התוכים ידועים כמי שמצטיינים בחיקוי מעולה של צלילים וקולות, כולל דיבור אנושי. ישנם מיני תוכים שמצטיינים בחיקוי יותר מאחרים. האפרור האפריקני (African grey parrot), שרבים מכירים בשם ג'אקו, הוא החקיין הטוב ביותר בין מיני התוכים.

אבל האפרור האפריקני הוא גם ציפור חכמה ביותר. אנו בני האדם אומרים על מישהו שלא מבין, שהוא "חוזר כמו תוכי". ואכן, במחקרים על מיני תוכים נראה היה שהתוכים לומדים לחקות אבל לא מבינים את משמעות הדברים שהם אומרים. ממחקרים רבים נראה שזה אולי נכון אבל לא תמיד.

ממצאים שונים מראים שמיני תוכי נבונים במיוחד, כמו אפרור אפריקני (המוכר בשם ג'אקו) תופסים רעיונות מורכבים, כמו יחסי צבע, צורה וכמות ומסוגלים להשתמש בשפה באופן חכם. הם יודעים להבין את התוכי שהם "משוחחים" איתו, מסוגלים לבקש שיגרדו או יקלחו אותם, מסוגלים להבין ולפתור בעיות ולהשיג מזון באמצעות תקשורת.


הנה אפרור אפריקני המכונה גם ג'אקו ומדבר ועברית:

http://youtu.be/EI7Qcyw5CIk


זו הציפור החכמה בטבע:

http://youtu.be/QnnOx178Z64


בשבי:

http://youtu.be/xpgVL0hisCk


מנהל שיחה:

http://youtu.be/7rfGEtALHYs


ומדבר לעצמו:

http://youtu.be/CWSj02uIJW4

הדולפינים ידועים בשיתוף הפעולה שלהם עם דייגים ברחבי העולם, לצורך ציד ותמורת חלקם בדגה. אבל שיתוף הפעולה אצלם הוא הרבה יותר מפותח משהיה ידוע. מסתבר שדולפינים צדים באופן קבוצתי תמיד. הם פועלים ביחד כדי לצוד דגים והתיאום שלהם מפותח מאד.

מבנה מוחם וגודלו, יכולת הסונאר שלהם ליצור תמונה תלת-ממדית של מה שמסביבם והתפיסה המהירה שלהם - כל אלה מסייעים להם לגבש שיטות עבודה קבוצתיות, שבהן לכל אחד יש תפקיד שתורם לפעולה הקבוצתית.

ביחד צדים הדולפינים מזון וביחד הם ממלאים משימות כמו הצלת חיים של בני אדם ובעלי חיים, סיוע לדייגים בתמורה לחלק משלל הדיג ועוד.


הנה שיתוף פעולה של הדולפינים כדי לצוד דגים באמצעות מלכודות חול שהם יוצרים:

http://youtu.be/-xm9PjKdf00


כאן הם צדים אפילו על החוף:

https://youtu.be/FE49xEU_z7g


כך הם מצילים בני אדם ביחד:

http://youtu.be/pWpCZsIoDtw


ודולפיני האורקה מצילים טובעים ומגינים עליהם מהכרישים שמגיעים לטרוף:

http://youtu.be/r1ZkkHesyjg

הדולפין (Dolphin) נחשב לאחת החיות הנבונות ביותר בטבע. הדולפינים הם בעלי יכולת למידה גבוהה מאד. מדענים גילו שהם מסוגלים לפתח שיטות ציד שיש בהן דגש על עבודת צוות, מה שמגדיל את הסיכוי להצלחה בציד.

הדולפינים גם משוחחים ביניהם בעזרת נקישות ושריקות ואפילו חיקוי מהיר מאד של הדיבור האנושי. צלילי התקשורת של הדולפינים נעים למרחקים גדולים מאד מתחת למים. יש להם מערכת סונאר טבעית ויכולת שיתוף פעולה מדהימה ועוד (קראו על כך באאוריקה בתגית "דולפינים").

אילוף דולפינים יכול להביא אותם לעשות תרגילים מרשימים ומשעשעים לצופים, אבל גם לסייע במילוי משימות צבאיות קשות בעומק האויב. הצבא האמריקני למשל, אילף דולפינים כדי שיטמינו מכשירי ריגול ומוקשים ימיים, נגד ספינות האויב.

המילה "דולפין" באה מיוונית קדומה, בה פירושה "דג עם רחם".


הנה סרטון על תבונתם של הדולפינים (עברית):

https://youtu.be/05PpTqtGhGU


על תבונתם של הדולפינים:

https://youtu.be/XZ4hZx6K85Y


הדולפין הוא מבעלי החיים היחידים שמבינים שהמראה מציגה את פניהם שלהם:

https://youtu.be/6M92OA-_5-Y


משום תבונתם, קל מאד לאלף את הדולפינים (עברית):

http://youtu.be/Rd7l12LgTBA


ודולפין שלמד לשחק כדורגל במים:

http://youtu.be/mxE3rUEqfhE

למידה אצל בעלי חיים היא לא כל כך נדירה כמו שחלק מאיתנו אולי חושב. למעשה, רבים מהמינים לומדים בצורה זו או אחרת, כשהלימוד הזה מסייע להם להשיג מזון, להגן על עצמם וכדומה. ברור שחיקוי הוא צורה טובה של בעלי חיים ללמוד, אבל גם התנסות וחוויות מלמדות ואצל קופים רואים את זה היטב.

