שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה זה פיקסל?
פיקסל (Pixel) הוא נקודת צבע. מליוני נקודות צבע כמוה מרכיבות את התמונה הגדולה על מסך הטלוויזיה או המחשב. פירוש המילה הוא מעין קיצור באנגלית של המושג "המרכיב של התמונה" (Picture Element) באנגלית.
הרכבי העוצמות של 3 הצבעים האפשריים בפיקסל הם 256 רמות לכל צבע וכך מאפשרים ליצור מעל 16 מליון צבעים!
כך מרכיבים צבעי היסוד בפיקסלים את הצבעים של כל פיקסל בתמונה שעל המסך (עברית):
https://youtu.be/XsOZsl_EcWg?t=8s&end=1m52s
כך ניתן לשנותם ובכך לערוך תמונות בתוכנות עריכה:
http://youtu.be/2-stCNB8jT8
וקדימון סרט הפעולה המצחיק גם אם ילדותי "פיקסל":
https://youtu.be/XAHprLW48no
כיצד ייראה המסך של המחשוב הלביש?
המסך העתידי יהיה ככל הנראה שונה מהותית ממה שאנו מכירים מהמחשב או הטלוויזיה שלנו. זה יהיה ככל הנראה מפני שיצטרכו מסכים בעלי תכונות שונות לשימושים כמו האינטרנט של הדברים, מחשוב הלביש ועוד אפשרויות שיצוצו בעתיד. למסך שיילך איתנו לכל מקום נרצה ודאי תכונות טובות ומשוכללות מאלה שמאפיינות את המסכים של היום.
המסך הגמיש, המסך המתקפל, המסך הקעור, מסך ההולוגרמה (ראו את כולם באאוריקה בתגית "מסכים"), כולם כבר כאן או כמעט כאן. אבל המסכים שיהיו בעתיד ייראו ודאי עוד יותר מרתקים ומדהימים ממה שנוכל לשער כיום. הם יציגו נתונים בדרכים אחרות, ירגישו אחרת ויהיו בעלי תכונות חומר ונראות שונות מכל מה שהיכרנו עד היום.
האם כך יפעלו המסכים העתידיים של המחשוב הלביש?
https://youtu.be/X-GXO_urMow?long=yes
מהו הדיו האלקטרוני ומה טוב בו?
"הדיו האלקטרוני" (e- ink) הוא כינוי לטכנולוגיה שמאפשרת ייצור של ספרים אלקטרוניים. הדיו האלקטרוני מחקה את הדיו המודפס על גבי דף - הוא נוח לקריאה, צורך מעט חשמל רב ומאפשר לצפות בו מכל כיוון. יש הקוראים לשיטה הזו "נייר אלקטרוני".
בשונה מהטכנולוגיה של מסכים רגילים, בה התמונה שאנו רואים מורכבת מנקודות מוארות רבות, שמהן מורכבת התמונה שעל המסך, טכנולוגיית הדיו האלקטרוני עושה פעולה קצרה אחת בכל פעם. כל שינוי של התמונה שעל המסך רק מניע עליו חלקיקים למקום אחר. אותם חלקיקים יושבים בתוך כל נקודה על המסך. יש מהם חלקיקים לבנים ויש חלקיקים שחורים. כשהתמונה מחייבת שהנקודה תהיה שחורה, עולים החלקיקים השחורים למעלה והלבנים צונחים למטה ולא נראים. כשהפיקסל צריך להיות לבן, הפעולה תהיה הפוכה והשחורים ייעלמו למטה.
ומכיוון שדפדוף לעמוד הבא בספר, או מעבר לתצוגה של מסך אחר באתר, הן פעולות רגעיות וקצרות מאוד, השינוי יתבצע וזהו. וזה היתרון הנוסף בטכנולוגיה הזו. כי מרגע שהחלקיקים "השתנו בכל נקודה על המסך לגוון הנכון", הם אינם זקוקים יותר לאנרגיה כדי להיראות. לכן, הדיו האלקטרוני הוא חסכוני באנרגיה ומאפשר לקרוא את הטקסט לאורך זמן, מבלי לצרוך חשמל נוסף לזה שצרכה פעולת הדפדוף למשל.
אגב, בנוסף לצריכת המתח הנמוכה של הטכנולוגיה הזו, גם הקריאה במסכים כאלו היא נוחה וקלה יותר לעיניים.
בשנים האחרונות פותחה גם תאורה שאפשר להפעיל על מסכים כאלה. מדובר בפיתוח חדש יותר והוא נועד לאפשר לאנשים לקרוא את הספרים שלהם גם בחדר חשוך לפני השינה, מתחת לכיפת השמיים, או בחלל אפלולי.
שני סוגי החלקיקים הללו על המסך, הוא גם הסיבה לכך שמרבית מסכי הדיו האלקטרוני הם מסכים ללא צבעים. הטכנולוגיה שמאפשרת צבעים היא מאוד בסיסית עדיין.
בזכות הדיו האלקטרוני ניתן היה להמיר מיליוני ספרים ישנים לגירסאות אלקטרוניות שקל להפיץ דרך האינטרנט לכל פינה בעולם. קוראים אלקטרוניים כמו Kindle משתמשים בדיו האלקטרוני כדי לאפשר הפצה של ספרים אלקטרוניים ברשת.
בעתיד מעריכים המומחים שהדיו האלקטרוני ישמש לכרטיסי אשראי, מסכים דינמיים ניידים, תצוגה למכשירי "האינטרנט של הדברים" ועוד המון שימושים. בתחום החינוך מעריכים שהדיו האלקטרוני יאפשר סוף סוף להיפטר מהילקוטים הכבדים מצד אחד ומהמחשבים מלאי הגירויים והסחות הדעת, מהצד השני.
הנה הסבר של טכנולוגיית הדיו האלקטרוני (עברית):
https://youtu.be/Okg8QKSqsOU?t=75&end=2m33s
כך פועלת טכנולוגיית הדיו האלקטרוני E Ink:
http://youtu.be/Oqu1--AzM7U
הספר האלקטרוני, או הקורא האלקטרוני, שהוא המוצר הכי מזוהה עם הדיו האלקטרוני:
http://youtu.be/3cktgAwu3AE
הדיו האלקטרוני הצבעוני שיש מירוץ גדול לפיתוחו:
http://youtu.be/0VmCrblDMlc
ושמלות המבוססות על נייר אלקטרוני (עברית):
https://youtu.be/yFcSbGBBLMg?t=9s&end=1m57s
איך התפתחו שיחות הווידאו ואיך הן עתידות להיראות?
שיחות וידאו (Video calls) מתקיימות בימינו בכל יום ברחבי העולם מיליוני פעמים. הרעיון אינו חדש ומכשירים כאלו כבר נוסו במכשיר הווידאו פון שפותח בשנות ה-50 של המאה הקודמת.
כמובן שהטכנולוגיה של היום, זו המבוססת על רשת האינטרנט, היא הבשלה והאמינה ביותר. תוכנת סקייפ המצליחה היא המוצר הבשל והמצליח ביותר בשיחות וידאו להמונים. תוכנת הזום (Zoom) של עידן הקורונה המחישה עד כמה שיחות ועידה יכולות לשמש בתכנון נכון גם את עולמות החינוך, העסקים והניהול ואפילו בתנאי משבר וריחוק חברתי.
בתחום העסקי שיחות הווידאו הן בעיה משמעותית הרבה יותר. החל מנושא הפרטיות, או ליתר דיוק הסודיות, כמו גם בשל הצורך לנהל שיחות ללא עיכובים גדולים במשך הזמן שהווידאו עובר בין המשוחחים והצורך בשיחות מרובות משתתפים - בתקופת הקורונה למדנו שכל אלה הופכים את שיחות הווידאו הארגוניות לנושא נפרד ומורכב אף יותר.
בעתיד ניתן יהיה לנהל שיחות בארבע עיניים וישיבות עם אנשים שנמצאים בארצות אחרות באותה הקלות שבה פוגשים חבר מהבניין הסמוך. אחת הטכנולוגיות המעניינות שמבטיחה זאת היא הטלפרזנס (Telepresence), תחום שבו ייראו משתתפים שמצויים בחו"ל ובמרחקים של אלפי קילומטרים, כאילו היו בחדר.
כבר היום מדובר על שילוב של הולגרמות של משתתפים רחוקים בחדר, בישיבות ואפילו במפגשים משפחתיים. מצלמת וידאו באיכות גבוהה וקידוד מיוחד המאפשר העברת נתונים מהירה ואיכותית יאפשרו את הצפייה המדוברת בהולוגרמות של משתתפים הנמצאים מעבר לים, בשידור חי ונוכח מתמיד.
כבר היום ובהמשך לגילויים שסיפק לתעשיה עידן הקורונה, מפתחות חברות שונות חדרי ישיבות וירטואליים ומבוססי הולוגרפיה, שיאפשרו שיחה טבעית משיחת וידאו של ימינו. ההבדל המהותי יהיה שבמקום לראות את הפרטנרים שלכם לפגישה או לישיבה על המסך בשיחת וידאו, תראו אותם נכנסים לחדר ויושבים אל מול השולחן שלידו גם אתם יושבים.
צריך יהיה כמובן להתגבר על חסמים כמו רוחב הפס הנדרש על מנת שנקבל תמונה תלת מימדית ברורה, המתעדכנת בזמן אמת. נדרשת לכך מהירות של לפחות פי 200 מהמהירות המקסימלית שמתאפשרת כיום בשידור וידאו דרך האינטרנט בעולם.
יהיה גם צורך בשיפור והוזלת התשתית להצגת התמונה ועיבודה בזמן אמת. לשם כך דרושים מעבדים חזקים וכרטיסים גרפיים משופרים. נכון לעכשיו ההולוגרמות שמציגות דמויות ממרחקים, בעיקר מזמנים שלא ישובו עוד, יוותרו נחלתם של כוכבי פופ מתים ועשירי עולם שמחזיקים לשם כך צעצועים טכנולוגיים יקרים להחריד.
הנה שיחות הווידאו של עידן הקורונה ומהי בעיית איכות הצליל בהן (עברית):
https://youtu.be/kUsE9bf_6gY
בשנות ה-60 פותח הפיקצ'ר פון שכמעט הבשיל:
https://youtu.be/WzdCKBZP4Jo
מכשיר וידאופון משנות ה-90:
https://youtu.be/HRLv3N7Fa5E
טכנולוגיית שיחות וידאו של ההווה:
http://youtu.be/TV7M0Kluyp4
תוכנת סקייפ שבה משוחחים בוידאו עם מי שרוצים והיא אפילו מתרגמת (עברית):
http://youtu.be/LKB3FdgjexU
מסכי העתיד השקופים מבטיחים לאפשר למשוחח להיטמע בחדר:
https://youtu.be/pD692WIY1m0
והנוכחות-מרחוק, הטלפרזנס, של ההווה והעתיד:
http://youtu.be/A0r4Ers-58g
איך ייראו בעתיד לוחות מודעות?
