מי החלו את השימוש ההיסטורי בבטון?
הבטון (Concrete) בימינו הוא חומר הבניה הכי נפוץ ומקובל, אך לא תמיד השתמשו בו. הוא נוצר לראשונה כחומר בנייה בסביבות 200 לפני הספירה, כשהמהנדסים הרומים החלו לערבב סיד, חצץ ומים ובכך יצרו לראשונה את הבטון.
הבטון הזה היה אמנם טוב בהרבה מהטיט שבו השתמשו המצרים לבניית הפירמידות, אך היה עדיין מעט חדיר למים ולא מספיק אטום לגשם ורטיבות.
גם לזה מצאו המהנדסים הרומים פתרון. כדי להשיג אטימות טובה למים, הוסיפו לו המהנדסים הרומים עם הזמן אפר וולקני, חומר דוחה נוזלים, שסגר את הפינה וביטל את בעיית איטום הנוזלים.
יכולות העיצוב של הבטון, כמו גם חוזקו העצום והאטימות המצוינת של החומר, אפשרו לרומאים להשתמש בו לבניית מקדשים ובנייני פאר ענקיים, כמו הפנתיאון הרומי, מבנה הכיפה הגדול בעולם, והקולוסיאום, שהוא הבניין הגדול ביותר שבנו הרומים עם בטון. עוד נבנו אז מבטון פרוייקטים ענקיים של מובילי מים, המכונים "אקוודוקטים". והיו גם גשרים, מעגנים, נמלים ובתי מרחץ.
תודות לבטון שפיתחו יכולים היו הרומים לבנות ערים גדולות, שאליהן הובילו מים ממרחקים של עשרות קילומטרים, באמצעות מובילי המים המרשימים, שבנו מ... אבן ובטון.
גם לצורך בניית מערכת הדרכים הרומיות העצומה השתמשו בבטון. למעשה חלק מהפרוייקטים שנבנו על ידי הרומים שרד עד היום - בעיקר תודות לבטון שעשה עבודה מצוינת בחיבור ובייצוב שלהם.
כל מפעלי הבנייה הללו, שהתאפשרו תודות לבטון, הם אלו שתרמו להפיכתה של רומא לאימפריה כה חזקה. ניתן לומר שבאופן מסוים הבטון הוא שהפך את רומא לאימפריה.
הבטון שבו אנו משתמשים כיום הוא חלש מזה של הרומאים. הוא גם מזהם ומבחינת אקלים כדור הארץ הוא הרסני, כיוון שתהליך ייצור המלט המודרני כרוך בייצור של כמויות אדירות של פחמן דו-חמצני. מה שאומר שנעשים כיום מאמצים אדירים לפתח מלט טוב וחזק יותר ובו בזמן גם מזהם פחות.
הבטון (Concrete) בימינו הוא חומר הבניה הכי נפוץ ומקובל, אך לא תמיד השתמשו בו. הוא נוצר לראשונה כחומר בנייה בסביבות 200 לפני הספירה, כשהמהנדסים הרומים החלו לערבב סיד, חצץ ומים ובכך יצרו לראשונה את הבטון.
הבטון הזה היה אמנם טוב בהרבה מהטיט שבו השתמשו המצרים לבניית הפירמידות, אך היה עדיין מעט חדיר למים ולא מספיק אטום לגשם ורטיבות.
גם לזה מצאו המהנדסים הרומים פתרון. כדי להשיג אטימות טובה למים, הוסיפו לו המהנדסים הרומים עם הזמן אפר וולקני, חומר דוחה נוזלים, שסגר את הפינה וביטל את בעיית איטום הנוזלים.
יכולות העיצוב של הבטון, כמו גם חוזקו העצום והאטימות המצוינת של החומר, אפשרו לרומאים להשתמש בו לבניית מקדשים ובנייני פאר ענקיים, כמו הפנתיאון הרומי, מבנה הכיפה הגדול בעולם, והקולוסיאום, שהוא הבניין הגדול ביותר שבנו הרומים עם בטון. עוד נבנו אז מבטון פרוייקטים ענקיים של מובילי מים, המכונים "אקוודוקטים". והיו גם גשרים, מעגנים, נמלים ובתי מרחץ.
תודות לבטון שפיתחו יכולים היו הרומים לבנות ערים גדולות, שאליהן הובילו מים ממרחקים של עשרות קילומטרים, באמצעות מובילי המים המרשימים, שבנו מ... אבן ובטון.
גם לצורך בניית מערכת הדרכים הרומיות העצומה השתמשו בבטון. למעשה חלק מהפרוייקטים שנבנו על ידי הרומים שרד עד היום - בעיקר תודות לבטון שעשה עבודה מצוינת בחיבור ובייצוב שלהם.
כל מפעלי הבנייה הללו, שהתאפשרו תודות לבטון, הם אלו שתרמו להפיכתה של רומא לאימפריה כה חזקה. ניתן לומר שבאופן מסוים הבטון הוא שהפך את רומא לאימפריה.
הבטון שבו אנו משתמשים כיום הוא חלש מזה של הרומאים. הוא גם מזהם ומבחינת אקלים כדור הארץ הוא הרסני, כיוון שתהליך ייצור המלט המודרני כרוך בייצור של כמויות אדירות של פחמן דו-חמצני. מה שאומר שנעשים כיום מאמצים אדירים לפתח מלט טוב וחזק יותר ובו בזמן גם מזהם פחות.
