בדתות שונות נוהגות נשים דתיות ללכת בכיסוי ראש. בדתות שונות, בכל רחבי העולם, המנהג הזה הפך לנורמה נפוצה ואף למנהג קדוש ובל יעבור, חלק מקוד צניעות חברתי מחייב.

אבל איך זה שבתרבויות כה רבות מוכרחות נשים לכסות את ראשן?

למנהג כיסוי הראש הנשי שורשים עתיקים במיוחד. כבר בשנת 3,000 לפני הספירה נהגו במזרח הרחוק לכסות את הראש. הוא ממשיך גם במצרים העתיקה ותרבויות העתיקות של יוון ורומי, בהן נשים מתכסות בכיסוי ראש הדומה לרעלה מעל שערותיהן, כסמל של צניעות.

כיסוי הראש הנשי בדת המוסלמית הוא חובה בכל מקום ונפוץ בכל העולם. המוכרת ביותר היא הרעלה, שהיא אחד מסוגי החיג'אב (Hijab). החיג'אב, ככיסוי ראש, עוטף את השיער והצוואר של האישה. בארצות האיסלאם היה החיג'אב המסורתי לחלק מהנורמות החברתיות המחייבות צניעות נשית.

באיסלאם הדתי זה אגב לא רק החיג'אב, הרעלה ודומינו שנשים נדרשות לחבוש על ראשן. יש גם את הבורקה (Burka) שנהוגה בארצות הדתיות מאוד ומכסה את פניהן של הנשים כמעט לחלוטין. ולצידה קיים גם הג'לבאב, המכסה את הראש והגוף גם יחד. באיראן יש גרסה פחות מחמירה, העוטפת את הפנים מסביב מבלי להסתירן לגמרי. ועדיין, ב-2022 מתנהלת ברפובליקה האיראנית מחאת החיג'אב של הנשים.

גם בחלק מהזרמים של הנצרות חייבות נשים ונערות בכיסוי השיער, כשהן נכנסות לכנסייה או למנזר.

ביהדות, מוצאים את המקורות לנוהג הזה כבר במקרא. כאן כיסוי הראש הוא חובה לשני המינים. אצל הגברים העיקר שכיסוי הראש ייראה מכל צד של הראש. לרוב הוא בצורת כיפה, מגבעת או שטריימל, שהוא כובע כהה ומעט משונה, שנוהגים החרדים לחבוש (קראו על כך בתגית "שטריימל"). יהודים חרדים חובשים כובע, בנוסף לכיפה. אך אצלם שונה סוג הכובע מזרם לזרם. אם הזרם הליטאי, למשל, חובש מגבעות 'קנייטש', העשויות לבד, הזרם החסידי נוהג לחבוש "שטריימל" בעיקר בשבתות ואירועים, שגם ממנו יש סוגים שונים, המשתנים בין החסידויות.

הנשים בדת היהודית נדרשות לעטות כיסוי ראש, כחיוב הלכתי לאחר נישואיהן. לרוב הכיסוי הוא בצורת מטפחת צנועה. בעידן המודרני המטפחת הזו הפכה כבר מזמן לפריט אופנתי מרובה עיצובים, צבעים ותוספות.

במגזר החרדי רבות מעדיפות את הפאה הנוכרית. זו נחשבת כיסוי ראש, מכיוון ששערה האמיתי של האישה הדתית מוסתר מתחת לפאה שעשויה משיער סינתטי או טבעי, של נשים זרות, מהודו למשל. זה מבטיח ששערה של האישה החרדית אינו גלוי ומכאן "פאה נכרית".


הנה כיסוי הראש הנשי בדתות השונות (עברית):

https://youtu.be/m5EyTGAklTw


טורקיה והחיג'אב הנשי, שבוטל בידי אטטורק וחזר בתקופת ארדואן:

https://youtu.be/7u3E7QblKSA


והפאה של הגבר החרדי היא כמובן משהו אחר (עברית):

https://youtu.be/tgAu1TrnhBM

אטריום (Atrium) הוא חלל מרכזי סגור ומואר, שבמקור נולד כסוג של בית רומי, הבנוי מסביב לחלל מרכזי גדול.

בית אטריום רומי הוא מסוגי הבתים הרומיים הקלסיים. זהו בית שבנוי כחלל מרכזי סגור, שסביבו בנויים ומסודרים החדרים. בתקרתו של החלל המרכזי יכול להיות פתח והוא יכול אף להיות מעין חצר פנימית. במקרה כזה נהוג היה למקם במרכז רצפתו של החלל הפתוח, בריכה שכונתה אצל הרומים "אימפלוויום" ואליה נוקזו מי הגשמים שנכנסו לאטריום.

ב"דומוס", הווילות הרומיות הטיפוסיות מתקופת האימפריה הרומית, האטריום שימש כדי להחדיר אור אל מרכז המבנה, מהחצר הפנימית. מסביב לפתח המרכזי של האטריום הייתה תקרה, שנתמכה בעמודים היקפיים או נשענה על אגדי גג הרעפים.

אטריומים כאלה השתמרו היטב מתחת לאפר הוולקני של העיר הרומית פומפיי וניתן לראותן כיום באתר הארכיאולוגי שבמקום.

כיום, מתאר המושג אטריום גם חללים מרכזיים וגדולים, לרוב בבנייני משרדים ומבני ציבור, הכוללים תקרה שקופה וחלונות עליונים, המכונים "סקיי-לייט" ושוטפים את החלל המרכזי באור השמש.

בעידן המודרני אומץ עיקרון האטריום גם לבנייה של קניונים, מרכזי קניות, מלונות ואפילו מוזיאונים רבים. החלל המרכזי בהם כולל בדרך כלל גם מתקני תנועה לגובה, כמו מעליות, מדרגות נעות ומדרגות בכלל.


הנה אטריום בבית מגורים:

https://youtu.be/WTgvXAGqZz0


אור ואוויר - אטריום בבית הרומי:

https://youtu.be/UTIZAq4MOBo


עם אור שמש השוטף את הבית ביום, האטריום המודרני מעולה לסביבה:

https://youtu.be/Mm3FlAcoWt8


מכניס אור לדירות בבית משותף בטאיוון:

https://youtu.be/hxOEmzSPCG4


בקניון:

https://youtu.be/R1OmjDZ3ILE


אטריום בבית יפני בו ממקמים גן יפני:

https://youtu.be/XEdnE4UHSiQ


האטריום הגבוה בעולם, שתכננה זהא חדיד בשנחאי:

https://youtu.be/HSj1mKvuZwc


ותכנון של בית עם אטריום קלאסי:

https://youtu.be/-G_ZjdHLPUM

במהלך ההיסטוריה זכה הים התיכון לשמות שונים, בהתאם להתייחסות הגיאוגרפית והגיאו-פוליטית אליו. בכתבי היתדות של מסופוטמיה נתנו לו את השם "הים העליון" ("הים התחתון" היה המפרץ הפרסי). בארץ כנען כינו אותו "הים הגדול" ומאוחר יותר "ים פלשתים" ולעיתים "ים יפו". הוא הוצמד גם בהמשך לערים החשובות שעל חופו וכונה בתלמוד בשמות "ימה של חיפה" ולעתים "ימה של עכו".

הרומאים, שהיו האימפריה החזקה בעולם בזמנה, האמינו שהים התיכון נמצא במרכז העולם. זאת בשל העובדה שהוא היה המרכז שבין מספר יבשות, הם קראו לו "הים התיכון". אבל הם גם כינו אותו "הים שלנו" (Mare Nostrum). זאת בשל השליטה המוחלטת שלהם בכל הארצות שמסביב לים התיכון. אפילו חכמי התלמוד הבינו זאת וקראו לו גם בכתובים "ימא דקיסרין" (ים הקיסרים, או ים קיסריה).

בתקופת האימפריה הגדולה הרומאים כל כך האמינו באימפריה הגדולה שבנו, שהם כינו את הים התיכון "הים הפנימי" (Mare internum), אולי מה שירמז על השם העתידי "ים תיכון". פנימי כיוון שהים הזה מהווה את פנים האימפריה המקיפה אותו מסביב.


הנה חיילי צבא האימפריה הרומית שהחזיקה את "הים שלה":

https://youtu.be/P5e7cl19Ha0


במעמקי הים התיכון נמצאים שרידים טבועים של כל התרבוית והאימפריות העתיקות של כדור הארץ:

http://youtu.be/8_XPdzoljZw


הקרבות על "הים שלנו" במלחמת העולם השנייה, זמן שבו הרודן האיטלקי מוסוליני החזיר את המושג:

https://youtu.be/JlZHVv6V6oc


משחק מחשב המוקדש לים התיכון, ה-Mare internum:

https://youtu.be/lrqyoTM9IFM?t=9


וכך העבירו בים התיכון אל רומי את העושר של הקולוניות שכבשה:

https://youtu.be/XUXxMgtFz7E?long=yes

הוֹרְדוֹס היה מלך יהודה משנת 37 לפני הספירה ועד מותו. הוא היה מייסד שושלת בית הורדוס וכונה גם "הורדוס הגדול", כדי להבדיל אותו מבניו שנקראו על שמו.

הורדוס נתפס בזיכרון ההיסטורי של היהודים כשליט אכזרי, הן כלפי מתנגדיו (במיוחד מבית חשמונאי) והן כלפי קרוביו ואהוביו. כמי שנודע בכך שחיסל את אשתו ואת שלושת בניו, ברור שהוא היה חשדן ורצחני גם ובמיוחד כלפי משפחתו.

הקיסר הרומי אוגוסטוס, שהורדוס עצמו העריץ, אמר עליו פעם ש"עדיף להיות חזירו של הורדוס מאשר להיות בנו". והורדוס אכן היה משתף פעולה עם הרומאים - הוא מלך על יהודה מטעם האימפריה הרומית ונהג כעושה דברה באופן מוחלט.

אבל הורדוס ידוע במיוחד במבנים המפוארים שיזם ובהיותו "הבונה הגדול" של ארץ. ישראל. הוא בנה מחדש את בית המקדש היהודי והפך אותו למקדש מפואר במיוחד. בנוסף לבית המקדש, הורדוס בנה בירושלים אינספור מבנים מפוארים. לפי יוספוס פלביוס הוא הפך את ירושלים לעיר המפוארת ביותר במזרח.

הוא בונה את קיסריה כעיר נמל גדולה ומרכזית, עיר מפוארת במיוחד וקורא אותה על שם אוגוסטוס קיסר. עוד הוא בנה מחדש את מצדה, שהייתה מיועדת להיות ארמון-מקלט עבורו למקרה הצורך.

את הארמון שלו בהרודיון, הוא בנה לשליטה אזורית היקפית ולצורך הגנה מתוק או קושר שינסה להפילו. בהרודיון גם מוקמה אחוזת הקבר שלו, מאוזוליאום מפואר במיוחד שהתגלה עם השנים בשיפולי התל.

אנו יודעים על הורדוס בעיקר מהביוגרפיה שכתב עליו יוסף בן מתתיהו, מי שיהפוך לרומי ויקרא לעצמו "יוספוס פלביוס". אבל אין כמעט ספק שהורדוס הוא אדומי במקור, שמשפחתו גוירה בכוח ליהדות, על ידי בית חשמונאי. רגיל ראו בו בחייו "עבד אדומי".

עם זאת, ממצאים ארכאולוגיים מתקופת הורדוס מעידים שהורדוס נתפש בעיני עצמו ובעיני בני תקופתו כיהודי לכל דבר וזה גם תואם את הידוע על האדומים שהתגיירו והפכו יהודים לכל דבר.


הנה סיפורו ושרידי מבנים של המלך הורדוס (עברית):

http://youtu.be/WA1I_za1Jsg?t=18s


על המלך הורדוס ששלט בשם האימפריה הרומית (עברית):

https://youtu.be/e9wwftwUJKk


המבנה הנפשי של המלך היהודי שהפך לפסיכופט אכזר, חשדן ורצחני? (עברית)

https://youtu.be/ZsQRmnZYdYo


תערוכה של ממצאים שקשורים במלך הורדוס (עברית):

http://youtu.be/TK2bMZgt76g


והפרק על הורדוס וישו בסדרה ההיסטורית (עברית):

https://youtu.be/AIdg74K8Cic?long=yes

"ארץ המגף" הוא הכינוי של איטליה והוא ניתן לה מכיוון שצורת המדינה בגבולותיה הפיזיים (היא מוקפת ים) נראה ממבט-על כמו צורה של מגף.

ואיטליה היא ארץ של תרבות, אמנות, אדריכלות והיסטוריה, שאין כמעט כדוגמתן בעולם. זוהי הארץ שנולדה מהאימפריה הרומית, האזור שבו צמחו מיטב יצירות האמנות של תקופת הרנסאנס, מקור המוסיקה הקלאסית, הכדורגל, ערש האופרה, מצטיינת האדריכלות הקלאסית, אימפריית העיצוב ומה לא.

בעת העתיקה, נסללו ממנה אלפי דרכים והאמרה הייתה ש"כל הדרכים מובילות לרומא". בדרכים אלה צעדו הצבאות שכבשו את כל העולם העתיק, זרמו שיירות עבדים אל רומא, הובאו סחורות מארצות רחוקות והפכו את האזור לעשיר והחזק ביותר בעולם.

אחרי שנים, במאה ה-20, הפכה איטליה למדינה תוקפנית שנשלטת בידי דיקטטור אכזרי בשם מוסוליני, אבל האיטלקים הצליחו להתנער ממנו ולהפוך לדמוקרטיה חמה ותוססת.

כיום איטליה היא בעיקר מעצמת תיירות מבוקשת. יש בה חקלאות מפותחת מאז ומתמיד ובמאה ה-20 התפתחה בצפונה גם תעשייה מרשימה במיוחד. היא נחשבת לאימפריה של עיצוב, יושבת בה מדינת האפיפיור הזעירה, רבים אוהבים את האוכל שלה, במיוחד את הפסטה והפיצה ונוהרים אל התעלות הקסומות של ונציה, לרומא היפה ולטוסקנה השלווה.


הנה קפיצות זמן של איטליה היפה:

https://youtu.be/pGtjz4v0EE8


מעט פרטים על איטליה (עברית):

https://youtu.be/KzDRRzs4jDY


אתרי התיירות האיטלקיים:

https://youtu.be/Vyowwm4CJa4


העיר ונציה, שכולה בנויה בעצם על איים קטנים:

https://youtu.be/s26eLkj8U2k


וסרט 4K של מראות מדהימים מאיטליה:

https://youtu.be/apkcycM0gqo?long=yes

את הציור "שבועת ההוראטים" (Oath of Horatii), או "שבועת האחים ההוראטים", צייר הצייר הצרפתי הנודע ז'אק-לואי דויד.

בציור מוצגים שלושת האחים ההוראטים, בניו של קיסר רומא, היוצאים לקרב נגד שלושת האחים הקוריאטים משבט אלבה לונגה הגרמני, שאיים לפלוש לרומא. בציור משביע הקיסר את בניו בחרבות להילחם באומץ בבני משפחה שעתידים לבוא מהשבט הגרמני.

הסיפור מהמאה ה-7 לפני הספירה מציג נושא פטריוטי ומוסרי מאוד. יש כאן תיאור של האחים, הנשבעים לחרב ומתאחדים למען המטרה. הם מאמינים בצדקתם ומעמידים את טובת המדינה מעל השיקולים האישיים ואפילו מעל טובת משפחתם. זו דוגמה אמנותית שמציג האמן לפטריוטיזם ולקבלת הדין בשלוות נפש סטואית.

האחים ההוראטים מדגימים לעם הצרפתי אזרחים הנקראים להקריב למען מדינתם את כל כולם. דויד קורא לצרפתים בעצם, להניח בצד את רצונותיהם ואת טובתם האישית ולהקריב את עצמם למען המדינה בכל מחיר.

הצייר דויד חילק את התמונה בין האב, האחים ודמויות הנשים. כל אחד מהמרכיבים הללו ממוסגר בחלק של הארקדה. שימו לב לדמויות, הממוקמות במעין במה צרה.

הרמז היחידי לאבל בציור הוא הדאגה והבכי של האמהות והאחיות שברקע. אבל המשפחה היריבה קשורה בקשר משפחתי גם למשפחת האימהות ואבלן הוא על הסיכוי הברור שיאבדו או בעל או אח.

בתום הקרב ניצל אחד האחים, אבל הוא הרג את אחותו, על שבכתה על אחד מאויביו, שמת בקרב ולו היא הייתה מאורסת. האח הרוצח הורשע על הרצח במשפחה אך רצון העם הביא לו מחילה.

נקודת המגוז בציור נמצאת בחרבות שהוראטיוס נותן לבניו. שני האחים שמאחור מחזיקים את החרבות ביד שמאל, בעוד האח הקידמי אוחז את החרב ביד ימין ובה הוא נשבע.

מבחינה אמנותית דויד עשה זאת ככל הנראה, כדרך ליצור הרמוניה בין הדמויות. ישנם רבים שאוחזים בדעה שהאח שבחזית הציור יהיה האח שישרוד בקרב.

שימו לב גם לחרבות המנצנצות בציור. הקודקוד המשולש שהן יוצרות, ביחד עם זוויות הידיים האוחזות בהן. זה משולש הרמוני, שמביא את הקומפוזיציה כולה לשיא.


#רקע
הציור נמצא היום במוזיאון הלובר בפאריס. ההיסטוריונים רואים בו סנונית ראשונה של עידן הניאו קלאסיקה, סגנון האמנות החזק בצרפת של המחצית הראשונה של המאה ה-19 (1790–1840). הסגנון הוא תוצר של האמנות הצרפתית בסוף המאה ה-18 ותחילת המאה ה-19, שהושפעה מהמהפכה הצרפתית ומהרעיונות שהולידו אותה.

דויד שאף ליצור בסגנון מקורי וחדש, שיהיה מנוגד לסגנון הרוקוקו והבארוק השולטים באותה עת. אחרי שנסע לרומא ללמוד מהסגנון הקלאסי, הוא יצר את הציור שהדגים את עוצמת ההשפעה של הקלאסיקה עליו.

ואכן, הקומפוזיציה מסודרת כאן ממש כמו בבמה של תאטרון. הרצפה והקירות מדגישים את מבנה החלל הגיאומטרי. מאחור תוכלו לראות שלוש קשתות המהדהדות את קשתות הניצחון הרומיות. בכל קשת ממקם האמן את אחת מהקבוצות שבציור. הניאו קלאסיות מדויקת כאן בקשתות הרומיות המעוגלות, שנתמכות בעמודים הדוריים של העידן הקלאסי.


הנה סרטון על הציור "שבועת ההוראטים":

https://youtu.be/eTKkj_IQnGc


הסבר של סטודנטים:

https://youtu.be/H-6i4JFM5AY


ומצגת וידאו קצרה על הציור:

https://youtu.be/n56XNIjTnrU

ברומא נהגו האזרחים הרומים ללבוש טוגה (Toga) לבנה, בעוד שהקיסר היה נוהג ללבוש טוגה סגולה.

כי הטוגה ברומא הייתה יותר מסתם בגד. הרומאים הקדומים ראו בבגד הזה סמל מעמד, שהצביע על המעמד החברתי, המגדר וכדומה.

על חשיבות הטוגה בחברה הרומית תעיד העובדה שבין ההיסטוריונים הרומים היו כאלה שקראו לעצמם "הגנס טגאטה", שפירושו בלטינית או רומית "הגזע הלובש טוגה".


הנה הסבר על הטוגה:

https://youtu.be/jPfjw9geCzE


כך לבשו את הלבוש הרומי הקדום:

https://youtu.be/0EyStjkII-Y


הלבוש של החייל הרומאי באימפריה הרומית:

https://youtu.be/BzTt2uKUhYk


ותחפושות מודרניות למשפחה הרומית:

https://youtu.be/yM2J_iTlyEc

ברומא העתיקה היו הבתולות הווסטליות (Vestal Virgins) הכוהנות של אלת האש והאח, האלה וסטה. בשנים מ-509 לפני הספירה ועד שנת 394 לספירה הן שימשו כאחראיות על שמירת הבערה המתמדת של האש הקדושה, אש התמיד הבוערת במקדש וסטה ושלום האימפריה כולה תלויה בבערתה המתמדת.

פולחן האש ברומי מעיד על החשיבות העצומה שרחשו עוד מימי קדם לאש. עוד בפרהיסטוריה הייתה האש מרכיב חשוב שהיה צורך לשמור עליה בוערת תמיד. מבחינה טקסית, לפחות אצל הרומים, זה לא השתנה מעולם.

תפקידן של הכוהנות הווסטליות היה לשמור את האש הקדושה בוערת תמיד. הבתולות היו נשים מושלמות, ללא מום או פגם. כבר בגילאי 6 עד 10 הן נבחרו. תמיד מקרב תושבי איטליה שמלידה היו אזרחים חופשיים.

בתחילה הן נבחרו רק ממשפחות האצולה, אך המחסור בבנות איכותיות הכניס למעגל גם את בנותיהן של עבדים משוחררים.

הן נדרו נדר פרישות, לכן לא קיימו לעולם כל מגע עם גבר ולא הקימו משפחה במשך 30 שנות הכהונה שלהן ככוהנות. בעשור הראשון הן היו חניכות ולמדו את תפקידיהן במקדש. בעשור שאחריו שימשו ככוהנות ובעשור השלישי היו החונכות של הבתולות החדשות והצעירות. כבתולה הבכירה שימשה הבתולה הוותיקה ביותר מכולן.


הנה סיפורן של הבתולות הווסטליות (מתורגם):

https://youtu.be/ER0Cu0KQFqM


ובשיר המפורסם "בהיר יותר מחיוורון" הן מוזכרות כ-16 בתולות וסטליות:

https://youtu.be/WvU8tvonSuE

הקיסר העריץ קליגולה (Caligula) היה קיסר במשך תקופה לא ארוכה, אך הוא הספיק בתקופה קצרה זו לצבור מוניטין כאחד השליטים האכזריים, המוזרים וההזויים בהיסטוריה האנושית.

מעשיו המטורפים כללו אינסוף מעשי רצח ואכזריות בלתי נתפסים, מלחמות מיותרות ויקרות והחלטות משונות ומטורפות.

שמו האמיתי היה גאיוס יוליוס קיסר אוגוסטוס גרמניקוס (לטינית: Gaius Julius Caesar Augustus Germanicus). לכינוי "קליגולה", שפירושו בלטינית "מגפי צבא קטנים", הוא זכה בגיל שלוש, בעת שהפך לקמע של הצבא הרומי שהונהג על ידי אביו.

בזמן שהקיסר טיבריוס רצח את שני אחיו הגדולים, כשחשש שהם עלולים לרשת אותו, קליגולה הילד המתין שנים רבות לקיסרות. הוא היה דווקא נאמן לקיסר, כשהוא מתכנן לרשת אותו אחרי מותו.

ואכן, כשמת הקיסר, הוא הוריש את הקיסרות לקליגולה ולנכדו במשותף. הנכד חוסל תוך זמן קצר וקליגולה הפך לקיסר ולשליט הבלעדי של האימפריה הרומית.

תחילת שלטונו הייתה נורמלית ונעימה לעם, אך לאחר שחלה, הוא התערער בנפשו ואז החל עידן שלטונו המעוות וחסר-הרסן. בתקופה זו של שלטון הטירוף של קליגולה הופך קליגולה לסמל היסטורי של שליט מטורף המשליט עריצות חסרת גבולות.

הוא מוציא להורג כרצונו ובדרך כלל לא טורח אף להעמיד את הנאשמים למשפט. בשגעונו הוא מרבה במינויים פוליטיים מושחתים, חסרי אחריות ומזלזלים ונוהג בוז מופגן במוסדות הרשמיים של רומי, כולל הסנאט הרומי.

בשלב מסוים הוא מכריז על עצמו אל. מאותו רגע הוא מקפיד להופיע כשזקנו מוזהב והוא אוחז בידו סמלי אלים, כמו המטה של מרקורי, הקלשון של נפטון והברק של יופיטר. את ארמונו הוא הורה לחבר למקדש יופיטר, בסמנו בכך לעם שהארמון הזה הוא משכנו של אל.

אבל שיא שגעונו של קליגולה הוא הארמון שהורה לבנות לסוסו. בארמון שנועד לסוס של קליגולה היו גם חדר משרתים ורהיטים, כשלסוס אישית הוקצו בארמון אורוות עשויות שיש, אבוס עשוי שן, שמיכות ארגמן ורבידים ששובצו באבני חן.

קליגולה אף הגדיל והכריז על אותו הסוס בתור לא פחות מאל חדש. המליץ למנות אותו למשרה היצוגית הרמה ביותר ברומא, משרת הקונסול, לאות זלזול במוסדות הרומיים העתיקים. בספר "חיי 12 הקיסרים" כתב גאיוס סווטוניוס טרנקווילוס על הסוס של קליגולה שחיילים היו מצווים על השכנים שישמרו על השקט, פן יפריעו את מנוחתו של הסוס אינקיטאטוס.

כך הפכו המצאותיו המשונות של הקיסר קליגולה לסיפורים היסטוריים שקשה לשכוח ועוד יותר קשה לתפוס.

בסוף חייו, בשנת 41 לספירה, נרצח העריץ הראוותן, המוזר והאכזר ביותר של רומי. למרבה האירוניה היו אלה כמה משומריו שרצחו אותו ושמו סוף לשלטון טירוף שכמותו היו מעט מאוד בהיסטוריה.


הנה סיפור השיגעון של קליגולה, אולי השליט האכזרי בהיסטוריה:

https://youtu.be/yMoFDkRE_vE


קדימון סרט עליו בכיכובו של פיטר אוטול:

https://youtu.be/WACkBTh0W6w


מהסרט - קליגולה מכריז על עצמו אל:

http://youtu.be/NJvVEt6F_Xw


עוד קטע מהסרט הזה:

http://youtu.be/Yk8_mtwxztY


וסרט תיעודי על הקיסר האימתני קליגולה:

https://youtu.be/1Gpectv-3uc?long=yes

הרֶפּוּבְּלִיקָה הראשונה נולדה ברומא העתיקה. היה בה שלטון שאין בו מלך. זה עיקרון קבוע מאז ברפובליקה - המשטר אינו של בית מלוכה ולא של דיקטטורה. הוא של האזרחים.

רפובליקה היא החזקת השלטון על ידי חלק גדול מהציבור ובבסיסה שלטון החוק. מקור המילה מלטינית, בה "res publica" משמעותו "עניין הציבור".

כי רֶפּוּבְּלִיקָה היא משטר שמייצג שכבות שונות של האזרחים, גם לא בהכרח את כל השכבות, למשל עבדים שלא זכו לייצוג ברפובליקות שונות, או ברפובליקות אחרות בהן נשים לא הורשו להצביע.

אבל ברפובליקה כשיטת ממשל לעולם לא עובר השלטון בירושה ולעולם לא ייבחר "נשיא לכל החיים". השלטון נקבע על ידי האזרחים לתקופה מוגבלת, לרוב בבחירות.

ורפובליקה היא גם לא דמוקרטיה. ההבדל הוא החוק. בדמוקרטיה הרוב יכול גם לעשות מעשים קשים כנגד המיעוט. ברפובליקה החוק הוא מעל רצון הרוב.

הרפובליקות החשובות בעולם הן צרפת וארצות הברית. כן, ארה"ב אינה דמוקרטיה אלא רפובליקה.

כי הדמוקרטיה היא שיטת משטר שבה העם כולו מנהיג את המדינה. לינקולן, נשיא ארה"ב המיתולוגי, הגדיר את הדמוקרטיה בזמנו כ"שלטון העם, למען העם, על-ידי עם".

ואכן, מקור הסמכות בשלטון הדמוקרטי הוא כל העם. כל העם, כולל נשים ומיעוטים, בוחר את נציגיו ואת בעלי התפקידים שישרתו אותו ויממשו את האינטרסים שלו ככלל העם.

מרגע הבחירות הרוב בדמוקרטיה שולט. את סמכותו מממש העם בבחירות, הנערכות בקביעות, אחת לכמה שנים. בכל מערכת בחירות כזו יכולים האזרחים להחליף את נציגיהם, כלומר את השלטון.

ברוב הדמוקרטיות, כמו בריטניה, ישראל ואחרות, הנציגים הללו יושבים בפרלמנט שבוחר העם. הפרלמנט הוא בית המחוקקים. הכנסת בישראל היא בית המחוקקים שלנו.

יש דמוקרטיות ישירות, כמו שווייץ, שבהן העם ממש מצביע על ההחלטות בעצמו. במקום שנציגיו הם שיחליטו, בין בחירות לבחירות, על גורל המדינה, העם מעורב בהחלטות ומצביע כל הזמן על החלטות חשובות.


הנה סרטון הסבר קצר על ההבדלים בין דמוקרטיה לרפובליקה:

http://youtu.be/KE5wZrOOtBM


תולדות הדמוקרטיה שנולדה באתונה אבל הייתה בעצם רפובליקה:

https://youtu.be/f-feDZRxJKw


וחלק מסרט על ההבדלים בין השיטות:

http://youtu.be/m7viCT4zDmU?t=4m56s

האימפריה הרומית הייתה מדינה רומית, שמרכזה היה רומא של היום, חזקה מאד ושולטת על אזורים רבים ברחבי העולם העתיק. רומי התקיימה באגן הים התיכון מימי אוגוסטוס ועד שקיעתה במאות ה-5 עד ה-7 לספירה.

האימפריה התבססה על המלוכה הרומית העתיקה, שהלכה והתחזקה והחלה בכיבוש שטחים עצומים באירופה של העת העתיקה. בין השאר היא שלטה במה שהיום לונדון והגיעה עד לירושלים.

האימפריה הרומאית גבתה מיסים מכ-100 מיליון בני-אדם, מה שאיפשר לה לממן צבא קבע של כמעט חצי מיליון חיילים, לבצע בינוי אדיר של היכלי פאר ואמפיתיאטראות ולסלול רשת דרכים עצומה, מפוארת וחסרת תקדים בהיסטוריה האנושית.

באימפריה הרומית שלט עקרון שנקרא לאומנות אזרחית. לפיו טובת המדינה עולה על טובתו של האזרח שבה. מהלאומנות הזו נבע שניתן היה למנוע מהאזרח זכויות שונות, אם הן עומדות כנגד טובת האימפריה.

מורשת האימפריה הרומית ניכרת עד עצם היום הזה, בתחומי השפה, האדריכלות, הדת, הפילוסופיה, המשפטים והממשל והעולם המערבי הושפע מאד בתחומים אלה ואחרים מההישגים יוצאי הדופן שהשיגו המומחים הרומאים בכל תחום כמעט.


הנה תקציר על האימפריה הרומית:

https://youtu.be/GXoEpNjgKzg


החיים באימפריה (מתורגם):

https://youtu.be/juWYhMoDTN0


עובדות מדהימות על האימפריה הרומית:

https://youtu.be/uMqagO3UMbA


קטע סאטירי שבו שואלים הנשלטים מה עשו הרומאים בשבילם ומגלים שדי הרבה (מתורגם):

http://youtu.be/X5ifPdyiiwY


ההיסטוריה של אימפריית רומי:

https://youtu.be/46ZXl-V4qwY?long=yes


והרצאת וידאו על האימפריה הרומית (עברית):

https://youtu.be/y3CLLx_4FTw?long=yes

כשהרומאים הפכו לאימפריה החזקה בעולם הם העתיקו מתרבות יוון ומהמיתולוגיה היוונית את האלים שלהם, אלו שכונו האלים האולימפיים, על שום האמונה שהם שוכנים על הר האולימפוס.

כמובן שהם הכניסו שינויים מסוימים בשמות האלים היווניים והפכו אותם לרומים. הוכנסו גם שינויים בדרכי הפולחן שלהם.

