שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
במה נודע הצייר חואן מירו?
אם אתם רואים ציורים הכוללים כתמים ושירבוטים, לא פעם כאלה המזכירים שרבוטי ילדים, בקווים חזקים ובולטים ולצידם עיגולים, סביר שאתם רואים ציור של מירו.
הצייר הקטלוני מספרד חואן מירו (Caravaggio) היה מהחשובים והבולטים באמני המאה ה-20. הוא היה צייר, פסל וקדר שזכה בפרסים ותארים מכובדים וחשובים על יצירותיו.
מירו הוא מגדולי הסוריאליסטים, בסגנון שמוגדר כ"מופשט סוריאליסטי". הגישה שלו לצבע גם היא מיוחדת ושונה מציירים אחרים במאה העשרים. צבעיו עזים וחודרים היישר ללבו של המתבונן. מככבים בהם צבעי היסוד, כמו אדום, צהוב, לעתים ירוק או כחול וגם שחור.
יש ביצירות של מירו אלמנטים חוזרים כמו, כמו התרנגול, החוזר בהם שוב ושוב, או הסולם, המזכיר לא פעם את סולם יעקב המקראי.לא מעט השראה הוא קיבל מגדולי הציור המיסטי משהו, הירונימוס בוש וויליאם בלייק.
עוד "עוגנים" שכיחים ומאפיינים בולטים בסגנונו הייחודי של מירו וביצירותיו היו דמויות של בעלי חיים, נשים וגורמי שמיים.
לצד ציוריו הרבים, יצר האמן הסוריאליסטי המופשט גם לא מעט פסלים מרשימים. עוד נכללו לצידם גם יצירות קרמיקה וציורי חלון על זככית. את יצירות הפיסול שלו ניתן לראות כיום ברחבי ערים כמו ברצלונה, מדריד וסן פרנסיסקו - בספרד ובארצות אחרות.
מי שעל-פי ההגייה הספרדית נקרא ז'ואן מירו אי פרה חואן, נולד בשנת 1893בברצלונה, שבקטלוניה, בספרד. את ילדותו בילה בכפר מונט רואיג, שנמצא לא רחוק מברצלונה.
כאמן הוא פעל בחייו בפריז, ניו-יורק וברצלונה. בשלוש ערים אלו מוצגות כיום רבות מיצירותיו הידועות ביותר.
הנה מצגת על האמן הספרדי המיוחד מירו:
https://youtu.be/9QYnDjCaTgE
30 מעבודותיו הנודעות:
https://youtu.be/77eSGRcojtg
עוד על חייו של מירו:
https://youtu.be/O9rAdb_ULp0
פרטים ממציוריו הנודעים:
https://youtu.be/yH_YB7fIsLw
ללמוד לצייר כמו מירו:
https://youtu.be/qmGbV3ar2wA
אנימציה שנותנת חיים לציור "הגן" שלו:
https://youtu.be/yDWPOkrJ0B8
אפשר ליצור מובייל שהופך את האסתטיקה שלו לקינטית:
https://youtu.be/v1zGVD6gwrk
וסרטון תיעודי על הצייר ויצירותיו:
https://youtu.be/N2mrK33gCYE?long=yes
מה התגלה במערת שובה?
זה קרה בשנת 1994 כשהצעיר הצרפתי ג'אן-מארי שובה וחבריו גילו מערה ארוכה מאד ולא נגמרת, באורך של 2 קילומטרים. במערה שנקראה על שמו, מערת שוֹבֵה (Chauvet), יש ציורי סלע מהתקופה הפלאוליתית המאוחרת, כלומר מלפני 35 אלף שנה לפחות.
כשגילו את המערה, התקשו החוקרים להאמין שציורים כל כך מושלמים מבחינה אסתטית, נעשו בתקופה קדומה כל כך בהיסטוריה האנושית. הציורים האלה מעידים גם על מיומנות גבוהה של האמנים הקדמונים שציירו אותם וגם על יכולת התבוננות חדה בפרטים.
מאז שהתגלתה מערת שובה בשנת 1994 והסתבר שהציורים שבה הם מלפני יותר מ-30 אלף שנה לפני הספירה, היא הפכה למערה בעלת ציורי המערות, המפורסמת ביותר באירופה. רק גילוי המערה הספרדית "אל קסטיו", שציוריה עוד יותר עתיקים, הוריד במעט את העניין בה.
הנה תיאור של המערה והציורים שבה:
http://youtu.be/3OLaNtKoJFk
וציורי מערת שובה מקרוב:
http://youtu.be/wZrZxyRBAlM?t=18s
מה יש במערת לאסקו?
את מערת לאסקו (Lascaux Cave) שבחבל דורדון הצרפתי גילו מספר נערים מהעיירה הצרפתית מונטינייאק. זה היה בשנת 1940, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה. הנערים טיילו בחורשה באזור ולפתע גילו את אחד הממצאים הגדולים בתולדות חקר האמנות הפרהיסטורית.
כיום מערת לאסקו שבצרפת מפורסמת בציורי הסלע המרשימים שבה. בולטים בה בעיקר ציורי חיות, שצוירו ככל הנראה למטרות של פולחן. בציורים מופיעים בעלי חיים שראה האדם הקדמון מסביבו באותה העת, חלקם כבר מזמן אינם מצויים באירופה.
כי צריך לזכור שגילם של הציורים במערת לסקו מוערך ב-17,300 שנים לפני זמננו.
בין בעלי החיים המצויירים בלאסקו יש איילים אדומים, פרים קדמונים וענקיים, ביזונים, עדרי סוסים פראיים ואפילו אריות. מאובנים של רוב בעלי החיים שצוירו בציורים נמצאו באזור המערה, כך שברור שאלו היו חיות שהקיפו את אמני המערות הללו.
נראה שהציורים שבמערה צוירו לאור לפידים. מצוירים בה כ-2,000 דמויות של בני אדם, בעלי חיים וסימנים חסרי-משמעות ברורה, מופשטים. יש מחקר חדש שגילה שחלק מהציורים המופשטים הללו מתאר מפות כוכבים, כפי שהן נראו בתקופות הפרהיסטוריות. לפי ממצאים אלו צבירי נקודות שבציורים מתארים קבוצות כוכבים כמו הפליאדות (ראו בתגית "פליאדות"), שור ו-3 הכוכבים הבהירים של משולש הקיץ.
הנה סיפור הגילוי של המערה והמבנה שלה:
http://youtu.be/QrOQiknOE9w?t=28s
ציורי המערות הקדומים של מערת לסקו:
http://youtu.be/UnSq0c7jM-A
וסיור וירטואלי חרישי במערה:
https://youtu.be/2hiFqqqjTxQ
מי צייר את שלושת המוסיקאים?
יצירתו המפורסמת של פבלו פיקאסו "שלושה מוזיקאים", ציור שמן חשוב משלו שצויר בשנת 1921. למעשה זה ציור שצויר פעמיים ונמצא בשתי הגירסאות שלו בשני מוזיאונים שונים, זה של ניו-יורק וזה של פילדלפיה.
שלושת הדמויות שבציור הן המשרת, הליצן והנזיר. הם ישובים בתנוחת נגינה ופניהם וגופם מצוירים בסגנון הקוביסטי שמאפיין את פיקאסו, מי שהיה הדמות החשובה ביותר בו. לפי הקוביזם המצויר בתמונה אינו מוצג מנקודת מבט אחת, אלא מציג את המוצגים שבתמונה כשהם מפורקים לגורמים וניתן לראות אותם בציור מנקודות מבט שונות, באותו הזמן.
הנה סרטון על הציור "שלושת המוסיקאים" של פבלו פיאקסו:
http://youtu.be/IcMul2a13R8
והנה הנפשה של הציור:
http://youtu.be/avBQAaAHGo8
מיהי המונה ליזה מאיילוורת'?
המונה ליזה היא ללא ספק הציור המפורסם בעולם. מאות עותקים וזיופים שלה שרדו במהלך השנים. המומחים אומרים שהיא הציור הכי מועתק בעולם.
אבל בניגוד לכל העותקים והזיופים, מתבלט לאחרונה ציור עם סיפור מסעיר באמת. מדובר באותה גברת המכונה "מונה ליזה" שצויירה על ידי לאונרדו כעשור לפני הציור המפורסם. הגברת צעירה יותר, הנוף שונה, הגוונים בהירים יותר, אך תנוחות הידיים והבעת הפנים דומות. מצוירים בו אפילו עמודי השיש שנחתכו מהמונה ליזה המוכרת.
לכינוי "המונה ליזה מאיילוורת'" (Isleworth Mona Lisa) זכה ציור שהתגלה לאחר שבמשך מאות שנים לא הוצג לציבור. רק בתחילת המאה העשרים הוא צץ. באירופה, ממש במקביל לגניבה המפורסמת של המונה ליזה ממוזיאון הלובר. זו גם הסיבה שמומחים שונים האמינו שמדובר בעוד זיוף מתוחכם, או בעבודה של תלמיד של דה-וינצ'י, אבל תיארוך פחמן מדויק העלה שמדובר בעבודה שנוצרה לפני המונה ליזה. כך קבעו סופית המומחים שהציור הוא פרי מכחולו של לאונרדו.
