את הסיפור של חברת קודאק לומדים בבתי ספר לעסקים, בתור דוגמה מצוינת לחברה שלא קוראת השוק נכון ועד כמה עמוק הבור שאליו היא נופלת.

קודאק (Kodak), שנוסדה בסוף המאה ה-19, הייתה לאחת החברות המצליחות בהיסטוריה של המאה ה-20, הייתה אולי החברה המצליחה ביותר של עולם הצילום. היא המציאה בין השאר את גליל הפילם, יצרה את ה"קודאכרום" - סרט הצילום הצבעוני הראשון וכללית, הייתה חברת הצילום החשובה בעולם האנלוגי.

הטרגדיה העסקית של חברת הענק החלה בשנות ה-70 של המאה הקודמת, כשסטיבן ססון, אחד ממהנדסיה, המציא את המצלמה הדיגיטלית והפך את החברה לפורצת דרך בתיאוריה. בשנות ה-80 הומצא בקודאק גם החיישן הראשון שהיה מסוגל לקלוט יותר ממגה-פיקסל.

אבל בזה תמה החדשנות של ענקית הצילום, בשנות ה-90 היא הצליחה לפספס את השלב שבו המצלמות הדיגיטליות הפכו להיט. זה התחיל כשבקודאק ראו את הרמה הנמוכה של התמונות הדיגיטליות ולא האמינו שאלה יחליפו את הצילומים האנלוגיים האיכותיים של אותם זמנים. כך, בעוד חברות יפאניות פיתחו מצלמות שהולכות ומשתפרות, קודאק המשיכה להאמין בפילם ופיתחה מצלמות עם טכנולוגיות עלובות. החברה שהייתה סמל החדשנות בעולם הצילום השתרכה מאחור.

בתחילת שנות ה-2000 הפכו סרטי הצילום של קודאק למיותרים. בשל חוסר ביקוש נאלצה החברה להפסיק לייצר מצלמות פילם והפסיקה בהדרגה את ייצור הפילם. וכאילו להוסיף מלח על פצעיה האנלוגיים, הייתה זו חברת פוג'י היפאנית, המתחרה הגדולה של קודאק, שהםכה לכוכבת שוק הצילום הדיגיטלי. היא הלכה והתחזקה, על חשבון נתח השוק של קודאק כמובן. בעיניים כלות ראתה הנהלת "קודאק" כיצד הצילום הדיגיטלי, שנולד במעבדותיה שלה, הולך ומשתלט על עולם הצילום והיא נותרת מאחור.

בשלב מסוים נראה היה שקודאק מצליחה לחזור לשוק. היא פיתחה חיישנים משוכללים למצלמות דיגיטליות, אבל מחיריה היקרים אל מול היצרנים המתחרים מהמזרח הרחוק, לא עשו לה טוב.

הכל החל להסתיים בשנת 2009. אז הודיעה קודאק על הפסקת ייצור ה"קודאכרום". בעבר זה היה סרט הצילום הצבעוני והנמכר בעולם, הפילם שהיה לסמל הצילום האנלוגי הפופולארי, זה שהיא המציאה ושהמליך אותה בעבר על התעשייה כולה. בשנת 2012 הגישה החברה בקשה לפשיטת רגל ונפטרה ממרבית נכסיה.


הנה סיפור עלייתה ונפילתה של חברת קודאק:

https://youtu.be/zkwdwcl0EAE


כך המציא טכנאי בקודאק את המצלמה הדיגיטלית, שתביא לחורבנה של קודאק עצמה:

http://youtu.be/CpS-DKbyQEI


על ההתדרדרות של חברת קודאק, לאחר שלא קראה נכון את מהפכת הצילום הדיגיטלי:

https://youtu.be/wwfwr8eYP50


וזה מה שנשאר היום מאחת החברות ששינו את העולם:

https://youtu.be/JDzQ1gx71EI

"אני חושב שיש שוק עולמי לאולי חמישה מחשבים." הציטטה הזו מיוחסת ליושב ראש של חברת IBM בשנת 1943, תומאס ווטסון. זו אולי נשמעת טעות סתמית, אבל העובדה שאת ההערכה הכושלת הזו עשה אחד משני האנשים החשובים בעולם המחשבים העסקי של אותה התקופה, עובדה זו מראה שהנבואה ניתנה ממש לטיפשים..

