למה הרומאים קראו לים התיכון "הים שלנו"?
במהלך ההיסטוריה זכה הים התיכון לשמות שונים, בהתאם להתייחסות הגיאוגרפית והגיאו-פוליטית אליו. בכתבי היתדות של מסופוטמיה נתנו לו את השם "הים העליון" ("הים התחתון" היה המפרץ הפרסי). בארץ כנען כינו אותו "הים הגדול" ומאוחר יותר "ים פלשתים" ולעיתים "ים יפו". הוא הוצמד גם בהמשך לערים החשובות שעל חופו וכונה בתלמוד בשמות "ימה של חיפה" ולעתים "ימה של עכו".
הרומאים, שהיו האימפריה החזקה בעולם בזמנה, האמינו שהים התיכון נמצא במרכז העולם. זאת בשל העובדה שהוא היה המרכז שבין מספר יבשות, הם קראו לו "הים התיכון". אבל הם גם כינו אותו "הים שלנו" (Mare Nostrum). זאת בשל השליטה המוחלטת שלהם בכל הארצות שמסביב לים התיכון. אפילו חכמי התלמוד הבינו זאת וקראו לו גם בכתובים "ימא דקיסרין" (ים הקיסרים, או ים קיסריה).
בתקופת האימפריה הגדולה הרומאים כל כך האמינו באימפריה הגדולה שבנו, שהם כינו את הים התיכון "הים הפנימי" (Mare internum), אולי מה שירמז על השם העתידי "ים תיכון". פנימי כיוון שהים הזה מהווה את פנים האימפריה המקיפה אותו מסביב.
במהלך ההיסטוריה זכה הים התיכון לשמות שונים, בהתאם להתייחסות הגיאוגרפית והגיאו-פוליטית אליו. בכתבי היתדות של מסופוטמיה נתנו לו את השם "הים העליון" ("הים התחתון" היה המפרץ הפרסי). בארץ כנען כינו אותו "הים הגדול" ומאוחר יותר "ים פלשתים" ולעיתים "ים יפו". הוא הוצמד גם בהמשך לערים החשובות שעל חופו וכונה בתלמוד בשמות "ימה של חיפה" ולעתים "ימה של עכו".
הרומאים, שהיו האימפריה החזקה בעולם בזמנה, האמינו שהים התיכון נמצא במרכז העולם. זאת בשל העובדה שהוא היה המרכז שבין מספר יבשות, הם קראו לו "הים התיכון". אבל הם גם כינו אותו "הים שלנו" (Mare Nostrum). זאת בשל השליטה המוחלטת שלהם בכל הארצות שמסביב לים התיכון. אפילו חכמי התלמוד הבינו זאת וקראו לו גם בכתובים "ימא דקיסרין" (ים הקיסרים, או ים קיסריה).
בתקופת האימפריה הגדולה הרומאים כל כך האמינו באימפריה הגדולה שבנו, שהם כינו את הים התיכון "הים הפנימי" (Mare internum), אולי מה שירמז על השם העתידי "ים תיכון". פנימי כיוון שהים הזה מהווה את פנים האימפריה המקיפה אותו מסביב.
קישורים מצורפים: