מי המציא את ההיסטוריה והדמוקרטיה?
הֶרוֹדוֹטוֹס (Herodotus), הידוע כ"אבי ההיסטוריה", הוא פילוסוף יווני בן המאה ה-5 לפני הספירה. האיש נחשב ל"אבי ההיסטוריה", על שום היותו הראשון שנקט בשיטות מחקריות לתיעוד וניתוח של אירועים שקרו בימיו.
מאז פרסום ספרו היחיד של האיש, שחי בהליקרנאסוס, שהייתה באזור בדרום התורכית של ימינו, הוא זוכה להערכה רבה ואף לפופולריות. בספר, שנקרא "היסטוריוֹת" תיאר הרודוטוס את הפלישה הפרסית ליוון של התקופה.
מאז ימי העת העתיקה ועד לימי הביניים לא חדלו להעתיק בכתב יד את ספרו של הרודוטוס, על גבי פפירוסים ומגילות קלף. גם בעת החדשה הרבו להדפיסו והוא תורגם לשפות רבות.
חשיבותו הגדולה של הרודוטוס נובעת מהעובדה שהוא חולל מהפכה חשיבתית, בהיותו הראשון שהבדיל בין המחקר השיטתי של מאורעות העבר לבין מיתוסים וסיפורים שנוהגים היו אז לספר על אירועים שהיום היינו מכנים כאירועים היסטוריים.
כך שלמעשה הרודוטוס היה ההיסטוריון הידוע הראשון ומי שניסח עקרונות בסיס של מה שייוודע לימים כתחום מדעי, שייקרא כשם ספרו היחיד "היסטוריה".
בזכותו של הרודוטוס וברוח כתיבתו, המשיכו אנשים בתקופות שאחריו, לתעד ולשמר עדויות על האירועים שקרו בתקופתם. בכך הוא יצר מסורת מחקרית של עשיית סדר בידע האנושי על העבר או במילים אחרות - של ההִיסְטוֹרְיָה (History).
מאז "אבי ההיסטוריה" נוהגים ההיסטוריונים, כאנשי המדע, לעשות סדר שיטתי בידע שלנו על העבר. במקביל, מהמילה "היסטוריה" תיוולד עם השנים גם המילה האנגלית "Story", לסיפורים. ואגב, מעניין לציין שהניגוד וההשלמה בין התיעוד ההיסטורי והסיפורים המלווים את האירועים מלווים מאז את התחום. זאת משום שידוע שההיסטוריה נרשמת לרוב על ידי המנצחים וגרסתם לאירועים היא זו שנתפסת שנים רבות אחר כך לגרסה המקובלת, מה שלא פעם מעלה בעיה אמיתית לגבי אמינות המחקר ההיסטורי ומוביל היסטוריונים בעת החדשה לעודד כתיבת גרסאות שונות לאותן התרחשויות.
הֶרוֹדוֹטוֹס (Herodotus), הידוע כ"אבי ההיסטוריה", הוא פילוסוף יווני בן המאה ה-5 לפני הספירה. האיש נחשב ל"אבי ההיסטוריה", על שום היותו הראשון שנקט בשיטות מחקריות לתיעוד וניתוח של אירועים שקרו בימיו.
מאז פרסום ספרו היחיד של האיש, שחי בהליקרנאסוס, שהייתה באזור בדרום התורכית של ימינו, הוא זוכה להערכה רבה ואף לפופולריות. בספר, שנקרא "היסטוריוֹת" תיאר הרודוטוס את הפלישה הפרסית ליוון של התקופה.
מאז ימי העת העתיקה ועד לימי הביניים לא חדלו להעתיק בכתב יד את ספרו של הרודוטוס, על גבי פפירוסים ומגילות קלף. גם בעת החדשה הרבו להדפיסו והוא תורגם לשפות רבות.
חשיבותו הגדולה של הרודוטוס נובעת מהעובדה שהוא חולל מהפכה חשיבתית, בהיותו הראשון שהבדיל בין המחקר השיטתי של מאורעות העבר לבין מיתוסים וסיפורים שנוהגים היו אז לספר על אירועים שהיום היינו מכנים כאירועים היסטוריים.
כך שלמעשה הרודוטוס היה ההיסטוריון הידוע הראשון ומי שניסח עקרונות בסיס של מה שייוודע לימים כתחום מדעי, שייקרא כשם ספרו היחיד "היסטוריה".
בזכותו של הרודוטוס וברוח כתיבתו, המשיכו אנשים בתקופות שאחריו, לתעד ולשמר עדויות על האירועים שקרו בתקופתם. בכך הוא יצר מסורת מחקרית של עשיית סדר בידע האנושי על העבר או במילים אחרות - של ההִיסְטוֹרְיָה (History).
מאז "אבי ההיסטוריה" נוהגים ההיסטוריונים, כאנשי המדע, לעשות סדר שיטתי בידע שלנו על העבר. במקביל, מהמילה "היסטוריה" תיוולד עם השנים גם המילה האנגלית "Story", לסיפורים. ואגב, מעניין לציין שהניגוד וההשלמה בין התיעוד ההיסטורי והסיפורים המלווים את האירועים מלווים מאז את התחום. זאת משום שידוע שההיסטוריה נרשמת לרוב על ידי המנצחים וגרסתם לאירועים היא זו שנתפסת שנים רבות אחר כך לגרסה המקובלת, מה שלא פעם מעלה בעיה אמיתית לגבי אמינות המחקר ההיסטורי ומוביל היסטוריונים בעת החדשה לעודד כתיבת גרסאות שונות לאותן התרחשויות.
