שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו כסף ואיך הוא נוצר?
כסף (Money) הוא אמצעי-חליפין שתמורתו ניתן לקבל מוצרים ושירותים. הכסף נועד לפשט את הפעולות הכלכליות של קניה, מכירה ותשלומים עבור שירותים שונים ועבודות, כמו גם לרכישת סחורות.
אם בעבר היה רוב הכסף אמצעי תשלום פיזי, כמו מטבעות ושטרות, כיום חלק גדול מהכסף עובר בשיטות אחרות, כאלה שאינן פיזיות כמו העברה ממוחשבת בשינוי רישומים דיגיטליים, או חיוב כרטיסי אשראי ובאמצעים מסחריים פיזיים כמו תווי קניה והמחמאות (צ'קים). העברה בכל האמצעים הללו מתבצעת תמיד בשווי מטבע כלשהו (כמו דולר, אירו ושקלים).
אם ההיסטוריה של הכסף מתחילה בהעברת עצמים מוחשיים בין גופים כלכליים שונים, מאנשים ועד מוסדות, כיום לא חייבים להחזיק כסף פיזי בשום מקום. כדי שכסף יתקיים במערכת חברתית כלכלית, כמו מדינה, או קבוצת משתמשים במטבע וירטואלי דוגמת הביטקוין - מספיק שמתקיימת הסכמה על ערכו ועל היכולת לקבל תמורתו מוצרים ושירותים שונים.
בעבר גם היה הכסף שהנפיקו מדינות וממלכות מגובה באבנים או מתכות יקרות. הכסף שהודפס תאם במדויק את הרכוש היקר שנשמר במחסני הממלכה או המדינה. אם המדינה צברה עוד רכוש כזה, רק אז היא הרשתה לעצמה להדפיס כסף נוסף. אך בשנת 1971 שינתה ארצות הברית את השיטה שלה ועברה להדפסת כסף שאינה קשורה במאגרי הזהב שלה. בעקבות צעד זה השתנו המערכות של המטבעות הגדולים בעולם ומאז הכסף הוא "כסף פיאט". פירוש הדבר הוא שערכו של הכסף נקבע בזכות האמון של הציבור בשלטונות, אלו שמייצרים ומפקחים על הכסף במדינה. כמו בעבר, שוויו של הכסף נובע מהכמות שיש ממנו, אך אם בעבר החליטו כמה כסף להדפיס על פי מאגרי הזהב של המדינה, כיום מחליט הבנק המרכזי כמה להדפיס על פי ניתוחי שוק מורכבים.
כך נוצר הכסף והפך לדלק שמניע את הכלכלה האנושית (עברית):
https://youtu.be/KpQlSM6_Ze0?t=44s
הסבר ביקורתי למהותו של הכסף (מתורגם):
https://youtu.be/OeYJipRoKb8
הכסף הוא רק שלב בתולדות אמצעי התשלום (עברית):
https://youtu.be/PSKa8Y0jmQQ
והסבר מחוייך לכסף ותולדותיו (מתורגם):
https://youtu.be/kI1EBndardk
מה זה סאבלט?
סאבלט (Sublet), או בעברית "שכירות משנה", פירושו השכרה של דירה לתקופה קצרה, שנעה ברוב המקרים בזמנים שבין שבוע לחצי שנה. פירושו של הסאבלט הוא שדייר ששכר דירה ונוסע לזמן קצר או ארוך, משכיר אותה למישהו אחר, שמעוניין בשכירות לזמן קצר.
הסאבלט הוא מושג חדש שנכנס בשנים האחרונות. בעיקר תרמו לכך אתרי אינטרנט ואפליקציות שמאפשרים למשכירים ושוכרים, פעמים רבות תיירים ונופשים, להתקשר ביניהם ישירות. יש אפילו צעירים מדור ה-Y, שחיים "על מזוודות" ועוברים בין סאבלטים זולים, ממקום למקום, בעולם כולו, סוג של תחליף מילניאלס לנוודות של העבר או לטיול הגדול של אחרי הצבא.
הנה הפתרון של הסאבלט:
http://youtu.be/8K8-L-wwQDw
טריילר לסרט שנקרא כך:
https://youtu.be/cINym6x0mTE
מהו מיתון?
בתקופה בה רבים מדברים על מיתון (Recession) כדאי להבין מהו בכלל מיתון.
אם צמיחה פירושה התרחבות ועלייה בפעילות הכלכלית במשק, אז מיתון הוא ירידה משמעותית ונמשכת בפעילות הכלכלית הזו.
משמעותו של מיתון כזה היא כלכלה מתכווצת. למעשה, מיתון הוא אחת מהתוצאות של מעין נדנדה של המחזור העסקי, מטוטלת שנעה בין תקופות של צמיחה וזמנים של התכווצות כלכלית ומיתון.
כמו בריקוד מחזורי, השוק נע בצעד אחורה (במיתון) ושניים קדימה (צמיחה) שוב ושוב.
טכנית, אגב, מיתון מוגדר כשני רבעונים רצופים שבהם יש צמיחה כלכלית שלילית, מה שנמדד בדרך כלל באמצעות התוצר המקומי הגולמי (GDP).
#מה גורם למיתון?
כל מיתון הוא ייחודי, אבל איכשהו כמעט תמיד הוא קשור לירידה בהוצאות במשק, כשההוצאות שאנשים וגופים עסקיים עושים הן נמוכות מבעבר.
זה קורה למשל כשהמחירים עולים בחדות או בהתמדה - תוצאה טבעית של אינפלציה למשל. כי כשאנשים הופכים מאד מחושבים ובמקום לבזבז את כספם הם שומרים עליו מצטמצמת הפעילות בשוק והמיתון מתחיל.
זה יכול להתחיל כשהבנק המרכזי של המדינה (אצלנו זה בנק ישראל) נלחם מול האינפלציה, תופעה שמתבטאת תמיד בירידת ערך הכסף, הכרוכה בעליות מחירים חדות ותדירות.
"הנשק" העיקרי של הבנק המרכזי במלחמה הזו באינפלציה יהיה העלאה של הריבית במשק. העלאת הריבית מסייעת לצמצום הכסף במשק אך גם גורמת לכך שפחות כסף יושקע בעסקים, יהיו פחות עסקאות, יקומו פחות עסקים והצמיחה של עסקים קיימים במשק תיבלם. כך שלא פעם המחיר של העלאת הריבית שוב ושוב הוא מיתון.
עוד גורם אפשרי למיתון הוא התפוצצות של בועה שהתפתחה במחירים מופקעים, כמו נפילת מניות הדוט-קום ב-2001 וונפילת מחירי הנדל"ן כמה שנים אחר כך.
מכל מקום, הנפילה הפתאומית במחירי הנכסים שלהם או של השוק גורמת לצרכנים המבוהלים להפחתה בהוצאות וזה גורם למיתון ולכל מה שמתלווה אליו.
הקטנת הצריכה מובילה בתורה עסקים להילחם בעלויות אין להן כיסוי, לצמצם את ההוצאות שלהם, לפטר עובדים כדי לשרוד או פשוט להיסגר. כל אלה מאטים עוד יותר את הכלכלה ויוצרים מעגל קסמים שמניע את הכלכלה וגורם לה להתכווץ משמעותית.
#השפעת המיתון
הסיכון הכי גדול של מיתון עמוק הוא פגיעה אנושה שעוברת מהכלכלה לחברה.
מיתונים נוטים להשפיע באופן משמעותי ואפילו קיצוני על הכלכלה. בין השינויים שהם יוצרים יהיו אבטלה גבוהה, לצד שינויים בריביות ובמחירי הנכסים.
המיתונים לאורך השנים היו ונשארו החלק היותר קשה בכלכלה. לא מעט עסקים נהרסו בהם ועובדים רבים פוטרו.
לא פעם מיתון מביא עימו גם שינויים בחוקים ובתרבות הפוליטית, כשחלקם עתידים ליצור שינויים קבועים ואפילו היסטוריים. לא נדיר לגלות שמיתון קשה שינה את החברה שחוותה אותו ובמקרים של מיתון עולמי גם את העולם כולו.
כי במקרים קיצוניים, נקלעת הכלכלה העולמית למיתון כל כך קשה ועמוק, עד שהבנקים המרכזיים במדינות השונות נאלצו להכנע במלחמה שלהם נגד האינפלציה. כי כשהן הפסיקו להעלות את הריבית, כלי הנשק העיקרי במאבק באינפלציה, נקלעו מדינות רבות לא פעם לסחרור כלכלי קשה, שנקרא "סטגפלציה" ומשמעותו שילוב קשה במיוחד של אינפלציה ומיתון גם יחד.
הנה המיתון העולמי (עברית):
https://youtu.be/6KGa_QU97tw
המשבר הכלכלי העולמי (עברית):
http://youtu.be/Ur-PCVa4a7A
ואולי משבר כלכלי הוא בכלל טוב? (עברית)
https://youtu.be/QZ0nMfgpBHI
מהו השוק האפור ולמה לא כדאי להסתבך אתו?
נניח שאדם צריך כסף לפתור מצוקה כלכלית שנקלע אליה ומישהו מלווה לו. הריבית, אותו סכום כסף שמתווסף להחזר, אמנם גבוהה מהמקובל בבנקים, אבל הוא חש שאין לו ברירה. הבנקים מסרבים להלוות לו כספים כי הם "חוששים שלא יצליח להחזיר". אז הוא לוקח הלוואה ממישהו שאינו בנק... אך מה קורה כשההלוואה הקטנה הופכת לסכום עצום שעליו להחזיר? מאיפה ייקח את הכסף?
על בן אדם כזה אומרים בישראל, שהוא הסתבך עם "השוק האפור" (Gray Market). להלוות כספים לאחרים זה חוקי בעיקרון, אבל השוק האפור מקושר בזיכרון הציבורי למי שנותנים הלוואות בריבית רצחנית, עם ריבית גבוהה במיוחד שהופכת הלוואה קטנה לסכומי עתק שיש להחזיר. סכום הכסף שעל הלווים להחזיר לאנשי השוק האפור על ההלוואה הוא גבוה פי כמה מההלוואה שקיבלו. והחוב, אגב, גדל מיום ליום.
אמצעי הגבייה של החוב שצברו הופכים לא פעם לסיפור אלים של ממש. לא מעט מהמלווים בשוק האפור מורשעים בעברות פליליות כשהם גובים ריבית גבוהה שאינה חוקית, מבצעים עברות של סחיטה, איומים והפחדה ולעיתים פוגעים פיזית בלווה, בבני משפחתו או בעסק והפרנסה שלו.