לוח מודעות הוא אחד העזרים בחיינו שכמעט ולא השתנה לאורך חצי האלף האחרון. מעט מאד שינויים היו במשטח שעליו מדביקים מודעות כתובות או מודפסות לציבור. אבל לוח המודעות של העתיד עומד להשתנות כליל. הוא יהיה כנראה אינטראקטיבי, כלומר הוא יאפשר לקורא המודעות לנווט, להתעניין ולחקור את המידע שכתוב במודעות האלקטרוניות שיופיעו עליו. יהיו בו ככל הנראה אפשרויות לביצוע פעולות, כמו הזמנת כרטיסים מידית למופעים ואירועים שפורסמו בו, הרשמה לפעילויות ומקומות שפרסמו חוגים או קורסים לציבור וכדומה.
בעולם של לוחות מודעות אלקטרוניים דיגיטליים, כמובן שגם קישור לאתר המפרסמים יוכל להופיע, אם כי סביר שהוא יעמיד את הקורא למשך זמן רב יותר אל מול לוח המודעות החדשני. לכן, יותר סביר שהקישור יהיה לדף אינטרנט שבו יוזמן להשאיר את פרטי הקשר אליו ולקבל מידע נוסף על השירות או המוצר שפורסמו.
עם המסכים הגמישים שהולכים ונכנסים כבר בימינו לטלפונים המתקפלים, די סביר שלוחות המודעות המציגים כבר היום וידאו יתפרסו גם למודעות וידאו, ש"יודבקו" על הלוח וישדרו סרטי וידאו, כמו בסרטון השלישי, שהוא וידאו קליפ של זמרת הג'אז דיאנה קרול, אבל מנבא היטב את העתיד של לוח המודעות העתידי.
הנה סקיצה של לוח מודעות בעתיד:
http://youtu.be/QmXfEgB9vBo
אולי יהיו מסכים בכל מקום, שיודעים לתרגם אוטומטית, להציג נתונים על פי השיחה ועוד:
http://youtu.be/We-gJo87xw8
ועם המסכים הגמישים ואולי אף המתקפלים ניתן יהיה לייצר מודעות ופרסומות כמו זו שבקליפ של דיאנה קרול:
https://youtu.be/Yr8xDSPjII8
או לקבל לוח פרסום תלת ממדי כמו הדבר המדהים הזה:
https://youtu.be/oYCgyG2rkOM
איך ייראו מסכי העתיד?
מסכי העתיד הולכים לכיוונים שונים. יש מדענים הגורסים שיותר ויותר מסכים יהיו וירטואליים, כלומר מסכים שאינם מסכים והם בעצם הולוגרמות של מסך.
אחרים סבורים שמסכים גמישים יחליפו את המסכים הקשיחים שאנו מכירים. את המסך הגמיש, שכבר קיים, ניתן לקפל, הוא יהיה קשיח יותר ועמיד יותר בפני שריטות, נפילות ופגיעות אחרות.
כבר שנים שיש מגמה של מסכים קעורים, הנותנים הרגשה של עומק. כמוהם נמכרים גם מסכי התלת ממד שיוצרים עומק ויזואלי מדומה. כל אלה הם רק הניצנים של מסכי העתיד, שישמשו את המחשבים, הסמארטפונים והטלוויזיות של העתיד.
הנה המסכים שעתידים בעתיד להקיף אותנו בכל תחום:
https://youtu.be/5SIhlWFAJWk
הדגמה של המסכים הגמישים של העתיד:
http://youtu.be/f4AhTiQkWwk
כיוונים אחרים של מסכי עתיד:
http://youtu.be/Vax5Vv8lUTU?t=13s
מסך מבוסס הולוגרמה כפי שצופה לנו העתיד:
https://youtu.be/jWIGbapXc74
מסכים כאלו יוכלו להיות גם על הטלפונים שלכם:
https://youtu.be/nmzEe8j1TSM
מסך גמיש שכבר קיים:
http://youtu.be/HU2nG9qy6vs
החזון של LG:
https://youtu.be/qIRjytgNuhM
ומסכים קעורים שכיום הולכים ונכנסים לתעשיית הטלוויזיה ורבים רואים בהם משהו מיותר:
http://youtu.be/nB_LFEAhK34
איפה נמצא מסך הווידיאו הגדול בעולם?
אצטדיון ארנה קורינתיאנס (Arena Corinthians) בסאו פאולו בברזיל אינו מבנה האצטדיון הגדול ביותר. אפילו בברזיל הוא במקום ה-11 בגודלו, בין מגרשי הכדורגל.
אבל ב-2015 מותקן בו מסך הווידיאו הגדול בעולם הוא בהחלט מרשים. כל חזית האצטדיון הזה היא מסך וידאו אחד גדול - יש בו 34 אלף נורות LED, המציגות תמונת מסך בגובה 20 מטרים וברוחב של 170 מטרים!
הנה מסך הלד העצום בפורטוגזית:
https://youtu.be/36vhoTutjCs
כך הוא נבנה כחלק מבניית האצטדיון:
https://youtu.be/3Mn_I01b0Vg
כך תוכנן מסך הוידאו כחלק מתכנון קיר המבוא של אצטדיון ארנה קורינתיאנס:
http://youtu.be/7JxnLzAYntk
וקיר הווידאו של קניוח בדובאיי שעבר אותו בגודלו בהמשך:
https://youtu.be/HgIDdUcKxHw
כמה דק יכול מסך להיות?
מסכי המחשבים ומחשבי הלוח, הטאבלטים, הולכים ונעשים דקים. גם עולם הטלוויזיות הולך לכיוון של המסך הדק ביותר. סביר להניח שמסכי העתיד יהיו גמישים וזה כיוון אחד של התפתחות הטכנולוגיה בתחום זה בעתיד, אבל עד גבול מסוים הם גם יהיו דקים יותר.
כבר היום יש מסכים שאינם גמישים והם דקים להפליא. הם גם מאפשרים ליצור מכשירים כמו סמארטפונים וטאבלטים שהם דקים להפליא.
הנה מסכים דקיקים שפותחו על ידי יצרנית מסכים יפנית:
http://youtu.be/2yGsWT9wfck
המחשב הנייד הדק ביותר בעולם, בעובי של 10.4 מילימטרים:
https://youtu.be/pe4u7anS28g
הסמארטפון הדק בעולם - Oppo R5:
https://youtu.be/3OAQUcQqDD0
והטאבלט הדק בתבל לשנת 2015:
https://youtu.be/Vh_tJyM1bW4
מה תעשה הזכוכית בעתיד?
זכוכית (Glass) היא אחד הדברים שהתגלו בימי קדם ושמשו את האדם במשך אלפי שנים. מאז ועד היום היא מיוצרת מחומר מפתיע שקוראים לו חול...
אבל העתיד מזמן תפקידים ומשימות חדשות לזכוכית הוותיקה. על תפקידיה המסורתיים, כמגן שקוף מפני קור ולכלוך, יתווספו בעתיד גם תפקידים חדשים, כמו הפיכתו האפשרית של כל משטח זכוכית למסך מגע ותצוגת מידע, זכוכית מגע אינטרקטיבית שתהיה ממש כמו מסך מחשב, או לטלוויזיה חכמה בנוסח שאנו מכירים בימינו, רק הרבה יותר מפותחת.
בעתיד יתכן שיפותחו זכוכיות, המשתנות לפי הצורך ומדלגות בין מצב שקוף, למשל, למצב זכוכית חלבית, או מצב זכוכית כהה ואטומה.
ומה דעתכם על יצירת תאים סולאריים מכל חלון ובכך לייצר אנרגיה מקרני השמש ובו בזמן להוריד את הטמפרטורה בבית המתחמם שלנו?
ואולי נחזה בעתיד בהקרנה של דמויות בתלת מימד על גבי זכוכית. דמיינו שהדמויות נעות מסביבנו ומגיבה לנו בהתאם לתנועתנו ולמחוות והפעולות שלנו. זה קצת מזכיר את הפרסומות מהסרט "בחזרה לעתיד" משנות ה-80, אבל עכשיו נראה שזה כבר אפשרי מבחינה טכנולוגית, כולל המציאות המועשרת והתלת-ממד שהוצגו שם ובסרטי עתיד אחרים.
ככלל, נראה שהעתיד מזמן לנו הפתעות מסוימות שתשפענה אפילו על אנשי המקצוע שיטפלו בזכוכיות שלנו. כך לדוגמה הזגג של צ'ארלי צ'פלין ושל ימינו, שיפנה את מקומו בבית החכם או במשרדי העתיד למהנדסים, מדענים וטכנאים, שיבצעו עבודות זכוכית מגוונות במקומו. הם יחליפו, ישדרגו ויטפלו בהבטחת התפקוד הנאות של הזכוכית המשוכללת של בנייני העתיד, שתהיה הרבה יותר מסתם זכוכית פשוטה.
הנה היכולות המופלאות של הזכוכית בעתיד:
https://youtu.be/-34KXc7O8nI
גם זגוגית המשקפיים שתצויד ביכולות מציאות רבודה:
https://youtu.be/2mY4nlzrUIE
מדענים גילו שזכוכית תוכל גם לשמש לאחסון מידע:
https://youtu.be/n_xvUoHm9Ho
וסרטון דמיוני על הסיוט האפשרי שתביא חלילה הזכוכית של העתיד:
https://youtu.be/tU3GzYcb1g8
פיקסל (Pixel) הוא נקודת צבע. מליוני נקודות צבע כמוה מרכיבות את התמונה הגדולה על מסך הטלוויזיה או המחשב. פירוש המילה הוא מעין קיצור באנגלית של המושג "המרכיב של התמונה" (Picture Element) באנגלית.
הרכבי העוצמות של 3 הצבעים האפשריים בפיקסל הם 256 רמות לכל צבע וכך מאפשרים ליצור מעל 16 מליון צבעים!
כך מרכיבים צבעי היסוד בפיקסלים את הצבעים של כל פיקסל בתמונה שעל המסך (עברית):
https://youtu.be/XsOZsl_EcWg?t=8s&end=1m52s
כך ניתן לשנותם ובכך לערוך תמונות בתוכנות עריכה:
http://youtu.be/2-stCNB8jT8
וקדימון סרט הפעולה המצחיק גם אם ילדותי "פיקסל":
https://youtu.be/XAHprLW48no
המסך העתידי יהיה ככל הנראה שונה מהותית ממה שאנו מכירים מהמחשב או הטלוויזיה שלנו. זה יהיה ככל הנראה מפני שיצטרכו מסכים בעלי תכונות שונות לשימושים כמו האינטרנט של הדברים, מחשוב הלביש ועוד אפשרויות שיצוצו בעתיד. למסך שיילך איתנו לכל מקום נרצה ודאי תכונות טובות ומשוכללות מאלה שמאפיינות את המסכים של היום.
המסך הגמיש, המסך המתקפל, המסך הקעור, מסך ההולוגרמה (ראו את כולם באאוריקה בתגית "מסכים"), כולם כבר כאן או כמעט כאן. אבל המסכים שיהיו בעתיד ייראו ודאי עוד יותר מרתקים ומדהימים ממה שנוכל לשער כיום. הם יציגו נתונים בדרכים אחרות, ירגישו אחרת ויהיו בעלי תכונות חומר ונראות שונות מכל מה שהיכרנו עד היום.
האם כך יפעלו המסכים העתידיים של המחשוב הלביש?
https://youtu.be/X-GXO_urMow?long=yes
"הדיו האלקטרוני" (e- ink) הוא כינוי לטכנולוגיה שמאפשרת ייצור של ספרים אלקטרוניים. הדיו האלקטרוני מחקה את הדיו המודפס על גבי דף - הוא נוח לקריאה, צורך מעט חשמל רב ומאפשר לצפות בו מכל כיוון. יש הקוראים לשיטה הזו "נייר אלקטרוני".
בשונה מהטכנולוגיה של מסכים רגילים, בה התמונה שאנו רואים מורכבת מנקודות מוארות רבות, שמהן מורכבת התמונה שעל המסך, טכנולוגיית הדיו האלקטרוני עושה פעולה קצרה אחת בכל פעם. כל שינוי של התמונה שעל המסך רק מניע עליו חלקיקים למקום אחר. אותם חלקיקים יושבים בתוך כל נקודה על המסך. יש מהם חלקיקים לבנים ויש חלקיקים שחורים. כשהתמונה מחייבת שהנקודה תהיה שחורה, עולים החלקיקים השחורים למעלה והלבנים צונחים למטה ולא נראים. כשהפיקסל צריך להיות לבן, הפעולה תהיה הפוכה והשחורים ייעלמו למטה.
ומכיוון שדפדוף לעמוד הבא בספר, או מעבר לתצוגה של מסך אחר באתר, הן פעולות רגעיות וקצרות מאוד, השינוי יתבצע וזהו. וזה היתרון הנוסף בטכנולוגיה הזו. כי מרגע שהחלקיקים "השתנו בכל נקודה על המסך לגוון הנכון", הם אינם זקוקים יותר לאנרגיה כדי להיראות. לכן, הדיו האלקטרוני הוא חסכוני באנרגיה ומאפשר לקרוא את הטקסט לאורך זמן, מבלי לצרוך חשמל נוסף לזה שצרכה פעולת הדפדוף למשל.
אגב, בנוסף לצריכת המתח הנמוכה של הטכנולוגיה הזו, גם הקריאה במסכים כאלו היא נוחה וקלה יותר לעיניים.
בשנים האחרונות פותחה גם תאורה שאפשר להפעיל על מסכים כאלה. מדובר בפיתוח חדש יותר והוא נועד לאפשר לאנשים לקרוא את הספרים שלהם גם בחדר חשוך לפני השינה, מתחת לכיפת השמיים, או בחלל אפלולי.
שני סוגי החלקיקים הללו על המסך, הוא גם הסיבה לכך שמרבית מסכי הדיו האלקטרוני הם מסכים ללא צבעים. הטכנולוגיה שמאפשרת צבעים היא מאוד בסיסית עדיין.
בזכות הדיו האלקטרוני ניתן היה להמיר מיליוני ספרים ישנים לגירסאות אלקטרוניות שקל להפיץ דרך האינטרנט לכל פינה בעולם. קוראים אלקטרוניים כמו Kindle משתמשים בדיו האלקטרוני כדי לאפשר הפצה של ספרים אלקטרוניים ברשת.
בעתיד מעריכים המומחים שהדיו האלקטרוני ישמש לכרטיסי אשראי, מסכים דינמיים ניידים, תצוגה למכשירי "האינטרנט של הדברים" ועוד המון שימושים. בתחום החינוך מעריכים שהדיו האלקטרוני יאפשר סוף סוף להיפטר מהילקוטים הכבדים מצד אחד ומהמחשבים מלאי הגירויים והסחות הדעת, מהצד השני.
הנה הסבר של טכנולוגיית הדיו האלקטרוני (עברית):
https://youtu.be/Okg8QKSqsOU?t=75&end=2m33s
כך פועלת טכנולוגיית הדיו האלקטרוני E Ink:
http://youtu.be/Oqu1--AzM7U
הספר האלקטרוני, או הקורא האלקטרוני, שהוא המוצר הכי מזוהה עם הדיו האלקטרוני:
http://youtu.be/3cktgAwu3AE
הדיו האלקטרוני הצבעוני שיש מירוץ גדול לפיתוחו:
http://youtu.be/0VmCrblDMlc
ושמלות המבוססות על נייר אלקטרוני (עברית):
https://youtu.be/yFcSbGBBLMg?t=9s&end=1m57s
שיחות וידאו (Video calls) מתקיימות בימינו בכל יום ברחבי העולם מיליוני פעמים. הרעיון אינו חדש ומכשירים כאלו כבר נוסו במכשיר הווידאו פון שפותח בשנות ה-50 של המאה הקודמת.
כמובן שהטכנולוגיה של היום, זו המבוססת על רשת האינטרנט, היא הבשלה והאמינה ביותר. תוכנת סקייפ המצליחה היא המוצר הבשל והמצליח ביותר בשיחות וידאו להמונים. תוכנת הזום (Zoom) של עידן הקורונה המחישה עד כמה שיחות ועידה יכולות לשמש בתכנון נכון גם את עולמות החינוך, העסקים והניהול ואפילו בתנאי משבר וריחוק חברתי.
בתחום העסקי שיחות הווידאו הן בעיה משמעותית הרבה יותר. החל מנושא הפרטיות, או ליתר דיוק הסודיות, כמו גם בשל הצורך לנהל שיחות ללא עיכובים גדולים במשך הזמן שהווידאו עובר בין המשוחחים והצורך בשיחות מרובות משתתפים - בתקופת הקורונה למדנו שכל אלה הופכים את שיחות הווידאו הארגוניות לנושא נפרד ומורכב אף יותר.
בעתיד ניתן יהיה לנהל שיחות בארבע עיניים וישיבות עם אנשים שנמצאים בארצות אחרות באותה הקלות שבה פוגשים חבר מהבניין הסמוך. אחת הטכנולוגיות המעניינות שמבטיחה זאת היא הטלפרזנס (Telepresence), תחום שבו ייראו משתתפים שמצויים בחו"ל ובמרחקים של אלפי קילומטרים, כאילו היו בחדר.
כבר היום מדובר על שילוב של הולגרמות של משתתפים רחוקים בחדר, בישיבות ואפילו במפגשים משפחתיים. מצלמת וידאו באיכות גבוהה וקידוד מיוחד המאפשר העברת נתונים מהירה ואיכותית יאפשרו את הצפייה המדוברת בהולוגרמות של משתתפים הנמצאים מעבר לים, בשידור חי ונוכח מתמיד.
כבר היום ובהמשך לגילויים שסיפק לתעשיה עידן הקורונה, מפתחות חברות שונות חדרי ישיבות וירטואליים ומבוססי הולוגרפיה, שיאפשרו שיחה טבעית משיחת וידאו של ימינו. ההבדל המהותי יהיה שבמקום לראות את הפרטנרים שלכם לפגישה או לישיבה על המסך בשיחת וידאו, תראו אותם נכנסים לחדר ויושבים אל מול השולחן שלידו גם אתם יושבים.
צריך יהיה כמובן להתגבר על חסמים כמו רוחב הפס הנדרש על מנת שנקבל תמונה תלת מימדית ברורה, המתעדכנת בזמן אמת. נדרשת לכך מהירות של לפחות פי 200 מהמהירות המקסימלית שמתאפשרת כיום בשידור וידאו דרך האינטרנט בעולם.
יהיה גם צורך בשיפור והוזלת התשתית להצגת התמונה ועיבודה בזמן אמת. לשם כך דרושים מעבדים חזקים וכרטיסים גרפיים משופרים. נכון לעכשיו ההולוגרמות שמציגות דמויות ממרחקים, בעיקר מזמנים שלא ישובו עוד, יוותרו נחלתם של כוכבי פופ מתים ועשירי עולם שמחזיקים לשם כך צעצועים טכנולוגיים יקרים להחריד.
הנה שיחות הווידאו של עידן הקורונה ומהי בעיית איכות הצליל בהן (עברית):
https://youtu.be/kUsE9bf_6gY
בשנות ה-60 פותח הפיקצ'ר פון שכמעט הבשיל:
https://youtu.be/WzdCKBZP4Jo
מכשיר וידאופון משנות ה-90:
https://youtu.be/HRLv3N7Fa5E
טכנולוגיית שיחות וידאו של ההווה:
http://youtu.be/TV7M0Kluyp4
תוכנת סקייפ שבה משוחחים בוידאו עם מי שרוצים והיא אפילו מתרגמת (עברית):
http://youtu.be/LKB3FdgjexU
מסכי העתיד השקופים מבטיחים לאפשר למשוחח להיטמע בחדר:
https://youtu.be/pD692WIY1m0
והנוכחות-מרחוק, הטלפרזנס, של ההווה והעתיד:
http://youtu.be/A0r4Ers-58g
מסכים
לוח מודעות הוא אחד העזרים בחיינו שכמעט ולא השתנה לאורך חצי האלף האחרון. מעט מאד שינויים היו במשטח שעליו מדביקים מודעות כתובות או מודפסות לציבור. אבל לוח המודעות של העתיד עומד להשתנות כליל. הוא יהיה כנראה אינטראקטיבי, כלומר הוא יאפשר לקורא המודעות לנווט, להתעניין ולחקור את המידע שכתוב במודעות האלקטרוניות שיופיעו עליו. יהיו בו ככל הנראה אפשרויות לביצוע פעולות, כמו הזמנת כרטיסים מידית למופעים ואירועים שפורסמו בו, הרשמה לפעילויות ומקומות שפרסמו חוגים או קורסים לציבור וכדומה.
בעולם של לוחות מודעות אלקטרוניים דיגיטליים, כמובן שגם קישור לאתר המפרסמים יוכל להופיע, אם כי סביר שהוא יעמיד את הקורא למשך זמן רב יותר אל מול לוח המודעות החדשני. לכן, יותר סביר שהקישור יהיה לדף אינטרנט שבו יוזמן להשאיר את פרטי הקשר אליו ולקבל מידע נוסף על השירות או המוצר שפורסמו.
עם המסכים הגמישים שהולכים ונכנסים כבר בימינו לטלפונים המתקפלים, די סביר שלוחות המודעות המציגים כבר היום וידאו יתפרסו גם למודעות וידאו, ש"יודבקו" על הלוח וישדרו סרטי וידאו, כמו בסרטון השלישי, שהוא וידאו קליפ של זמרת הג'אז דיאנה קרול, אבל מנבא היטב את העתיד של לוח המודעות העתידי.
הנה סקיצה של לוח מודעות בעתיד:
http://youtu.be/QmXfEgB9vBo
אולי יהיו מסכים בכל מקום, שיודעים לתרגם אוטומטית, להציג נתונים על פי השיחה ועוד:
http://youtu.be/We-gJo87xw8
ועם המסכים הגמישים ואולי אף המתקפלים ניתן יהיה לייצר מודעות ופרסומות כמו זו שבקליפ של דיאנה קרול:
https://youtu.be/Yr8xDSPjII8
או לקבל לוח פרסום תלת ממדי כמו הדבר המדהים הזה:
https://youtu.be/oYCgyG2rkOM
מסכי העתיד הולכים לכיוונים שונים. יש מדענים הגורסים שיותר ויותר מסכים יהיו וירטואליים, כלומר מסכים שאינם מסכים והם בעצם הולוגרמות של מסך.
