שעון שמש מציג את השעה על ידי הצגת הצל שנופל מעצם ניצב כלשהו, בחשיפה לאור השמש. לשעון שמש אין את הדיוק של שעון מודרני, אבל במשך אלפי שנים שימש שעון השמש כדי לאפשר לראות את השעה המקורבת ולסייע לאנשים להבחין ביתר קלות בזמן העובר לאורך היממה.

כבר מימי המצרים הקדמונים ידוע על שעוני שמש שהציגו את הזמן לאורך היממה. חלק מהאובליסקים שהם בנו, אותם עמודי אבן עצומים, שימשו בלור העצם העומד שמטיל את צילו ומאפשר את הצגת השיה ביום.

ולמעשה שעון השמש הוא מתקן מדידת הזמן הקדום ביותר שהומצא. במצרים נמצא אובליסק, עמוד אבן מצרי, שהראה באמצעות הצל את השעה כבר בשנת 3,500 לפני הספירה. תוך כדי תנועת השמש בשמיים נע הצל שמטיל האובליסק על הקרקע ומציג את השעה על סקאלה קבועה שסומנה מסביבו.


הנה דרך הפעולה של שעון השמש:

http://youtu.be/f4DgLl5fh5o


הדרכה בעברית לבניית שעון שמש:

http://youtu.be/np99ZD73mFs


וחשוב לדעת שמשעון השמש החל המין האנושי למדוד את הזמן:

https://youtu.be/_ML5BuyrEKw

שעון אש, או שעון הבערה, הוא אמצעי למדידת זמן שבו עושים שימוש במנורת שמן. מדידת הזמן במנורה מתבצעת על ידי בדיקת כמות השמן שנשארה במנורה, מאז מילויה. שעוני אש כאלה היו נהוגים בארץ ישראל ובמקומות שונים באירופה.

באנגליה עשו שימוש בנרות למדידת הזמן. על הנר חרצו חריצים שנקבעו במרחקים שווים. כך ידעו לאמוד את הזמן שעבר - כל קו שהנר התקצר סימן שעברה שעה נוספת.

במקומות אחרים בעולם, כמו סין, נהגו לשרוף חבל שנקשרו בו קשרים. כמו הקווים שסומנו במנורות השמן והנרות, כאן נמדד משך הזמן שנדרש לאש לעבור מקשר אחד בחבל אל הקשר הבא שאחריו.


הנה שעוני אש בסין העתיקה:

http://youtu.be/x7Lnh0XYPPE


ותולדות מדידת הזמן ללא שעון האש:

http://youtu.be/ggvRga_JqXw

שעון החול (Hourglass) הומצא בסביבות המאה הראשונה לספירה. לא ידוע מי המציא אותו ובאיזו תרבות נולד, אך הוא היה שימושי ונפוץ כבר אז. הוא היה מעין טיימר קדום. הרעיון היה למדוד בעזרתו את משך הזמן המדויק שבו עובר החול מאגס לאגס בשעון החול וכך לדעת כמה זמן עבר מרגע שהופכים את שעון החול.

ההיסטוריה מספרת שכריסטופר קולומבוס לקח איתו במסע לגילוי אמריקה שעון חול. בשעון החול עושים עד היום שימוש בעיקר בהקשרים מסורתיים. בפרלמנט האנגלי, למשל, נוהגים להגביל את משך הנאומים בעזרת שעון חול. אבל גם במטבח יש שמחזיקים שעון חול כדי למדוד את זמן הבישול.


שעון חול:

http://youtu.be/sR9gqjLqF5w


הנה הוא בהיסטוריה של השעונים ומדידת הזמן:

https://youtu.be/Y8KDgZvaaqA


ושעון גרגרים:

http://youtu.be/syDqnPTg2eY

שעון חול (Sand clock) הוא מכשיר למדידת זמן מוגבל שמבוסס על כוח המשיכה של כדור הארץ. שעון החול מאפשר למדוד זמן מדויק בצורה פשוטה, על ידי יצירת שתי שפופרות זכוכית שביניהן נחיר עם קוטר מסוים. בכל פעם שנצטרך למדוד פרק זמן מסוים, כמו משך הזמן שבו ביצה מתבשלת, נוכל להשתמש בשעון חול, שיראה לנו מתי הזמן עבר ויש להוריד את הביצה מהאש.

בשעון החול שני חלקי זכוכית רחבים הנקראים "שפופרות" ומעבר צר ביניהן, הנקרא "נחיר". כשמכניסים כמות מדויקת של חול לאחת השפופרות ומציבים את שעון החול כשהשפופרת עם החול למעלה, מושך כוח המשיכה את גרגרי החול למטה, אל השפופרת הריקה שמתחתיה. כיוון שקוטר הנחיר הוא זעיר, יורד החול לאיטו למטה. הזמן העובר עד שהחול יורד כולו לשפופרת התחתונה הוא משך הזמן שמודד שעון החול.


הנה הדרכה להכנת שעון החול (עברית):

http://youtu.be/Mb5laaqNbTU


וכך תכינו שעון חול מבקבוק פלסטיק:

https://youtu.be/uG0ubTx2jMw

שעון אסטרונומי (Astronomical Clock) הוא שעון עתיק, המציג את מיקומם היחסי של גרמי השמיים לאורך השנה. זוהי טכנולוגיה עתיקה, מהמאות הקודמות בטווח שבין המאה ה-15, בה נבנה השעון האסטרונומי של העיר פראג, למאה ה-19 בה נבנה, למשל, השעון של שטרסבורג.

בעזרת מחוגים ומנגנונים מיוחדים המיועדים לכך, מראים שעונים אסטרונומיים את מקומם בשמיים של גופים שמימיים כמו השמש, הירח, כוכבי לכת גדולים וקבוצות כוכבים מגלגל המזלות.

בעולם קיימים שעונים אסטרונומיים כבר שנים רבות. אחד המפורסמים מביניהם הוא השעון האסטרונומי בפראג, הפועל מאז ימי הביניים.

שעונים אסטרונומיים מודרניים יותר סייעו גם בחישוב זמני השקיעה והזריחה של השמש או זמני ההדלקה והכיבוי של תאורת הרחוב.


הנה השעון האסטרונומי:

https://youtu.be/lfHZ5AbDLr0


כך נראה השעון האסטרונומי של העיר פראג:

https://youtu.be/NebyX6-GUTM


השעון האסטרונומי של הנרי השמיני:

https://youtu.be/gtk0gFim-Nk


10 השעונים האסטרונומיים המפורסמים בעולם:

https://youtu.be/cJTbKvIgjjU


ושעון הפנדלום המהפכני של ג'ון האריסון:

https://youtu.be/T-g27KS0yiY?long=yes

שעון פרחים (Flower clock) הוא שעון גדול הבנוי על ערוגת פרחים. הוא משמש לנוי ולהוראת השעה גם יחד

אחד משעוני הפרחים המפורסמים בעולם הוא שעון הפרחים בז'נבה שבשווייץ. הוא והגן שבתוכו הוא נמצא מהווים את האתר המצולם ביותר בעיר. שעון הפרחים הזה מורכב מלא פחות מ-6,500 פרחים השתולים בסדר מופתי.

הוא נמצא בקצה "הגן האנגלי" שבעיר ומחוג הדקות שלו הוא המחוג הגדול בעולם. בשעון 8 מעגלים שיש להם מרכז משותף ושצבעיהם מתחלפים לאורך השנה, בהתאם לעונה.

שעון פרחים מרשים נוסף הוא זה שבמפלי הניאגרה. הוא נבנה בשנת 1950 והקוטר שלו מעל 12 מטרים. פעמיים בשנה מחליפים בו את 15 אלף הפרחים שבו, כשבאביב למשל אלו סיגליות.


הנה שעון הפרחים בג'נבה:

https://youtu.be/V_eT62s_EHM


הגן שמסביבו:

https://youtu.be/7uC0sJJ-jrk


ושעון הפרחים שליד מפלי הניאגרה:

https://youtu.be/XwjhE3aZ2Rg

זו יכולה להיראות כמו אחת ההמצאות התמוהות בהיסטוריה ומצד שני מההמצאות הכי מובנות ומוצדקות בתולדות מדידת הזמן. אבל מי בעצם היה זה שהמציא שעון שעושה קוקו כל שעה, כולל בשעות הלילה ובעיקר למה צריך היה את זה?

אז כשמדברים על שעון הקוקייה (Cuckoo clock) מדובר בסוג של בידור ביתי עתיק. כי נסו לדמיין עולם שאין בו טלוויזיה, לא רדיו, אין מחשבים, אינטרנט או אפליקציות. אפילו הרדיו טרנזיסטור, פטיפון, קומפקט דיסק או הנגנים הניידים עוד רחוקים ומה שנשאר זה רצון לקצת בידור ביום יום ובלילה השגרתי והשקט להכעיס.


#תולדות שעון הקוקייה
בנוי כבית קטן או שובך, שעון הקוקייה הוא שעון קיר מכני ובעל מטוטלת שהתפתח ביער השחור בגרמניה במאה ה-17. את האנרגיה הדרושה להפעלה שלו מקבל השעון המקורי מקפיצים שנמתחים אחת לזמן מה על ידי בעליו, באמצעות משיכת המשקולות שלו.

הדגם הראשון המתועד נוצר סביב 1629, אם כי ההתפתחות המשמעותית של השעון התרחשה במאה ה-18 באזור היער השחור (Schwarzwald) שבגרמניה.

היה זה שען גרמני מקומי בשם פרנץ קטרר, שהמציא את שעון הקוקייה המוכר לנו, בשנת 1738. מאז המצאתו שם נודעו שעוני הקוקייה מאזור היער השחור בכל העולם.


#פעולתו של שעון הקוקייה
מדי שעה או מדי חצי שעה, מגיחה מתוך דלת קטנה, בחלקו העליון של השעון, בובה דמוית ציפור, המשמיעה צפצוף "קוקו" בשני גבהי צליל, בדומה לקול הקוקייה.

כשמגיעה שעה עגולה או חצי שעה, מנגנון מיוחד משחרר דלת קטנה, והציפור המכנית יוצאת. הקוקייה שמופיעה, משמיעה את קריאת ה"קוקו", כמספר הפעמים המתאים לשעה העגולה, ופעם אחת בחצי שעה.

צלילי ה"קוקו" של הקוקייה נוצרים בו-זמנית, באמצעות שני מפוחים קטנים. הם מופעלים על ידי המשקולות, כשמפוח אחד מייצר את הצליל הגבוה והשני את הצליל הנמוך של קריאת ה"קוקו".

המנגנון המקורי של שעון הקוקיה מבוסס על מערכת משקולות וגלגלי שיניים. המערכת כוללת שרשרת משקולות: אחת להפעלת מנגנון השעון, והשנייה להפעלת מערכת הקוקיה והצלצול.

ברוב השעונים המסורתיים, המשקולות צריכות להימשך מדי יום או יומיים, על ידי הבעלים, כדי שהשעון יפעל.


#עיצוב שעוני קוקייה
בנוי כבית קטן או שובך, מאמץ רב הושקע בעיצוב חיצוניותם של שעוני הקוקייה. כי בנוסף לפעולתם כשעונים ביתיים שמודדים ומציגים את הזמן, הפכו השעונים היקרים עבור בעליהם לחפצי נוי שקשטו את הבית והעניקו הנאה ועניין.

