שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
כיצד ברח צ'רצ'יל בצעירותו מהכלא והציל את העולם החופשי?
ווינסטון צ'רצ'יל לא נולד ראש ממשלה. לא רבים יודעים שהמנהיג לעתיד היה בצעירותו קצין קרבי בחיל הפרשים ואף הספיק להשתתף באחד מקרבות הפרשים האחרונות בהיסטוריה, שהתקיים בסודאן.
אבל בשעות הפנאי שלו בצבא היה הקצין האמיץ גם כתב צבאי של עיתון אנגלי נחשב. לאחר שעזב את הצבא הוא שב להיות כתב צבאי במלחמת הבורים, מלחמתם של ההולנדים המקומיים בדרום אפריקה כנגד אנגליה.
בדרום אפריקה הוא קנה את עולמו לראשונה. במהלך ניסיון להציל רכבת ממארב שטמנו לה הבורים, נתפס העיתונאי צ'רצ'יל והוכנס למחנה שבויים. אבל לא פראייר מי שיהיה מנהיג בריטניה בשעתה הכי קשה.. בתוך ימים אחדים אירגן צ'רצ'יל בריחת יחיד נועזת ועשה מרחק של 300 מיילים בשטח האוייב, עד שחצה את הגבול למוזמביק וחזר לאנגליה.
בעקבות הבריחה הפך צ'רצ'יל לגיבור לאומי בבריטניה והחל במסעו הפוליטי להצלת העולם כולו, אבל תוך שבועות הוא חזר לדרום אפריקה להילחם בבורים..
הנה בריחת צ'רצ'יל מהכלא והמשך הקריירה שלו לאחר מכן:
http://youtu.be/XGLWN2WcX28
כך הציל צ'רצ'יל את העולם החופשי (מתורגם):
https://youtu.be/djW36C3t_dQ
והמנהיג הדגול שיצמח מהעיתונאי האמיץ הצעיר צ'רצ'יל:
http://youtu.be/qsOzPMrqVxE
איך ניצל הצבא הבריטי בפינוי דנקרק?
השנה היא 1940. הדיביזיות הגרמניות סיימו לכבוש את מרחבי צרפת, היכו את הצבא החזק שלה, שרבים ראו בו אז את הצבא החזק בעולם.
הצבא הגרמני מגיע אל חופי תעלת למנש ולראשונה בהיסטוריה הוא מאיים לפלוש אל האי האנגלי ולכבוש אותו. במקביל, הצבא הבריטי שהתכונן לסייע לצרפת כנגד הגרמנים יושב בעיר הצרפתית דנקרק.
צ'רצ'יל מבין שעליו להציל את צבאו ולהחזירו הביתה, כדי שיוכל להגן על בריטניה והממלכה תעמוד במתקפה הגרמנית המתקרבת. וכאן יוצא לדרך "מבצע דינמו", אחד האירועים המשמעותיים והמכריעים של מלחמת העולם השנייה.
המבצע נועד לבצע את מה שיזכה לימים לכינוי "פינוי דנקרק" (Dunkirk evacuation), להצלת הכוחות הלכודים, בין הים לצבא הגרמני המתקדם אליהם. יזם אותו ראש ממשלת בריטניה החדש, ווינסטון צ'רצ'יל, כמוצא אחרון לחילוץ מדנקרק של כוחות בעלות הברית, בעיקר בריטים וצרפתים.
בהיעדר משחתות שיוכלו לאסוף כמעט 350 אלף חיילים ולהעבירם את התעלה, הכריז צ'רצ'יל על גיוס עממי של כלי שיט מכל סוג וגודל. מאוניות הצי המלכותי וספינות צבא ועד כ-700 כלי שיט אזרחיים קטנים, בתוכם סירות דיג ואפילו יכטות פרטיות.
כך הצליחו הבריטים לגייס למבצע כ-900 כלי שיט, למאמץ לאומי אדיר שלא היה כמותו בהיסטוריה והפגין את נחישותה של בריטניה לנצח ולא להיכנע.
התוצאה הייתה מדהימה. כמעט 340 אלף חיילים חולצו מהעיר דנקרק, מתוכם כמעט 200 אלף חיילים בריטים. זה היה הרבה יותר ממה שהמטכ"ל הבריטי תכנן והעריך בתחילה והמורל הבריטי זכה לזריקת עידוד משמעותית באחת משעותיו הקשות ביותר.
ואף שהצבא הבריטי מצליח, בקושי רב, להינצל ולשוב לאנגליה בפינוי דנקרק, הוא מותיר מאחור כמות עצומה של נשק כבד וציוד צבאי. כל הציוד הזה נפל כפרי בשל לידי הגרמנים ומדובר בהמון, אבל המון, ציוד ונשק.
כמה?
בדנקרק נשארו 6 משחתות ו-200 כלי שיט קטנים יותר של הצי המלכותי, כ-2,500 תותחים, 20 אלף אופנועים ו-65 אלף כלי רכב אחרים. חיל האוויר המלכותי איבד במהלך המבצע גם הוא 145 מטוסים, אף שהצליח להפיל כ-156 מטוסים לגרמנים.
ועדיין, פינוי דנקרק היה הצלחה אסטרטגית מסעירה, משולבת במזל עצום. כי הפיקוד הגרמני בראשות היטלר, יכול היה לפגוע בפינוי. אך הוא לא עשה זאת. איש לא יודע עד היום מדוע היטלר נמנע מפגיעה במפנים והמפונים. היסטוריונים ממשיכים עד היום להעלות השערות, אבל תשובה ברורה אין.
רבים כינו את הפינוי מדנקרק "נס ההצלה". בזכותו הצליחה בריטניה להמשיך במלחמה, לשקם את כוחותיה ולשמור על עמדת המפתח שלה במאבק נגד המפלצת הנאצית.
הפינוי גם הפך לסמל של אומץ לב ונחישות, מבצע מעורר השראה והפגנת סולידריות (אחווה), שהיה לו תפקיד מכריע בגיבוש הרוח הלאומית הבריטית, בשעתה הקשה ביותר ובפתח לימים הקשים שעוד יבואו - עד הניצחון.
הנה החילוץ הגדול והפינוי מדנקרק (מתורגם):
https://youtu.be/LC8h56uS7vs?long=yes
סיפור הפינוי מדנקרק בקצרה ובאנגלית:
https://youtu.be/ZOrx1WqgmUU
מצגת וידאו של פינוי דנקרק:
https://youtu.be/FYU6ju5r8lo
הסיפור "הנכון" של הפינוי הצבאי מהעיר דנקרק:
https://youtu.be/9RPviCT7SWU
וסרטןן תיעודי מפורט על כל תהליך הפינוי של דנקרק:
https://youtu.be/Xc_SzYNAAII?long=yes
מהי מלחמת העולם השנייה ומדוע פרצה?
מלחמת העולם השנייה היתה מלחמה שפרצה לפני הכל בשל הדיקטטורה של אדולף היטלר, ששאף לכבוש את העולם ולעשות בו סדר חדש וגזעני.
למלחמת העולם השנייה היה גם רקע היסטורי, שנבע מהתוצאות הקשות שידעה גרמניה מהסכם ורסאי הדרקוני. על ההסכם הזה הוחתמה גרמניה, לאחר שהובסה במלחמת העולם הראשונה. היטלר עשה שימוש ציני ומניפולטיבי ברגשות העם הגרמני הפגוע ומרושש כתוצאה מהחובות האדירים שגרמניה נדרשה להשיב למנצחים במלחמה הקודמת, כדי לעלות לשלטון ובהמשך כדי לפתוח במלחמה עולמית נוספת ואף גרועה מקודמתה.
מלחמת העולם השנייה היא ללא ספק האסון מעשה ידי אדם, הגדול בתולדות האנושות. זוהי המלחמה הגדולה ביותר בתולדות המים האנושי והיא הביאה למותם של כ-60 עד 70 מיליון איש, מתוכם כ-40 מיליון אזרחים!
מלחמת העולם השנייה פרצה ב-1 בספטמבר 1939, עם פלישת גרמניה הנאצית לפולין והסתיימה ב-8 במאי 1945 עם חתימת גרמניה הנאצית על חוזה הכניעה הסופי.
במקביל לזירה האירופית שלה החלו אירועי המלחמה באסיה, בתחילת מלחמת סין-יפן השנייה ב-7 ביולי 1937. לאחר מכן, פתחו היפאנים במלחמה עם ארה"ב בפרל הרבור והמלחמה הפכה עולמית. הנאצים הכריזו מלחמה גם הם על ארה"ב והיא החלה להילחם גם ביפאנים וגם לצד הבריטים באירופה. מלחמת העולם השנייה בזירה האסייתית הסתיימה ב-15 באוגוסט 1945 עם כניעת יפן לארצות הברית.
במהלך מלחמת העולם השנייה התרחשה השואה, מבצע של רצח עם שלא היה לו תקדים בתולדות האנושות. באופן אירוני, מעריכים רבים מהמומחים וההיסטוריונים שדווקא אידיאולוגיית ומדיניות ההשמדה שהנהיגה גרמניה הנאצית, הן שהביאו לתבוסתה במלחמה.
הנה הסיבות לפרוץ מלחמת העולם השנייה (עברית):
https://youtu.be/a79rj6ztgPE
כך פרצה המלחמה האלימה והגדולה בהיסטוריה (עברית):
https://youtu.be/OSTNcYqNFWg
היהודים מיד יתחילו לסבול (עברית):
https://youtu.be/0CAYxRHOYLQ
השתלשלות האירועים שהביאו לפרוץ המלחמה (עברית):
https://youtu.be/LyX5zDoLyIc
מפתח המלחמה הדינמית והשתלשלות מלחמת העולם השנייה (מתורגם):
https://youtu.be/yUzpLl3CZJM
סקירה על מלחמת העולם השנייה באנגלית:
https://youtu.be/HUqy-OQvVtI
ומתקפת הבזק שיובילו הגרמנים בפתיחת מלחמת העולם השנייה והממו בה את אירופה (עברית):
https://youtu.be/HLIFpBE1SfU
איך שינה נאום ה-18 ביוני את גורלה של צרפת?
אנו ב-17 ביוני 1940, בעיצומה של קריסת הצבא הצרפתי למול מכונת המלחמה הגרמנית, שהפתיעה שוב - בכיבוש מהיר ומוחץ של צרפת.
שארל דה גול, בריגדיר גנרל כמעט אלמוני שאך לפני שבוע וחצי הועלה לדרגת תת שר החוץ למלחמה והתקבל על ידי צ'רצ'יל בלונדון. כשנודע לדה גול שבאותו יום קרא המרשל פטן לצבא הצרפתי להפסיק להילחם ולבקש מהיטלר שביתת נשק, הוא זעם. דה גול מיהר לבקש מראש ממשלת אנגליה לנאום לעמו ברדיו של ה-BBC. צ'רצ'יל אישר וכבר למחרת, ב-18 ביוני בשעה 22:00, פתח הגנרל דה גול בקריאה להתנגדות.
