מה עושים היפנים באולם הפצ'ינקו לאחר שעות העבודה?
טוקיו בירת יפן מציעה מגוון של אזורי בילוי לצעירים. אחד מרובעי התענוגות של העיר טוקיו הוא קַאבּוּקִיצ'וֹ (Kabukicho). האזור הזה של העיר מתחיל להתעורר בסביבות שש בערב, בשעה שהיפנים הצעירים יוצאים ממקומות העבודה.
המשותף הבולט לקבוקיצ'ו ולאזורים ושכונות כמו שיבויה, גינזה ושינג'וקו הוא המבחר האדיר של היכלי מכונות הפצ'ינקו (Pachinko), שבהם מצטופפים צעירים ומהמרים על כספם כנגד מכונות משחק משוכללות.
מי שאוהבים משחקי מחשב, משחקי ארקייד מפעם או מכונות משחק עכשוויות מוצאים עולם מרתק באלפי אולמות הפצ'ינקו הסואנים והגועשים של טוקיו. האולמות הארקייד הללו משרתים עשרות, אולי מאות אלפי צעירים שמכורים למשחקי מחשב ומתקבצים בהם אחרי שעות העבודה לבילוי הערב שלהם, במשחקי מחשב.
הפצ'ינקו נחשב לתת-תרבות יפנית, צעירה ומרתקת, שאינה מוכרת בשום מקום בעולם. זה אחד הדברים המטורפים ביפן וחוויה אנתרופולוגית של ממש.
כל יום, בתום שעות העבודה ועוד לפני שפותחים אותם, משתרך תור ארוך של ממתינים לפתיחת אולמות הפצ'ינקו.
עם הכניסה לטרקלין של אולם הפאצ'ינקו, מרגישים שנמצאים בעולם אחר. המוני צעירים מרותקים וכמעט אובססיביים למשחקי פצ'ינקו ממוחשבים, יושבים שעות אל מול שורות שורות של מכונות גדולות, עם מסכים קטנים. לרבים מהם תקועה סיגריה בפה והם משחקים ללא הפסקה.
חלקם, ללא ספק, מכורים למשחקים האלה. מרכזי הפצ'ינקו מכילים המוני צעירים, שגם בתום יום עבודה מפרך, לא יכולים להפסיק לשבת אל מול המסכים, לבלות ברעש האופייני, שגם הוא לא מהעולם הזה, ולשחק במכונות המשחקים.
טוקיו בירת יפן מציעה מגוון של אזורי בילוי לצעירים. אחד מרובעי התענוגות של העיר טוקיו הוא קַאבּוּקִיצ'וֹ (Kabukicho). האזור הזה של העיר מתחיל להתעורר בסביבות שש בערב, בשעה שהיפנים הצעירים יוצאים ממקומות העבודה.
המשותף הבולט לקבוקיצ'ו ולאזורים ושכונות כמו שיבויה, גינזה ושינג'וקו הוא המבחר האדיר של היכלי מכונות הפצ'ינקו (Pachinko), שבהם מצטופפים צעירים ומהמרים על כספם כנגד מכונות משחק משוכללות.
מי שאוהבים משחקי מחשב, משחקי ארקייד מפעם או מכונות משחק עכשוויות מוצאים עולם מרתק באלפי אולמות הפצ'ינקו הסואנים והגועשים של טוקיו. האולמות הארקייד הללו משרתים עשרות, אולי מאות אלפי צעירים שמכורים למשחקי מחשב ומתקבצים בהם אחרי שעות העבודה לבילוי הערב שלהם, במשחקי מחשב.
הפצ'ינקו נחשב לתת-תרבות יפנית, צעירה ומרתקת, שאינה מוכרת בשום מקום בעולם. זה אחד הדברים המטורפים ביפן וחוויה אנתרופולוגית של ממש.
כל יום, בתום שעות העבודה ועוד לפני שפותחים אותם, משתרך תור ארוך של ממתינים לפתיחת אולמות הפצ'ינקו.
עם הכניסה לטרקלין של אולם הפאצ'ינקו, מרגישים שנמצאים בעולם אחר. המוני צעירים מרותקים וכמעט אובססיביים למשחקי פצ'ינקו ממוחשבים, יושבים שעות אל מול שורות שורות של מכונות גדולות, עם מסכים קטנים. לרבים מהם תקועה סיגריה בפה והם משחקים ללא הפסקה.
חלקם, ללא ספק, מכורים למשחקים האלה. מרכזי הפצ'ינקו מכילים המוני צעירים, שגם בתום יום עבודה מפרך, לא יכולים להפסיק לשבת אל מול המסכים, לבלות ברעש האופייני, שגם הוא לא מהעולם הזה, ולשחק במכונות המשחקים.
