שעון שמש מציג את השעה על ידי הצגת הצל שנופל מעצם ניצב כלשהו, בחשיפה לאור השמש. לשעון שמש אין את הדיוק של שעון מודרני, אבל במשך אלפי שנים שימש שעון השמש כדי לאפשר לראות את השעה המקורבת ולסייע לאנשים להבחין ביתר קלות בזמן העובר לאורך היממה.

כבר מימי המצרים הקדמונים ידוע על שעוני שמש שהציגו את הזמן לאורך היממה. ולמעשה שעון השמש הוא מתקן מדידת הזמן הקדום ביותר שהומצא. במצרים נמצא אובליסק, עמוד אבן מצרי, שהראה באמצעות הצל את השעה כבר בשנת 3,500 לפני הספירה. תוך כדי תנועת השמש בשמיים נע הצל שמטיל האובליסק על הקרקע ומציג את השעה על סקאלה קבועה שסומנה מסביבו.


הנה דרך הפעולה של שעון השמש:

http://youtu.be/f4DgLl5fh5o


הדרכה בעברית לבניית שעון שמש:

http://youtu.be/np99ZD73mFs


וחשוב לדעת שמשעון השמש החל המין האנושי למדוד את הזמן:

https://youtu.be/HDgeXB8fagY

שעון אש, או שעון הבערה, הוא אמצעי למדידת זמן שבו עושים שימוש במנורת שמן. מדידת הזמן במנורה מתבצעת על ידי בדיקת כמות השמן שנשארה במנורה, מאז מילויה. שעוני אש כאלה היו נהוגים בארץ ישראל ובמקומות שונים באירופה.

באנגליה עשו שימוש בנרות למדידת הזמן. על הנר חרצו חריצים שנקבעו במרחקים שווים. כך ידעו לאמוד את הזמן שעבר - כל קו שהנר התקצר סימן שעברה שעה נוספת.

במקומות אחרים בעולם, כמו סין, נהגו לשרוף חבל שנקשרו בו קשרים. כמו הקווים שסומנו במנורות השמן והנרות, כאן נמדד משך הזמן שנדרש לאש לעבור מקשר אחד בחבל אל הקשר הבא שאחריו.


הנה שעוני אש בסין העתיקה:

http://youtu.be/x7Lnh0XYPPE


ותולדות מדידת הזמן ללא שעון האש:

http://youtu.be/ggvRga_JqXw

שְׁעוֹן מַיִם (Water Clock) הוא שעון שבנוי ממיכל עם מים רבים, שמדידת הזמן בו נעשית על ידי שימוש בזרימה קצובה של המים. את שעון המים המציאו היוונים במאה ה-4 לפני הספירה. מבחינתם הוא היה פתרון לכך ששעון השמש לא היה שימושי בלילות או בימים מעוננים, שבהם הוסתרה השמש.

מבנה שעון המים היה פשוט יחסית. הוא הורכב מכלי עליון שמולא במים וכלי תחתון ריק ממים. דרך נקב שנמצא בתחתית הכלי העליון טפטפו בקצב קבוע המים שבו, היישר אל תוך הכלי התחתון. סימונים על דופן הכלי התחתון הציגו את השעות, באופן שבו פני המים העולים במשך הזמן, מצביעים על השעה הנכונה. ככל שהזמן עובר והכלי התחתון מתמלא, פני המים עולים והשעות נוקפות...

גרסה משוכללת יותר פותחה במהלך התקופות, יתכן שעל ידי הרומאים. בגרסה זו שוכלל שעון המים בכך שהוא הכיל מצוף בכלי התחתון, שאליו חובר מנגנון שמניע מחוג. בעזרת ממסרת וגלגלי שיניים הצביע המחוג על לוח שעות והראה את השעה.

"מגדל הרוחות" המתומן, שבנו הרומאים באתונה במאה ה-1 לפני הספירה, כלל בו גם שעון מים משוכלל יחסית.

ולא רק ביוון העתיקה ובאימפריה הרומית השתמשו בימי קדם בשעון המים. שעוני מים דומים התגלו גם בסין ובמצריים.


כך הומצא שעון המים היווני הקדום:

http://youtu.be/BsOABR5kcS4


במגדל הרוחות שבאגורה של אתונה העתיקה היה שעון מים:

http://youtu.be/ysLNOeiRwq8


כך מכינים שעון מים:

http://youtu.be/Gxa_3RZq1wI


והנה הכנת שעון מים לילדים:

http://youtu.be/elGVpatwDw8

שעון החול (Hourglass) הומצא בסביבות המאה הראשונה לספירה. לא ידוע מי המציא אותו ובאיזו תרבות נולד, אך הוא היה שימושי ונפוץ כבר אז. הוא היה מעין טיימר קדום. הרעיון היה למדוד בעזרתו את משך הזמן המדויק שבו עובר החול מאגס לאגס בשעון החול וכך לדעת כמה זמן עבר מרגע שהופכים את שעון החול.

ההיסטוריה מספרת שכריסטופר קולומבוס לקח איתו במסע לגילוי אמריקה שעון חול. בשעון החול עושים עד היום שימוש בעיקר בהקשרים מסורתיים. בפרלמנט האנגלי, למשל, נוהגים להגביל את משך הנאומים בעזרת שעון חול. אבל גם במטבח יש שמחזיקים שעון חול כדי למדוד את זמן הבישול.


שעון חול:

http://youtu.be/sR9gqjLqF5w


הנה הוא בהיסטוריה של השעונים ומדידת הזמן:

https://youtu.be/Y8KDgZvaaqA


ושעון גרגרים:

http://youtu.be/syDqnPTg2eY

בשנות ה-70 הפכו השעונים הדיגיטליים לפופולאריים בכל העולם. השעון הדיגיטלי מורה את השעה באמצעות ספרות, במקום המחוגים ששימשו בכל השעונים, מאז המצאת השעון.

בשעון הדיגיטלי יש מערכת אלקטרונית שמודדת את הזמן, במקום המערכת המכנית שעשתה זאת בשעוני המחוגים. הספרות בשעון הדיגיטלי הוצגו בתחילה בעזרת מערכת מכנית שהרכיבה את הספרות מלוחיות מתכת.

בהמשך השנים החלו שעונים חדישים יותר להציג את הספרות באופן אלקטרוני ונורות לד הציגו את הספרות גם בחושך. כיום שעונים דיגיטליים הם דבר נפוץ פחות והאמת ששעונים בכלל הפכו פחות פופולריים. הסיבה היא הסמארטפון ובעקבותיו השעון החכם, בהם החליפו אפליקציות משוכללות לא מעט מכשירים שבעבר עלו כסף רב.


הנה השעון הדיגיטלי המעורר הראשון של סוני משנת 1968:

https://youtu.be/7KmNC58Jl-8


דגם האור של השעון הדיגטלי משנת 1975:

https://youtu.be/ZDGll2MUSuk


שעון מכני מהשעונים הדיגיטליים של שנות ה-70:

https://youtu.be/ZZSAQ9wI43U


שעון דיגיטלי מעץ שקשה להבין כיצד הוא עובד:

https://youtu.be/8i8wWq4amO4


עוד שעון דיגיטלי חכם ומודרני שמגביר בהדרגה את התאורה:

https://youtu.be/l9dts8Zpqok


ולמתקשים לקום:

http://youtu.be/eyanSta5aPI

ייצור שעוני יד היה ונשאר מלאכה של דיוק מופתי. בעוד שעוני הקוורץ הזולים מורכבים על ידי מכונות ורובוטים ובכמויות ענק, ייצור של שעון יד איכותי הוא גם היום עבודת יד זהירה ומורכבת.

התוצאה בהתאם, יקרה למדי עד יקרה מאד. אבל שעוני היד הללו הם איכותיים במיוחד. בניגוד לשעוני הקוורץ הזולים שמיוצרים בסרט נע, באמצעות רובוטים, יכולים שעוני יד שהורכבו ביד לשרוד ולעבוד עשרות שנים ללא בעיות מיוחדות.


הנה סרטון שמראה את ייצור השעון של סייקו בעבודת יד:

https://youtu.be/KbJEjSdU5Xg


מפעל שעונים בהודו:

https://youtu.be/fcZik9UqC44


כך מרכיבים רובוטים ומכונות את שעוני ה-Swatch המפורסמים:

https://youtu.be/QmKHw-3sVTI


תהליכי הבדיקה ובקרת האיכות של שעוני האיכות כמו אומגה:

https://youtu.be/IRiBOtsRan4


הרכבת שעון איכותי ביד:

https://youtu.be/B1jvFjyCPBk


וסרט תיעודי על השעונים השווייצרים האיכותיים:

https://youtu.be/CtkcLjiNy_0?long=yes

בעידן הסלולארי שעון היד (Wristwatch) מתחיל אולי להיעלם מידיהם של הצעירים, אך עד לא מזמן היה שעון היד פיסת הטכנולוגיה היחידה שהאדם הלך עימה לכל מקום. הוא החליף את שעוני הכיס, שבתחילת המאה ה-20 היו מרבית השעונים שבהם השתמשו ג'נטלמנים שכיבדו את עצמם.

ישנה מחלוקת על ממציא שעון היד הראשון. לפי גרסה מקובלת ראשון שעוני היד בהיסטוריה נוצר בשנת 1868, עבור רוזנת מהונגריה. יצר אותו השען השוויצרי פיליפ פאטק. טענה אחרת ושנויה במחלוקת אומרת ששעון היד נוצר עוד לפני כן, כשחברת השעונים בריגה (breguet) יצרה שעון יד בשנת 1812 עבור קרולין מוראט, אחותו של נפוליאון ומלכת נאפולי.