אחרים סבורים שמסכים גמישים יחליפו את המסכים הקשיחים שאנו מכירים. את המסך הגמיש, שכבר קיים, ניתן לקפל, הוא יהיה קשיח יותר ועמיד יותר בפני שריטות, נפילות ופגיעות אחרות.
כבר שנים שיש מגמה של מסכים קעורים, הנותנים הרגשה של עומק. כמוהם נמכרים גם מסכי התלת ממד שיוצרים עומק ויזואלי מדומה. כל אלה הם רק הניצנים של מסכי העתיד, שישמשו את המחשבים, הסמארטפונים והטלוויזיות של העתיד.
הנה המסכים שעתידים בעתיד להקיף אותנו בכל תחום:
https://youtu.be/5SIhlWFAJWk
הדגמה של המסכים הגמישים של העתיד:
http://youtu.be/f4AhTiQkWwk
כיוונים אחרים של מסכי עתיד:
http://youtu.be/Vax5Vv8lUTU?t=13s
מסך מבוסס הולוגרמה כפי שצופה לנו העתיד:
https://youtu.be/jWIGbapXc74
מסכים כאלו יוכלו להיות גם על הטלפונים שלכם:
https://youtu.be/nmzEe8j1TSM
מסך גמיש שכבר קיים:
http://youtu.be/HU2nG9qy6vs
החזון של LG:
https://youtu.be/qIRjytgNuhM
ומסכים קעורים שכיום הולכים ונכנסים לתעשיית הטלוויזיה ורבים רואים בהם משהו מיותר:
http://youtu.be/nB_LFEAhK34
אצטדיון ארנה קורינתיאנס (Arena Corinthians) בסאו פאולו בברזיל אינו מבנה האצטדיון הגדול ביותר. אפילו בברזיל הוא במקום ה-11 בגודלו, בין מגרשי הכדורגל.
אבל ב-2015 מותקן בו מסך הווידיאו הגדול בעולם הוא בהחלט מרשים. כל חזית האצטדיון הזה היא מסך וידאו אחד גדול - יש בו 34 אלף נורות LED, המציגות תמונת מסך בגובה 20 מטרים וברוחב של 170 מטרים!
הנה מסך הלד העצום בפורטוגזית:
https://youtu.be/36vhoTutjCs
כך הוא נבנה כחלק מבניית האצטדיון:
https://youtu.be/3Mn_I01b0Vg
כך תוכנן מסך הוידאו כחלק מתכנון קיר המבוא של אצטדיון ארנה קורינתיאנס:
http://youtu.be/7JxnLzAYntk
וקיר הווידאו של קניוח בדובאיי שעבר אותו בגודלו בהמשך:
https://youtu.be/HgIDdUcKxHw
מסכי המחשבים ומחשבי הלוח, הטאבלטים, הולכים ונעשים דקים. גם עולם הטלוויזיות הולך לכיוון של המסך הדק ביותר. סביר להניח שמסכי העתיד יהיו גמישים וזה כיוון אחד של התפתחות הטכנולוגיה בתחום זה בעתיד, אבל עד גבול מסוים הם גם יהיו דקים יותר.
כבר היום יש מסכים שאינם גמישים והם דקים להפליא. הם גם מאפשרים ליצור מכשירים כמו סמארטפונים וטאבלטים שהם דקים להפליא.
הנה מסכים דקיקים שפותחו על ידי יצרנית מסכים יפנית:
http://youtu.be/2yGsWT9wfck
המחשב הנייד הדק ביותר בעולם, בעובי של 10.4 מילימטרים:
https://youtu.be/pe4u7anS28g
הסמארטפון הדק בעולם - Oppo R5:
https://youtu.be/3OAQUcQqDD0
והטאבלט הדק בתבל לשנת 2015:
https://youtu.be/Vh_tJyM1bW4
זכוכית (Glass) היא אחד הדברים שהתגלו בימי קדם ושמשו את האדם במשך אלפי שנים. מאז ועד היום היא מיוצרת מחומר מפתיע שקוראים לו חול...
אבל העתיד מזמן תפקידים ומשימות חדשות לזכוכית הוותיקה. על תפקידיה המסורתיים, כמגן שקוף מפני קור ולכלוך, יתווספו בעתיד גם תפקידים חדשים, כמו הפיכתו האפשרית של כל משטח זכוכית למסך מגע ותצוגת מידע, זכוכית מגע אינטרקטיבית שתהיה ממש כמו מסך מחשב, או לטלוויזיה חכמה בנוסח שאנו מכירים בימינו, רק הרבה יותר מפותחת.
בעתיד יתכן שיפותחו זכוכיות, המשתנות לפי הצורך ומדלגות בין מצב שקוף, למשל, למצב זכוכית חלבית, או מצב זכוכית כהה ואטומה.
ומה דעתכם על יצירת תאים סולאריים מכל חלון ובכך לייצר אנרגיה מקרני השמש ובו בזמן להוריד את הטמפרטורה בבית המתחמם שלנו?
ואולי נחזה בעתיד בהקרנה של דמויות בתלת מימד על גבי זכוכית. דמיינו שהדמויות נעות מסביבנו ומגיבה לנו בהתאם לתנועתנו ולמחוות והפעולות שלנו. זה קצת מזכיר את הפרסומות מהסרט "בחזרה לעתיד" משנות ה-80, אבל עכשיו נראה שזה כבר אפשרי מבחינה טכנולוגית, כולל המציאות המועשרת והתלת-ממד שהוצגו שם ובסרטי עתיד אחרים.
ככלל, נראה שהעתיד מזמן לנו הפתעות מסוימות שתשפענה אפילו על אנשי המקצוע שיטפלו בזכוכיות שלנו. כך לדוגמה הזגג של צ'ארלי צ'פלין ושל ימינו, שיפנה את מקומו בבית החכם או במשרדי העתיד למהנדסים, מדענים וטכנאים, שיבצעו עבודות זכוכית מגוונות במקומו. הם יחליפו, ישדרגו ויטפלו בהבטחת התפקוד הנאות של הזכוכית המשוכללת של בנייני העתיד, שתהיה הרבה יותר מסתם זכוכית פשוטה.
הנה היכולות המופלאות של הזכוכית בעתיד:
https://youtu.be/-34KXc7O8nI
גם זגוגית המשקפיים שתצויד ביכולות מציאות רבודה:
https://youtu.be/2mY4nlzrUIE
מדענים גילו שזכוכית תוכל גם לשמש לאחסון מידע:
https://youtu.be/n_xvUoHm9Ho
וסרטון דמיוני על הסיוט האפשרי שתביא חלילה הזכוכית של העתיד:
https://youtu.be/tU3GzYcb1g8
איך ייראו החלונות במטוסי העתיד?
דמיינו מטוסים פתוחים שכמעט כל הקירות שלהם הם חלונות. לא מאמינים שהם יהיו חזקים מספיק? - אז דמיינו שהקירות הללו הם מסכי ענק באיכות וברזולוציה מדהימה.
דמיינו שאתם רואים את כל מה שבחוץ אבל בפנים ומרגישים שאתם מרחפים בשמיים וכמעט, אבל כמעט, נופלים.. עכשיו דמיינו שמישהו מחליף את הנוף ובשנייה אתם מוצאים את עצמכם טסים בחלל החיצון. דמיינו שאתם רואים על המסכים האלה חוויות תלת-ממדיות מהממות, אפשרויות של מוצרים לקנייה בדיוטי פרי (במקום העגלה החבוטה של הדיילים), דמיינו שאתם יכולים לבחור סרט שיוצג על חלק מהקיר שליד המושב שלכם. וזו רק ההתחלה, כי הדמיון והטכנולוגיה עשויים להיפגש מהר משאתם חושבים.
ולכו תדעו אם זו לא ההקדמה לבתים שקופים שבהם תוטמע הטלוויזיה בקירות ותאפשר לצפות בתכניות, אבל גם אם אם "לעבור" למקומות כמו אי בודד, לב יער או פנטהאוז יוקרתי במנהטן.
הנה אפשרות של מטוס הנוסעים מהעתיד ומבפנים:
http://youtu.be/cAGT5A589xE
מסכי ענק שמקרינים את השמיים שבחוץ או את החלל ועוד:
http://youtu.be/HvYsHOzWUY8
פרסומת לרעיון החדשני הזה:
http://youtu.be/afGL5GX6avs
והסבר בעברית:
https://youtu.be/xxFsf7tmUAk?t=4m18s&end=5m32s
דמיינו מטוסים פתוחים שכמעט כל הקירות שלהם הם חלונות. לא מאמינים שהם יהיו חזקים מספיק? - אז דמיינו שהקירות הללו הם מסכי ענק באיכות וברזולוציה מדהימה.
דמיינו שאתם רואים את כל מה שבחוץ אבל בפנים ומרגישים שאתם מרחפים בשמיים וכמעט, אבל כמעט, נופלים.. עכשיו דמיינו שמישהו מחליף את הנוף ובשנייה אתם מוצאים את עצמכם טסים בחלל החיצון. דמיינו שאתם רואים על המסכים האלה חוויות תלת-ממדיות מהממות, אפשרויות של מוצרים לקנייה בדיוטי פרי (במקום העגלה החבוטה של הדיילים), דמיינו שאתם יכולים לבחור סרט שיוצג על חלק מהקיר שליד המושב שלכם. וזו רק ההתחלה, כי הדמיון והטכנולוגיה עשויים להיפגש מהר משאתם חושבים.
ולכו תדעו אם זו לא ההקדמה לבתים שקופים שבהם תוטמע הטלוויזיה בקירות ותאפשר לצפות בתכניות, אבל גם אם אם "לעבור" למקומות כמו אי בודד, לב יער או פנטהאוז יוקרתי במנהטן.
הנה אפשרות של מטוס הנוסעים מהעתיד ומבפנים:
http://youtu.be/cAGT5A589xE
מסכי ענק שמקרינים את השמיים שבחוץ או את החלל ועוד:
http://youtu.be/HvYsHOzWUY8
פרסומת לרעיון החדשני הזה:
http://youtu.be/afGL5GX6avs
והסבר בעברית:
https://youtu.be/xxFsf7tmUAk?t=4m18s&end=5m32s
מהם מסכי הטפט הדקיקים?
בשנים האחרונות פותחו מסכי טלוויזיה ומחשב כל כך שטוחים, שהם מתחילים להרגיש כמו טפט או פוסטר על הקיר.
ואכן, המסכים הללו זכו למיתוג של "מסכי הטפט" (Wallpaper TVs) החדשניים והדקיקים כל כך. מסכי הטלוויזיה הללו הם כה דקים שכשהם כבויים, הם נראים ממש כמו טפט שחור על הקיר.