פעילות השוק האפור מעוגנת בחוק. ההלוואות עצמן, אם הן בריבית סבירה, אינן עבירה על החוק. אך בארץ יצא ל"שוק" הזה שם רע במיוחד. ברוני השוק האפור מתגלים לא פעם גם כמי שעוסקים בהלבנת הון, מוכרים חובות לעבריינים, קשורים בעולם התחתון ועוד.
מה שעוד יותר קשה בסיפור הוא שהשוק האפור, המכנה את עצמו "שוק ההלוואות החוץ-בנקאיות" מלווה כסף במיוחד לאנשים השקועים במצוקה כלכלית. אנשים זקוקים לעיתים לסכום כסף שיוציא אותם מהמצוקה הכספית שאליה נקלעו והם מתפתים ליטול הלוואה כזו. אבל אז מסתבר להם שהריבית המטורפת שהתחייבו לה אצל אנשי השוק האפור מסבכת אותם כלכלית עוד יותר.
המלצה חשובה לעתיד - גם אם תהיו במצוקה, אל תקחו הלוואות בשוק האפור. כל הלוואה בריבית של יותר מ-20% לשנה (דגש על שנה) היא מסוכנת. התחננו לבנק ולבני משפחה לסיוע, פנו לעמותות כמו "פעמונים", דברו עם הרווחה, ספרו בעבודה, אבל אל תבחרו בפתרון ה"קל" של הלוואות בריבית רצחנית!
הנה הסבר על השוק האפור והבעיה שבו (עברית):
http://youtu.be/LEcqrN_lQKk
מאיפה מציעים לכם הלוואות חוץ בנקאיות (עברית):
http://youtu.be/A1ceL4jaZZE
זהירות מהלוואות שלא שקלתם היטב (עברית):
http://youtu.be/31m8t4PA1JI
לא כל גובה באיומים הוא אלים - בואו לצחוק קצת (עברית):
http://youtu.be/21QI96JGniE
וכתבת טלוויזיה על השוק האפור ושיטותיו (עברית):
https://youtu.be/LT1vDIYIB4A?long=yes
מהן השקעות?
השקעה (Investment) היא העברת סכום כסף, או חלק מההון שעומד לרשותך, לגורם אחר או לקניית משאב כלשהו, על מנת לייצר הכנסה ממנו.
השקעה של כסף זה לא לבזבז אותו אלא למסור אותו למטרה מסוימת, כדי להרוויח ממנו יותר כסף. דוגמאות להשקעות כאלה הן קנייה של דירה או חנות (קוראים לדברים כאלה נדל"ן), רכישת מניות בבורסה או אפילו לרכוש מטבעות של מדינות אחרות, מה שקרוי מטבע חוץ, או בקיצור מט"ח.
כל אלה יכולים לעלות בערכם ואז מרוויחים כסף. חלקם לא רק עולים אלא גם מכניסים סכומים תקופתיים. למשל אם תשכירו את הנכס שקניתם ובכל חודש יועברו לכם דמי השכירות - זו תהיה חלק מההכנסה שלכם והיא תבוא בנוסף לעליית ערכו המצופה של הנכס.
גם להקים עסק משלנו זה "להשקיע". אם את שוכרת חנות למשל, מרהטת ומעצבת אותה בסכום כסף מסוים ומקווה להרוויח מהחנות היפה עם המוצרים שאת מוכרת בה - זוהי השקעה.
צריך לדעת שבהשקעות אפשר להרוויח כסף, אבל אם אין לנו מזל או ידע מספיק אנחנו עלולים גם להפסיד כספים. לכן השקעות כדאי לבצע אחרי התייעצות עם מומחים בתחום שבו אנו מתכוונים להשקיע - כדי שלא נפסיד כסף שחשוב לנו!
הנה סרטון מצוין שמסביר את נושא ההשקעות לילדים (עברית):
http://youtu.be/7IZXQ9ccr18
כל אחת יודעת שכדאי להשקיע כסף ולא סתם להחזיק (עברית):
https://youtu.be/jhuMC8mCglQ
ולשעשוע מחויך - שפיגלר הכריש המייעץ מסביר איך לגייס השקעה מקרנות למימון סטארטאפים (עברית):
https://youtu.be/f-owJlYPB6k
מהו מימון המונים?
מימון המונים הוא תהליך שבו יוצרים ומפתחי הייטק מגייסים כסף לפרויקט או מיזם שהם רוצים לעשות ממספר גדול של אנשים פרטיים, דרך האינטרנט.
ממש כמו שאתרי "חוכמת המונים", מתבססים על התרומה בידע או במומחיות של הגולשים, כאן מתבססים על תרומות כספיות - בדרך למימוש של רעיונות טכנולוגיים וחברתיים. במימון המונים נותן כל אחד מהמשקיעים סכום קטן וביחד משתדלים המגייסים לקבל את המימון שביקשו ולהרים את המיזם. את המימון יקבלו היזמים רק אם הצליחו לגייס מספיק משקיעים כדי לקבל את כל הסכום שאותו ביקשו מראש לגייס.
ניתן לומר שמימון המונים הוא חלק ממגמת מיקור ההמונים, שכה הצליחה בעידן הווב 2.0 של העשור הראשון במאה ה-21. בעזרת מימון המונים הצליחו פרויקטים רבים לגייס כסף מספיק כדי לצאת לדרך ולייצר מוצרים ומיזמים מצליחים.
הנה תיאור של מימון ההמונים שמאפשר אחד האתרים בתחום:
http://youtu.be/4GaGPrpCVBs
עצות לגיוס במימון המונים:
https://youtu.be/QT2KggFBMbs
וראיון שבו מספרים יוצרים על מימון ההמונים לדיסק וספר:
http://youtu.be/tTATQ2MUMW8
מהי משכורת?
משכורת (Salary) היא סכום הכסף שניתן לעובד בעבור עבודתו.
גובה המשכורת נקבע בדרך כלל מראש בין המעסיק והעובד ומדי תקופה יש והוא משתנה, לרוב כלפי מעלה, כשהעובד מוכיח את עצמו או עולה בדרגה או בתפקיד בארגון.
אם בעבר שולמה המשכורת במזומן, הרי שכיום מקבלים את השכר בדרך כלל בהעברה כספית, היישר אל חשבון הבנק.
תלוש המשכורת שניתן לעובד הינו דף מציג את המשכורת והאופן שבו היא מתחלקת, כולל כל המיסים, הביטוח הלאומי, קרנות וחסכון לפנסיה, שנוכו, כלומר נלקחו והועברו מתוך המשכורת ברוטו וירדו מהשכר.
בשורה התחתונה של תלוש המשכורת מוצג בדרך כלל הסכום הסופי שייכנס אל הבנק, סכום המצוין לרוב כ"משכורת הנטו" של העובד.
כך קוראים את תלוש המשכורת (עברית):
https://youtu.be/AlPSMOjh4BU
על המשכורת הצבאית (עברית):
https://youtu.be/QTZtfSNhe1Q
הסבר על תלוש המשכורת (עברית):
https://youtu.be/S5ZZiKakO8E
ושיר של בעל משכורת טובה (עברית):
https://youtu.be/LJ-EeITher4
מהו מדד המחירים לצרכן?
מדד המחירים לצרכן (Consumer price index) הוא מדד כלכלי, שמפורסם על ידי הלמ"ס - הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מדד זה נקרא כך מכיוון שהוא מודד את ערך הכסף הישראלי. מדד זה אומר בעצם מה יכולת הקנייה של השקל. בדיקתו לאורך זמן אומרת האם השקל שומר על ערכו או שהוא משתנה לטובה, כלומר - האם ניתן לקנות בעזרתו יותר, או לרעה - כלומר שתמורת אותם שקלים שבידינו ניתן יהיה לקבל פחות.
אם המדד גבוה - זה אומר שהכל נעשה יקר יותר ושהמשק סובל מאינפלציה.
את מדד המחירים לצרכן מפרסמת הלשכה בכל חודש, לאחר שהיא בודקת את מחיריהם של מספר מוצרים ושירותים שאנו נוהגים לרכוש ולצרוך על בסיס קבוע. בין המוצרים הללו מוצרי יסוד, כמו לחם וחלב ועד למוצרים שאנו מרבים לרכוש, כמו טלפונים ניידים וטיסות לחו"ל.
כך, מדד המחירים לצרכן מצביע על השינויים בערך הכסף שלנו. זה נעשה בתור תוצאה של שקלול השינויים במחירים, לנתון פשוט ויחיד, המצביע על השינוי בערך הכסף.
לדוגמה, אם המדד עלה החודש ב-1%, פירושו של דבר שהמחירים בישראל עלו בממוצע באחוז אחד. מצב זה אומר למעשה, שערך הכסף שלנו ירד באחוז. ירידה במדד המחירים לצרכן, לעומת זאת, אומרת שכספנו שווה יותר ובממוצע נוכל לקנות בו יותר.
הנה סרטון שמסביר את מדד המחירים לצרכן:
https://youtu.be/hTVJ-TQAS24
ועוד הסבר למדד המחירים לצרכן:
http://youtu.be/7QVFywo_vO0
מה זו אינפלציה?
דמיינו מצב שהכסף שלכם קונה פחות, כי המחירים עלו מאוד, זוהי בדרך כלל תופעה של אינפלציה (Inflation) - תופעה כלכלית שמתרחשת כשהמחירים עולים כל הזמן ולכן השווי של הכסף שיש לצרכנים הולך ויורד.
אינפלציה משמעותה ירידה בערך הכסף, כלומר כשערך המטבע יורד והולך.
כי מה קורה כשהכסף שלנו שווה פחות? - נכון, נוכל לקנות פחות דברים. אם פעם יכולתם לקנות גלידה ב-10 שקלים והיום מחירה 20 שקלים, אז עם אותו הסכום, או אותה משכורת, תוכלו לקנות רק חצי ממה שיכולתם קודם.
מצד שני, אינפלציה קטנה של 2-3% לשנה היא בדרך כלל הכיוון הנכון לכלכלה צומחת. כי עליית מחירים כזו אומרת שהצרכנים רוצים לקנות והביקוש גדול מההיצע, מה שמוביל את הסוחרים להעלות את המחירים.
רק אם האינפלציה יוצאת משליטה והכלכלה מאבדת כל רסן בעליית מחירים גבוהה יותר - אז נאלץ הבנק המרכזי להעלות את הריבית בצורה חדה ובכך לנסות לבלום את האינפלציה.
#מה גורם לאינפלציה?