השימפנזים, למשל, אוהבים לאכול טרמיטים, סוג של חרקים. הם משתמשים בענף קטן, תוחבים אותו לתוך קן של טרמיטים, ממתינים רגע שהטרמיטים יתקפו את הענף "הפולש" וייצמדו אליו בעזרת לסתותיהם. אז השימפנזה מושך את הענף החוצה וזולל את הטרמיטים שמכסים אותו. בתיאבון!

קופים אחרים למדו ליהנות ממשקאות מתוקים שבני אדם נוהגים לשתות. סוכר עבורם, בדיוק כמו אצלנו, הוא טעים וממכר. אז במקומות רבים בעולם הם מתגנבים אל מי שמשתזפים על החוף וממהרים "לפלח" להם את המשקה שלידם. מה שמעניין הוא שהם אפילו התחברו למשקאות אלכוהוליים וזורמים גם עם קוקטיילים וטקילות חריפות בברים חיצוניים בבריכות שחייה פתוחות ובבתי מלון.

ואם כבר גניבה אז למה לא חטיפה. הקופים למדו שבני אדם קשורים לדברים שלהם ומוכנים לתת כופר עבורם. אז קופים רעבים למדו לחטוף חפצי ערך מתיירים ולהחזירם רק אם קיבלו בתמורה את דברי המאכל שהם אוהבים לאכול.

המדהים הוא שהם לא יחזירו את החטיפה עבור סתם דברים שנותנים להם. הם למדו שעם בני אדם יש לנהלים משא ומתן. מכיוון שהם לא יודעים לדבר, הם מנהלים עם הקורבן "משא ומתן ללא מילים". רק אם יקבלו את מה שהם רוצים בו וטעים להם - רק אז ישיבו את הגניבה או ליתר דיוק את מה שחטפו לתייר או לתיירת המשועשעים בדרך כלל פחות.


כך לומדים הקופים להשתמש בחפצים כדי לבצע פעולות:

http://youtu.be/icd_ob8UWgQ


קופים שאולפו או למדו לקטוף קוקוס (עברית):

https://youtu.be/PzHov5PEnyU


אפילו לגנוב הקופים לומדים ואפילו אלכוהול:

https://youtu.be/pmnzIhbX2bg


והקופים החוטפים ש"מנהלים משא ומתן" ללא מילים על התנאים להחזרת המשקפיים או הכפכף החטוף:

https://youtu.be/ovpsuyRanw8

לעומת מיני העיט שאוכלים בעלי חיים, הנשר (Vulture) הוא עוף דורס שאוכל רק פגרים של בעלי חיים. בכך הוא גם תורם לסביבה ולבריאותם של בעלי חיים אחרים ומהווה מעין אחראי נקיון בטבע. רק לעתים רחוקות תוקפים הנשרים בעלי חיים בריאים ורק בלית ברירה, שכן הם יכולים לשרוד כמעט שבוע ללא מזון, אך אם לא יימצאו להם נבלות ופגרים, הם ייאלצו לבסוף לטרוף.

סעודת הנשרים מתבצעת כשהם חגים ברקיע. ברגע שהם מאתרים בעל חיים מת, הם יורדים אל הקרקע ומתקהלים סביבו לסעודה. אכילת הפגרים היא מראה לא נעים. זה נראה אכזרי וחייתי, אבל היי - מדובר בעופות טורפים.

גם תבונת הנשרים מרשימה מאוד. למשל כשהם מנפצים עצמות גדולות מהאוויר, על ידי הפלתן לקרקע מגובה רב, כדי לאכול את התוכן שלהן.


הנה הנשר אוכל פגרים ואף מפצח את העצמות הגדולות מהאוויר, כדי לאכול את המוך שבתוכן:

http://youtu.be/zxj9YO4Qtx0


נשר באפריקה:

http://youtu.be/SPXnFeB6ihA


ונשרון מלכותי בדרום אמריקה מסתער על חלקי פגר שנטרף:

http://youtu.be/_yllQwGMbi0

כלבי סלוקי (Saluki) הם כלבי רוח, שגופם הצר והרזה הופך אותם לאלופי ריצה של ממש. בזכות מהירותם וראייתם החדה הם ציידים מצוינים. ממש כמו רצי מרתון, הם יכולים לרוץ במהירות למרחקים גדולים מאד.

זהו גזע עתיק ממש ומגזעי הכלבים הראשונים בהיסטוריה שבויתו. כבר בתרבות שומר של האלף השישי לפני הספירה היו הסלוקים גזע שימושי של כלבים. גם במצרים העתיקה הם היו מאוד נפוצים ועל כך מעידים קברי פרעונים מצריים שבהם נמצאו כלבי סלוקים חנוטים. עוד הוכחה להיותם גזע שבוית בשלב מוקדם של ההיסטוריה נעוצה בדמותם המופיעה על קברים משנת 2134 לפני הספירה.

אפילו בעולם המוסלמי, שבו כלבים נחשבו לא נקיים, נחשבו הסלוקים מאז ומתמיד כלבים אציליים ומתנת אלוהים. הערבים קראו להם "אל חור", שפירושו "האצילי".

כבר בימי קדם סייעו כלבי הסלוקי לבני השבטים הבדואים בציד. עמידותם בתנאי המדבר, ריצתם המהירה והיכולת שלהם לצוד במדבר בשביל בעליהם, הקנתה להם מעמד חשוב בכלכלת השבט הבדואי.

גם ראייתם המצוינת סייעה להם לזהות את הטרף ממרחקים ואז מתבטאת יכולתם להשיגו בריצה ולמנוע ממנו לברוח, עד שיגיעו בעליהם. אלה הן תכונות מנצחות לכלבי ציד שכאלה והסלוקי הוא אכן גזע של כלבי ריצה המשמשים בהיסטוריה לציד.


הנה כלבי הסלוקי:

https://youtu.be/BBAW_AYqGHE


כבר אלפי שנים שמגדלים אותם לציד:

https://youtu.be/dmZTgSLdO6Y


שיתוף הפעולה והיכולות של הסלוקים במדבר, לטובת הציד הבדואי:

https://youtu.be/JiCkQ9WrpOM


כך כלב הסלוק מיילל:

https://youtu.be/qLh_S0nuJU4


וגורי סלוקי יונקים מהאם:

https://youtu.be/upjlB4XpKgI

בַּבּוּן (Baboons) הוא קוף, שוכן אדמה, שלא חי על עצים, ממשפחת הקופים שהם בעלי זנב.

ישנן אמנם של בבונים אוכלוסיות מבודדות חח גם לאורך חופי ים סוף, בחצי האי ערב ואפילו צפונית לסהרה, אבל בדרך כלל מדובר בקופים שחיים בעיקר בחלק הדרומי של יבשת אפריקה מדרום למדבר סהרה.

בשנים האחרונות נפוצה המילה בבונים ככינוי גנאי לבני-אדם. מדובר בכינוי לא ראוי לבני אדם. אבל הוא לא ראוי לא רק מפני שהוא פוגעני ומתנשא, אלא גם מפני שהוא מצביע על הבורות של מי שמכנה כך אדם אחר.

כי הבבונים הם מבעלי החיים האינטליגנטים יותר בטבע.

במצרים העתיקה הם נחשבו אלים. אבל אם נישאר רגע בעולם החשיבה הפחות מיתולוגי - הבבון, למשל, הוא בעל החיים היחידי בעולם החי שמסוגל להבחין בין זכר לנקבה בבני אדם.

הוא גם הפרימט הכי סתגלני אחרי האדם. מהערבות הצחיחות, דרך יערות צחיחים למחצה, דרך מישורי עשב ועד ליערות הגשם עתירי הלחות והמשקעים - ניתן למצוא את הבבונים במגוון של סביבות מחיה שונות לחלוטין זו מזו.

זה מעיד על יכולת הבבונים להסתגל ולהתאים את עצמם לתנאים השונים כל כך של סביבות מחיה שונות ואף מנוגדות. המין האנושי עשה מהסתגלנות הזו קריירה והשתלט על העולם כולו. אז זה הכי קרוב שיכול בעל חיים להתקרב ליכולת האנושית של האדם, על יתרונותיו ובעיקר על חסרונותיו.


הנה הבבונים בספארי (עברית):

https://youtu.be/QuWPtK0bxxk


החברה הבבונית שהיא גם לוחמת ומגינה על מה ששייך לה, כמו טריטוריה:

https://youtu.be/iXtc17ioUFk


יש מקומות בהם הבבונים ממש כובשים שטחים (עברית):

https://youtu.be/mrnuny7oZTg


ובבונים רעבים יכולים אפילו להפוך טורפים, במקרה הזה פלמינגו:

https://youtu.be/7Xx1jh6MmB8

הדולפינים הם יונקים נבונים במיוחד, שמשוחחים ביניהם בעזרת מגע (ליטוף, חיזור במגע, מכות), שפת גוף ותנועה.

מגע, תזוזה מסונכרנת והפרחת בועות - כל אלה הן דרכים לביטוי של רגשות, כמו כעס או עצבנות למשל.

אבל הדרך המעניינת ביותר שבה דולפינים מתקשרים ביניהם היא של נקישות ושריקות ואפילו חיקוי מהיר מאד של הדיבור האנושי. התקתוקים שהם מפיקים, למשל, משמשים למעשה בתור מערכת אקו לוקיישן, או סונאר קולי. בעזרת צלילים אלה וההד שחוזר אליהם, הדולפינים מאתרים את המיקום של דגים אחרים ביחס למיקומם שלהם.


צלילי התקשורת של הדולפינים נעים למרחקים גדולים מאד מתחת למים.


הנה התקשורת של הדולפינים:

http://youtu.be/Q5JQ9ab2Cbg


שירת הדולפין היא לא מוסיקה אלא פעולה תקשורתית:

https://youtu.be/JJZVQ-rIiP0


תקתוקי אקו לוקיישן שהם הסונאר הקולי שלהם:

https://youtu.be/d6798extvoU


כך זה נשמע:

https://youtu.be/nTXG105QrWI?t=9s


והדולפינים בריף הדולפינים באילת:

http://youtu.be/h44mHuc8nZw

הזיכרון של הפיל (Elephant's memory) הוא אחד הדברים המרשימים בטבע. משם גם נגזר הביטוי "זיכרון של פיל" שרבים מצמידים למי שזכרונו מצוין.