הנה האלים הרומיים ובסוגריים השמות שלהם כאלים היווניים, האלים האולימפיים המקוריים.


יופיטר (זאוס, בשמו היווני) - מלך האלים, אל הברקים והשמיים

פבוס (אפולו) - אל האור והשמש

יונו (הרה) - אלת הנשים, האימהות והנישואין

פלוטו (האדס) - אל השאול והמתים

ומטה (הסטיה) - אלת הבית, המשפחה ואש-האח

מרקוריוס (הרמס) - אל אולימפי שהוא שליח האלים

קרס (דמטר) - אלת האדמה והתבואה

בכחוס (דיוניסוס) - אל היין והגפנים, אל התיאטרון

ונוס (אפרודיטה) - אלת האהבה והיופי

מרס או מארס (ארס) - אל המלחמה

נפטון (פוסידון) - אל הים ורעש האדמה

וולקן (היפסטוס) - אל האש והנפחים

מינרוה (אתנה) - אלת החוכמה, הקרב, האמנות והמדע.

דיאנה (ארטמיס) - אלת הירח והציד

הכירו את אלי יוון בתגית "אלים יווניים".


הנה אלי יוון ותפקידיהם (עברית):

https://youtu.be/4bHY4yn6Wto


על האלים האולימפיים באנגלית:

https://youtu.be/FyT3A4vi6cw


עוד על אלי האולימפוס:

https://youtu.be/WP_NeirFIkM


האלים החזקים והמובילים מבין האלים היווניים:

https://youtu.be/9eOQHLxCv6k


הזמנה לפגישה איתם במוזיאון:

https://youtu.be/uY2Ltc32Kjc


האלים המובילים במיתולוגיה עם תיאורים שלהם מתולדות האמנות והקולנוע:

https://youtu.be/RId6Sv2ZAKA


וסיפורם של כל האלים האולימפיים:

https://youtu.be/Ri-AoKE42rw?long=yes

הבטון (Concrete) בימינו הוא חומר הבניה הכי נפוץ ומקובל, אך לא תמיד השתמשו בו. הוא נוצר לראשונה כחומר בנייה בסביבות 200 לפני הספירה, כשהמהנדסים הרומים החלו לערבב סיד, חצץ ומים ובכך יצרו לראשונה את הבטון.

הבטון הזה היה אמנם טוב בהרבה מהטיט שבו השתמשו המצרים לבניית הפירמידות, אך היה עדיין מעט חדיר למים ולא מספיק אטום לגשם ורטיבות.

גם לזה מצאו המהנדסים הרומים פתרון. כדי להשיג אטימות טובה למים, הוסיפו לו המהנדסים הרומים עם הזמן אפר וולקני, חומר דוחה נוזלים, שסגר את הפינה וביטל את בעיית איטום הנוזלים.

יכולות העיצוב של הבטון, כמו גם חוזקו העצום והאטימות המצוינת של החומר, אפשרו לרומאים להשתמש בו לבניית מקדשים ובנייני פאר ענקיים, כמו הפנתיאון הרומי, מבנה הכיפה הגדול בעולם, והקולוסיאום, שהוא הבניין הגדול ביותר שבנו הרומים עם בטון. עוד נבנו אז מבטון פרוייקטים ענקיים של מובילי מים, המכונים "אקוודוקטים". והיו גם גשרים, מעגנים, נמלים ובתי מרחץ.

תודות לבטון שפיתחו יכולים היו הרומים לבנות ערים גדולות, שאליהן הובילו מים ממרחקים של עשרות קילומטרים, באמצעות מובילי המים המרשימים, שבנו מ... אבן ובטון.

גם לצורך בניית מערכת הדרכים הרומיות העצומה השתמשו בבטון. למעשה חלק מהפרוייקטים שנבנו על ידי הרומים שרד עד היום - בעיקר תודות לבטון שעשה עבודה מצוינת בחיבור ובייצוב שלהם.

כל מפעלי הבנייה הללו, שהתאפשרו תודות לבטון, הם אלו שתרמו להפיכתה של רומא לאימפריה כה חזקה. ניתן לומר שבאופן מסוים הבטון הוא שהפך את רומא לאימפריה.

הבטון שבו אנו משתמשים כיום הוא חלש מזה של הרומאים. הוא גם מזהם ומבחינת אקלים כדור הארץ הוא הרסני, כיוון שתהליך ייצור המלט המודרני כרוך בייצור של כמויות אדירות של פחמן דו-חמצני. מה שאומר שנעשים כיום מאמצים אדירים לפתח מלט טוב וחזק יותר ובו בזמן גם מזהם פחות.


הנה הבטון הרומי החזק במיוחד ויתרונותיו, לצד המאמצים ליצור בימינו מלט נקי שישתווה לו (מתורגם):

https://youtu.be/hRI0ymx_6aw


השימוש בבטון אצל הרומים ומה שיצרו בעזרתו:

https://youtu.be/_V1-7gxtT10


כיפת הבטון הגדולה בעולם היא זו של הפנתאון, ששרד עד ימינו:

https://youtu.be/NZo1otIjfl4


קרבות ימיים התקיימו גם הם בקולוסיאום (מתורגם):

https://youtu.be/TB5weRIYhjQ


המים לא החלישו את הבטון הרומי אלא להיפך:

https://youtu.be/ikH6Vmb0pog


ומבנה הבטון הרומי הגדול - הקולוסיאום המורכב מקשתות, בטון ויכולת הנדסית מדהימה לזמנה:

https://youtu.be/EO1NQy4oyJs

זה היה בימי הקיסר אדריאנוס, בשנים 132-135 לספירה. הרומאים ששלטו בארץ הכבידו את ידם על היהודים וגבו מיסים כבדים. יהודים במקומות אחרים התמרדו ונתנו השראה לבר כוכבא, שהחל במרד שייקרא על שמו - מרד בר כוכבא.