וכך, בנאום אחד, שיזכה לשם "נאום 18 ביוני" ("L'Appel du 18 Juin"), הכניס את עצמו הגנרל הצרפתי הכמעט אלמוני שארל דה גול, היישר להיסטוריה הצרפתית המפוארת. על הדרך הוא גם שינה בזאת את גורלה של צרפת, באחד מהרגעים החלשים והקשים בתולדותיה.
את אותו נאום דה גול נשא מלונדון, כשבנאומו ב-BBC הוא מכריז שעל אף תבוסת צרפת שנכבשה על ידי הצבא הנאצי, הוא לא מתכוון להיכנע וימשיך את המאבק בנאצים, עד לניצחון הסופי עליהם.
מי אתה ומי שמך לעמוד אל מול הצבא החזק בעולם, שניה לאחר שהביס את צרפת החזקה כל כך?
יש רגעים בהיסטוריה שאנשים לא חשובים פוסעים קדימה ולוקחים על עצמם את כל עולה. הנאום הזה, שההיסטוריון אנטוני ביוור כינה "נאום מהפנט", הדליק את לפיד ההתנגדות והיה קריאת התעוררות לצרפת המובסת. הוא עתיד להצית את המאבק על שחרור צרפת וכיום נחשב לאחד הנאומים החשובים שנישאו במלחמת העולם השנייה.
נאום ה-18 ביוני, אף שנישא במועד הלא נוח של יום השנה לקרב ווטרלו, הקרב בו הובס נפוליאון סופית, נתן כמעט מיד השראה ואומץ לצרפתים.
הנועזים שבהם הקימו, מול פניהם של חיילי הוורמכט את מחתרת הרזיסטאנס. שאר הצרפתים בצרפת הכבושה, התמלאו תקווה וקיוו לטוב. מכאן גם החלה ההתארגנות מחוץ לצרפת, של לוחמי צרפת החופשית, בכוונה לשחרר אותה מציפורניו של היטלר.
נאומים איקוניים נוספים בתגית "נאומים מפורסמים".
הנה נאום ה-18 ביוני של דה גול (מתורגם):
https://youtu.be/ymiQKJDrnY0
הנאום מתוך סרט:
https://youtu.be/9PxEd9pKuvs
ההקשר ההיסטורי (צרפתית):
https://youtu.be/OY9_JPLsKAo
נאום קצר שנתן דה גול לפני כיבוש פריז:
https://youtu.be/Yuv_vbxu4lI
הנאום המלא, כמו שהורכב מחדש, מאחר שלא נותר סרט שלו:
https://youtu.be/-LEg3TU9-kU?long=yes
וסרט קולנוע על הסיפור שמסביב לנאום ההיסטורי (מתורגם):
https://youtu.be/8ZwbU1CB-KU?long=yes
מה היה מסך הברזל שצ'רצ'יל הכריז עליו בנאום?
הכינוי "מסך הברזל" (באנגלית: Iron Curtain) מיוחס לגבול האידאולוגי שחילק את אירופה לשני גושים: גוש המערב בהנהגת ארצות הברית והדמוקרטיות של מערב אירופה והגוש המזרחי שנשלט על ידי ברית המועצות.
את הגוש המזרחי האחרונה יצרה, לאחר שהשתלטה על מדינות מזרח אירופה והקימה בהן משטרים קומוניסטיים שהתחזו למה שנקרא, בציניות לא קטנה, "דמוקרטיות עממיות".
איך זה קרה? - לאחר מלחמת העולם השנייה מצאו אזרחי ברלין את עצמם נשלטים על ידי המשטר המזרח גרמני, שהוא עצמו נשלט בידי ברית המועצות.
הסמל למסך הברזל הייתה אז ברלין. אחרי המלחמה חולקה גרמניה בין המנצחות. הבירה ברלין חולקה ל-4 חלקים. בעוד 3 המעצמות המערביות קיבלו את הרבעים המערביים, ברית המועצות קיבלה את הצד המזרחי. היות והעיר כולה ישבה בשטח בו שלטה ברית המועצות, נאלצו בנות הברית להטיס אליה הכל במטוסים.
חשוב להבין, במצב דברים זה ירד על אירופה "מסך הברזל" (Iron curtain), מושג סמלי שהגדיר את המצב. הסגר הסובייטי עתיד להימשך "רק" עד 1949, אך "המלחמה הקרה" עצמה תסתיים רק בשלהי שנות ה-80.
את המושג "מסך הברזל" טבע ב-1946 ווינסטון צ'רצ'יל, מי שכבר לא כיהן כראש ממשלת בריטניה, אבל התארח בארצות הברית ונתן את אחד הנאומים החשובים במאה ה-20. הוא התייחס בו לחומה הדמיונית שחילקה את העולם של אחרי מלחמת העולם השנייה לרעים ולטובים. מצד אחד עמד אז הקומוניזם המדכא של מזרח אירופה ומנגד - הקפיטליזם של "המערב".
בנאום אז דיבר צ'רצ'יל על "עוצמתו של השלום", אבל היו מי שאמרו אז שבאופן אירוני דווקא נאומו של צ'רצ'יל, הוא שכונן את המלחמה הקרה.
מכל מקום, לא היה סמל ברור יותר לפיצול שבין מזרח למערב מאשר חומת ברלין. החומה הזו, שתיבנה בהמשך על ידי הקומוניסטים של גרמניה המזרחית, עתידה לקרוע את העיר למזרח ומערב. החומה הזו תבטא היטב את הקרע הבין-גושי ואת המלחמה הקרה כולה.
נאומים איקוניים נוספים בתגית "נאומים מפורסמים".
הנה "נאום מסך הברזל" המפורסם, בו טבע צ'רצ'יל את המושג "מסך הברזל":
https://youtu.be/S2PUIQpAEAQ
סיפורו של מסך הברזל (מתורגם):
https://youtu.be/A9fQPzZ1-hg
כך נראו החיים בברלין המחולקת תחת מסך הברזל:
https://youtu.be/IcdKGtzK8kg
צילומים אותנטיים מבניית והפעלת חומת ברלין:
https://youtu.be/8RTaOMsLt0Y
ופתיחת המלחמה הקרה בברלין וחלוקתה בתום מלחמת העולם השנייה (עברית):
https://youtu.be/-xg4T9_5i5A
מהו נאום המלחמה האיקוני של צ'רצ'יל?
נאום "We shall fight" של ווינסטון צ'רצ'יל הוא נאום קצרצר ודל במילים, אך עוצמתי ומרשים כל כך, שניתן לומר היום שהציל את בריטניה והעולם כולו מגייסותיו של היטלר במלחמת העולם השנייה.
את הנאום הזה נשא מנהיג בריטניה ב-4 ביוני 1940, רגע קריטי במיוחד במלחמה. על אף הכמעט אקראיות שלו, הנאום הזה נחשב לאחד הנאומים המפורסמים והחשובים ביותר במאה ה-20 ובהיסטוריה המודרנית בכלל.
את הנאום נשא ראש הממשלה הטרי צ'רצ'יל, כשהוא סוקר בפרלמנט בלונדון את מצב המלחמה ומצבה של בריטניה הוא לא טוב.
צ'רצ'יל מדבר אחרי כחודש של קרבות, בהם מביס הצבא הגרמני את הצבא הצרפתי, שרבים ראו בו עד אז את הצבא החזק בעולם. והוא בא אחרי שבריטניה מילטה בקושי את צבאה מצרפת הכבושה, רגע לפני שיושמד בידי הצבא הגרמני, תוך כדי שהיא משאירה מאחור את הנשק הכבד של בריטניה, שנפל עתה בידי הגרמנים..
לקראת סוף הסקירה שלו אומר צ'רצ'יל לפרלמנט, אך בעצם לעם הבריטי, את הדברים הבאים (בעריכה שלנו):
#"גם אם נפלו או יפלו חלקים גדולים של אירופה, בידי שלטון הגסטפו - לא נירתע ולא נכזיב. אנו נמשיך עד הסוף, נילחם בצרפת, נילחם בימים, נילחם בביטחון גובר ובכוח גדול באוויר, נגן על האי שלנו. אנו נילחם בחופים, אנו נילחם בשדות התעופה, נילחם בשדות, נילחם בהרים ולעולם לא ניכנע!"
הנאום כולו היה מסר של נחישות, בו מדגיש צ'רצ'יל את הנחישות של בריטניה להילחם נגד גרמניה הנאצית בכל מחיר. צ'רצ'יל מעוניין לחזק את רוח הלחימה של העם הבריטי ולאחד את האומה אל מול האיום הנאצי.
הנאום הזה נחשב לנקודת מפנה במלחמה ולרגע שיסמל ויחזק את עמידתה האיתנה של בריטניה, אל מול הצבא המאיים של היטלר. עד היום מצטטים חלקים ממנו בנאומים של פוליטיקאים, כשעיקר הציטוטים הם מהמשפטים האחרונים שלמעלה, משפטים שהפכו סמל לעמידה איתנה אל מול אויב, לעידוד וחיזוק המורל בציבור.
לימים יאמרו מומחים ומנהיגים שנאומיו של צ'רצ'יל באותם ימים היו שווי ערך לכמה דיביזיות. לסטאלין מיוחס הציטוט "צ'רצ'יל הוא הלוחם הטוב ביותר שיש לאנגליה. במצב העניינים הנוכחי, כל נאום שלו שווה לפחות 100 טנקים."
בעקבות הנאום הזה נישאו במהלך המלחמה עוד נאומים איקוניים של צ'רצ'יל, כולל נאום "דם, יזע ודמעות", שהוא נשא ב-13 במאי 1940, "זוהי שעתנו הגדולה ביותר" (18 ביוני 1940), ו"זה לא הסוף של ההתחלה", שהוא יישא ב-10 בנובמבר 1942.
ברור לכל שהיכולת הרטורית של צ'רצ'יל לעורר השראה ולחזק את המורל, היו אחד מכלי הנשק החשובים במאמץ המלחמתי הבריטי. הם גם חיזקו את המורל של העם הבריטי וחייליו ומנגד - הם גם סייעו לו בגיוס של תמיכה בינלאומית, שהייתה כה הכרחית לבריטניה באותם ימים.
כי מי יוכל לעמוד בפני מנהיג כל כך מדויק ומעורר השראה?
נאומים איקוניים נוספים בתגית "נאומים מפורסמים".
הנה נאום "אנו נילחם" של צ'רצ'יל (מתורגם):
https://youtu.be/k8cBGoC6pzA
מתוך סרט על חייו:
https://youtu.be/CXIrnU7Y_RU
מערוץ ההיסטוריה:
https://youtu.be/taGgntNWFSE
והנאום המלא:
https://youtu.be/MkTw3_PmKtc
ווינסטון צ'רצ'יל לא נולד ראש ממשלה. לא רבים יודעים שהמנהיג לעתיד היה בצעירותו קצין קרבי בחיל הפרשים ואף הספיק להשתתף באחד מקרבות הפרשים האחרונות בהיסטוריה, שהתקיים בסודאן.
אבל בשעות הפנאי שלו בצבא היה הקצין האמיץ גם כתב צבאי של עיתון אנגלי נחשב. לאחר שעזב את הצבא הוא שב להיות כתב צבאי במלחמת הבורים, מלחמתם של ההולנדים המקומיים בדרום אפריקה כנגד אנגליה.
בדרום אפריקה הוא קנה את עולמו לראשונה. במהלך ניסיון להציל רכבת ממארב שטמנו לה הבורים, נתפס העיתונאי צ'רצ'יל והוכנס למחנה שבויים. אבל לא פראייר מי שיהיה מנהיג בריטניה בשעתה הכי קשה.. בתוך ימים אחדים אירגן צ'רצ'יל בריחת יחיד נועזת ועשה מרחק של 300 מיילים בשטח האוייב, עד שחצה את הגבול למוזמביק וחזר לאנגליה.
בעקבות הבריחה הפך צ'רצ'יל לגיבור לאומי בבריטניה והחל במסעו הפוליטי להצלת העולם כולו, אבל תוך שבועות הוא חזר לדרום אפריקה להילחם בבורים..
הנה בריחת צ'רצ'יל מהכלא והמשך הקריירה שלו לאחר מכן:
http://youtu.be/XGLWN2WcX28
כך הציל צ'רצ'יל את העולם החופשי (מתורגם):
https://youtu.be/djW36C3t_dQ
והמנהיג הדגול שיצמח מהעיתונאי האמיץ הצעיר צ'רצ'יל:
http://youtu.be/qsOzPMrqVxE
השנה היא 1940. הדיביזיות הגרמניות סיימו לכבוש את מרחבי צרפת, היכו את הצבא החזק שלה, שרבים ראו בו אז את הצבא החזק בעולם.
הצבא הגרמני מגיע אל חופי תעלת למנש ולראשונה בהיסטוריה הוא מאיים לפלוש אל האי האנגלי ולכבוש אותו. במקביל, הצבא הבריטי שהתכונן לסייע לצרפת כנגד הגרמנים יושב בעיר הצרפתית דנקרק.
צ'רצ'יל מבין שעליו להציל את צבאו ולהחזירו הביתה, כדי שיוכל להגן על בריטניה והממלכה תעמוד במתקפה הגרמנית המתקרבת. וכאן יוצא לדרך "מבצע דינמו", אחד האירועים המשמעותיים והמכריעים של מלחמת העולם השנייה.
המבצע נועד לבצע את מה שיזכה לימים לכינוי "פינוי דנקרק" (Dunkirk evacuation), להצלת הכוחות הלכודים, בין הים לצבא הגרמני המתקדם אליהם. יזם אותו ראש ממשלת בריטניה החדש, ווינסטון צ'רצ'יל, כמוצא אחרון לחילוץ מדנקרק של כוחות בעלות הברית, בעיקר בריטים וצרפתים.
בהיעדר משחתות שיוכלו לאסוף כמעט 350 אלף חיילים ולהעבירם את התעלה, הכריז צ'רצ'יל על גיוס עממי של כלי שיט מכל סוג וגודל. מאוניות הצי המלכותי וספינות צבא ועד כ-700 כלי שיט אזרחיים קטנים, בתוכם סירות דיג ואפילו יכטות פרטיות.
כך הצליחו הבריטים לגייס למבצע כ-900 כלי שיט, למאמץ לאומי אדיר שלא היה כמותו בהיסטוריה והפגין את נחישותה של בריטניה לנצח ולא להיכנע.
התוצאה הייתה מדהימה. כמעט 340 אלף חיילים חולצו מהעיר דנקרק, מתוכם כמעט 200 אלף חיילים בריטים. זה היה הרבה יותר ממה שהמטכ"ל הבריטי תכנן והעריך בתחילה והמורל הבריטי זכה לזריקת עידוד משמעותית באחת משעותיו הקשות ביותר.
ואף שהצבא הבריטי מצליח, בקושי רב, להינצל ולשוב לאנגליה בפינוי דנקרק, הוא מותיר מאחור כמות עצומה של נשק כבד וציוד צבאי. כל הציוד הזה נפל כפרי בשל לידי הגרמנים ומדובר בהמון, אבל המון, ציוד ונשק.
כמה?
בדנקרק נשארו 6 משחתות ו-200 כלי שיט קטנים יותר של הצי המלכותי, כ-2,500 תותחים, 20 אלף אופנועים ו-65 אלף כלי רכב אחרים. חיל האוויר המלכותי איבד במהלך המבצע גם הוא 145 מטוסים, אף שהצליח להפיל כ-156 מטוסים לגרמנים.
ועדיין, פינוי דנקרק היה הצלחה אסטרטגית מסעירה, משולבת במזל עצום. כי הפיקוד הגרמני בראשות היטלר, יכול היה לפגוע בפינוי. אך הוא לא עשה זאת. איש לא יודע עד היום מדוע היטלר נמנע מפגיעה במפנים והמפונים. היסטוריונים ממשיכים עד היום להעלות השערות, אבל תשובה ברורה אין.
רבים כינו את הפינוי מדנקרק "נס ההצלה". בזכותו הצליחה בריטניה להמשיך במלחמה, לשקם את כוחותיה ולשמור על עמדת המפתח שלה במאבק נגד המפלצת הנאצית.
הפינוי גם הפך לסמל של אומץ לב ונחישות, מבצע מעורר השראה והפגנת סולידריות (אחווה), שהיה לו תפקיד מכריע בגיבוש הרוח הלאומית הבריטית, בשעתה הקשה ביותר ובפתח לימים הקשים שעוד יבואו - עד הניצחון.
הנה החילוץ הגדול והפינוי מדנקרק (מתורגם):
https://youtu.be/LC8h56uS7vs?long=yes
סיפור הפינוי מדנקרק בקצרה ובאנגלית:
https://youtu.be/ZOrx1WqgmUU
מצגת וידאו של פינוי דנקרק:
https://youtu.be/FYU6ju5r8lo
הסיפור "הנכון" של הפינוי הצבאי מהעיר דנקרק:
https://youtu.be/9RPviCT7SWU
וסרטןן תיעודי מפורט על כל תהליך הפינוי של דנקרק:
https://youtu.be/Xc_SzYNAAII?long=yes
מלחמת העולם השנייה היתה מלחמה שפרצה לפני הכל בשל הדיקטטורה של אדולף היטלר, ששאף לכבוש את העולם ולעשות בו סדר חדש וגזעני.
למלחמת העולם השנייה היה גם רקע היסטורי, שנבע מהתוצאות הקשות שידעה גרמניה מהסכם ורסאי הדרקוני. על ההסכם הזה הוחתמה גרמניה, לאחר שהובסה במלחמת העולם הראשונה. היטלר עשה שימוש ציני ומניפולטיבי ברגשות העם הגרמני הפגוע ומרושש כתוצאה מהחובות האדירים שגרמניה נדרשה להשיב למנצחים במלחמה הקודמת, כדי לעלות לשלטון ובהמשך כדי לפתוח במלחמה עולמית נוספת ואף גרועה מקודמתה.
מלחמת העולם השנייה היא ללא ספק האסון מעשה ידי אדם, הגדול בתולדות האנושות. זוהי המלחמה הגדולה ביותר בתולדות המים האנושי והיא הביאה למותם של כ-60 עד 70 מיליון איש, מתוכם כ-40 מיליון אזרחים!
מלחמת העולם השנייה פרצה ב-1 בספטמבר 1939, עם פלישת גרמניה הנאצית לפולין והסתיימה ב-8 במאי 1945 עם חתימת גרמניה הנאצית על חוזה הכניעה הסופי.
במקביל לזירה האירופית שלה החלו אירועי המלחמה באסיה, בתחילת מלחמת סין-יפן השנייה ב-7 ביולי 1937. לאחר מכן, פתחו היפאנים במלחמה עם ארה"ב בפרל הרבור והמלחמה הפכה עולמית. הנאצים הכריזו מלחמה גם הם על ארה"ב והיא החלה להילחם גם ביפאנים וגם לצד הבריטים באירופה. מלחמת העולם השנייה בזירה האסייתית הסתיימה ב-15 באוגוסט 1945 עם כניעת יפן לארצות הברית.
במהלך מלחמת העולם השנייה התרחשה השואה, מבצע של רצח עם שלא היה לו תקדים בתולדות האנושות. באופן אירוני, מעריכים רבים מהמומחים וההיסטוריונים שדווקא אידיאולוגיית ומדיניות ההשמדה שהנהיגה גרמניה הנאצית, הן שהביאו לתבוסתה במלחמה.
הנה הסיבות לפרוץ מלחמת העולם השנייה (עברית):
https://youtu.be/a79rj6ztgPE
כך פרצה המלחמה האלימה והגדולה בהיסטוריה (עברית):
https://youtu.be/OSTNcYqNFWg
היהודים מיד יתחילו לסבול (עברית):
https://youtu.be/0CAYxRHOYLQ
השתלשלות האירועים שהביאו לפרוץ המלחמה (עברית):
https://youtu.be/LyX5zDoLyIc
מפתח המלחמה הדינמית והשתלשלות מלחמת העולם השנייה (מתורגם):
https://youtu.be/yUzpLl3CZJM
סקירה על מלחמת העולם השנייה באנגלית:
https://youtu.be/HUqy-OQvVtI
ומתקפת הבזק שיובילו הגרמנים בפתיחת מלחמת העולם השנייה והממו בה את אירופה (עברית):
https://youtu.be/HLIFpBE1SfU
אנו ב-17 ביוני 1940, בעיצומה של קריסת הצבא הצרפתי למול מכונת המלחמה הגרמנית, שהפתיעה שוב - בכיבוש מהיר ומוחץ של צרפת.
שארל דה גול, בריגדיר גנרל כמעט אלמוני שאך לפני שבוע וחצי הועלה לדרגת תת שר החוץ למלחמה והתקבל על ידי צ'רצ'יל בלונדון. כשנודע לדה גול שבאותו יום קרא המרשל פטן לצבא הצרפתי להפסיק להילחם ולבקש מהיטלר שביתת נשק, הוא זעם. דה גול מיהר לבקש מראש ממשלת אנגליה לנאום לעמו ברדיו של ה-BBC. צ'רצ'יל אישר וכבר למחרת, ב-18 ביוני בשעה 22:00, פתח הגנרל דה גול בקריאה להתנגדות.
