מה גילה ויליאם הרשל וכיצד שילב את המוסיקה בעניין?
ויליאם הרשל (William Herschel) היה אסטרונום בריטי יליד גרמניה. הוא התפרסם תודות לתגליות שונות שהחשובה שבהן היא ככל הנראה גילוי כוכב הלכת אורנוס וכמה מירחיו. במהלך השנים הוא גם מדד את גובהם של ההרים שעל הירח וקטלג ותיעד כוכבים כפולים, מושג שהוצמד לזוגות כוכבים המסתובבים אחד סביב השני.
לאסטרונום הבריטי ויליאם הרשל אנו חייבים גם את גילוי הקרינה התת-אדומה, שאנו מכירים כ"אינפרה-אדום". את הקרינה הבלתי נראית הזו מזהים כיום לפי החום שהיא פולטת ואף משתמשים בה לצילום בחשיכה, המבוסס על החום שפולטים בעלי חיים ועצמים שונים. בזכות החום הזה הרשל גם גילה אותה. זה היה כשהוא הצמיד מדחום לאלומות האור הצבעוניות, שהתפצלו ממנסרה, שעליה האיר באור לבן. הרשל שם לב שגם כשהוא מדד מעבר לאלומת האור האדום שנשבר דרך המנסרה, הטמפרטורה במדחום עלתה. מה שהפליא אותו שזה היה באזור שלא נראה בו אור כלשהו. זו הייתה קרינת אינפרה-אדום והוא הבין זאת.
היו גם עוד תגליות מעניינות באסטרונומיה. הוא היה הגאון שגילה, שהמבט לחלל הוא למעשה מבט אל העבר. זאת מכיוון שאנו צופים בכוכבים כה רחוקים, שעד שאורם נגלה לנו, עוברות שנים רבות, עשרות שנים ועד אלפי ומיליוני שנים.
אבל המעניין הוא שהעבודה היומיומית של הרשל הייתה בכלל כמלחין, מוסיקאי ומורה למוסיקה. עד גיל 35 הוא לא עסק כלל באסטרונומיה. את עיקר הקריירה שלו עשה במוסיקה. הוא ניגן בכינור, אבוב ועוגב. אמנם מרבית יצירותיו נשכחו כיום, אבל הרשל חיבר 24 סימפוניות, שלל קונצ'רטי ולא מעט מוסיקה דתית נוצרית, על אף שהיה לפחות חצי יהודי (אב יהודי ואמא כנראה מהאנוסים).
אגב, גם 3 אחיו ג'ייקוב, אלכסנדר ודיטריך, הופיעו כמוסיקאים בעירם באת'. זה היה המשך לאביהם המוסיקאי.
אבל מרגע שגילה את עולם הצפייה בכוכבים, הרשל ניצל את כישרונותיו הרבים ואת הסקרנות והיצירתיות שלו ופיתח גם טלסקופים נהדרים. זה גם איפשר לו להתרכז באסטרונומיה כתחביב שהניב תגליות רבות.
הוא החל לייצר טלסקופים, שמכר בשפע לאסטרונומים אחרים. די מהר זה יהפוך למקור הפרנסה העיקרי שלו ובחייו הרשל יבנה מעל 400 טלסקופים. המפורסם שבהם נחשב לטלסקופ הגדול ביותר בתקופתו - אורכו היה 12 מטרים!
ויליאם הרשל (William Herschel) היה אסטרונום בריטי יליד גרמניה. הוא התפרסם תודות לתגליות שונות שהחשובה שבהן היא ככל הנראה גילוי כוכב הלכת אורנוס וכמה מירחיו. במהלך השנים הוא גם מדד את גובהם של ההרים שעל הירח וקטלג ותיעד כוכבים כפולים, מושג שהוצמד לזוגות כוכבים המסתובבים אחד סביב השני.
לאסטרונום הבריטי ויליאם הרשל אנו חייבים גם את גילוי הקרינה התת-אדומה, שאנו מכירים כ"אינפרה-אדום". את הקרינה הבלתי נראית הזו מזהים כיום לפי החום שהיא פולטת ואף משתמשים בה לצילום בחשיכה, המבוסס על החום שפולטים בעלי חיים ועצמים שונים. בזכות החום הזה הרשל גם גילה אותה. זה היה כשהוא הצמיד מדחום לאלומות האור הצבעוניות, שהתפצלו ממנסרה, שעליה האיר באור לבן. הרשל שם לב שגם כשהוא מדד מעבר לאלומת האור האדום שנשבר דרך המנסרה, הטמפרטורה במדחום עלתה. מה שהפליא אותו שזה היה באזור שלא נראה בו אור כלשהו. זו הייתה קרינת אינפרה-אדום והוא הבין זאת.
היו גם עוד תגליות מעניינות באסטרונומיה. הוא היה הגאון שגילה, שהמבט לחלל הוא למעשה מבט אל העבר. זאת מכיוון שאנו צופים בכוכבים כה רחוקים, שעד שאורם נגלה לנו, עוברות שנים רבות, עשרות שנים ועד אלפי ומיליוני שנים.
אבל המעניין הוא שהעבודה היומיומית של הרשל הייתה בכלל כמלחין, מוסיקאי ומורה למוסיקה. עד גיל 35 הוא לא עסק כלל באסטרונומיה. את עיקר הקריירה שלו עשה במוסיקה. הוא ניגן בכינור, אבוב ועוגב. אמנם מרבית יצירותיו נשכחו כיום, אבל הרשל חיבר 24 סימפוניות, שלל קונצ'רטי ולא מעט מוסיקה דתית נוצרית, על אף שהיה לפחות חצי יהודי (אב יהודי ואמא כנראה מהאנוסים).
אגב, גם 3 אחיו ג'ייקוב, אלכסנדר ודיטריך, הופיעו כמוסיקאים בעירם באת'. זה היה המשך לאביהם המוסיקאי.
אבל מרגע שגילה את עולם הצפייה בכוכבים, הרשל ניצל את כישרונותיו הרבים ואת הסקרנות והיצירתיות שלו ופיתח גם טלסקופים נהדרים. זה גם איפשר לו להתרכז באסטרונומיה כתחביב שהניב תגליות רבות.
הוא החל לייצר טלסקופים, שמכר בשפע לאסטרונומים אחרים. די מהר זה יהפוך למקור הפרנסה העיקרי שלו ובחייו הרשל יבנה מעל 400 טלסקופים. המפורסם שבהם נחשב לטלסקופ הגדול ביותר בתקופתו - אורכו היה 12 מטרים!