ומה שמאפשר למסכים הללו להיות כל כך דקים ועדיין להציע תמונה כה מדהימה היא טכנולוגיה חדשנית שנקראת OLED (קיצור של Organic LED). מסך כזה בנוי מחומר אורגני שכשעובר דרכו זרם חשמלי, הוא פולט אור.
השימוש העיקרי בטכנולוגיית ה-OLED הוא לבניית צגים דקים, הרבה יותר מאלו שניתן לייצר בטכנולוגיות של צגי LCD או פלזמה, שקדמו לה. הדפסת החומר של כל מסך OLED כזה מתבצעת בתהליך מיוחד, על שכבה דקה של חומר פולימרי. למסך כזה, בניגוד לצגי LCD למשל, אין צורך בתאורה אחורית, מה שהופך גם את צריכת החשמל לנמוכה יותר.
כמו כל פיתוח חדשני, מסכי הטפט אינם זולים. היצרניות המובילות בעולם הטלוויזיות, דוגמת LG, Samsung וכמובן Sony, התחרו כולן ביניהן מהתחלה, מי תצליח לייצר את המסך הדק, המרשים ועם התמונה והתכונות הכי מדהימות. חלקן פיתחו מסכים שאפשר לכופף בעוד אחרות הפכו את הטלוויזיה הכבויה לתמונת ענק אמנותית, שהקנתה לחדר המגורים מראה של מעין מוזיאון פרטי בבית.
אל מול מסכי טפט דקיקים ומדהימים כל כך, קל להרגיש כאילו החיים בבית משתתפים בסרט מדע עתידני. אבל האמת היא שהמסכים הללו יילכו ויתפסו מקום, תוך זמן קצר, כמעט בכל בית. ככה זה כשמגיע העתיד.
הנה מסך דק במיוחד:
https://youtu.be/JJ5WP2BKigc?t=1m46s
בעובי של כאטיס אשראי:
https://youtu.be/WwopI60h004
מסכים גמישים:
https://youtu.be/mo6nF-T58PA
המסך המתגלגל:
https://youtu.be/SczkrQ6yCXw
ומסך שטוח רגיל:
http://youtu.be/XPRE4CprD8Q
בשנים האחרונות פותחו מסכי טלוויזיה ומחשב כל כך שטוחים, שהם מתחילים להרגיש כמו טפט או פוסטר על הקיר.
ואכן, המסכים הללו זכו למיתוג של "מסכי הטפט" (Wallpaper TVs) החדשניים והדקיקים כל כך. מסכי הטלוויזיה הללו הם כה דקים שכשהם כבויים, הם נראים ממש כמו טפט שחור על הקיר.
ומה שמאפשר למסכים הללו להיות כל כך דקים ועדיין להציע תמונה כה מדהימה היא טכנולוגיה חדשנית שנקראת OLED (קיצור של Organic LED). מסך כזה בנוי מחומר אורגני שכשעובר דרכו זרם חשמלי, הוא פולט אור.
השימוש העיקרי בטכנולוגיית ה-OLED הוא לבניית צגים דקים, הרבה יותר מאלו שניתן לייצר בטכנולוגיות של צגי LCD או פלזמה, שקדמו לה. הדפסת החומר של כל מסך OLED כזה מתבצעת בתהליך מיוחד, על שכבה דקה של חומר פולימרי. למסך כזה, בניגוד לצגי LCD למשל, אין צורך בתאורה אחורית, מה שהופך גם את צריכת החשמל לנמוכה יותר.
כמו כל פיתוח חדשני, מסכי הטפט אינם זולים. היצרניות המובילות בעולם הטלוויזיות, דוגמת LG, Samsung וכמובן Sony, התחרו כולן ביניהן מהתחלה, מי תצליח לייצר את המסך הדק, המרשים ועם התמונה והתכונות הכי מדהימות. חלקן פיתחו מסכים שאפשר לכופף בעוד אחרות הפכו את הטלוויזיה הכבויה לתמונת ענק אמנותית, שהקנתה לחדר המגורים מראה של מעין מוזיאון פרטי בבית.
אל מול מסכי טפט דקיקים ומדהימים כל כך, קל להרגיש כאילו החיים בבית משתתפים בסרט מדע עתידני. אבל האמת היא שהמסכים הללו יילכו ויתפסו מקום, תוך זמן קצר, כמעט בכל בית. ככה זה כשמגיע העתיד.
הנה מסך דק במיוחד:
https://youtu.be/JJ5WP2BKigc?t=1m46s
בעובי של כאטיס אשראי:
https://youtu.be/WwopI60h004
מסכים גמישים:
https://youtu.be/mo6nF-T58PA
המסך המתגלגל:
https://youtu.be/SczkrQ6yCXw
ומסך שטוח רגיל:
http://youtu.be/XPRE4CprD8Q
איך עובדים המסכים הקעורים החדשים?
תעשיית הטלוויזיה מחפשת כל הזמן ריגושים חדשים. אחרqי שגל טלוויזיות התלת-ממד קצת מיצה את עצמו, הגיעו המסכים הקעורים. הללו מנסים לעטוף את הצופה ולהגביר את החוויה של הצפיה באמצעות תחושה של עומק.
בתחום הסלולארי יש יתרונות נוספים למסך הקעור, במיוחד בכך שמסך הסמארטפון מוגן יותר מנפילות ושריטות מהמשטח שעליו הונח.
הנה המסך הקעור כפי שהוא קיים היום:
http://youtu.be/XPRE4CprD8Q
התכונות של המסך הקעור:
https://youtu.be/9Ijjf6r86-o
פרסומת ברוח הסרט "גלדיאטור" לאחד הדגמים הראשונים של הטלוויזיות הקעורות:
https://youtu.be/BwEeXJMhgxg
על סמארטפונים עם מסך קמור, שהעיקרון בו זהה - מסך בעל אפשרויות כיפוף:
https://youtu.be/Q6QyrMTD4Ho
ומומחה חביב ואוהב אוכל שמסביר כמה שהקעור הוא המיותר החדש:
http://youtu.be/8Oeq0VbVCEs
תעשיית הטלוויזיה מחפשת כל הזמן ריגושים חדשים. אחרqי שגל טלוויזיות התלת-ממד קצת מיצה את עצמו, הגיעו המסכים הקעורים. הללו מנסים לעטוף את הצופה ולהגביר את החוויה של הצפיה באמצעות תחושה של עומק.
בתחום הסלולארי יש יתרונות נוספים למסך הקעור, במיוחד בכך שמסך הסמארטפון מוגן יותר מנפילות ושריטות מהמשטח שעליו הונח.
הנה המסך הקעור כפי שהוא קיים היום:
http://youtu.be/XPRE4CprD8Q
התכונות של המסך הקעור:
https://youtu.be/9Ijjf6r86-o
פרסומת ברוח הסרט "גלדיאטור" לאחד הדגמים הראשונים של הטלוויזיות הקעורות:
https://youtu.be/BwEeXJMhgxg
על סמארטפונים עם מסך קמור, שהעיקרון בו זהה - מסך בעל אפשרויות כיפוף:
https://youtu.be/Q6QyrMTD4Ho
ומומחה חביב ואוהב אוכל שמסביר כמה שהקעור הוא המיותר החדש:
http://youtu.be/8Oeq0VbVCEs
מהם המסך והטלוויזיה השקופים?
במשך זמן רב היו המסכים השקופים מוצגי אבטיפוס שמוצגים בעיקר בתערוכות. יצרניות הטלוויזיות הגדולות התחרו והודיעו שהן עתידות לצאת לשוק עם מסכי הטלוויזיה והמחשב השקופים.
הראשונה שיצאה עם מסך מסחרי שכזה היא חברת שיאומי (Xiaomi) הסינית, שהכריזה על הטלוויזיה השקופה הראשונה בעולם, Mi TV LUX OLED Transparent Edition.
המסך השקוף עתיד לחולל שינוי מהותי בתחום המראות בחנויות, שיהפכו למראות חכמות. הוא יוכל גם להפוך את קירות הזכוכית של המשרדים המשותפים של הסטארטאפים, לתצוגות ענק.
הטלוויזיה החכמה תיצור שינוי אמיתי בחדרי המגורים שלנו. אם היום תקוע לנו על הקיר אובייקט שכזה, לאחר צאת הטלוויזיה השקופה, יתכן שנוכל להתקין טלוויזיה במקום חלון והיא תהיה שקופה, חוץ מזמני הצפייה בטלוויזיה, שאז היא תהפוך לטלוויזיה שכוללת גם מסך מגע דינמי ואינטראקטיבי (שניתן להתעסק בו בחופשיות). הטלוויזיה השקופה תוכל להיות גם דלת ארון במטבח, חלון לוויטרינה בחדר המגורים, כוננית סגורה עם ספרים ועוד שלל שימושים חדשים.
חברת פנסוניק היפנית שהכריזה בזמנו על אבטיפוס של טלוויזיה כזו, ציידה אותו גם באפשרות שליטה באמצעות מחוות גוף או באמצות פקודות קוליות. כמנהג כל הטלוויזיות החכמות של השנים האחרונות, היא עתידה לאפשר גם להעלות על המסך השקוף-אטום הזה אפליקציות מזג אוויר, מידע וכדומה.
גם חברת סמסונג הקוריאנית, שחשפה את הטלוויזיה החכמה שפיתחה, הודיעה בזמנו שהיא הטלוויזיה הראשונה בעולם שמצוידת במסך OLED בעל יכולות משתנות - מהקרנת תכניות טלוויזיה, דרך חלון שקוף ועד אפשרות להפוך למראה.
כך מקווה גם חברת "סוני" להציע טלוויזיה שלא תקסום רק לחדר המגורים, לסלון שלנו, אלא גם כמראה חכמה לחדרי ההלבשה הווירטואליים של העתיד. כמראה חכמה היא תאפשר לבחור בגדים ולראותם על גופנו, ממש כאילו מדדנו אותם בחנות, אבל גם להציע מידע, המלצות ועוד.
הנה הטלוויזיה השקופה הראשונה בעולם:
https://youtu.be/MUCUCeb_zHQ
ה-Mi TV LUX בתצוגה לקהל הרחב:
https://youtu.be/XBI7bDOENBM
אבטיפוס הטלוויזיה השקופה של פנסוניק:
https://youtu.be/gsbxCeJ78As
אצל סמסונג זה חלון חכם ולא רק מסך שקוף:
https://youtu.be/m5rlTrdF5Cs
המסך השקוף של LG מתוכנן לשמש לתצוגה בחלונות ראווה דינמיים:
https://youtu.be/lBBTfsN60e0
והסבר של המסך השקוף בשנת 2024:
https://youtu.be/IsRViF79AzU?long=yes
במשך זמן רב היו המסכים השקופים מוצגי אבטיפוס שמוצגים בעיקר בתערוכות. יצרניות הטלוויזיות הגדולות התחרו והודיעו שהן עתידות לצאת לשוק עם מסכי הטלוויזיה והמחשב השקופים.
הראשונה שיצאה עם מסך מסחרי שכזה היא חברת שיאומי (Xiaomi) הסינית, שהכריזה על הטלוויזיה השקופה הראשונה בעולם, Mi TV LUX OLED Transparent Edition.
המסך השקוף עתיד לחולל שינוי מהותי בתחום המראות בחנויות, שיהפכו למראות חכמות. הוא יוכל גם להפוך את קירות הזכוכית של המשרדים המשותפים של הסטארטאפים, לתצוגות ענק.
הטלוויזיה החכמה תיצור שינוי אמיתי בחדרי המגורים שלנו. אם היום תקוע לנו על הקיר אובייקט שכזה, לאחר צאת הטלוויזיה השקופה, יתכן שנוכל להתקין טלוויזיה במקום חלון והיא תהיה שקופה, חוץ מזמני הצפייה בטלוויזיה, שאז היא תהפוך לטלוויזיה שכוללת גם מסך מגע דינמי ואינטראקטיבי (שניתן להתעסק בו בחופשיות). הטלוויזיה השקופה תוכל להיות גם דלת ארון במטבח, חלון לוויטרינה בחדר המגורים, כוננית סגורה עם ספרים ועוד שלל שימושים חדשים.
חברת פנסוניק היפנית שהכריזה בזמנו על אבטיפוס של טלוויזיה כזו, ציידה אותו גם באפשרות שליטה באמצעות מחוות גוף או באמצות פקודות קוליות. כמנהג כל הטלוויזיות החכמות של השנים האחרונות, היא עתידה לאפשר גם להעלות על המסך השקוף-אטום הזה אפליקציות מזג אוויר, מידע וכדומה.
גם חברת סמסונג הקוריאנית, שחשפה את הטלוויזיה החכמה שפיתחה, הודיעה בזמנו שהיא הטלוויזיה הראשונה בעולם שמצוידת במסך OLED בעל יכולות משתנות - מהקרנת תכניות טלוויזיה, דרך חלון שקוף ועד אפשרות להפוך למראה.
כך מקווה גם חברת "סוני" להציע טלוויזיה שלא תקסום רק לחדר המגורים, לסלון שלנו, אלא גם כמראה חכמה לחדרי ההלבשה הווירטואליים של העתיד. כמראה חכמה היא תאפשר לבחור בגדים ולראותם על גופנו, ממש כאילו מדדנו אותם בחנות, אבל גם להציע מידע, המלצות ועוד.
הנה הטלוויזיה השקופה הראשונה בעולם:
https://youtu.be/MUCUCeb_zHQ
ה-Mi TV LUX בתצוגה לקהל הרחב:
https://youtu.be/XBI7bDOENBM
אבטיפוס הטלוויזיה השקופה של פנסוניק:
https://youtu.be/gsbxCeJ78As
אצל סמסונג זה חלון חכם ולא רק מסך שקוף:
https://youtu.be/m5rlTrdF5Cs
המסך השקוף של LG מתוכנן לשמש לתצוגה בחלונות ראווה דינמיים:
https://youtu.be/lBBTfsN60e0
והסבר של המסך השקוף בשנת 2024:
https://youtu.be/IsRViF79AzU?long=yes
מה היו משחקי הטלוויזיה או הווידאו הראשונים?
משחקי הטלוויזיה או הווידאו (Video games) של שנות השבעים היו משחקי הווידאו הראשונים בהיסטוריה. היו לפניהם משחקי מחשב, אבל הם לא היו ביתיים.
השניים המשמעותיים שקדמו למשחקי הווידאו הביתיים היו משחק "איקס עיגול" ומשחק "טניס לשניים". שני המשחקים לא הגיעו אל הקהל הרחב וזכו לשחק בהם רק מי שהייתה להם גישה למעבדות המחקר בהן יצרו אותם.
את משחק המחשב הראשון, OXO, פיתח אלכסנדר דאגלס הבריטי. הוא היה גרסה ממוחשבת של איקס-עיגול ולראשונה נכלל בו זיכרון שאיפשר קריאה וכתיבה של נתוני המשחק.
את המשחק השני, Tennis For Two, פיתח וויליאם היגנבות'הם בשנת 1958. המשחק, שרץ על מחשב אנלוגי והוצג על מסך של אוסצילוסקופ, דימה מגרש, שבו מתנהל משחק טניס. על המסך נראו שני קווים אנכיים וכדור מפוקסל שנע ביניהם.
משחק הטניס הזה היה המשחק האינטראקטיבי הראשון בהיסטוריה והראשון שכלל תנועה גרפית על המסך. "טניס פור טו", אגב, היה גם המשחק הראשון שנועד לבדר את השחקנים ולא רק לשרת מחקר מדעי או פיילוט שמדגים אפשרויות טכנולוגיות.
על כתפי שני הנפילים הללו יגיע בשנת 1972 המשחק הראשון שיפעל על מסך הטלוויזיה. זה היה המשחק PONG של חברת אטארי. לראשונה הוא גם יכלול צלילים ואפקטים קוליים. את "פונג" מחשיבים רבים כחלוץ משחקי הווידאו האמיתי, וודאי משחק הטלוויזיה הראשון בהיסטוריה.
הנה ההתפתחות של משחקי הווידאו והטלוויזיה, מהראשונים שבהם:
https://youtu.be/JB6YvoIahGo
המשחקים שקדמו להם ולא היו על טלוויזיה (עברית):
https://youtu.be/K4iOEkqKId8
ראלף בר, חלוץ קונסולות המשחקים, משחק ב"פונג" עם חבר:
http://youtu.be/1LsRGUODHlQ
תולדות משחקי הווידאו והטלוויזיה (מתורגם):
https://youtu.be/x24KoVNliMk
פרסומת משנות ה-80 למשחקי טלוויזיה עם קונסולת המשחקים של אטארי:
https://youtu.be/913xrM9FYpI
התרומה המוחית של משחקי הווידאו והטלוויזיה לשחקנים (עברית):
https://youtu.be/104cjs-gado
דרך נוספת ומשעשעת לבחון את הדברים:
https://youtu.be/BlNeh7_qaZo
וחלוצת משחקי הווידאו לטלוויזיה - חברת אטארי:
https://youtu.be/QQfgxbQ0krw?long=yes
משחקי הטלוויזיה או הווידאו (Video games) של שנות השבעים היו משחקי הווידאו הראשונים בהיסטוריה. היו לפניהם משחקי מחשב, אבל הם לא היו ביתיים.
השניים המשמעותיים שקדמו למשחקי הווידאו הביתיים היו משחק "איקס עיגול" ומשחק "טניס לשניים". שני המשחקים לא הגיעו אל הקהל הרחב וזכו לשחק בהם רק מי שהייתה להם גישה למעבדות המחקר בהן יצרו אותם.
את משחק המחשב הראשון, OXO, פיתח אלכסנדר דאגלס הבריטי. הוא היה גרסה ממוחשבת של איקס-עיגול ולראשונה נכלל בו זיכרון שאיפשר קריאה וכתיבה של נתוני המשחק.
את המשחק השני, Tennis For Two, פיתח וויליאם היגנבות'הם בשנת 1958. המשחק, שרץ על מחשב אנלוגי והוצג על מסך של אוסצילוסקופ, דימה מגרש, שבו מתנהל משחק טניס. על המסך נראו שני קווים אנכיים וכדור מפוקסל שנע ביניהם.
משחק הטניס הזה היה המשחק האינטראקטיבי הראשון בהיסטוריה והראשון שכלל תנועה גרפית על המסך. "טניס פור טו", אגב, היה גם המשחק הראשון שנועד לבדר את השחקנים ולא רק לשרת מחקר מדעי או פיילוט שמדגים אפשרויות טכנולוגיות.
על כתפי שני הנפילים הללו יגיע בשנת 1972 המשחק הראשון שיפעל על מסך הטלוויזיה. זה היה המשחק PONG של חברת אטארי. לראשונה הוא גם יכלול צלילים ואפקטים קוליים. את "פונג" מחשיבים רבים כחלוץ משחקי הווידאו האמיתי, וודאי משחק הטלוויזיה הראשון בהיסטוריה.
הנה ההתפתחות של משחקי הווידאו והטלוויזיה, מהראשונים שבהם:
https://youtu.be/JB6YvoIahGo
המשחקים שקדמו להם ולא היו על טלוויזיה (עברית):
https://youtu.be/K4iOEkqKId8
ראלף בר, חלוץ קונסולות המשחקים, משחק ב"פונג" עם חבר:
http://youtu.be/1LsRGUODHlQ
תולדות משחקי הווידאו והטלוויזיה (מתורגם):
https://youtu.be/x24KoVNliMk
פרסומת משנות ה-80 למשחקי טלוויזיה עם קונסולת המשחקים של אטארי:
https://youtu.be/913xrM9FYpI
התרומה המוחית של משחקי הווידאו והטלוויזיה לשחקנים (עברית):
https://youtu.be/104cjs-gado
דרך נוספת ומשעשעת לבחון את הדברים:
https://youtu.be/BlNeh7_qaZo
וחלוצת משחקי הווידאו לטלוויזיה - חברת אטארי:
https://youtu.be/QQfgxbQ0krw?long=yes
מהי התמכרות למסכים ואיך נגמלים ממנה?
כמו כל התמכרות (Addiction), גם ההתמכרות למסכים היא תהליך שמתרחש במוחנו. הנאשמת העיקרית בה היא מערכת ההנאה שבמוח. יותר ויותר מחקרים מצאו שאנדורפינים, מרכיבי העונג שבו, הם שמייצרים חלק משמעותי מההתמכרויות הללו ובכללן גם את ההצמדות של המכורים למסכים השונים.
אין בהתמכרות למסכים ולטלפונים החכמים שום דבר חדש. למעשה, יש להתמכרות הזו שורשים שמגיעים עד לימי הטלוויזיה. זוכרים את הימים ההם, כשהורים דאגו כי ילדיהם בילו שעות ארוכות בכל יום מול הטלוויזיה ודי פיתחו התמכרות לנוחות בה הכל זורם אליהם מבלי שצריך להתאמץ?
כבר אז נולדו גם משחקי הטלוויזיה הראשונים, בהם המירו הילדים את משחקי השכונה והקופסה בהזזה של פיקסלים מצד לצד ולהשמדה של חלליות חייזרים מפוקסלות לא פחות...
ואז בא האינטרנט. הוא הקצין את התופעה, כי אם בימי המחשב הביתי היה עדיין ריסון מסוים, שנבע מעצם העובדה שבבית ממוצע היה מחשב אחד ששימש את כל בני הבית, עם הזמן הגיע שלב בו היה מחשב ששימש את הילדים, בעוד שלהורים היה מחשב או מחשבים משלהם.
זה היה האות לכניסתם בגדול של משחקי המחשב לחדר הילדים. המשחקים האלה מוטטו אז אצל הילדים הרבה מהסייגים, מהמגבלות והאיסורים שהטיל עד אז דור ההורים.
ובימי הסמארטפון - לכל איש יש שן... כחולה, כן? - הרי הטלפון החכם, למעשה מחשב לכל דבר והרבה יותר ממכר מהמחשב. הוא איתנו כל היום, כל יום, עם מיליארדי אפליקציות, רובן חינמיות וחלקן מדהימות וממכרות כהלכה.