כך או כך, חלפו שנים רבות עד ששעון היד הפך לפריט נפוץ. עד מלחמת העולם הראשונה, היו שעוני היד אביזרים נשיים מובהקים, בעוד הגברים של אותה תקופה העדיפו להשתמש בשעוני כיס כבדים. רצועות שעוני היד של אז יוצרו ברוב המקרים ממשי עדין ונשי.

במהלך העשורים הראשונים של המאה ה-20, פחות או יותר במקביל למלחמת העולם הראשונה, החלו השעונים להפוך שימושיים ובהדרגה נפוצים יותר ויותר. השעון הנמתח שהופיע בשנות ה-20 אפשר למשתמש למתוח אותו פעם ביום. מעט אחריו הופיע השעון העמיד למים. עם הזמן פותחו שעוני מתח אוטומטיים, שנמתחו עם תזוזות פרק כף היד של העונד. במחצית השנייה של המאה נוספו תצוגות תאריך ויום ובשנות ה-70 יגיעו שעוני המחשבון. המאה ה-21 תביא את השעון החכם שיהפוך את שעון היד למחשב לכל דבר ואולי יחזיר אותו לידי הצעירים, שהטלפון הנייד החליף אותו אצל רבים מהם.


כך הופיע שעון היד בהיסטוריה של מדידת הזמן:

http://youtu.be/At5atF4mKiU


ההיסטוריה של שעוני היד:

http://youtu.be/QcleI3GBj0Q


ושעוני היד הראשונים בתצוגה:

http://youtu.be/1C60IlhAAD4

שעון פרחים (Flower clock) הוא שעון גדול הבנוי על ערוגת פרחים. הוא משמש לנוי ולהוראת השעה גם יחד

אחד משעוני הפרחים המפורסמים בעולם הוא שעון הפרחים בז'נבה שבשווייץ. הוא והגן שבתוכו הוא נמצא מהווים את האתר המצולם ביותר בעיר. שעון הפרחים הזה מורכב מלא פחות מ-6,500 פרחים השתולים בסדר מופתי.

הוא נמצא בקצה "הגן האנגלי" שבעיר ומחוג הדקות שלו הוא המחוג הגדול בעולם. בשעון 8 מעגלים שיש להם מרכז משותף ושצבעיהם מתחלפים לאורך השנה, בהתאם לעונה.

שעון פרחים מרשים נוסף הוא זה שבמפלי הניאגרה. הוא נבנה בשנת 1950 והקוטר שלו מעל 12 מטרים. פעמיים בשנה מחליפים בו את 15 אלף הפרחים שבו, כשבאביב למשל אלו סיגליות.


הנה שעון הפרחים בג'נבה:

https://youtu.be/V_eT62s_EHM


הגן שמסביבו:

https://youtu.be/7uC0sJJ-jrk


ושעון הפרחים שליד מפלי הניאגרה:

https://youtu.be/XwjhE3aZ2Rg

פעם היה שעון הכיס (Pocket watch) להיט גדול. עד תחילת המאה ה-20 היו מרבית השעונים בעולם שעוני כיס. מעט מוזר לנוכח העובדה ששעוני היד הומצאו זה מכבר, במחצית המאה ה-19. אך עד מלחמת העולם הראשונה היו שעוני היד בעיקר אביזרים עדינים, עם רצועות משי, ששימשו נשים דווקא. מעין תכשיטים שמראים את השעה..

בשעוני כיס גבריים השתמשו אז מרבית הג'נטלמנים שכיבדו את עצמם. שעוני הכיס היו מונחים בכיס המעיל שלו וכדי שלא ייפלו או ייגנבו, הם היו מחוברים בשרשרת לבגד. מעל לוח השעות בשעונים הללו היה מכסה, שהיה צריך לפתוח בכדי לראות את השעה.

כך או כך, לאחר מלחמת העולם הראשונה חלו שינויים רבים בחברה ובתרבות המערבית. בין השאר השתנתה אז גם העדפת הגברים שלפני המלחמה לשעוני כיס כבדים ומסורבלים. ראשונים היו קציני צבא שגילו שהשימוש בשעון היד הוא נוח יותר בשדה הקרב מאשר שעון הכיס.

רגע מסוים האופנה עשתה את שלה. במהירות החל שעון היד להחליף את שעון הכיס. בעוד שחלק מיצרני השעונים התאימו את עצמם במהירות למגמה החדשה, חברות שעוני כיס שלא התאימו את עצמן לשינוי העצום בביקוש, הלכו ונסגרו.


