היופי (Beauty) של אנשים ובעלי חיים הוא עובדה מוכחת. יש יפים ויש פחות, או במילים נעימות יותר: יש יפים ויש נחמדים.

הקומיקאי האגדי רודני דיינג'רפילד זרק פעם בבדיחה ש"כשנולדתי הייתי כל כך מכוער שהרופא נתן סטירה לאימי."

אבל בואו נהיה רציניים לרגע ונשאל מה העניין עם ההערצה שלנו לאנשים יפים.

ליופי מרכיבים שונים. אלה גם הנעורים והבריאות שלנו שיוצרים את המראה היפה, אבל יש פרמטר אחר ומסקרן אף יותר. מסתבר שאנו מתוכנתים ביולוגית לראות את היופי בסימטריה של הפנים שלפנינו. אנשים עם מבנה פנים סימטרי נתפסים על ידינו בתור יפים יותר.

יופי אינו על-זמני. בכל חברה יש מודל יופי, שאולי משתנה במהלך הדורות אבל נוטה לקבוע אנשים עם תכונות חיצוניות מסוימות בתור יפים יותר ופחות יפים. נשים גבוהות, דקיקות, בעלות מראה נשי ועור לבן נחשבות כיום יפות במערב. אבל במזרח התיכון העריצו במשך מאות שנים נשים דשנות, בעלות איברים שופעים ולאו דווקא גבוהות. רזות נתפסו כעניות, לא בריאות ואפילו דוחות. הכל עניין של זמן, מקום ותרבות.

הצצה וחקר על מודלים של מראה חיצוני שכאלה תוכלו לגלות באאוריקה בתגית "מודל יופי".

ומה ההשפעה של היופי עלינו? - מסתבר שמפגש מפתיע עם אדם יפה גורם לנו לסוג של חוסר נוחות ואפילו עצבנות. הסיבה קשורה בשחרור של שני חומרים שונים במוח. מצד אחד אנו נהנים, כי משתחרר לנו דופמין, המוליך העצבי שאחראי על העונג. מצד שני, המוח מפריש את הורמון הקורטיזול, שאחראי על המתח ומגביר אצלנו תוקפנות.


הנה היופי של אנשים ומה שהוא מחולל סביבו (עברית):

https://youtu.be/QKGl54GwzK4


היופי כקונספט מופלא (מתורגם):

https://youtu.be/-O5kNPlUV7w


יש מי שלא אוהבים את ההשתלטות של היופי על התרבות (עברית):

https://youtu.be/K3RUIclvS8o


והרצאת טד של דוגמנית יפהפייה על היופי החיצוני וכמה שאיננו הכל ביופי (מתורגם):

https://youtu.be/KM4Xe6Dlp0Y?long=yes

היצירתיות (Creativity) היא יכולתו של אדם להפיק תוצרים מקוריים ולא שגרתיים. חשיבה יצירתית קשורה בגמישות מחשבתית. יש חוקרים רבים הרואים ביצירתיות את היכולת לפתור בעיות על ידי רעיונות חדשים ודרכים חדשות. אדם יצירתי חושב בדרך כלל בצורה הבזקית, לכיוונים רבים, אסוציאטיביים ולאו דווקא מסודרים, בצורת חשיבה רב-ממדית, כזו המערבת תחומים ונושאים שונים כדי ליצור.

אנשים יצירתיים לא יבחרו לחשוב ולהרהר בפתרון בעיה, בדרך המקובלת והמסודרת. אנשים יצירתיים גדלו להבין שאין תשובה אחת נכונה לדברים והבינו שהתשובות ה"נכונות" שהמורים מבקשים מאיתנו בבית הספר הן לא בהכרח התשובות שפותרות בעיות לא ידועות. לא פעם אלה התשובות הידועות שממש לא יפתרו בעיות חדשות, אלא יתמודדו עם בעיות מוכרות, שמטבען הן קלות יותר לפתרון.

היצירתיות היא פריצה ויציאה מתבניות, או במילים שמקובל לומר בהקשר הזה - "חשיבה מחוץ לקופסה". אם כולם שטים בסירות מתנפחות ליד החוף, הטיפוס היצירתי לא יחשוש לבנות רפסודה ולהתמודד עם גלי הים הסוערים שרחוקים מהחוף.

טיפוח יצירתיות וחשיבה יצירתית הם חשובים מאד בגיל הילדות. אדם יצירתי הוא יצירתי בכל התחומים שבהם יעסוק. לימוד נגינה בגיל הילדות, למשל, יקנה לאדם המבוגר תכונות רבות וחשובות. היצירתיות שירכוש בלימוד מוסיקה, אמנות וכדומה, תהפוך אותו ליצירתי, תכונה שתשמש אותו בכל תחום שיבחר בהמשך חייו. זו הסיבה שלימודי אמנות ומוסיקה היו כה חשובים לתרבויות הגדולות ואימפריות שואפות לטפח אותם בהשקעה גדולה של משאבים ותשומת לב.

נהוג לומר שהיצירתיות נפגעת כשאנו מתבגרים. בגיל הרך ילדים נוטים להיות יצירתיים מאד. בחלוף השנים וכנראה גם בשל החינוך והלימודים שרוכש הילד, שהופכים אותו ליותר ויותר "מסודר", "מאורגן", "לא יוצא מהקווים" או בקיצור כמו-כולם, הוא נעשה פחות יצירתי. רק מעטים נשארים בעלי יצירתיות רבה. חלקם הופכים לאמנים, חלק אחר לקופירייטרים, רעיונאים בעולם הפרסום, רבים מהם הופכים ליזמים ואנשי הייטק לא-שגרתיים וממציאים טכנולוגיים פורצי-דרך.

אחד הצדדים החשובים ביצירתיות היא היכולת לפתור בעיות. מורים המעודדים בתלמידיהם את האפשרות ליצור ולהגיע לפתרון בעיות, מפתחים את יכולותיהם של התלמידים הרבה יותר משקידה על היכולת לעמוד בבחינות ולרכוש את הידע הנלמד בשיעור פרונטלי.

לכן, כדאי ללמוד וללמד תוך ניצול היצירתיות שבנו ובמיוחד בילדים שבינינו. אגב, מחקרים קושרים בבירור אנשים עם חוש הומור ליצירתיות, מה שאומר שזה גם כיף ושזה בסדר גמור לראות מופעי סטנד-אפ וקומדיות ולצחוק הרבה. הרי אתם עובדים בכך על שיפור היצירתיות שלכם...


