» «
אימו
מיהם ילדי האימו?



חגורת ניטים, שיער שחור צבוע, עיני פחם, עניבה שחורה, צמידים, לק שחור, טי-שירט גם וגם אולסטאר שחורות ובכלל בגדים שחורים ופרצוף מורבידי עם שיער שמסתיר באלכסון חצי פנים?

אימו (Emo), ברור.

אבל המושג אימו, או אימוקור, שהוא בכלל קיצור של Emotional Hardcore, הרדקור רגשי בתרגום חופשי, הוא הרבה יותר מילדים עצובים עם בגדים שחורים ווילון חצי מוסט על הפנים.

כי האימו הוא הרגשה, הלך מחשבה, סטייט אוף פילינג ומיינד. האימו מרגיש, מי לא? לעתים מלנכולי ולעתים גם דיכאון. אבל הוא או היא לפחות מצליחים, גם אם זה מרגיז ומפחיד את המבוגרים, להחצין את רגשותיהם.

אז לדעתכם מוגזם? - אוקיי, תחיו עם זה. זה לא שלכם. הרי לאיפה הגענו אם עודף רגש הופך במאה ה-21 למטרד?

סוג של אסקפיזם של בני נוער מתבגרים, לרוב לבנים, ילדים להורים מסודרים, האימו המקדש את האישי והרגשי לא מתבייש בכך אלא מחבק את זה. דומה שהרגש אצל האימו מחליף אג'נדות פוליטיות, שכל כך רווחו בתת-תרבויות קודמות של בני נוער.

הדעה שהאימו נוהגים לחתוך את עצמם היא ככל הנראה שטות. חיתוך עצמי הוא לא טרנד, לא סטייל או כיף ולא טקס קבלה לאימו - הוא ביטוי לכאב. לא פעם כאב צורב, כזה שאפשר וכדאי לטפל בו כי בינו לבין אובדנות הדרך ארוכה וכדאי לדעת שיש כזו.

מה שנולד איפה שהוא באמצע שנות ה-80 כסגנון מוסיקלי בעיר וושינגטון DC וזכה לפופולריות בסוף המאה ה-20, הפך עם השנים למשהו אחר. המבשרות של האימו היו ככל הנראה להקות האימו הגדולות של MTV, כמו Panic! at the Disco ו-My Chemical Romance שפרצה מניו ג'רזי אל העולם כולו.


הנה סוגי אימו:

https://youtu.be/hzRdBmGccus


הבדלים בין גותים לאימו:

https://youtu.be/0hO2ZgWHIbc


ערש האימו - להקת Panic! at the Disco:

https://youtu.be/vc6vs-l5dkc


רגשות אמרנו?

https://youtu.be/tGE381tbQa8


הלנה, בקליפ מורבידי ומעולה של My Chemical Romance:

https://youtu.be/UCCyoocDxBA


חיוך של אימו (עברית):

https://youtu.be/1HqKqkOwQng?t=15s


עדות של אקס אימו (עברית):

https://youtu.be/1YWkB2Q60Ug?long.yew


ותופעת ילדי הסנטר שהאימו תופסת בה מקום יפה (עברית):

https://youtu.be/zdAsFwNk8IQ?long=yes
מקובלים
מה העניין של המקובלים?



מקובלים הם חבורת ילדים שמובילה חברתית את הכיתה. כולם רוצים להיות חלק מהם ולהשתייך לקבוצה הזו ורבים נשארים מחוץ לה. התחושה בכיתה היא ש"יש להם הכל". הם מוזמנים לכל המסיבות, מהבדיחות שלהם כולם צוחקים וכולם יודעים שהם "בעניינים".

איש לא יודע בדיוק מהו כרטיס הכניסה לחבורת המקובלים. בנים ספורטיביים מעידים לא פעם שהצלחה בספורט קידמה את המצב החברתי שלהם. בנות קושרות את זה למראה חיצוני, טיפוח וכדומה. המעמד החברתי בכיתה הוא עניין שקשה לפצח.

מה שברור הוא שקניית מותגים ושינוי התנהגותי במטרה למצוא חן ו"להתקבל" הוא לא הפיתרון. כדאי להבין שאם משנים את ההתנהגות רק כדי להשתייך לחבורת המקובלים, מאבדים את מי שאנחנו באמת ואת הדרך שלנו. עדיף להתמקד במציאת חברים טובים משלנו ולהיות חברים טובים בעצמנו, מבלי להיכנס למירוץ המעמדות בכיתה ובבית הספר.

המעמד החברתי אינו הכל והשתייכות לחבורת המקובלים לא תעשה מאף ילד אדם טוב יותר. אם מקובלות מחייבת הפיכה למישהו שמנוגד לדמות הטבעית של הילד, היא לא שווה את השינוי, שלרוב הוא לאו דווקא לכיוונים החיוביים. עדיף להתמקד בלהיות אדם טוב וחבר טוב וכך כדאי לנהוג.

ומילה להורים לגבי איך לעזור לילד שלכם להיות מקובל בכיתה. כל המומחים מייעצים שלא לעזור. בניגוד למה שלא מעטו הורים חושבים, מסתבר ממחקרים שהרדיפה אחרי המקובלות החברתית, דווקא היא שפוגעת בילדים רבים ובביטחון העצמי שלהם ומקשה עליהם בעתיד הרבה יותר. מסתבר שהג'ונגל החברתי נותן אפשרות להתמודד איתו נכון דווקא אם אתה מרפה ונשאר פשוט אתה.

או במילים אחרות, מלך הכיתה, מלכת הכיתה - הכי חשוב להיות בן אדם. לטווח הארוך זה גם הכי משתלם.


הנה ניסיון להבין מה הופך ילדים למקובלים:

https://youtu.be/tXUmDs39yoc


הצגה שעסקה במחיר שמשלמים כדי להתאים למודל של "המקובל":

https://youtu.be/d8Go236Raww


ממשרד החיוך - על הלבוש המתאים למסיבת מקובלים:

https://youtu.be/ZAJg0M71zE4


וסרט שעשו ילדים על דילמות של מקובלים:

https://youtu.be/QAELrvRyOkQ


ודרמת הטלוויזיה "מקובלות":

https://youtu.be/vrUf7DgRZsI?long=yes
ילדי התמונות
מיהם ילדי התמונות של אתיופיה?



בכל יום ממתינים ילדי שבטים כמו הסורי והקארו מאזור הטולגיט (Tulgit) והקיביש (Kibish) שבאתיופיה לתיירים. הם מחכים להם כשפניהם צבועים בפיגמנטים צבעוניים שיצרו מחומרים טבעיים ובפרחים שהם מוצאים בסביבה. אבל הילדים הללו לא עושים את זה בגלל מסורת עתיקה או מנהגים שבטיים מסורתיים, כי כאלה יש רק למבוגרים יותר בשבט. בשבילם מדובר בפרנסה פשוטה ומכניסה.

ילדי האזור יודעים שהתיירים מאד ירצו לצלם את ה"ילידים" בתלבושות ועיטורי הפנים האופייניים להם. מכיוון שבניגוד למבוגרים שבבני השבטים באפריקה, אין להם צורה מיוחדת של איפור פנים או מודל יופי אקזוטי להציע, אז הם המציאו להם מנהגי איפור, קישוט ועיטור פנים חדשים.

כך הם יצרו מאות צורות של איפור ועיטור פנים, תוך שילוב של פרחים קלועים ומחוברים בצורות שונות סביב צווארם ומעל ראשם. כך הם יוצרים להם מסורת חדשה ומכניסה, שכן כל תייר שמצלם אותם, משלם מעט כסף על כל צילום. הם גם מוסיפים כל מיני העמדות ותנוחות צילום יצירתיות וכך מגדילים את האפקט של התמונות ה"אקזוטיות" שיצלמו התיירים הנלהבים.