ירידת הערך של הכסף נגרמת לא פעם מהדפסה מוגזמת של עוד כסף על ידי המדינה, או מריבית נמוכה שמאפשרת לאנשים לקחת הלוואות זולות ולרצות לקנות הרבה מדי, כלומר ליצור ביקוש יתר.
אבל ירידת ערך הכסף יכולה להיגרם גם כשהכלכלה מתחילה לצמוח מהר מדי ומתחממת בהגזמה - כשכל מי שיכול לעבוד וניתן להעסיקו כבר מועסק והייצור הוא בשיאו. אבל מנגד עולה הביקוש לסחורות, מוצרים ושירותים. הוא עולה אפילו על ההיצע הגדול יותר. ביקוש יתר כזה יעלה את המחירים וכוח הקנייה באמצעות הכסף יירד.
בשני המקרים הכסף הרב שנכנס לשוק מציף אותו. וכשיש יותר מדי כסף בשוק - הוא שווה הרבה פחות והמחירים עולים.
עוד גורם אפשרי לאינפלציה הוא עלייה משמעותית במחירי הנפט. זו יכולה להיגרם ממלחמות או מסכסוכי סחר בין מדינות, מה שיכול להקפיץ מאוד את המחירים.
#אינפלציה בהיסטוריה
היסטורית, אינפלציה יכולה לגרום לשינויים עצומים בחברה האנושית. בגרמניה שלפני היטלר המחירים עלו בצורה פראית, כי הכסף איבד את ערכו במהירות. כיכר לחם עלתה אז 460 מיליארד מארקים גרמניים.
התופעה הזו של אינפלציה מטורפת גרמה בגרמניה של אותם ימים למצב כלכלי וחברתי שהלך והתדרדר והביא רבים לעוני. משם הדרך לזעזועים פוליטיים ולנאומים של היטלר שאמרו שהיהודים אשמים במצב הייתה קצרה.
את הסוף כולם יודעים. האינפלציה הזו הייתה אחד הגורמים שהביאו לעליית הנאצים לשלטון ומשם לקץ הדמוקרטיה בגרמניה ולמלחמת עולם שגרמה להרס ולאובדן בחיי אדם, יותר מכל אירוע בתולדות המין האנושי.
#נחזור לאינפלציה - איך היא מרגישה?
כשכוח הקנייה של המטבע פוחת, התמורה המתקבלת עבור כל יחידת מטבע הולכת וקטנה ויותר כסף נדרש כדי לקנות את אותו מוצר.
לדוגמה, אם 5 שקלים איפשרו לקנות פעם 2 חבילות מסטיק והיום הם מאפשרים לקנות חבילה אחת בלבד, האינפלציה מאז היתה אינפלציה של 100%. המחירים קפצו פי 2 ולכן דרושים היום 10 שקלים כדי לקנות את מה שבעבר נדרשו 5 שקלים בלבד כדי לקנותו. כלומר, ערך הכסף ירד מאז.
סתם אינפלציה מורידה את ערך הכסף ומה שהיה בידיך שווה פחות ממה שהיה שווה בעבר. אינפלציה גבוהה פירושה ששווי הכסף יורד באופן דרסטי, מהיר ומתמשך. כשהאינפלציה הגבוהה מתמשכת, היציבות הכלכלית מתערערת לחלוטין ובהמשך פוגעת גם בחברה ובסדר החברתי, כמו שקרה לא פעם בהיסטוריה.
הנה האינפלציה (עברית):
https://youtu.be/87cjO1yhT1Y
עליית המחירים היא בת הלוויה של האינפלציה (עברית):
https://youtu.be/lShWYDGjGh0
על מדד המחירים לצרכן (עברית):
http://youtu.be/7QVFywo_vO0
כאן מסביר מומחה למה לא כדאי להדפיס הרבה כסף - התשובה היא אינפלציה:
http://youtu.be/ZkyBnaYCUhw?t=23s
והאינפלציה הגבוהה ברפובליקת ויימאר בגרמניה, שהייתה מהסיבות לעליית היטלר לשלטון (מתורגם):
https://youtu.be/iK_SCLJ7Guc
כסף (Money) הוא אמצעי-חליפין שתמורתו ניתן לקבל מוצרים ושירותים. הכסף נועד לפשט את הפעולות הכלכליות של קניה, מכירה ותשלומים עבור שירותים שונים ועבודות, כמו גם לרכישת סחורות.
אם בעבר היה רוב הכסף אמצעי תשלום פיזי, כמו מטבעות ושטרות, כיום חלק גדול מהכסף עובר בשיטות אחרות, כאלה שאינן פיזיות כמו העברה ממוחשבת בשינוי רישומים דיגיטליים, או חיוב כרטיסי אשראי ובאמצעים מסחריים פיזיים כמו תווי קניה והמחמאות (צ'קים). העברה בכל האמצעים הללו מתבצעת תמיד בשווי מטבע כלשהו (כמו דולר, אירו ושקלים).
אם ההיסטוריה של הכסף מתחילה בהעברת עצמים מוחשיים בין גופים כלכליים שונים, מאנשים ועד מוסדות, כיום לא חייבים להחזיק כסף פיזי בשום מקום. כדי שכסף יתקיים במערכת חברתית כלכלית, כמו מדינה, או קבוצת משתמשים במטבע וירטואלי דוגמת הביטקוין - מספיק שמתקיימת הסכמה על ערכו ועל היכולת לקבל תמורתו מוצרים ושירותים שונים.
בעבר גם היה הכסף שהנפיקו מדינות וממלכות מגובה באבנים או מתכות יקרות. הכסף שהודפס תאם במדויק את הרכוש היקר שנשמר במחסני הממלכה או המדינה. אם המדינה צברה עוד רכוש כזה, רק אז היא הרשתה לעצמה להדפיס כסף נוסף. אך בשנת 1971 שינתה ארצות הברית את השיטה שלה ועברה להדפסת כסף שאינה קשורה במאגרי הזהב שלה. בעקבות צעד זה השתנו המערכות של המטבעות הגדולים בעולם ומאז הכסף הוא "כסף פיאט". פירוש הדבר הוא שערכו של הכסף נקבע בזכות האמון של הציבור בשלטונות, אלו שמייצרים ומפקחים על הכסף במדינה. כמו בעבר, שוויו של הכסף נובע מהכמות שיש ממנו, אך אם בעבר החליטו כמה כסף להדפיס על פי מאגרי הזהב של המדינה, כיום מחליט הבנק המרכזי כמה להדפיס על פי ניתוחי שוק מורכבים.
כך נוצר הכסף והפך לדלק שמניע את הכלכלה האנושית (עברית):
https://youtu.be/KpQlSM6_Ze0?t=44s
הסבר ביקורתי למהותו של הכסף (מתורגם):
https://youtu.be/OeYJipRoKb8
הכסף הוא רק שלב בתולדות אמצעי התשלום (עברית):
https://youtu.be/PSKa8Y0jmQQ
והסבר מחוייך לכסף ותולדותיו (מתורגם):
https://youtu.be/kI1EBndardk
סאבלט (Sublet), או בעברית "שכירות משנה", פירושו השכרה של דירה לתקופה קצרה, שנעה ברוב המקרים בזמנים שבין שבוע לחצי שנה. פירושו של הסאבלט הוא שדייר ששכר דירה ונוסע לזמן קצר או ארוך, משכיר אותה למישהו אחר, שמעוניין בשכירות לזמן קצר.
הסאבלט הוא מושג חדש שנכנס בשנים האחרונות. בעיקר תרמו לכך אתרי אינטרנט ואפליקציות שמאפשרים למשכירים ושוכרים, פעמים רבות תיירים ונופשים, להתקשר ביניהם ישירות. יש אפילו צעירים מדור ה-Y, שחיים "על מזוודות" ועוברים בין סאבלטים זולים, ממקום למקום, בעולם כולו, סוג של תחליף מילניאלס לנוודות של העבר או לטיול הגדול של אחרי הצבא.
הנה הפתרון של הסאבלט:
http://youtu.be/8K8-L-wwQDw
טריילר לסרט שנקרא כך:
https://youtu.be/cINym6x0mTE
בתקופה בה רבים מדברים על מיתון (Recession) כדאי להבין מהו בכלל מיתון.
אם צמיחה פירושה התרחבות ועלייה בפעילות הכלכלית במשק, אז מיתון הוא ירידה משמעותית ונמשכת בפעילות הכלכלית הזו.
משמעותו של מיתון כזה היא כלכלה מתכווצת. למעשה, מיתון הוא אחת מהתוצאות של מעין נדנדה של המחזור העסקי, מטוטלת שנעה בין תקופות של צמיחה וזמנים של התכווצות כלכלית ומיתון.
כמו בריקוד מחזורי, השוק נע בצעד אחורה (במיתון) ושניים קדימה (צמיחה) שוב ושוב.
טכנית, אגב, מיתון מוגדר כשני רבעונים רצופים שבהם יש צמיחה כלכלית שלילית, מה שנמדד בדרך כלל באמצעות התוצר המקומי הגולמי (GDP).
#מה גורם למיתון?
כל מיתון הוא ייחודי, אבל איכשהו כמעט תמיד הוא קשור לירידה בהוצאות במשק, כשההוצאות שאנשים וגופים עסקיים עושים הן נמוכות מבעבר.
זה קורה למשל כשהמחירים עולים בחדות או בהתמדה - תוצאה טבעית של אינפלציה למשל. כי כשאנשים הופכים מאד מחושבים ובמקום לבזבז את כספם הם שומרים עליו מצטמצמת הפעילות בשוק והמיתון מתחיל.
זה יכול להתחיל כשהבנק המרכזי של המדינה (אצלנו זה בנק ישראל) נלחם מול האינפלציה, תופעה שמתבטאת תמיד בירידת ערך הכסף, הכרוכה בעליות מחירים חדות ותדירות.
"הנשק" העיקרי של הבנק המרכזי במלחמה הזו באינפלציה יהיה העלאה של הריבית במשק. העלאת הריבית מסייעת לצמצום הכסף במשק אך גם גורמת לכך שפחות כסף יושקע בעסקים, יהיו פחות עסקאות, יקומו פחות עסקים והצמיחה של עסקים קיימים במשק תיבלם. כך שלא פעם המחיר של העלאת הריבית שוב ושוב הוא מיתון.
עוד גורם אפשרי למיתון הוא התפוצצות של בועה שהתפתחה במחירים מופקעים, כמו נפילת מניות הדוט-קום ב-2001 וונפילת מחירי הנדל"ן כמה שנים אחר כך.
מכל מקום, הנפילה הפתאומית במחירי הנכסים שלהם או של השוק גורמת לצרכנים המבוהלים להפחתה בהוצאות וזה גורם למיתון ולכל מה שמתלווה אליו.
הקטנת הצריכה מובילה בתורה עסקים להילחם בעלויות אין להן כיסוי, לצמצם את ההוצאות שלהם, לפטר עובדים כדי לשרוד או פשוט להיסגר. כל אלה מאטים עוד יותר את הכלכלה ויוצרים מעגל קסמים שמניע את הכלכלה וגורם לה להתכווץ משמעותית.
#השפעת המיתון
הסיכון הכי גדול של מיתון עמוק הוא פגיעה אנושה שעוברת מהכלכלה לחברה.
מיתונים נוטים להשפיע באופן משמעותי ואפילו קיצוני על הכלכלה. בין השינויים שהם יוצרים יהיו אבטלה גבוהה, לצד שינויים בריביות ובמחירי הנכסים.
המיתונים לאורך השנים היו ונשארו החלק היותר קשה בכלכלה. לא מעט עסקים נהרסו בהם ועובדים רבים פוטרו.
לא פעם מיתון מביא עימו גם שינויים בחוקים ובתרבות הפוליטית, כשחלקם עתידים ליצור שינויים קבועים ואפילו היסטוריים. לא נדיר לגלות שמיתון קשה שינה את החברה שחוותה אותו ובמקרים של מיתון עולמי גם את העולם כולו.
כי במקרים קיצוניים, נקלעת הכלכלה העולמית למיתון כל כך קשה ועמוק, עד שהבנקים המרכזיים במדינות השונות נאלצו להכנע במלחמה שלהם נגד האינפלציה. כי כשהן הפסיקו להעלות את הריבית, כלי הנשק העיקרי במאבק באינפלציה, נקלעו מדינות רבות לא פעם לסחרור כלכלי קשה, שנקרא "סטגפלציה" ומשמעותו שילוב קשה במיוחד של אינפלציה ומיתון גם יחד.
הנה המיתון העולמי (עברית):
https://youtu.be/6KGa_QU97tw
המשבר הכלכלי העולמי (עברית):
http://youtu.be/Ur-PCVa4a7A
ואולי משבר כלכלי הוא בכלל טוב? (עברית)
https://youtu.be/QZ0nMfgpBHI
נניח שאדם צריך כסף לפתור מצוקה כלכלית שנקלע אליה ומישהו מלווה לו. הריבית, אותו סכום כסף שמתווסף להחזר, אמנם גבוהה מהמקובל בבנקים, אבל הוא חש שאין לו ברירה. הבנקים מסרבים להלוות לו כספים כי הם "חוששים שלא יצליח להחזיר". אז הוא לוקח הלוואה ממישהו שאינו בנק... אך מה קורה כשההלוואה הקטנה הופכת לסכום עצום שעליו להחזיר? מאיפה ייקח את הכסף?
על בן אדם כזה אומרים בישראל, שהוא הסתבך עם "השוק האפור" (Gray Market). להלוות כספים לאחרים זה חוקי בעיקרון, אבל השוק האפור מקושר בזיכרון הציבורי למי שנותנים הלוואות בריבית רצחנית, עם ריבית גבוהה במיוחד שהופכת הלוואה קטנה לסכומי עתק שיש להחזיר. סכום הכסף שעל הלווים להחזיר לאנשי השוק האפור על ההלוואה הוא גבוה פי כמה מההלוואה שקיבלו. והחוב, אגב, גדל מיום ליום.
אמצעי הגבייה של החוב שצברו הופכים לא פעם לסיפור אלים של ממש. לא מעט מהמלווים בשוק האפור מורשעים בעברות פליליות כשהם גובים ריבית גבוהה שאינה חוקית, מבצעים עברות של סחיטה, איומים והפחדה ולעיתים פוגעים פיזית בלווה, בבני משפחתו או בעסק והפרנסה שלו.
פעילות השוק האפור מעוגנת בחוק. ההלוואות עצמן, אם הן בריבית סבירה, אינן עבירה על החוק. אך בארץ יצא ל"שוק" הזה שם רע במיוחד. ברוני השוק האפור מתגלים לא פעם גם כמי שעוסקים בהלבנת הון, מוכרים חובות לעבריינים, קשורים בעולם התחתון ועוד.
מה שעוד יותר קשה בסיפור הוא שהשוק האפור, המכנה את עצמו "שוק ההלוואות החוץ-בנקאיות" מלווה כסף במיוחד לאנשים השקועים במצוקה כלכלית. אנשים זקוקים לעיתים לסכום כסף שיוציא אותם מהמצוקה הכספית שאליה נקלעו והם מתפתים ליטול הלוואה כזו. אבל אז מסתבר להם שהריבית המטורפת שהתחייבו לה אצל אנשי השוק האפור מסבכת אותם כלכלית עוד יותר.
המלצה חשובה לעתיד - גם אם תהיו במצוקה, אל תקחו הלוואות בשוק האפור. כל הלוואה בריבית של יותר מ-20% לשנה (דגש על שנה) היא מסוכנת. התחננו לבנק ולבני משפחה לסיוע, פנו לעמותות כמו "פעמונים", דברו עם הרווחה, ספרו בעבודה, אבל אל תבחרו בפתרון ה"קל" של הלוואות בריבית רצחנית!
הנה הסבר על השוק האפור והבעיה שבו (עברית):
http://youtu.be/LEcqrN_lQKk
מאיפה מציעים לכם הלוואות חוץ בנקאיות (עברית):
http://youtu.be/A1ceL4jaZZE
זהירות מהלוואות שלא שקלתם היטב (עברית):
http://youtu.be/31m8t4PA1JI
לא כל גובה באיומים הוא אלים - בואו לצחוק קצת (עברית):
http://youtu.be/21QI96JGniE
וכתבת טלוויזיה על השוק האפור ושיטותיו (עברית):
https://youtu.be/LT1vDIYIB4A?long=yes
מושגים בכלכלה
השקעה (Investment) היא העברת סכום כסף, או חלק מההון שעומד לרשותך, לגורם אחר או לקניית משאב כלשהו, על מנת לייצר הכנסה ממנו.
השקעה של כסף זה לא לבזבז אותו אלא למסור אותו למטרה מסוימת, כדי להרוויח ממנו יותר כסף. דוגמאות להשקעות כאלה הן קנייה של דירה או חנות (קוראים לדברים כאלה נדל"ן), רכישת מניות בבורסה או אפילו לרכוש מטבעות של מדינות אחרות, מה שקרוי מטבע חוץ, או בקיצור מט"ח.
כל אלה יכולים לעלות בערכם ואז מרוויחים כסף. חלקם לא רק עולים אלא גם מכניסים סכומים תקופתיים. למשל אם תשכירו את הנכס שקניתם ובכל חודש יועברו לכם דמי השכירות - זו תהיה חלק מההכנסה שלכם והיא תבוא בנוסף לעליית ערכו המצופה של הנכס.
גם להקים עסק משלנו זה "להשקיע". אם את שוכרת חנות למשל, מרהטת ומעצבת אותה בסכום כסף מסוים ומקווה להרוויח מהחנות היפה עם המוצרים שאת מוכרת בה - זוהי השקעה.
צריך לדעת שבהשקעות אפשר להרוויח כסף, אבל אם אין לנו מזל או ידע מספיק אנחנו עלולים גם להפסיד כספים. לכן השקעות כדאי לבצע אחרי התייעצות עם מומחים בתחום שבו אנו מתכוונים להשקיע - כדי שלא נפסיד כסף שחשוב לנו!
הנה סרטון מצוין שמסביר את נושא ההשקעות לילדים (עברית):
http://youtu.be/7IZXQ9ccr18
כל אחת יודעת שכדאי להשקיע כסף ולא סתם להחזיק (עברית):
https://youtu.be/jhuMC8mCglQ
ולשעשוע מחויך - שפיגלר הכריש המייעץ מסביר איך לגייס השקעה מקרנות למימון סטארטאפים (עברית):
https://youtu.be/f-owJlYPB6k
מימון המונים הוא תהליך שבו יוצרים ומפתחי הייטק מגייסים כסף לפרויקט או מיזם שהם רוצים לעשות ממספר גדול של אנשים פרטיים, דרך האינטרנט.
ממש כמו שאתרי "חוכמת המונים", מתבססים על התרומה בידע או במומחיות של הגולשים, כאן מתבססים על תרומות כספיות - בדרך למימוש של רעיונות טכנולוגיים וחברתיים. במימון המונים נותן כל אחד מהמשקיעים סכום קטן וביחד משתדלים המגייסים לקבל את המימון שביקשו ולהרים את המיזם. את המימון יקבלו היזמים רק אם הצליחו לגייס מספיק משקיעים כדי לקבל את כל הסכום שאותו ביקשו מראש לגייס.
ניתן לומר שמימון המונים הוא חלק ממגמת מיקור ההמונים, שכה הצליחה בעידן הווב 2.0 של העשור הראשון במאה ה-21. בעזרת מימון המונים הצליחו פרויקטים רבים לגייס כסף מספיק כדי לצאת לדרך ולייצר מוצרים ומיזמים מצליחים.
הנה תיאור של מימון ההמונים שמאפשר אחד האתרים בתחום:
http://youtu.be/4GaGPrpCVBs
עצות לגיוס במימון המונים:
https://youtu.be/QT2KggFBMbs
וראיון שבו מספרים יוצרים על מימון ההמונים לדיסק וספר:
http://youtu.be/tTATQ2MUMW8
משכורת (Salary) היא סכום הכסף שניתן לעובד בעבור עבודתו.
גובה המשכורת נקבע בדרך כלל מראש בין המעסיק והעובד ומדי תקופה יש והוא משתנה, לרוב כלפי מעלה, כשהעובד מוכיח את עצמו או עולה בדרגה או בתפקיד בארגון.
אם בעבר שולמה המשכורת במזומן, הרי שכיום מקבלים את השכר בדרך כלל בהעברה כספית, היישר אל חשבון הבנק.
תלוש המשכורת שניתן לעובד הינו דף מציג את המשכורת והאופן שבו היא מתחלקת, כולל כל המיסים, הביטוח הלאומי, קרנות וחסכון לפנסיה, שנוכו, כלומר נלקחו והועברו מתוך המשכורת ברוטו וירדו מהשכר.
בשורה התחתונה של תלוש המשכורת מוצג בדרך כלל הסכום הסופי שייכנס אל הבנק, סכום המצוין לרוב כ"משכורת הנטו" של העובד.
