דקלי הדום (Doum palms) הם עצים גבוהים, שאפשר לראותם בארץ רק באילת ובשמורת הדקלים מצפון לעיר. דקל דום שונה מדקל התמר בכך שעליו הם דמויי כף יד ויש לו גזע מסתעף. פירותיו של דקל הדום הם אגוזים חומים, שמוצאים רק בעצי נקבה. הפירות אכילים לקופים, אך לא רק להם. בחבל טורקנה שבצפון קניה, הוא העץ החשוב ביותר לכלכלת התושבים. פירותיו נאכלים על ידי הילדים.

גם עליו של הדקל דום משמשים אמצעי חיוני לכיסוי הבקתות שבהן חיים התושבים. את עלי הדקל אורגים לסלים, מגשים ושלל כלי קש, שמשמשים את משק הבית של בני טורקנה והם גם נמכרים לתיירים, כפי שמראה הסרטון שהבאנו.

קבוצת העצים האילתית היא הצפונית ביותר בעולם. לאחרונה ניטעו עצים אלה גם ב"פארק הולנד" של הקק"ל באילת.


הנה החיים בצל דקל הדום בטורקנה שבקניה:

https://youtu.be/OHmV_IKFKMU


והנה סרטון עם דקל הדום באילת:

https://youtu.be/V4mif6zj2vc?t=8s


וגם כאן:

http://youtu.be/v-3iCh0RaiU


עצי דקל גבוהים מלמטה:

https://youtu.be/4-8uv2ne9Zo

שעם (Cork) הוא קליפה של עץ. מדובק בחומר טבעי ומתחדש המופק מקליפת עץ הנקרא אלון השעם. במהלך חייו של העץ נוהגים להסיר את קליפתו אחת לכ-10 שנים ומקבלים את השעם, שבו משתמשים בתעשייה.

עץ אלון השעם גדל בעיקר בפורטוגל. הקליפה הצמחית שלו נוצרת בעיקר בעצים הבוגרים, בני 20 לפחות. מרגע שהיא מוסרת לראשונה מהעץ, מתחדשת קליפת השעם, אחת ל-10 שנים.

השעם הוא חומר קל במיוחד ולא חדיר לנוזלים. זה הופך אותו לשימושי מאד בתעשייה ובעיצוב. משתמשים בו לפקקי בקבוקים בתעשיית היין, עיצוב הבית ורהיטים מעודכנים וקלים.


הנה תהליך הגידול של אלון השעם:

https://youtu.be/f5s_g-Sdq08


תעשיית השעם מתחילה מקציר הקליפה:

https://youtu.be/JewMikbKOI0


וכך מקלפים את קליפת עץ השעם:

https://youtu.be/ztr-RP0XYd8

עץ המנהרה הוא עץ שנפל. העץ הזה היה כה גדול שאפשר היה לעבור דרכו במכונית, אבל בשנת 1969 הוא קרס ונפל. זה קרה בחורף, בשל משקל השלג הרב שהצטבר עליו.

כיום כשהוא שוכב על הארץ, אנשים יכולים לעבור בתוכו כמו במנהרה. לכן הוא קרוי "עץ המנהרה" של וואונה.


הנה עץ דומה שעוברים דרכו ברכב:

http://youtu.be/ar-emgLt_qY?t=1m33s



והעץ הזה כיום, אחרי שנפל, בתור עץ המנהרה:

http://youtu.be/okbIiOwRJJA

עץ הבאובב הוא עץ ענק שגילו מגיע בכמה מקומות ל- 2000 שנה. יש מקומות באפריקה שבהם גרים אנשים בתוך חללים שסותתו בגזע העץ העצום הזה.

באפריקה ובמדגסקר מצויים עצי באובב ענקיים שבעונות היובש אין רואים עליהם עלים. יש מהאפריקנים שמאמינים כי זהו עץ שניטע הפוך, עם שורשיו כלפי מעלה ולכן הם מכנים לו "העץ ההפוך".

פרחיו ופירותיו של הבאובב גדולים והקופים אוהבים לאכול אותם. מכאן שמו האחר - "לחם הקופים".

מי שקרא את הספר המומלץ "הנסיך הקטן" ודאי זוכר את דאגתו של הנסיך מפני עצי הבאובב שמשתלטים על הכוכב הקטן שלו. מדי יום עוקר הנסיך את השתילים שנבטו בלילה.

בארץ גידלו במהלך השנים כמה עצי באובב מרשימים, כמו בעין גדי. גם בפארק הולנד באילת אפשר לראות כמה עצים בני עשר שנים שכבר צימחו גזע מרשים.


הנה עץ באובב ענקי:

http://youtu.be/yRML4skuJvw


עצי הבאובב הדומים לעצים הפוכים ששורשיהם באוויר:

http://youtu.be/M9V9bVEDSVs


ובאובב במדגסקר - בתלת מימד:

http://youtu.be/JEDwGZdvUug

ערבה בוכייה (Weeping willow) הוא שמו של עץ שענפים שחוחים כאילו הם בוכים. גם העלים שלו נמשכים למטה ומקנים לו מראה של דמעות ניגרות.

הערבה הבוכייה הגיעה לאירופה מסין, בזכות השיירות שהביאו אותה בדרך המשי ההיסטורית, ביחד עם תבלינים, סחורות ושאר הפלאים שהובאו מהמזרח אל אירופה.

הערבה הבוכיה ידועה גם כ"ערבת בבל". הסיבה היא ככל הנראה אותה שורה "על ערבים בתוכה תלינו כנרותינו" מתוך המזמור המפורסם "על נהרות בבל". כך זיהו בטעות את העץ כאותה ערבה שהוזכרה במזמור על בבל, אבל זה אינו אותו עץ, כיוון שהוא הובא לאירופה מאות רבות אחרי גלות בבל.

במאות הקודמות הפכה הערבה הבוכייה לסמל לצער. ציוריה הופיעו על גבי מצבות ובמכתבי תנחומים הציגו לא פעם רישומים שלה. פסלי ערבה בוכיה סימלו צער על מות אנשים דגולים (בפולין יש פסל של שופן בדמות הערבה הבוכייה). מעניין שדווקא בסין, מקור הערבה הבוכייה, הפכה יכולתו של העץ לצמוח מחדש בקלות רבה, לסמל של אלמוות והתחדשות דווקא.

בשיר העברי "האיש ההוא" מזכיר המשורר נתן יהונתן את הערבה הבוכייה ומקשר בין הצער שנקשר בה על מות אדם ובין יכולת ההישרדות וההתחדשות שהיו בו ושקושרים הסינים בעץ הזה. הוא עושה זאת בשורה האלמותית "איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא, אשר היה כערבות הבוכיות".


הנה עץ ערבה בוכייה:

http://youtu.be/XEqVBSzg0W4


אישה מציגה את הערבה הבוכייה שהשרישה ונטעה בעצמה:

http://youtu.be/aAy9dwRMCxE


ועצי הערבה הבוכיה בגנו של קלוד מונה:

http://youtu.be/rVNakLfaimw

ראיתם פעם עצים זעירים שנראים כאילו הם עצי-ענק שהוקטנו לרגל צילומי סרט הוליוודי בנוסח "מותק, העצים התכווצו"?

עצי הבונסאי (Bonsai) הם עצים שגודלו בטכניקה מיוחדת, או אפילו אמנות, של גידול עצים וצמחים ננסיים. את עץ הבונסאי מגדלים מעצים רגילים, תוך גיזום קפדני בשורשים וענפים. את הגיזום והטיפול מבצעים עד שהעץ מגיע לצורה של עץ אמיתי, אבל זעיר.

פיתוח הבונסאי הוא אמנות יפנית בת יותר מ-2000 שנה, שנקראה פֶּנזַאי. מטרת האמנות הזו היא יצירה של עצים זעירים, תוך חיקוי בזעיר אנפין של הנופים היפניים הטבעיים. המיוחד בעצים בטבע ביפאן הוא שצמיחתם מוגבלת ותנאי הגידול הקשים שלהם בהרים הגבוהים ובנקיקי הסלעים גורמים להם פעמים רבות למידות זעירות.