כך מתפרנסים היטב ילדי האזור מהיצירתיות והפיקחות שלהם. והתיירים? - הם בטוחים שזה עתה זכו לכמה תמונות מרתקות של תרבות שרק מעטים זוכים לפגוש...


אלו תמונות הילדים:

https://youtu.be/QGLndTdgwc8


ילדי הקארו הצעירים אל מול המצלמה:

https://youtu.be/UCbmvmYXdfI


ובשבט הסורי זו כן מסורת?

https://youtu.be/l7NpM72-0u8
שיימינג
מה זה שיימינג?



שֵׁיְימִינְג (Shaming), בעברית "בִּיוּש", הוא השפלה ובושה שגורמים למישהו בפומפי, לעיני אנשים אחרים. כמובן שהשיימינג המודרני מתרחש לרוב באמצעות פרסום שלילי על מישהו, שנעשים באתרי אינטרנט, באפליקציות מסרים וברשתות חברתיות.

בדרך כלל מציג פרסום כזה את המבויש, קורבן השיימינג, במעשה שעשה, התעללות שעבר על ידי אחרים או השפלות קשות שנעשו לו ותועדו בצילום או בסרטון. כל אלה נעשים במטרה לבייש ולהשפיל ולהטיל אימה על המבויש, על מנת שיפחד להתלונן.

בשנים האחרונות חלה עליה חדה בהיקף ובשיעור תופעת השיימינג, שברובו מתרכז כיום ברשת האינטרנט, על הרשתות החברתיות שבה ואפליקציות המסרים הפופולריות כל כך.

שיימינג הוא עבירה על החוק אך גם מעשה לא מוסרי. אפילו להשתתף באופן צנוע, או לא לדווח, אלו מעשים שלא ייעשו כלפי אחרים. העמידו את עצמכם במצב שבו אתם המבויישים - האם הייתם נהנים? מי היה נהנה מביוש והשפלות לפני כולם?

תופעת השיימינג אמנם אינה תופעה חברתית חדשה. כבר בימי קדם ובימי הביניים, נהגו לקשור פושעים או אנשים שעברו על הכללים החברתיים לעמודי קלון או לכלוא אותם בכלוב, שהונח בכיכר העיר. הם הושפלו בפניהם של כל אנשי הקהילה ובוישו בפומבי, כעונש וכהרתעה לאחרים, שלא לעשות את מה שהם עשו.

אבל כשהשיימינג עובר לאינטרנט, ממדיו הרבה יותר גדולים. באינטרנט ובאמצעים הטכנולוגיים המודרניים, נעשית תופעת השיימינג חמורה פי כמה וההשלכות שלה הרסניות מאי-פעם ויכולות להביא אנשים, בכל הגילאים והסוגים, למצבים קשים ואף אובדניים. אל תשתפו פעולה עם שיימינג!


כך נראה שיימינג בדקה אחת (עברית):

https://youtu.be/XRY_SbgBiOg


סרטון שממחיש איך נראה שיימינג פוגעני (עברית):

https://youtu.be/U3n1oPRTbdQ


וכמו תמיד אנחנו מקפידים לצחוק כש"המשפיל חוטף", אבל האם זו הדרך? (עברית)

https://youtu.be/ilWuUQ7aFtY

בני נוער

טמגוצ'י
לאיפה נעלמה חיית המחמד הווירטואלית טמגוצ'י?



חיית מחמד וירטואלית? - גם אם אף פעם לא ראיתם דבר כזה, פעם הוא היה נפוץ מאד. תתפלאו -זה היה להיט!

אחד הלהיטים הגדולים שכבשו את בני הנוער והילדים בשנות ה-90 היה סוג של חיה וירטואלית שנקראה טמגוצ'י (Tamagotchi). זה היה צעצוע דיגיטלי שהכיל יצור מדומה ןעשוי פיקסלים שנזקק לטיפול, חינוך, אוכל, ניקיון, אהבה ובריאות.

חיית המחמד הוירטואלית הזו הייתה מתוצרת יפאן. היא שווקה על גבי מכשיר אלקטרוני נייד. הטיפול בה הכריח את הילד לחזור שוב ושוב כדי להאכיל ולהשקות ולתת אהבה וחום אנושי. אם היית שוכח, זה יכול היה להיגמר במוות וירטואלי ובהרבה דמעות, ממש לא וירטואליות, של ילד אמיתי וחדור רגשות אשם.

הטמגוצ'י יצא לשוק בשנת 1996 וחולל סערה. מגור כלבים, גור חתולים ועד גורי דינוזאורים - כל טמגוצ'י הציג חיית מחמד שונה. לחיצה על כפתור אפשרה לבעלים הדואג להאכיל את הטמגוצ'י שלו, לדאוג לצרכיו ולהעניק לו אהבה.

מיליונים רבים של צעצועי מחמד כאלו נמכרו בעולם, עד שהטרנד של הטמגוצ'י הסתיים.

בשנים האחרונות מבטיחים לנו אחת לזמן שהטמגוצי אוטוטו חוזר בגרסת האפליקציה. היה שלב שהוא חזר בדמות צעצועים שזכו לשם "החברים של טמגוצ'י" (Tamagotchi Friends). הוא לא כל כך הצליח, אבל סביר שהנסיונות יימשכו.

אם החיה הזו תצליח לחזור ולכבוש את הנוער של המאה ה-21, הפעם בגרסת הסמארטפון, זה לא ממש יפתיע. הטכנולוגיות שניתן היום להוסיף לה מעניינות ומבטיחה. מרשת חברתית מקוונת של טמגוצ'ים, דרך קירוב המכשירים זה לזה, כדי "להפגיש אותם" ועוד.


הנה הטמגוצ'י של הניינטיז כפי שהוצג אז (עברית):

https://youtu.be/7EJaw_auryo


באנגלית:

https://youtu.be/YueDmq-w9X8


ילדים של היום משחקים בו:

https://youtu.be/e_dNuxW3X0w


סיפורו של הטמגוצ'י:

https://youtu.be/81IQrYSvzqs


והלהיט של התקופה חוזר... אנבוקסינג ל"טמגוצ'י" (עברית):

https://youtu.be/nfPvnRh0yU0
עישון
מה הבעיה עם עישון?



כשמעשנים סיגריות מרגישים לעיתים שאנחנו כמו גדולים וחזקים ומגניבים. נדמה לנו שכולם מקנאים בנו ורוצים להיות כמונו..

אבל האמת שמי שמעשן פוגע ומזיק לגוף שלו מאד. אמנם לא מרגישים בזה מיד, אבל עם הזמן הנשימה קשה, הריח רע מהפה, השיניים נפגעות, נחירות בשינה גוברות, השיעולים הופכים בלתי נסבלים ואיכות החיים נפגעת קשות.

העובדות מראות שמעישון סיגריות צעירים רבים מגיעים גם לסמים, בהתחלה "סמים קלים" שנראים לא מזיקים ולא ממכרים אבל הם בהחלט ממכרים, מה גם שמהם המורד החלקלק לסמים קשים הוא די טבעי ורבים, כולל אנשים מעולים ואינטליגנטים, נופלים בו.

אבל בסופו של דבר גם הניקוטין שבסיגריות והעישון עצמו מביאים מחלות קשות. ביניהן יהיו סרטן הריאות, מחלה קטלנית, שמי שלא מת ממנה מתקשה לחיות איתה.

ואגב, אפשר לדבר גם סטטיסטיקה ולציין שבכל שנה מתים 4 מיליון איש בגלל העישון לבדו.

שווה לכם?


