מדבריות נמצאים לרוב רחוק מהים, במרכז יבשת גדולה, או מאחרי שרשרות של הרים גבוהים, שמונעים מענני הגשם שבאים מהים להגיע אליהם.

בנוסף, כשכבר יש עננים כבדים מעל המדבריות החמים, פעמים רבות החום הכבד מאדה את טיפות המים עוד לפני שהן נופלות על פני האדמה.


הנה הסבר לילדים באנגלית על המדבר:

http://youtu.be/Sts83yIrbyE


צילומים של מדבר נמיב:

https://youtu.be/7SUlLOvBrck


והאריות החיים במדבר קלהארי:

https://youtu.be/_ISjOqSUp68?long=yes

הגשם נוצר כתוצאה מהתלכדות של טיפות זעירות שנמצאות בעננים והולכות ונעשות כבדות.

#אבל איך הטיפות מגיעות לעננים?
ובכן, כשחם מאד, גורם החום למים להתאדות ולעלות כאדים למעלה, עד שבשמיים הם מתקבצים לעננים. שם האדים הללו נמצאים זמן רב והעננים הם בעצם מצבורי האדים.

למה יורד גשם? - כיוון שכל כמה טיפות זעירות כאלה הופכות לטיפה אחת גדולה. כשהיא נעשית כבדה מדי מכדי להישאר באוויר, היא נופלת לארץ. זוהי טיפה אחת של גשם וכמוה יש עוד הרבה.


הנה הסבר להיווצרות הגשם:

https://youtu.be/zBnKgwnn7i4


ההבדלים בין סוגי המשקעים השונים (עברית):

https://youtu.be/ipVXOmJOOVo


וכך הגשם מתהווה (עברית):

http://youtu.be/-puhHmqEouk

שמתם לב שבזמן שאתם עושים מקלחת חמה, מתעבות טיפות על המראה הקרה של חדר הרחצה?

האם הבחנתם בטיפות קטנות שנוצרות מסביב לפחית משקה קר מאד?

תהליך דומה קורה באוויר המתקרר בלילה. האוויר אינו מסוגל להכיל את אדי המים שהתאדו במהלך היום הקודם, מצב שקרוי "רוויית-על", ולכן אדי המים מתעבים על האדמה והצמחים ונראים לנו כטיפות זעירות. אנו מכנים את הטיפות הללו "אגלי טל" (Dew).

ואכן, הטל הוא משקע, טיפות קטנות וזעירות, שנוצרות לרוב בלילה, על גבי הצמחים ועל הקרקע. מהתעבות של אדי המים שבאוויר. אותם אדי מים נוצרו במהלך היום, בתהליך ההתאיידות הרגיל. חום השמש גורם למי הים להתאייד ולהפוך ממצב צבירה נוזלי (מים) לגז (אדים).

בזכות אגלי הטל שמצטברים עליהם, שומרים הצמחים על הלחות במדבר ובאזורים צחיחים.


הנה פחית משקה קר שנוצר עליה מסביב מעין "טל":

https://youtu.be/bymT5AcV-C4


ו"נקודת הטל", הטמפרטורה בלילה שבה נוצר הטל:

https://youtu.be/DjQMfOyxJms

שיטפון נגרם כשיורדים הרבה גשמים בזמן קצר. בשל כמות המים הגדולה, לא מצליחים הנהרות והנחלים, שדרכם זורמים המים אל הים, להכיל את כל מי הגשמים. אז עולים המים על גדותיהם, שוטפים ומציפים את האזורים שמסביב.

בעשורים האחרונים הולכים שטפונות כאלו ונעשים שכיחים, בין השאר בשל משבר האקלים בעולם. שטפונות כאלה, המתאפיינים בכמות משקעים אדירה הנגרמת במהלך פרק זמן קצר מאוד, יכולים ולא פעם גורמים לנזקים גדולים באזורים שהוצפו.