הנה שעון כיס עתיק:

http://youtu.be/gLXe_5GiGTI


שעון אגדי מהמאה ה-18 של פאתק פיליפ, בונה השעונים האגדי שבנה גם את שעון היד הראשון:

http://youtu.be/KxJ2rLAPxx0


שעון כיס בן 300 שנה שעדיין עובד:

http://youtu.be/mJMdNEDBP5A


הנה שעון כיס רטרו, בן ימינו:

http://youtu.be/CnWQ_bZWR_U

שעון חול (Sand clock) הוא מכשיר למדידת זמן מוגבל שמבוסס על כוח המשיכה של כדור הארץ. שעון החול מאפשר למדוד זמן מדויק בצורה פשוטה, על ידי יצירת שתי שפופרות זכוכית שביניהן נחיר עם קוטר מסוים. בכל פעם שנצטרך למדוד פרק זמן מסוים, כמו משך הזמן שבו ביצה מתבשלת, נוכל להשתמש בשעון חול, שיראה לנו מתי הזמן עבר ויש להוריד את הביצה מהאש.

בשעון החול שני חלקי זכוכית רחבים הנקראים "שפופרות" ומעבר צר ביניהן, הנקרא "נחיר". כשמכניסים כמות מדויקת של חול לאחת השפופרות ומציבים את שעון החול כשהשפופרת עם החול למעלה, מושך כוח המשיכה את גרגרי החול למטה, אל השפופרת הריקה שמתחתיה. כיוון שקוטר הנחיר הוא זעיר, יורד החול לאיטו למטה. הזמן העובר עד שהחול יורד כולו לשפופרת התחתונה הוא משך הזמן שמודד שעון החול.


הנה הדרכה להכנת שעון החול (עברית):

http://youtu.be/Mb5laaqNbTU


וכך תכינו שעון חול מבקבוק פלסטיק:

https://youtu.be/uG0ubTx2jMw

גבישי הקוורץ (Quartz) שנכרים בהרים משמשים בתעשיה לייצור מוצרים רבים, ביניהם עדשות, אבני חן, זכוכית ומכשירי רדיו.

אך לגבישי הקוורץ תפקיד מכריע בייצור של שעונים מודרניים. גביש הקוורץ תורם לשעון את הדיוק הרב של סוג זה של שעונים, בזכות התדר המדוייק שבו הוא פועל ויציבותו למול שינויי טמפרטורה. הקוורץ שבשעון קוורץ (Quartz watch) רגיל רוטט 32,768 פעם בשנייה!

תודות ליתרונותיו של הקוורץ, שעוני הקוורץ (Quartz watch) הם שעונים אוטומטיים, אמינים וזולים מאד בהשוואה לשעונים מסוגים אחרים. הם נחשבים מדוייקים מאד ופועלים היטב. המנגנון המודרני והמוצלח שלהם, המבוסס על סוללה חשמלית, הפך אותם לשעוני היד הנפוצים בעולם, כמו גם בשעוני קיר ועוד.


הנה ההבדל בין שעון הקוורץ האוטומטי לבין שעונים מכניים ואחרים:

http://youtu.be/C7fBCgr6Zm0


כך עובד שעון הקוורץ האוטומטי:

https://youtu.be/1pM6uD8nePo

שווייץ היא מדינה לא גדולה במרכז אירופה, הידועה בשעוניה, בשוקולד ובגבינות שלה. כמדינה שהיא פחות או יותר המופת העולמי לדיוק, סדר וניקיון, שווייץ היא גם מדינה מוצלחת כמעט בכל תחום שבו היא מתמקדת. בשווייץ נופים הרריים יפים וקשים למעבר, שאינם מתאימים לחקלאות.

מכיוון שחקלאות היא לא התחום החזק שלה, התמקדה שווייץ בתעשיה. כך נוצרה בה איכות ורמת חיים גבוהות ותעשיית שעונים ושוקולד מובחרים וידועים בעולם כולו. גם האולרים השוויצריים זכו לשם עולמי וכך גם הגבינות השווייצריות הידועות.

שווייץ היא דמוקרטיה בעלת מסורת רבת שנים של נייטרליות פוליטית וצבאית כלפי חוץ. מכיוון שהיא אינה מזדהה עם צדדים במקרים של עימותים בין מדינות, הפכה שווייץ לאחד המקומות השלווים והיציבים בעולם. בזכות היציבות הזו, שוכנים בשווייץ ארגונים בינלאומיים רבים וחשובים ובנקים גדולים, שהפכו את הבנקאות השוויצרית ליציבה, בטוחה ועשירה מאד. הבנקים השוויצרים ידועים באמינות, הסודיות והדייקנות שלהם. זו הסיבה שרבים מעשירי העולם מחזיקים בהם כספים ורכוש שהם רוצים לשמר ממשברים פוליטיים ומלחמות.

מצד שני, חייבים לציין שחלק מהבנקים הללו שמרו לעצמם סכומי עתק, השייכים ליהודים שנספו במלחמת העולם השנייה, כמו גם אוצרות עצומים, שהפקידו בהם בכירי הנאצים, משוד וגזל שלקחו מהיהודים.

עוד דבר מעניין בשווייץ הוא המבנה הפוליטי המעניין שלה. כמו ארצות הברית, גם שווייץ היא קונפדרציה. היא מחולקת ל-26 קנטונים, מעין מדינות זעירות, שהיו עד אמצע המאה ה-19 מדינות עצמאיות. זוהי דמוקרטיה אמיתית לכל דבר, כי בשווייץ דעתם של האזרחים נחשבת, לא רק בבחירות. מתקיימים בה משאלי-עם בשלל נושאים ואזרחי שווייץ למעשה קובעים ישירות את דעתם ומצביעים על נושאים רבים בחיי האומה.


הנה סרטון על המסורות של שווייץ:

http://youtu.be/VEShPZvZHqo


תיאורים מטיול בארץ היפה (עברית):

http://youtu.be/19k2hsNGx5w


החורף השוויצרי:

http://youtu.be/tWcfngiDrR4


מראות מהטבע הפראי וההררי של שווייץ:

https://youtu.be/X3uYcHQjLBE


הכספות בבנקים השווייצרים:

https://youtu.be/jQkJl_I--Vc


ושעוניו של אחד היצרנים השוויצרים המובילים:

https://youtu.be/ioqLfj33uQg

שעון אסטרונומי (Astronomical Clock) הוא שעון עתיק, המציג את מיקומם היחסי של גרמי השמיים לאורך השנה. זוהי טכנולוגיה עתיקה, מהמאות הקודמות בטווח שבין המאה ה-15, בה נבנה השעון האסטרונומי של העיר פראג, למאה ה-19 בה נבנה, למשל, השעון של שטרסבורג.

בעזרת מחוגים ומנגנונים מיוחדים המיועדים לכך, מראים שעונים אסטרונומיים את מקומם בשמיים של גופים שמימיים כמו השמש, הירח, כוכבי לכת גדולים וקבוצות כוכבים מגלגל המזלות.

בעולם קיימים שעונים אסטרונומיים כבר שנים רבות. אחד המפורסמים מביניהם הוא השעון האסטרונומי בפראג, הפועל מאז ימי הביניים.

שעונים אסטרונומיים מודרניים יותר סייעו גם בחישוב זמני השקיעה והזריחה של השמש או זמני ההדלקה והכיבוי של תאורת הרחוב.


הנה השעון האסטרונומי:

https://youtu.be/lfHZ5AbDLr0


כך נראה השעון האסטרונומי של העיר פראג:

https://youtu.be/NebyX6-GUTM


השעון האסטרונומי של הנרי השמיני:

https://youtu.be/gtk0gFim-Nk


10 השעונים האסטרונומיים המפורסמים בעולם:

https://youtu.be/cJTbKvIgjjU


ושעון הפנדלום המהפכני של ג'ון האריסון:

https://youtu.be/T-g27KS0yiY?long=yes

אופן הפעולה של שעון היד (Wrist watch) משתנה על פי הטכנולוגיה. בעבר היה נפוץ השעון הנמתח. כמו את שעוני הכיס שקדמו לו ושאותם צריך היה לכוון פעם ביום, את השעון הנמתח, שהומצא בשנת 1924, צריך היה העונד למתוח מתיחה יומית.

המתיחה נעשתה בסיבוב של כפתור המתיחה שחובר אל הקפיץ הראשי של השעון. היא יצרה קפיציות ואפשרה לשעון לפעול, כל עוד הוא היה מתוח.

בשעונים האוטומטיים שהומצאו בהמשך, כבר לא נדרשה מתיחה. בשעונים אלה נמתח הקפיץ הראשי עם תנועות פרק כף ידו של העונד את השעון.

שעוני הקוורץ הגדילו והוסיפו דיוק רב ואמינות ואף הוזילו את שעוני היד באופן משמעותי.

כיום הולכים ונכנסים לשוק השעונים החכמים. הם דומים בחלק מיכולותיהם לטלפון החכם, אבל לפני הכל שעונים אלו הם שעונים דיגיטליים, הפועלים כמו שעון של מחשב. בנוסף לכך, שעונים חכמים הם מחשבים זעירים המאפשרים הפעלה של שלל אפליקציות, יישומים משוכללים המבצעים פעולות מגוונות, ממש כמו תוכנות מחשב או אפליקציות בסמארטפון המודרני.


הנה דרך פעולת שעון היד:

http://youtu.be/QcleI3GBj0Q


כך פועל שעון הקוורץ:

http://youtu.be/At5atF4mKiU?t=5m35s&end=6m55s


וכך פועל שעון חכם, שמבוסס על מחשב זעיר:

http://youtu.be/wjiZv0WBR0o

קרה לכם שאחרי לילה ללא שינה חשתם עייפות גדולה, אך מרגע שעלתה השמש והאיר היום פתאום חשתם ערניים יותר ומלאי אנרגיה? לעתים אתם מתעוררים בדיוק בזמן שאתם צריכים או רגילים לקום? קרה לכם שנסעתם לארץ רחוקה ולא הצלחתם להתרגל לשעון שנהוג בה?