על נזקי העישון לבריאותנו (מתורגם):

https://youtu.be/Y18Vz51Nkos


העישון אצל בני נוער (עברית):

http://youtu.be/kNpTFU6sHL0


יש גם עישון פסיבי, כזה שפוגע באחרים (עברית):

https://youtu.be/By99YhwUVHY


וחייו של בריאן קרטיס שהתחיל בגיל 13 ותמיד רצה להפסיק לעשן, עד מותו בגיל 33 מסרטן הריאות:

http://youtu.be/dVLtNgAhPRg
הארי פוטר
איך נולד "הארי פוטר"?



מי לא מכיר את הארי פוטר? - הספר "הארי פוטר ואבן החכמים" היה הראשון בסדרת הספרים שחוללה היסטריה והיסטוריה. איש לא הצליח להבין כיצד החזיר העולם של הארי פוטר את ילדי דור ה-Y לקרוא ספרים עבי-כרס ולהתמכר, פשוטו כמשמעו, לעולם היצירתי והדימיוני שבמרכזו הקוסם הצעיר וחבריו, הרמיוני ורון.

הספר הראשון בסדרת הספרים הנמכרת ביותר בהיסטוריה נכתב בבתי קפה באדינבורו. כתבה אותו ג'. ק. רולינג (את ה-K היא הוסיפה רק אחר-כך) - אישה בריטית גרושה ומובטלת, שחייתה מקצבת רווחה. האגדה מספרת שאת הספר היא כתבה בבתי קפה מפני שלא היה בביתה חימום. היא עצמה, אגב, טוענת שזו הגזמה של עיתונאים ושהיא העדיפה לכתוב שם בזכות האווירה הטובה במקומות הללו.

סדרת הארי פוטר הפנטסטית התבססה על עולם של קוסמים ובמרכזה, כמו כל הצלחה כזו, מאבק בין טוב לרע. היא זכתה להצלחה חסרת תקדים ונמכרה במאות מיליוני עותקים ברחבי העולם. סדרת. הארי פוטר היא ככל הנראה רב-המכר השני בעולם, אחרי התנ"ך. הקוסם הצעיר הארי פוטר היה לגיבור הספרותי המוכר ביותר לילדים על פני כדור הארץ.

סוד ההצלחה של ג'יי. קיי רולינג הוא העולם הספרותי העשיר ומלא הדמיון שיצרה ויישום מופלא של השיווק המודרני. אלה הפכו את המותג העצום של הארי פוטר למכונת הכנסות אדירה. סרטים, חפצים ממותגים וכמובן הספרים המצליחים - כל אלו גרפו עשרות מיליארדים שממשיכים לגדול כל הזמן.

בכל מקרה, כיום יכולה הסופרת פשוט לקנות את בית הקפה, או אולי רשת בתי קפה שלמה... רולינג יצרה מותג תרבותי ומסחרי שעומד במרכזה של הצלחה כלכלית פנומנלית. היא עצמה שברה שיא אחר שיא והפכה לסופרת העשירה ביותר בעולם, המצליחה ביותר בעת המודרנית ולאחת הנשים העשירות באנגליה כולה.


הנה השיגעון הנהדר של ספרי הארי פוטר (עברית):

https://youtu.be/Q2S5-m-fIsE?t=13s


סצנה מהסרט (מתורגם):

https://youtu.be/L-j1CHVXOgA


כך הכירו ההורים את הארי פוטר לילדיהם (עברית):

https://youtu.be/rK7wBWYngz0


קדימון הסרט "הארי פוטר ואוצרות המוות - חלק 2" (מתורגם):

http://youtu.be/Mnc6_jeLp44?t=7s


וקדימונים של כל סרטי הסדרה:

http://youtu.be/6dU-3DeIYgQ?t=8s
נרגילה
מה הסיפור של הנרגילה?



שיטה להרגעה, צורת בילוי חברתי ואמצעי להידוק קשרים בין אנשים - הנרגילה, או ההוקא (Hookah), היא מקטרת מים שהערבים אוהבים לעשן בזמנם הפנוי. המעשן יונק את עשן הטבק מהנרגילה, באמצעות צינור שהוא מביא אל פיו, לאחר שהעשן הסתנן והתקרר במיכל המים שבה.

אמנם עישון הנרגילה מקובל במזרח התיכון ורבים בעולם מזהים אותו עם חלק זה של כדור הארץ, אולם נראה שהנרגילה נולדה באזור שבין בהודו לאיראן. קיים ויכוח באיזה חלק מהם הומצאה הנרגילה, אם כי השם "נרגילה" מקורו במלה ההינדואית "נריאל נכילה", שמשמעותה היא "אגוז קוקוס". לפי הסברה הפופולרית הנרגילה, או ההוקא (Hookah), נולדה בהודו של המאה ה-16 והפכה במהירות לסמל סטטוס ולצורת בילוי חברתית של העשירים שם.

מהודו של המאה ה-17, בה היא הפכה לפופולרית גם בקרב בני המעמדות הנמוכים יותר, התפשטה ההוקא, כלומר הנרגילה, לאיראן ובהמשך לטורקיה ואל אצולת האימפריה העות'מנית. שם עישנו אותה אחרי ארוחת הערב ואפילו בפגישות דיפלומטיות. רק במאה ה-19 מגיעה הנרגילה אל המזרח התיכון. במצרים מוסיפים לטבק דבש ותערובות פרי ונולדים הניחוחות שהיום כל כך מזוהים איתה.

יש סברה פחות ידועה שמקור הנרגילה בבני השבט המזרח אפריקאי, שבט הקלאהרי. חוקרים מצאו שהם השתמשו במכלי מים לעישון של צמחי קנביס כבר לפני זמן רב.

לנרגילה נוהגים המעשנים לקנות טבק מיוחד. ישנן תערובות טבק עם ניחוחות וטעמים שונים ומגוונים, כמו תות שדה, דובדבן, תפוח, ורדים, מנטה ואפילו בננה. כיום רבים מעשנים בנרגילה לעישון חומרים שעשויים מתמציות פירות בלבד וכלל אינם מכילים טבק.

כיום מעשנים רבים בעולם וגם אצלנו נרגילות, ביניהם לא מעט בני נוער. לא רבים יודעים שעישון נרגילה אינו בריא והוא פוגע בבריאות המעשנים, לא פחות מהעישון של סיגריות רגילות ובדברים ורעלנים מסוימים אף יותר והרבה יותר מסיגריות. רבים אף מעשנים בנרגילה סמים כמו מריחואנה, אופיאטים כמו האופיום וכדומה.


הנה תולדות הנרגילה:

https://youtu.be/9qlUH3hmvUc


גלריה שבה מוכרים את הנרגילה הערבית:

https://youtu.be/SuGu9dUvqC4


מומחה מסביר בטלוויזיה על סכנות ונזקי הנרגילה לבריאות:

https://youtu.be/sZy8cUX4YtE


פרסומת לנושא:

https://youtu.be/NYWahP4Watk


וכך יוצרים ראש נרגילה לבד:

https://youtu.be/nVxRwyOd-U0


סקייטבורד
מהו הסקייטבורד?



סקייטבורד (Skateboard) הוא מתקן גלישה שמורכב מלוח עץ צר עם שני זוגות גלגלים המחוברים אליו. הסקייטבורד הוא המצאה של גולשי גלים מקליפורניה. לא יודע מי המציא אותו ואיש לא הרוויח מאחד המתקנים או הצעצועים המצליחים בהיסטוריה. כללית, ידוע שהסקייטבורד הראשון נבנה בתחילת שנות ה-50 כשלכמה מאותם גולשים נמאס לסחוב את הגלשן שלהם אל החוף. הם הלבישו גלגלים שפירקו מגלגיליות ישנות על הגלשן שלהם ונסעו עליהם אל החוף. היו מי שראו והתקנאו בהם ודי מהר הם הבינו שזו דרך לגלוש אפילו ללא גלים וללא ים. הם הקטינו את הלוח שהותקן על הגלגלים והסקייטבורד נולד.