איזה סיכוי יש למי שצוללים ונבלעים מנטלית בתוך המכשיר הזעיר והכל כך חכם הזה, שצמוד אליך כל היום וממלא כל כך הרבה תפקידים?
אצל ילדים כבר הוכחו מדעית ההשפעות על מוחם של מי שמשתמשים שעות רבות במחשב או בטלפון ויש להן השפעה רעה גם על ציוניהם במבחני חשיבה ושפה.
ועדיין - עוד הרים גדולים לפני המשתמשים. עם השנים יגיע ויתפתח הסם הדיגיטלי החדש. זה היה כשמאות מיליוני אנשים בעולם צללו לרשתות החברתיות, שהחלו לצוץ. בהתחלה הן עוד היו במחשב והכל נשמר איכשהו בשליטה. אבל כמו כל התמכרות אחרת, גם ההתמכרות הזו הלכה והשתלטה והחלה מדרדרת בהדרגה - מאובדן של זמן וקשר חברתי פיזי, לפגיעה ביכולת החשיבה ובהמשך למצבי רוח, תחושת בדידות, ל-FOMO ולדיכאון.
וכשהרשת החברתית התחברה לטלפון החכם והבוהק, אז הגיע השלב הנוכחי והדי קריטי, חשוב לומר. כשאנחנו שואבים כל כך הרבה עונג מעוד לייקים לתמונות שלנו, מעוד עוקב בטיק טוק, מתגובות לפוסט שהעלינו, מהתלהבות שנרשמת מול עינינו לסטורי שהעלינו ומכל שאר מחזקי הדופמין והאנדורפינים - אנחנו בסכנת התמכרות. בצידה יש גם נטישה של קשרים חברתיים אמיתיים ועוד המון תופעות לוואי.
וכשכמות הזמן והאנרגיה שאנו משקיעים ברשתות הללו הולכת וגוברת, הסכנה הזו די מהר הופכת לעובדה. מצד מפתחי הרשתות החברתיות והאפליקציות הממכרות הללו, אגב, מדובר באלמנט שהם מעודדים ומתדלקים בממון אדיר. הוא נקרא אנגייג'מנט (Engagement) ובפשטות ניתן לומר שככל שיהיו יותר זמן ומגע בינינו לבין הפלטפורמה שלהם, ההכנסות שלהם יגדלו.
וידוע שאנחנו מקבלים ברשתות החברתיות את הכל בחינם, מה שאומר בקלישאה המודרנית שאנחנו הסחורה.
ובל נשכח שגם משחקי המחשב לא ממש נעלמו. בסמרטפונים שלנו רצים משחקים מדהימים, בכל רגע פנוי. משחקי המחשב הופכים לענף ספורט ובקרוב במשחקים האולימפיים. באולמות הפצ'ינקו ביפן, שורצים ערב ערב עשרות אלפי צעירים, הבאים לשחק במכונות המשחקים הרבות. חלקם הגדול מכור למשחקים האלה. גם בתום יום עבודה מפרך, הם לא יכולים שלא להגיע ולשבת אל מול המסכים, עד שעיניהם נעצמות מעייפות ולא פעם גם אחרי זה.
הקצה של התופעה הם כמובן ה"היקי קומורי", המכורים הקשים שגם הם מיפן. אלו בני נוער וצעירים שכלל לא יוצאים מחדרם ומעבירים ליטרלי את כל זמנם מול המסך - בגלישה באינטרנט, במשחקי מחשב ובצפייה בסרטים. הם המכורים הקשים ביותר. אין להם חיים מחוץ להתמכרות הזו.
#איך נגמלים ממסכים?
גמילה מהתמכרות למחשב או לטלפון, שגם הוא מחשב, היא תהליך איטי והדרגתי. אין בה תרופות פלא וכמובן שמכורים קשים יצטרכו טיפול, או לפחות קבוצת תמיכה, דוגמת "מכורים אנונימיים" ודומיהן.
אבל אם אתם מכורים קלים יותר, התחילו בהדרגה בהחלפת הפעילויות שלכם. במקום המחשב, התחילו לעסוק בפעילויות מהנות אחרות, כמו ספורט, בישול, הליכה, טיול בחוף הים ועוד. הרעיון הכללי הוא להמיר הנאה בהנאה. כמה שפחות אלקטרוניקה כגון משחקים במחשב, בקונסולות, הטלוויזיה, והנייד. התחילו בנטישה שלהם לשעתיים בכל יום ובכל חודש, הוסיפו שעה נוספת לזמן המוקדש לדברים אחרים.
כך תתרגלו לאט לאט לחיים שמחוץ למסך, לבני אדם אמיתיים ואפילו לטבע. בהצלחה!
מי אמר התמכרות לטלפון?
https://youtu.be/NUMa0QkPzns
מה קורה לילדים בהתמכרות למסכים (עברית):
https://youtu.be/d_zDMfgfsbE
כך נהנה המכור לטלפון מחייו (ללא מילים):
https://youtu.be/d3YoctwBM10
אחד מכל ארבעה מכור לטלפון שלו בישראל (עברית):
https://youtu.be/bLHMSHNBF9g
אם כבר הרבה מסך אז מאוד חשוב מה עושים בו (עברית):
https://youtu.be/7Zqu0zYyMY0
כתבת טלוויזיה מצוינת על התמכרות הנוער למסכים (עברית):
https://youtu.be/qobSegSwsBk?long=yes
כמו כל התמכרות (Addiction), גם ההתמכרות למסכים היא תהליך שמתרחש במוחנו. הנאשמת העיקרית בה היא מערכת ההנאה שבמוח. יותר ויותר מחקרים מצאו שאנדורפינים, מרכיבי העונג שבו, הם שמייצרים חלק משמעותי מההתמכרויות הללו ובכללן גם את ההצמדות של המכורים למסכים השונים.
אין בהתמכרות למסכים ולטלפונים החכמים שום דבר חדש. למעשה, יש להתמכרות הזו שורשים שמגיעים עד לימי הטלוויזיה. זוכרים את הימים ההם, כשהורים דאגו כי ילדיהם בילו שעות ארוכות בכל יום מול הטלוויזיה ודי פיתחו התמכרות לנוחות בה הכל זורם אליהם מבלי שצריך להתאמץ?
כבר אז נולדו גם משחקי הטלוויזיה הראשונים, בהם המירו הילדים את משחקי השכונה והקופסה בהזזה של פיקסלים מצד לצד ולהשמדה של חלליות חייזרים מפוקסלות לא פחות...
ואז בא האינטרנט. הוא הקצין את התופעה, כי אם בימי המחשב הביתי היה עדיין ריסון מסוים, שנבע מעצם העובדה שבבית ממוצע היה מחשב אחד ששימש את כל בני הבית, עם הזמן הגיע שלב בו היה מחשב ששימש את הילדים, בעוד שלהורים היה מחשב או מחשבים משלהם.
זה היה האות לכניסתם בגדול של משחקי המחשב לחדר הילדים. המשחקים האלה מוטטו אז אצל הילדים הרבה מהסייגים, מהמגבלות והאיסורים שהטיל עד אז דור ההורים.
ובימי הסמארטפון - לכל איש יש שן... כחולה, כן? - הרי הטלפון החכם, למעשה מחשב לכל דבר והרבה יותר ממכר מהמחשב. הוא איתנו כל היום, כל יום, עם מיליארדי אפליקציות, רובן חינמיות וחלקן מדהימות וממכרות כהלכה.
איזה סיכוי יש למי שצוללים ונבלעים מנטלית בתוך המכשיר הזעיר והכל כך חכם הזה, שצמוד אליך כל היום וממלא כל כך הרבה תפקידים?
אצל ילדים כבר הוכחו מדעית ההשפעות על מוחם של מי שמשתמשים שעות רבות במחשב או בטלפון ויש להן השפעה רעה גם על ציוניהם במבחני חשיבה ושפה.
ועדיין - עוד הרים גדולים לפני המשתמשים. עם השנים יגיע ויתפתח הסם הדיגיטלי החדש. זה היה כשמאות מיליוני אנשים בעולם צללו לרשתות החברתיות, שהחלו לצוץ. בהתחלה הן עוד היו במחשב והכל נשמר איכשהו בשליטה. אבל כמו כל התמכרות אחרת, גם ההתמכרות הזו הלכה והשתלטה והחלה מדרדרת בהדרגה - מאובדן של זמן וקשר חברתי פיזי, לפגיעה ביכולת החשיבה ובהמשך למצבי רוח, תחושת בדידות, ל-FOMO ולדיכאון.
וכשהרשת החברתית התחברה לטלפון החכם והבוהק, אז הגיע השלב הנוכחי והדי קריטי, חשוב לומר. כשאנחנו שואבים כל כך הרבה עונג מעוד לייקים לתמונות שלנו, מעוד עוקב בטיק טוק, מתגובות לפוסט שהעלינו, מהתלהבות שנרשמת מול עינינו לסטורי שהעלינו ומכל שאר מחזקי הדופמין והאנדורפינים - אנחנו בסכנת התמכרות. בצידה יש גם נטישה של קשרים חברתיים אמיתיים ועוד המון תופעות לוואי.
וכשכמות הזמן והאנרגיה שאנו משקיעים ברשתות הללו הולכת וגוברת, הסכנה הזו די מהר הופכת לעובדה. מצד מפתחי הרשתות החברתיות והאפליקציות הממכרות הללו, אגב, מדובר באלמנט שהם מעודדים ומתדלקים בממון אדיר. הוא נקרא אנגייג'מנט (Engagement) ובפשטות ניתן לומר שככל שיהיו יותר זמן ומגע בינינו לבין הפלטפורמה שלהם, ההכנסות שלהם יגדלו.
וידוע שאנחנו מקבלים ברשתות החברתיות את הכל בחינם, מה שאומר בקלישאה המודרנית שאנחנו הסחורה.
ובל נשכח שגם משחקי המחשב לא ממש נעלמו. בסמרטפונים שלנו רצים משחקים מדהימים, בכל רגע פנוי. משחקי המחשב הופכים לענף ספורט ובקרוב במשחקים האולימפיים. באולמות הפצ'ינקו ביפן, שורצים ערב ערב עשרות אלפי צעירים, הבאים לשחק במכונות המשחקים הרבות. חלקם הגדול מכור למשחקים האלה. גם בתום יום עבודה מפרך, הם לא יכולים שלא להגיע ולשבת אל מול המסכים, עד שעיניהם נעצמות מעייפות ולא פעם גם אחרי זה.
הקצה של התופעה הם כמובן ה"היקי קומורי", המכורים הקשים שגם הם מיפן. אלו בני נוער וצעירים שכלל לא יוצאים מחדרם ומעבירים ליטרלי את כל זמנם מול המסך - בגלישה באינטרנט, במשחקי מחשב ובצפייה בסרטים. הם המכורים הקשים ביותר. אין להם חיים מחוץ להתמכרות הזו.
#איך נגמלים ממסכים?