כל הדוגמאות הללו ורבות נוספות הן תולדה של מנגנון בגופנו שנקרא "שעון ביולוגי", או בשפה המקצועית "המקצב הצירקדי" (Circadian rhythm).

השעון הביולוגי הזה הוא מנגנון בגוף שמאפשר לנו להתכונן בגוף ובנפש לקראת הפעילויות היומיומיות המצפות לנו במהלך היום. תפקידו הוא להתאים את פעילותנו לתנאי הסביבה המחזוריים ולהפוך אותה למיטבית. למעשה, מווסת ומתזמן שעוננו הביולוגי חלק ניכר מתפקודנו היומיומי ומדפוסי ההתנהגות שלנו, כך שאם נעבוד אתו ולא בניגוד לו - נגיע לביצועים טובים מאד!

למה זה כה חשוב? - מכיוון שהשעון הביולוגי מושפע משינויי האור והחושך. כאשר מחזור השעון הביולוגי חופף למחזוריות היומית של השמש, מהזריחה ועד השקיעה, אנו לרוב בתפקוד טוב ויותר. אם לעומת זאת תהיה התנגשות בין שעוננו הביולוגי לבין מחזוריות השמש, הרי שתפקודנו ייפגע באופן משמעותי ותחול עליה בתאונות, מחלות גופניות ונפשיות שאנו עלולים לחוות בעתיד.

בשל צורת חייו, סובל האדם המודרני מפגיעה רבה בשעון הביולוגי שלו. גורמים כמו שעות שינה משובשות, חיים בתוך מבנים סגורים ויציאה לא מספקת לאור היום - כל אלה יכולים לפגוע בשעון הביולוגי ובבריאותכם כולה.

השעון הביולוגי נמצא בחלק המרכזי של המוח, בבלוטת האצטרובל שבאזור ההיפותלמוס. הוא פועל לפי מידע על כמות האור שמסביב, מידע שמועבר אליו מרשתית העין. הוא לא נמצא רק אצל בני אדם, אלא במרבית היצורים החיים - מבעלי חיים, דרך צמחים ופטריות ואפילו אצל חיידקים ממינים מסוימים. בכל האורגניזמים הללו משמש השעון הביולוגי למדידת הזמן, כדי לנהל תהליכים מחזוריים שונים בחייהם, המכונים "מקצבים ביולוגיים".


הנה סרטון שמסביר את ה"קצב הצירקדי" (מתורגם):

https://youtu.be/Y8ZXOfWUbms


כך המוח מנהל את השעון הביולוגי שלנו:

https://youtu.be/jFfAbMbrZrA


הסבר של המושג שעון ביולוגי:

https://youtu.be/-Z-vyLHi2us


והצד המדעי של השעון הביולוגי (עברית):

https://youtu.be/U4TeRjn3jp8?t=13s?long=yes

מדידת הזמן והמצאת השעונים במאה ה-17 הייתה הישג טכנולוגי בלתי רגיל. מעתה יכולה הייתה החברה האנושית לדעת כל דבר בדיוק של שניות. היום המחולק לשעות איפשר לבצע פעולות לאורכו ולתאם בין פעולות של אנשים שונים. התלמידים לומדים בשעה מדויקת, תכנית הטלוויזיה מתחילות בשעה הייעודה וכדומה. השעון היה מרכיב חשוב גם בהתפתחות המדע, שכן הוא אפשר למדוד ולחקור בדיוק רב, על ציר הזמן. כולנו מבינים שגם הטכנולוגיה המודרנית לא הייתה יכולה להגיע לביצועים המדהימים שלה, ללא מדידת הזמן.

אבל מדידת הזמן השפיעה על האדם לא פחות. מרגע שהזמן החל להימדד במדויק, נכנס המין האנושי להרגלים של סדר יום, ניהול זמן מדוקדק, קביעת מועדים מדויקים וכדומה. כשיש שעון, איש לא יהיה מוכן להשאיר פגישה מתוכננת ללא שעה מוגדרת. שום מעסיק לא יהיה מוכן שלא לקבוע מתי על העובד להתייצב לעבודתו. אף אישה לא תקבע דייט בלי שיאמר בדיוק מתי אוסף אותה הגבר במכונית הספורט האדומה שלו..

כמובן שגם מלחמות התחילו בשעות מדויקות וגם הסתיימו בשעות שבהן קבעו שיסתיימו. כמו הסיכום על סיומה של מלחמת העולם הראשונה, שנקבע לשעה 11 בבוקר ה-11 לנובמבר (החודש ה-11) וגבה בשעות שנותרו עד אז, את חייהם של אלפי חיילים נוספים. הכל כדי שההיסטוריה תספר על המועד העגול והסמלי שבו הסתיימה "המלחמה הגדולה"..


הנה סיפור השעון והשינוי שהביא לחברה האנושית:

http://youtu.be/fD58Bt2gj78


כך חישבו את אורכן של יחידות הזמן בשעון אטומי:

https://youtu.be/OKms5a0nGO4


מעט על תולדות השעונים:

https://youtu.be/Y8KDgZvaaqA


והרצאת וידאו קצרה על שלבי מדידת הזמן הזו:

https://youtu.be/fMqBXG1xKJ8

השעון האסטרונומי בפראג, או האורלוגין של פראג (Prague astronomical clock) הוא השעון העתיק בעולם שעדיין פועל.

זהו שעון אסטרונומי שפועל מאז ימי הביניים והוא לא רק מהשעונים האסטרונומיים העתיקים בהיסטוריה, אלא גם אחד השעונים המשוכללים ביותר שנבנו אי-פעם.

השעון שנמצא על מבנה העירייה הגבוה שבכיכר סטורמסצקה בעיר הותקן בשנת 1410. יש בו דמויות שונות שנגלות מהחלון, אחת לשעה. ביניהן ניתן לראות את השלד המסמל את המוות, את אויב הכנסייה, הקמצן עם המטבעות, מלאך, אסטרונום, תרנגול זהב ועוד.


הנה השעון האסטרונומי בפראג:

http://youtu.be/HJhmYV2o5cc


למעשה יש בו שני חלקים:

https://youtu.be/lfHZ5AbDLr0


וגם:

http://youtu.be/NebyX6-GUTM


השעון האסטרונומי בלילה:

http://youtu.be/kkCe86WTOUc


ועוד סרטון של השעון האסטרונומי של פראג:

http://youtu.be/QAq_0y4uhi4

השעונים החכמים הופכים בשנים האחרונות למוצרים המדוברים ביותר, שעוד לא תפסו. חברת "אפל", שיצאה עם השעון החדש שלה, משנה את התמונה.

מצד אחד, התעשייה מנסה לדחוף מוצר מיותר לחלוטין, בהתחשב בכך שרובנו נעים לאורך כל היום עם סמארטפונים חדשניים וחזקים במיוחד. מצד שני, עוד מכשיר מגניב לא יזיק אף פעם, לפחות לא ליצרנים.

אז בבסיסו, השעון החכם הוא אותו שעון אצל כולם. אבל ההבדלים העצומים הם במערכת ההפעלה, בחוויית השימוש שהיא מציעה, בתצוגה, בעיצוב ובאפליקציות שהן יציעו - כל אלה ישנו את החוויה (והמחיר) מקצה אל קצה.

אבל לפני שמבקשים מההורים או רצים לקנות, שווה לשאול אם זה לא עוד גאדג'ט מיותר שעם שוך ההתלהבות יישאר כחפץ ללא שימוש של ממש.

ואולי ממחישה את זה העובדה שמרבית הצעירים שמסביבנו כלל לא עונדים שעון. יתכן שזה אומר משהו על הנחיצות האמיתית של השעון, חכם או לא חכם, במיוחד בעידן בו כולנו נושאים איתנו לכל מקום את הטלפון המאוד מאוד חכם שלנו.


הנה השוואה של שעונים חכמים חדשניים:

http://youtu.be/nhm_lt6XTno


השעון החכם של אפל:

https://youtu.be/EtojcP22q18


והדגמת שעון חכם של LG עם מערכת הפעלה WebOS:

http://youtu.be/hTjVpCt-V70

השעון המודולרי "בלוקס" (BLOCKS) הוא שעון חכם שניסה ללכת נגד המגמה לשעונים שיש בהם הכל. מדובר בשעון המיועד להרכבה מחלקים.

בלוקס היה מודולרי. כלומר ניתן להרכיב בו חלקים, בהתאם לרצונכם בתכונות שונות שמתאימות לכם, לעומת דברים שאתם פחות זקוקים להם.

לפי התכונות יורדות האפליקציות המתאימות ופשוט מרכיבים את הבלוקים הנחוצים להפעלתן (רכיבים כמו נווט GPS, מוסיקה, צילום, סוללות נוספות, מיקרופון וכו').

הוא לא הצליח. יצרני שעונים חכמים פיתחו אפליקציות שהחליפו את מרבית התכונות שלו, רק שבמקום באמצעות חומרה וחלקים להרכבה, הם יצרו אותם באפליקציות ותכונות מובנות מראש של השעון החכם.


הנה השעון המודולרי בלוקס כפי שיצא להפצה:

https://youtu.be/SuwDAOaVaMw


חלקי השעון המודולרי BLOCKS:

https://youtu.be/NSsUCtAaQWg


ומפתחי השעון המודולרי:

http://youtu.be/2QuTGj0yLpU

הלידה של שעוני הסווטש (Swatch) הוא סיפור של חשיבה יצירתית, שהולידה מהפכה. הופעתו של שעון הסווטש הראשון בשנת 1983, שעון שוויצרי צבעוני וקל, הפתיעה את העולם. זה היה שעון מהנה, אמין, לא יקר ועשוי פלסטיק, שהוצע ללקוחות כ"שעון שני" - פריט אופנתי שמתווסף לבגדים כאקססורי פשוט ולא משהו שמחזיקים אחד ממנו, כי הוא יקר להחריד, כמו השעונים השוויצרים של אותה תקופה.