הנה סרטון שמדגים יצירתיות (ללא מילים):

https://youtu.be/PX3A7GLtFqM


למה כדאי להשקיע בלימודים יצירתיים וכמה שזה טוב לחברה:

http://youtu.be/S0UgTe2xml4


ודוגמה לחשיבה יצירתית - מישהו לקח צילום של ציפורים על חוטי חשמל ובדק מה המוסיקה שנוצרת מהתווים שהם יוצרים והפך אותה לקטע מוסיקלי מושלם:

http://youtu.be/LoM4ZZJ2UrM

הכישרון הוא היכולת טבעית שלנו לעשות דבר מסוים בהצלחה. לאנשים שונים יש מצבים נתונים, שנולדו איתם, של תכונות שמאפשרות להם את היכולת להצליח בתחום מסוים.

דוגמאות מוכרות לכישרון הן למשל: כישרון מוסיקלי, כישרון ללמידה של שפות, כישרון חיקוי, כישרון כתיבה וכדומה.

דוגמה לכישרון גדול היא סוזאן בויל הסקוטית, זמרת שזכתה לתשומת לב בינלאומית לאחר שהתגלתה בתכנית ריאליטי באנגליה כאחד הכשרונות הגדולים בעולם הזמרה, על אף שהמראה שלה והנסיון הקודם שהיה לה לא רמזו על זה.

האינטרנט יכול לפרסם כיום, בתוך שעות אחדות, אנשים מוכשרים ולהפוך אותם למפורסמים בכל העולם. מספיק שסרטון שלהם באתרי וידאו כמו יוטיוב יהפוך למם או לסרטון ויראלי, כלומר יופץ במהירות בין הצופים באתר, כדי שהאלמוני של אתמול יהפוך לכוכב עולמי.

זה קרה פעם לסוזאן בויל וזה קרה לג'סטין ביבר, הנער שהפך לכוכב-על, לאחר שאמו העלתה לרשת שירים שהוא ביצע. זה גם קרה לזמר הקוריאני PSY, ששירו "גנגנם סטייל" הפך ללהיט עולמי דרך הרשת (ראו בתגית "גנגנם סטייל").


הנה סוזאן בויל באותו אודישן שחשף אותה לעולם (עברית):

http://youtu.be/EgoPlaam24Y


סרטון שמציג אנשים מוכשרים שעושים דברים מופלאים עם הכשרון שלהם:

https://youtu.be/nQeN5UcJ7MI


מולטי טאלנטית ומוסיקאית שוודית מדהימה בשם גונהילד קרלינג מנגנת על 20 כלי נגינה, רוקדת כמו רקדנית מקצועית ושרה בשלל שפות, כולל ביידיש (עברית):

https://youtu.be/8XsN9WYeRyw


וכישרון בשפע יש למי שיצר את הסרט הזה לרגל החלפתו של טראמפ בנשיאות:

https://youtu.be/DZqu8ojifhU

שאפתנות היא תכונה שלא כל אחד ניחן בה. לכל אדם יש חלומות וכל אחד רוצה להיות מישהו גדול והרבה יותר טוב ומצליח, אבל מעט אנשים מוכנים למחיר ולמאמץ להשיג את הדברים הללו. זה דורש מאמץ רב והמון ויתורים ומחירים שיש לשלם על הגשמת החלומות והשאיפות הללו. פתגם סיני אומר ש"לטפח את השאפתנות בלב, זה כמו לשאת נמר בזרועותיך." הנמר שהסיני החכם מדבר עליו הוא נמר מסוכן אך בעל כוח ויכולת גדולים. היכולת שלנו להחליט שהחלום שלנו שווה את המאמץ - היא השאפתנות.

חשוב להוסיף ששאפתנות יכולה להיות גם הרסנית ורעה. אנשים רבים שהם שאפתניים הופכים דורסניים ודומה שלא איכפת להם משוב דבר, אם אינו מקדם אותם. הם מתעלמים מאחרים ונוהגים בגסות, בצביעות ולעיתים ממש ברוע לב - הכל כדי להיות ראשונים ולנצח במירוץ המטורף למטרות שהציבו לעצמם. ולכן כדאי מאד להיות שאפתן מרוסן, בן-אדם איכפתי, נעים וטוב לב, גם אם אתה בעל מטרות ושאיפות ונחישות לממש אותן.


הנה סרטון על שאפתנות ומשמעות:

http://youtu.be/g-jwWYX7Jlo

אנשים נוטים לחשוב שאכזריות היא תכונה של אנשים רעים בלבד, אבל ההיסטוריה מוכיחה שאנשים יכולים לנהוג באכזריות גם מבלי לשים לב, או מתוך לחץ חברתי ובנסיבות רבות אחרות.

אחת הדוגמאות הקשות בהיסטוריה של המנהיגות, של אכזריות מנהלית ולאו דווקא של אנשים רעים, היא השעות האחרונות של מלחמת העולם הראשונה.

כדי לסיים את המלחמה בזמן עגול ויפה (ב-11/11 בשעה 11 בבוקר) ולא בשעות הבוקר המוקדמות, כמו שניתן היה לסכם במשא ומתן את שעת כניסת הפסקת האש, נתנו המנהיגים משני הצדדים עוד כמה שעות של לוחמה. כך, הפסקת האש במלחמת העולם הראשונה נכנסה לתוקף בשעה 11:00 ב-11 בנובמבר 1918. במהלך 6 שעות נוספות בין הזמן שבו סוכם על הפסקת אש והזמן שעליו הוחלט לשעת כניסת הפסקת האש נהרגו עוד כמה אלפי חיילים לחינם ועוד עשרות אלפים נפצעו, בין השאר מכיוון שמפקדים זוטרים ניסו לכבוש שטחים אחרונים, כדי להרוויח כבוד בנצחון..


הנה הצצה קצרה לסיום הציני של מלחמת העולם הראשונה:

https://youtu.be/U10ON2aau3g


לעומת הסיפור הרגיל והמקובל:

https://youtu.be/_UTUr_Htnaw


הנה סרט על המהלכים שבהם הסתיימה "המלחמה הגדולה" כמו שכונתה אז:

https://youtu.be/soFhWkxSZAY


חיילים חוגגים את סוף המלחמה:

https://youtu.be/rsuafXCK4Cc


צריך לזכור תמיד שחיי אדם הם הכי חשובים:

https://youtu.be/UwwnSid9WVI


ואם אכזריות אז הנה סרט ארוך על היום האחרון למלחמת העולם הראשונה:

https://youtu.be/eUuHRbtz6dE?long=yes

ציניות היא התנהגות שיש לה כמה רבדים. יש ציניקנים שמסרבים לראות את העולם ואת הכוונות של אחרים באופן חיובי ומעדיפים לראות את השלילי דווקא.

אנשים ציניים רואים בתפיסה חיובית תפיסה תמימה ולא בוגרת. הם מפקפקים בנורמות, בכנות, במוסר ובטוב לב של בני אדם אחרים ולכן הם מבטאים גם חשדנות ושלילה כלפי הכוונות של אחרים.

ציניות היא ראייה שלילית, שאין בה שום הומור ואפילו לא תבונה. אין לה גם קשר עם הסרקזם, שהוא סוג של עוקצנות, לרוב הומוריסטית והרבה פעמים מתוחכמת למדי, אבל לא שלילית כמו הציניות.

יש ציניקנים שנוטים ממש להתנהגות קרה, מחושבת ואגואיסטית ואין להם עכבות חברתיות. דוגמה קיצונית היא הנאצים, ששמו את השלט "העבודה משחררת" (arbeit macht frei) בכניסה לחלק ממחנות הריכוז האיומים שלהם.

ציניקנים רבים פשוט מזלזלים בכל היבט חיובי ורגשי של החיים ורואים בו פחיתות, לעומת הניכור שהם מגלים כלפי רגשות כאלה.

מקור המילה "ציני" הוא ב"ציניקנים", קבוצה שנוסדה ביוון העתיקה בידי אנטיסתנס, שראתה את תכלית החיים באושר ובהגשמתו דרך סיפוק הצרכים האנושיים. לדעת אנשי הקבוצה מחייבת הדרך אל האושר את סיפוק הצרכים של היחיד - בהתאם לטבע וללא תוספות כמו חינוך, יחסים חברתיים, לאומיים וכדומה.


הנה מושג הציניות ותולדות הציניות לאורך ההיסטוריה (מתורגם):

https://youtu.be/Utzym1I_BiY


תפיסה מבטלת לגבי הציניות והסרקזם שמצביעה על מי שנוקט בהן כעל אדם פוגעני (עברית):

https://youtu.be/o_o-Q7l8vhc


סרטון על הסרקזם ההיסטורי והמזוויע של הנאצים, שכתבו מעל שער הכניסה למחנות הריכוז "העבודה משחררת":

http://youtu.be/8WCNyV9zcd8


ולכתובת הזו היה עבר היסטורי שבכל הקשר אחר לא היה שלילי (עברית):

https://youtu.be/n_J-d0nAFE8

אַלְטְרוּאִיזְם (Altruism) הוא שמו של הרצון האנושי לסייע ולעזור לאחרים, ללא תשלום או תמורה כלשהי שאדם מצפה לה. את המונח אלטרואיזם טבע בצרפתית הפילוסוף הצרפתי אוגוסט קונט. המושג בא מהמילה האיטלקית altrui, שהיא עצמה נגזרה מהמילה הלטינית שמשמעותה "מישהו אחר" או "אנשים אחרים" - המילה alteri.

אלטרואיזם, שבעברית קוראים לו זוּלָתָנוּת, הוא ההפך מהמושג "אגואיזם", בו מכנים אדם שחושב רק על עצמו ופועל רק מתוך כדאיות אישית. האלטרואיסט מצמצם או אף מתעלם מרווחתו שלו, למען רווחתם של אחרים. בקצה העליון של האלטרואיזם מצויה הקרבת חייו של אלטרואיסט, למען אחרים. הקרבה עצמית ומודעת שכזו למען הזולת, היא זו שגילה למשל הקצין רועי קליין שבמלחמת לבנון השנייה מצא את עצמו ניצב אל מול רימון יד שנזרק לחדר וזינק על הרימון תוך הקרבת חייו, בכדי להציל את חייליו.

עם האבולוציה נראה שהאלטרואיזם אינו מסתדר, שכן הפרט האבולוציוני לא נהנה מהמעשה האלטרואיסטי. בעשורים האחרונים, עם זאת, נראה שמנגנונים כמו עקרון ההכבדה וברירת שארים ואולי אחרים מאפשרים להבין את ההתנהגות הזו כבעלת יתרונות חברתיים. מדע הסוציוביולוגיה עוסק במנגנונים כאלה ויודע להסביר שתרומתו של אדם לזולתו מוערכת חברתית, גם אם בטווח המידי לא נראה שהפרט התורם נהנה ממנה.

גם בטבע יש לא מעט דוגמאות של אלטרואיזם בבעלי חיים ואורגניזמים חיים. את הפרדוקס לכאורה פותר דרווין בהסבר של האלטרואיזם כעל מעשה שיש לו תרומה לקבוצה. האלטרואיזם לפיו הוא בעל הגיון אבולוציוני בתרומה של העושה מעשה טוב לקהילה שלו. אחריו מצאו חוקרים כמו ריצ'רד דוקינס, שכתב את הספר "הגן האנוכי", הגיון של העברת גנים בתורשה, של מי שניצל בזכות מעשה אלטרואיסטי.


הנה סרטון על אלטרואיזם:

https://youtu.be/gJEhog-vZKU


דוגמאות יפות לאלטרואיזם ואכפתיות לזולת:

https://youtu.be/PT-HBl2TVtI


יש מקרים שבהם זה "שלח לחמך.."

https://youtu.be/ovj5dzMxzmc


המדהים הוא שאלטרואיזם עולמי בימינו כדאי גם לאגואיסטים שבינינו (מתורגם):

https://youtu.be/rvskMHn0sqQ


על התועלתנות והקיום האמיתי של אלטרואיזם (עברית):

https://youtu.be/7Ik_J0WSKRI


על האלטרואיזם וההיגיון האבולוציוני שלו בטבע (עברית):

https://youtu.be/KqeA8qE25j4


שיחה על הנושא בחינוכית (עברית):

https://youtu.be/yz6wD32OGQg?long=yes


הרצאת טד על אלטרואיזם (מתורגם):

https://youtu.be/Diuv3XZQXyc?long=yes


והרצאה על אלטרואיזם בבעלי חיים (עברית):

https://youtu.be/2eWnVGEJE2o?t=2m28s?long=yes

אופטימיות (Optimism) גורמת לאנשים להאמין בטוב שבבני-אדם ולתפוס מאורעות בחיים כמבשרי טוב. האופטימיות היא לאו דווקא לראות הכל בוורוד או כחול, אלא אמונה שאנו יכולים להתמודד עם בעיות וקשיים ולהיות מסוגלים לשנות את חיינו, אם צריך לשפר אותם.

ידוע מזמן שהאופטימיות היא עניין מולד. או שאדם הוא אופטימי או שלא. אפשר לשפר מעט את תפיסת המציאות של אדם וללמד אותו לראות מעט טוב יותר את הטוב, אבל בלתי אפשרי להפוך אדם לאופטימיסט. הרי כולנו מכירים את אלה שיודעים לחייך ולצחוק על כל מה שקורה להם, כולל נפילות וכשלונות בחיים.

האופטימיסטים לא נותנים לקשיים ולבעיות לפגוע בחייהם ולהרוס אותם. האירועים היומיומיים בחייהם נתפסים באופן חיובי משל הפסימיסטים.

מסתבר שיש הטייה בחברה האנושית לטובת אופטימיות ו-80 אחוזים מהאוכלוסיה נוטה להיות אופטימית לגבי חייה. מחקרים גם מוצאים שוב ושוב שאופטימיסטים משיגים יותר מפסימיסטים בכל תחום. ואגב, הם גם חיים יותר זמן.

מסתבר שזו נבואה שמגשימה את עצמה - כשאנו מאמינים שנצליחו, אנחנו מתאמצים הרבה יותר ומצליחים יותר ממי שמאמינים פחות שההצלחה בדרך.

מחקרים נוספים הראו שאופטימיות היא לא תכונה שאנו נולדים עימה, אלא תכונה שניתן לרכוש. רבים רוכשים אותה בילדות, בזכות הורים שמטמיעים בהם תפיסה אופטימית, אבל גם בגיל בוגר ניתן ללמוד ולחשוב בצורה אופטימית. יש מאמנים שמסייעים לאנשים ללמוד להיות אופטימיים ומעניקים להם את היכולת להאמין בטוב, לדמיין עתיד חיובי ובכך גם ליצור אותו.

ואגב, על פי המחקר אנשים אופטימיים גם חיים בממוצע 8 שנים יותר מאנשים פסימיים, מה שאומר שממש כדאי לאמץ גישה אופטימית לחיים..

המושג אופטימיות, אגב, נולד במאה ה-18 כשהפילוסוף והמתמטיקאי גוטפריד לייבניץ גזר אותו מהמילה הלטינית "אופטימוס" (optimus), שפירושה "הטוב ביותר". מילים קרובות שנולדו מאותה מילה הן אופטימום ואופטימלי, ביטויים לטוב ביותר האפשרי.


הנה סרטון על האופטימיות, היתרונות והסיכונים שבה (מתורגם):

http://youtu.be/9n2tmNWn1ec


הנה מה שאנשים ברחוב אומרים על אופטימיזם:

http://youtu.be/pbjH9d4h6GQ


על האופטימיות שחשובה להצלחה, למרות הקשיים:

http://youtu.be/mODb5993yhg


מצגת וידאו על חינוך ילדים לאופי אופטימי שמסייע ביותר להצלחה בחיים:

http://youtu.be/_ueaIlbHdqo


אין כמו השיר הזה כהמנון של האופטימיים - "מחר" מתוך המחזמר "אנני" (מתורגם):

https://youtu.be/ERB3Ru0fw-E


והרצאת טד של מישהו שיש לו אופטימיות מדהימה (מתורגם):

http://youtu.be/36m1o-tM05g?long=yes

מרק טוויין אמר פעם עוד אחד מהמשפטים השנונים שלו "אל תדחה למחר מה שאפשר לדחות למחרתיים". הוא כנראה צדק כשהצליח בשנינות ובעוד הבזק אופייני לו של גאונות, להגדיר את הדחיינות באופן פשוט ומוצלח.

דחיינות (Procrastination) היא סוג של התנהגות, בה אנשים נוטים לדחות או להימנע מביצוע פעולות או מטלות שהם אינם מעוניינים לבצע בקרוב, או צריכים לעשות זאת.

מדובר בתופעה אנושית די נפוצה. הדחיינים בה דוחים לעתיד את המשימה שאותה הם אמורים לבצע מיידית, לטובת פעילות אחרת, מהנה וקלה ממנה.

אחת ההברקות היא שבשביל דחיינים, אנשים הנוטים לדחות משימות ליום אחר, היום העמוס ביותר בשבוע הוא תמיד "מחר".

הדחיינות מוגדרת כדחיית משימה בכדי להשיג הרגשה טובה בטווח הקצר, תוך כדי ויתור על המטרות לטווח ארוך. ההימנעות תהיה בדרך כלל ממשימה המעוררת תחושת לחץ או חרדה.

במובן הזה ברור שלחלק גדול מבעלי הנטייה לדחיינות יש קושי לדחות סיפוקים. אצל רובם גדול הוא הצורך לסיפוק מיידי והנטייה להרחיק מעצמם בכל מחיר את הסבל או הקושי.

אנחנו בעצם מנסים להימנע מהלחץ והחרדה שהמשימה מעוררת בנו. באופן פרדוקסלי, ההימנעות מייצרת תחושה גדולה יותר של לחץ וחרדה, המתבטאת במועקה: מעין עננה שהולכת איתנו לכל מקום. ככל שמועד סיום המשימה הולך ומתקרב, כך תחושת המועקה הולכת וגדלה.


האם יש דחיינות חיובית?
הדחיינות שלמעלה היא דחיינות פאסיבית, בעוד שידועה כיום גם דחיינות אקטיבית.

מחקרים חדשים שפורסמו בעולם על תופעת הדחיינות, גילו שדחיינות עשויה להוביל ליצירתיות גבוהה דווקא. בנוסף היא יכולה להעלות את רמת המוטיבציה של הדוחה את המטלה ולמרות הלחץ - לאפשר ביצוע ביעילות מירבית של המשימות.

בדחיינות האקטיבית דוחה האדם את המשימות באופן מודע ובכוונה תחילה. הסיבה לדחייה היא התפקוד הטוב יותר שלו או שלה תחת לחץ וריבוי משימות. מסתבר שאצל דחיינים כאלו מגדיל הלחץ את המוטיבציה משמעותית ודווקא מעלה את הפרודוקטיביות ורמות התפקוד.

כאן דחיית משימות היא לא משיתוק או חשש, אלא מהצורך במיקוד במשימה וברצון להשלימה ביצירתיות, באיכות ובזמן. יש למשל מקרים בהם קיים הרצון להתלבט ולשקול היטב ובאורך רוח את נחיצות המטלות, או את דרך הטיפול המוצלחת ביותר בהן.

מכאן שאם בסופו של דבר הדוחה משלים את המשימות בהצלחה ובזמן, והתופעה לא גורמת לקשיים והערכה עצמית נמוכה, אפשר בהחלט לא לחוש אשמים. כל עוד התופעה לא קשה ולא נגרמת בשל עצלנות או משהו אחר, הדחיינות האקטיבית מציעה לאנשים שונים גם צדדים חיוביים, שאי אפשר לזלזל בהם.


מדוע אנחנו דוחים גם כשברור לנו שזה לא נכון (מתורגם):

https://youtu.be/FWTNMzK9vG4


דוגמה לדחיין (עברית):

https://youtu.be/22mxeLl9tpY


על תופעת הדחיינות וכיצד אפשר להתגבר עליה (עברית):

https://youtu.be/sRBeuSFHI1Q


מסתבר שבאגים יכולים לגרום גם למכונות לסבול מדחיינות (מתורגם):

https://youtu.be/iDbdXTMnOmE


הרצאת טד נהדרת של דחיין מעולה (מתורגם):

https://youtu.be/arj7oStGLkU?long=yes


ומאמן אישי מציג דרך לשינוי הדחיינות (עברית):

https://youtu.be/eGsxE_5xnR8?long=yes

מוטיבציה (Motivation) או בעברית הנעה, היא התהליכים שמניעים אותנו לעבר מטרה מסוימת.

אנשים בעלי מוטיבציה הם אנשים שמכוונים להשגת המטרה ולא מרפים ממנה. אין ספק שמוטיבציה היא אחד התנאים החשובים להשגת המטרות שלנו בחיים. מי שלא יהיה מצויד במוטיבציה מספקת, לא יוכל להגשים את חלומותיו ולהשיג את היעדים שלפניו.


הנה סרטון שנותן מוטיבציה וממליץ לא להרפות לרגע (מתורגם):

https://youtu.be/D9jgWm0sgpw


סרטון מוטיבציה מתורגם שמסביר על מה צריך להתגבר ואיך כדאי לחשוב כשרוצים להצליח (מתורגם):

https://youtu.be/GDuUcsINWSI


עוד אחד עם תרגום שמדרבן לא לעצור לרגע, על אף הקשיים:

https://youtu.be/q0gg8uD3d_U


ומשמעות - הרצאה חשובה על מה שנותן מוטיבציה להצליח וגם מאפשר אותה (מתורגם):

https://youtu.be/rrkrvAUbU9Y?long=yes

לרוב מוגדרת הכָּרִיזְמָה כתכונה של אנשים בעלי קסם אישי, יכולת שכנוע מצוינת ותקשורת בין-אישית מעולה, כמעט מגנטיות שסוחפת אחריהם אנשים.

המילה באה מיוונית, אבל "כריזמה" ביוונית משמעותה מתת-אלוהים, כלומר היכולת לצפות את העתיד או אפילו לחולל ניסים. כיום נתפסת הכריזמה כתכונה של מנהיגות, התכונה המאפשרת לאדם להשפיע ולשלוט בסובבים אותו.

יש הגדרות קיצוניות עוד יותר לכריזמה, כמו זו של מקס ובר, שגורסת שהמנהיג הכריזמתי מסוגל להשרות בקרב המונהגים שלו תחושה שהוא בעל תכונות על-טבעיות. יש הגדרה שלפיה המונהגים רוחשים למנהיג הכריזמתי כבוד ואפילו סגידה והוא משרה עליהם ביטחון רב.


הנה סרטון מעט ארוך על מהי כריזמה ואיך אפשר ללמוד אותה:

http://youtu.be/ZkSojpni_Rc


יש מי שמלמדים כיצד להיות כריזמתיים:

https://youtu.be/1SbFwAw3dcI

נחישות היא החלטיות וכוונה חד-משמעית להשיג את המטרה, יהיה אשר יהיה. אנשים נחושים אינם מתעלמים מהקשיים או לא מודעים להם - הם נלחמים בקשיים מלחמה חסרת פשרות ועושים הכל כדי לנצח בה.

פעמים רבות הנחישות שלהם פירושה התגברות על הקשיים שלהם עצמם ועל חולשות האנוש שלהם. אנשים מגלים נחישות בשינוי מצבם בחיים, נחישות בהשגת מטרות ונחישות בקבלת החלטות ומימושן.


הנה סרטון על נחישות של אדם כבד גוף וחסר נשימה שהחליט לשנות את תזונתו והפעילות הגופנית והצליח להביא את עצמו לתוצאות נפלאות, במקביל למאבקה של בתו לבריאותה:

http://youtu.be/Ja9BFx5Mhqo

גמישות (Flexibility) היא תכונה של גוף מוצק שיכול להתעוות ולחזור לצורתו הקודמת. בבני אדם הגמישות היא היכולת הגופנית להניע את אברי הגוף שלנו בקלות ובטווח תנועה רחב של המפרקים השונים.

הגמישות היא מרכיב חשוב בבריאותנו כבני אדם, באיכות החיים ובכושר הגופני שלנו. למעשה, הגמישות היא ממרכיבי הכושר הגופני הבסיסיים ביותר, ביחד עם כוח, מהירות, סיבולת וקואורדינציה. אך בהשוואה לרכיבי הכושר האחרים, הגמישות היא רכיב הכושר הפחות מוערך.

אנשים בעלי גמישות רבה יכולים לבצע פעולות שלא יאומנו, ממופעי בידור מרהיבים ועד לביצועים ספורטיביים או מקצועיים שלא יאומנו. על אף שבני אדם שונים נולדים עם יכולת מסוימת לגמישות מלידה, הגמישות הגופנית מחייבת אימון רב ותרגול מתמשכים, על מנת להגיע לביצועים יוצאי דופן.


הנה דוגמה לגמישות מדהימה של משתתף בתכנית כשרונות אנגלית:

http://youtu.be/xHxsVRM-pS8


וילדה גמישה להפליא גם היא:

http://youtu.be/LhuVTmZtJJY

ההתמדה היא תכונה של מי שאינם מפסיקים במה שהם עושים. יש להם חזון או מטרה והם מלאי נחישות להמשיך, בשקדנות, עקביות ועקשנות לא מתפשרות, למול הפיתוי להפסיק את המאמץ.

הצלחה, בכל תחום שהוא, מספורט ואמנות ועד עסקים או קריירה, כל הצלחה מחייבת התמדה.

יש אנשים רבים שאינם מתמידים במאמצים שלהם ומקטרים שאינם מצליחים ושאחרים מקבלים הזדמנויות שאין להם. במקרים רבים מדובר באנשים שלא מתמידים במאמץ ומרפים לאור הקשיים שבדרך.

אל תרפו. כשאתם מאמינים במשהו, אל תפסיקו להאמין, גם ובעיקר כשקשה לכם. המאמץ הכי גדול הוא לא בהכרח פיזי, אלא המאמץ שלא להרפות. הזכירו לעצמכן למה, מה הוציא אתכם לדרך? מה החזון שלכן לעתיד שאליו חתרתן, או מה המטרה שנשבעתם להשיג - התעקשו להמשיך ועבדו קשה ובכל פעם שאפשר, השתדלו לא לעבוד קשה אלא לעבוד נכון.

ובעיקר התמידו. בסוף זה יגיע. הרי אם קשה אז סימן שאתם בעליה, כי תמיד קל יותר בירידה!


"משל הבמבוק" מלמד על התמדה והשכר שיש בה:

https://youtu.be/hw9AbtSDrZ0


העקביות הנחוצה כדי להצליח בעסקים, למשל בניהול בית קפה:

https://youtu.be/PiwOtTJAgvw


הזדמנות נוספת להבין את חשיבות ההתמדה:

https://youtu.be/uvCsY0lG4pM


ודברים חשובים על חזון והתמדה של כאיש שהפך את החולשות שלו להצלחה:

https://youtu.be/1bumPyvzCyo?long=yes

השמחה והאופטימיות הן תכונות מצוינות ומי שמביט בחיים בצורה חיובית, רוב הסיכויים שיקרו לו דברים טובים ושיצליח לעבור בשלום גם את האירועים הקשים יותר.

מדענים מצאו במחקרים רבים שאם נסגל לעצמנו מבט חיובי ואפילו עם הומור, על מה שקורה לנו, נהיה יותר בריאים. הומור מסייע גם להבריא ממחלות קשות ולכן היום יש ליצנים רפואיים אפילו בבתי חולים - כדי לסייע לחולים להבריא מהר יותר!


הנה חבורת השחקנים המצחיקה של מונטי פייטון ועל היתרון בלראות את הצד הבהיר של החיים, גם כשקשה:

http://youtu.be/CBhSQsrwqaE


מישהו שגורם הרבה אושר להרבה אנשים עייפים על הבוקר במטרו, הרכבת התחתית של פאריס:

https://youtu.be/FLQ937a-OdI


קבוצה שמנסה לגרום לעולם לשמחה, אופטימיות ואושר וכך "להרים את העולם":

http://youtu.be/AfHkZ4_K3IA


וזמרת הג'אז בת ה-8 שזכתה ב"נורבגיה גוט טלנט" ושרה על היתרון בחיוכים:

https://youtu.be/bLuNQ6s7fCQ

מי תרצו להיות? - ממוצעים או מצוינים?

התשובה כמובן ברורה, אבל אתם מבינים שנדרש יותר מכישרון? - כי כישרון הוא לא מספיק בחיים וגם לא פוטנציאל. מסתבר שכדי להצליח צריך תכונות והרגלים כמו מחויבות, משמעת, ידע ומוסר עבודה. יש המוני מוכשרים שלא עשו דבר עם עצמם כי לא הייתה להם התוספת הזו, של מה שצריך כדי להצליח.

הרי איך תצליחו? בעבודה קשה? - יהיו שיאמרו לכם זאת אבל כדאי שלא תאמינו להם. מצד אחד אל תתבטלו, אבל עבודה קשה אינה הפתרון ואינה הדרך להצלחה. אולי קצת כן וברמות מסוימות, אבל עדיפה עבודה טובה! - נסו לייעל ככל הניתן את העבודה שלכם, לדייק מערכות, מכשירים, אפליקציות או תוכנות, כך שיבצעו פעולות במקום המאמצים שלכם, או העבודה הקשה. נסו לנצל את יכולת המחשבה שלכם, במקום את השרירים והכוח הפיזי וכך הלאה.

אמנם מעת לעת אנשים מצליחים בזכות הכישרון והמזל ונראה שאינם עושים דבר נוסף. אבל אלו הצלחות מעטות וסביר שגם הן יתפוגגו די מהר, בשל הגישה הבטלנית והעובדה שהצלחה אחת לא יכולה להספיק בדרך כלל.

כי לרוב, רק אם אדם לוקח את הכישרון שלו ומוסיף לו עבודה יעילה, חריצות, ידע נרכש, שאיפות גבוהות, מיקוד ורצינות, יש לו סיכוי לממש את הפוטנציאל שלו ולהגיע למקומות הטובים באמת. הצלחה, מה לעשות, מחייבת מאמץ של ממש, אבל גם ידע וחשיבה והמון מעשים ופעולות שמצטרפים לדרך אליה.

ועוד דבר הוא משמעות ותרומה לעולם ולחברה שמסביבכם. בלי שום דרישות ובלי רצון להרוויח מזה - תנו לחברה עזרה וערך והציעו יד, כי בסוף תקבלו אפילו יותר משתתנו. זה מה שנקרא קרמה, אבל על כך בערך אחר.


אז מי אתם רוצים להיות - מתפלאים או מפליאים? (עברית):

https://youtu.be/v77lzH6jgWE


הרצאונת טד מעולה על הדברים שמביאים להצלחה (מתורגם):

https://youtu.be/Y6bbMQXQ180


עוד קצת מוטיבציה (מתורגם):

https://youtu.be/D9jgWm0sgpw


ודוגמה מחויכת למזל ולטפשים שנתקלים בו (מתורגם):

https://youtu.be/pvSZ7J6k1us

דמיון (Imagination) הוא ההרגשה של תחושות וחוויות של אירועים שלא קשורים ישירות למציאות שלנו.

אמנים רבים, כמו סופרים, משוררים וציירים ובצידם גם מדענים וחוקרים - כולם משתמשים בדמיון כדי ליצור ולגלות דברים שהידע הקיים לא תמיד מאפשר.


על אף שהוא קיים גם אצל אנשים מבוגרים, הדמיון דומיננטי יותר אצל ילדים, להם יש בדרך כלל עולם דמיון עשיר יותר מאשר למבוגרים. אותו "דמיון מפותח" שלעתים הורים ומורים מדברים עליו, הוא דמיון שיכול לסייע לכל אדם להגיע להישגים ולמעשי יצירה מדהימים.