כך קוראים את תלוש המשכורת (עברית):
https://youtu.be/AlPSMOjh4BU
על המשכורת הצבאית (עברית):
https://youtu.be/QTZtfSNhe1Q
הסבר על תלוש המשכורת (עברית):
https://youtu.be/S5ZZiKakO8E
ושיר של בעל משכורת טובה (עברית):
https://youtu.be/LJ-EeITher4
מדד המחירים לצרכן (Consumer price index) הוא מדד כלכלי, שמפורסם על ידי הלמ"ס - הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מדד זה נקרא כך מכיוון שהוא מודד את ערך הכסף הישראלי. מדד זה אומר בעצם מה יכולת הקנייה של השקל. בדיקתו לאורך זמן אומרת האם השקל שומר על ערכו או שהוא משתנה לטובה, כלומר - האם ניתן לקנות בעזרתו יותר, או לרעה - כלומר שתמורת אותם שקלים שבידינו ניתן יהיה לקבל פחות.
אם המדד גבוה - זה אומר שהכל נעשה יקר יותר ושהמשק סובל מאינפלציה.
את מדד המחירים לצרכן מפרסמת הלשכה בכל חודש, לאחר שהיא בודקת את מחיריהם של מספר מוצרים ושירותים שאנו נוהגים לרכוש ולצרוך על בסיס קבוע. בין המוצרים הללו מוצרי יסוד, כמו לחם וחלב ועד למוצרים שאנו מרבים לרכוש, כמו טלפונים ניידים וטיסות לחו"ל.
כך, מדד המחירים לצרכן מצביע על השינויים בערך הכסף שלנו. זה נעשה בתור תוצאה של שקלול השינויים במחירים, לנתון פשוט ויחיד, המצביע על השינוי בערך הכסף.
לדוגמה, אם המדד עלה החודש ב-1%, פירושו של דבר שהמחירים בישראל עלו בממוצע באחוז אחד. מצב זה אומר למעשה, שערך הכסף שלנו ירד באחוז. ירידה במדד המחירים לצרכן, לעומת זאת, אומרת שכספנו שווה יותר ובממוצע נוכל לקנות בו יותר.
הנה סרטון שמסביר את מדד המחירים לצרכן:
https://youtu.be/hTVJ-TQAS24
ועוד הסבר למדד המחירים לצרכן:
http://youtu.be/7QVFywo_vO0
דמיינו מצב שהכסף שלכם קונה פחות, כי המחירים עלו מאוד, זוהי בדרך כלל תופעה של אינפלציה (Inflation) - תופעה כלכלית שמתרחשת כשהמחירים עולים כל הזמן ולכן השווי של הכסף שיש לצרכנים הולך ויורד.
אינפלציה משמעותה ירידה בערך הכסף, כלומר כשערך המטבע יורד והולך.
כי מה קורה כשהכסף שלנו שווה פחות? - נכון, נוכל לקנות פחות דברים. אם פעם יכולתם לקנות גלידה ב-10 שקלים והיום מחירה 20 שקלים, אז עם אותו הסכום, או אותה משכורת, תוכלו לקנות רק חצי ממה שיכולתם קודם.
מצד שני, אינפלציה קטנה של 2-3% לשנה היא בדרך כלל הכיוון הנכון לכלכלה צומחת. כי עליית מחירים כזו אומרת שהצרכנים רוצים לקנות והביקוש גדול מההיצע, מה שמוביל את הסוחרים להעלות את המחירים.
רק אם האינפלציה יוצאת משליטה והכלכלה מאבדת כל רסן בעליית מחירים גבוהה יותר - אז נאלץ הבנק המרכזי להעלות את הריבית בצורה חדה ובכך לנסות לבלום את האינפלציה.
#מה גורם לאינפלציה?
ירידת הערך של הכסף נגרמת לא פעם מהדפסה מוגזמת של עוד כסף על ידי המדינה, או מריבית נמוכה שמאפשרת לאנשים לקחת הלוואות זולות ולרצות לקנות הרבה מדי, כלומר ליצור ביקוש יתר.
אבל ירידת ערך הכסף יכולה להיגרם גם כשהכלכלה מתחילה לצמוח מהר מדי ומתחממת בהגזמה - כשכל מי שיכול לעבוד וניתן להעסיקו כבר מועסק והייצור הוא בשיאו. אבל מנגד עולה הביקוש לסחורות, מוצרים ושירותים. הוא עולה אפילו על ההיצע הגדול יותר. ביקוש יתר כזה יעלה את המחירים וכוח הקנייה באמצעות הכסף יירד.
בשני המקרים הכסף הרב שנכנס לשוק מציף אותו. וכשיש יותר מדי כסף בשוק - הוא שווה הרבה פחות והמחירים עולים.
עוד גורם אפשרי לאינפלציה הוא עלייה משמעותית במחירי הנפט. זו יכולה להיגרם ממלחמות או מסכסוכי סחר בין מדינות, מה שיכול להקפיץ מאוד את המחירים.
#אינפלציה בהיסטוריה
היסטורית, אינפלציה יכולה לגרום לשינויים עצומים בחברה האנושית. בגרמניה שלפני היטלר המחירים עלו בצורה פראית, כי הכסף איבד את ערכו במהירות. כיכר לחם עלתה אז 460 מיליארד מארקים גרמניים.
התופעה הזו של אינפלציה מטורפת גרמה בגרמניה של אותם ימים למצב כלכלי וחברתי שהלך והתדרדר והביא רבים לעוני. משם הדרך לזעזועים פוליטיים ולנאומים של היטלר שאמרו שהיהודים אשמים במצב הייתה קצרה.
את הסוף כולם יודעים. האינפלציה הזו הייתה אחד הגורמים שהביאו לעליית הנאצים לשלטון ומשם לקץ הדמוקרטיה בגרמניה ולמלחמת עולם שגרמה להרס ולאובדן בחיי אדם, יותר מכל אירוע בתולדות המין האנושי.
#נחזור לאינפלציה - איך היא מרגישה?
כשכוח הקנייה של המטבע פוחת, התמורה המתקבלת עבור כל יחידת מטבע הולכת וקטנה ויותר כסף נדרש כדי לקנות את אותו מוצר.
לדוגמה, אם 5 שקלים איפשרו לקנות פעם 2 חבילות מסטיק והיום הם מאפשרים לקנות חבילה אחת בלבד, האינפלציה מאז היתה אינפלציה של 100%. המחירים קפצו פי 2 ולכן דרושים היום 10 שקלים כדי לקנות את מה שבעבר נדרשו 5 שקלים בלבד כדי לקנותו. כלומר, ערך הכסף ירד מאז.
סתם אינפלציה מורידה את ערך הכסף ומה שהיה בידיך שווה פחות ממה שהיה שווה בעבר. אינפלציה גבוהה פירושה ששווי הכסף יורד באופן דרסטי, מהיר ומתמשך. כשהאינפלציה הגבוהה מתמשכת, היציבות הכלכלית מתערערת לחלוטין ובהמשך פוגעת גם בחברה ובסדר החברתי, כמו שקרה לא פעם בהיסטוריה.
הנה האינפלציה (עברית):
https://youtu.be/87cjO1yhT1Y
עליית המחירים היא בת הלוויה של האינפלציה (עברית):
https://youtu.be/lShWYDGjGh0
על מדד המחירים לצרכן (עברית):
http://youtu.be/7QVFywo_vO0
כאן מסביר מומחה למה לא כדאי להדפיס הרבה כסף - התשובה היא אינפלציה:
http://youtu.be/ZkyBnaYCUhw?t=23s
והאינפלציה הגבוהה ברפובליקת ויימאר בגרמניה, שהייתה מהסיבות לעליית היטלר לשלטון (מתורגם):
https://youtu.be/iK_SCLJ7Guc
מס הכנסה מהו?
מה זה מס הכנסה?
על מה מוטל מס הכנסה?
מס הכנסה הוא מס שמוטל על כל הכנסה שהרוויח אדם, במהלך שנת המס. ההגיון הוא שמי שמרוויח יותר כסף, צריך לתת למדינה יותר בתור מיסים, כדי שהמדינה תדאג לכל אזרחיה.
אדם שהרוויח לדוגמה 1000 ש"ח, לא ישלם מס הכנסה, כיוון שהכנסתו נמוכה. אבל מי שהרוויח 100 אלף ש"ח ישלם כמה אלפי שקלים בתור מס הכנסה למדינה. ככל שמרוויחים יותר - משלמים מס גבוה יותר!
כך דואגת המדינה שאנשים ישלמו מיסים לפי גובה ההכנסה שלהם - שהעשירים ישלמו מיסים גבוהים יותר מהעניים.
לכן מס הכנסה נחשב למס פרוגרסיבי, כלומר מס ששיעורו עולה ככל שעולה ההכנסה החייבת של האדם.
הנה סרטון מצחיק על מס הכנסה ומה עושים למי שלא משלם (עברית):
http://youtu.be/jDpbyrwvL2c
על מה מוטל מס הכנסה?
מס הכנסה הוא מס שמוטל על כל הכנסה שהרוויח אדם, במהלך שנת המס. ההגיון הוא שמי שמרוויח יותר כסף, צריך לתת למדינה יותר בתור מיסים, כדי שהמדינה תדאג לכל אזרחיה.
אדם שהרוויח לדוגמה 1000 ש"ח, לא ישלם מס הכנסה, כיוון שהכנסתו נמוכה. אבל מי שהרוויח 100 אלף ש"ח ישלם כמה אלפי שקלים בתור מס הכנסה למדינה. ככל שמרוויחים יותר - משלמים מס גבוה יותר!
כך דואגת המדינה שאנשים ישלמו מיסים לפי גובה ההכנסה שלהם - שהעשירים ישלמו מיסים גבוהים יותר מהעניים.
לכן מס הכנסה נחשב למס פרוגרסיבי, כלומר מס ששיעורו עולה ככל שעולה ההכנסה החייבת של האדם.
הנה סרטון מצחיק על מס הכנסה ומה עושים למי שלא משלם (עברית):
http://youtu.be/jDpbyrwvL2c
מה זו בועה פיננסית?
בועה פיננסית, או בועה כלכלית (Economic bubbles), היא מטאפורה, דימוי למצב שבו מחירו של מוצר או משהו בעל ערך כלכלי מאמיר וגואה ומגיע לשווי מטורף, בלי קשר למציאות ממשית או בניגוד לערכו הכלכלי האמיתי. כמו בועת סבון שמתנפצת - כך מגיעה גם יומה של בועה כלכלית להתנפץ ולהביא להפסד גדול ואפילו עצום של כל כספם של בעלי המוצר.
#דוגמאות היסטוריות לבועות כלכליות
בועות כאלה היו בעבר בעולם (ראו בתגית "בועות כלכליות"). דוגמה לבועה כזו נוצרה למשל בשוק הצבעונים ההולנדי של המאות הקודמות, או בבועת הדוט.קום של תעשיית האינטרנט בשנות ה-90 של המאה הקודמת.
יש הטוענים, בכל פעם שהמטבע הדיגיטלי ביטקוין עולה למעלה, שגם הסיפור שלו הוא סיפור של בועה כלכלית מסוכנת, שעתידה לקרוס.
התפוצצות בועת מחירי נדל"ן, כמו שהייתה לא פעם בהיסטוריה, יכולה להביא לצניחת ערך של בתים ונכסים שקונים משקיעים ובטוחים שמחירם יעלה עוד ועוד. צניחת ערך זו יכולה להביא להפסדים גדולים.
#הסבר מעמיק יותר
בועה מתקיימת וגדלה כשהערך הכספי (פיננסי) של נכסים מסוימים הוא הרבה יותר גבוה מהשווי הכלכלי האמיתי שלהם.
בועות כאלה מתפתחות בעולם אחת לכמה שנים.
בועה פיננסית כזו סובלת מסביבת מחירים גבוהה, שלא יכולה להימשך לאורך זמן. ואם היא לא יכולה להימשך, זה אומר שדינה להתפוצץ. כלומר היא עתידה להגיע די מהר לקריסת מחירים מטורפת שתגרום לבעלי הנכסים בה להפסדי ענק מהירים וכואבים.
#איך נוצרת בועה פיננסית?
בועה כזו מתחילה כשהשווי של מוצר כלכלי עולה ועולה ואנשים שמחזיקים בו מלהיבים אחרים לקנות גם הם ממנו, כדי להרוויח. המחירים עולים עוד ועוד למעלה וכולם מתלהבים.
זה יוצר מצב שמחיר השוק של הנכס המסוים, לרוב נכס כספי, כמו מניות, נדל"ן או סחורות, עולה לרמה גבוהה שאינה משקפת כלל את שוויו הכלכלי האמיתי.
שווי זה הרי נגזר מהאפשרות להפיק מהנכס תועלת כלכלית או מרווח שהוא צפוי ליצור למי שמחזיק בו. כשהשווי הזה אינו מתקרב למחיר נוצר סיכון אמיתי לכספים שהשקיעו בעלי הנכסים הללו והם עלולים להפסיד את כספם כשבבת אחת המחירים יצנחו והבועה תתפוצץ.
#מה קורה כשהבועה מתפוצצת?
ברוב המקרים "מתפוצצת" הבועה, כששווי ומחירי הנכסים צוללים במהירות וגורמים להפסדים אדירים לבעלי הנכסים. נכס שהיה שווה טרם התפוצצות הבועה כסף רב, צולל לעיתים לשווי של אחוזים בודדים ממה שהוא היה שווה קודם. מפולת כזו ופיצוץ של בועה כלכלית גורמים במקרים רבים גם למשבר כלכלי של ממש במשק.
הנה סיפורן של בועות פיננסיות בהיסטוריה (מתורגם):
https://youtu.be/I5ZR0jMlxX0
הסבר באנגלית:
https://youtu.be/3vDPowCDWc8
המרכיב הפסיכולוגי שגורם להיווצרות של בועה כזו (עברית):
https://youtu.be/MSd0haw1T_o
על בועת הנדל"ן בישראל (עברית):
https://youtu.be/tYAGM3QTGjM
כמה סוגי בועות כלכליות:
https://youtu.be/_Mm-nLKaKkE
כך נוצרת בועה:
https://youtu.be/r1j_AloLgQ8
והאם ההייטק הישראלי של 2022 הוא בועה (עברית):
https://youtu.be/LyAKEz1L5sA?long=yes
בועה פיננסית, או בועה כלכלית (Economic bubbles), היא מטאפורה, דימוי למצב שבו מחירו של מוצר או משהו בעל ערך כלכלי מאמיר וגואה ומגיע לשווי מטורף, בלי קשר למציאות ממשית או בניגוד לערכו הכלכלי האמיתי. כמו בועת סבון שמתנפצת - כך מגיעה גם יומה של בועה כלכלית להתנפץ ולהביא להפסד גדול ואפילו עצום של כל כספם של בעלי המוצר.
#דוגמאות היסטוריות לבועות כלכליות
בועות כאלה היו בעבר בעולם (ראו בתגית "בועות כלכליות"). דוגמה לבועה כזו נוצרה למשל בשוק הצבעונים ההולנדי של המאות הקודמות, או בבועת הדוט.קום של תעשיית האינטרנט בשנות ה-90 של המאה הקודמת.
יש הטוענים, בכל פעם שהמטבע הדיגיטלי ביטקוין עולה למעלה, שגם הסיפור שלו הוא סיפור של בועה כלכלית מסוכנת, שעתידה לקרוס.
התפוצצות בועת מחירי נדל"ן, כמו שהייתה לא פעם בהיסטוריה, יכולה להביא לצניחת ערך של בתים ונכסים שקונים משקיעים ובטוחים שמחירם יעלה עוד ועוד. צניחת ערך זו יכולה להביא להפסדים גדולים.
#הסבר מעמיק יותר
בועה מתקיימת וגדלה כשהערך הכספי (פיננסי) של נכסים מסוימים הוא הרבה יותר גבוה מהשווי הכלכלי האמיתי שלהם.
בועות כאלה מתפתחות בעולם אחת לכמה שנים.
בועה פיננסית כזו סובלת מסביבת מחירים גבוהה, שלא יכולה להימשך לאורך זמן. ואם היא לא יכולה להימשך, זה אומר שדינה להתפוצץ. כלומר היא עתידה להגיע די מהר לקריסת מחירים מטורפת שתגרום לבעלי הנכסים בה להפסדי ענק מהירים וכואבים.
#איך נוצרת בועה פיננסית?
בועה כזו מתחילה כשהשווי של מוצר כלכלי עולה ועולה ואנשים שמחזיקים בו מלהיבים אחרים לקנות גם הם ממנו, כדי להרוויח. המחירים עולים עוד ועוד למעלה וכולם מתלהבים.
זה יוצר מצב שמחיר השוק של הנכס המסוים, לרוב נכס כספי, כמו מניות, נדל"ן או סחורות, עולה לרמה גבוהה שאינה משקפת כלל את שוויו הכלכלי האמיתי.
שווי זה הרי נגזר מהאפשרות להפיק מהנכס תועלת כלכלית או מרווח שהוא צפוי ליצור למי שמחזיק בו. כשהשווי הזה אינו מתקרב למחיר נוצר סיכון אמיתי לכספים שהשקיעו בעלי הנכסים הללו והם עלולים להפסיד את כספם כשבבת אחת המחירים יצנחו והבועה תתפוצץ.
#מה קורה כשהבועה מתפוצצת?
ברוב המקרים "מתפוצצת" הבועה, כששווי ומחירי הנכסים צוללים במהירות וגורמים להפסדים אדירים לבעלי הנכסים. נכס שהיה שווה טרם התפוצצות הבועה כסף רב, צולל לעיתים לשווי של אחוזים בודדים ממה שהוא היה שווה קודם. מפולת כזו ופיצוץ של בועה כלכלית גורמים במקרים רבים גם למשבר כלכלי של ממש במשק.
הנה סיפורן של בועות פיננסיות בהיסטוריה (מתורגם):
https://youtu.be/I5ZR0jMlxX0
הסבר באנגלית:
https://youtu.be/3vDPowCDWc8
המרכיב הפסיכולוגי שגורם להיווצרות של בועה כזו (עברית):
https://youtu.be/MSd0haw1T_o
על בועת הנדל"ן בישראל (עברית):
https://youtu.be/tYAGM3QTGjM
כמה סוגי בועות כלכליות:
https://youtu.be/_Mm-nLKaKkE
כך נוצרת בועה:
https://youtu.be/r1j_AloLgQ8
והאם ההייטק הישראלי של 2022 הוא בועה (עברית):
https://youtu.be/LyAKEz1L5sA?long=yes
מה זה בנק?
הבנק (Bank) הוא עסק שמתווך בכסף. הבנק מתווך בין מי שיש לו כסף, שאינו דרוש לו באופן מיידי, לבין מי שצריכים כסף ואין להם.
למי שמפקיד אצלו כסף, הבנק משלם ריבית. הריבית הזו היא כסף שניתן לחוסכים בבנק, כלומר רווח על כך שהפקדנו בבנק את כספנו. ממי שלוקח מהבנק הלוואה, לעומת זאת, גובה הבנק ריבית. כלומר, אדם שלווה כסף מהבנק, מחזיר לו את הכסף, בתוספת עוד כסף שעליו הוחלט מראש (קוראים לו ריבית). בצורה זו משלם מקבל ההלוואה לבנק תמורת השימוש בכסף שאינו שלו.
חשוב לשים לב שהריבית היא מקור הכנסה יפה לבנקים, אבל אינו היחידי. הבנקים גובים עמלות עבור כל פעולה שאנו עושים. העמלה היא סכום קטן שאנו משלמים על כך שהבנק עשה פעולה כלשהי. הסכומים הקטנים הללו מצטרפים להכנסות עצומות של הבנקים.
אם אתם בוגרים אז דעו ואם לא אז ספרו להורים שכדאי להתמקח בבנק, ממש כמו בשוק. מול סניף הבנק שלכם תוכלו להוריד את העמלות הללו או את חלקן. אם לא הצלחתם, שווה לעבור לבנק אחר, שלוקח עמלות נמוכות או אפילו נותן פטור מעמלות כאלה. התחרות בין הבנקים גורמת לכך שתמיד יהיה בנק כזה והמעבר היום קל מתמיד. הבנק צריך להרוויח, אבל לא על גבכם!
המילה בנק גויסה גם למוסדות נוספים שעוסקים בתיווך. ראו באאוריקה בתגית "בנקים".
הנה ההיסטוריה של הבנקים והמערכת הבנקאית כולה (מתורגם):
http://youtu.be/fTTGALaRZoc
סרטון מצחיק שבו פקיד בנק מבזבז את הזמן של הלקוח שמבקש משכנתא או הלוואה (עברית):
http://youtu.be/7LDlCJwgSeA
ברנש שנעזר באבא שלו כדי להשיג לקוחות לבנק המתקדם שהוא הקים בעצמו (עברית):
http://youtu.be/aPnun16UwGE
הבנק (Bank) הוא עסק שמתווך בכסף. הבנק מתווך בין מי שיש לו כסף, שאינו דרוש לו באופן מיידי, לבין מי שצריכים כסף ואין להם.