מקור השם 'בונסאי' הוא מהמילה היפנית שפירושה "גננות על מגש". גם הבונג'אי בקוריאה והפנג'ינג בסין, הן אמנויות דומות.

בפארק מיני ישראל השתמשו בעצי בונזאי כדי לדמות עצים גדולים ויש בפארק כולו מעל 20 אלף עצי בונסאי מהעצים של ארץ ישראל.


הנה עצי הבונסאי:

http://youtu.be/w3HZg7d8eqI


כך מגדלים אותם:

https://youtu.be/PEGevD5jd64


והנה תצוגת עצי בונסאי:

http://youtu.be/-Lgoh2fuYcw

תולדות עצי הזית (Olive Tree) מתחילים בסוריה ובארץ ישראל, בהם הם תורבתו וטופחו לפני כ-4,000 שנה. בארץ, למשל, נמצאו בחפירות מאתרים עתיקים שונים גלעינים של זית תרבותי מתקופה זו.

גם במקרא ניתן למצוא את הזית, עוד בסיפור המבול, עת שבה לעת ערב היונה, שנשלחה מתיבתו של נוח, כשבפיה עלה של זית.

עדות על חשיבותו הרבה בחיי הממלכה היהודית נמצאת גם בהמשך המקרא. למשל כשמינה דוד המלך אחראים על עצי הזית ואוצרות השמן של הממלכה וכששלמה המלך המיר את עצי הארז לבניין המקדש ב-20 כר שמן כתית שנתן בכל שנה לחירם מלך צור.

מטעי הזיתים ביהודה נכרתו בימי מרד בר-כוכבא בידי הרומאים, לבניית מבצרים וסוללות הגנה.

עם פרוץ האיסלאם החריבו המוסלמים מחצי האי ערב מטעים רבים, אך בהמשך הם למדו את עבודת האדמה ונטעו עצים רבים של זית. התורכים, כששלטו בארץ, תרמו לחידושם של מטעי הזיתים ומאז השלטון הבריטי חזרו הזיתים להיות מבוקשים ומכניסים למגדליהם.

עץ הזית ידוע באריכות ימים, מה שהופך אותו, במזרח התיכון למשל, לסמל ולגאווה לבעליו. בארץ יש עץ זית בן 4,000 שנה.

במהלך השנים עץ הזית גם זכה להפוך לסמל. ביהדות הוא נחשב לאחד משבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ-ישראל. ענף עץ זית הוא גם סמל לשלום.

בנוסף גם מסמל עץ הזית, ודאי יותר מכל עץ אחר, את החיבור והשורשיות של כל חקלאי לארץ ישראל. ערביי ארץ ישראל, למשל, רואים בעץ הזית סמל לשורשיות והוותק שלהם באזור. עקירה שלו היא מבחינתם פגיעה לא רק בפרנסתם אלא גם בהיותם אנשי הארץ הזו.


הנה סיפורם של עצי הזית (עברית):

https://youtu.be/Yo15EThY1z4?t=29s


הם יכולים לחיות אלפי שנים - הנה עץ זית בן 5,000 שנה:

https://youtu.be/QUY53336ETo


ועץ זית בן 4,000 שנה בישראל:

https://youtu.be/utPCjEXwKc8


יפי הגזעים של עצי הזית:

https://youtu.be/9y2h4UPhlJY


קטיף הזיתים נקרא מסיק (עברית):

https://youtu.be/bjAMq5vRwMk


הפקת שמן זית מעצי הזית (עברית):

https://youtu.be/sCsiA9zG9BY


ולסיום - אגדה לילדים על עלי הזית (עברית):

https://youtu.be/spvNspie5kA

העץ הרחב בתבל הוא העץ שבעיירה סנטה מריה דל טולה במדינת אואחאקה שבמקסיקו. העץ הרחב בעולם מכונה "אל-טולה" והחוקרים מעריכים את גילו של בסביבות 1400-1600 שנים.