בספר "בין הפילים" של זוג חוקרי הפילים הנודעים דגלס המילטון התגלה לראשונה שכמו בחברה האנושית, מבוסס זיכרונם המצוין של הפילים על ניסיון חייהם, הלמידה וההתבוננות במעשי ושל הפילים המבוגרים.

ואכן, הפילים הם בעלי זיכרון מעולה. יש להם יכולת נדירה ומופלאה לדלות מזיכרונם פרטים קלושים מלפני שנים רבות. בעדר הפילים הנקבות הן המנהיגות. תופעה מדהימה שבה צפו חוקרי הפילים היא של פילה המובילה את העדר בחוליות של מדבר נמיב, עשרות שנים מאז שהייתה שם בפעם האחרונה.

לתדהמת החוקרים היא חופרת באדמה ומגלה בעומק של מטרים בודדים מים. אין לה כישורי גילוי מים, אלא פשוט זיכרון מדהים שנצרב בה בגיל צעיר, לפני עשרות שנים, כשהיא צעדה עם העדר אחרי המנהיגה, באותו נתיב בדיוק.


הנה סרטון על זיכרון הפיל (מתורגם):

https://youtu.be/lSXNqsOoURg


כך מסרבים פילים בוגרים לשוב למקום שבו טבחו את קרוביהם כשהיו גורים:

https://youtu.be/Oyp9WUE4zwU


ברוח היתולית, הנה שימוש בזיכרון של הפיל לפרסומת:

https://youtu.be/MfrqySjEDxs


וסרט ארוך על הזיכרון של פילים:

https://youtu.be/1d4gVUdLzZA?long=yes

מהי החיה החכמה ביותר?
איזו חיה נחשבת לחיה הכי חכמה בעולם?


קופי אדם הם הפיקחים והחכמים שבחיות. ביניהם נחשב אינטליגנטי במיוחד קוף האורנגאוטן. הוא יודע לחקות אנשים ולבצע דברים חכמים שהוא לומד מהם. ניתן גם ללמד את קוף האורנגאוטן עבודות שונות, כמו שימוש במסור ובפטיש. לאורנגאוטן יש גם יחסים חברתיים וסממנים נוספים של חוכמה ותבונה המזכירים חברה אנושית.

אחרי האורנגאוטנג, התבוניים שבין בעלי החיים הם השימפנזים והדולפינים.


ראו כמה חכמים יכולים להיות קופי האורנגאוטנג (מתורגם):

https://youtu.be/gFzqqaBA9wQ


האורנגאוטן הלומד:

http://youtu.be/IFACrIx5SZ0


והוכחה לכך שהם אינטליגנטיים, למשל בזיהוי עצמם במראה:

http://youtu.be/Okmkn30D0NU

השימפנזים הם מבעלי החיים הנבונים ביותר. הם גם אחד משני המינים היחידים שנחשבים לקוף-אדם.

בין המרכיבים התבוניים המרתקים שהשימפנזים יודעים לבצע ניתן למצוא את יכולת השיתוף שלהם במזון, השימוש בכלי ציד פשוטים ובכלים שמצאו או סיגלו לביצוע משימות, המודעות העצמית, הציד המשותף שלהם, וניהול קהילה חברתית ופוליטיקה פשוטה, כולל היכולת להתאפק.

#דוגמאות לתבונה של השימפנזים?

הם למשל, אוהבים לאכול טרמיטים, סוג של נמלים. הם מצאו לעצמם שיטת ציד יעילה ופשוטה להפליא. השימפנזים משתמשים בענף קטן, אותו הם תוחבים לתוך קן של טרמיטים. הם ממתינים רגע, כדי שהטרמיטים יתקפו את הענף "הפולש" וייצמדו אליו בעזרת לסתותיהם. אז השימפנזים נוהגים למשוך את הענף החוצה ולזלול בהנאה את הטרמיטים שמכסים אותו.

לאחר התנסות קצרה עם מראות, השימפנזים גם ידועים כקופים היחידים שעוברים את המבחן של היכולת לזהות את עצמם במראה. את המבחן הזה יש חוקרים המחשיבים כראייה לקיום מודעות עצמית.

אבל מעניין הרבה יותר הוא הצד החברתי שלהם. לא רק ששימפנזים הם בעלי חיים חברותיים, רגשיים ופעילים מאד, הם גם סיגלו לעצמם תקשורת שבה משמשים פרצופים, מחוות, תנועות ידיים והבעות פנים חרישיות או מלוות בקולות, כדי להעביר ביניהם מסרים ולנהל משא ומתן.

כך למשל יכולה שימפנזה להתחבק ולהתנשק כדרך להביע פיוס או קרבה לשימפנזה אחרת. השימפנזה יכולה גם לבקש אוכל על ידי מחווה "אנושית" של הגשת יד בתחינה למי שאוחז במזון. אם היא אינה מקבלת, היא תוסיף פעמים רבות בכי או יבבה, כדי לרגש את האוחז במזון ולגרום לו לתת מעט משלו.

אצל השימפנזים הילדים מוכרות גם התפרצויות הזעם הקולניות, כשאימם גומלת אותם מיניקה של חלב אם.

החוקרים הצליחו שוב ושוב להדריך שימפנזים לתקשר בשפות סימנים ולהעביר מסרים מתוכנתים שלמדו.