למי שמפקיד אצלו כסף, הבנק משלם ריבית. הריבית הזו היא כסף שניתן לחוסכים בבנק, כלומר רווח על כך שהפקדנו בבנק את כספנו. ממי שלוקח מהבנק הלוואה, לעומת זאת, גובה הבנק ריבית. כלומר, אדם שלווה כסף מהבנק, מחזיר לו את הכסף, בתוספת עוד כסף שעליו הוחלט מראש (קוראים לו ריבית). בצורה זו משלם מקבל ההלוואה לבנק תמורת השימוש בכסף שאינו שלו.
חשוב לשים לב שהריבית היא מקור הכנסה יפה לבנקים, אבל אינו היחידי. הבנקים גובים עמלות עבור כל פעולה שאנו עושים. העמלה היא סכום קטן שאנו משלמים על כך שהבנק עשה פעולה כלשהי. הסכומים הקטנים הללו מצטרפים להכנסות עצומות של הבנקים.
אם אתם בוגרים אז דעו ואם לא אז ספרו להורים שכדאי להתמקח בבנק, ממש כמו בשוק. מול סניף הבנק שלכם תוכלו להוריד את העמלות הללו או את חלקן. אם לא הצלחתם, שווה לעבור לבנק אחר, שלוקח עמלות נמוכות או אפילו נותן פטור מעמלות כאלה. התחרות בין הבנקים גורמת לכך שתמיד יהיה בנק כזה והמעבר היום קל מתמיד. הבנק צריך להרוויח, אבל לא על גבכם!
המילה בנק גויסה גם למוסדות נוספים שעוסקים בתיווך. ראו באאוריקה בתגית "בנקים".
הנה ההיסטוריה של הבנקים והמערכת הבנקאית כולה (מתורגם):
http://youtu.be/fTTGALaRZoc
סרטון מצחיק שבו פקיד בנק מבזבז את הזמן של הלקוח שמבקש משכנתא או הלוואה (עברית):
http://youtu.be/7LDlCJwgSeA
ברנש שנעזר באבא שלו כדי להשיג לקוחות לבנק המתקדם שהוא הקים בעצמו (עברית):
http://youtu.be/aPnun16UwGE
מהו משבר כלכלי?
בתקופה בה רבים מדברים על מיתון (Recession) ועל משבר כלכלי (financial crisis), חשוב וכמעט הכרחי להבין את שני המושגים ואפילו מה ההבדל ביניהם. ספוילר: הוא גדול.
למעשה, ההבדל העיקרי בין מיתון למשבר כלכלי הוא במידת החומרה שלהם. מיתון מוגדר כתקופה של פעילות כלכלית מואטת במשך לפחות שישה חודשים, המתבטאת בירידה של שני רבעונים ברציפות בתמ"ג. משבר כלכלי הוא אירוע חמור יותר, המאופיין בירידה חדה בפעילות הכלכלית, במספר גדול של פשיטות רגל, ובעלייה חדה באבטלה.
#מיתון
(קראו בתגית "מיתון") מוגדר כהאטה כלכלית, כלומר ירידה משמעותית בפעילות הכלכלית במשק (במדינה או באזור כלשהו בעולם), המתמשכת לפחות חצי שנה.
פעילות כלכלית זו תתבטא או תימדד, בדרך כלל, בתוצר המקומי הגולמי (GDP).
#משבר כלכלי
לעומת מיתון, הוא הרבה יותר חמור. משמעותו של משבר כלכלי היא תקופה של ירידה רצינית ולא קצרה בפעילות הכלכלית במשק.
לרוב משבר כזה מתרחש כשיש צניחת ערך דרמטית ומהירה של מוסדות פיננסיים או נכסים במדינה או בעולם.
משבר כלכלי מתאפיין בדרך כלל בירידה בייצור של מפעלים ובירידה במכירות של מוצרים, המלווה בפשיטות רגל רבות בתעשייה, בירידה בהשקעות של משקיעים בעסקים ובעצם בעצירה של הצמיחה והתעסוקה, מה שיוצר אבטלה גואה כי המשק בעצם במשבר.
הגורמים למשברים כלכליים הם לרוב אירועים פוליטיים או צבאיים (כמו מלחמה או טראומה לאומית דומה), אסונות טבע (דוגמת רעידת אדמה או צונאמי), שגיאות ברמת המדיניות (כגון רגולציה מוגזמת או מינוף יתר של הבנקים).
גם שינויים טכנולוגיים היוצרים שינוי כלכלי חריף, כמו קריסת בועה כלכלית או טכנולוגיה חדשה המשפיעה על המשק (כמו האינטרנט או הבינה המלאכותית), על התעסוקה ועל ערכן של חברות ותיקות.
משבר כזה מתרחש לא פעם מקריסה של שוק המניות, או כשלקוחות הבנקים ממהרים למשוך את כספם מהחשבונות, מחשש שהבנק שלהם עלול לפשוט את הרגל.
משברים כלכליים משפיעים לרוב על כלכלות של מדינות או אזורים שלמים, אך הם יכולים להשפיע גם על כלל העולם, כמו שקרה ב"שפל הגדול" (ראו בתגית זו), עם קריסת בועת הדוט-קום או במשבר הקורונה העולמי.
משבר כלכלי יכול להביא להשפעות שליליות וקשות על רמת החיים של הציבור, דרך עליית האינפלציה, ירידה חדה בערך המטבע או בשל עלייה באבטלה.
הנה סיפור המשבר הכלכלי העולמי (עברית):
http://youtu.be/Ur-PCVa4a7A
ולפעמים משבר כלכלי יכול להיות גם טוב (עברית)
https://youtu.be/QZ0nMfgpBHI
בתקופה בה רבים מדברים על מיתון (Recession) ועל משבר כלכלי (financial crisis), חשוב וכמעט הכרחי להבין את שני המושגים ואפילו מה ההבדל ביניהם. ספוילר: הוא גדול.
למעשה, ההבדל העיקרי בין מיתון למשבר כלכלי הוא במידת החומרה שלהם. מיתון מוגדר כתקופה של פעילות כלכלית מואטת במשך לפחות שישה חודשים, המתבטאת בירידה של שני רבעונים ברציפות בתמ"ג. משבר כלכלי הוא אירוע חמור יותר, המאופיין בירידה חדה בפעילות הכלכלית, במספר גדול של פשיטות רגל, ובעלייה חדה באבטלה.
#מיתון
(קראו בתגית "מיתון") מוגדר כהאטה כלכלית, כלומר ירידה משמעותית בפעילות הכלכלית במשק (במדינה או באזור כלשהו בעולם), המתמשכת לפחות חצי שנה.
פעילות כלכלית זו תתבטא או תימדד, בדרך כלל, בתוצר המקומי הגולמי (GDP).
#משבר כלכלי
לעומת מיתון, הוא הרבה יותר חמור. משמעותו של משבר כלכלי היא תקופה של ירידה רצינית ולא קצרה בפעילות הכלכלית במשק.
לרוב משבר כזה מתרחש כשיש צניחת ערך דרמטית ומהירה של מוסדות פיננסיים או נכסים במדינה או בעולם.
משבר כלכלי מתאפיין בדרך כלל בירידה בייצור של מפעלים ובירידה במכירות של מוצרים, המלווה בפשיטות רגל רבות בתעשייה, בירידה בהשקעות של משקיעים בעסקים ובעצם בעצירה של הצמיחה והתעסוקה, מה שיוצר אבטלה גואה כי המשק בעצם במשבר.
הגורמים למשברים כלכליים הם לרוב אירועים פוליטיים או צבאיים (כמו מלחמה או טראומה לאומית דומה), אסונות טבע (דוגמת רעידת אדמה או צונאמי), שגיאות ברמת המדיניות (כגון רגולציה מוגזמת או מינוף יתר של הבנקים).
גם שינויים טכנולוגיים היוצרים שינוי כלכלי חריף, כמו קריסת בועה כלכלית או טכנולוגיה חדשה המשפיעה על המשק (כמו האינטרנט או הבינה המלאכותית), על התעסוקה ועל ערכן של חברות ותיקות.
משבר כזה מתרחש לא פעם מקריסה של שוק המניות, או כשלקוחות הבנקים ממהרים למשוך את כספם מהחשבונות, מחשש שהבנק שלהם עלול לפשוט את הרגל.
משברים כלכליים משפיעים לרוב על כלכלות של מדינות או אזורים שלמים, אך הם יכולים להשפיע גם על כלל העולם, כמו שקרה ב"שפל הגדול" (ראו בתגית זו), עם קריסת בועת הדוט-קום או במשבר הקורונה העולמי.
משבר כלכלי יכול להביא להשפעות שליליות וקשות על רמת החיים של הציבור, דרך עליית האינפלציה, ירידה חדה בערך המטבע או בשל עלייה באבטלה.
הנה סיפור המשבר הכלכלי העולמי (עברית):
http://youtu.be/Ur-PCVa4a7A
ולפעמים משבר כלכלי יכול להיות גם טוב (עברית)
https://youtu.be/QZ0nMfgpBHI
מהם נטו וברוטו?
כשמדברים על ברוטו ונטו מתכוונים לרוב לסכום המלא שמקבלים - שזהו הברוטו (Gross). בעוד לסכום שנשאר אחרי שמורידים ממנו מיסים, הוצאות וכדומה - לו קוראים נטו (Net). מה שירד, אגב, נקרא טרה (Tara).
דוגמה? - אם קיבלנו משכורת של 5000 ש"ח, לעיתים קרובות נראה בתלוש המשכורת שהיו שם קודם 6000 ש"ח ברוטו, אבל אחרי שניכו לנו מיסים שונים, נשארו רק 5000 ש"ח נטו.
דוגמה נוספת: אם יש לנו חנות לצעצועים ואנו מוכרים בובה ב-80 ש"ח, למעשה לא הרווחנו 80 ש"ח ממכירת הבובה. מדוע? - כי את הבובה קנינו ממישהו אחר (יבואן שמוכר לחנויות, סיטונאי שמפיץ לחנויות שונות וכדומה). אם שילמנו עבורה 30 ש"ח (זו ההוצאה שלנו) ומכרנו אותה ב-80 ש"ח (זו ההכנסה שלנו), כמה הרווחנו מהמכירה? - נכון, 50 ש"ח הוא הרווח שלנו על הבובה!
הנה סרטון שמדגים את זה, כחלק מהסבר שלם על הכנסות והוצאות:
http://youtu.be/wCbUMP3-Q5I?t=11s
ועצה טובה כיצד ללמוד נטו:
https://youtu.be/_HlfDRTase0
כשמדברים על ברוטו ונטו מתכוונים לרוב לסכום המלא שמקבלים - שזהו הברוטו (Gross). בעוד לסכום שנשאר אחרי שמורידים ממנו מיסים, הוצאות וכדומה - לו קוראים נטו (Net). מה שירד, אגב, נקרא טרה (Tara).
דוגמה? - אם קיבלנו משכורת של 5000 ש"ח, לעיתים קרובות נראה בתלוש המשכורת שהיו שם קודם 6000 ש"ח ברוטו, אבל אחרי שניכו לנו מיסים שונים, נשארו רק 5000 ש"ח נטו.
דוגמה נוספת: אם יש לנו חנות לצעצועים ואנו מוכרים בובה ב-80 ש"ח, למעשה לא הרווחנו 80 ש"ח ממכירת הבובה. מדוע? - כי את הבובה קנינו ממישהו אחר (יבואן שמוכר לחנויות, סיטונאי שמפיץ לחנויות שונות וכדומה). אם שילמנו עבורה 30 ש"ח (זו ההוצאה שלנו) ומכרנו אותה ב-80 ש"ח (זו ההכנסה שלנו), כמה הרווחנו מהמכירה? - נכון, 50 ש"ח הוא הרווח שלנו על הבובה!
הנה סרטון שמדגים את זה, כחלק מהסבר שלם על הכנסות והוצאות:
http://youtu.be/wCbUMP3-Q5I?t=11s
ועצה טובה כיצד ללמוד נטו:
https://youtu.be/_HlfDRTase0
מה זה דיבידנד ולמה הוא ניתן לבעלי מניות?
הדיבידנד הוא חלק ברווחי החברה, שניתן לבעל מניות בה. מבחינת בעלי המניות בחברה עסקית, הדיבידנדים הם פירות ההשקעה שלהם בחברה.
אחת לתקופה מחלק תאגיד עסקי את רווחיו לבעלי המניות שלו, כלומר לבעליו. כל מי שברשותו מניות של החברה מקבל חלק מהרווחים, בהתאם לחלקו היחסי בבעלות, כלומר בהתאם למספר המניות שברשותו.
שהרי המטרה העיקרית של חברה עסקית היא יצירה של רווחים עבור הבעלים ומחזיקי המניות שלה. כשחברה עסקית מרוויחה, היא יכולה לשלם חלק מהרווחים לבעלי המניות ותשלום זה נקרא "דיבידנד".
דיבידנד, אם כן, הוא התשלום שמעבירה חברה מהרווחים שלה או מהעודפים הכספיים שהצטברו אצלה, לידי בעלי המניות שלה.
מקור המילה דיבידנד הוא מהמילה האנגלית Division - באנגלית "חילוק".
הנה סרטון שמסביר בפשטות את נושא הדיבידנדים:
http://youtu.be/aMZuFZ04Y98
הדיבידנד הוא חלק ברווחי החברה, שניתן לבעל מניות בה. מבחינת בעלי המניות בחברה עסקית, הדיבידנדים הם פירות ההשקעה שלהם בחברה.
אחת לתקופה מחלק תאגיד עסקי את רווחיו לבעלי המניות שלו, כלומר לבעליו. כל מי שברשותו מניות של החברה מקבל חלק מהרווחים, בהתאם לחלקו היחסי בבעלות, כלומר בהתאם למספר המניות שברשותו.
שהרי המטרה העיקרית של חברה עסקית היא יצירה של רווחים עבור הבעלים ומחזיקי המניות שלה. כשחברה עסקית מרוויחה, היא יכולה לשלם חלק מהרווחים לבעלי המניות ותשלום זה נקרא "דיבידנד".
דיבידנד, אם כן, הוא התשלום שמעבירה חברה מהרווחים שלה או מהעודפים הכספיים שהצטברו אצלה, לידי בעלי המניות שלה.
מקור המילה דיבידנד הוא מהמילה האנגלית Division - באנגלית "חילוק".
הנה סרטון שמסביר בפשטות את נושא הדיבידנדים:
http://youtu.be/aMZuFZ04Y98
איך מודדים אי-שוויון בכלכלה?
יש כמובן דרכים ונתונים שונים שמודדים את אי השוויון. אחת הפופולריות למדידת אי שוויון היא בדיקה של כמה מהכסף במדינה נמצא בידיו של המאיון העליון, כלומר של האחוז או המאית הכי עשירה של האנשים בחברה.
בישראל אי-השוויון הוא 15%. כלומר המיון העליון מחזיק ב-15 אחוזים מהעושר במדינה. בצרפת זה רק 10% ובארצות הברית 25%. מצבנו בתחום אי השוויון, לפיכך, טוב משל ארה"ב וגרוע מאי השוויון בצרפת.
עוד נתון? - בתחום השכר, למשל, ינסו לא פעם בעלי האמצעים, או עושי דברם מהפוליטיקאים, לבלבל אותנו. הם יציינו שעל פי השכר הממוצע במשק מצבנו מצוין. אל תאמינו לנתון הזה! - ממוצע הוא מדד שמושפע מהקצוות. אם יש מיליארדרים שמקבלים שכר עצום מהחברות שבבעלותם, הם מושכים את השכר הממוצע במשק כלפי מעלה וכך נראה לנו שהכל טוב. אבל זה שקר, שלא פעם נועד כדי להסתיר את רמת אי השוויון, אחרת תתרחש כאן מהפכה, כמו בצרפת של סוף המאה ה-18.
אז מה מודדים? - הנתון האמיתי הוא החציון. בודקים מה שכרו של האדם האמצעי מתוך האוכלוסיה כולה. אם יש 6 מיליון אזרחים והם מסודרים לפי הכנסתם, נבדוק את שכרו של האזרח (או האזרחית) ה-3 מיליון. שכרו הוא השכר החציוני במשק והוא יספר לנו את הסיפור האמיתי על מצבנו הכלכלי בתחום השכר. הוא לא מושפע מהקצוות וגם לבדוק את החציון זו לא בעיה. זה לא שעושים טור ארוך של כל תושבי המדינה, לפי שכרם. מחשב יכול להנפיק את השכר החציוני במשק על פי הסטטיסטיקה.
כך אי-השוויון בעולם הולך וגדל (עברית):
https://youtu.be/_wfcxeYdeno
וסיפורו של אי השוויון בעולם:
https://youtu.be/FXmsj4dh-RI
יש כמובן דרכים ונתונים שונים שמודדים את אי השוויון. אחת הפופולריות למדידת אי שוויון היא בדיקה של כמה מהכסף במדינה נמצא בידיו של המאיון העליון, כלומר של האחוז או המאית הכי עשירה של האנשים בחברה.
בישראל אי-השוויון הוא 15%. כלומר המיון העליון מחזיק ב-15 אחוזים מהעושר במדינה. בצרפת זה רק 10% ובארצות הברית 25%. מצבנו בתחום אי השוויון, לפיכך, טוב משל ארה"ב וגרוע מאי השוויון בצרפת.
עוד נתון? - בתחום השכר, למשל, ינסו לא פעם בעלי האמצעים, או עושי דברם מהפוליטיקאים, לבלבל אותנו. הם יציינו שעל פי השכר הממוצע במשק מצבנו מצוין. אל תאמינו לנתון הזה! - ממוצע הוא מדד שמושפע מהקצוות. אם יש מיליארדרים שמקבלים שכר עצום מהחברות שבבעלותם, הם מושכים את השכר הממוצע במשק כלפי מעלה וכך נראה לנו שהכל טוב. אבל זה שקר, שלא פעם נועד כדי להסתיר את רמת אי השוויון, אחרת תתרחש כאן מהפכה, כמו בצרפת של סוף המאה ה-18.
אז מה מודדים? - הנתון האמיתי הוא החציון. בודקים מה שכרו של האדם האמצעי מתוך האוכלוסיה כולה. אם יש 6 מיליון אזרחים והם מסודרים לפי הכנסתם, נבדוק את שכרו של האזרח (או האזרחית) ה-3 מיליון. שכרו הוא השכר החציוני במשק והוא יספר לנו את הסיפור האמיתי על מצבנו הכלכלי בתחום השכר. הוא לא מושפע מהקצוות וגם לבדוק את החציון זו לא בעיה. זה לא שעושים טור ארוך של כל תושבי המדינה, לפי שכרם. מחשב יכול להנפיק את השכר החציוני במשק על פי הסטטיסטיקה.
כך אי-השוויון בעולם הולך וגדל (עברית):
https://youtu.be/_wfcxeYdeno
וסיפורו של אי השוויון בעולם:
https://youtu.be/FXmsj4dh-RI
מהי ריבית דריבית?
ריבית היא תוספת להלוואה של כסף או לחיסכון. אם נניח שחסכתם 1000 שקלים בחשבון חיסכון, לאחר שנה תקבלו עליו 4 אחוזים. כלומר יהיו ברשותכם 1040 שקלים. אם תחסכו לזמן ארוך מאד, גם על הריבית שתקבלו תתווסף לכם ריבית והסכומים ייגדלו מאד!
לכן כדאי לחסוך לזמן ארוך ולהרוויח הרבה ריבית וריבית דריבית, כלומר ריבית על הריבית. וכשלוקחים הלוואה, כדאי להחזיר אותה מהר, כי הריבית דריבית מגדילה אותה מאד!
הנה סרטון הסבר של רעיון הריבית דריבית (עברית):
http://youtu.be/98kwzlOKM-Q?t=7s
ריבית היא תוספת להלוואה של כסף או לחיסכון. אם נניח שחסכתם 1000 שקלים בחשבון חיסכון, לאחר שנה תקבלו עליו 4 אחוזים. כלומר יהיו ברשותכם 1040 שקלים. אם תחסכו לזמן ארוך מאד, גם על הריבית שתקבלו תתווסף לכם ריבית והסכומים ייגדלו מאד!
לכן כדאי לחסוך לזמן ארוך ולהרוויח הרבה ריבית וריבית דריבית, כלומר ריבית על הריבית. וכשלוקחים הלוואה, כדאי להחזיר אותה מהר, כי הריבית דריבית מגדילה אותה מאד!
הנה סרטון הסבר של רעיון הריבית דריבית (עברית):
http://youtu.be/98kwzlOKM-Q?t=7s
