מהם הפיראטים של הקאריביים?
הפיראטים (Pirates) של הים הקריבי ואזור החוף המזרחי של אמריקה הם לא אגדה או המצאה הוליוודית. מדובר בשודדי ים אכזריים ונחושים ששלטו באזור ימי נרחב, באוקיינוס האטלנטי. הם תקפו ספינות צבא, ערי חוף ובמיוחד ספינות ששטו עם אוצרות שנלקחו מהיבשת החדשה, בדרכן אל העולם הישן, אל יבשת אירופה.
האמת היא ששודדי ים היו קיימים מאז ומעולם ופיראטיות התקיימה מאז שחר ימי הימאות. היא קיימת מאז שהעז האדם להפליג בים ובעיקר מאז החלו ספנים להפליג לארצות רחוקות למטרות מסחר והבאה של דברי ערך, אבני חן, מתכות ומחצבים יקרים.
בין המאות ה-15 עד ה-19 התקיימה פיראטיות רבה, כשבין השנים 1650 ל-1730 בערך מתקיים מה שנקרא "תור הזהב של הפיראטים". התקופה הזו מתחילה עם נצחונה של אנגליה במלחמת אנגליה וספרד, מלחמה שנמשכה 12 שנים והתקיימה בין שתי אימפריות חזקות מאוד, מהחזקות באירופה של אותם ימים.
האימפריה של ספרד באותה תקופה היא עדיין כוח משמעותי, עד שלילה אחד היא מאבדת את צי האוצר שלה. זו הייתה תבוסה קשה, בה ספרד מאבדת, כמעט בין לילה אחד, את כל עושרה. זה היה שלל אגדי ועצום, שירד למצולות עם ספינותיה של ספרד שהוטבעו.
השלל הזה, כמו החורבן הכלכלי הספרדי, הוליד מסע של פיראטיות שעתיד כמעט לחסל את סחר הספנות האנגלי. אבל הצלחת הפירטים הספרדים משכה גם לא מעט ספנים ששמירת חוק לא הייתה מתכונותיהם הבולטות. הם הופכים להיות בעצמם פירטים, שודדי ים למען עצמם.
הפירטים הללו היו בחלקם הגדול ימאים לשעבר שחיפשו חיים טובים ומסעירים, אחרי שנים של הפלגות בשכר נמוך או בשירות צבאי. אך היו ביניהם גם מחוסרי עבודה, שפוטרו עם סיום מלחמת הירושה הספרדית והמלחמות הקולוניאליות. לפיראטיות הצטרפו גם פושעים נמלטים, נפלטי החברה המסודרת וסתם הרפתקנים מחפשי ריגוש.
הם זכו לפרסום אגדי באותם ימים. הם הטילו פחד ואימה על האימפריות הכי חזקות בעולם והיו הסיוט האכזרי והרצחני של המלחים.
לצד הפשעים שלהם, התמקמו הפיראטים בבסיסים באזורים מרוחקים כמו מדגסקר ואיי הבהאמה. קשה אולי להאמין, אך הם פיתחו מעין תרבות פיראטית, שכללה חלוקת שלל שוויונית, חוקים וקודים של התנהגות נאותה ביניהם ובחירה דמוקרטית של המנהיגים.
בין שודדי הים המפורסמים של התקופה נודעו אדוארד טץ' או טיץ' שהתפרסם כ"שחור הזקן" ונודע באכזריותו, הנרי מורגן שפשט על הספרדים ושרף את פנמה סיטי עד היסוד, סמואל בלמי, הוא "סאם השחור" שנודע גם כ"רובין הוד של הפיראטים", וויליאם קיד, שהוצא להורג והותיר אחריו אוצר קבור ומסתורי, אן בוני שהייתה פיראטית אישה, בנג'מין הורניגולד, הנרי ג'נינגס האכזר ועוד.
סופו של תור הזהב של הפיראטים הגיע בסביבות שנות ה-30 של המאה ה-18. הסיבות מגוונות, החל מאכיפה נגדם על ידי הצי המלכותי הבריטי ומדינות נוספות, חקיקה של חוקים נגד פיראטיות באירופה, שיפורים טכנולוגיים שהקשו עליהם את הפשיטות על ספינות וכיבוש בסיסיהם על ידי המעצמות הקולוניאליות.
איכשהו, בתרבות של ימינו זכתה הפיראטיות לתדמית מלהיבה ורומנטית, של "רובין הודים", ספנים נועזים ושוחרי שוויון, הלוקחים מהעשירים שגזלו את העניים ומחזירים להם כראוי. הם משחררים עבדים שחורים והופכים דווקא את השבויים הלבנים שלהם לעבדים, שישוחררו רק תמורת כופר גדול.
התקופה הזו הולידה שלל אגדות וסיפורים מדהימים, מלאים בקרבות חרבות ושופעים אוצרות אדירים של ממון וזהב, מטמונים שמוחבאים באיים סודיים ומפות אוצר עתיקות, שמסעירות עד היום את הדמיון.
לקראת סוף המאה ה-19 נראה היה שעבר עידן שודדי הים. אך בשנות ה-70 של המאה הקודמת החלה להירשם עלייה הדרגתית ברורה במקרי פיראטיות ימית. בשנים האחרונות התרחשו מקרים לא מעטים של מעשי שוד ימי, מרביתם בקרבת חופי סומליה שבאפריקה.
להיכרות עם הפיראטים המפורסמים, ראו בתגית פיראטים.