הדמיון נוטה להתפתח מגילאי 3 עד 6, כשאחת הדרכים היעילות לפתח את הדמיון ולהעשיר אותו היא באמצעות משחק.

אצל ילדים מאפשר הדמיון להפיג את הבדידות, לחלום בהקיץ, להתגבר על פחדים, למצוא פורקן רגשי ולהתמודד עם קשיים בחיים היום-יום.

תופעה ידועה אצל לא מעט ילדים, היא המצאה של "חבר דמיוני", המסייע להתגבר על בדידות וצורך בפורקן רגשי.


הנה הדרך בה מוחנו מייצר לנו את הדמיון (מתורגם):

https://youtu.be/e7uXAlXdTe4


התפקיד המפתיע שיכול להיות לדמיון בתרגול המוצלח (מתורגם):

https://youtu.be/f2O6mQkFiiw


סרטון שמזמין אותנו לדמיין איך היו נראים כוכבי הלכת אם היו במקומו של הירח שלנו:

http://youtu.be/usYC_Z36rHw


וקטע מסרט שמראה את הדמיון של ילד שיוצא "להציל את העולם" עם סיר על הראש:

http://youtu.be/_bZPoOMfsVg

קודם כל, לקבל את מי ששונה הוא מעשה יפה. כשאנחנו מתייחסים יפה גם למי שנראה אחרת, מדבר אחרת, חי אחרת או מוגבל מאיתנו, אנחנו מתנהגים בנימוס ונוהגים כבני אדם.

כך אנו גם יוצרים חברה שבה אין טובים פחות מאחרים. תמיד השתדלו לחשוב איך מרגיש האחר והשונה מכם. האם התנהגותכם היא התנהגות שהייתם רוצים לקבל במקומו מאחרים?

כנראה שכולנו רוצים להיות אהובים ושלא יפגעו בנו. גם מי ששונה מכם ומאיתנו. לכן, אל תעשו לחברכם וגם לא לאחר מכם את מה ששנוא עליכם!


ראו כמה חשוב לקבל את השונים מאיתנו:

http://youtu.be/CGL7BgtSNr8?t=15s


יש בי אחווה והיא תנצח - סרטון מקסים על סובלנות, נגישות ואחווה לאחר (עברית):

https://youtu.be/C4furvWiqxk

הסקרנות (Curiosity) היא תכונה המובילה אותנו לדעת, לחקור ולהבין דברים שאיננו יודעים ושדרכה אנו לומדים, מתקדמים ומבינים את הדברים.

מילת הקוד היא פערים. הסקרנות מתעוררת בעת שיש פער בין מה שאדם מעוניין לדעת ובין מה שהוא יודע.

הסקרנות מתגלה כבר בגיל צעיר מאוד.

התבוננות פשוטה על תינוקות חושפת די מהר עד כמה הם סקרנים. עם העניין שלהם בדברים ואינספור שאלות של "למה...?" רבים חשים שרק פעוטות וילדים הם סקרנים. סטטיסטית יש בכך ודאי לא מעט צדק, אך ניתן להישאר סקרנים גם כשמתבגרים.

לא מעט מבוגרים ממשיכים ומשתדלים להישאר סקרנים. רבים מהם אף עוסקים בהמשך חייהם במקצועות שבהם הסקרנות מעניקה להם יתרון.

אילו מקצועות? - שאלה טובה: הסקרנות היא הבסיס לעיסוקים כמו אמנות, מדע, הומור, משחק ופעילויות דומות. ליצנים או שחקנים בוגרים נראים לנו כילדים שלא התבגרו. אבל רבים מהתחום יספרו לכם שגם מדענים ואמנים הם כאלה.

אם אתם הורים, נסו שלא לומר לילדים שלכם כל הזמן "מספיק!" או "די!" על הניסיונות המוזרים שהם עושים, על הרעש או על הגועל שאתם חשים כשהם חוקרים את העולם שמסביב. ככה מגדלים, או לפחות לא מעלימים להם את הסקרנות.

מכל מקום, זה לא שהסקרנות נעלמת אצלנו כשאנו מתבגרים. אנחנו ממשיכים להיות סקרנים או לפחות להמ'יך ולתת דרור לחקר העולם, אבל פחות מסתכנים כדי ללמוד ולרכוש ידע חדש. אם ילד מוכן ולא נרתע מלסכן ולהרוס דברים כדי להבין או לגלות על דברים שמסקרנים אותו, המבוגר הממוצע, שהתוודע להשלכות של מעשיו, יעז ויסתכן הרבה פחות כדי ללמוד.

ואגב, זה לא רק הגיל שמפחית את גילויי הסקרנות שלנו. גם המומחיות נוטה לרסן אותה. כשבני אדם הופכים מומחים, הם נוטים לאבד את התשוקה והסקרנות להמשיך ולחקור ולגלות. משום כך תמיד יאיימו הצעירים הנלהבים בכל תחום על המומחים הוותיקים. הם סקרנים וחדורי תשוקה להצליח וללמוד, בעוד הוותיקים כבר הצליחו.

הסקרנות היא אחת התכונות החשובות בהן זכינו בראשית האבולוציה והיא העניקה למין האנושי יתרון עצום על כל המינים האחרים. תודות לה גילו ראשוני האדם הקדמון תגליות כמו איזה פרי הוא טוב לאכילה ומתי הוא זמין, איפה מסתתר הציד הכי טוב, איזה מפל מציע את המים הטובים ואיך להדליק אש עם שתי אבנים.

כשהסקרנות נתנה יתרון לסקרני האדם הקדמון על פני הלא סקרנים, ברור שהיא הלכה והתפשטה במין האנושי. היא הועברה לצאצאים והפכה לבסיס לתגליות, להמצאות, ליצירות האמנות, להנדסה ולמחקר.

מוחית, מערכת התגמול היא זו שמעורבת גם בלמידה המונעת מסקרנות. כשאנו לומדים משהו שעניין אותנו מראש, הפעילות המוחית שלנו היא באזורי המוח שבהם פעילה במיוחד מערכת התגמול. כל למידה יכולה לעורר עוד סקרנות ולמידה נוספת וכך הלאה. הסקרנות היא המניע והלמידה היא התגמול. אנחנו נקרא לזה סיפוק אבל הדופמין שאנחנו מייצרים בהצלחת הלמידה הוא העניין.

הסקרנות היא שמושכת אותנו לסרטי מתח, לספרי בלשים וכדומה. הדברים שהכי מסקרנים אותנו יכילו הפתעות, ראיות מעורפלות או דברים שמעבר להיגיון. זו גם הסיבה שאנו כל כך מתעניינים בצירופי מקרים שלכאורה אין בהם כל היגיון אבל אנחנו מנסים למצוא אותו.

