מה מיוחד בנאום 18 ליוני שנאם שארל דה גול?
אנו ב-17 ביוני 1940, בעיצומה של קריסת הצבא הצרפתי למול מכונת המלחמה הגרמנית, שהפתיעה שוב - בכיבוש מהיר ומוחץ של צרפת.
שארל דה גול, בריגדיר גנרל כמעט אלמוני שאך לפני שבוע וחצי הועלה לדרגת תת שר החוץ למלחמה והתקבל על ידי צ'רצ'יל בלונדון. כשנודע לדה גול שבאותו יום קרא המרשל פטן לצבא הצרפתי להפסיק להילחם ולבקש מהיטלר שביתת נשק, הוא זעם. דה גול מיהר לבקש מראש ממשלת אנגליה לנאום לעמו ברדיו של ה-BBC. צ'רצ'יל אישר וכבר למחרת, ב-18 ביוני בשעה 22:00, פתח הגנרל דה גול בקריאה להתנגדות.
וכך, בנאום אחד, שיזכה לשם "נאום 18 ביוני" ("L'Appel du 18 Juin"), הכניס את עצמו הגנרל הצרפתי הכמעט אלמוני שארל דה גול, היישר להיסטוריה הצרפתית המפוארת. על הדרך הוא גם שינה בזאת את גורלה של צרפת, באחד מהרגעים החלשים והקשים בתולדותיה.
את אותו נאום דה גול נשא מלונדון, כשבנאומו ב-BBC הוא מכריז שעל אף תבוסת צרפת שנכבשה על ידי הצבא הנאצי, הוא לא מתכוון להיכנע וימשיך את המאבק בנאצים, עד לניצחון הסופי עליהם.
מי אתה ומי שמך לעמוד אל מול הצבא החזק בעולם, שניה לאחר שהביס את צרפת החזקה כל כך?
יש רגעים בהיסטוריה שאנשים לא חשובים פוסעים קדימה ולוקחים על עצמם את כל עולה. הנאום הזה, שההיסטוריון אנטוני ביוור כינה "נאום מהפנט", הדליק את לפיד ההתנגדות והיה קריאת התעוררות לצרפת המובסת. הוא עתיד להצית את המאבק על שחרור צרפת וכיום נחשב לאחד הנאומים החשובים שנישאו במלחמת העולם השנייה.
נאום ה-18 ביוני, אף שנישא במועד הלא נוח של יום השנה לקרב ווטרלו, הקרב בו הובס נפוליאון סופית, נתן כמעט מיד השראה ואומץ לצרפתים.
הנועזים שבהם הקימו, מול פניהם של חיילי הוורמכט את מחתרת הרזיסטאנס. שאר הצרפתים בצרפת הכבושה, התמלאו תקווה וקיוו לטוב. מכאן גם החלה ההתארגנות מחוץ לצרפת, של לוחמי צרפת החופשית, בכוונה לשחרר אותה מציפורניו של היטלר.
נאומים איקוניים נוספים בתגית נאומים מפורסמים.
אנו ב-17 ביוני 1940, בעיצומה של קריסת הצבא הצרפתי למול מכונת המלחמה הגרמנית, שהפתיעה שוב - בכיבוש מהיר ומוחץ של צרפת.
שארל דה גול, בריגדיר גנרל כמעט אלמוני שאך לפני שבוע וחצי הועלה לדרגת תת שר החוץ למלחמה והתקבל על ידי צ'רצ'יל בלונדון. כשנודע לדה גול שבאותו יום קרא המרשל פטן לצבא הצרפתי להפסיק להילחם ולבקש מהיטלר שביתת נשק, הוא זעם. דה גול מיהר לבקש מראש ממשלת אנגליה לנאום לעמו ברדיו של ה-BBC. צ'רצ'יל אישר וכבר למחרת, ב-18 ביוני בשעה 22:00, פתח הגנרל דה גול בקריאה להתנגדות.
וכך, בנאום אחד, שיזכה לשם "נאום 18 ביוני" ("L'Appel du 18 Juin"), הכניס את עצמו הגנרל הצרפתי הכמעט אלמוני שארל דה גול, היישר להיסטוריה הצרפתית המפוארת. על הדרך הוא גם שינה בזאת את גורלה של צרפת, באחד מהרגעים החלשים והקשים בתולדותיה.
את אותו נאום דה גול נשא מלונדון, כשבנאומו ב-BBC הוא מכריז שעל אף תבוסת צרפת שנכבשה על ידי הצבא הנאצי, הוא לא מתכוון להיכנע וימשיך את המאבק בנאצים, עד לניצחון הסופי עליהם.
מי אתה ומי שמך לעמוד אל מול הצבא החזק בעולם, שניה לאחר שהביס את צרפת החזקה כל כך?
יש רגעים בהיסטוריה שאנשים לא חשובים פוסעים קדימה ולוקחים על עצמם את כל עולה. הנאום הזה, שההיסטוריון אנטוני ביוור כינה "נאום מהפנט", הדליק את לפיד ההתנגדות והיה קריאת התעוררות לצרפת המובסת. הוא עתיד להצית את המאבק על שחרור צרפת וכיום נחשב לאחד הנאומים החשובים שנישאו במלחמת העולם השנייה.
נאום ה-18 ביוני, אף שנישא במועד הלא נוח של יום השנה לקרב ווטרלו, הקרב בו הובס נפוליאון סופית, נתן כמעט מיד השראה ואומץ לצרפתים.
הנועזים שבהם הקימו, מול פניהם של חיילי הוורמכט את מחתרת הרזיסטאנס. שאר הצרפתים בצרפת הכבושה, התמלאו תקווה וקיוו לטוב. מכאן גם החלה ההתארגנות מחוץ לצרפת, של לוחמי צרפת החופשית, בכוונה לשחרר אותה מציפורניו של היטלר.
נאומים איקוניים נוספים בתגית נאומים מפורסמים.