הנה התקשורת והדיבור של השימפנזים זה עם זה, במחוות ותנועות:

http://youtu.be/NBFBbFcixRY


תינוקת שימפנזי, שלומדת לומר מילים כמו אמא ואבא ולהשתמש בהם נכון:

http://youtu.be/1-_LsVQb3t0


ושימפנזה שמדליק אש מזרדים ואז מבשל מרשמלו על המדורה:

https://youtu.be/GQcN7lHSD5Y

זה קרה בנובמבר שנת 1988. שני ימאים הצליחו לשרוד את טביעתה של הספינה שלהם לא רחוק מחופי אינדונזיה. הם החלו לשחות במים לכיוון החוף. האימה לא איחרה להתגנב אליהם, כשלפתע הם חשו את הכרישים הטורפים מקיפים אותם. אבל אז התרחש נס של ממש, כשלפתע הגיחה קבוצת דולפינים שסוככה והגנה על שניהם. הדולפינים ליוו אותם לאורך כל הלילה הארוך ההוא, עד שהניצולים הגיעו ללא פגע לחוף מבטחים.

את העובדה שהדולפינים הם נבונים כולם אולי יודעים. אבל על יכולת ההצלה שלהם והעזרה שהם מושיטים לבני אדם במצוקה, לא כולם שמעו. יתכן שאם מישהו יבדוק פעם, הוא יגלה שידידו הטוב של האדם הוא דווקא הדולפין מציל החיים, אבל ברור שבכל מקרה ניתן להכתירם בקלות כידידיו הימיים הטובים ביותר של האדם.

יש דוגמאות נוספות להצלת הדולפינים אנשים וילדים במצוקה. אנשים שכמעט טבעו סיפרו לא פעם שדולפין הגיח לפתע ונשא אותם על גבו לגובה המים. אנשים רבים שמצאו עצמם נאלצים לשרוד במים, בשל טביעה של כלי השיט שלהם, העידו גם הם על ההגנה מכרישים וטורפים ימיים אחרים, שהעניקו להם הדולפינים. יורדי הים יודעים כבר מזמן שטורפים ימיים מתרחקים בעקביות מאנשים ששוחים במים ולידם דולפינים.


הנה דולפינים מצילים צוללן מכרישים:

http://youtu.be/T3pXhU5vzas


ואחרים מצילים צוללנית שנקלעה למצוקה במעמקי בריכה:

http://youtu.be/K73Yzw3Mg7Y

השימפנזים חיים רוב הזמן על העצים ונעים ביניהם בקפיצות גדולות, כשהם נאחזים בענפים בזרועותיהם החזקות.

הקשר בין השימפנזים מאד דומה לקשר בין בני-אדם. גם הם מברכים אחד את השני בחיבוק ונשיקה וגם הם "משוחחים" ביניהם. אבל השיחה של השימפנזים היא בעזרת נשיפות, שריקות, נחירות ונביחות.

כששימפנזים רוצים להזהיר אחד את השני מפני איום או אויב מפחיד, הם חובטים על גזע העץ ושורקים ברעש גדול.


הנה צורת התקשורת של השימפנזים:

http://youtu.be/NBFBbFcixRY


וחיבוקים לחוקרים:

http://youtu.be/EsUP2dftN9w

סטר אירי (Irish Setter) הוא כלב ציד שפשוט יושב ליד החיה שניצודה וכך מסמן את מיקומה לציידים. סימן ההיכר של הסטר האירי הוא יופיו המיוחד ופרוותו הארוכה בגוון ה"חלודה" האדום-חום.

הסטר אציל-המראה הוא מכלבי הציד, אך בעוד שכלבי ציד אחרים היו רצים אל הטרף ומביאים אותו (רטריבר) או מצביעים עליו (פוינטר), הסטר נוהג להתיישב ליד הטרף (באנגלית Sit) וכך לסמן לצייד היכן הוא נמצא. גם חוש הריח המפותח של כלבי הסטר שונה במקצת - בעוד כלבי ציד מריחים בקרקע את הציד, הסטרים מריחים באוויר דווקא.

סטר אירי נוצר מהסטר האנגלי, גזע שנוצר מהפוינטר. ואגב, הצבע המפורסם של הסטרים האיריים לא היה תמיד "חלוד". בעבר הייתה פרוותם בצבעי אדום-לבן. כיום, לאחר שינויים בגזע וברירה מלאכותית, הפכו כלבי הסטר האירי לג'ינג'ים של עולם הכלבים.


על כלב האייריש סטר:

https://youtu.be/NsU_DUwunfE


כך הוא התפתח:

https://youtu.be/5zVqKQXEcv8?t=23s


עובדות על הגזע:

https://youtu.be/WVWjmbN8lVA


וקרובו הלבן - כלב האינגליש סטר:

https://youtu.be/F2OBH0e84yg

כלבי פוינטר (Pointer) הם כלבי ציד שפותחו באנגליה, משילוב של כמה גזעי כלבים (אחת ההשערות היא שצירוף של כלבי בלאדהונד, גיירהאונד ופוקסהאונד). יש להם הרבה תתי גזעים, ביניהם הפוינטר הגרמני קצר השיער שפותח בגרמניה ואהוד מאד בישראל. כל הפוינטרים הם בעלי חוש ריח מפותח שמאפשר להם להיות כלבי ציד מצוינים וגם כלבי הצלה מעולים בחיפוש ניצולים בין ההריסות.

