הקעור, מסך ההולוגרמה (ראו את כולם באאוריקה בתגית "מסכים"), כולם כבר כאן או כמעט כאן. אבל המסכים שיהיו בעתיד ייראו ודאי עוד יותר מרתקים ומדהימים ממה שנוכל לשער כיום. הם יציגו נתונים בדרכים אחרות, ירגישו אחרת ויהיו בעלי תכונות חומר ונראות שונות מכל מה שהיכרנו עד היום.


האם כך יפעלו המסכים העתידיים של המחשוב הלביש?

https://youtu.be/X-GXO_urMow?long=yes