השטפונות המחמירים הם מתוצאות משבר האקלים 2021 (עברית):

https://youtu.be/UJQ8Wk5p1p4


אבל יש להתגברות שלהן עוד סיבות (עברית):

https://youtu.be/wL-s1qK-Rzo


שיטפון בנחל צין בנגב:

http://youtu.be/_6G3OpIhp30


שיטפון עצום בטאיוון:

http://youtu.be/vFQTDuFecLw


כך שיטפון מדברי מתחיל (עברית):

http://youtu.be/bMm8wWNo7cA


ורכב מכבי אש חוצה שטפון:

http://youtu.be/3h3_IZWhX0g

מזג אוויר (Weather) הוא מצב האטמוספירה, במקומות ובזמנים מסוימים ובסמוך לפני הקרקע.

אוויר, חום ומים הם שלושת המרכיבים המשפיעים על מזג האוויר. בני אדם עושים המון מאמצים בכדי לדעת מראש מה יהיה מזג האוויר. תחום זה נקרא "חיזוי מזג אוויר".

מומחי מזג האוויר הם אנשי ה"מטאורולוגיה", התחום המדעי שעוסק במזג האוויר, בחיזויו ובמחקר של תופעות אטמוספיריות.

האנשים שעוסקים בחיזוי מזג האוויר נקראים חזאים. הם מנתחים מידע שמתקבל מלוויינים בחלל ושלל אמצעים טכנולוגיים וממוחשבים, שבוחנים את כדור הארץ ומסייעים ללמוד על שינויי מזג האוויר הצפויים.

כשיש בידיהם תחזית של מזג האוויר, החזאים כותבים את התחזית בעיתונים, באתרי אינטרנט ושאר המדיה הכתיבה, או משדרים אותה באמצעי התקשורת ובאתרי חדשות ושירותי מידע באינטרנט.

התחזית משודרת בטלוויזיה, ברדיו ובשאר כלי התקשורת וכך היא עוזרת לאנשים להיערך לשינויים במזג האוויר. התחזיות והנתונים מסייעים לנו להתלבש כראוי, להחליט מתי לצאת לטיולים, להיערך לסופות וגשמים וכדומה.

בדרך כלל תחזית מזג אוויר טובה ויעילה, עד למשך של שבוע ימים.


הנה מזג האוויר בישראל וכמה הוא משמעותי (עברית):

https://youtu.be/nd_q4BeEsZQ


על מזג האוויר:

http://youtu.be/hJ6aeSv8xIU


חזאי שמסביר איך הוא חוזה את מזג האוויר (עברית):

http://youtu.be/7joNfy4Ru1E


דיווח על שלג בנגב הוא אירוע מיוחד של חזאי מזג האוויר:

http://youtu.be/EbF-K0GXnog


וכך צריך להיערך למזג אוויר סוער:

http://youtu.be/5nnEqryX4KA

בתקופות שאין בהן גשם מספיק ויש חשש לבצורת קשה שתפגע בחקלאות, היינו רוצים ליצור עננים שיורידו לנו גשם. האם זה בכלל אפשרי?

אז כן. בהחלט. יש אפשרות כזו והיא נקראת "זריעת עננים" (Cloud seeding). אתה זורע עננים בשמיים ומקווה שיורידו גשם.

זריעת העננים היא טכנולוגיה שמאפשרת ליצור ענני גשם, כדי להוריד מטר גדול יותר של מים על הארץ. זה יקר ולא פשוט ומניב בדרך כלל פחות גשם משהיינו רוצים, אבל בתקופות של גשמים מועטים הוא יכול קצת לסייע להגדיל את כמויות המשקעים שיורדים לארץ.

זריעת העננים מתבצעת על ידי חומר בשם "יודיד הכסף". כשמטוס משחרר בתוך העננים את יודיד הכסף הוא מגביר את ירידת הגשם מהעננים שבהם פוזר. חשוב לעשות זאת בדיוק בזמן הנכון, תוך בדיקה של כיווני הרוח ועוצמתה, אחרת יתבזבז מטר הגשם על הים, במקום על השדות ושטחי החקלאות המשוועים למים.


על זריעת עננים בישראל (עברית):

https://youtu.be/LhMs8EDrxAk


כך זורעים את העננים (עברית):

http://youtu.be/WfQWpE1Lpto


האם גם כאן נולדו תיאוריות קונספירציה? (עברית)

https://youtu.be/bkYU89CboL4


וסרטון תיעודי על זריעת עננים ומשמעותה לעולם:

https://youtu.be/md2ubLeeb4k?long=yes

מדבר אטקמה (Atacama Desert), שרובו בצפון צ'ילה בדרום אמריקה, הוא כל כך יבש שיכולות לעבור בו 400 שנה ללא גשם אחד. ואכן, במדבר אטקמה לא ירד גשם כבר מעל 400 שנה.

