מה מיוחד במטוסי פנטום?
מטוס הקרב פנטום (Phantom) הוא ללא ספק מטוס הקרב הכי ידוע בישראל של הרבע האחרון של המאה ה-20. אבל אולי יעניין אתכם לדעת שמדובר באחד המטוסים הנחשקים בדורו, מטוס שחולל סערה, גם אם הוא התולדה של 3 וחצי מטוסים קודמים בסדרת הפנטומים, ש"לא ממש התרוממו", אם לנקוט כפל משמעות קצת משונה אבל לא לגמרי בלתי מדויק.
מטוס הקרב הזה, ששמו הרשמי הוא F-4 פנטום (F-4 Phantom II) הוא מטוס קרב סילוני, על־קולי ובעל שני מושבים. פיתח אותו ג'ים מקדונל, במפעלי מקדונל דאגלס (Mcdonnell Douglas) וסיפק אותו לצי האמריקאי.
מקדונל רצה במטוס קרב רב משימתי, שיוכל לעשות הכל. שיהיה כשמו "רוח רפאים אווירית", אחת שתגיח מכל מקום לא צפוי ותדע לעשות כל כך הרבה דברים שהאויב לא יבין מה זה היצור הטכנולוגי הזה שתוקף אותו.
ואכן, הפנטום כשמו היה הוא. המנוע שלו היה מנוע סילון חזק ביותר וקל במיוחד. עם משקל של פרפר ועוצמה של בולדוזר, בפנטום היו לא אחד אלא שני מנועים כאלו. בזכותם יכול היה הפנטום גם להגיע לגובה רב במהירות עצומה, מה שאפשר לו לחסל מפציצים שמתקרבים ליעדי הצי וגם את מטוסי הקרב שליוו אותם.
היה לו גם מכ"מ חזק במיוחד, שיאפשר לו גילוי של מטרות רחוקות והוא היה דו מושבי. שני המושבים הכילו את הטייס ואת מפעיל המכ"מ, שהוא גם מי שמפעיל את מערכות הנשק שלו. הם הפכו את הפנטום ללוחם מדהים, אלוף בקרבות אוויר, שיכול לנהל קרב יעיל ואגרסיבי, בסביבת קרב לחוצה במיוחד.
בצי האמריקאי, שהזמין אותו במקור, ההתלהבות מהפנטום הייתה עצומה. אבל קנאת טייסים הביאה לכך שכל החילות רצו גם. הן חיל האוויר האמריקאי והן המארינס רצו פנטומים וקיבלו.
ה-F4 פאנטום 2 היה גם בעל כושר נשיאה מדהים של נשק וטילים. הוא הצטיין ביכולת פעולה בכל מזג אוויר ולטווח ארוך. ממשימות יירוט ועד למשימות תקיפה, הפצצות ביעדים צבאיים ואף הפצצות בעורף האויב, כמו גם משימות צילום ומודיעין, ירי טילים מהאוויר ועוד.
הפאנטום היה מגשים החלומות האווירי של אותם ימים. מעין אייפון אווירי נחשק שכולם עומדים בתור כדי לרכוש ממנו. הוא טס בשירות ארצות הברית מ-1960 עד 1996. בנוסף לצבא האמריקאי הפנטום שירת גם בחיילות אוויר של עוד 11 מדינות נוספות.
בסוף שנות ה-50 הוא שבר שיא גובה עולמי, כשטס לגובה של יותר מ-30 קילומטרים. שנתיים אחר כך שבר את מהירות חציית יבשת אמריקה העולמי וכך הוא המשיך ושבר שיאים. מלחמת וייטנאם גילתה חוסרים שונים וליקויים ביכולת הקרבית שלו, אל מול המיגים הסובייטיים. אך הוא שופר כל הזמן ופותחו מערכות נשק והגנה שאפשרו לו לשמור על היתרון הקרבי שלו.
חיל האוויר הישראלי השתמש בפנטומים, החל משנת 1969 ועד 2004. בצה"ל הם נקראו "קורנס", מושג שפירושו הוא פטיש כבד. במלחמת יום הכיפורים הפנטומים עשו עבודה מצוינת בבלימת המתקפה המשולבת של המצרים והסורים כנגד מדינת ישראל, אבל במקביל נפלו בהמוניהם, מפאת חולשתו אל מול טילי הקרקע אוויר שלא תוכנן לעמוד בפניהם.
גם במלחמת לבנון הראשונה היה להם תפקיד חשוב מאוד ביתרון של חיל האוויר ובהתקדמות של צה"ל למעמקי לבנון ובמלחמה זו כבר פותחו פתרונות הגנה מעולים כנגד טילי הקרקע אוויר של הסורים.
מטוס הקרב פנטום (Phantom) הוא ללא ספק מטוס הקרב הכי ידוע בישראל של הרבע האחרון של המאה ה-20. אבל אולי יעניין אתכם לדעת שמדובר באחד המטוסים הנחשקים בדורו, מטוס שחולל סערה, גם אם הוא התולדה של 3 וחצי מטוסים קודמים בסדרת הפנטומים, ש"לא ממש התרוממו", אם לנקוט כפל משמעות קצת משונה אבל לא לגמרי בלתי מדויק.
מטוס הקרב הזה, ששמו הרשמי הוא F-4 פנטום (F-4 Phantom II) הוא מטוס קרב סילוני, על־קולי ובעל שני מושבים. פיתח אותו ג'ים מקדונל, במפעלי מקדונל דאגלס (Mcdonnell Douglas) וסיפק אותו לצי האמריקאי.
מקדונל רצה במטוס קרב רב משימתי, שיוכל לעשות הכל. שיהיה כשמו "רוח רפאים אווירית", אחת שתגיח מכל מקום לא צפוי ותדע לעשות כל כך הרבה דברים שהאויב לא יבין מה זה היצור הטכנולוגי הזה שתוקף אותו.
ואכן, הפנטום כשמו היה הוא. המנוע שלו היה מנוע סילון חזק ביותר וקל במיוחד. עם משקל של פרפר ועוצמה של בולדוזר, בפנטום היו לא אחד אלא שני מנועים כאלו. בזכותם יכול היה הפנטום גם להגיע לגובה רב במהירות עצומה, מה שאפשר לו לחסל מפציצים שמתקרבים ליעדי הצי וגם את מטוסי הקרב שליוו אותם.
היה לו גם מכ"מ חזק במיוחד, שיאפשר לו גילוי של מטרות רחוקות והוא היה דו מושבי. שני המושבים הכילו את הטייס ואת מפעיל המכ"מ, שהוא גם מי שמפעיל את מערכות הנשק שלו. הם הפכו את הפנטום ללוחם מדהים, אלוף בקרבות אוויר, שיכול לנהל קרב יעיל ואגרסיבי, בסביבת קרב לחוצה במיוחד.
בצי האמריקאי, שהזמין אותו במקור, ההתלהבות מהפנטום הייתה עצומה. אבל קנאת טייסים הביאה לכך שכל החילות רצו גם. הן חיל האוויר האמריקאי והן המארינס רצו פנטומים וקיבלו.
ה-F4 פאנטום 2 היה גם בעל כושר נשיאה מדהים של נשק וטילים. הוא הצטיין ביכולת פעולה בכל מזג אוויר ולטווח ארוך. ממשימות יירוט ועד למשימות תקיפה, הפצצות ביעדים צבאיים ואף הפצצות בעורף האויב, כמו גם משימות צילום ומודיעין, ירי טילים מהאוויר ועוד.
הפאנטום היה מגשים החלומות האווירי של אותם ימים. מעין אייפון אווירי נחשק שכולם עומדים בתור כדי לרכוש ממנו. הוא טס בשירות ארצות הברית מ-1960 עד 1996. בנוסף לצבא האמריקאי הפנטום שירת גם בחיילות אוויר של עוד 11 מדינות נוספות.
בסוף שנות ה-50 הוא שבר שיא גובה עולמי, כשטס לגובה של יותר מ-30 קילומטרים. שנתיים אחר כך שבר את מהירות חציית יבשת אמריקה העולמי וכך הוא המשיך ושבר שיאים. מלחמת וייטנאם גילתה חוסרים שונים וליקויים ביכולת הקרבית שלו, אל מול המיגים הסובייטיים. אך הוא שופר כל הזמן ופותחו מערכות נשק והגנה שאפשרו לו לשמור על היתרון הקרבי שלו.
חיל האוויר הישראלי השתמש בפנטומים, החל משנת 1969 ועד 2004. בצה"ל הם נקראו "קורנס", מושג שפירושו הוא פטיש כבד. במלחמת יום הכיפורים הפנטומים עשו עבודה מצוינת בבלימת המתקפה המשולבת של המצרים והסורים כנגד מדינת ישראל, אבל במקביל נפלו בהמוניהם, מפאת חולשתו אל מול טילי הקרקע אוויר שלא תוכנן לעמוד בפניהם.
גם במלחמת לבנון הראשונה היה להם תפקיד חשוב מאוד ביתרון של חיל האוויר ובהתקדמות של צה"ל למעמקי לבנון ובמלחמה זו כבר פותחו פתרונות הגנה מעולים כנגד טילי הקרקע אוויר של הסורים.