כלבי הפוינטר זכו לשמם בזכות התנהגותם בשעת הציד. במקום להסתער על הציד ולהביאו בפיו לאדוניו הציד, הפוינטר יעמוד דרוך ליד הניצוד ו"יצביע" עליו ברגלו הקדמית, עד לבוא הציידים. ההצבעה (Point) היא ההתנהגות המיוחדת שלו בציד.


הנה כלב הפוינטר:

https://youtu.be/v1stD0KbtvI


תיאור הגזע הזה:

https://youtu.be/K1aAknEoxMA


כך הפוינטר ממלא את תפקידו בציד:

https://youtu.be/SoRyv3rpB5Q


וכלבי הפוינטר הגרמני קצר השיער:

https://youtu.be/I4FHYHUhyU0

התוכי הוא אחד העופות המרשימים בטבע, גם בתבונה שלו וגם ביכולת החיקוי המדהימה שהוא מפגין. וזה לא רק החיקוי המופלא שמאפיין את התבונה שלהם. כשמאמנים אותם נכון, התוכים יכולים להבין רעיונות שונים, לענות על שאלות מדויקות בתשובות תואמות ולעשות המון דברים תבוניים שהם למדו.

מבנה גופם של התוכים כולל תיבת תהודה שמאפשרת להם להפיק הרבה סוגי קולות וכך הם מסוגלים להיות חקיינים טובים כל כך. הם מסוגלים לחקות מגוון רחב של צלילים וקולות, כולל דיבור אנושי.

מחקרים מצאו שכישרון החיקוי של התוכי הוא כלי חברתי חשוב. החיקוי מאפשר לתוכי לתקשר ביעילות עם תוכים אחרים בלהקה ובכך לשפר את מעמדם החברתי. יותר מזה, כנראה שהתוכי משתמש בחיקוי כדי לתקשר עם תוכים ספציפיים, לנהל איתם סוג של שיחה.

מיני התוכים השונים יודעים לחקות ברמות שונות. יש מיני תוכים שמצטיינים בחיקוי יותר מאחרים. חוץ מהיותו ציפור חכמה במיוחד, האפרור האפריקני, שרבים מכירים בשם ג'אקו, הוא החקיין הטוב ביותר בין מיני התוכים וגם אחת הציפורים החכמות בטבע. 


הנה תוכי מבריק בשם איינשטיין שיודע לחקות כל דבר ואפילו לשיר:

http://youtu.be/nbrTOcUnjNY


כך תוכים יכולים לדבר:

https://youtu.be/dBGw7uXc0eo


השוואה בין איינשטיין ותוכי נבון נוסף בשם גריפין:

http://youtu.be/ozgcKw4MyvY


ותוכים נוספים שמפגינים כישורי חיקוי ודיבור מדהימים:

https://youtu.be/vLxOsPcRK2Q

הכלב הוא לא רק ידידו של האדם, הוא גם יכול להיות די אינטיליגנטי ונבון. מדובר בבעל חיים מאוד אינטואיטיבי, שיכול להתנהג באופן חכם למדי, לפחות בעיני בעליו.

כלב מכיר את שמו ואפשר ללמדו להבין עד 150 מילים ויותר. יש לכלבים גם יכולת לפתור בעיות ולהתמודד עם קשיים באופן אינטליגנטי משהו.

מבחינה חברתית, הכלבים מאוד מודעים - גם לבני אדם וגם אלו לאלו. המחקר יודע לומר שכלבים יכולים להבין הבעות פנים אנושיות ולהבחין בין פרצופים שמחים לכועסים. הם מסוגלים להראות ולבטא רגשות, כמו למשל קנאה.

מחקרים אחרים מדווחים שהם יכולים לקלוט ולחוש ברגשות שבעבר חשבנו שרק בני אנוש יכולים לחוש. יש אפילו סברה שכלבים יכולים לזהות בני אדם שאינם אמינים ואז להפסיק ולעקוב אחר הרמזים שלהם.

אז כן, אולי כשהם רודפים אחרי זנבם, כלבים לא ממש נראים מועמדים לפרס נובל, אבל מדובר בבעלי חיים די נבונים, אולי גם חכמים


הנה סרטון שמראה את החוכמה של כלב מאולף שיודע גם לעשות פעולות חשבוניות:

http://youtu.be/EAo0MJbsC_g


וכלב שיודע לספור ומזהה צורות:

http://youtu.be/kGUmudR9ZsQ

זו אחת התופעות המרתקות בעולם הטבע ואחד הפלאים של עולם החי. ההחתמה (Imprinting) היא תופעה מדהימה, שלפיה מי שגידל אווזים אפורים מרגע בקיעתם, זכה מהם לייחס של אמא אווזה. לא זו בלבד שהם יעקבו אחריו, גם כשיגיעו לבגרות, הם ימשיכו להעדיפו על פני כל האווזים האחרים בלהקה או בסביבה.

במילים אחרות, מרגע שאווז או ברווז שנולד התקבע על דמות מסוימת, עתידה הדמות הזו להיות בשבילו אימו.

את ההחתמה גילה קונרד לורנץ, חוקר הטבע האוסטרי הנודע שחקר את התנהגות בעלי החיים. לורנץ הבחין אז שהדבר הראשון שקולט האווז מרגע בקיעתו, נחתם מיד ונכנס אל מוחו. לכן הוא נתן לתופעה את השם "הטבעה", שמאוחר יותר הוסב למושג מדויק יותר של "החתמה".