זהו המדבר הצחיח בעולם וגילו מוערך בכ-20 מיליון שנה.


הנה מדבר אטקמה הצחיח, שיש בו אזורים שבהם לא ירד גשם מעולם:

http://youtu.be/uyKKlO50hMA


אבל זה לא גורע מיופיו של המדבר היבש והמהמם הזה:

https://youtu.be/x2D7jHfitzk

שיטפונות נוצרים כתוצאה מסופה, רעידת אדמה או עלית נהר על גדותיו. אנו מכירים בישראל שיטפונות קטנים יותר, בדרך כלל בנחלים במדבר, במהלך עונת החורף.

שיטפון עז יכול לגרום לנזקים גדולים לרכוש ולאף לפגיעה בבני-אדם.

עם חוסר אחריות ורשלנות, מסכנים לא פעם מטיילים וננגים את עצמם ונפגעים בשיטפונות המדבריים.


הנה שיטפון במדבר - מהאוויר:

https://youtu.be/x7-4NJUgDZY


הוא מתחיל חלש ולכאורה זרזיף של נחל, אבל הופך לכוח סחיפה שיכול לקחת הכל איתו:

http://youtu.be/ORZQUlk8vxg?t=1m40s


סיפורו של שטפון שהתרחש לפני 5,000 שנה בנילוס:

https://youtu.be/xzzuN0c8ykQ


כך מתחיל גשם במדבר, עד שהוא הופך לשיטפון בנחל:

http://youtu.be/ARhy82nRzv0


וזהירות מתחילתו של שטפון היא חובה (עברית):

https://youtu.be/DsiJnyCFpA4

סופה (Storm) היא שינוי גדול באקלים. בסופה יהיו כמעט תמיד רוחות סוערות והרבה גשמים, ברד או שלג.

בין הסופות בעולם מוכרות סופת ההוריקן וסופת הטורנדו. ישנן גם סופות חול במדבריות וסופות שלג, שנחשבות סערה.


הנה סופות ברקים:

http://youtu.be/RDDfkKEa2ls


סופת שלגים באמריקה:

http://youtu.be/OdWrwD_wbXk


וסופת שלגים בבית ג'אן שבצפון הארץ:

http://youtu.be/0-7DoqHJ-gE

ענני שכבה, סטרטוס (Stratus), הם העננים הנמוכים שגורמים לא פעם לגשם או לפחות לטפטוף קל.

ענני הסטרטוס הנמוכים הם ברוב המקרים העננים האפורים שאנו רואים בשמיים.


הנה ענני השכבה בשמיים:

http://youtu.be/iUvtSkcRwZ0

איזה גשמים הם היורה והמלקוש?
מהו היורה? מהו המלקוש?


ברוב ארצות העולם הגשמים הם לא דבר נדיר. אבל יש גשמים שמסמלים את חילופי העונות. הגשם הראשון של החורף והגשם האחרון הם הגשמים המיוחדים שגם הצמידו להם שמות.

הגשם הראשון הוא היורה. הוא לא פוגע באף אחד ובטח שלא יורה, אבל מוריד גשם על הארץ היבשה, של אחרי הקיץ. משום שהוא בא אחרי קיץ ארוך ללא גשמים, הוא שוטף את האבק מעל הכל. זה, אגב, הופך אותו למסוכן מעט לנוהגים. האבק השטוף בגשם עלול לגרום להחלקה על הכביש. לכן כדאי לנהוג לאט בגשם הראשון ולבלום בזהירות, כדי שלא להחליק.

אז אם היורה הוא הגשם הראשון שיורד ומסמן את בוא החורף, רבים זוכרים גם את הגשם האחרון שבו. המלקוש הוא הגשם האחרון שיורד בסוף החורף. המצחיק הוא שאת המלקוש לא מזהים כשהוא מגיע. כשהוא יורד, אי אפשר לדעת שהוא הגשם האחרון של החורף, לגמרי ובאופן סופי. רק זמן מה אחר-כך, לאחר שלא היו עוד גשמים אחריו, מבינים שהגשם ההוא, שירד באותו יום חורף, היה הגשם האחרון בהחלט של אותו חורף - המלקוש.

אז זכרו - יורה ומלקוש, ראשון ואחרון הגשמים.


על היורה נכתב השיר "גשם ראשון":

https://youtu.be/nKT9E3NQVUw


היורה בשוק הכרמל בתל אביב:

https://youtu.be/oGIxAmdJ_Nk


שיר יפה ליורה (עברית):

https://youtu.be/DBVycgx6WTo


ועוד שיר עם דימויים יפים של גשם ומצב נפשי (עברית):

https://youtu.be/X3bGncDZvr4

בצורת היא ירידה של גשמים מועטים במיוחד או הפסקה של הגשמים באזור מסוים. בכל שנה יש ממוצע של גשמים שיורדים, אך בשנה שבה יורדים מעט מאד גשמים ישנה בצורת. בבצורת נפגעת החקלאות ומעט מאד פירות וירקות גדלים, או שאין גידולים כלל.

בנוסף לפגיעה בחקלאות, הבצורת גורמת גם למחסור במי שתיה, לשריפות קשות ועוד.


הנה הבצורת של שנת 2014 בקליפורניה ארה"ב:

http://youtu.be/_AfklhH1dPs


השוואת תמונות מהחלל של אותו אזור לפני ואחרי פריצת הבצורת:

http://youtu.be/hIOBO7q9Nms


בעלי החיים הסובלים מבצורת קשה בסרנגטי (עברית):

https://youtu.be/7YBwc7bVYjI


הבצורת הקשה בקליפורניה:

http://youtu.be/95TWwzBynWA


ואיזה כיף כשנשברת הבצורת (עברית):

https://youtu.be/wtCCGBbP1Vg

האם עמק מקמארדו הוא המדבר של הקוטב הדרומי?
איך יש מדבר באנטארקטיקה?


תארו לכם עמק, בתוך ים הקרח של הקוטב הדרומי, שאין בו שלג כלל.

עמק כזה בדיוק הוא עמק מקמארדו היבש, שממוקם בלב אנאטרטיקה ואין בו כלל שלג. ואין שם רק עמק אחד כזה - מדובר בשורת עמקים אנטארקטיים שאינם מכוסים בשלג. מעניין גם שבלב היובש הזה יש אגמים עם קרח עד, שתמיד קיים שם.

כדי שתבינו עד כמה זה מוזר, זהו מקום יבש בלב המקום הקר ביותר בעולם, מעין מדבר במרכז יבשת קפואה - ללא ספק המדבר הקר ביותר בעולם!

היובש והמחסור במשקעים נגרם בגלל ההרים שמקיפים את העמקים הללו ולא מאפשרים לעננים להגיע מעליהם וכך שלג וקרח כמעט ולא יורדים בהם.

העמקים של עמק מקמארדו גם "מדממים" - ממש כמו "הנהר האדום" שאנו מציגים באאוריקה, צבע האדמה בהם היא אדום-כתום, מה שמעניק מראה מיוחד ל"איי היבשה שבלב השלג".


הנה סרטון על עמק מקמארדו שבאנטארקטיקה:

http://youtu.be/NY1AKW5IsJs


וסרט תיעודי על מה שקיים מתחת לקרח באנטארקטיקה:

https://youtu.be/PXDUQd1l_h8?long=yes

חלק ממי הגשם שיורדים אל האדמה נספגים בה ומחלחלים לתוכה. המים שמחלחלים לתוך האדמה מצטברים בתוכה, בנהרות, אגמים וביצות שמתחת לפני הקרקע.

חלק אחר ממי הגשמים זורם למקומות הנמוכים וממלא את הנחלים והנהרות ומהם זורם אל הים.

אם הימים חמים, אז חלק קטן ממי הגשמים מתייבשים ומתאדים והופכים לעננים.


הנה סרטון של חברת מים שמציג להיכן זורם הגשם שיורד:

http://youtu.be/cYbgfmIzNwU

במצב שבו קר מאד כשיורד גשם, קופאות טיפות המים והופכות לקרח הנקרא "ברד".

כן, הברד הוא בעצם קרח, טיפות מים שקפאו בעודן יורדות כגשם ונופלות אל הארץ קפואות.


כך נוצר ברד (עברית):

http://youtu.be/gftYe4RnqQw


ההבדלים בין סוגי המשקעים השונים (עברית):

https://youtu.be/ipVXOmJOOVo


סופת ברד פתאומית ומסוכנת בסיביר:

https://youtu.be/JjkNmjh8DPM


וברד בנס ציונה:

http://youtu.be/t6AUdztHMs4

השלג הם פתיתי קרח שנופלים מהעננים אל הקרקע. יש מקומות בעולם שיש בהם שלג בכל עונות השנה, בעוד שיש מקומות חמים יותר, שהשלג יורד בהם רק בחורף.

פתיתי השלג נראים כגבישים והם קלים כי יש בהם אוויר. בחורף יש מקומות רבים בעולם, שבהם השלג מצטבר ונוצרים משטחי שלג גדולים, כמו מרבדי שלג לבנים. בארץ יש בחורף סביבה מושלגת על הר החרמון ולעיתים גם בהרי ירושלים.


כך נוצר השלג:

https://youtu.be/M8oM9jF3P5M


ההבדלים בין סוגי המשקעים השונים (עברית):

https://youtu.be/ipVXOmJOOVo


הנה השלג בחורף בירושלים:

http://youtu.be/rLRvS2hVixo


אנשים ש"שוחים בשלג" על אף הקור:

http://youtu.be/BSoT5R4bnXQ


שלג באמריקה:

http://youtu.be/EyK5GBwVrS0


ושועל שצד את מזונו בשלג הכבד:

http://youtu.be/D2SoGHFM18I?t=6s

בור מים (Cistern) הוא שיטה קדומה לאיסוף מי גשמים, כדי לנצלם לצורכי האדם. הבור נמצא בדרך כלל באזור הנמוך בסביבה, כך שקל יהיה למים להגיע עד אליו.

אבל פתחו העגול של הבור לא מיועד בדרך כלל להזרמת המים אל תוכו, אלא לשאיבת מים ממנו.

#אז איך המים מגיעים אל הבור?

כשמי הגשמים יורדים על הסביבה, הם ניגרים במורד ונאספים אל תעלות שנחפרו והוכנו כדי לנקז אותם אל בריכה קטנה הנקראת אגן שיקוע. אגן השיקוע נמצא בסמוך לפתח מתקן האגירה ותפקידו לגרום לסחף הגס, במיוחד העפר והאבנים, לשקוע בו. ממנו יוצאים המים הנקיים בתעלה קטנה, היישר אל מעבר צר המאפשר להם לזרום לתוך הבור.

תעלות ניקוז המים הללו, או תעלות הסחף כמו שקוראים להן הארכיאולוגים, הכרחיות לאגירת מים רבים ככל האפשר. כי כמה מים כבר יוכלו להיכנס אל הפתח הצר של בור המים?

הבור עצמו הוא רחב ידיים כמובן, כדי לאגור מים רבים ככל האפשר. בכלל, מאגרי המים הקדומים הללו, במיוחד בורות המים, הם עוד המצאה עתיקה, שלצד הטרסות העתיקות שיצרו החקלאים על ההרים, מאגרי המים הגדולים והתעלות לניקוז מים, אפשרה גם היא מים טובים לשתייה וניצולם לצורך חקלאות יעילה ופוריה בימי קדם.

#אבל איך נשמרים המים בבור עצמו?

הרי בבור, שלא פעם חפור בסלע הכורכר או בסלע חול, יש חלחול של המים לאדמה שבתחתיתו ובדפנותיו. איך נמנע את אובדן המים הזה? - אז כדי למנוע זאת, נהגו אבותינו הקדמונים לטייח את בורות המים. הטיח הפך את הדפנות והרצפה של הבור לבלתי חדירים למים ובכך הוא אפשר אגירה של מים לזמן ארוך.

#אז מה ההבדל בין בור מים לבאר מים?

בניגוד לבאר, ממנה שואבים מי תהום הלכודים מתחת לסלע ולפני האדמה, הבור הוא בעצם מתקן לאגירה של מי גשמים. מי גשמים נאגרים בו במיוחד בחורף ונשמרים חודשים ארוכים, על מנת שיוכלו לשתות מהם ולהשקות את בעלי החיים בהמשך השנה, בדגש על עונת הקיץ החמה וחסרת הגשמים.