די מהר הפך הסקייטבורד לסגנון חיים, המכירות עלו במהירות והוא הפך לתעשיית ענק משגשגת. הגלגלים הלכו ושופרו והמכשיר החל להיות מהיר ומרגש. די מהר החלו לקיים גם תחרויות של גולשים ואליפויות, שהתנהלו כמו תחרויות ספורט לכל דבר. אחר כך חלה ירידה בפופולאריות שלו, אבל בשנות ה-70 חזר הסקייטבורד בגדול, כשהוא משוכלל יותר ומצויד בגלגלים משופרים, שאפשרו גלישה מהירה, קופצנית ונועזת במיוחד. סגנון הרכיבה המטורף שאימצו להם הגולשים החדשים חיבר אותם לתרבות הפאנק והם הפכו למגניבים של שנות ה-80 ואילך.

הסקייטבורד, אגב האקדמיה ללשון עברית עברתה אותו לגַּלְגֶּשֶׁת, הפך מאז להיט גדול אצל בני נוער. ברחובות הערים הגדולות מככבים סקייטרים נועזים, בני הנוער שגולשים על הסקייטבורד, אם בגלישה במשטחי הגלישה שבפארקים ואם ברחובות הערים, בקפיצות על המדרגות בירידה, או על מעקות ומדרכות משופעות.

הגלישה בסקייטבורד נפוצה כיום בקרב צעירים העוסקים בו כספורט אתגרי לכל דבר. רבים מהסקייטרים הצעירים הללו חולמים על רכיבה מקצועית שתפרנס אותם, בתחרויות, פרסומות וסרטים.


הנה סקייטר מכור (עברית):

https://youtu.be/bmAhn2ljJ70


חבורות מיומנות בטירוף:

https://youtu.be/S-AzdRko09s


גם בנות הן מעולות בסקייטבורד:



מעולות? - הנה סקיי בראון - הילדה שלא תאומן (עברית):

https://youtu.be/a10VA2eSp6Q


כבר בגיל 8 היא הדגימה מה אפשר לעשות כשמוכשרים ומתאמנים:

https://youtu.be/oYZuJ1cMUNM


וכשכוח הכבידה לא עובד רגיל אז הסקייטבורד עושה בעיות...

https://youtu.be/Z0nHSMM_69w


הסקייטבורד החשמלי:

https://youtu.be/Gka-FXoU5-g


גלישה שלא תאומן על לולאת ספירלה:

https://youtu.be/gaf8zHp-iaY


וסרט תיעודי קצר על האלופים של הסקייטבורד ומאיפה הם באים:

https://youtu.be/nPuEU16P3zg?long=yes
מה עושים פעלולני אופניים?



אל תנסו את זה בבית, אבל פעלולי האופניים של המקצוענים הם כה מדהימים שקשה לתפוס.


להטוטני אופניים בתרגילים מסוכנים מדי:

https://youtu.be/fL19G-HfFJg?t=6s


הנה פעלולן אופניים בסרטון ערוך היטב (הפספוסים בסוף מראים עד כמה):

https://youtu.be/HhabgvIIXik


ובני נוער עם פעלולי אופניים:

https://youtu.be/Ek4Qf9E74gg?t=37s
מהם הסקייטים או הגלגיליות?



הגלגיליות המודרניות, שבאנגלית נקראים רולר סקייטס (Roller Skates), הם מעין נעליים שבתחתיתן מותקנים גלגלים.

באמצעות הגלגיליות ניתן להחליק על משטחים חלקים, כמו מדרכה או רצפה של אולם החלקה.

הגלגיליות הן אבולוציה של ה"סקטים" (Skates), נעלי גלגלים שגלגליהם היו מסודרים בשני טורים, בתחתית הסקייטים ואפשרו החלקה נוחה ויציבה מאוד.

בעבר הגלגיליות, או ה"סקטים", הולבשו ונשרכו על הנעליים הרגילות של המחליק.

אותם "סקטים", שנקראים אצלנו גם סקייטים או רולר סקייטים, הם פחות פופולריים היום, בעיקר בשל הפופולריות של הסקייטבורד והרולר בליידס, המהירים וגמישים מהם.

ה"סקטים" נולדו איפה שהוא במאה ה-18. רק ב-1819 רשם אותם ממציא צרפתי כפטנט. בדומה לגלגיליות המודרניות, הסקטים או הגלגיליות הללו הכילו 4 גלגלים שסודרו בשתי שורות.

אותן גלגיליות ראשונות היו קשות לתמרון ולקח זמן עד שהן התפתחו והמחליקים יכולים היו לעשות בהן פעולות מתבקשות ועדיין בטיחותיות, כמו סיבוב ופנייה. תרם לכך ממציא מניו יורק, שפיתח ב-1863, גלגיליות שארבעת הגלגלים בהן יכולים היו להסתובב בחופשיות ולהגיב לתנועות ולפניות שעשה המחליק.

בזכות מערכת הגלגלים החדשה הפכה ההחלקה על סקטים בטוחה יותר וילדים יכולים היו להחליק בקלות רבה מבעבר.

כך הפכה ההחלקה על סקטים לפעילות פנאי נפוצה ופופולרית. ההחלקה על הגלגיליות הפכה גם פשוטה ובטוחה מאי-פעם, תודות לשלל פיתוחים נוספים. במיוחד תרם לכך הפיתוח של מעצור פשוט בקצה הגלגילית, שסיפק בלימה חלקה ופשוטה ושיפר את הבטיחות באופן משמעותי.

כיום נפוץ במיוחד ה"רולר סקייט" (Roller Skate). השוני הבולט בו הוא סידור הגלגלים, אבל אם פעם הסקייטים היו מתקני החלקה שהולבשו על הנעל, ה"רולר סקייט" של היום הוא בעצם נעל שבתחתיתה שלה מותקנים הגלגלים.


הנה קבוצת בנות שמתמחות בגלישה על סקייטים:

https://youtu.be/EERdJdlUP0M


בחוף וניס אפשר לעשות דברים נהדרים גם עם סקטים:

https://youtu.be/AyEvBqxhiWw?t=23s


וירטואוז רולר סקטים בהופעה:

https://youtu.be/g2JS0MnY-nI


תנועה על סקטים בלוס אלמוס:

https://youtu.be/MFkqGTkLv94


ובלוגרית שמחליטה לחקור מהם הסקייטים:

https://youtu.be/ajf-sK-uOGU?long=yes
איך נולדה ברבי?



את ברבי המציאה רות הנדלר, אימא אמריקאית, שראתה את בתה ברברה משחקת עם חברותיה בבובות נייר ושמה לב שהן מדמיינות את העתיד ואת החלומות שלהן כנשים קטנות.

בשנת 1959 נולדה בובת הברבי, כדי לאפשר לילדות לדמיין באמצעותה, לחלום, לטפל ולטפח דרכה את עצמן. הבובה אגב, נקראה על שם הבת ברברה.

במהירות רבה הפכה הבובה הדקיקה והמצודדת לאחד הצעצועים האהובים בעולם. היא עתידה עם השנים להפוך כל כך משפיעה עד שבשלב מסוים היא אפילו תיצור מודל יופי קשה להשגה. בנות ונשים ניסו להיראות כמו בובת הברבי שלהן.


#מטלה יזמית
נסו להביט באנשים שמסביבכם ולקלוט דברים מעניינים שהייתם יכולים להפוך למוצר. האם יש שם דברים שנותנים לכם רעיונות?


הנה סרטון על תולדות הבובה המפורסמת בעולם:

http://youtu.be/VIfJiqbgHDY


כך נולדה ברבי:

http://youtu.be/dj0hpSP-TEw


עיצוב הבגדים ואופנת ברבי - שוק ענקי של מרצ'נדייז (עברית):

https://youtu.be/pQbYyo7TUZo


ברבי גירל - בשיר שהפך את ברבי לתופעה מוזיקלית:

https://youtu.be/ZyhrYis509A


פרסומות ברבי לאורך השנים:

http://youtu.be/Ebr_n60umOI


ופרק מסדרת טלוויזיה שמוקדשות לה (עברית):

http://youtu.be/oLl-UngTiXA
מי הילדה שסיפרה את סיפור הגטו?



היא הייתה ילדה יהודיה בת 14, שחיה את הימים הקשים של גטו לודג' בשנת 1944. קראו לה רבקה ליפשיץ וכמו שאנה פרנק סיפרה ביומנה המפורסם על המסתור המשפחתי שבו שהתה, רבקה תיעדה בצורה גלויה וכואבת את חיי הגטו של העיר לודג'.

בגטו לודג' היא תיארה את סבלה עם משפחתה, את הסבל והרעב והמשלוחים שלקחו בכל יום עוד אנשים שהכירה ואהבה, את אובדן משפחתה הקרובה ומצד שני את גאוותה היהודית.

רבקה נלקחה ביחד עם בנות דודה למחנה הריכוז והצליחה לשרוד את השואה. היומן האבוד נמצא ליד המשרפות על ידי רופאה רוסית מהכוח המשחרר של אושוויץ. וכך, בתום המלחמה איבדו בנות הדוד, ששרדו גם הן, את הקשר איתה.

אחת מבנות הדוד שלה ביקרה אותה בבית החולים של מחנה הריכוז, ממש עם השחרור והסבירו לה שהיא גוססת. אלא שהיומן שלה ועדויות רוסיות העידו 60 שנה לאחר מכן, שאולי היא שרדה.

מכל מקום, כך הפך היומן של רבקה ליפשיץ למזכרת מהגטו והחיים הקשים בו ולעדות על נערה חכמה וחרוצה שתיעדה את חיי הגטו ושגורלה לא נודע מעולם - האם חיה או מתה?


הנה כתבה שנעשתה על החזרת היומן לקרובות משפחתה של רבקה (עברית):

https://youtu.be/AXloJFMRFTI


וסיפור היומן המופלא של רבקה ליפשיץ (מתורגם):

https://youtu.be/jmY6vA9hEh0?long=yes
מי לא אהבה את ימי שני?



מכירים את ה-Monday Blues? - קצת כמו ה"דיכאון של יום ראשון" אצלנו, אנשים מבואסים להתחיל את שבוע העבודה שוב. יש כאלו שנכנסים ממש לדיכאון.

אחד מהלהיטים הגדולים בכל הזמנים הוא "אני לא אוהבת ימי שני", של להקה בריטית בשם המסעיר "עכברושי בומטאון". בומטאון רטס.

כשיצא, השיר הזה הפך להיט מיידי בעולם כולו. הוא הגיע למקום הראשון ב-30 מדינות בו-זמנית והפך לאחד השירים החשובים בכל הזמנים. גם ואולי במיוחד, כי הוא גילה לעולם את בוב גלדוף החברתי, סולן הלהקה ומי שיתפרסם אף יותר מהמוסיקאי שהוא, בתור הכוח המניע להרבה מפעלי צדקה מוסיקליים ברמה העולמית. לא מעט אנשים על כדור הארץ חבים לו את חייהם.

אבל לא כולם יודעים שהשיר מספר על מקרה אמיתי של פשע נורא ומשונה כאחד. הוא מתחיל בילדה אמריקאית בת 16 בשם ברנדה ספנסר, שהייתה בעלת עבר של התעללות בבעלי חיים ואלימות כלפי ילדים.

ביום שני אחד ברנדה ספנסר פתחה את חלון ביתה וממש מהחלון הוא ירתה למוות ופצעה תלמידים, מורים ושוטרים, בבית הספר היסודי שמול ביתה.

כשתפסו אותה ושאלו "מדוע עשית זאת?" היא ענתה ביובש "אינני אוהבת את ימי שני".

לאחר משפט קצר ומהיר הנערה הוכנסה למאסר עולם בכלא. אבל עם הזמן הסתברה האמת האיומה. זה קרה כששברה אימה את שתיקתה והאשימה את אביה של ברנדה, על שקנה לה את רובה הציד שבו רצחה. היא גם הסגירה התעללות איומה שהתעלל בילדה במשך שנים והביאה אותה להתנהגות האכזריות והאלימה שלה, עד לשיא שברצח הסתמי לכאורה.

מעבר לסיפור העצוב של ברנדה ספנסר ולשיר הקשה שנולד ממנו, אפשר גם ללמוד מהמקרה הזה, שאם אתם נחשפים לילדים אלימים ואכזריים שכאלה, כדאי לספר על כך למישהו בוגר. הסיפור של ברנדה אינו היחיד שמראה שילד אלים ואכזרי הוא לרוב קורבן לאלימות קשה בעצמו. אפשר למנוע את הבריונות, האלימות והרצח הבאים.


הנה סיפור המעשה:

https://youtu.be/zWj0SmzIHO8


דיווח בזמן אמת:

https://youtu.be/wuPOeQRKyMo


הלהיט הענקי "אני לא אוהבת ימי שני" של להקת "בומטאון ראטס":

https://youtu.be/-Kobdb37Cwc


המחשה של הסיפור בציורים:

https://youtu.be/JTW4SeC9UPY


השיר ב"לייב אייד" - אחד ממופעי התרומה שהפיק בוב גלדוף למאבק במחלת האיידס:

https://youtu.be/FcZW0GFLSdw


ראיון עם הנערה שהפכה לאסירה, שנים רבות אחרי:

https://youtu.be/Qsj0zRj9Jp4


וביצוע של השיר בליווי פסנתר בלבד:

https://youtu.be/z2g93zwp9cc
מהי העלייה לתורה בבר המצווה ובכלל?



עליה לתורה (Aliyah laTorah) היא מנהג יהודי, המתקיים במהלך טקס בר-המצווה. במנהג דתי זה מצטרף הנער אל קהילת הבוגרים ממאמיני הדת היהודית.

עלייה לתורה היא מנהג שמתקיים בדרך כלל בתפילות שבהן קוראים בתורה. זוהי הזמנה למתפלל, העולה לקרוא בתורה בזמן התפילה במניין. כל מתפלל שעולה לתורה קורא בתורו חלק מהפרשה שקוראים באותו יום. בימים רגילים זוהי פרשת השבוע ובימי מועד זו הפרשה העוסקת בעניינים הקשורים ליום המסוים.

העלייה הראשונה לתורה בחייו של היהודי מתקיימת בבר מצווה שלו. אז עולה הנער, בפעם הראשונה בחייו, להתפלל מהדוכן. זו "העלייה לתורה" שבה הוא מקיים את הקריאה בתורה לפני קהל המתפללים. הוא קורא אז את ה"מפטיר" - הקטע האחרון של פרשת השבוע. הוא קורא אותו מתוך ספר התורה שמוציאים מארון הקודש שבבית הכנסת. אחריו הוא קורא את ה"הפטרה" - קטע מספרי הנביאים שקשור לפרשה.

בסוף העלייה לתורה מברך אביו של הנער ואומר על בנו "ברוך שפטרני מעונשו של זה". בכך הוא מצהיר למעשה שעד עתה הוא שהיה האחראי למעשי בנו, ואילו מעתה הנער עצמו, בהיותו בוגר, הוא האחראי למעשיו ולמילוי המצוות על ידו.


הנה הסבר על העלייה לתורה (עברית):

https://youtu.be/lJATDNwEBvk


טקס עלייה לתורה של נער צעיר:

https://youtu.be/Qn1BEijw_Fc


עוד נער עולה לתורה:

https://youtu.be/bFwF1trqnQQ


והעלייה לתורה שיכולה להסתבך אם מגיעים אליה אנשים פחות נלהבים:

https://youtu.be/AmRXZIxCYN8
מהי המחלה הנפשית אנורקסיה?