זו הסיבה שרכילות, שמועות ותיאוריות קונספירציה כל כך תופסים.

למימוש הסקרנות צריך למקד את הקשב. קשה לפתור ולפצח בעיה כשאנו מאזינים לשירים או כשהטלוויזיה עובדת. לכן רבים מאיתנו יעידו שהם מצליחים למצוא פתרונות ורעיונות דווקא במקלחת.

אז סקרנות היא התשוקה והמניע לידע, לגילוי ולמחקר מדעי. אבל היא גם זו שנותנת לנו השראה ליצירה אמנותית פורצת דרך, ליזמות ולפיתוח שיפתור בעיה שאיש לא פתר לפנינו.


הנה הסקרנות האנושית ונפלאותיה (מתורגם):

https://youtu.be/tbX6aMfPtEw


עוצמתה של הסקרנות והריגוש שהיא מייצרת לאנושות:

https://youtu.be/VOVmVMJEhg8


המחקר המדעי המונע מסקרנות (מתורגם):

https://youtu.be/PlytMrKfOFA?long=yes


איך להפעיל את הסקרנות שלנו? (מתורגם)

https://youtu.be/OMDVTZ-ycaY?long=yes


הרצאה על סקרנות ועל הדרך ללמד רובוטים להיות סקרנים (עברית):

https://youtu.be/SZjXMcsAObg?long=yes


ופודקסט של הפרופסור הרסגור המיתולוגי על חשיבות הסקרנות לקידמה האנושית (עברית):

https://youtu.be/w9HdKXSRMn4?long=yes

קור רוח היא גישה שלווה, רגועה ומאופקת. אדם קר-רוח שומר על איפוק גם במצבים קשים ולא נכנס ללחץ. הוא מגיב בענייניות ומתפקד גם ברגעים קשים, גם כשמסביבו האנשים לחוצים.

לוחמים שמתגלים בשדה הקרב כקרי רוח מצליחים פעמים רבות לתפקד טוב יותר מאחרים, שהפחד מצליח לשתק אותם ומפחית מיכולתם לשרוד. לצערנו גם פושעים הם לא פעם טיפוסים קרי-רוח שעושים מעשים איומים מבלי להניד עפעף. רבים מקורבנות הפשעים הללו יודעים לספר על פושע קר-רוח שעשה את מעשיו הפושעים מבלי להתרגש.


הנה סרטון על קור הרוח של לוחם שהחליט סייע לחלשים במלחמה ביוגוסלביה:

https://youtu.be/MJUF3E27oTU


וגם קור רוחו של הדיפלומט השוודי שהציל עשרות אלפי יהודים בשואה (עברית):

http://youtu.be/_0Tfn2ZYUAg?t=31s

פעם שאלו את הזמר יוצר דיוויד בואי האם לדעתו הוא מקורי והוא הגיב בשלילה ואמר שהוא יותר כמו גנב בעל טעם. אחר כך הוא הוסיף שהאמנות היחידה שהוא מוכן ללמוד היא כזו שיש בה דברים שהוא יכול לגנוב מהם.

להבדיל ממנו, את סטרווינסקי, המלחין שלקח חלקים מיצירות שהוא אהב ושינה אותם לצורך מוסיקה לבאלט חדש שכתב, האשימו המבקרים בגניבה מוזיקלית. "אתם 'מכבדים', אבל אני אוהב." הוא השיב להם ביובש והמשיך בדרכו אל התהילה.

מקוריוּת (Originality) נחשבת מחמאה ליצירתיות של אמנים, יוצרים וממציאים. היא אמנם מוגדרת כיצירה או המצאה של עבודות חדשות, שאינן בשום מקרה בגדר העתק, שיכפול או זיוף של עבודה של אחרים. אבל יותר ויותר אמנים, ממציאים, מדענים ויוצרים מראים שעבודה מקורית יכולה להסתמך ו"לגנוב" רעיונות ודברים מעבודות של אנשים אחרים ולהתפתח כמיטב הכישרון של היוצר שלה.

מושגים כמו וריאציות על נושא, קולאז', מונטאז', קאט-אפ, מאש-אפ, רמיקס וכדומה - כל אלו הפכו במהלך ההיסטוריה ובמיוחד בתקופות האחרונות, שוב ושוב, לחזקים לאין ערוך מאלו שקידשו את היצירה העצמית והבלתי משלבת.

אפילו באך הגדול נהג להעתיק קטעים שלמים מיצירותיהם של מלחינים אחרים בני זמנו, למיסות ולקנטטות שלו. למעשה, בזכות זה התגלה מאות שנים אחר-כך המלחין אנטוניו ויוואלדי, כשמוסיקולוגים מצאו ביצירותיו המונומנטליות של באך קטעים שלמים של מלחין לא מוכר. כשהעמיקו לחקור, גילו את המורה למוסיקה מבית היתומות בוונציה, אנטוניו ויוואלדי שמו.

החוק, אגב, מכיר בכך לחלוטין. בדיני זכויות היוצרים, רק מקוריות מאפשרת להגן על יצירה. אבל ביצירה המבוססת על יצירה אחרת ושעדיין מכילה מרכיבים מקוריים חדשים, יזכו הללו בהגנה משפטית, בתור "יצירה נגזרת".

בעולם הפטנטים, אגב, הדרישת אינה רק מקוריות משמעותית, אלא חדשנות של ממש, או התקדמות המצאתית. הדרישה לרישום פטנט, למשל, צריכה לעמוד בתנאי שמומחה בתחום ההמצאה לא יכול היה לחשוב על הרעיון שבפטנט באופן טבעי. הממציאה צריכה להראות לרשות הפטנטים שהיא ממש הבריקה בפטנט שלה ושזו התקדמות המצאתית, שהיא נחוצה והכרחית לצורך רישום הפטנט ולהענקת הזכויות לממציאים.


הנה אלו שרואים דברים אחרת:

https://youtu.be/TJ1SDXbij8Y


למה מקוריות ביוטיוב כל כך לא נחשבת?

https://youtu.be/KHgKuBZdQZc


הרצאת טד: כך תזהו יזמים מקוריים (מתורגם):

https://youtu.be/fxbCHn6gE3U?long=yes


והרצאת טד על המקוריות והיצירה (מתורגם):

https://youtu.be/oww7oB9rjgw?long=yes