גמילה מהתמכרות למחשב או לטלפון, שגם הוא מחשב, היא תהליך איטי והדרגתי. אין בה תרופות פלא וכמובן שמכורים קשים יצטרכו טיפול, או לפחות קבוצת תמיכה, דוגמת "מכורים אנונימיים" ודומיהן.
אבל אם אתם מכורים קלים יותר, התחילו בהדרגה בהחלפת הפעילויות שלכם. במקום המחשב, התחילו לעסוק בפעילויות מהנות אחרות, כמו ספורט, בישול, הליכה, טיול בחוף הים ועוד. הרעיון הכללי הוא להמיר הנאה בהנאה. כמה שפחות אלקטרוניקה כגון משחקים במחשב, בקונסולות, הטלוויזיה, והנייד. התחילו בנטישה שלהם לשעתיים בכל יום ובכל חודש, הוסיפו שעה נוספת לזמן המוקדש לדברים אחרים.
כך תתרגלו לאט לאט לחיים שמחוץ למסך, לבני אדם אמיתיים ואפילו לטבע. בהצלחה!
מי אמר התמכרות לטלפון?
https://youtu.be/NUMa0QkPzns
מה קורה לילדים בהתמכרות למסכים (עברית):
https://youtu.be/d_zDMfgfsbE
כך נהנה המכור לטלפון מחייו (ללא מילים):
https://youtu.be/d3YoctwBM10
אחד מכל ארבעה מכור לטלפון שלו בישראל (עברית):
https://youtu.be/bLHMSHNBF9g
אם כבר הרבה מסך אז מאוד חשוב מה עושים בו (עברית):
https://youtu.be/7Zqu0zYyMY0
כתבת טלוויזיה מצוינת על התמכרות הנוער למסכים (עברית):
https://youtu.be/qobSegSwsBk?long=yes
איפה נצפה בסרט בבית העתיד?
בבית העתיד יהיו מגוון של מסכים שיוטמעו בקירות הבית, השיש במטבח ואפילו המראה שבחדר הרחצה, כמו גם על מכשירים כמקרר, המחשבים והמכשירים החכמים האחרים שיקיפו את האדם.
חלקם יהיו טפטים שיודבקו על הקירות, מסכים גמישים וענקיים שיגיעו בגלילים להדבקה. אחרים יורכבו אולי, כבר במפעל, על קירות להרכבה לבניית בתים.
כל המסכים הללו יוכלו להציג סרטים ותמונות ומכולם תהיה גישה לרשת. כשנעבור מחדר לחדר יעבור המידע ויוצג בחדר שאליו נעבור, כך שנוכל להתחיל לצפות בסרט בסלון ולהמשיך לצפות בו בחדר הרחצה ולסיים בחדר השינה. הכל רציף והכל מתחבר - הנוחות מעל לכל..
הנה סרטון על המסכים שיקיפו את אנשי העתיד בביתם החכם:
https://youtu.be/CPH1sAY8Vhg
חברות הטכנולוגיה של ימינו כבר עושות צעדים ראשונים לשם:
https://youtu.be/hGvMfe85i30
קירות אינטראקטיביים כבר קיימים:
https://youtu.be/BrqfPzhSYys
גם מסכים נגללים יש:
https://youtu.be/KHSdObeUdxI
הם נראים כמו טאפט וידאו:
https://youtu.be/f6K_bQcSUY8
אם כך ייראה מטוס הנוסעים של העתיד...
https://youtu.be/afGL5GX6avs
אז באופן דומה את קיר הווידאו שלכם תוכלו ליצור כבר היום:
https://youtu.be/Yo4LjMd4G6Q
ואולי כך ייראה הבית שלכם בתוך שנים אחדות:
https://youtu.be/CPH1sAY8Vhg
בבית העתיד יהיו מגוון של מסכים שיוטמעו בקירות הבית, השיש במטבח ואפילו המראה שבחדר הרחצה, כמו גם על מכשירים כמקרר, המחשבים והמכשירים החכמים האחרים שיקיפו את האדם.
חלקם יהיו טפטים שיודבקו על הקירות, מסכים גמישים וענקיים שיגיעו בגלילים להדבקה. אחרים יורכבו אולי, כבר במפעל, על קירות להרכבה לבניית בתים.
כל המסכים הללו יוכלו להציג סרטים ותמונות ומכולם תהיה גישה לרשת. כשנעבור מחדר לחדר יעבור המידע ויוצג בחדר שאליו נעבור, כך שנוכל להתחיל לצפות בסרט בסלון ולהמשיך לצפות בו בחדר הרחצה ולסיים בחדר השינה. הכל רציף והכל מתחבר - הנוחות מעל לכל..
הנה סרטון על המסכים שיקיפו את אנשי העתיד בביתם החכם:
https://youtu.be/CPH1sAY8Vhg
חברות הטכנולוגיה של ימינו כבר עושות צעדים ראשונים לשם:
https://youtu.be/hGvMfe85i30
קירות אינטראקטיביים כבר קיימים:
https://youtu.be/BrqfPzhSYys
גם מסכים נגללים יש:
https://youtu.be/KHSdObeUdxI
הם נראים כמו טאפט וידאו:
https://youtu.be/f6K_bQcSUY8
אם כך ייראה מטוס הנוסעים של העתיד...
https://youtu.be/afGL5GX6avs
אז באופן דומה את קיר הווידאו שלכם תוכלו ליצור כבר היום:
https://youtu.be/Yo4LjMd4G6Q
ואולי כך ייראה הבית שלכם בתוך שנים אחדות:
https://youtu.be/CPH1sAY8Vhg
מהו הסינמטוגרף של לומייר שיצר את המסך הגדול?
בשנת 1895, כ-4 שנים לאחר המצאת הקינטוסקופ של אדיסון, מכשיר שאיפשר לצופה הצצה לסרטונים שהוצגו בו, הוצגו לראשונה לקהל הרחב סרטים שהוקרנו על קיר גדול, מה שיזכה לשם "המסך הגדול". האחראים להקרנה הציבורית הזו של סרטים הם שני אחים צרפתיים, האחים לומייר (The Lumière Brothers), שבנו את הסינמטוגרף והיו בעלי החזון להפוך אותה לצורת בידור חדשה.
האפשרות להקרין כך סרטים נוצרה בזכות המצאה שנקראה "סינמטוגרף" (Cinématographe). המכשיר הזה, ששקל רק 5 קילוגרם, היה מצלמה ששימשה גם כמכשיר הקרנה ופיתוח לסרטים בעידן הראינוע. מצלמת הקולנוע הזו, שאפשרה גם להקרין את הסרטים שצולמו בה, על גבי מסך גדול, סימנה את תחילתה של מהפכה תרבותית של ממש.
הכל החל כששני אחים, לואי ואוגוסט לומייר, המציאו ורשמו פטנט על מצלמה "סינמטוגרפית". המצלמה הזו הייתה מכשיר פלא של ממש. גם מקרן, גם מכונה להדפסת עותקים נוספים של הסרטים שצולמו בה וגם מקרן של סרטים.
הסינמטוגרף לא היה מכשיר הצילום או ההקרנה הראשון של סרטים. אבל הוא היה הראשון שעשה את העבודה ללא דופי. אחת הסיבות לאיכות הטובה שלו היו נקבים קטנים שנוקבו בצידי סרט הצילום. הללו הריצו את הסרט במכשיר בתנועה רציפה ובמהירות אחידה. סרטי הצילום, שבתחילה היו מנייר ורק בהמשך בסרטי צלולואיד, היו אמינים ורצו בקצב אחיד. הקולנוע נולד!
הסינמטוגרף ושני הממציאים שלו הם האחראים לעידן חדש ולמהפכת הקולנוע. למעשה, הם הולידו לא רק את תעשיית הקולנוע. מהתעשייה הזו ייווצר גם עולם הטלוויזיה, אותו מכשיר שיזכה לכינוי "המסך הקטן" ובהמשך יצאו מהם אינסוף המצאות וחידושים בתחום הבידור, בתרבות הפנאי המודרנית ובחברה האנושית כולה.
הנה סיפורו של הסינמטוגרף:
https://youtu.be/_OaOCN3pHDQ
דגם מצויר של מצלמת ומקרנת הסינמטוגרף:
http://youtu.be/7Q_SgMvTO-o
וכמה מהסרטונים הראשונים של האחים לומייר, שנוצרו בעזרת הסינמטוגרף:
http://youtu.be/4nj0vEO4Q6s
בשנת 1895, כ-4 שנים לאחר המצאת הקינטוסקופ של אדיסון, מכשיר שאיפשר לצופה הצצה לסרטונים שהוצגו בו, הוצגו לראשונה לקהל הרחב סרטים שהוקרנו על קיר גדול, מה שיזכה לשם "המסך הגדול". האחראים להקרנה הציבורית הזו של סרטים הם שני אחים צרפתיים, האחים לומייר (The Lumière Brothers), שבנו את הסינמטוגרף והיו בעלי החזון להפוך אותה לצורת בידור חדשה.
האפשרות להקרין כך סרטים נוצרה בזכות המצאה שנקראה "סינמטוגרף" (Cinématographe). המכשיר הזה, ששקל רק 5 קילוגרם, היה מצלמה ששימשה גם כמכשיר הקרנה ופיתוח לסרטים בעידן הראינוע. מצלמת הקולנוע הזו, שאפשרה גם להקרין את הסרטים שצולמו בה, על גבי מסך גדול, סימנה את תחילתה של מהפכה תרבותית של ממש.
הכל החל כששני אחים, לואי ואוגוסט לומייר, המציאו ורשמו פטנט על מצלמה "סינמטוגרפית". המצלמה הזו הייתה מכשיר פלא של ממש. גם מקרן, גם מכונה להדפסת עותקים נוספים של הסרטים שצולמו בה וגם מקרן של סרטים.
הסינמטוגרף לא היה מכשיר הצילום או ההקרנה הראשון של סרטים. אבל הוא היה הראשון שעשה את העבודה ללא דופי. אחת הסיבות לאיכות הטובה שלו היו נקבים קטנים שנוקבו בצידי סרט הצילום. הללו הריצו את הסרט במכשיר בתנועה רציפה ובמהירות אחידה. סרטי הצילום, שבתחילה היו מנייר ורק בהמשך בסרטי צלולואיד, היו אמינים ורצו בקצב אחיד. הקולנוע נולד!
הסינמטוגרף ושני הממציאים שלו הם האחראים לעידן חדש ולמהפכת הקולנוע. למעשה, הם הולידו לא רק את תעשיית הקולנוע. מהתעשייה הזו ייווצר גם עולם הטלוויזיה, אותו מכשיר שיזכה לכינוי "המסך הקטן" ובהמשך יצאו מהם אינסוף המצאות וחידושים בתחום הבידור, בתרבות הפנאי המודרנית ובחברה האנושית כולה.
הנה סיפורו של הסינמטוגרף:
https://youtu.be/_OaOCN3pHDQ
דגם מצויר של מצלמת ומקרנת הסינמטוגרף:
http://youtu.be/7Q_SgMvTO-o
וכמה מהסרטונים הראשונים של האחים לומייר, שנוצרו בעזרת הסינמטוגרף:
http://youtu.be/4nj0vEO4Q6s