העיצוב המסורתי של השעונים התפתח במאה ה-19 והתבסס על מראה של בקתות יער שחור טיפוסיות. האומנים שילבו בהם גילופי עץ מורכבים של עלים, חיות יער ודמויות מחיי הכפר.

במקור, הגילוף נעשה בעץ אשור או עץ טיליה, שהיו נפוצים באזור והתאימו במיוחד לעבודות גילוף עדינות.

חידוש חשוב בתעשיית שעוני הקוקיה הגיע ב-1850 עם המצאת שעון "הבית הרכבתי" (Bahnhäusle), שהפך לעיצוב הסטנדרטי המוכר כיום. העיצוב החדש כלל קישוטים בסגנון תחנת רכבת כפרית והיה פשוט יותר לייצור המוני.

כיום, מרבית שעוני הקוקיה האיכותיים עדיין מיוצרים ביער השחור, בעיקר בעיירות כמו טריברג ופורטוונגן. השעונים המודרניים משלבים לעתים טכנולוגיות חדשות כמו חיישני תאורה וחיישני תנועה להשתקה בלילה, מנגנוני קוורץ, ושליטה על עוצמת הקול, תוך שמירה על המראה המסורתי והמלאכה המקורית.


הנה שעון הקוקיה:

https://youtu.be/1vytGuP8WIk


כך מייצרים שעוני קוקיה:

https://youtu.be/-MKuDtw9Ii8


גם אצלנו יש מתקני שעונים גדולים (עברית):

https://youtu.be/mNXGMVIZw54


מגוון ציוצים משעוני קוקיה שונים:

https://youtu.be/7ygh5f-B99A


קיר מלא שעוני קוקיה:

https://youtu.be/Gb0dykayjpU


וחנות לשעוני קוקיה בגרמניה:

https://youtu.be/n1d5F-10rSQ

פעם היה שעון הכיס (Pocket watch) להיט גדול. עד תחילת המאה ה-20 היו מרבית השעונים בעולם שעוני כיס. מעט מוזר לנוכח העובדה ששעוני היד הומצאו זה מכבר, במחצית המאה ה-19. אך עד מלחמת העולם הראשונה היו שעוני היד בעיקר אביזרים עדינים, עם רצועות משי, ששימשו נשים דווקא. מעין תכשיטים שמראים את השעה..

בשעוני כיס גבריים השתמשו אז מרבית הג'נטלמנים שכיבדו את עצמם. שעוני הכיס היו מונחים בכיס המעיל שלו וכדי שלא ייפלו או ייגנבו, הם היו מחוברים בשרשרת לבגד. מעל לוח השעות בשעונים הללו היה מכסה, שהיה צריך לפתוח בכדי לראות את השעה.

כך או כך, לאחר מלחמת העולם הראשונה חלו שינויים רבים בחברה ובתרבות המערבית. בין השאר השתנתה אז גם העדפת הגברים שלפני המלחמה לשעוני כיס כבדים ומסורבלים. ראשונים היו קציני צבא שגילו שהשימוש בשעון היד הוא נוח יותר בשדה הקרב מאשר שעון הכיס.

רגע מסוים האופנה עשתה את שלה. במהירות החל שעון היד להחליף את שעון הכיס. בעוד שחלק מיצרני השעונים התאימו את עצמם במהירות למגמה החדשה, חברות שעוני כיס שלא התאימו את עצמן לשינוי העצום בביקוש, הלכו ונסגרו.


הנה שעון כיס עתיק:

http://youtu.be/gLXe_5GiGTI


שעון אגדי מהמאה ה-18 של פאתק פיליפ, בונה השעונים האגדי שבנה גם את שעון היד הראשון:

http://youtu.be/KxJ2rLAPxx0


שעון כיס בן 300 שנה שעדיין עובד:

http://youtu.be/mJMdNEDBP5A


הנה שעון כיס רטרו, בן ימינו:

http://youtu.be/CnWQ_bZWR_U

שְׁעוֹן מַיִם (Water Clock) הוא שעון שבנוי ממיכל עם מים רבים, שמדידת הזמן בו נעשית על ידי שימוש בזרימה קצובה של המים. את שעון המים המציאו היוונים במאה ה-4 לפני הספירה. מבחינתם הוא היה פתרון לכך ששעון השמש לא היה שימושי בלילות או בימים מעוננים, שבהם הוסתרה השמש.

מבנה שעון המים היה פשוט יחסית. הוא הורכב מכלי עליון שמולא במים וכלי תחתון ריק ממים. דרך נקב שנמצא בתחתית הכלי העליון טפטפו בקצב קבוע המים שבו, היישר אל תוך הכלי התחתון. סימונים על דופן הכלי התחתון הציגו את השעות, באופן שבו פני המים העולים במשך הזמן, מצביעים על השעה הנכונה. ככל שהזמן עובר והכלי התחתון מתמלא, פני המים עולים והשעות נוקפות...

גרסה משוכללת יותר פותחה במהלך התקופות, יתכן שעל ידי הרומאים. בגרסה זו שוכלל שעון המים בכך שהוא הכיל מצוף בכלי התחתון, שאליו חובר מנגנון שמניע מחוג. בעזרת ממסרת וגלגלי שיניים הצביע המחוג על לוח שעות והראה את השעה.

"מגדל הרוחות" המתומן, שבנו הרומאים באתונה במאה ה-1 לפני הספירה, כלל בו גם שעון מים משוכלל יחסית.

ולא רק ביוון העתיקה ובאימפריה הרומית השתמשו בימי קדם בשעון המים. שעוני מים דומים התגלו גם בסין ובמצריים.


כך הומצא שעון המים היווני הקדום:

http://youtu.be/BsOABR5kcS4


במגדל הרוחות שבאגורה של אתונה העתיקה היה שעון מים:

http://youtu.be/ysLNOeiRwq8


כך מכינים שעון מים:

http://youtu.be/Gxa_3RZq1wI


השעון המעורר של יוון הקדומה:

https://youtu.be/G9t3ddvBkYU


והסבר של דרך הפעולה של שעון המים היווני הקדום:

https://youtu.be/R5slEBS4iRI?t=50?long=yes

גבישי הקוורץ (Quartz) שנכרים בהרים משמשים בתעשיה לייצור מוצרים רבים, ביניהם עדשות, אבני חן, זכוכית ומכשירי רדיו.

אך לגבישי הקוורץ תפקיד מכריע בייצור של שעונים מודרניים. גביש הקוורץ תורם לשעון את הדיוק הרב של סוג זה של שעונים, בזכות התדר המדוייק שבו הוא פועל ויציבותו למול שינויי טמפרטורה. הקוורץ שבשעון קוורץ (Quartz watch) רגיל רוטט 32,768 פעם בשנייה!

תודות ליתרונותיו של הקוורץ, שעוני הקוורץ (Quartz watch) הם שעונים אוטומטיים, אמינים וזולים מאד בהשוואה לשעונים מסוגים אחרים. הם נחשבים מדוייקים מאד ופועלים היטב. המנגנון המודרני והמוצלח שלהם, המבוסס על סוללה חשמלית, הפך אותם לשעוני היד הנפוצים בעולם, כמו גם בשעוני קיר ועוד.


הנה ההבדל בין שעון הקוורץ האוטומטי לבין שעונים מכניים ואחרים:

http://youtu.be/C7fBCgr6Zm0


כך עובד שעון הקוורץ האוטומטי:

https://youtu.be/1pM6uD8nePo

שווייץ היא מדינה לא גדולה במרכז אירופה, הידועה בשעוניה, בשוקולד ובגבינות שלה. כמדינה שהיא פחות או יותר המופת העולמי לדיוק, סדר וניקיון, שווייץ היא גם מדינה מוצלחת כמעט בכל תחום שבו היא מתמקדת. בשווייץ נופים הרריים יפים וקשים למעבר, שאינם מתאימים לחקלאות.

מכיוון שחקלאות היא לא התחום החזק שלה, התמקדה שווייץ בתעשיה. כך נוצרה בה איכות ורמת חיים גבוהות ותעשיית שעונים ושוקולד מובחרים וידועים בעולם כולו. גם האולרים השוויצריים זכו לשם עולמי וכך גם הגבינות השווייצריות הידועות.

שווייץ היא דמוקרטיה בעלת מסורת רבת שנים של נייטרליות פוליטית וצבאית כלפי חוץ. מכיוון שהיא אינה מזדהה עם צדדים במקרים של עימותים בין מדינות, הפכה שווייץ לאחד המקומות השלווים והיציבים בעולם. בזכות היציבות הזו, שוכנים בשווייץ ארגונים בינלאומיים רבים וחשובים ובנקים גדולים, שהפכו את הבנקאות השוויצרית ליציבה, בטוחה ועשירה מאד. הבנקים השוויצרים ידועים באמינות, הסודיות והדייקנות שלהם. זו הסיבה שרבים מעשירי העולם מחזיקים בהם כספים ורכוש שהם רוצים לשמר ממשברים פוליטיים ומלחמות.

מצד שני, חייבים לציין שחלק מהבנקים הללו שמרו לעצמם סכומי עתק, השייכים ליהודים שנספו במלחמת העולם השנייה, כמו גם אוצרות עצומים, שהפקידו בהם בכירי הנאצים, משוד וגזל שלקחו מהיהודים.

עוד דבר מעניין בשווייץ הוא המבנה הפוליטי המעניין שלה. כמו ארצות הברית, גם שווייץ היא קונפדרציה. היא מחולקת ל-26 קנטונים, מעין מדינות זעירות, שהיו עד אמצע המאה ה-19 מדינות עצמאיות. זוהי דמוקרטיה אמיתית לכל דבר, כי בשווייץ דעתם של האזרחים נחשבת, לא רק בבחירות. מתקיימים בה משאלי-עם בשלל נושאים ואזרחי שווייץ למעשה קובעים ישירות את דעתם ומצביעים על נושאים רבים בחיי האומה.


הנה סרטון על המסורות של שווייץ:

http://youtu.be/VEShPZvZHqo


תיאורים מטיול בארץ היפה (עברית):

http://youtu.be/19k2hsNGx5w


החורף השוויצרי:

http://youtu.be/tWcfngiDrR4


מראות מהטבע הפראי וההררי של שווייץ:

https://youtu.be/X3uYcHQjLBE


הכספות בבנקים השווייצרים:

https://youtu.be/jQkJl_I--Vc


ושעוניו של אחד היצרנים השוויצרים המובילים:

https://youtu.be/ioqLfj33uQg

בעידן הסלולארי שעון היד (Wristwatch) מתחיל אולי להיעלם מידיהם של הצעירים, אך עד לא מזמן היה שעון היד פיסת הטכנולוגיה היחידה שהאדם הלך עימה לכל מקום. הוא החליף את שעוני הכיס, שבתחילת המאה ה-20 היו מרבית השעונים שבהם השתמשו ג'נטלמנים שכיבדו את עצמם.

ישנה מחלוקת על ממציא שעון היד הראשון. לפי גרסה מקובלת ראשון שעוני היד בהיסטוריה נוצר בשנת 1868, עבור רוזנת מהונגריה. יצר אותו השען השוויצרי פיליפ פאטק. טענה אחרת ושנויה במחלוקת אומרת ששעון היד נוצר עוד לפני כן, כשחברת השעונים בריגה (breguet) יצרה שעון יד בשנת 1812 עבור קרולין מוראט, אחותו של נפוליאון ומלכת נאפולי.