כך המונה ליזה מאיילוורת' נחשפה לעולם:
https://youtu.be/T4g4iuZS3ro
הנה סיפור המונה ליזה מאיילוורת':
https://youtu.be/oAkOL0Rxfeo
דברים מפי אחד המומחים שאימת את היותה פרי מכחולו של לאונרדו:
https://youtu.be/dcOHoyC8i9w
יש החושדים שמדובר בעוד עותק של הציור המפורסם:
https://youtu.be/PJ_85jjF4sQ
וסרט תיעודי על הציור של המונה ליזה הצעירה:
https://youtu.be/ISowhGz5wnk?long=yes
איך היו הקרו-מניון לאמנים הראשונים בעולם?
כנראה שהאדם הקרו-מניון הוא הראשון בתולדות האנושות שממש צייר. בציורי מערות שנמצאו בצרפת נמצאו ציורים של בעלי חיים שאותם צדו אנשים קדמונים אלה. ההערכה של החוקרים היא שהם האמינו שהציורים יביאו להם מזל בשעת הציד.
מעריכים שהם יצרו צבעים פשוטים בעזרת אבקה שכתשו מסלעים צבעוניים וערבבו במים או בשומן של חיות שהם צדו. כנראה שמוטות עץ קטנים עם שיער של חיות היו המכחולים הראשונים, שנוצרו על ידם.
גם ציורי ידיים נמצאו במערות. כנראה שהם נעשו על ידי הנחת היד ונשיפה מסביבה של אבקה צבעונית על הקיר שהרטיבו לפני כן. בשביל הנשיפה הם השתמשו בצינורית חלולה, שאולי נעשתה מקנה של צמח או עצם חיה.
הנה ציורי מערות בני 40 אלף שנה ויותר:
https://youtu.be/ZjejoT1gFOc
ציורי מערות בני 20 אלף שנה שהתגלו במערת לסקו:
https://youtu.be/QrOQiknOE9w
ציורי מערות ממערת שובה:
http://youtu.be/wZrZxyRBAlM
ובחיוך, הנה האמן הראשון בתולדות האנושות ומבקר האמנות הראשון...
http://youtu.be/W_v_ubcYsTI
מה סיפורו של "אי המתים"?
ציור "אי המתים" (Isle of the Dead) הוא פרי מכחולו של הצייר השוויצרי ארנולד בקלין (Arnold Bocklin), מי שנולד בעיר באזל שבשווייץ ולמד בגרמניה, צרפת וברומא.
בקלין התמחה בהעתקה של גדולי הציירים ההולנדיים והפלמים ושכלל את הטכניקה שלו, כצייר נופים וסצנות מהמיתולוגיה היוונית והרומית.
בקלין הירבה לצייר חורבות איטלקיות ובתים ליד הים. את ההשראה ל"אי המתים" הוא קיבל מבית הקברות האנגלי בפירנצה, מקום בו נקברה בתו התינוקת, מריה. בית הקברות הזה ממוקם בעיר, במרכזה של דרך גדולה ויצר מעין אי במרכזה. בשל מיקומו המיוחד בלב הדרך, החלו הפלורנטינים, תושבי פירנצה, לקרוא לו "אי המתים" (L'isola dei Morti). השם המעורר הזה עורר את דמיונו של בקלין.
את ההשראה לאי המצויר משערים שבקלין קיבל מהאי היווני הזעיר פונטיקוניסי (Pontikonisi) שבקורפו, ששמו העממי "אי העכבר".
על כל פנים, ציורי "אי המתים" נתנו השראה לאינספור אמנים, שיצרו בהשראתם מחזות, ספרים, יצירות מוסיקליות, סדרות וציורים, כולל סלבדור דאלי.
מבין המלחינים השונים שכתבו יצירות בשם זה בולטים גוסטב מאהלר היהודי אוסטרי והמלחין הרוסי סרגיי רחמנינוב, שכתב פואמה סימפונית באותו שם.
בסוף המאה ה-20 כתב בהשראתו גם המלחין הגרמני מקס רגר את הליד, השיר הנוגה "Die Toteninsel", בעברית "אי המתים".
אגב, על חלק מהציורים הללו הצייר חתום ביחד עם בנו קרלו בקלין, שצייר גם הוא והרבה להעתיק את ציורי אביו לצורכי פרנסה.
הקשר המחריד של בקלין אל המוות היה מהיכרות אישית ומתמשכת באופן כואב במיוחד. הוא ראה בעיניו טבח אזרחים אכזרי בפאריס של שנת 1848. שנתיים אחר כך איבד הצייר את ארוסתו האהובה. בהמשך חייו הוא שכל את אשתו האיטלקיה אנג'לה ובמהלך חייו מתו לא פחות מ-8 מתוך 14 ילדיו.
#גרסאות הציור
בקלין צייר לא פחות מ-5 גירסאות שונות של "אי המתים". הציור הראשון היה ברור ומסתורי גם יחד. בכל הגרסאות מתקרבת הסירה אל האי, כשעליה ארון מתים, חותר הסירה במשוטים ומלווה מסתורי.
הגרסה השנייה הייתה לבקשת אלמנה שרצתה לזהות בו את דרכו האחרונה של בעלה האהוב.
את הגרסה השלישית רכש הצורר וצייר הנופים הכושל אדולף היטלר, שהעריץ את בקלין וראה בו "צייר ארי" כהגדרתו. הוא תלה את הציור בלשכתו בברלין.
הגרסה הרביעית נרכשה על ידי תעשיין גרמני והופצצה במלחמת העולם השנייה. החמישית שרדה.
הנה הציור הנודע "אי המתים":
http://youtu.be/ulO8TMusLrM
אנימציה על הציור המפורסם:
http://youtu.be/ac2y9uRUYnQ
בית הקברות האנגלי בפירנצה:
https://youtu.be/Bdr995r5GpI
הפואמה הסימפונית "אי המתים" של רחמנינוב, שהושפעה ממנו:
http://youtu.be/dbbtmskCRUY
ואי המתים של מקס רגר:
https://youtu.be/FUtqUf_BOJo
מהו ציור "ליל הכוכבים" של ואן גוך?
זה קרה כשוינסנט ואן גוך היה מאושפז בבית חולים לחולי נפש, לאחר שכרת את אוזנו. הוא הביט מהחלון החוצה וצייר את אחד הציורים היפים והאהובים בתולדות האמנות - "ליל כוכבים" (Starry Night), מהציורים הידועים ביותר של הצייר ההולנדי הנודע.
לפי גרסה אחרת, צייר ואן גוך את "ליל הכוכבים" בשנת 1889 מהזיכרון בלבד. הוא תיאר את הנוף שנשקף מחלון חדרו בבית החולים לחולי נפש שבו שהה. כיום הציור מוצג במוזיאון לאמנות מודרנית שבניו יורק.
השמיים הם ללא ספק החלק החשוב בציור. הם תופסים כשני שליש משטח הציור ומשובצים בהם כמה כוכבים וירח. ואן גוך אהב לצייר את הלילה. הוא נהג לומר שיש בלילה הרבה יותר צבע מאשר ביום. ואכן, הוא צייר כמה ציורי לילה מצוינים. אחד המרכיבים הבולטים ב"ליל כוכבים" הן המערבולות ששרטט שוב ושוב ואן גוך בשמי הלילה. למה התכוון הצייר? האם זו עדות למצבו הנפשי בתקופה הקשה בחייו?
משיכות המכחול של ואן גוך יוצרות תחושת תנועה וחיים בלילה הזה. זהו ציור חי ולא כזה שרוצה להקפיא את הרגע. יש בציור ביטוי אישי שיהיה הבסיס לסגנונות המשמעותיים בתקופה שאחרי ואן גוך - האימפרסיוניזם והאקספרסיוניזם.
הנה סיפורו של "ליל כוכבים" (מתורגם):
https://youtu.be/PMerSm2ToFY
כמה סטודנטים במוזיאון מדברים על הציור הזה:
http://youtu.be/rjNGj04DAAI?t=3s
סרטון הנפשה שמדגים את התנועה שבציור:
http://youtu.be/91mSLGOfH2E
ומישהו שמצייר אותו על מי צבע כהים:
https://youtu.be/4dKy7HNU4vk
מה מתאר הציור "הצוענייה הנמה" של אנרי רוסו?
ציור שמן של הצייר הצרפתי אנרי רוסו מ-1897, "הצוענייה הישנה", הוא ציור בסגנון נאיבי, כמו מרבית ציוריו של רוסו. היצירה הוצגה לראשונה בפריז ונמכרה לסוחר פריזאי, שבהמשך ימכור אותו לסימון גוגנהיים.
בציור מתוארת אישה ישנה לאור הירח ולידה מנדולינה וכד. אריה עומד מאחריה, ספק צופה בה אך לא פוגע בה, כמו שתיאר הצייר עצמו. אור ירח מלא הופך את האווירה לפואטית ומוארת ברכות של לילה.
כיום הציור הנודע מוצג במוזיאון לאמנות מודרנית, MOMA, בניו יורק.
הנה סרטון עם "הצוענייה הנמה" מאת הנרי רוסו:
http://youtu.be/X1P2eDlU6cs
אם אתם רואים ציורים הכוללים כתמים ושירבוטים, לא פעם כאלה המזכירים שרבוטי ילדים, בקווים חזקים ובולטים ולצידם עיגולים, סביר שאתם רואים ציור של מירו.
הצייר הקטלוני מספרד חואן מירו (Caravaggio) היה מהחשובים והבולטים באמני המאה ה-20. הוא היה צייר, פסל וקדר שזכה בפרסים ותארים מכובדים וחשובים על יצירותיו.
מירו הוא מגדולי הסוריאליסטים, בסגנון שמוגדר כ"מופשט סוריאליסטי". הגישה שלו לצבע גם היא מיוחדת ושונה מציירים אחרים במאה העשרים. צבעיו עזים וחודרים היישר ללבו של המתבונן. מככבים בהם צבעי היסוד, כמו אדום, צהוב, לעתים ירוק או כחול וגם שחור.
יש ביצירות של מירו אלמנטים חוזרים כמו, כמו התרנגול, החוזר בהם שוב ושוב, או הסולם, המזכיר לא פעם את סולם יעקב המקראי.לא מעט השראה הוא קיבל מגדולי הציור המיסטי משהו, הירונימוס בוש וויליאם בלייק.
עוד "עוגנים" שכיחים ומאפיינים בולטים בסגנונו הייחודי של מירו וביצירותיו היו דמויות של בעלי חיים, נשים וגורמי שמיים.
לצד ציוריו הרבים, יצר האמן הסוריאליסטי המופשט גם לא מעט פסלים מרשימים. עוד נכללו לצידם גם יצירות קרמיקה וציורי חלון על זככית. את יצירות הפיסול שלו ניתן לראות כיום ברחבי ערים כמו ברצלונה, מדריד וסן פרנסיסקו - בספרד ובארצות אחרות.
מי שעל-פי ההגייה הספרדית נקרא ז'ואן מירו אי פרה חואן, נולד בשנת 1893בברצלונה, שבקטלוניה, בספרד. את ילדותו בילה בכפר מונט רואיג, שנמצא לא רחוק מברצלונה.
כאמן הוא פעל בחייו בפריז, ניו-יורק וברצלונה. בשלוש ערים אלו מוצגות כיום רבות מיצירותיו הידועות ביותר.
הנה מצגת על האמן הספרדי המיוחד מירו:
https://youtu.be/9QYnDjCaTgE
30 מעבודותיו הנודעות:
https://youtu.be/77eSGRcojtg
עוד על חייו של מירו:
https://youtu.be/O9rAdb_ULp0
פרטים ממציוריו הנודעים:
https://youtu.be/yH_YB7fIsLw
ללמוד לצייר כמו מירו:
https://youtu.be/qmGbV3ar2wA
אנימציה שנותנת חיים לציור "הגן" שלו:
https://youtu.be/yDWPOkrJ0B8
אפשר ליצור מובייל שהופך את האסתטיקה שלו לקינטית:
https://youtu.be/v1zGVD6gwrk
וסרטון תיעודי על הצייר ויצירותיו:
https://youtu.be/N2mrK33gCYE?long=yes
זה קרה בשנת 1994 כשהצעיר הצרפתי ג'אן-מארי שובה וחבריו גילו מערה ארוכה מאד ולא נגמרת, באורך של 2 קילומטרים. במערה שנקראה על שמו, מערת שוֹבֵה (Chauvet), יש ציורי סלע מהתקופה הפלאוליתית המאוחרת, כלומר מלפני 35 אלף שנה לפחות.
כשגילו את המערה, התקשו החוקרים להאמין שציורים כל כך מושלמים מבחינה אסתטית, נעשו בתקופה קדומה כל כך בהיסטוריה האנושית. הציורים האלה מעידים גם על מיומנות גבוהה של האמנים הקדמונים שציירו אותם וגם על יכולת התבוננות חדה בפרטים.
מאז שהתגלתה מערת שובה בשנת 1994 והסתבר שהציורים שבה הם מלפני יותר מ-30 אלף שנה לפני הספירה, היא הפכה למערה בעלת ציורי המערות, המפורסמת ביותר באירופה. רק גילוי המערה הספרדית "אל קסטיו", שציוריה עוד יותר עתיקים, הוריד במעט את העניין בה.
הנה תיאור של המערה והציורים שבה:
http://youtu.be/3OLaNtKoJFk
וציורי מערת שובה מקרוב:
http://youtu.be/wZrZxyRBAlM?t=18s
את מערת לאסקו (Lascaux Cave) שבחבל דורדון הצרפתי גילו מספר נערים מהעיירה הצרפתית מונטינייאק. זה היה בשנת 1940, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה. הנערים טיילו בחורשה באזור ולפתע גילו את אחד הממצאים הגדולים בתולדות חקר האמנות הפרהיסטורית.
כיום מערת לאסקו שבצרפת מפורסמת בציורי הסלע המרשימים שבה. בולטים בה בעיקר ציורי חיות, שצוירו ככל הנראה למטרות של פולחן. בציורים מופיעים בעלי חיים שראה האדם הקדמון מסביבו באותה העת, חלקם כבר מזמן אינם מצויים באירופה.
כי צריך לזכור שגילם של הציורים במערת לסקו מוערך ב-17,300 שנים לפני זמננו.
בין בעלי החיים המצויירים בלאסקו יש איילים אדומים, פרים קדמונים וענקיים, ביזונים, עדרי סוסים פראיים ואפילו אריות. מאובנים של רוב בעלי החיים שצוירו בציורים נמצאו באזור המערה, כך שברור שאלו היו חיות שהקיפו את אמני המערות הללו.
נראה שהציורים שבמערה צוירו לאור לפידים. מצוירים בה כ-2,000 דמויות של בני אדם, בעלי חיים וסימנים חסרי-משמעות ברורה, מופשטים. יש מחקר חדש שגילה שחלק מהציורים המופשטים הללו מתאר מפות כוכבים, כפי שהן נראו בתקופות הפרהיסטוריות. לפי ממצאים אלו צבירי נקודות שבציורים מתארים קבוצות כוכבים כמו הפליאדות (ראו בתגית "פליאדות"), שור ו-3 הכוכבים הבהירים של משולש הקיץ.
הנה סיפור הגילוי של המערה והמבנה שלה:
http://youtu.be/QrOQiknOE9w?t=28s
ציורי המערות הקדומים של מערת לסקו:
http://youtu.be/UnSq0c7jM-A
וסיור וירטואלי חרישי במערה:
https://youtu.be/2hiFqqqjTxQ
יצירתו המפורסמת של פבלו פיקאסו "שלושה מוזיקאים", ציור שמן חשוב משלו שצויר בשנת 1921. למעשה זה ציור שצויר פעמיים ונמצא בשתי הגירסאות שלו בשני מוזיאונים שונים, זה של ניו-יורק וזה של פילדלפיה.
שלושת הדמויות שבציור הן המשרת, הליצן והנזיר. הם ישובים בתנוחת נגינה ופניהם וגופם מצוירים בסגנון הקוביסטי שמאפיין את פיקאסו, מי שהיה הדמות החשובה ביותר בו. לפי הקוביזם המצויר בתמונה אינו מוצג מנקודת מבט אחת, אלא מציג את המוצגים שבתמונה כשהם מפורקים לגורמים וניתן לראות אותם בציור מנקודות מבט שונות, באותו הזמן.
הנה סרטון על הציור "שלושת המוסיקאים" של פבלו פיאקסו:
http://youtu.be/IcMul2a13R8
והנה הנפשה של הציור:
http://youtu.be/avBQAaAHGo8
ציורים
המונה ליזה היא ללא ספק הציור המפורסם בעולם. מאות עותקים וזיופים שלה שרדו במהלך השנים. המומחים אומרים שהיא הציור הכי מועתק בעולם.
אבל בניגוד לכל העותקים והזיופים, מתבלט לאחרונה ציור עם סיפור מסעיר באמת. מדובר באותה גברת המכונה "מונה ליזה" שצויירה על ידי לאונרדו כעשור לפני הציור המפורסם. הגברת צעירה יותר, הנוף שונה, הגוונים בהירים יותר, אך תנוחות הידיים והבעת הפנים דומות. מצוירים בו אפילו עמודי השיש שנחתכו מהמונה ליזה המוכרת.
לכינוי "המונה ליזה מאיילוורת'" (Isleworth Mona Lisa) זכה ציור שהתגלה לאחר שבמשך מאות שנים לא הוצג לציבור. רק בתחילת המאה העשרים הוא צץ. באירופה, ממש במקביל לגניבה המפורסמת של המונה ליזה ממוזיאון הלובר. זו גם הסיבה שמומחים שונים האמינו שמדובר בעוד זיוף מתוחכם, או בעבודה של תלמיד של דה-וינצ'י, אבל תיארוך פחמן מדויק העלה שמדובר בעבודה שנוצרה לפני המונה ליזה. כך קבעו סופית המומחים שהציור הוא פרי מכחולו של לאונרדו.
כך המונה ליזה מאיילוורת' נחשפה לעולם:
https://youtu.be/T4g4iuZS3ro
הנה סיפור המונה ליזה מאיילוורת':
https://youtu.be/oAkOL0Rxfeo
דברים מפי אחד המומחים שאימת את היותה פרי מכחולו של לאונרדו:
https://youtu.be/dcOHoyC8i9w
יש החושדים שמדובר בעוד עותק של הציור המפורסם:
https://youtu.be/PJ_85jjF4sQ
וסרט תיעודי על הציור של המונה ליזה הצעירה:
https://youtu.be/ISowhGz5wnk?long=yes
כנראה שהאדם הקרו-מניון הוא הראשון בתולדות האנושות שממש צייר. בציורי מערות שנמצאו בצרפת נמצאו ציורים של בעלי חיים שאותם צדו אנשים קדמונים אלה. ההערכה של החוקרים היא שהם האמינו שהציורים יביאו להם מזל בשעת הציד.
מעריכים שהם יצרו צבעים פשוטים בעזרת אבקה שכתשו מסלעים צבעוניים וערבבו במים או בשומן של חיות שהם צדו. כנראה שמוטות עץ קטנים עם שיער של חיות היו המכחולים הראשונים, שנוצרו על ידם.
גם ציורי ידיים נמצאו במערות. כנראה שהם נעשו על ידי הנחת היד ונשיפה מסביבה של אבקה צבעונית על הקיר שהרטיבו לפני כן. בשביל הנשיפה הם השתמשו בצינורית חלולה, שאולי נעשתה מקנה של צמח או עצם חיה.
הנה ציורי מערות בני 40 אלף שנה ויותר:
https://youtu.be/ZjejoT1gFOc
ציורי מערות בני 20 אלף שנה שהתגלו במערת לסקו:
https://youtu.be/QrOQiknOE9w
ציורי מערות ממערת שובה:
http://youtu.be/wZrZxyRBAlM
ובחיוך, הנה האמן הראשון בתולדות האנושות ומבקר האמנות הראשון...
http://youtu.be/W_v_ubcYsTI
ציור "אי המתים" (Isle of the Dead) הוא פרי מכחולו של הצייר השוויצרי ארנולד בקלין (Arnold Bocklin), מי שנולד בעיר באזל שבשווייץ ולמד בגרמניה, צרפת וברומא.
בקלין התמחה בהעתקה של גדולי הציירים ההולנדיים והפלמים ושכלל את הטכניקה שלו, כצייר נופים וסצנות מהמיתולוגיה היוונית והרומית.
בקלין הירבה לצייר חורבות איטלקיות ובתים ליד הים. את ההשראה ל"אי המתים" הוא קיבל מבית הקברות האנגלי בפירנצה, מקום בו נקברה בתו התינוקת, מריה. בית הקברות הזה ממוקם בעיר, במרכזה של דרך גדולה ויצר מעין אי במרכזה. בשל מיקומו המיוחד בלב הדרך, החלו הפלורנטינים, תושבי פירנצה, לקרוא לו "אי המתים" (L'isola dei Morti). השם המעורר הזה עורר את דמיונו של בקלין.
את ההשראה לאי המצויר משערים שבקלין קיבל מהאי היווני הזעיר פונטיקוניסי (Pontikonisi) שבקורפו, ששמו העממי "אי העכבר".
על כל פנים, ציורי "אי המתים" נתנו השראה לאינספור אמנים, שיצרו בהשראתם מחזות, ספרים, יצירות מוסיקליות, סדרות וציורים, כולל סלבדור דאלי.
מבין המלחינים השונים שכתבו יצירות בשם זה בולטים גוסטב מאהלר היהודי אוסטרי והמלחין הרוסי סרגיי רחמנינוב, שכתב פואמה סימפונית באותו שם.
בסוף המאה ה-20 כתב בהשראתו גם המלחין הגרמני מקס רגר את הליד, השיר הנוגה "Die Toteninsel", בעברית "אי המתים".
אגב, על חלק מהציורים הללו הצייר חתום ביחד עם בנו קרלו בקלין, שצייר גם הוא והרבה להעתיק את ציורי אביו לצורכי פרנסה.
הקשר המחריד של בקלין אל המוות היה מהיכרות אישית ומתמשכת באופן כואב במיוחד. הוא ראה בעיניו טבח אזרחים אכזרי בפאריס של שנת 1848. שנתיים אחר כך איבד הצייר את ארוסתו האהובה. בהמשך חייו הוא שכל את אשתו האיטלקיה אנג'לה ובמהלך חייו מתו לא פחות מ-8 מתוך 14 ילדיו.
#גרסאות הציור
בקלין צייר לא פחות מ-5 גירסאות שונות של "אי המתים". הציור הראשון היה ברור ומסתורי גם יחד. בכל הגרסאות מתקרבת הסירה אל האי, כשעליה ארון מתים, חותר הסירה במשוטים ומלווה מסתורי.
הגרסה השנייה הייתה לבקשת אלמנה שרצתה לזהות בו את דרכו האחרונה של בעלה האהוב.
את הגרסה השלישית רכש הצורר וצייר הנופים הכושל אדולף היטלר, שהעריץ את בקלין וראה בו "צייר ארי" כהגדרתו. הוא תלה את הציור בלשכתו בברלין.
הגרסה הרביעית נרכשה על ידי תעשיין גרמני והופצצה במלחמת העולם השנייה. החמישית שרדה.
הנה הציור הנודע "אי המתים":
http://youtu.be/ulO8TMusLrM
אנימציה על הציור המפורסם:
http://youtu.be/ac2y9uRUYnQ
בית הקברות האנגלי בפירנצה:
https://youtu.be/Bdr995r5GpI
הפואמה הסימפונית "אי המתים" של רחמנינוב, שהושפעה ממנו:
http://youtu.be/dbbtmskCRUY
ואי המתים של מקס רגר:
https://youtu.be/FUtqUf_BOJo
זה קרה כשוינסנט ואן גוך היה מאושפז בבית חולים לחולי נפש, לאחר שכרת את אוזנו. הוא הביט מהחלון החוצה וצייר את אחד הציורים היפים והאהובים בתולדות האמנות - "ליל כוכבים" (Starry Night), מהציורים הידועים ביותר של הצייר ההולנדי הנודע.
לפי גרסה אחרת, צייר ואן גוך את "ליל הכוכבים" בשנת 1889 מהזיכרון בלבד. הוא תיאר את הנוף שנשקף מחלון חדרו בבית החולים לחולי נפש שבו שהה. כיום הציור מוצג במוזיאון לאמנות מודרנית שבניו יורק.
השמיים הם ללא ספק החלק החשוב בציור. הם תופסים כשני שליש משטח הציור ומשובצים בהם כמה כוכבים וירח. ואן גוך אהב לצייר את הלילה. הוא נהג לומר שיש בלילה הרבה יותר צבע מאשר ביום. ואכן, הוא צייר כמה ציורי לילה מצוינים. אחד המרכיבים הבולטים ב"ליל כוכבים" הן המערבולות ששרטט שוב ושוב ואן גוך בשמי הלילה. למה התכוון הצייר? האם זו עדות למצבו הנפשי בתקופה הקשה בחייו?
משיכות המכחול של ואן גוך יוצרות תחושת תנועה וחיים בלילה הזה. זהו ציור חי ולא כזה שרוצה להקפיא את הרגע. יש בציור ביטוי אישי שיהיה הבסיס לסגנונות המשמעותיים בתקופה שאחרי ואן גוך - האימפרסיוניזם והאקספרסיוניזם.
הנה סיפורו של "ליל כוכבים" (מתורגם):
https://youtu.be/PMerSm2ToFY
כמה סטודנטים במוזיאון מדברים על הציור הזה:
http://youtu.be/rjNGj04DAAI?t=3s
סרטון הנפשה שמדגים את התנועה שבציור:
http://youtu.be/91mSLGOfH2E
ומישהו שמצייר אותו על מי צבע כהים:
https://youtu.be/4dKy7HNU4vk
ציור שמן של הצייר הצרפתי אנרי רוסו מ-1897, "הצוענייה הישנה", הוא ציור בסגנון נאיבי, כמו מרבית ציוריו של רוסו. היצירה הוצגה לראשונה בפריז ונמכרה לסוחר פריזאי, שבהמשך ימכור אותו לסימון גוגנהיים.
בציור מתוארת אישה ישנה לאור הירח ולידה מנדולינה וכד. אריה עומד מאחריה, ספק צופה בה אך לא פוגע בה, כמו שתיאר הצייר עצמו. אור ירח מלא הופך את האווירה לפואטית ומוארת ברכות של לילה.
כיום הציור הנודע מוצג במוזיאון לאמנות מודרנית, MOMA, בניו יורק.
הנה סרטון עם "הצוענייה הנמה" מאת הנרי רוסו:
http://youtu.be/X1P2eDlU6cs
מה מתאר הציור של נישואי הזוג ארנולפיני?
בציור המפורסם משנת 1434 "נישואי הזוג ארנולפיני" מאת יאן ואן אייק מוצג זוג לבוש בהידור שניצב בטקס נישואיו. הציור הזה מפגין את שליטתו והבנתו המעמיקים של הצייר בהולכת האור והבנת התאורה הטבעית.
על אף שכנראה מדובר בדיוקן כפול של בני הזוג ולא בתיעוד של טקס הנישואין האמיתי, הוא נותן הרגשה של רגע מיוחד בחייהם. הם ניצבים בחדר אופייני של בני המעמד. הציור כל כך אמיתי (ריאליסטי) שהוא ממש מעניק הרגשה לצופה שהוא עד בטקס הנישואין. הדמויות ניצבות בחזית ופונות אל הצופה, הכאילו ניצב בטקס השבועה של הזוג. רמת הדיוק בפרטים, בלבוש ובאביזרים היא גבוהה, כמקובל אצל הציירים הריאליסטיים הגדולים. ישנו גם שימוש בסמלים רבים, כמו הנר שמסמל את אש האהבה של בני הזוג, הכלב שמסמל נאמנות, נעלי הבית שמייצגים את הביתיות. גם האישה אוחזת בבטנה, אולי סימן להריון ופוריות.
הצייר ואן אייק העיד על שצייר את הציור והעיד על הנישואין בחתימה שצייר בגוף הציור, מעל המראה העגולה שבמרכז: "יאן ואן אייק היה כאן, 1434". גם דמותו נשקפת במראה שמאחורי הזוג, לצד העד השני בנישואין. הכללת הדיוקן של האמן וחתימתו בגוף התמונה היא שינוי של ממש לעומת הנוהג בתקופה בה צויר הציור, ימי הביניים.
הציור נמצא היום ב"גלריה הלאומית" שבלונדון.
הנה סרטון על ציור נישואי הזוג ארנולפיני (עברית):
https://youtu.be/a-lG-sXxQeY
באנגלית על היצירה:
http://youtu.be/U38V_XwaRxM
תכנית חינוכית על יאן ואן אייק (עברית):
https://youtu.be/3tU24nO6QZk?long=yes
והסבר מעמיק על היצירה:
https://youtu.be/T15Kv6dtYO0?long=yes
בציור המפורסם משנת 1434 "נישואי הזוג ארנולפיני" מאת יאן ואן אייק מוצג זוג לבוש בהידור שניצב בטקס נישואיו. הציור הזה מפגין את שליטתו והבנתו המעמיקים של הצייר בהולכת האור והבנת התאורה הטבעית.
על אף שכנראה מדובר בדיוקן כפול של בני הזוג ולא בתיעוד של טקס הנישואין האמיתי, הוא נותן הרגשה של רגע מיוחד בחייהם. הם ניצבים בחדר אופייני של בני המעמד. הציור כל כך אמיתי (ריאליסטי) שהוא ממש מעניק הרגשה לצופה שהוא עד בטקס הנישואין. הדמויות ניצבות בחזית ופונות אל הצופה, הכאילו ניצב בטקס השבועה של הזוג. רמת הדיוק בפרטים, בלבוש ובאביזרים היא גבוהה, כמקובל אצל הציירים הריאליסטיים הגדולים. ישנו גם שימוש בסמלים רבים, כמו הנר שמסמל את אש האהבה של בני הזוג, הכלב שמסמל נאמנות, נעלי הבית שמייצגים את הביתיות. גם האישה אוחזת בבטנה, אולי סימן להריון ופוריות.
הצייר ואן אייק העיד על שצייר את הציור והעיד על הנישואין בחתימה שצייר בגוף הציור, מעל המראה העגולה שבמרכז: "יאן ואן אייק היה כאן, 1434". גם דמותו נשקפת במראה שמאחורי הזוג, לצד העד השני בנישואין. הכללת הדיוקן של האמן וחתימתו בגוף התמונה היא שינוי של ממש לעומת הנוהג בתקופה בה צויר הציור, ימי הביניים.
הציור נמצא היום ב"גלריה הלאומית" שבלונדון.
הנה סרטון על ציור נישואי הזוג ארנולפיני (עברית):
https://youtu.be/a-lG-sXxQeY
באנגלית על היצירה:
http://youtu.be/U38V_XwaRxM
תכנית חינוכית על יאן ואן אייק (עברית):
https://youtu.be/3tU24nO6QZk?long=yes
והסבר מעמיק על היצירה:
https://youtu.be/T15Kv6dtYO0?long=yes
מי היה סנדרו בוטיצ'לי?
הצייר האיטלקי סנדרו בוטיצ'לי (Sandro Botticelli) היה מהציירים החשובים בתקופת הרנסאנס.
בוטיצ'לי יצר בעיקר בעיר האיטלקית פירנצה. הוא צייר בעיקר ציורים ודיוקנאות דתיים, בהזמנת הפַּטרוֹנים שלו, בני משפחת מדיצ'י העשירה והחזקה בפירנצה של אותה תקופה.
הצייר סנדרו גם עיטר את קירות הקפלה הסיסטינית המפורסמת שבוותיקן ברומא. מדובר באחת הכנסיות החשובות המפורסמות בקריית הוותיקן, זו ש-20 שנה אחרי בוטיצ'לי יצייר על תקרתה מיכלאנג'לו את ציורו הידוע "בריאת העולם".
בוטיצ'לי ידוע במיוחד בציורו המפורסם שאפשר להכיר בתגית "הולדת ונוס" (יש המכנים אותו גם "ונוס העולה מהים" או "הולדתה של ונוס מהים").
עוד ידוע ציורו של בוטיצ'לי "ונוס ומארס", ציור עשיר בפרטים, אשר ככל הנראה שימש בעבר כקישוט על רהיט או על קיר בחדר שינה. בציור נראית משמאל ונוס, אלת האהבה, כשהיא מתבוננת באל המלחמה מארס, אהובה הישן את שנתו.
מארס בציור נראה כשהוא ישן כה חזק עד שגם תרועת הקונכייה לא מצליחה להעיר אותו. בסמוך לו הסאטירים, אותם יצורים מהמיתולוגיה שחציים תיש וחציים אדם מנסים לגנוב לו בצחוק את הכידון.
הנה סיפור חייו והתפתחותו של האמן בוטיצ'לי:
https://youtu.be/5GV0CabFE5o
כך השתמש בוטיצ'לי בציוריו כדי להעביר מסרים חברתיים מעניינים (מתורגם):
https://youtu.be/r8ffs_MeY5M
מציוריו הידועים ביותר של בוטיצ'לי:
https://youtu.be/lX3Q44syO1E
על האמן הנשכח שהעולם גילה ולא מפסיק להתפעל ממנו:
https://youtu.be/IL0Y9ypoWWw
כמה שהן יפות - הדמויות שלו זזות:
https://youtu.be/PT-YkOVpBDA
וסרט תיעודי קצר על הצייר בוטיצ'לי:
https://youtu.be/l9ZIJOX0Jjo?long=yes
הצייר האיטלקי סנדרו בוטיצ'לי (Sandro Botticelli) היה מהציירים החשובים בתקופת הרנסאנס.
בוטיצ'לי יצר בעיקר בעיר האיטלקית פירנצה. הוא צייר בעיקר ציורים ודיוקנאות דתיים, בהזמנת הפַּטרוֹנים שלו, בני משפחת מדיצ'י העשירה והחזקה בפירנצה של אותה תקופה.
הצייר סנדרו גם עיטר את קירות הקפלה הסיסטינית המפורסמת שבוותיקן ברומא. מדובר באחת הכנסיות החשובות המפורסמות בקריית הוותיקן, זו ש-20 שנה אחרי בוטיצ'לי יצייר על תקרתה מיכלאנג'לו את ציורו הידוע "בריאת העולם".
בוטיצ'לי ידוע במיוחד בציורו המפורסם שאפשר להכיר בתגית "הולדת ונוס" (יש המכנים אותו גם "ונוס העולה מהים" או "הולדתה של ונוס מהים").
עוד ידוע ציורו של בוטיצ'לי "ונוס ומארס", ציור עשיר בפרטים, אשר ככל הנראה שימש בעבר כקישוט על רהיט או על קיר בחדר שינה. בציור נראית משמאל ונוס, אלת האהבה, כשהיא מתבוננת באל המלחמה מארס, אהובה הישן את שנתו.
מארס בציור נראה כשהוא ישן כה חזק עד שגם תרועת הקונכייה לא מצליחה להעיר אותו. בסמוך לו הסאטירים, אותם יצורים מהמיתולוגיה שחציים תיש וחציים אדם מנסים לגנוב לו בצחוק את הכידון.
הנה סיפור חייו והתפתחותו של האמן בוטיצ'לי:
https://youtu.be/5GV0CabFE5o
כך השתמש בוטיצ'לי בציוריו כדי להעביר מסרים חברתיים מעניינים (מתורגם):
https://youtu.be/r8ffs_MeY5M
מציוריו הידועים ביותר של בוטיצ'לי:
https://youtu.be/lX3Q44syO1E
על האמן הנשכח שהעולם גילה ולא מפסיק להתפעל ממנו:
https://youtu.be/IL0Y9ypoWWw
כמה שהן יפות - הדמויות שלו זזות:
https://youtu.be/PT-YkOVpBDA
וסרט תיעודי קצר על הצייר בוטיצ'לי:
https://youtu.be/l9ZIJOX0Jjo?long=yes
מה מיוחד ב"אוכלי הבולבוסים" של ואן גוך?
ציור "אוכלי הבולבוסים" (The Potato Eaters), או "אוכלי תפוחי האדמה", הוא אחד הציורים המעניינים והמוכרים של הצייר ההולנדי וינסנט ואן גוך. זהו ציור מדכא, חשוך וכהה. יש לכך סיבות.
את "אוכלי הבולבוסים" צייר ואן גוך באפריל 1885 בעיר נינן (Nuenen) שבהולנד. הוא צייר את הדמויות כגסות וכעורות, גם מתוך תחושותיו באותה תקופה, בשל חוויות של חוסר הערכה לאמנותו ומצבו הנפשי המעורער, אך גם מתוך החלטה אמנותית לייצג כך את בני המעמד הנמוך.
הסיבה היא שוינסנט ואן גוך רצה לתאר איכרים אמיתיים, שאוכלים באותן ידיים שבהן עבדו את האדמה ואספו את תפוחי האדמה. לדבריו אלה אנשים ש"הרוויחו את מזונם ביושר". בציור הם אוכלים תפוחי אדמה לאור מנורת הנפט, בקומפוזיציה סוגרת ואף מאיימת. את התחושה הזו הקנה ואן גוך ליצירה ובכך גם העביר, אולי ללא כוונה, גם את הדיכאון וחוסר התקווה שחש באותה תקופה ושעברו בציורים נוספים שצייר אז.
הציור מוצג כיום במוזיאון ואן גוך באמסטרדם.
הנה ציור "אוכלי הבולבוסים":
https://youtu.be/psqgWqzHGPg
כך יצר הצייר ליתוגרפיה של הציור:
https://youtu.be/dl7zfMitWPA
קדימון מסרט על ואן גוך שמראה אותו מצייר את אוכלי הבולבוסים:
https://youtu.be/uhsDLib8Ni4
ניתוח של הציור הזה:
https://youtu.be/bsILo0a3gtA
וסרטון שמדגים בתלת ממד את התנועה שבציור:
https://youtu.be/wpp9_e4cluo
ציור "אוכלי הבולבוסים" (The Potato Eaters), או "אוכלי תפוחי האדמה", הוא אחד הציורים המעניינים והמוכרים של הצייר ההולנדי וינסנט ואן גוך. זהו ציור מדכא, חשוך וכהה. יש לכך סיבות.
את "אוכלי הבולבוסים" צייר ואן גוך באפריל 1885 בעיר נינן (Nuenen) שבהולנד. הוא צייר את הדמויות כגסות וכעורות, גם מתוך תחושותיו באותה תקופה, בשל חוויות של חוסר הערכה לאמנותו ומצבו הנפשי המעורער, אך גם מתוך החלטה אמנותית לייצג כך את בני המעמד הנמוך.
הסיבה היא שוינסנט ואן גוך רצה לתאר איכרים אמיתיים, שאוכלים באותן ידיים שבהן עבדו את האדמה ואספו את תפוחי האדמה. לדבריו אלה אנשים ש"הרוויחו את מזונם ביושר". בציור הם אוכלים תפוחי אדמה לאור מנורת הנפט, בקומפוזיציה סוגרת ואף מאיימת. את התחושה הזו הקנה ואן גוך ליצירה ובכך גם העביר, אולי ללא כוונה, גם את הדיכאון וחוסר התקווה שחש באותה תקופה ושעברו בציורים נוספים שצייר אז.
הציור מוצג כיום במוזיאון ואן גוך באמסטרדם.
הנה ציור "אוכלי הבולבוסים":
https://youtu.be/psqgWqzHGPg
כך יצר הצייר ליתוגרפיה של הציור:
https://youtu.be/dl7zfMitWPA
קדימון מסרט על ואן גוך שמראה אותו מצייר את אוכלי הבולבוסים:
https://youtu.be/uhsDLib8Ni4
ניתוח של הציור הזה:
https://youtu.be/bsILo0a3gtA
וסרטון שמדגים בתלת ממד את התנועה שבציור:
https://youtu.be/wpp9_e4cluo
מה צייר בוטיצ'לי ב"הולדת ונוס"?
דמיינו את האלה הרומית ונוס נולדת מתוך צדפה ומגלי הים כאישה בוגרת ויפה להפליא. זה עתה דמיינתם את הציור "הולדת ונוס" (The Birth of Venus), אחד הציורים הידועים והנערצים בתולדות האמנות.
נושא הציור מתבסס על המיתולוגיה היוונית. האגדה מספרת על איבר מינו הכרות של אורנוס, שנזרק לים בידי בנו, הטיטאן קרונוס. ונוס נולדה משצף הגלים שנוצרו במפגש שבין הים לאיבר המין הכרות.
בציור יש עירוב בין העולם הפיזי והעולם האלוהי. במרכז הציור ניצבת ונוס, יפה להפליא ועירומה. היא עומדת בתוך צדפת "מסרק יעקב" גדולה, שעליה היא הובלה על ידי הרוח, לפי המיתולוגיה, אל חופי קפריסין.
ליד ונוס עומדת אישה נוספת, ממתינה עם שמיכה בידה, כדי לכסות את ונוס ולהצניעה.
מצידה השני מציג הציור שני מלאכים המרחפים מעל המים, דמויות של גבר ואישה. הם מייצגים בציור את רוח האלוהים והשלמות, שסוחפת את הצדפה אל החוף ומביאה לעולם את היופי וההרמוניה, המשתקפים בדמותה של ונוס.
הציור הזה נוצר בידי הצייר האיטלקי סנדרו בוטיצ'לי, בשנת 1486, בעיר האיטלקית פירנצה. בוטיצ'לי הוא לא הראשון שצייר את לידתה של אפרודיטה, האלה היוונית שממנה נולדה ונוס הרומית. היא עצמה יפה אך לא מושלמת.
גם כצייר רנסאנס, עדיין בוטיצ'לי הוא לא לאונרדו דה וינצ'י. כי עם צוואר ארוך מדי וכתפיים שמוטות, גופה של ונוס רחוק מלהיות מושלם. אפילו הגלים מצויירים ברישול מסוים.
מי ששימשה מודל לציור, היא סימונטה וספוצ'י, מהנשים היפות בפירנצה ומי שהייתה פילגשו של ג'וליאנו, אחיו הצעיר של שליט פירנצה לורנצו מדיצ'י, פטרון האמנות הנודע.
אגב, אם שם המשפחה שלה מזכיר לכם משהו, אז זה מפני שהיא קרובת משפחתו של הימאי המפורסם אמריגו וספוצ'י. אמריגו היה זה שגילה שקולומבוס נחת לא בהודו אלא בעצם ביבשת חדשה, שנקראה לבסוף על שמו של אמריגו - "אמריקה".
הציור "הולדת ונוס" מוצג כיום במוזיאון גלריית אופיצי שבפירנצה.
הנה "הולדת ונוס" של סנדרו בוטיצ'לי:
https://youtu.be/L3J-JDa2knc
סיפורו של הציור המפורסם והייחודי של ונוס העולה מן הים:
https://youtu.be/K6PBfbkMzFU
איך השלמות הזו גם היא מתחברת לפיבונאצ'י ומי המשתתפים בתמונה:
https://youtu.be/TR-TPuOPvZA
המלחין אוטורינו רספיגי כתב על הציור הזה לצד שני ציורים של בוטיצ'לי את היצירה "לידת ונוס":
https://youtu.be/WQYJ57r8M7E
וסרט תיעודי קצר על הציור המפורסם ביותר של בוטיצ'לי:
https://youtu.be/l9ZIJOX0Jjo?long=yes
דמיינו את האלה הרומית ונוס נולדת מתוך צדפה ומגלי הים כאישה בוגרת ויפה להפליא. זה עתה דמיינתם את הציור "הולדת ונוס" (The Birth of Venus), אחד הציורים הידועים והנערצים בתולדות האמנות.
נושא הציור מתבסס על המיתולוגיה היוונית. האגדה מספרת על איבר מינו הכרות של אורנוס, שנזרק לים בידי בנו, הטיטאן קרונוס. ונוס נולדה משצף הגלים שנוצרו במפגש שבין הים לאיבר המין הכרות.
בציור יש עירוב בין העולם הפיזי והעולם האלוהי. במרכז הציור ניצבת ונוס, יפה להפליא ועירומה. היא עומדת בתוך צדפת "מסרק יעקב" גדולה, שעליה היא הובלה על ידי הרוח, לפי המיתולוגיה, אל חופי קפריסין.
ליד ונוס עומדת אישה נוספת, ממתינה עם שמיכה בידה, כדי לכסות את ונוס ולהצניעה.
מצידה השני מציג הציור שני מלאכים המרחפים מעל המים, דמויות של גבר ואישה. הם מייצגים בציור את רוח האלוהים והשלמות, שסוחפת את הצדפה אל החוף ומביאה לעולם את היופי וההרמוניה, המשתקפים בדמותה של ונוס.
הציור הזה נוצר בידי הצייר האיטלקי סנדרו בוטיצ'לי, בשנת 1486, בעיר האיטלקית פירנצה. בוטיצ'לי הוא לא הראשון שצייר את לידתה של אפרודיטה, האלה היוונית שממנה נולדה ונוס הרומית. היא עצמה יפה אך לא מושלמת.
גם כצייר רנסאנס, עדיין בוטיצ'לי הוא לא לאונרדו דה וינצ'י. כי עם צוואר ארוך מדי וכתפיים שמוטות, גופה של ונוס רחוק מלהיות מושלם. אפילו הגלים מצויירים ברישול מסוים.
מי ששימשה מודל לציור, היא סימונטה וספוצ'י, מהנשים היפות בפירנצה ומי שהייתה פילגשו של ג'וליאנו, אחיו הצעיר של שליט פירנצה לורנצו מדיצ'י, פטרון האמנות הנודע.
אגב, אם שם המשפחה שלה מזכיר לכם משהו, אז זה מפני שהיא קרובת משפחתו של הימאי המפורסם אמריגו וספוצ'י. אמריגו היה זה שגילה שקולומבוס נחת לא בהודו אלא בעצם ביבשת חדשה, שנקראה לבסוף על שמו של אמריגו - "אמריקה".
הציור "הולדת ונוס" מוצג כיום במוזיאון גלריית אופיצי שבפירנצה.
הנה "הולדת ונוס" של סנדרו בוטיצ'לי:
https://youtu.be/L3J-JDa2knc
סיפורו של הציור המפורסם והייחודי של ונוס העולה מן הים:
https://youtu.be/K6PBfbkMzFU
איך השלמות הזו גם היא מתחברת לפיבונאצ'י ומי המשתתפים בתמונה:
https://youtu.be/TR-TPuOPvZA
המלחין אוטורינו רספיגי כתב על הציור הזה לצד שני ציורים של בוטיצ'לי את היצירה "לידת ונוס":
https://youtu.be/WQYJ57r8M7E
וסרט תיעודי קצר על הציור המפורסם ביותר של בוטיצ'לי:
https://youtu.be/l9ZIJOX0Jjo?long=yes
מה מעניין בציור של מגדל בבל של ברויגל?
הצייר פיטר ברויגל השתמש בציורו "מגדל בבל" בכמה שיטות, כדי להראות לנו כמה מגדל בבל היה גדול וגבוה.
את העננים הוא מציב באמצע הגובה של המגדל וברור שמגדל גבוה חייב להגיע לעננים. על המגדל הוא מצייר כ-1,000 בני אדם ויש עליו אפילו סוסים, מה שאומר שהוא גדול מאד, לפחות כמו חניון למכוניות של ימינו.
הנה סרטון הסבר עם תרגום לאנגלית של הציור "מגדל בבל" של ברויגל:
http://youtu.be/t23I569Aqcg?t=20s
הצייר פיטר ברויגל השתמש בציורו "מגדל בבל" בכמה שיטות, כדי להראות לנו כמה מגדל בבל היה גדול וגבוה.
את העננים הוא מציב באמצע הגובה של המגדל וברור שמגדל גבוה חייב להגיע לעננים. על המגדל הוא מצייר כ-1,000 בני אדם ויש עליו אפילו סוסים, מה שאומר שהוא גדול מאד, לפחות כמו חניון למכוניות של ימינו.
הנה סרטון הסבר עם תרגום לאנגלית של הציור "מגדל בבל" של ברויגל:
http://youtu.be/t23I569Aqcg?t=20s
מה נערץ כל כך בציור "לאס מנינאס" של ולסקז?
הציור החשוב ביותר של הצייר הספרדי דייגו ולסקז "לאס מנינאס" (Las Meninas) נחשב בעיני אמנים, חוקרים ומומחים לאמנות כציור הטוב בהיסטוריה. אבל מה כל כך טוב בו?
ציורו של ולסקאז, המציג את הנסיכה ופמליית העוזרות שלה, נערות החצר המשרתות אותה בסטודיו עם הצייר עצמו. הנסיכה, בתו של פיליפ הרביעי, המלך שאירח ופירנס את הצייר בארמונו מתוארת עם שושבינותיה וכולם ביחד עם הצייר מביטים אל משהו שאינו בציור.
גם המלך והמלכה המשתקפים במראה, מביטים. לא ברור אם בהם כולם מביטים או שכולם, כולל אותם מביטים במלאכתו של הצייר (שגם הוא נוכח בתמונה ומביט). הרעיון שהדבר החשוב בתמונה, שכל הדמויות מתייחסות אליו, אינו נמצא בה, היה מהפכני ומיוחד מאד.
לאס מנינאס צויר במאה ה-17 ומאז לא חדל לרתק אוהבי ציור - מציירים דגולים ועד אחרוני החובבים. הוא זכה לגירסאות אין ספור, כולל של פיקאסו, שצייר אותו באותה העמדת דמויות מקורית של ולסקז אבל עם הדמויות והצורות הקוביסטיות שהוא נהג ליצור, ושל סלבדור דאלי הסוריאליסט שהדהים והפך את הדמויות של ולסקז למספרים.
המיוחד ב"לאס מנינאס" הוא בעיקר החשיבה החדשנית שבו, הנסיונות בהשתקפויות ובנקודות מבט והכנסת עצמו לציור - לא כתמונת דיוקן עצמי כמו שעשו תמיד, אלא כחלק מההתרחשות המתוארת בו.
הנה היצירה המפורסמת, שיש הרואים בה את הציור הטוב בהיסטוריה (מתורגם):
https://youtu.be/loMy3sbW64g
ניתוח באנגלית של הציור לאס מנינאס מאת ולסקז:
https://youtu.be/IiTtGENiVOA
סרטון בתלת ממד שמשתעשע בהצגת "לאס מנינאס" מכל הכיוונים:
http://youtu.be/jtv38YIzpy8
על הציור שהוא מעין "מכונת זמן אמנותית":
https://youtu.be/FvhO8W8ubts?long=yes
וסרט תיעודי קצר שמסביר מדוע זה הציור החשוב בתולדות האמנות:
https://youtu.be/WKRKrpz09Fk?long=yes
הציור החשוב ביותר של הצייר הספרדי דייגו ולסקז "לאס מנינאס" (Las Meninas) נחשב בעיני אמנים, חוקרים ומומחים לאמנות כציור הטוב בהיסטוריה. אבל מה כל כך טוב בו?
ציורו של ולסקאז, המציג את הנסיכה ופמליית העוזרות שלה, נערות החצר המשרתות אותה בסטודיו עם הצייר עצמו. הנסיכה, בתו של פיליפ הרביעי, המלך שאירח ופירנס את הצייר בארמונו מתוארת עם שושבינותיה וכולם ביחד עם הצייר מביטים אל משהו שאינו בציור.
גם המלך והמלכה המשתקפים במראה, מביטים. לא ברור אם בהם כולם מביטים או שכולם, כולל אותם מביטים במלאכתו של הצייר (שגם הוא נוכח בתמונה ומביט). הרעיון שהדבר החשוב בתמונה, שכל הדמויות מתייחסות אליו, אינו נמצא בה, היה מהפכני ומיוחד מאד.
לאס מנינאס צויר במאה ה-17 ומאז לא חדל לרתק אוהבי ציור - מציירים דגולים ועד אחרוני החובבים. הוא זכה לגירסאות אין ספור, כולל של פיקאסו, שצייר אותו באותה העמדת דמויות מקורית של ולסקז אבל עם הדמויות והצורות הקוביסטיות שהוא נהג ליצור, ושל סלבדור דאלי הסוריאליסט שהדהים והפך את הדמויות של ולסקז למספרים.
המיוחד ב"לאס מנינאס" הוא בעיקר החשיבה החדשנית שבו, הנסיונות בהשתקפויות ובנקודות מבט והכנסת עצמו לציור - לא כתמונת דיוקן עצמי כמו שעשו תמיד, אלא כחלק מההתרחשות המתוארת בו.
הנה היצירה המפורסמת, שיש הרואים בה את הציור הטוב בהיסטוריה (מתורגם):
https://youtu.be/loMy3sbW64g
ניתוח באנגלית של הציור לאס מנינאס מאת ולסקז:
https://youtu.be/IiTtGENiVOA
סרטון בתלת ממד שמשתעשע בהצגת "לאס מנינאס" מכל הכיוונים:
http://youtu.be/jtv38YIzpy8
על הציור שהוא מעין "מכונת זמן אמנותית":
https://youtu.be/FvhO8W8ubts?long=yes
וסרט תיעודי קצר שמסביר מדוע זה הציור החשוב בתולדות האמנות:
https://youtu.be/WKRKrpz09Fk?long=yes
מה כה חזק בציור "שלושה במאי 1808"?
הציור "שלושה במאי 1808" (The Third of May 1808) הוא אחד מציוריו המפורסמים של הצייר הספרדי פרנסיסקו דה גויה. כדרכו של האמן המתקדם של זמנו, הוא הוקדש לתיאור אימי המלחמה, אבל מזווית מקורית מאוד, חתרנית ואפילו מסוכנת לו עצמו.
כיום נמצא הציור במוזיאון הפראדו במדריד, אבל את הציור יצר גויה בזמן הכיבוש הצרפתי הנפוליאוני של ספרד, ברקע מלחמת השחרור הספרדית. באותה תקופה הוא שימש כצייר הארמון של מלך צרפת. בסודי סודות ובמקביל לשירות המלוכה הצרפתית, הוא צייר סדרה קשה ומזעזעת של 82 הדפסים שקיבלו את השם "זוועות המלחמה". ההדפסים הללו עתידים להתפרסם רק אחרי מותו של גויה והציור הזה יהפוך למפורסם בעבודותיו.
בציור מופיעים חייליו של נפוליאון, המוציאים להורג, בכיתת יורים צבאית, קבוצת מורדים ספרדים שניסו להילחם בצבא הצרפתי החזק.
בדרך שמתאימה לציוריו של גויה, מהציירים האמיצים והמפורשים, שלא עשו הנחות למלכים כשציירו את דיוקנם המכוער ולא חששו להראות אלים כמו סאטורן האוכל את ילדו, זה היה ציור שלא נמנע מלהראות את הברבריות, הברוטליות (אכזריות) והכיעור שבמלחמה.
בשלישי למאי גויה לא מפנק את המתבונן בגיבורים הנלחמים בשדה הקרב. אין כאן תהילה או דגלים מונפים אל על. במקומם הוא מציג את המוות הלא מפואר, רווי הדם והלכלוך, בזמן הוצאה להורג של חבריו הספרדים, בידי חיילי אויב קשוחים. זו תמונה לילית, חשוכה, לא מפרגנת ומאירה בזרקור את החלקים שעד אז לא נראו בציורים אמנותיים.
בעוד כיתת היורים ניצבת כאיש אחד לעשות את מלאכתה, ללא אישיות לכל אחד מהם ואפילו את פניהם איננו רואים כאן, הספרדים מתחננים, מתפללים, מזועזעים ואף מוטלים מתים על האדמה. זוועה בתנועה.
יש כאן גם דימוי דתי. נראה שכל הרובים מכוונים אל הספרדי שעומד במרכז התמונה, לבוש בחולצה לבנה ומרים את ידיו. צבע חולצתו הטהור, צורת עמידתו וידיו המורמות מתקשרים ישירות עם ישו הצלוב. גויה מדמה את היורים לחיילים הרומאים שצלבו את ישו. האור שבציורי התקופה מאיר בדרך כלל את הקדוש והאלוהי עוטף כאן את ישו הספרדי וחבריו, הצלובים המודרניים בידי חיילים מודרניים.
ציירים מאוחרים יותר, כמו מאנה במאה ה-19 ופיקאסו במאה ה-20 הושפעו מהציור הזה בציורי ההוצאות להורג של תקופתם. האחרון אפילו הושפע ממנו ב"גרניקה", אחד מציוריו החשובים ביותר (ראו בתגית "גרניקה").
הנה הסבר על הציור "שלושה במאי 1808":
https://youtu.be/erUTRRQ56DU
הרצאה קצרה על הציור הענקי:
https://youtu.be/ziCighJ4bGA
וסרטון תיעודי שמתייחס לציור ומנתח אותו:
https://youtu.be/_QM-DfhrNv8?long=yes
הציור "שלושה במאי 1808" (The Third of May 1808) הוא אחד מציוריו המפורסמים של הצייר הספרדי פרנסיסקו דה גויה. כדרכו של האמן המתקדם של זמנו, הוא הוקדש לתיאור אימי המלחמה, אבל מזווית מקורית מאוד, חתרנית ואפילו מסוכנת לו עצמו.
כיום נמצא הציור במוזיאון הפראדו במדריד, אבל את הציור יצר גויה בזמן הכיבוש הצרפתי הנפוליאוני של ספרד, ברקע מלחמת השחרור הספרדית. באותה תקופה הוא שימש כצייר הארמון של מלך צרפת. בסודי סודות ובמקביל לשירות המלוכה הצרפתית, הוא צייר סדרה קשה ומזעזעת של 82 הדפסים שקיבלו את השם "זוועות המלחמה". ההדפסים הללו עתידים להתפרסם רק אחרי מותו של גויה והציור הזה יהפוך למפורסם בעבודותיו.
בציור מופיעים חייליו של נפוליאון, המוציאים להורג, בכיתת יורים צבאית, קבוצת מורדים ספרדים שניסו להילחם בצבא הצרפתי החזק.
בדרך שמתאימה לציוריו של גויה, מהציירים האמיצים והמפורשים, שלא עשו הנחות למלכים כשציירו את דיוקנם המכוער ולא חששו להראות אלים כמו סאטורן האוכל את ילדו, זה היה ציור שלא נמנע מלהראות את הברבריות, הברוטליות (אכזריות) והכיעור שבמלחמה.
בשלישי למאי גויה לא מפנק את המתבונן בגיבורים הנלחמים בשדה הקרב. אין כאן תהילה או דגלים מונפים אל על. במקומם הוא מציג את המוות הלא מפואר, רווי הדם והלכלוך, בזמן הוצאה להורג של חבריו הספרדים, בידי חיילי אויב קשוחים. זו תמונה לילית, חשוכה, לא מפרגנת ומאירה בזרקור את החלקים שעד אז לא נראו בציורים אמנותיים.
בעוד כיתת היורים ניצבת כאיש אחד לעשות את מלאכתה, ללא אישיות לכל אחד מהם ואפילו את פניהם איננו רואים כאן, הספרדים מתחננים, מתפללים, מזועזעים ואף מוטלים מתים על האדמה. זוועה בתנועה.
יש כאן גם דימוי דתי. נראה שכל הרובים מכוונים אל הספרדי שעומד במרכז התמונה, לבוש בחולצה לבנה ומרים את ידיו. צבע חולצתו הטהור, צורת עמידתו וידיו המורמות מתקשרים ישירות עם ישו הצלוב. גויה מדמה את היורים לחיילים הרומאים שצלבו את ישו. האור שבציורי התקופה מאיר בדרך כלל את הקדוש והאלוהי עוטף כאן את ישו הספרדי וחבריו, הצלובים המודרניים בידי חיילים מודרניים.
ציירים מאוחרים יותר, כמו מאנה במאה ה-19 ופיקאסו במאה ה-20 הושפעו מהציור הזה בציורי ההוצאות להורג של תקופתם. האחרון אפילו הושפע ממנו ב"גרניקה", אחד מציוריו החשובים ביותר (ראו בתגית "גרניקה").
הנה הסבר על הציור "שלושה במאי 1808":
https://youtu.be/erUTRRQ56DU
הרצאה קצרה על הציור הענקי:
https://youtu.be/ziCighJ4bGA
וסרטון תיעודי שמתייחס לציור ומנתח אותו:
https://youtu.be/_QM-DfhrNv8?long=yes
מהו הציור היחיד שהצייר ואן גוך מכר בימי חייו?
"הכרם האדום" (Red Vineyard) הוא ציור שמן משנת 1888, של הצייר וינסנט ואן גוך.
הציור הזה נכנס להיסטוריה בהיותו היצירה היחידה של האמן הנודע, שנמכרה על ידו בימי חייו. ון גוך לא זכה בחייו, אם לנקוט לשון המעטה, להצלחה גדולה עם הציורים שלו.
במהלך השנה שבה אושפז בבית חולים לחולי נפש בכפר סן רמי שבדרום צרפת, בין 1889 ל-1990, היה ון גוך בשיא היה הפוריות שלו כאמן. דווקא כשסבל מהפרעות נפשיות קשות, שחוקרים מעריכים כיום שסביר שהיו הפרעה דו-קוטבית, הוא צייר המון. 150 ציורים מאותה תקופה שרדו, ביניהם כמה מציוריו הטובים והידועים ביותר, בראשם "ליל כוכבים" הנהדר.
אבל כאמור, זה לא עזר לו בזמן אמיתי. ציוריו לא ענייניו איש. הוא רצה לתת מהם במתנה לרופאו בבית החולים ולתרום כמה מהם לנזירות המנזר שניהלו את בית החולים. איש מכל אלה לא רצה לקחת את ציוריו, כי הם סברו שהם "מטרידים"...
הסוף הוא שווינסנט ון גוך מת זמן קצר אחר כך, כשהוא עני מרוד. רק אחרי מותו הוא זכה לתהילה ויצירותיו הפכו יקרות מאד. כיום הן נמכרות במאות מליוני דולרים לציור.
הנה סיפורו של ציור "הכרם האדום":
https://youtu.be/_sy3hBlvhrk
צייר המשחזר את "הכרם האדום" בדייקנות רבה:
http://youtu.be/0QlEN-vPt1U
וכמה עובדות על הגאון שלא זכה ליהנות מהצלחת עבודותיו:
https://youtu.be/H4_pk6fOUVA
"הכרם האדום" (Red Vineyard) הוא ציור שמן משנת 1888, של הצייר וינסנט ואן גוך.
הציור הזה נכנס להיסטוריה בהיותו היצירה היחידה של האמן הנודע, שנמכרה על ידו בימי חייו. ון גוך לא זכה בחייו, אם לנקוט לשון המעטה, להצלחה גדולה עם הציורים שלו.
במהלך השנה שבה אושפז בבית חולים לחולי נפש בכפר סן רמי שבדרום צרפת, בין 1889 ל-1990, היה ון גוך בשיא היה הפוריות שלו כאמן. דווקא כשסבל מהפרעות נפשיות קשות, שחוקרים מעריכים כיום שסביר שהיו הפרעה דו-קוטבית, הוא צייר המון. 150 ציורים מאותה תקופה שרדו, ביניהם כמה מציוריו הטובים והידועים ביותר, בראשם "ליל כוכבים" הנהדר.
אבל כאמור, זה לא עזר לו בזמן אמיתי. ציוריו לא ענייניו איש. הוא רצה לתת מהם במתנה לרופאו בבית החולים ולתרום כמה מהם לנזירות המנזר שניהלו את בית החולים. איש מכל אלה לא רצה לקחת את ציוריו, כי הם סברו שהם "מטרידים"...
הסוף הוא שווינסנט ון גוך מת זמן קצר אחר כך, כשהוא עני מרוד. רק אחרי מותו הוא זכה לתהילה ויצירותיו הפכו יקרות מאד. כיום הן נמכרות במאות מליוני דולרים לציור.
הנה סיפורו של ציור "הכרם האדום":
https://youtu.be/_sy3hBlvhrk
צייר המשחזר את "הכרם האדום" בדייקנות רבה:
http://youtu.be/0QlEN-vPt1U
וכמה עובדות על הגאון שלא זכה ליהנות מהצלחת עבודותיו:
https://youtu.be/H4_pk6fOUVA