שמעון בר כוכבא, או בר כוסבא כפי שמראים הממצאים הארכיאולוגיים, היה למנהיג היהודים במרד באימפריה הרומית בארץ ישראל. מנהיגותו של בר כוכבא בלטה במיוחד ביכולת שגילה, לגייס לוחמים ולהנהיג אותם גם בתנאים של סיכוי קלוש לנצחון. כך העיזו בר כוכבא ואנשיו לקום נגד האימפריה החזקה בתבל ולנסות לגרש אותה ולהחזיר את השלטון ליהודים בארץ ישראל.

חשוב לציין שלא מדובר במרד הגדול, שכבר דוכא שנים רבות לפני כן באכזריות, על ידי טיטוס. המרד הזה התחיל דווקא טוב. בהתחלה זה נראה כניצחון ובר כוכבא הפך לכוכב. הוא ניצח את הרומים וביסס את שלטונו בארץ. אך משהרומים התעשתו, דיכא הקיסר הרומי אדריאנוס את המרד באכזריות רבה והרג מאות אלפי יהודים. כך מת גם בר כוכבא.

לפני דיכוי המרד כיהן בר כוכבא כ"נשיא ישראל" במשך תקופה קצרה. זו הייתה הפעם האחרונה שהיהודים שלטו בארצם. לאחר שדוכא המרד הוגלו רובם על ידי הרומאים ועד להקמת מדינת ישראל, 2000 שנה לאחר מכן, לא שלטו היהודים בארץ ישראל.


על בר-כוכבא והמרד ברומאים (עברית):

http://youtu.be/IDAiO1RpRLQ


ממצאים ארכיאולוגיים לגבי המרד הגדול, שנמצאו לאחרונה במערה ליד ירושלים (עברית):

http://youtu.be/nFx-eF_xqf0?t=7s


הפרטים המדויקים יותר על סיפור החנוכה (עברית):

https://youtu.be/RUir1CtN2Eo


על האיש והמנהיג של המרד (עברית):

https://youtu.be/BIACqCjRMSA


מה התפקיד של האריה המיתוס בר כוכבא? (עברית)

https://youtu.be/d786B25aAAw


מותר לחייך חיוך מריר על ההתנגדות של רבי עקיבא לרעיון המרד (עברית):

https://youtu.be/97XpKj_u5co


על אדריאנוס קיסר - היריב החזק של בר כוכבא (עברית):

https://youtu.be/SliK-vXd594


אדריאנוס נקם בבר כוכבא וביהודים בקשיחות (עברית):

https://youtu.be/NYvWABnOXUU?long=yes


והפרק התיעודי שמספר על הכיבוש הרומי, מצדה ומרד בר כוכבא (עברית):

https://youtu.be/wASaSlx-fUc?long=yes

חלזונות הגדלים בים, מסוג ארגמונים, הם המקור לצבע ארגמן (purple) בעולם העתיק. כשהוא מאוים, חלזון הארגמון מפריש נוזל גוף סגול-אדום חזק, בגוון סגול אדמדם.

צבע הארגמן היה בימי קדם כל כך יקר, עד שרק מלכים, בני אצולה וכוהנים יכולים היו ללבוש בגדים שצבועים בו. זה לא רק צבעו היפה אלא גם העובדה שהוא כמעט ולא דוהה, שהפך אותו כה נחשק באותם ימים.

הרבה מהצבעים הללו נוצרו ממש כאן, באזורנו, על חופי הים התיכון. האנשים שזו הייתה מלאכתם נהגו לשבור בפטיש את השריון של החלזונות ולהניח להם להגיר את הצבע הנדיר. זה היה תהליך איטי, יקר מאד.

עוד מימי הפיניקים עשו זאת בערי חוף עתיקות בחופי לבנון וגם בעיר העתיקה אפולוניה (ליד חופי הרצליה של היום. גם בה גידלו את חלזונות הארגמונים והפיקו מהם צבעים לצביעת הבדים.

בימי קדם גידלו את החלזונות הללו גם באיי אכזיב הקטנים, האיים היחידים של ישראל. היתרון שבאיים המבודדים, כבתי גידול לחלזונות, היה רב. לכן הפיקו בהם את צבעי הארגמן והתכלת, ששווקו לכל העולם העתיק.


הנה הדרך העתיקה ליצור צבע ארגמן סגול:

https://youtu.be/ZLCO11LF4i8


כאן יצרו בימי קדם את הצבע הסגול ארגמן:

https://youtu.be/Nm_B4qj31Jk


לא רק סגול - המקור האבוד לצבע התכלת של פתיל הציצית היהודית והצמח שהחליף אותו לא פעם (עברית):

https://youtu.be/sn_Sbevlaqc


בטוניס עדיין יש מי שמייצר צבע סגול כמו הפיניקים שבעבר יצרו אותו מחלזונות:

https://youtu.be/XNx3a6h70h0


וכך התבצע ייצור הצבע מהחלזונות ביוון העתיקה:

https://youtu.be/MEXR7KQtSos