כך או כך, חלפו שנים רבות עד ששעון היד הפך לפריט נפוץ. עד מלחמת העולם הראשונה, היו שעוני היד אביזרים נשיים מובהקים, בעוד הגברים של אותה תקופה העדיפו להשתמש בשעוני כיס כבדים. רצועות שעוני היד של אז יוצרו ברוב המקרים ממשי עדין ונשי.

במהלך העשורים הראשונים של המאה ה-20, פחות או יותר במקביל למלחמת העולם הראשונה, החלו השעונים להפוך שימושיים ובהדרגה נפוצים יותר ויותר. השעון הנמתח שהופיע בשנות ה-20 אפשר למשתמש למתוח אותו פעם ביום. מעט אחריו הופיע השעון העמיד למים. עם הזמן פותחו שעוני מתח אוטומטיים, שנמתחו עם תזוזות פרק כף היד של העונד. במחצית השנייה של המאה נוספו תצוגות תאריך ויום ובשנות ה-70 יגיעו שעוני המחשבון. המאה ה-21 תביא את השעון החכם שיהפוך את שעון היד למחשב לכל דבר ואולי יחזיר אותו לידי הצעירים, שהטלפון הנייד החליף אותו אצל רבים מהם.


כך הופיע שעון היד בהיסטוריה של מדידת הזמן:

http://youtu.be/At5atF4mKiU


ההיסטוריה של שעוני היד:

http://youtu.be/QcleI3GBj0Q


ושעוני היד הראשונים בתצוגה:

http://youtu.be/1C60IlhAAD4

מדידת הזמן והמצאת השעונים במאה ה-17 הייתה הישג טכנולוגי בלתי רגיל. מעתה יכולה הייתה החברה האנושית לדעת כל דבר בדיוק של שניות. היום המחולק לשעות איפשר לבצע פעולות לאורכו ולתאם בין פעולות של אנשים שונים.

מעתה יכולים היו התלמידים ללמוד בשעה מדויקת, תכנית הטלוויזיה התחילו בשעה הייעודה וכדומה. השעון היה למרכיב חשוב גם בהתפתחות המדע, שכן הוא אפשר למדוד ולחקור בדיוק רב, על ציר הזמן.

כולנו מבינים שגם הטכנולוגיה המודרנית לא הייתה יכולה להגיע לביצועים המדהימים שלה, ללא מדידת הזמן. אבל מדידת הזמן השפיעה על האדם לא פחות. מרגע שהזמן החל להימדד במדויק, נכנס המין האנושי להרגלים של סדר יום, ניהול זמן מדוקדק, קביעת מועדים מדויקים וכדומה.

כשיש שעון, איש לא יהיה מוכן להשאיר פגישה מתוכננת ללא שעה מוגדרת. שום מעסיק לא יהיה מוכן שלא לקבוע מתי על העובד להתייצב לעבודתו. אף אישה לא תקבע דייט בלי שייקבע מראש בדיוק מתי אוסף אותה הגבר במכונית הספורט האדומה שלו.

כמובן שגם מלחמות התחילו בשעות מדויקות וגם הסתיימו בשעות שבהן קבעו שיסתיימו. כמו הסיכום על סיומה של מלחמת העולם הראשונה, שנקבע לשעה 11 בבוקר ה-11 לנובמבר (החודש ה-11) וגבה בשעות שנותרו עד אז, את חייהם של אלפי חיילים נוספים. הכל כדי שההיסטוריה תספר על המועד העגול והסמלי שבו הסתיימה "המלחמה הגדולה"...


הנה סיפור השעון והשינוי שהביא לחברה האנושית:

https://youtu.be/q7JecWGg7mg


כך חישבו את אורכן של יחידות הזמן בשעון אטומי (מתורגם):

https://youtu.be/OKms5a0nGO4


באנגלית על תולדות השעונים:

https://youtu.be/Y8KDgZvaaqA


והרצאת וידאו קצרה על שלבי מדידת הזמן הזו:

https://youtu.be/fMqBXG1xKJ8

אופן הפעולה של שעון היד (Wrist watch) משתנה על פי הטכנולוגיה. בעבר היה נפוץ השעון הנמתח. כמו את שעוני הכיס שקדמו לו ושאותם צריך היה לכוון פעם ביום, את השעון הנמתח, שהומצא בשנת 1924, צריך היה העונד למתוח מתיחה יומית.

המתיחה נעשתה בסיבוב של כפתור המתיחה שחובר אל הקפיץ הראשי של השעון. היא יצרה קפיציות ואפשרה לשעון לפעול, כל עוד הוא היה מתוח.

בשעונים האוטומטיים שהומצאו בהמשך, כבר לא נדרשה מתיחה. בשעונים אלה נמתח הקפיץ הראשי עם תנועות פרק כף ידו של העונד את השעון.

שעוני הקוורץ הגדילו והוסיפו דיוק רב ואמינות ואף הוזילו את שעוני היד באופן משמעותי.

כיום הולכים ונכנסים לשוק השעונים החכמים. הם דומים בחלק מיכולותיהם לטלפון החכם, אבל לפני הכל שעונים אלו הם שעונים דיגיטליים, הפועלים כמו שעון של מחשב. בנוסף לכך, שעונים חכמים הם מחשבים זעירים המאפשרים הפעלה של שלל אפליקציות, יישומים משוכללים המבצעים פעולות מגוונות, ממש כמו תוכנות מחשב או אפליקציות בסמארטפון המודרני.