אבל לפני הכל מדובר על מבצע של איש אחד להצלת תעשיית השעונים המפוארת של שווייץ. בסוף שנות ה-70 איבדו עשרות אלפי שוויצרים את עבודתם בתעשיית השעונים של המדינה הקטנה הזו. שעון שוויצרי נחשב אז לפאר היצירה ונוצר במלאכת מחשבת של עבודת יד מפרכת ויקרה. השעונים הללו נחשבו לתכשיטי יוקרה, שמועברים מדור לדור ונשמרים לתמיד.

המשבר החמור נוצר כשהעולם נשטף בשעוני קוורץ זולים ומדויקים יחסית מאסיה. השעונים היפאניים היו מצוידים במנגנון קוורץ ולא נפלו בדיוק שלהם מהשעונים המכניים והאיכותיים מתוצרת שווייץ. הם הפכו ללהיטי ענק. אפילו השווייצרים קנו אותם בהמוניהם. אם קודם החזיקו השוויצרים ב-50% ממכירות שוק השעונים העולמי, הם צנחו תוך זמן קצר לפחות מ-15% מהמכירות.

מי שחשב על פתרון לקריסת המכירות של השעונים שווייץ היה אז יצרן שעונים בשם ניקולס ג' האייק (Nicolas G. Hayek). האייק פיתח קונספט שאותו כינה "השעון השני" - במקום להציע ללקוחות שעוני יוקרה, מעין תכשיטים יקרים שמיוצרים בעבודת יד, הוא הציע להם שעונים זולים יחסית, עם מספר חלקים קטן בהרבה ועדיין איכותיים, שיהיו מוצרי אופנה שניתן יהיה להחזיק כמה מהם ולהחליפם בהתאם למצב רוח וההקשר החברתי. סווטש שיווקה את הסווטש בתור שעון שיאפשר למשתמש להצהיר על אישיותו והרגשתו בכל רגע.

שעוני הסווטש מתוצרת שווייץ יצרו של סוג של מהפכה בעולם השעונים. הרעיון שאפשר לקנות שעוני אקססורי זולים יחסית, שעונים שהם אביזרי אופנה, במקום שעון יקר ובעל אופי של תכשיט, היה חדשני. בכך שהם הוציאו לשוק שעונים בעלי מנגנון יצוק, מפלסטיק, שאי אפשר לתקנו כשהוא מתקלקל, חיזקו בסווטש גם את מהפכת החד-פעמי וגרמו לכך שאנשים כבר לא זקוקים לשען, אלא לחנות שבה יקנו שעון חדש, במקום זה שהתקלקל.

כך הפך "השעון השני" של ניקולס ג' האייק למותג ולאביזר צבעוני שיצא במאות עיצובים ודוגמאות. הוא לא נחשב רק שעון ואביזר אופנה, אלא גם כסוג של תקשורת עם אחרים והצהרה עצמית, שמאפשרת להציג את עצמך למול העולם.

סווטש הפכה מאז לאחד המותגים המצליחים בעולם. בשנות האלפיים חגגה היצרנית Swatch את ייצור השעון ה-350 מיליון שלה והיא תרמה לשיקומה והצעדתה קדימה של התעשייה השוויצרית הוותיקה, שעמדה לפני שוקת שבורה.


הנה שגעון הסווטש:

https://youtu.be/0ZwDlS3uktI


עיצוב לדוגמה מתוך מאות:

https://youtu.be/mOpr7Sb1Slk


אחד מהעיצובים הצבעוניים והצעירים של סווטש:

https://youtu.be/YXlcxgBFL-0


עלילות החברה שהחזירה את השעון השוויצרי למקומו בראש התעשיה:

https://youtu.be/QmKHw-3sVTI


ותולדות שעוני הסווטש:

https://youtu.be/85_lECBkwI8

השעונים החכמים ממש לא מסתפקים בלהציג את השעה - הם משתדלים להבטיח המון פעולות נוספות, כמו סמס, התראות על הודעות ומיילים, האזנה למוסיקה, מידע על מזג אוויר, ניהול פעילות גופנית כמו פעימות הלב, מהירות הריצה והמרחק ועוד המון אפליקציות אפשריות.

לא רחוק היום, מבטיחים לנו היצרנים, שגם צפייה בטלוויזיה תהיה בשעונים הקטנים והכל כך חכמים!


הנה סוג של שעונים חכמים עתידניים שיוכלו לעשות דברים מדהימים:

http://youtu.be/u5OV_BJreTA


השעון של חברת אפל:

http://youtu.be/GvXmfj2lzAo


השוואה של שעונים חכמים חדשים:

http://youtu.be/RdI1JGOD_nQ


והסמארט-ווטש של סוני, שנולד ב-2012:

http://youtu.be/d7C-XuSEBPA