אם אתן סופרות קלוריות בצורה כפייתית, מרבות עד הגזמה בפעילות גופנית, נשקלות שוב ושוב והסובבים אתכן אומרים שאתן לא תופסות נכון את המציאות - יתכן בהחלט שמה שהתחיל אצלכן כדיאטה וככוונה תמימה לרדת במשקל, הפך למחלה שמסכנת את חייכן.

אנורקסיה, או במונח הרפואי אנורקסיה נרבוזה (Anorexia nervosa) הוא שמה של הפרעת אכילה שהלוקים בה חוששים מהשמנה והופכים משום כך לרזים באופן קיצוני, עד כדי סכנת מוות.

הירידה הדרסטית במשקל והעיסוק הכפייתי במשקל יכולים להוביל להרעבה עצמית, ללקיחת חומרים משלשלים, לפעילות גופנית מוגזמת ולעיתים גם להקאות מרובות.

החולים באנורקסיה חווים את עצמם כשמנים על אף המשקל הנורמלי שלהם או הרזון הקיצוני שאליו הביאו את עצמם.

אם בעבר נחשבה האנורקסיה כמחלה של צעירים, במיוחד בגיל ההתבגרות כיום הוכח שהיא יכולה להופיע אצל בני כל הגילאים ושני המינים, אם כי רוב הלוקים בה הם נשים (רק 10%-5% מהחולים הם גברים).

לא פעם נולדה המחלה בעקבות אירוע שפגע בתדמיתם ובדימוי העצמי של החולים וגרם להם להתחיל בדיאטת הרזיה. כמו בכל הפרעת אכילה, רוב המומחים סבורים ששורש האנורקסיה הוא ביחסים בינאישיים וחרדות הנובעות מהם.

אם בתחילה השקיעו החולים מאמצים בדיאטה ובהורדת המשקל וניהלו מאבק בתיאבון הטבעי, בהמשך מדוכא התיאבון והמחלה הנפשית משתלטת. התחושה של החולים היא שאין להם רצון או צורך לצרוך מזון.

האנורקסיה אמנם נחשבת לאחת התופעות המודרניות ביותר, אבל מחקרים גילו שהיא הייתה קיימת כבר בימי הביניים. אלא שאז מה שהוביל אליה הוא לא המראה החיצוני, אלא ההתנזרות הדתית.

נמצא שכבר במאות ה13 וה-14. היו אנורקסיות רבות מבין הנזירות שחיו חיי סגפנות, כולל צום והתנזרות ממזון. הפרעות האכילה של אותן מאמינות באו לא מרצון להיות רזות ויפות יותר אלא משום אמונתן הדתית ודבקותן באל. רבות מהם מתו מרעב, מאחר שגופן פלט את המזון שכבר אכלו והן האמינו שזהו רצונו של האל.

מקור המילה "אנורקסיה" הוא ביוונית שבה פירוש המילה הוא היעדר או אובדן של התיאבון.


הנה נערה שניצחה את האנורקסיה:

http://youtu.be/J9ukNldqfjw


יש גם בנים אנורקטיים (עברית):

https://youtu.be/gxDM-K023jg


המחשת ההבדל שבין המציאות לבין התפיסה של החולים את עצמם:

http://youtu.be/BuUTBvrn-do


סוכן הדוגמנים עדי ברקן עושה עבודה חשובה בעזרה לבנות שלקו במחלה ובהגברת המודעות לבעיה (עברית):

http://youtu.be/4y8lZl7z7fE


נערה שרצתה להיות דוגמנית והפכה לאנורקטית בסכנת חיים (עברית):

http://youtu.be/FvxUw7cO5JQ


כתבת טלוויזיה על הפעילות החשובה בנושא (עברית):

http://youtu.be/M7ohL9F3xjM?t=7s


וסרט תיכון קצר ומטלטל (עברית):

http://youtu.be/dHVLD1J0b9A
מהו הסטריט דאנס?



סטריט דאנס (Street dance), בעברית "ריקוד רחוב", הוא כינוי לאותם ריקודים וסגנונות ריקוד שנולדו ברחוב, לצלילי הבום בוקס או הטלפון שמחובר למגבר על סוללות. ביניהם בולטים היום הברייקדנס והפופינג.

אלה ריקודים מכל הסוגים והסגנונות, שבמקום ליצור אותם בסטודיו למחול או על ידי כוראוגרפים, יצרו אותם חבר'ה, באופן עצמאי ולא פעם גם מתוך חוסר ידע שמביא לתנועות מדויקות להפליא, יצירתיות רבה, שליטה גופנית מדהימה, וירטואוזיות מרהיבה, תיאום מופלא ופתרונות המצאתיים מרתקים לבעיות כוראוגרפיה שונות.

וצריך להבהיר שמרבית רקדני הסטריטדאנס האמיתיים לא למדו ריקוד. אלה רקדני רחוב, לא פעם בני נוער, המתגבשים ללהקות עצמאיות וחבורות הרוקדות בכיכרות הומי-אדם, כשכובע מונח למולם, כך שהעוברים והשבים יוכלו לשים מטבע ולהעריך את יצירתם וכישרונם.

הרחק מהסטודיו למחול, הסטריט דאנס נוצר בתרגולים אינסופיים בחצרות הבתים, בפארקים, במועדוני נוער ובמגרשי ספורט. לא פעם מתאמנים עליו גם במועדוני לילה או אחרי חזרות של מחול ממוסד, רקדנים שרוצים ליצור גם אמנות ריקוד אלטרנטיבית, אורבנית, חברתית, חצופה ושובבה. לא פעם אף כזו שמאתגרת את המחול האמנותי ואומרת לו "זוז!"

מרבית ריקודי הסטריטדאנס כוללים אילתור ותנועות גוף חדשות. לרוב הם מחייבים גם יכולת אקרובטית ומכילים תמיד, לצד המאפיינים החברתיים, גם נתונים פיזיים מרשימים.


הנה מקבץ של ריקודי סטריטדאנס במיקס מרהיב מהסרטים:

https://youtu.be/es6xywE9NP0


סטריטדאנס באטל - קרב רקדנים בפריז:

https://youtu.be/VLcKX1f9tnM


לא פעם הוא גם מתבטא בפלאש מוב:

https://youtu.be/4Ch3MWQG3CE


סרט מרהיב על ריקודי רחוב הוא "סטריטדאנס 2":

https://youtu.be/XxGDw5blQSY


גם בריאליטי הם יודעים להפציץ:

https://youtu.be/sQ48Llzyy5s


וסטריטדאנס אמיתי ברחוב בווינה:

https://youtu.be/4JeiUDkpwSc?t=2m38s?long=yes


מה המהפכה שעשתה הדוגמנית טוויגי?
מיהי טוויגי הדוגמנית השדופה?


בשנות ה-60 עשתה דוגמנית רזה ששמה טוויגי (Twiggy) מהפכה של ממש במראה הנשי המועדף. רק בת 17 ובעלת מראה אנדרוגיני, משהו בין נערה לנער, היא הייתה מתבגרת בריטית בעלת גוף המושלם לקידום של אופנת שמלות המיני שפרצו אז לאופנה, בעזרת מעצבים כמו מארי קוואנט הבריטית והצרפתי אנדרה קוראז'.

טוויגי, או בשמה האמיתי לסלי הורנבי, הייתה נערה עם מראה של ילדה, עיניים גדולות ותספורת נערית, שהיממה את כולם. לבושה במיני וחמושה במגפיים, היא פרצה לתודעה והפכה בתוך ימים לאייקון אופנה שלא היה כמותו. למעשה, ניתן לומר עליה שהיא הייתה הסופר מודל הראשונה.