לבורות המים הצנועים יש גם "אחים גדולים", בדמות מאגרי מים גדולים יותר, שאל תוכם מוטים מי השיטפונות, הזורמים באפיקי הנחלים.


הנה בור המים (עברית):

https://youtu.be/QTKnrfgEG-c


בור מים עתיק במדבר יהודה (עברית):

https://youtu.be/Q4DLH0LYHiE


סיור מוסבר בבור מים (עברית):

https://youtu.be/f2Flcwwf3sU

אחת התופעות של משבר האקלים, המתרחש בעולם בעשורים האחרונים, היא התרחבות המדבריות בעולם. התופעה זו נקראת אצל חוקרי האקלים "מדבור" (Desertification).

היא כורכת הפיכת שטחי קרקע בעלי עבר חקלאי שהפכו צחיחים ושטחים פוריים שהיו לשטחי מדבר. מה שמביא אותם למצב בו קשה לגדל בהם מזון ולעתים לא ניתן לגדל בהם גם גידולים חקלאיים אחרים.

מדעני אקלים הגיעו למסקנה מדהימה שבכל שעה נוספת שעוברת הופכים כ-13,000 דונמים של אזורים פוריים בכדור הארץ לשממה!

קשה לכם להאמין? - התכבדו ותכירו תופעה איומה שנמשכת כבר עשרות שנים, אבל הקצב שלה הולך ומתגבר באופן מדאיג ומדהים גם יחד.

המדבור נוצר בשל תהליכים שונים של שינוי שהעולם עובר. מדובר בשורת גורמים, כולל התנוונות הקרקע, ניהול לא מוצלח של מערכות המים, חקלאות יתר או חקלאות הרסנית, מדיניות כושלת של שימור הקרקע, וכמובן התחממות כדור הארץ ומשבר האקלים.


#תוצאות
ההערכות הן שכתוצאה מהמדבור שנובע מהתדלדלות משאבי הטבע ושינויי האקלים, עלולים בתוך עשור אחד כ-50 מיליון בני אדם לעקור מבתיהם.

בין השאר, תהליכי המדבור מביאים לשיטפונות רבים. אלה מחזקים בארצות רבות תהליכים הגורמים להגדלה של הרעב, העוני ומגפות שונות. כתוצאה מתופעות אלה הולכת וגוברת תנועת הפליטים מאפריקה לאירופה.

ואגב אירופה, אם בעבר לא סבר איש שעל יבשת זו מרחפת סכנה של מדבור, היום כבר ברור שמדינות בדרום אירופה ואף מעט במרכזה, סובלות מתופעות הלוואי של המדבור המתגבר.

אבל מה שברור הוא שבעוד אוכלוסיית העולם הולכת וגדלה, הולכים ומתמעטים המשאבים הנדרשים כדי לייצר עבורה מזון. המחסור העולמי במים, לצד התמעטות הולכת ומתגברת של הקרקע לחקלאות במדבר המתפשט - מביאים להתגברות המחסור ולאיום ממשי על הביטחון התזונתי בעולמנו.



#פעולה למניעת מדבור
מעבר למאבק בהתחממות הגלובלית, המתנהל באיטיות ואף ברשלנות של מעצמות העולם התעשייתי, ישנה יוזמה של מספר מדינות באפריקה, בקריביים ובאוקיינוס השקט, המסתייעת בארגון המזון והחקלאות של האו"ם ובתרומות של האיחוד האירופי.

יוזמה זו מנסה לשחזר את התפוקה החקלאית של יערות ונופים מדולדלים והעומדים בפני מדבור ולהגביר את העמידות של באוכלוסיה בפני שינויי אקלים במדינות היוזמות.

על המיזם הזה נמנות שש מדינות שהן חלק ממה שקרוי באפריקה" החומה הירוקה הגדולה" כמו גם האיטי שבאיים הקריביים ופיג'י שבאוקיינוס הפסיפי.