בהמשך הניסויים שלו, הוכיח קונרד לורנץ שלא רק בני אדם יכולים להיחתם אצל האווזים ברגע לידתם. בהחתמתו קבוצת אווזים על תמרור צהוב הוא הוכיח שהם יכולים להיחתם לא רק על יצורים חיים כמו אווזים ובני אדם, אלא גם על ידי חפצים דוממים שונים.

ממצאיו הראו שרק סמוך מאוד ללידה, כשרשת הנוירונים במוחם לא קובעה עדיין, יכולה להתקיים ההחתמה במיטבה. חלון הזמן הקצר שלאחר הבקיעה, השונה בין מין למין, קובע עד את מידת היעילות של ההחתמה.

לורנץ היה מהראשונים שעיצבו את התחום המחקרי המרתק של חקר ההתנהגות אצל בעלי חיים, תחום שהפך לענף מדעי בשם "אתולוגיה". הוא היה חוקר דגול, שבמהלך חייו זכה בפרס נובל. מנגד לורנץ גם זכור כמי ששיתף פעולה עם הרשע ונסחף לחברות במפלגה הנאצית בגרמניה.

במהלך מחקריו גידל לורנץ עצמו ברווזים כאלה והראה את ההחתמה במיטבה. הוא התפרסם בכל העולם בכך שהיה "אם לכל דבר", לחבורת אווזים שגידל כך. כולם עקבו אחריו לכל מקום והוא נהג ללכת ולשחות איתם, כשהוא משמש להם הורה לכל דבר.


כך ברווזונים עוקבים אחרי הצלם:

https://youtu.be/u6O4ZpXUAD4


החתמת חוף הלידה של צבי הים:

https://youtu.be/fpAObF1B_sI


מעט חפרנות על ההחתמה (עברית):

https://youtu.be/mbwpBEr3ff4?long=yes


וכך החתמה מדהימה מגדלת משפחת עופות והאדם מלמד אותם את מסלול הנדידה השנתי (מתורגם):

https://youtu.be/Rxo-IbAF7kQ?long=yes

רבים בעולם מעידים על שיתוף הפעולה של הדולפין, מהיצורים החכמים בטבע, עם האדם. כבר במיתולוגיה היוונית סופר על אפולו שלאחר שהתחפש לדולפין, הוא הוביל סירות מכרתים אל דלפי. ואכן, במשך מאות שנים האמיני הדייגים בים התיכון, שבמקרה של מצוקה בים ייחלצו דולפינים לעזרתם ויובילו את ספינותיהם בשלום אל נמל הבית.

חוקרים מצאו מגוון של סיפורים על דולפינים שמובילים להקות של דגים היישר אל רשתות הדייגים וזוכים לקבל מהדייגים בחזרה את חלקם בדיג. למשל הדולפינים במפרץ סנטה-קטרינה בברזיל שכבר משנת 1847 רועים את הדגים, כמו כלבי רועים נאמנים, לתוך רשתות הדייגים. ואם בברזיל יוזמים הדולפינים את הדיג המשותף, אצל בני האימראגן (Imragen) שבמאוריטניה שיתוף הפעולה הפוך. כאן הדייגים הם שמפעילים את הדולפינים. כל פעם, בתחילת הדיג, נוהגים דייגי האימראגן להכות בעזרת מקל על המים. רעש החבטות על המים מזעיק את הדולפינים והם מתחילים לדחוק להקות דגים לכיוון החוף. כל מה שנותר לדייגים שעל החוף הוא לאסוף את שלל הדגים מהרשתות שפרשו לפני כן. הדולפינים עצמם ממתינים בשקט, עד שהדייגים מותירים להם מעט מהדגים שנאספו ברשת - תמורה על עבודתם.

סימנים נוספים שמזכירים הימצאות של דגים לטרף, כמו הצלפה על החול שבקרקעית הים או התזת המים שמזכירה את הרעש של נחיתת הדגים שזינקו מהמים על פני הים - סימנים כאלה הם מעין "אות מוסכם" בין הדייגים לדולפינים ולמעשה הם הזמנה לשיתוף פעולה משתלם לשני הצדדים.

שיתופי פעולה דומים בין דייגים לדולפינים קיימים במקומות נוספים בעולם, כמו במוזמביק באפריקה, באיי פולינזיה שבאוקיינוס השקט ועוד. מסתבר שזה נפוץ משחשבו גם בצפון ודרום אמריקה, באוסטרליה ובסביבתה.


הנה שיתוף פעולה של הדולפינים עם הדייגים:

https://youtu.be/42MpfPqWkhk


והכל נובע מהתבונה של הדולפינים ויכולות הציד החכמות שלהם:

https://youtu.be/bzfqPQm-ThU

לורנס אנטוני היה אוהב פילים אמיתי. האיש שזכה לכינוי "הלוחש לפילים", הציל פילים רבים בחייו וחילץ אותם מזוועות שגרמו להם בני אדם. כשמת לורנס אנתוני, קרה המקרה המופלא שזוכר כל מי שאוהב ומעריך את החיה הגדולה הזו. בלי כל הסבר לכך, החלו להגיע אל ביתו של אנתוני עדרי פילים מכל הסביבה והקיפו אותו בעצב מופגן.

זה לא הפליא את מי שמכיר פילים. הפילים הם מהחיות הנבונות בטבע ויש להם גם רגשות מפותחים, ניסיון חיים, זיכרון וזוגיות מופלאה. בדומה לשימפנזים, הדולפינים והלווייתנים, גם הפילים משתפים פעולה עם בני האדם בדרכים שונות. יכולת הלמידה הגבוהה של הפילים גם היא מוכחת שוב ושוב. מדענים צפו בפילים שהשתמשו במקלות, כדי להסיר קרציות ובכפות תמרים כדי למעוך זבובים שמציקים להם. כשרצו להתגנב למטע בננות הם השקיעו את הפעמון שעל צווארם בתוך הבוץ, כדי שלא ישמיע רעש.


יש פילים מאולפים שלמדו לצייר פילים בעזרת אפם:

http://youtu.be/i-vH9LfRmx0


פילה מצילה את הפיל התינוק שלה ולא נוטשת:

https://youtu.be/C9NeeuQpZ74


פילון צעיר נרדם לשירת שיר ערש על ידי המטפלת שלו:

https://youtu.be/WhkwK3olFfM


וכך בוחנים את האינטליגנציה של הפילים:

https://youtu.be/FBFMGmbi2Io

כלבי הגרייהאונד (Greyhounds) הם הקטנים במשפחת כלבי הרוח ונחשבים לכלבים המהירים בעולם, "הפרארי של עולם הכלבים". מדובר בכלבים שיכולים להגיע למהירות של יותר מ-60 קילומטרים לשעה, מה שהופך אותם לכוכבים של מרוצי כלבים בעולם כולו.

מאז ומתמיד היה הגרייהאונד חביבם של מלכים וקיסרים בעולם העתיק והוא שמר עד היום על מעמדו הסמלי ככלב של עשירים. פרידריך השני, מלך פרוסיה, גידל 100 כלבים כאלו וכל כך אהב אותם, עד שביקש וגם זכה להיקבר עימם. בהשראת הגרייהאונדים שלו, אגב, מיוחס לו המשפט הידוע, ש"הכלב הוא ידידו הטוב של האדם"...

אבל עוד משחר האנושות היה הגרייהאונד, המכונה על ידי רבים "מלך כלבי הרוח", בן הלווייה הנאמן של האדם המורם-מעם. הוא אחד מהגזעים העתיקים בעולם הכלבים, שמופיע באינספור ממצאים ארכאולוגיים ויצירות עתיקות. שוב ושוב אותרו כלבי הצייד העתיקים הללו בפסלים, תחריטים ובציורי קיר עתיקים, שנמצאו במקומות שונים בעולם העתיק. הם שמשו במגוון משימות, משמירה והגנה, דרך כלבי עבודה ועד לכלבי לוויה לקיסרים ולמיוחסים בתרבויות השונות.

הפרעונים במצרים העתיקה למשל, אהבו מאד את כלבי הרוח העתיקים מטיפוס הגרייהאונד. הם הותירו אינספור ציורים שלהם בקברים מצריים של מלכים פרעוניים, כמו תות אנך רמון, רעמסס הרביעי וחטשפסות.

אבל יש עדויות קדומות עוד יותר לכלבים אלו. כמו ציור עתיק עוד יותר של כלב הנראה כמו גרייהאונד, ככל הנראה משנת 4200 לפני הספירה. הוא נמצא על כד קבורה בסוסה שבאיראן. תחריטי סלע מהאזור האלג'ירי של מדבר סהרה, שמוערכים לשנת 3000 לפני הספירה, מציגים כמה סוגי כלבים שונים, ביניהם סוג שיש לו רגליים ארוכות, זנב ארוך וראש עדין ומאורך - מאד דומה לגרייהאונד של ימינו.

בימי הביניים באירופה לא זכו בתחילה כלבי הגרייהאונד להצלחה אצל האצילים. באותה תקופה מי שהצילו את הגזע היו אנשי הכמורה, שגידלו אותם כדי למכור אותם לציידים ולאצילים. בהמשך ימי הביניים, החלו יותר ויותר מאצילי אירופה, להשתמש בכלבים המיוחדים והיפים הללו כסממני אצולה, במיוחד עת יצאו איתם לציד.

בהדרגה הפך גזע הכלבים הזה לסממן שלטוני של בתי המלוכה והאצילים. במאה ה-11, למשל, מתועד איסור בחוק מלכותי, על פשוטי העם באנגליה, להחזיק בכלבים אלו. היסטורית החזיק חוק אנגלי זה 400 שנה, אבל נראה שהוא לא היה יוצא דופן. מעמדו המלכותי של הגרייהאונד, בסוף ימי הביניים ובשנים שאחריהן, לא היה שונה בחצרות רבות ביבשת ובעולם העתיק. הם היו שייכים לאליטות ורק להן.


הנה כלבי הגרייהאונד:

https://youtu.be/jaMs0mkGhjE


תכונות הציד של כלבי הגרייהאונד שרודפים אחרי ארנבת:

https://youtu.be/cZqgZj-OPvQ


במרוצי כלבי הגרייהאונד הם מדהימים בריצתם:

https://youtu.be/i9e3xlqmR0U


ומי מהיר יותר - הגרייהאונד או הצ'יטה?

https://youtu.be/jc8Hno4M0Qs