מיהי מריאן, האייקון של המהפכה הצרפתית?
אחד מסמליה המפורסמים ביותר של המהפכה הצרפתית הוא הציור "החירות מובילה את העם" (Liberty Leading the People) של הצייר אז'ן דלקרואה. הוא צייר אותו בשנת 1832, שנתיים לאחר המהפכה שהוא מתאר.
מה שמעניין ואירוני הוא שהציור שרבים כל כך מזהים עם המהפכה הצרפתית, מתאר למעשה את מהפכת יולי 1830 בצרפת, מהפכה שהייתה מנוגדת לרוח המהפכה הצרפתית ושהעלתה לשלטון בחזרה את המלך, לואי פיליפ מלך צרפת.
זו הייתה מהפכת-נגד. אם המהפכה הצרפתית נועדה להעיף את המלך ואציליו מכסאם וממרומי מעמדם ולהשליט את העם על צרפת, כאן צייר דלקרואה מהפכה מלוכנית, שבאה להחזיר את בית המלוכה ואת האצילים, בעלי זכויות היתר, אותם אלה שכל כך הרגיזו את העם הצרפתי, 30 שנה לפני כן.
דלקרואה עצמו לא השתתף בקרבות אבל צייר, לדבריו, כדי לתמוך ולהביע פטריוטיות בצרפת.
ולא שקשה לראות זאת בציור. בראש ההמון החמוש, מובילה מריאן, המייצגת את החירות, גופה חצי חשוף, אולי כדי לייצג את התשוקה לצרפת צודקת יותר. בידיה דגל הטריקולור, על צבעיו המודגשים. הנער שלידה, כדי להדגיש שלמהפכה שותפים כל המינים והגילאים, אוחז אקדחים ונלהב גם הוא,כמו גם המורדים שאחריה. מסביבם שרועות גופות המהפכנים על הקרקע וברקע עולה עשן לבן.
דלקרואה אינו תמים והוא לא עושה הנחות למהפכה. כאמן אמיתי, הוא מציג את האנשים ואת צדדיה השונים של המהפכה. מצד אחד נוכחות כאן הגבורה והפטריוטיות, כמו גם הניצחון, אבל בד בבד הוא מציג את הכאב, המוות והטרגיות של הצד המפסיד, האספסוף של בני מעמד הפועלים, אלו שלא ייצאו נשכרים מהמהפכה המכוערת והברוטלית הזו.
לצד הבורגנים ניצבים כאן גם בני מעמד הפועלים, מה שאכן קרה במהפכה הזו, שמעמד הפועלים השתתף בה, אך היסטורית לא זכה להשתתף בשלטון ברפובליקה החדשה שעתידה לקום.
יצירת המופת המיוחדת הזו מוצגת כיום במוזיאון הלובר בפאריס.
אחד מסמליה המפורסמים ביותר של המהפכה הצרפתית הוא הציור "החירות מובילה את העם" (Liberty Leading the People) של הצייר אז'ן דלקרואה. הוא צייר אותו בשנת 1832, שנתיים לאחר המהפכה שהוא מתאר.
מה שמעניין ואירוני הוא שהציור שרבים כל כך מזהים עם המהפכה הצרפתית, מתאר למעשה את מהפכת יולי 1830 בצרפת, מהפכה שהייתה מנוגדת לרוח המהפכה הצרפתית ושהעלתה לשלטון בחזרה את המלך, לואי פיליפ מלך צרפת.
זו הייתה מהפכת-נגד. אם המהפכה הצרפתית נועדה להעיף את המלך ואציליו מכסאם וממרומי מעמדם ולהשליט את העם על צרפת, כאן צייר דלקרואה מהפכה מלוכנית, שבאה להחזיר את בית המלוכה ואת האצילים, בעלי זכויות היתר, אותם אלה שכל כך הרגיזו את העם הצרפתי, 30 שנה לפני כן.
דלקרואה עצמו לא השתתף בקרבות אבל צייר, לדבריו, כדי לתמוך ולהביע פטריוטיות בצרפת.
ולא שקשה לראות זאת בציור. בראש ההמון החמוש, מובילה מריאן, המייצגת את החירות, גופה חצי חשוף, אולי כדי לייצג את התשוקה לצרפת צודקת יותר. בידיה דגל הטריקולור, על צבעיו המודגשים. הנער שלידה, כדי להדגיש שלמהפכה שותפים כל המינים והגילאים, אוחז אקדחים ונלהב גם הוא,כמו גם המורדים שאחריה. מסביבם שרועות גופות המהפכנים על הקרקע וברקע עולה עשן לבן.
דלקרואה אינו תמים והוא לא עושה הנחות למהפכה. כאמן אמיתי, הוא מציג את האנשים ואת צדדיה השונים של המהפכה. מצד אחד נוכחות כאן הגבורה והפטריוטיות, כמו גם הניצחון, אבל בד בבד הוא מציג את הכאב, המוות והטרגיות של הצד המפסיד, האספסוף של בני מעמד הפועלים, אלו שלא ייצאו נשכרים מהמהפכה המכוערת והברוטלית הזו.
לצד הבורגנים ניצבים כאן גם בני מעמד הפועלים, מה שאכן קרה במהפכה הזו, שמעמד הפועלים השתתף בה, אך היסטורית לא זכה להשתתף בשלטון ברפובליקה החדשה שעתידה לקום.
יצירת המופת המיוחדת הזו מוצגת כיום במוזיאון הלובר בפאריס.