אגב, ממשיכיו שיפרו את הפירמה והמציאו את עולם המחשבים שוב ושוב וחברת יבמ הפכה לאחת החברות המצליחות בעולם הטכנולוגיה בכלל והמחשבים בפרט. בתחילת שנות ה-80 יבמ גם תמציא את ה-PC שהיה למחשב האישי המצליח ביותר באותה התקופה.

אגב, כבר בשנת 2008 חצה מספר המחשבים האישיים בעולם את מיליארד היחידות - קצת יותר מ-5 מחשבים, לא? - בסין לבדה מעל חצי מיליארד איש היו מחוברים ב-2012 לאינטרנט.


הנה סרטון לדוגמה של הנתונים המדהימים של עולם המחשבים הניידים:

https://youtu.be/MGL047HMxSk

כמו מקרים אחרים של ממציאים שיצרו משהו ולא הרוויחו ממנו כמעט דבר, גם סמל הסמיילי, אותו פרצוף חייכן שהפך לאחד הסמלים המוכרים בעולם. הסמיילי עוצב על ידי מעצב גרפי אמריקאי בשם הארווי בל. הוא עיצב את ה"סמיילי" בשנת 1963, לטובת מסע פרסום לחברת ביטוח. השכר שקיבל הארווי בל היה 45 דולר ונראה היה שעבודתו הסתיימה.

אבל הסמל תפס מיד והפך לאחד הסמלים הפופולריים בעולם. כולם התפעלו מהיופי של הפשטות ואימצו את השימוש בו. קסמה לציבור היכולת של הסמל הפשוט לציור, להעביר כל כך הרבה רגש ושמחה.

מאחר שהוא הפך לנחלת הכלל היוצר לא יכול היה לפני לרשום עליו זכויות יוצרים או פטנט והוא היה לסמל חופשי לשימוש. אנשים, גופים וחברות ענק השתמשו מאז בסמיילי. בעשרות מדינות ומשרדי פרסום שילבו אותו במסעי פרסום (קמפיינים) מצליחים. חברות הוציאו סדרות מצליחות של מוצרי פרסום ועיצוב, שהשתמשו בו והכניסו מיליונים. הרווחים זרמו לכולם מהסמיילי, אבל בל עצמו לא ראה דולר למעט מה שהרוויח בעבודה הראשונית. הוא התנחם בכך שהסמל שיצר הפך לאייקון המזוהה ביותר בעולם.

גם בתרבות האינטרנט הפך הסמיילי לסמל פופולארי מאד. על בסיסו נוצרו הרגשונים, אותם ייצוגים חזותיים למצבי רוח. החל מהרגשון הטקסטואלי הראשון, שהתבסס עליו ונראה כך :) ועד היום, מרבים להשתמש ברגשונים הללו בצ'אטים ובתוכנות מסרים אישיים. הם כלי פשוט כדי להעביר את מה שהרבה מילים דרושות כדי לומר.


הנה סרטון על ההיסטוריה של סמיילי:

http://youtu.be/rM-yZlaiUkc

מי פיתח את ממשק המשתמש הגרפי?


זה סיפור מופלא וכמעט בלתי נתפס, על חברת המדפסות זירוקס (Xerox), שמוכרת בעולם בזכות מכונות הצילום ומדפסות הלייזר שלה. במשך תקופה מסוימת, בשנות ה-70, בחנה החברה ופיתחה את ממשק השימוש הידידותי בעולם למחשבים, אבל ההנהלה של החברה לא הבינה מה יש בידיה ופספסה את אחת ההמצאות החשובות בתולדות הטכנולוגיה המודרנית.

לחברת זירוקס הייתה מעבדת חדשנות שכונתה "זירוקס פארק" (Parc), קיצור של "פאלו ארקו ריסרץ' סנטר". בחברה הזו עבדו, כבר בשנות ה-70, כמה מהנדסים מבריקים. הם עלו על רעיון נפלא, שפיתח בשנת 1963, אמריקאי בשם דאגלס אנגלברט מאוניברסיטת סטנפורד. הרעיון היה עכבר מגושם, ששני הגלגלים שבתחתיתו אפשרו לו להצביע על אובייקטים על המסך ולהפעילם.

היה זה ביל אינגליש מזירוקס פארק, שהחליף בכדור, את הגלגלים שהיו בתחתית העכבר. הוא הצליח לשפר את ההמצאה מאד ואנשי זירוקס גם פיתחו ממשק משתמש גרפי פשוט ונחמד. כך שהם השיקו, בסוף שנות ה-70, את מחשב ה"זירוקס סטאר" (Xerox Star) שלהם. זה היה מחשב בעל ממשק גרפי, שהקדים את מחשבי הקומודור והאטארי, אבל נכשל לגמרי במכירות.

ה"עכבר" של זירוקס היה מעין קופסה שמחוברת למחשב ובאמצעותה הפעילו המשתמשים פקודות במחשב, במקום להקליד ולזכור פקודות מילוליות וארוכות, עם פרמטרים אינסופיים ותחביר קשיח. הקופסה הזו הזכירה עכבר ולכן זכתה בכינוי Computer Mouse.

היה זה כשסטיב ג'ובס, מייסד אפל והמנכ"ל שלה, ביקר ב"פארק" של זירוקס וראה את הפרויקט הנסיוני שלהם. הוא הצליח להסתיר את התרגשותו ממה שראה, ביקש לקנות את העכבר וזירוקס אכן מכרה את זכויות השימוש לחברת אפל, בגרושים.

לאחר שג'ובס אחז בעכבר, פיתחו המהנדסים של חברת אפל ממשק משתמש ידידותי ופורץ דרך והחברה הוציאה לשוק את מחשב ה"ליסה", שנכשל גם הוא, מבחינה מסחרית. אבל דעתו של ג'ובס רק התחזקה, שהעכבר והממשק הגרפי הם העתיד. רק עם יציאתו לשוק של מחשב ה"מקינטוש" בשנת 1984 והמרכזיות של העכבר וממשק המשתמש הגרפי בו, הובהר עד כמה Apple הלכה לכיוון הזה. ג'ובס האמין שחדשנות יכולה ללכת יחד עם הצלחה מסחרית והפעם ההימור שלו השתלם.

ואכן, מחשב המקינטוש החדש שאפל הוציאה לשוק, ביחד עם העכבר, התפריטים, הכפתורים ושאר סממני הממשק הגרפי הנהדר שיצרה אפל בשבילו, כולם הפכו להצלחה מסחררת. העולם מחא כפיים ולא ממש זכר שמאחורי ההמצאה עומדת בכלל חברה אחרת.

בשנים הבאות יעתיקו מאפל את ההמצאה עוד חברות ובהדרגה היא הגיעה לכל מערכות ההפעלה בעולם המחשבים. מה שהיה פרויקט נסיוני, שאיש בזירוקס לא ידע מה לעשות איתו, הפך להצלחה עולמית ולתקן בלתי מעורער בתעשיית המחשבים. האמת תיוודע עם השנים, אבל ג'ובס ייתפס כגאון האמיתי, שהבין את הפוטנציאל של הקופסה המגושמת, שמחוברת בחוט למחשב והפכה את השימוש במחשב לנחלת הכלל, במקום למשהו שרק "חנונים" יודעים לעשות...


הנה סיפור הפיתוח של זירוקס שהפך לאגדה (מתוך סרט):

https://youtu.be/2u70CgBr-OI


מחשב ה"זירוקס סטאר" של זירוקס:

https://youtu.be/Cn4vC80Pv6Q


על החברה שהביאה את החדשנות לשתי חברות הענק מיקרוסופט ואפל:

https://youtu.be/pQocN_c2uLI?long=yes


וסרט תיעודי קצר על ההמצאה של זירוקס, שעתידה לשנות את עולם המחשבים:

https://youtu.be/J33pVRdxWbw?long=yes