אבל טוויגי הייתה גם מי שבישרה על עידן הרזון, זמן שבו בנות ונשים החלו לרזות כדי להיראות כמותה. היא גילמה את רוח התקופה באופן המדויק ביותר, משהו כמו ה"איט גירל" של הסיקסטיז.

הכל התחיל כשאמרגן בריטי בשם נייג'ל דיוויס נכנס ביחד עם תלמידת תיכון צעירה בעלת מראה גרום למספרה בלונדון. אחרי 7 שעות של ניסויים ושינויים, היא יצאה משם עם לוק חדש, שעתיד לשנות את פניה של האישה המודרנית. כי מה שבאמת קרה שם היה שהספר שסיפר אותה התקשר לצלם וביקש שיגיע מהר לצלם מישהי...

המישהי הזו הייתה טוויגי והתמונה הזו עשתה היסטוריה, שלא לומר היסטריה. אחת התמונות של הנערה שצולמה במספרה הלונדונית התפרסמה באותה שנה ב"דיילי אקספרס" הלונדוני. הכותרת הייתה "הפנים של 66'".

המראה שלה היה רענן וחדש לחלוטין. גם העובדה שצבעה את ריסיה בשחור-דבר הייתה חדשנית וחסרת תקדים. היא הייתה עוף מוזר וקסום. הפרופורציות הבלתי רגילות שלה, שכללו מראה דקיק וגרום, עיניים ענקיות, תספורת של בנים ויופי נערי ורך - כל אלה קראו תיגר על המראה הנשי של אותם ימים. כמעט ולא היה לה חזה וקימורי גופה היו חסרים, היא הייתה כמו שלד, עם עצמות בולטות ולחיים רזות.

בשנים הבאות לא היה מגזין אופנה אחד שפספס אותה. כל צלמי האופנה הגדולים של התקופה עמדו בתור לצלם את טוויגי. ההתפעלות הפכה לשינוי של ממש באופנה. טוויגי הייתה אייקון של דור שחווה את ה"מוד" (Mod), המעבר משנות ה-50 השמרניות לשנות ה-60. אלה הפכו לשנות החופש והמתירנות, שנים שבהן הצעירים הם שנותנים את הטון וקובעים את הלך הרוח החברתי במדינות המערב. אלה היו שנים שבהן החברה הגבוהה של הדוכסים והדוכסיות באנגליה החלה מפנה את מקומה לחברה עילית חדשה, של מוסיקאים, דוגמניות, מעצבים וצלמי אופנה מצליחים.

וטוויגי עצמה לא נשארה בבריטניה. הופעתה על שער המגזין "ניוזוויק" הייתה האות להגעת הבשורה האופנתית של ה"מוד" לארצות הברית. טוויגי הגיעה לשם וזכתה להיסטריה דומה לזו שחוו הביטלס כמה שנים לפניה. ממש בהמשך לפלישה הבריטית לארצות הברית הגיעה הפלישה האופנתית של הבריטים והאמריקאים חוו היסטריה נוספת...


הנה סיפורה של טוויגי הדוגמנית הרזה:

https://youtu.be/Lk0fv4xZmlM


הדוגמנית טוויגי בשיאה:

https://youtu.be/0SbQrNtMFeI


טוויגי הזמרת:

https://youtu.be/u8FPSIXSuB8


וסרט תיעודי על טוויגי - הביטלס של הדוגמנות:

https://youtu.be/R8O7Li1rah4?long=yes
מהו הסיפור של חולצת הטי ואיך הוא הומצאה?



בימינו הפכה חולצת טי (T-shirt), או טי שרט, לסוג של לוח מודעות אישי, מעין בד ציור פתוח להעברת רעיונות חברתיים ומסרים פרסומיים. עד כדי כך הפופולריות של חולצת הטי גדולה, עד שגם מעצבי אופנה עכשוויים לא רואים פחיתות כבוד בעיצוב של חולצות טי ובשילובן במראה האופנתי המעודכן.

תולדות ה-T shirt מתחילים כשחולצת הטי מופצת על ידי הצי האמריקאי בתקופת המלחמה הספרדית, בשנת 1898. זו הפעם הראשונה שפוגשים בה בארצות הברית. עד המאה ה-20 נהגו גברים ללבוש רק חולצות מכופתרות. כמובן שהבעיות החלו כשאבדו להם הכפתורים.

בצבא היה השימוש העיקרי בחולצות הטי, בעלות הצווארון העגול והשוורולים הקצרים, כחולצות שנלבשו מתחת למדים, סוג של לבנים. הן התגלו ככל כך שימושיות עד שבתוך זמן קצר הפכו חולצות ה-T לציוד הכרחי לטירונים המתגייסים לצבא.

ב-1904 כבר פרסמה חברת בגדים תחתונים בשם "The Copper" את החולצה עם הבד הנמתח שאפשר מעתה ללבוש אותה בלי צורך בכפתורים, תוך העברת הראש דרך הצווארון שלה. מודעת המפרסומת שלה התפארה אז, בפני הגברים הרווקים שכל כפתור נופל סיבך אותם בחיפוש אחרי תופרת: "ללא סיכות ביטחון או כפתורים, בלי מחט ובלי חוט!"

זה גם השלב שצורת האות T שלהן מקנה לחולצות החדשות הללו את השם האייקוני חולצות T. על כל פנים, שמען של החולצות הקלילות והלא מחייבות יוצא מגבולות הצבא ובעלי מקצועות כחולי-צווארון מתחילים ללבוש אותן לעבודות. הבד הקליל והשימושי, במיוחד בימים חמים, כובש את החקלאים, הבנאים, עובדי הכבישים ושאר העובדים בשמש הקופחת ובחללים חמים מאד, כמו כורים, מסיקי אש וכדומה.

משם המשיכה חולצת הטי את מסע הניצחון שלה אל עולם הילדים. החולצה הזולה והקלה לניקוי התאימה מאד לאימהות שלהן ובאופן כללי גם לתקציב המשפחתי.

בשנות ה-20 הפכה המילה T-shirt למילה במילון האמריקאי, אבל החולצה הזו נותרה פשוטה למדי ובצבע אחד. את זה שינתה ב-1938 הפקת הסרט "הקוסם מארץ עוץ" שקידמה את הסרט באמצעות ההדפס הראשון על חולצות טי. חלוקת החולצות המודפסות כל כך הצליחה שהן הפכו לערוץ פרסומי חדש ולאמצעי מיתוג מצוין לחברות מסחריות.

בשנת 1942 הופיעה חולצת הטי המודפסת הראשונה על שער של מגזין ה-Life היוקרתי והפופולריות של החולצות הללו הרקיעה שחקים. גם הופעתו של השחקן האגדי מרלון ברנדו בסרט "חשמלית ושמה תשוקה, מ-1951, כשהוא לבוש בחולצת טריקו, תרמה לחלחול שלה לכל שכבות האוכלוסייה והגילאים. לראשונה הייתה חולצה ה"טי", לא להאמין, הבגד הלוהט בחנויות הבגדים.

בסוף העשור של האהבה והמחאה, לקראת סוף שנות ה-60, הטישרט הפכה לאמצעי ביטוי לצעירים ולצעירים ברוחם. רעיונות החופש והביטוי העצמי התמזגו זה בזה והפכו את החולצות הללו לשלטים מהלכים של בעליהן. יצרנים המשיכו לפרסם באמצעותן את הלוגו שלהם ופורטרטים של מהפכנים נאים, דוגמת צ'ה גווארה ופידל קסטרו, הופיעו על החולצות הצבועות בצבע האידיאולוגי הנכון.

בשנות ה-70 החלו גם אמנים לייצר עבודות והדפסים לחולצות טריקו. לוגואים של להקות רוק, כמו הרולינג סטונז ולהקת Yes, הפכו לוהטים על חולצות T. גם אייקונים, דוגמת הסמיילי אט סמל השלון ומשפטים שנונים או משולבים באייקונים, כמו "I love New York" שבו מוחלפת המילה love בציור של לב, המשולב בטקסט עצמו.

