מהו הפלא של Tomorrow never knows?

מדובר בשיר הפסיכדלי ביותר שיצא במוסיקה עד אז. השיר הזה הוקלט עם סרטי הקלטה שהושמעו בלופ, שוב ושוב, כדי לייצר סאונד חדש לחלוטין, ממה שנוגן והוקלט עד אז. אנשים באולפן החזיקו במהלכו עפרונות, שעליהם עברו סרטי ההקלטה החתוכים ומודבקים, כך שינגנו שוב ושוב. הקלטות אחרות הושמעו לאחור והוקלטו כך. הניגון ההפוך שימש ביחד עם צלילי סיטאר ופידבק של מכשירי הגברה...

התוצאה של ההקלטות הללו הייתה מדהימה. רבים בצוות שהקיף את הביטלס בזמן ההקלטה ואחריה חשו אז שזו המוסיקה של העתיד... זה היה השיר הפסיכדלי הראשון במוסיקת הפופ, משהו שאיש לא שמע קודם לכן. שיר שבו סמים מתדלקים את המוח של היוצרים ומייצרים חוויות חדשות, משחררים את המוסיקאים, שמעשירים את העולם המוסיקלי של היוצרים ומעניקים נקודת מבט חדשה על העולם.

בדיעבד, השיר הזה בישר על התהליך שעברו הביטלס, בהרחבת המצוינות שלהם, מהאזור של "הלהקה המצליחה העולם" גם ל"להקה הניסיונית ביותר בעולם". הלהקה הזו הפכה עתה למנהיגת עולם הרוק ולמי שמובילה את שאר הלהקות היוצרות בתחום.

בהמשך העשור ובעשור הבא, בשנות ה-70, השיר הזה יזכה להמון ממשיכים והמוסיקה הפסיכדלית תלך ותשתלט על התחום ותוליד את האוונגרד של הפופ ואת הרוק הפסיכדלי. האלבום Revolver, שבו השיר הזה נכלל, הפך את הביטלס ליוצרי אמנות לכל דבר.

הנה השיר:

ניסיון לבצע וגרסה של להקת טנג'רין דרים לשיר: