מיהו ממציא מיטות המים?
מיטת המים (Waterbed) היא אחת ההמצאות היוקרתיות והמפתיעות של העשורים האחרונים של המאה ה-20. אם רוצים להבין את הנהנתנות וההתלהבות מיוקרה בשנים הללו, אין ביטוי יפה ממנה לכך.
מיטת מים, או מזרן מים, כשמן כן הן. מדובר במיטה או במזרן שמולאו במים. הם מאפשרים שינה מפנקת, כמו על פני המים.
את הפטנט על הגרסה המודרנית של מיטת המים, רשם סטודנט לעיצוב מסן פרנסיסקו בשם צ'ארלס הול, בשנת 1971. די מהר הפכה המיטה החדשנית לפריט עיצוב פופולרי בארצות הברית ונמכרה יפה.
אבל באופן מפתיע לא הומצאה מיטת המים בשנות ה-70 דווקא. למעשה, דיווחים ואיזכורים על מיטות מים הופיעו עוד במאה ה-19. אלא שאז הן יועדו לשימוש רפואי. פיתח אותן באותה תקופה רופא סקוטי בשם ניל ארנוט. הוא כינה אותן "מיטות הידרוסטטיות" (Hydrostatic beds) והן יועדו בכדי למנוע מחולים מאושפזים בבית חולים פצעי לחץ.
נחזור לשנות ה-70 הול, סטודנט לעיצוב באוניברסיטה של סן פרנסיסקו (SFSU) בקליפורניה, בכלל התכוון לייצר כיסא חדשני. צריך להזכיר שבאותן שנים נשטף עולם העיצוב בגל של עיצובים חדשניים, שימושיים ויפים בעיצוב הכיסאות. אבל הול לא הצליח בזה ובשלב מסוים מצא את עצמו מנסה לשפר דווקא את המיטה המיושנת. עזרו לו שניים מחבריו ללימודים.
כך או כך, למיטת המים שלו הוא קרא אז "הנאת שחייה" וכאמור, הוא רשם עליה פטנט. בהמשך הוא גם ייסד חברה לייצור ומכירה של מיטות מים בשם "The Pleasure Pit". בשיאה החזיקה החברה של הול לפחות 30 חנויות למכירת מיטות המים.
אך הול נכשל בהגנה על הפטנט וקמו לה מתחרים רבים, שעשו הון עתק ממכירת מיטות כאלה. להמחשת ההצלחה של מיטות המים - ב-1987 לא פחות מ-22% ממכירות המזרנים בארצות הברית היו של מיטות מים.
מיטת המים (Waterbed) היא אחת ההמצאות היוקרתיות והמפתיעות של העשורים האחרונים של המאה ה-20. אם רוצים להבין את הנהנתנות וההתלהבות מיוקרה בשנים הללו, אין ביטוי יפה ממנה לכך.
מיטת מים, או מזרן מים, כשמן כן הן. מדובר במיטה או במזרן שמולאו במים. הם מאפשרים שינה מפנקת, כמו על פני המים.
את הפטנט על הגרסה המודרנית של מיטת המים, רשם סטודנט לעיצוב מסן פרנסיסקו בשם צ'ארלס הול, בשנת 1971. די מהר הפכה המיטה החדשנית לפריט עיצוב פופולרי בארצות הברית ונמכרה יפה.
אבל באופן מפתיע לא הומצאה מיטת המים בשנות ה-70 דווקא. למעשה, דיווחים ואיזכורים על מיטות מים הופיעו עוד במאה ה-19. אלא שאז הן יועדו לשימוש רפואי. פיתח אותן באותה תקופה רופא סקוטי בשם ניל ארנוט. הוא כינה אותן "מיטות הידרוסטטיות" (Hydrostatic beds) והן יועדו בכדי למנוע מחולים מאושפזים בבית חולים פצעי לחץ.
נחזור לשנות ה-70 הול, סטודנט לעיצוב באוניברסיטה של סן פרנסיסקו (SFSU) בקליפורניה, בכלל התכוון לייצר כיסא חדשני. צריך להזכיר שבאותן שנים נשטף עולם העיצוב בגל של עיצובים חדשניים, שימושיים ויפים בעיצוב הכיסאות. אבל הול לא הצליח בזה ובשלב מסוים מצא את עצמו מנסה לשפר דווקא את המיטה המיושנת. עזרו לו שניים מחבריו ללימודים.
כך או כך, למיטת המים שלו הוא קרא אז "הנאת שחייה" וכאמור, הוא רשם עליה פטנט. בהמשך הוא גם ייסד חברה לייצור ומכירה של מיטות מים בשם "The Pleasure Pit". בשיאה החזיקה החברה של הול לפחות 30 חנויות למכירת מיטות המים.
אך הול נכשל בהגנה על הפטנט וקמו לה מתחרים רבים, שעשו הון עתק ממכירת מיטות כאלה. להמחשת ההצלחה של מיטות המים - ב-1987 לא פחות מ-22% ממכירות המזרנים בארצות הברית היו של מיטות מים.