זהו ברוש מקסיקני, טקסודיון, שהיקפו הוא כ-49 מטרים וקוטרו כ-16 מטרים.


הנה אל-טולה בסרטון הבא:

http://youtu.be/7IvBxj_h4Vw


וסרטון שממחיש כמה רחב הוא העץ הזה:

http://youtu.be/tVefLM1CMCw

עץ המייפל (Maple tree) או אדר (Acer), הוא מהעצים הקדמוניים על פני כדור הארץ. כבר בתקופת הדינואורים כיסו עצי מייפל רבים את כוכב הלכת שלנו.

מהשרף של עץ המייפל יוצרים את הסירופ המתוק שאנחנו כל כך אוהבים על הפנקייק שלנו. עוד הרבה לפני המצאת הפנקייק, האינדיאנים הם שגילו את המתיקות של השרף הזה.

מהשרף של עץ האדר, או ליתר דיוק מלשד העצה של מספר מיני אדר, מייצרים את סירופ המייפל, הממתיק המפורסם. משתמשים בו כתוספת גם לפנקייקס (בעברית: חביתיות), אך גם לוופלים ולפרנץ' טוסט. הסירופ מייפל גם משמש כתוספת לקינוחים, באפייה ולייצור של ממתקים.

את מרבית סירופ המייפל לעולם מפיקים בקנדה, שממנה מגיעים 80% מרוטב המייפל העולמי.

מהעץ של המייפל עצמו מייצרים כלי נגינה שונים, כולל סוגי נבל שונים וצווארי גיטרות חשמליות של חברת פנדר (Fender).


הנה עץ המייפל:

https://youtu.be/V95P0gFus1k


ברז בעץ ויוצא מייפל טרי:

https://youtu.be/3B0iOyhkzi4


עוד הברזה של עצי מייפל:

https://youtu.be/7lrYeDH4orE


וכך גילו את סירופ המייפל:

https://youtu.be/qn3Wkh_Cjkw

ממוקם ברכס ההרים הלבנים של קליפורניה עץ מתושלח (Methuselah tree) הוא העץ הבודד הקדום ביותר על פני כדור הארץ.

העץ המבוגר ביותר בעולם הוא עץ אורן בריסטלקון (Pinus longaeva). גילו, שנקבע באמצעות דגימות ליבה, מוערך ביותר מ-4,850 שנים.

העץ הזה, המחזיק בשיא גינס כעץ הבודד העתיק ביותר על פני כדור הארץ, עתיק יותר מהפירמידות המצריות ו-1,600 שנה לפני מלחמת טרויה שהתרחשה ככל הנראה בסביבות שנת 1,200 לפני הספירה.

מה שמדהים אפילו יותר הוא שהעץ הזה הוא כנראה גם האורגניזם החי הזקן ביותר הקיים על פני כדור הארץ כיום.

העץ נקרא על שם מתושלח מהתורה, שחי 969 שנה. נקודה מעניינת במיוחד היא שעל פי גילו של העץ, ההנבטה שלו היתה בשנת 2,832 לפני הספירה וזוהי שנה קרובה מאוד לשנה שבה נולד מתושלח התנ"כי עצמו!

בשל החשש מפגיעה בו, שומרים את מקומו בסוד. למעשה בשל פגיעה שכזו הוא התגלה מלכתחילה. זה היה כשחוקר ניסה לחלץ את כלי החפירה שלו מגזעו של עץ אורן בריסטלקון אחר, המכונה פרומתאוס וכרת אותו בשוגג.

אחרי שהחוקר בדק את הדגימה וגילה שהעץ הוא בן יותר מ-5,000 משכה התגלית של מתושלח לאזור המוני תיירים. זה היה בשנות ה-50 והתיירות הגואה למקום גרמה לא מעט נזק לאורך זמן. משהבינו זאת הרשויות הם הזדרזו לקבוע את הפארק הלאומי הגדול, שנועד להגן על האורנים הללו.