הנה דרך פעולת שעון היד:

http://youtu.be/QcleI3GBj0Q


כך פועל שעון הקוורץ:

http://youtu.be/At5atF4mKiU?t=5m35s&end=6m55s


וכך פועל שעון חכם, שמבוסס על מחשב זעיר:

http://youtu.be/wjiZv0WBR0o

שעון הכדור (Ball clock) שעיצב המעצב האמריקאי ג'ורג' נלסון בשנות ה-50 הוא אחד מהפריטים הרבים שעיצב נלסון בכוונה להביא עיצוב מודרני לבתים האמריקאים של אותה תקופה.

"שעון כדור" הוא רק אחד מכמה שעונים שעיצב אז נלסון. הדגם הכי מוכר שלו הוא מגוון הצבעים, מה שהיה שונה מהשעונים הלבנים, השחור - לבן והאחרים שעיצב המעצב הנודע באותה תקופה.

הרעיון לשעונים נולד בהתכנסות לילית של נלסון עם מעצבים נוספים כמו איסאמי נוגוצ'י ובאקי פולר, מעין האקתון של מעצבים. רעיונות אחרים מאותה התכנסות לא מומשו ברובם, אך "הכדור" מומש והפך למוצלח ואהוד מאד.

"הכדור" נחשב אז גם חדשני, בעיקר בכך שהיה שעון קיר אולי הראשון ללא הזכוכית, שאפיינה עד אז שעוני קיר. חדשנות נוספת, שהיום נתפסת כמקובלת אך אז הייתה ממש נועזת, היא החלפה של המספרים הרגילים של השעון בכדורים שעליהם מצביעים המחוגים, שגם הם לא ממש נראים כמחוגים קלאסיים, אלא יותר כחיצים מודרניים.

השעון עוצב במקור לחברת הרמן מילר וכיום הוא משווק על ידי חברת מוצרי העיצוב המפורסמת "ויטרה".


הנה ג'ורג' נלסון מספר על הולדת הרעיון של שעוני הכדור:

https://youtu.be/urILkYvelbw


כך מציעים אותו כיום למכירה:

https://youtu.be/WIxj9tmL4-k


דגם לא צבעוני של שעון הכדורים:

https://youtu.be/fyN3EuAjYGg

השעון האסטרונומי בפראג, או האורלוגין של פראג (Prague astronomical clock) הוא השעון העתיק בעולם שעדיין פועל.

זהו שעון אסטרונומי שפועל מאז ימי הביניים והוא לא רק מהשעונים האסטרונומיים העתיקים בהיסטוריה, אלא גם אחד השעונים המשוכללים ביותר שנבנו אי-פעם.

השעון שנמצא על מבנה העירייה הגבוה שבכיכר סטורמסצקה בעיר הותקן בשנת 1410. יש בו דמויות שונות שנגלות מהחלון, אחת לשעה. ביניהן ניתן לראות את השלד המסמל את המוות, את אויב הכנסייה, הקמצן עם המטבעות, מלאך, אסטרונום, תרנגול זהב ועוד.


הנה השעון האסטרונומי בפראג:

http://youtu.be/HJhmYV2o5cc


למעשה יש בו שני חלקים:

https://youtu.be/lfHZ5AbDLr0


וגם:

http://youtu.be/NebyX6-GUTM


השעון האסטרונומי בלילה:

http://youtu.be/kkCe86WTOUc


ועוד סרטון של השעון האסטרונומי של פראג:

http://youtu.be/QAq_0y4uhi4

ייצור שעוני יד היה ונשאר מלאכה של דיוק מופתי. בעוד שעוני הקוורץ הזולים מורכבים על ידי מכונות ורובוטים ובכמויות ענק, ייצור של שעון יד איכותי הוא גם היום עבודת יד זהירה ומורכבת.

התוצאה בהתאם, יקרה למדי עד יקרה מאד. אבל שעוני היד הללו הם איכותיים במיוחד. בניגוד לשעוני הקוורץ הזולים שמיוצרים בסרט נע, באמצעות רובוטים, יכולים שעוני יד שהורכבו ביד לשרוד ולעבוד עשרות שנים ללא בעיות מיוחדות.


הנה סרטון שמראה את ייצור השעון של סייקו בעבודת יד:

https://youtu.be/KbJEjSdU5Xg


מפעל שעונים בהודו:

https://youtu.be/fcZik9UqC44


כך מרכיבים רובוטים ומכונות את שעוני ה-Swatch המפורסמים:

https://youtu.be/QmKHw-3sVTI


תהליכי הבדיקה ובקרת האיכות של שעוני האיכות כמו אומגה:

https://youtu.be/IRiBOtsRan4


הרכבת שעון איכותי ביד:

https://youtu.be/B1jvFjyCPBk


וסרט תיעודי על השעונים השווייצרים האיכותיים:

https://youtu.be/CtkcLjiNy_0?long=yes

בשנות ה-70 של המאה העשרים הפכו השעונים הדיגיטליים לפופולאריים בכל העולם. השעון הדיגיטלי מורה את השעה באמצעות ספרות, המראות את השעה במקום המחוגים ששימשו בשעונים הרגילים, מאז המצאת השעון.

בשעון הדיגיטלי יש מערכת אלקטרונית שמודדת את הזמן, במקום המערכת המכנית שעשתה זאת בשעוני המחוגים. הספרות בשעון הדיגיטלי הוצגו בתחילה בעזרת מערכת מכנית שהרכיבה את הספרות מלוחיות מתכת.

במשך השנים החלו שעונים חדישים יותר להציג את הספרות באופן אלקטרוני ונורות לד הציגו את הספרות גם בחושך. זו תכונה שהפכה אותם למושלמים בתור שעונים מעוררים. לראשונה ניתן לראות את השעה המדויקת גם בחושך מוחלט וגם לכוון אותם בכל שעה והרבה לפני שעת ההשכמה.