וכך, בנאום אחד, שיזכה לשם "נאום 18 ביוני" ("L'Appel du 18 Juin"), הכניס את עצמו הגנרל הצרפתי הכמעט אלמוני שארל דה גול, היישר להיסטוריה הצרפתית המפוארת. על הדרך הוא גם שינה בזאת את גורלה של צרפת, באחד מהרגעים החלשים והקשים בתולדותיה.
את אותו נאום דה גול נשא מלונדון, כשבנאומו ב-BBC הוא מכריז שעל אף תבוסת צרפת שנכבשה על ידי הצבא הנאצי, הוא לא מתכוון להיכנע וימשיך את המאבק בנאצים, עד לניצחון הסופי עליהם.
מי אתה ומי שמך לעמוד אל מול הצבא החזק בעולם, שניה לאחר שהביס את צרפת החזקה כל כך?
יש רגעים בהיסטוריה שאנשים לא חשובים פוסעים קדימה ולוקחים על עצמם את כל עולה. הנאום הזה, שההיסטוריון אנטוני ביוור כינה "נאום מהפנט", הדליק את לפיד ההתנגדות והיה קריאת התעוררות לצרפת המובסת. הוא עתיד להצית את המאבק על שחרור צרפת וכיום נחשב לאחד הנאומים החשובים שנישאו במלחמת העולם השנייה.
נאום ה-18 ביוני, אף שנישא במועד הלא נוח של יום השנה לקרב ווטרלו, הקרב בו הובס נפוליאון סופית, נתן כמעט מיד השראה ואומץ לצרפתים.
הנועזים שבהם הקימו, מול פניהם של חיילי הוורמכט את מחתרת הרזיסטאנס. שאר הצרפתים בצרפת הכבושה, התמלאו תקווה וקיוו לטוב. מכאן גם החלה ההתארגנות מחוץ לצרפת, של לוחמי צרפת החופשית, בכוונה לשחרר אותה מציפורניו של היטלר.
נאומים איקוניים נוספים בתגית "נאומים מפורסמים".
הנה נאום ה-18 ביוני של דה גול (מתורגם):
https://youtu.be/ymiQKJDrnY0
הנאום מתוך סרט:
https://youtu.be/9PxEd9pKuvs
ההקשר ההיסטורי (צרפתית):
https://youtu.be/OY9_JPLsKAo
נאום קצר שנתן דה גול לפני כיבוש פריז:
https://youtu.be/Yuv_vbxu4lI
הנאום המלא, כמו שהורכב מחדש, מאחר שלא נותר סרט שלו:
https://youtu.be/-LEg3TU9-kU?long=yes
וסרט קולנוע על הסיפור שמסביב לנאום ההיסטורי (מתורגם):
https://youtu.be/8ZwbU1CB-KU?long=yes
צ'רצ'יל
הכינוי "מסך הברזל" (באנגלית: Iron Curtain) מיוחס לגבול האידאולוגי שחילק את אירופה לשני גושים: גוש המערב בהנהגת ארצות הברית והדמוקרטיות של מערב אירופה והגוש המזרחי שנשלט על ידי ברית המועצות.
את הגוש המזרחי האחרונה יצרה, לאחר שהשתלטה על מדינות מזרח אירופה והקימה בהן משטרים קומוניסטיים שהתחזו למה שנקרא, בציניות לא קטנה, "דמוקרטיות עממיות".
איך זה קרה? - לאחר מלחמת העולם השנייה מצאו אזרחי ברלין את עצמם נשלטים על ידי המשטר המזרח גרמני, שהוא עצמו נשלט בידי ברית המועצות.
הסמל למסך הברזל הייתה אז ברלין. אחרי המלחמה חולקה גרמניה בין המנצחות. הבירה ברלין חולקה ל-4 חלקים. בעוד 3 המעצמות המערביות קיבלו את הרבעים המערביים, ברית המועצות קיבלה את הצד המזרחי. היות והעיר כולה ישבה בשטח בו שלטה ברית המועצות, נאלצו בנות הברית להטיס אליה הכל במטוסים.
חשוב להבין, במצב דברים זה ירד על אירופה "מסך הברזל" (Iron curtain), מושג סמלי שהגדיר את המצב. הסגר הסובייטי עתיד להימשך "רק" עד 1949, אך "המלחמה הקרה" עצמה תסתיים רק בשלהי שנות ה-80.
את המושג "מסך הברזל" טבע ב-1946 ווינסטון צ'רצ'יל, מי שכבר לא כיהן כראש ממשלת בריטניה, אבל התארח בארצות הברית ונתן את אחד הנאומים החשובים במאה ה-20. הוא התייחס בו לחומה הדמיונית שחילקה את העולם של אחרי מלחמת העולם השנייה לרעים ולטובים. מצד אחד עמד אז הקומוניזם המדכא של מזרח אירופה ומנגד - הקפיטליזם של "המערב".
בנאום אז דיבר צ'רצ'יל על "עוצמתו של השלום", אבל היו מי שאמרו אז שבאופן אירוני דווקא נאומו של צ'רצ'יל, הוא שכונן את המלחמה הקרה.
מכל מקום, לא היה סמל ברור יותר לפיצול שבין מזרח למערב מאשר חומת ברלין. החומה הזו, שתיבנה בהמשך על ידי הקומוניסטים של גרמניה המזרחית, עתידה לקרוע את העיר למזרח ומערב. החומה הזו תבטא היטב את הקרע הבין-גושי ואת המלחמה הקרה כולה.
נאומים איקוניים נוספים בתגית "נאומים מפורסמים".
הנה "נאום מסך הברזל" המפורסם, בו טבע צ'רצ'יל את המושג "מסך הברזל":
https://youtu.be/S2PUIQpAEAQ
סיפורו של מסך הברזל (מתורגם):
https://youtu.be/A9fQPzZ1-hg
כך נראו החיים בברלין המחולקת תחת מסך הברזל:
https://youtu.be/IcdKGtzK8kg
צילומים אותנטיים מבניית והפעלת חומת ברלין:
https://youtu.be/8RTaOMsLt0Y
ופתיחת המלחמה הקרה בברלין וחלוקתה בתום מלחמת העולם השנייה (עברית):
https://youtu.be/-xg4T9_5i5A
נאום "We shall fight" של ווינסטון צ'רצ'יל הוא נאום קצרצר ודל במילים, אך עוצמתי ומרשים כל כך, שניתן לומר היום שהציל את בריטניה והעולם כולו מגייסותיו של היטלר במלחמת העולם השנייה.
את הנאום הזה נשא מנהיג בריטניה ב-4 ביוני 1940, רגע קריטי במיוחד במלחמה. על אף הכמעט אקראיות שלו, הנאום הזה נחשב לאחד הנאומים המפורסמים והחשובים ביותר במאה ה-20 ובהיסטוריה המודרנית בכלל.
את הנאום נשא ראש הממשלה הטרי צ'רצ'יל, כשהוא סוקר בפרלמנט בלונדון את מצב המלחמה ומצבה של בריטניה הוא לא טוב.
צ'רצ'יל מדבר אחרי כחודש של קרבות, בהם מביס הצבא הגרמני את הצבא הצרפתי, שרבים ראו בו עד אז את הצבא החזק בעולם. והוא בא אחרי שבריטניה מילטה בקושי את צבאה מצרפת הכבושה, רגע לפני שיושמד בידי הצבא הגרמני, תוך כדי שהיא משאירה מאחור את הנשק הכבד של בריטניה, שנפל עתה בידי הגרמנים..
לקראת סוף הסקירה שלו אומר צ'רצ'יל לפרלמנט, אך בעצם לעם הבריטי, את הדברים הבאים (בעריכה שלנו):
#"גם אם נפלו או יפלו חלקים גדולים של אירופה, בידי שלטון הגסטפו - לא נירתע ולא נכזיב. אנו נמשיך עד הסוף, נילחם בצרפת, נילחם בימים, נילחם בביטחון גובר ובכוח גדול באוויר, נגן על האי שלנו. אנו נילחם בחופים, אנו נילחם בשדות התעופה, נילחם בשדות, נילחם בהרים ולעולם לא ניכנע!"
הנאום כולו היה מסר של נחישות, בו מדגיש צ'רצ'יל את הנחישות של בריטניה להילחם נגד גרמניה הנאצית בכל מחיר. צ'רצ'יל מעוניין לחזק את רוח הלחימה של העם הבריטי ולאחד את האומה אל מול האיום הנאצי.
הנאום הזה נחשב לנקודת מפנה במלחמה ולרגע שיסמל ויחזק את עמידתה האיתנה של בריטניה, אל מול הצבא המאיים של היטלר. עד היום מצטטים חלקים ממנו בנאומים של פוליטיקאים, כשעיקר הציטוטים הם מהמשפטים האחרונים שלמעלה, משפטים שהפכו סמל לעמידה איתנה אל מול אויב, לעידוד וחיזוק המורל בציבור.
לימים יאמרו מומחים ומנהיגים שנאומיו של צ'רצ'יל באותם ימים היו שווי ערך לכמה דיביזיות. לסטאלין מיוחס הציטוט "צ'רצ'יל הוא הלוחם הטוב ביותר שיש לאנגליה. במצב העניינים הנוכחי, כל נאום שלו שווה לפחות 100 טנקים."
בעקבות הנאום הזה נישאו במהלך המלחמה עוד נאומים איקוניים של צ'רצ'יל, כולל נאום "דם, יזע ודמעות", שהוא נשא ב-13 במאי 1940, "זוהי שעתנו הגדולה ביותר" (18 ביוני 1940), ו"זה לא הסוף של ההתחלה", שהוא יישא ב-10 בנובמבר 1942.
ברור לכל שהיכולת הרטורית של צ'רצ'יל לעורר השראה ולחזק את המורל, היו אחד מכלי הנשק החשובים במאמץ המלחמתי הבריטי. הם גם חיזקו את המורל של העם הבריטי וחייליו ומנגד - הם גם סייעו לו בגיוס של תמיכה בינלאומית, שהייתה כה הכרחית לבריטניה באותם ימים.
כי מי יוכל לעמוד בפני מנהיג כל כך מדויק ומעורר השראה?
נאומים איקוניים נוספים בתגית "נאומים מפורסמים".
הנה נאום "אנו נילחם" של צ'רצ'יל (מתורגם):
https://youtu.be/k8cBGoC6pzA
מתוך סרט על חייו:
https://youtu.be/CXIrnU7Y_RU
מערוץ ההיסטוריה:
https://youtu.be/taGgntNWFSE
והנאום המלא:
https://youtu.be/MkTw3_PmKtc