הנה עץ המתושלח:

https://www.youtube.com/watch?v=-A0KsKXGlfk


וסרטון תיעודי על העץ הקדום ביותר על פני כדור הארץ:

https://youtu.be/3Ap4Efp7pBs?long=yes

עצי הסקויה הם הצמחים הגדולים והגבוהים ביותר בעולם. אין עץ שמתקרב לגבהים שלהם בעולם כולו. כיצד הם מגיעים לגובה כה רב שיכול להגיע לכמעט 100 מטרים?

ההסבר לפלא הזה של עצי הסקויה הענקיים הוא בכך שהם לא מקבלים את הנוזלים הדרושים לגדילתם רק מהאדמה. הסקויות צומחים לגובה של הערפל השורר באזורים שבהם הם גדלים ומקבלים למעשה נוזלים היישר מהאוויר. כך, כשאינו מחויב להוביל את המים מהשורשים ועד לראש העץ, יכול העץ לגדול בקלות ובקצב של 120 סנטימטרים בשנה!


הנה הסבר על צמיחת הסקויה (עברית):

https://youtu.be/4ypk3kHtUSs


ועצי הסקויה הגדולים:

http://youtu.be/vNCH6uhB_Bs

איי סוקוטרה (Socotra islands) שבתימן נראים קצת כמו כוכב אחר, מקום שבו העצים והחיות נראים אחרת לגמרי מכל מה שמוכר לנו.

למעשה מדובר בארכיפלג (קבוצת איים) של 4 איים, שנקרא על שם האי הגדול ביותר - סוקוטרה.

החום השורר באיים והרוחות העזות גורמים לכך שהחי באיים הסתגל לתנאים הקשים בדרכו ובחזות שלו, החל מ"עצי פטריה" או "עצי מטריה" מוזרים ביותר.

האי כנראה ניתק מאפריקה בעידן הפלאוקן ותנאי האקלים הקשים בו גורמים לכך שהחיים בו נפרדים משאר העולם. הוכחה לכך היא שכשליש מתוך 800 מיני צמחים הנמצאים באי הם ייחודיים לסוקוטרה ולא ניתן למצוא אותם במקומות אחרים בעולם.


הנה בקצרה על האי סוקוטרה:

https://youtu.be/VN5EoMGb-xw


מראות מהאי הגדול סוקוטרה ומהעצים מסוג Dracaena Cinnabari או Dragon Trees:

http://youtu.be/wra5CAaoZe4


ותמונות רבות במצגת וידאו מאיי סוקוטרה המוזרים:

http://youtu.be/NHQd_qoYbDA

עצי הסקויה הם הצמחים הגדולים בעולם, הן בגובה והן בנפח שלהם. עץ הסקויה הוא גם העץ שיכול להאריך שנים ויכול להגיע בקלות לגילאים של מעל 2,000 שנה והרבה יותר.

השם "סקוויה" היה שמו של ראש שבט הצ'ירוקי האינדיאני. בדרך כלל קוראים לעץ בארצות הברית בשם "רדווד", כלומר עץ אדום. זאת בשל הגזע החום-אדמדם של העץ.

הסקוויה הענקית היא העץ הגדול ביותר ממשפחת הסקוויה. עצי סקויה ענקית נחשבים לעצים בעלי הנפח הגדול ביותר בעולם. הם מגיעים לגובה של כמעט 100 מטרים (לאחרונה נמדד עץ כזה בגובה של 95 מטרים) וקוטר הגזע שלהם מגיע ל-7 מטרים. גם באורך החיים הסקוויות הענקיות הן מדהימות, שכן התגלו כבר עצים ממין זה שהיו בני 3,000 שנה ויותר!

רבים מגיעים כדי לראות את הסקוויות בפארק הלאומי "סקויה פארק" בקליפורניה, שבו נמצאים עצי הסקויה הענקיים בהמוניהם ובכללם גם העץ שנחשב לעץ הכי גדול בעולם.


הנה עצי הסקויה הגדולים:

http://youtu.be/vNCH6uhB_Bs


כמה עצים יכולים להיות גבוהים (מתורגם):

https://youtu.be/vvtPJKWUb2g


וצילומי אווירה ביער של עצי סקויה:

http://youtu.be/_gqNU1MLzEE