כיום, שעונים דיגיטליים הם דבר נפוץ פחות והאמת ששעונים בכלל הפכו פחות פופולריים. הסיבה היא הסמארטפון ובעקבותיו השעון החכם, בהם החליפו אפליקציות משוכללות לא מעט מכשירים שבעבר עלו כסף רב.


הנה השעון הדיגיטלי המעורר הראשון של סוני משנת 1968:

https://youtu.be/7KmNC58Jl-8


דגם האור של השעון הדיגטלי משנת 1975:

https://youtu.be/ZDGll2MUSuk


שעון מכני מאלו שקדמו לשעונים הדיגיטליים של שנות ה-70:

https://youtu.be/ZZSAQ9wI43U


שעון דיגיטלי מעץ שקשה להבין כיצד הוא עובד:

https://youtu.be/8i8wWq4amO4


עוד שעון דיגיטלי חכם ומודרני שמגביר בהדרגה את התאורה:

https://youtu.be/l9dts8Zpqok


ולמתקשים לקום:

http://youtu.be/eyanSta5aPI

השעונים החכמים הופכים בשנים האחרונות למוצרים המדוברים ביותר, שעוד לא תפסו. חברת "אפל", שיצאה עם השעון החדש שלה, משנה את התמונה.

מצד אחד, התעשייה מנסה לדחוף מוצר מיותר לחלוטין, בהתחשב בכך שרובנו נעים לאורך כל היום עם סמארטפונים חדשניים וחזקים במיוחד. מצד שני, עוד מכשיר מגניב לא יזיק אף פעם, לפחות לא ליצרנים.

אז בבסיסו, השעון החכם הוא אותו שעון אצל כולם. אבל ההבדלים העצומים הם במערכת ההפעלה, בחוויית השימוש שהיא מציעה, בתצוגה, בעיצוב ובאפליקציות שהן יציעו - כל אלה ישנו את החוויה (והמחיר) מקצה אל קצה.

אבל לפני שמבקשים מההורים או רצים לקנות, שווה לשאול אם זה לא עוד גאדג'ט מיותר שעם שוך ההתלהבות יישאר כחפץ ללא שימוש של ממש.

ואולי ממחישה את זה העובדה שמרבית הצעירים שמסביבנו כלל לא עונדים שעון. יתכן שזה אומר משהו על הנחיצות האמיתית של השעון, חכם או לא חכם, במיוחד בעידן בו כולנו נושאים איתנו לכל מקום את הטלפון המאוד מאוד חכם שלנו.


הנה השוואה של שעונים חכמים חדשניים:

http://youtu.be/nhm_lt6XTno


השעון החכם של אפל:

https://youtu.be/EtojcP22q18


והדגמת שעון חכם של LG עם מערכת הפעלה WebOS:

http://youtu.be/hTjVpCt-V70

הלידה של שעוני הסווטש (Swatch) הוא סיפור של חשיבה יצירתית, שהולידה מהפכה. הופעתו של שעון הסווטש הראשון בשנת 1983, שעון שוויצרי צבעוני וקל, הפתיעה את העולם. זה היה שעון מהנה, אמין, לא יקר ועשוי פלסטיק, שהוצע ללקוחות כ"שעון שני" - פריט אופנתי שמתווסף לבגדים כאקססורי פשוט ולא משהו שמחזיקים אחד ממנו, כי הוא יקר להחריד, כמו השעונים השוויצרים של אותה תקופה.

אבל לפני הכל מדובר על מבצע של איש אחד להצלת תעשיית השעונים המפוארת של שווייץ. בסוף שנות ה-70 איבדו עשרות אלפי שוויצרים את עבודתם בתעשיית השעונים של המדינה הקטנה הזו. שעון שוויצרי נחשב אז לפאר היצירה ונוצר במלאכת מחשבת של עבודת יד מפרכת ויקרה. השעונים הללו נחשבו לתכשיטי יוקרה, שמועברים מדור לדור ונשמרים לתמיד.

המשבר החמור נוצר כשהעולם נשטף בשעוני קוורץ זולים ומדויקים יחסית מאסיה. השעונים היפאניים היו מצוידים במנגנון קוורץ ולא נפלו בדיוק שלהם מהשעונים המכניים והאיכותיים מתוצרת שווייץ. הם הפכו ללהיטי ענק. אפילו השווייצרים קנו אותם בהמוניהם. אם קודם החזיקו השוויצרים ב-50% ממכירות שוק השעונים העולמי, הם צנחו תוך זמן קצר לפחות מ-15% מהמכירות.

מי שחשב על פתרון לקריסת המכירות של השעונים שווייץ היה אז יצרן שעונים בשם ניקולס ג' האייק (Nicolas G. Hayek). האייק פיתח קונספט שאותו כינה "השעון השני" - במקום להציע ללקוחות שעוני יוקרה, מעין תכשיטים יקרים שמיוצרים בעבודת יד, הוא הציע להם שעונים זולים יחסית, עם מספר חלקים קטן בהרבה ועדיין איכותיים, שיהיו מוצרי אופנה שניתן יהיה להחזיק כמה מהם ולהחליפם בהתאם למצב רוח וההקשר החברתי. סווטש שיווקה את הסווטש בתור שעון שיאפשר למשתמש להצהיר על אישיותו והרגשתו בכל רגע.

שעוני הסווטש מתוצרת שווייץ יצרו של סוג של מהפכה בעולם השעונים. הרעיון שאפשר לקנות שעוני אקססורי זולים יחסית, שעונים שהם אביזרי אופנה, במקום שעון יקר ובעל אופי של תכשיט, היה חדשני. בכך שהם הוציאו לשוק שעונים בעלי מנגנון יצוק, מפלסטיק, שאי אפשר לתקנו כשהוא מתקלקל, חיזקו בסווטש גם את מהפכת החד-פעמי וגרמו לכך שאנשים כבר לא זקוקים לשען, אלא לחנות שבה יקנו שעון חדש, במקום זה שהתקלקל.

כך הפך "השעון השני" של ניקולס ג' האייק למותג ולאביזר צבעוני שיצא במאות עיצובים ודוגמאות. הוא לא נחשב רק שעון ואביזר אופנה, אלא גם כסוג של תקשורת עם אחרים והצהרה עצמית, שמאפשרת להציג את עצמך למול העולם.

סווטש הפכה מאז לאחד המותגים המצליחים בעולם. בשנות האלפיים חגגה היצרנית Swatch את ייצור השעון ה-350 מיליון שלה והיא תרמה לשיקומה והצעדתה קדימה של התעשייה השוויצרית הוותיקה, שעמדה לפני שוקת שבורה.


הנה שגעון הסווטש:

https://youtu.be/0ZwDlS3uktI


עיצוב לדוגמה מתוך מאות:

https://youtu.be/mOpr7Sb1Slk


אחד מהעיצובים הצבעוניים והצעירים של סווטש:

https://youtu.be/YXlcxgBFL-0


עלילות החברה שהחזירה את השעון השוויצרי למקומו בראש התעשיה:

https://youtu.be/QmKHw-3sVTI


ותולדות שעוני הסווטש:

https://youtu.be/85_lECBkwI8

השעון המעורר הוא המצאה עתיקה מאוד, גם אם לא נראתה כמו זה שאנו מכירים. כבר במאה ה-3 או ה-4 לפני הספירה השתמשו היוונים בשעון המעורר שנקרא אצלם "קלפסידרה" (Clepsydrae). מסופר ששעון המים של אפלטון הכיל מנגנון שעשה רעשים ובכך שימש לו כשעון מעורר. גם כתבים מימי האימפריה הרומית הכילו עדויות על שעונים מעוררים שהיו לרומאים שונים.

בימי הביניים, בסביבות שנת 529, תיאר פרוקופיוס מעזה שעון מצלצל עם דמויות מכניות שנעות ביום ובלילה.

בסביבות מאתיים שנה אחר כך, בסין של ראשית המאה ה-8, תכנן נזיר בודהיסטי שעון שהקיש את הזמן במועד נבחר (Striking Clock).

שעון זהה, על בסיס שעון המים, מוקם במאה ה-12 ליד המסגד האומיי בדמשק וכמאה שנה אחר כך גם במגדל השעון שבכיכר סן מרקו שבוונציה.

באירופה של אותה מאה הופיעו דגמי השעונים המעוררים הראשונים שניתן היה לכוונן. אך רק במאה ה-19, בשנת 1847, רשם ממציא צרפתי פטנט על שעון מעורר מתכוונן.

כי את השעון המעורר המכני שאנו מכירים המציא בשנת 1847 שען צרפתי בשם אנטואן רדייה (Antoine Redier). זה היה שעון קפיצים מודרני שלראשונה היה גם שעון מעורר ובשעה היעודה צלצל בפעמון שהוצב בראשו.

רדייה היה גם הראשון שהוציא פטנט על שעון מעורר מתכוונן. זה היה השעון המעורר המכני, אבל כ-40 שנה לאחר מכן, בסביבות שנת 1890 ועם המצאת החשמל, הופיע השעון המעורר החשמלי הראשון.

בשנת 1945 נולד השעון הדיגיטלי המעורר הראשון. הוא מכני ופשוט ביחס לאלו שיבואו בהמשך אבל הוא מהפכני ומהווה הכנה לפיתוחים המדהימים שיבואו בעקבותיו לאורך השנים.

בשנת 1968 מציגה חברת Sony היפנית את השעון הדיגיטלי המעורר הראשון שלה וכמה שנים אחר כך גם תגיע גם תכונת ה- Snooze הנודניקית. במאה ה-21 יבואו בעקבותיו שעונים מבוססי מחשוב ועם המצאת הטלפון החכם יסתבר שגם הוא אחלה שעון מעורר.

שעונים מעוררים משוכללים עוד יותר יפתרו את בעיות ההשכמה לבעלי קשיים רבים, כמו שעון השטיח שמחייב את המתקשים להתעורר לעמוד עליו למשך כמה שניות ורק אז הוא משתתק...


הנה טיימליין של התפתחות השעונים המעוררים מאז המצאת השעון המעורר הראשון:

https://youtu.be/zxS6nM8MKiA


השעון המעורר של יוון הקדומה:

https://youtu.be/G9t3ddvBkYU


השעון הדיגיטלי המעורר של סוני משנת 1968:

https://youtu.be/7KmNC58Jl-8


דוגמה לשעון מעורר דיגיטלי מלא ועתיר תוספות של המאה ה-21:

https://youtu.be/ukrgKbQJvyU


שעונים מעוררים חכמים שפותרים בעיות? - ברור...

https://youtu.be/yjJV0RhwpgI


כך מודיעה לנו חברת אפליקציות על האבולוציה של השעון המעורר:

https://youtu.be/OlrDNcNoM3g


יש מי שמגביר את הרעש של השעון המעורר שלו:

https://youtu.be/8zEH5GxPNO8


בחיוך עם מיסטר בין והדרך בה הוא נוהג בשעון שמעיר אותו:

https://youtu.be/dXPLhE_z57M


וצלילי ההשכמה בכל טכנולוגיה של שעונים מעוררים:

https://youtu.be/M-yH7wQdqtU?long=yes