הפיראטים (Pirates) של הים הקריבי ואזור החוף המזרחי של אמריקה הם לא אגדה או המצאה הוליוודית. מדובר בשודדי ים אכזריים ונחושים ששלטו באזור ימי נרחב, באוקיינוס האטלנטי. הם תקפו ספינות צבא, ערי חוף ובמיוחד ספינות ששטו עם אוצרות שנלקחו מהיבשת החדשה, בדרכן אל העולם הישן, אל יבשת אירופה.
האמת היא ששודדי ים היו קיימים מאז ומעולם ופיראטיות התקיימה מאז שחר ימי הימאות. היא קיימת מאז שהעז האדם להפליג בים ובעיקר מאז החלו ספנים להפליג לארצות רחוקות למטרות מסחר והבאה של דברי ערך, אבני חן, מתכות ומחצבים יקרים.
בין המאות ה-15 עד ה-19 התקיימה פיראטיות רבה, כשבין השנים 1650 ל-1730 בערך מתקיים מה שנקרא "תור הזהב של הפיראטים". התקופה הזו מתחילה עם נצחונה של אנגליה במלחמת אנגליה וספרד, מלחמה שנמשכה 12 שנים והתקיימה בין שתי אימפריות חזקות מאוד, מהחזקות באירופה של אותם ימים.
האימפריה של ספרד באותה תקופה היא עדיין כוח משמעותי, עד שלילה אחד היא מאבדת את צי האוצר שלה. זו הייתה תבוסה קשה, בה ספרד מאבדת, כמעט בין לילה אחד, את כל עושרה. זה היה שלל אגדי ועצום, שירד למצולות עם ספינותיה של ספרד שהוטבעו.
השלל הזה, כמו החורבן הכלכלי הספרדי, הוליד מסע של פיראטיות שעתיד כמעט לחסל את סחר הספנות האנגלי. אבל הצלחת הפירטים הספרדים משכה גם לא מעט ספנים ששמירת חוק לא הייתה מתכונותיהם הבולטות. הם הופכים להיות בעצמם פירטים, שודדי ים למען עצמם.
הפירטים הללו היו בחלקם הגדול ימאים לשעבר שחיפשו חיים טובים ומסעירים, אחרי שנים של הפלגות בשכר נמוך או בשירות צבאי. אך היו ביניהם גם מחוסרי עבודה, שפוטרו עם סיום מלחמת הירושה הספרדית והמלחמות הקולוניאליות. לפיראטיות הצטרפו גם פושעים נמלטים, נפלטי החברה המסודרת וסתם הרפתקנים מחפשי ריגוש.
הם זכו לפרסום אגדי באותם ימים. הם הטילו פחד ואימה על האימפריות הכי חזקות בעולם והיו הסיוט האכזרי והרצחני של המלחים.
לצד הפשעים שלהם, התמקמו הפיראטים בבסיסים באזורים מרוחקים כמו מדגסקר ואיי הבהאמה. קשה אולי להאמין, אך הם פיתחו מעין תרבות פיראטית, שכללה חלוקת שלל שוויונית, חוקים וקודים של התנהגות נאותה ביניהם ובחירה דמוקרטית של המנהיגים.
בין שודדי הים המפורסמים של התקופה נודעו אדוארד טץ' או טיץ' שהתפרסם כ"שחור הזקן" ונודע באכזריותו, הנרי מורגן שפשט על הספרדים ושרף את פנמה סיטי עד היסוד, סמואל בלמי, הוא "סאם השחור" שנודע גם כ"רובין הוד של הפיראטים", וויליאם קיד, שהוצא להורג והותיר אחריו אוצר קבור ומסתורי, אן בוני שהייתה פיראטית אישה, בנג'מין הורניגולד, הנרי ג'נינגס האכזר ועוד.
סופו של תור הזהב של הפיראטים הגיע בסביבות שנות ה-30 של המאה ה-18. הסיבות מגוונות, החל מאכיפה נגדם על ידי הצי המלכותי הבריטי ומדינות נוספות, חקיקה של חוקים נגד פיראטיות באירופה, שיפורים טכנולוגיים שהקשו עליהם את הפשיטות על ספינות וכיבוש בסיסיהם על ידי המעצמות הקולוניאליות.
איכשהו, בתרבות של ימינו זכתה הפיראטיות לתדמית מלהיבה ורומנטית, של "רובין הודים", ספנים נועזים ושוחרי שוויון, הלוקחים מהעשירים שגזלו את העניים ומחזירים להם כראוי. הם משחררים עבדים שחורים והופכים דווקא את השבויים הלבנים שלהם לעבדים, שישוחררו רק תמורת כופר גדול.
התקופה הזו הולידה שלל אגדות וסיפורים מדהימים, מלאים בקרבות חרבות ושופעים אוצרות אדירים של ממון וזהב, מטמונים שמוחבאים באיים סודיים ומפות אוצר עתיקות, שמסעירות עד היום את הדמיון.
לקראת סוף המאה ה-19 נראה היה שעבר עידן שודדי הים. אך בשנות ה-70 של המאה הקודמת החלה להירשם עלייה הדרגתית ברורה במקרי פיראטיות ימית. בשנים האחרונות התרחשו מקרים לא מעטים של מעשי שוד ימי, מרביתם בקרבת חופי סומליה שבאפריקה.
להיכרות עם הפיראטים המפורסמים, ראו בתגית פיראטים.