הנה המדבור כפי שהוא נראה ביער אחד בישראל, בצל תופעת המדבור (עברית):

https://youtu.be/QtAxRMPIbv4


מצגת וידאו על המידבור:

https://youtu.be/gRJBuM7qjQ0


מה ניתן לעשות נגד התופעה של המדבור בעולם?

https://youtu.be/qVcMSeXZnJI


כך נוצרו המדבריות (מתורגם):

http://youtu.be/T6Us1sPXBfA


והרצאת טד על איך לעצור את המדבור (מתורגם):

https://youtu.be/vpTHi7O66pI?long=yes

אידוי (Evaporation), או התאיידות, הם מונחים המתארים תהליך של התנדפות חומר במצב צבירה נוזל והפיכתו לגז.

בזמן האידוי מקבלים חלק מהאטומים או המולקולות, המצויים במצב צבירה נוזלי מספיק אנרגיה, המאפשרת להם להתנתק משאר החומר ולעבור למצב צבירה גזי, כלומר להפוך להיות גז.

לאידוי תפקיד מכריע במחזור הגשם על פני כדור הארץ. כשחם מאד, גורם החום למי הים, האגמים והנהרות להתאדות ולעלות כאדים למעלה. בשמיים הם יתקבצו לעננים, שהם מצבורי אדים שמייצרים בשלב מסוים גשם.

השפעת ההתאיידות על אקלים כדור הארץ היא רבה והאידוי הוא חיוני והכרחי לחיים על פני הכוכב שלנו. בלעדי האידוי לא יהיו גשמים, לא תהיה חקלאות, לא פירות, ירקות ומזון והמים המתוקים יהפכו לא ראויים לשתייה.


הנה האידוי:

https://youtu.be/k9l0s5zVibo


הסבר לילדים באנגלית והדגמה שם האידוי:

https://youtu.be/iRLqAhaniyg


הדגמת האידוי בהילוך מהיר:

https://youtu.be/BHmUx0ylg-A


כך הוא תורם להיווצרות הגשם:

https://youtu.be/zBnKgwnn7i4


וכך הגשם מתהווה ממים שהתאדו, בעיקר מהים (עברית):

http://youtu.be/-puhHmqEouk

כל נהר זורם לים כי המים נמשכים למקומות הנמוכים, בשל כוח הכבידה. למעשה, הנהר כמעט תמיד יוביל אל ים או אגם ותמיד הם יהיו נמוכים ממנו. במקרים שלא - הוא יתחבר לנהר אחר או לעמק או אגם נמוך ממנו.

כך הנהרות זורמים אל הים ובמקרה של הפרשי גובה גדולים הם יוצרים בדרכם מפלים. בנהר יהיו לא פעם גם פיצולים ופיתולים, שנגרמים בשל מחסומים והפרעות למסלול הישיר של המים.

מערכת הנהר כוללת תמיד את האפיק הראשי של הנהר, זה שאליו מתנקזים היובלים שמקורם באזורים ההרריים. ביובלים נאספים ומתרכזים המים שנובעים ממעיינות או ממי הגשמים והשלגים המפשירים, מה שנקרא "מי הנגר העילי".

מי נגר מקורם הוא במשקעים כמו גשם, שלג וברד, כמו גם מקרחונים מתמוססים. כשהקרקע רוויה במים רבים, מי הנגר הם המים שיזרמו על פני האדמה, כיוון שיש כה הרבה מים עד שהם לא נספגים ולא מחלחלים אל הקרקע. במקום זאת, הם זורמים בנחלים, בנהרות וביובלים שמתחברים אליהם.

ההבדל בין נחלים ונהרות הוא בממדים שלהם. הנהר תמיד ארוך מהנחל, כשכמות המים הזורמת בו גדולה משמעותית מזו הזורמת בנחל.


הנה דרכו של הנהר אל הים:

https://youtu.be/XJ_FNS8Z_ek


דרכם של המים בנהר:

https://youtu.be/Sv16XOnNKeU


עוד מדרכי הנהר מההרים ועד הים:

https://youtu.be/wi0fT3TCIGs


מטייל בעקבות מקורות נהר ומשם אל הים:

https://youtu.be/h-gJlWAnThM


ובדרך אל הים נהרות מתעקלים כדי לגבור על מחסומים בדרך:

https://youtu.be/8a3r-cG8Wic