כיום, לצד מכנסי הג'ינס ושבירתם של כללי הלבוש הרשמי, מככבות חולצות הטי בעולם החדש, של הלבוש הנונשלנטי והמרושל במכוון. הן סמל של נעורים ואופנה צעירה, מעבירים רעיונות ומעידים על השנינות וגודל הכיס של הלובש, משום שקניית חולצות מעודכנות וחדשניות, עולה לא פעם במחיר גבוה.


הנה סיפורה ההיסטורי של חולצת הטי שרט:

https://youtu.be/NgTiskX8tuQ


חולצת הטריקו היצירתיות שאנשים ממציאים:

https://youtu.be/6-vik1mKqdI


כך הופכים חולצת טריקו לשמלה:

https://youtu.be/n1BIqOhudGg


חולצות הטריקו משקפות את המצב הצרכני העולמי והפגיעה האנושית בסביבה (מתורגם):

https://youtu.be/BiSYoeqb_VY


באווירה הורסת - מה קורה לגבר ישראלי שמנסה לצאת מהטריקו (עברית):

https://youtu.be/5_2Fz8OIP1k


והסיפור המשעשע של הטי שרט:

https://youtu.be/E0tJ2_-6Omg
מיהם אנשי ההיקיקו-מורי היפנים?



"היקיקומורי" (Hikikomori) הוא שמה היפני של תופעה חברתית שהלוקים בה מתבודדים בביתם. ראשוני המאובחנים כסובלים מהיקיקומורי היו "מתבודדים" יפאנים, בעיקר גברים.

מומחים מעריכים שביפאן יש כיום יותר ממיליון וחצי היקיקומורי ביפן. אך בהמשך השנים הבעיה התפשטה גם למקומות אחרים בעולם.

לרוב מנתקים מתבודדי ההיקיקומורי כמעט כל קשר עם סביבתם, כולל המשפחה. הם מסתגרים בחדר, כשרק יציאות חפוזות לשירותים "מפרות את הבדידות" שלהם. ההסתגרות היא מכל פעילות אחרת, כולל יציאה לבית הספר או לעבודה.

מסורתית, האמינו היפנים שהסובלים מתופעת ה"היקי קומורי" הם בני נוער וצעירים המסתגרים בחדרם ומעבירים את הזמן בגלישה באינטרנט, במשחקי מחשב ובצפייה בסרטים. היום מבינים שגם אם הם יוצאים מביתם ולא מסתגרים לגמרי, הם לא יוצרים קשר עם הסובבים גם אז.

וזה עובד גם הפוך. רבים רואים בחבר'ה הללו אנשים מוזרים ונרתעים מהם.

כנראה שמקור התופעה הוא בלחצים חברתיים ולימודיים גדולים, שלא כל אחד מצליח להתמודד עימם. החברה המודרנית מלחיצה ולוחצת מאד וצעירים רבים, במיוחד ביפאן שבה אין מספיק דרכים להתבגר ואין "טקסי חניכה", כמו שיש במקומות אחרים בעולם. בתגובה, יש הפורשים מהמירוץ ונסגרים בקונכייה של החדר הפרטי והאטום ללחצים שבחוץ.

באופן מפתיע, הדיווח המדעי-פסיכיאטרי הראשון על "היקיקומורי" בא דווקא מארצות הברית. חוקר מאוניברסיטת מישיגן דיווח בו על גבר בן 30 שהסתגר מהעולם למשך 3 שנים והעביר את הזמן בגלישה באינטרנט ובמשחקים אינסופיים במחשב.

ההיקיקומורי הזה הסתגר בשנה הראשונה בחדר הרחצה ואכל מאכלים שהביאו לו בני משפחתו. הכי אירוני שבמהלך השנים שבהן הסתגר במקלחת, הדבר המדהים שהוא כלל לא עשה היה אמבטיה.. גם בחדר שאליו עבר לאחר מכן, הוא עשה את צרכיו בדליים ובבקבוקים.


הנה כתבת טלוויזיה על ההיקיקומורי (עברית):

https://youtu.be/ekCo7ulfgQo


באנגלית על התופעה:

https://youtu.be/sxYs2Pv86WA


סרט אנימציה שמתאר את התופעה:

https://youtu.be/50Y7R5zP0wc


ושיר מהווי ההיקיקומורי (מתורגם):

https://youtu.be/ay_OCZNTg-8
מהן ערים של נייר?
האם יש באמת ערים של נייר?


בסוף המאה ה-18 התרבו בעולם ההוצאה לאור מקרים של העתקות פרטים ומידע, שעלה כסף רב לאספו. כדי להתמודד עם התופעה ולמנוע גניבות והעתקות החלו מוציאים לאור להכניס מלכודות זכויות יוצרים (Copyright Traps) בתוך מפות, אנציקלופדיות, מילונים, ספרי עיון ועוד. לא פעם הוכנסו ערכים בדויים לאנציקלופדיות, מילים שלא קיימות למילונים, דיווחים על מחקרים שמעולם לא התקיימו לספרים מדעיים ומקומות שלא קיימים למפות ואטלסים.

אותם מקומות בדויים היו מלכודת. מרחובות שהומצאו, דרך גשרים לא-קיימים ועד עיירות דמיוניות שהוכנסו למפות - אם היו מוצאים את הפרטים הללו במפה של חברה מתחרה, זו הייתה ההוכחה החותכת לגניבת מידע והעתקה של המפה המקורית. אלה היו מעין 'טביעות אצבע קרטוגרפיות' שנועדו להיות הוכחות משפטיות להפרה של זכויות יוצרים.

במפות שהדפיסו אז הוכנסו הרבה פרטים 'מפוברקים' מסוג זה. אפילו איים בדויים בלב האוקיינוס הוכנסו למפות והמנהג היעיל הזה נמשך עד היום. אחד מהמקרים המוכרים כיום הוא של האי סנדי, שלא נמצא על ידי ספנים והוצג אפילו בצילומי לוויין ובמציאות אינו קיים כלל.

את רחובות הנייר הכניסו אפילו למפות בישראל. אחד המקרים המשעשעים הוא של רחוב שאינו קיים ונקרא ענבר לדרמן, על שמה של עובדת חברת מפות, שכלל לא ידעה שהוכנסה למפה בתור רחוב וגילתה זאת שנים אחר-כך...

העיירות שאינן קיימות במציאות זכו לשם 'עיירות של נייר'. רב המכר "ערים של נייר", שהפך לסרט מצליח, מזכיר את התופעה המרתקת ואף מזכיר את עיירת הנייר הצפון-אמריקאית אגלו (Agloe). אגלו, אגב, היא מקרה ייחודי שבו הפכה עיירת נייר למקום אמיתי. זה קרה לאחר שהוקמה עיירה זעירה בשם הבדוי, בדיוק במקום שבו הוצגה העיירה הבדויה על גבי המפה.


הנה הערים של הנייר:

https://youtu.be/0SOKQgQSakk


גם לנו בארץ יש, אך אלה רחובות של נייר (עברית):

https://youtu.be/sTF4GAMW62Q


מחבר הספר מספר על מקומות נייר:

https://youtu.be/UUNAKChww2A?t=54s


הקדימון לסרט "ערים של נייר" (מתורגם):

https://youtu.be/t5rHX4J2l9w


והרצאת טד של הסופר ג'ון גרין על אגלו, עיר של נייר, שיצאה מהמפה אל המציאות (מתורגם):

https://youtu.be/NgDGlcxYrhQ?long=yes
איך להצליח בחיים?
מה הסיפור של הרולר בליידס?
מהו המשפט הזה שמשנה חיים?
מהם ריקודי רחוב?
מהו טקס בר המצווה?


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.