מהו הקרנבל של באזל הפאסנאכט?
השוויצרים נראים עם מאופק ושקט, אבל שלושה ימים בשנה מראים השוויצרים שגם הם יודעים להשתגע...
הפאסנאכט (Fasnacht) שלהם הוא קרנבל לא ממוסחר, ממומן כולו מכיסם של המשתתפים בו ונראה יותר כמו חג מקומי, שבו לוקחים חלק כולם - מילד ועד קשישה.
במשך 3 ימים, פעם בשנה בחודש פברואר, פורקים תושבי העיר עול וחוגגים עם שלל תחפושות, המון מוסיקה, "מאאלסופה", מרק הקמח ו"זיבלאווי", עוגת הבצל - המאכלים המסורתיים של הפאסטנאכט ואינספור כוסות של בירה ויין.
הפאסנאכט הוא הקרנבל של העיר השוויצרית בזל. יש קרנבל כזה גם בלוצרן והוא לא פחות מרשים.
במצעדי לילה ויום פרועים בבאזל, עם יותר מ-250 "קליקות", קבוצות שהתארגנו לתחפושת בנושא משותף, לצלילי מוסיקה של עשרות נגני פיקולו ותופים, מבלים כולם בקרנבל שלא נגמר.
זה נראה פרוע וספונטני אבל בשווייץ כמו בשווייץ יש סדר וכללים - כל נגן פיקולו או תוף חייב להיות בעל ותק בנגינה של לפחות 3 שנים והוא חייב לדעת לפחות 20 מארשים שמנגנים כאן.
גם אחרי ה"מורגנשטרייך" - תהלוכות הענק של מאות הקליקות, על נגני התופים וחלילי הפיקולו הקטנים, ה"לטרנות" - פנסי הנייר המרהיבים והמצויירים בשפע יצירתיות וכישרון, ממשיכים בכל פינה אנשים וקבוצות מחופשים לצעוד, לשיר, לשמוח ולהתלהב.
בכל פינת רחוב ממשיכים הרכבים מוסיקליים לנגן, להצחיק במופעים משעשעים ולהרעיד את הרחובות משמחה אמיתית. בברים ובמסעדות שרים ושותים וכמעט יוצאים משליטה, באווירה שניתן לתאר רק כמשכרת.
פירוש השם "פאסנאכט" הוא "ליל הצום", שכן חוגגים את הקרנבל הזה לפני צום הלנט, שבו מתנזרים הנוצרים הקתולים במשך 40 יום מאכילת בשר. נראה שלפאסנאכט יש שורשים עתיקים, עוד מימי חגיגות האביב הפגאניות, של עבודת האלילים.
ובשווייץ כמו בשווייץ, בארבע בבוקר, אחרי סוף הקרנבל, פושטים אנשי הניקיון על העיר והיא חוזרת במהירות לשיגרה הנקייה והמצוחצחת האופיינית לה.
השוויצרים נראים עם מאופק ושקט, אבל שלושה ימים בשנה מראים השוויצרים שגם הם יודעים להשתגע...
הפאסנאכט (Fasnacht) שלהם הוא קרנבל לא ממוסחר, ממומן כולו מכיסם של המשתתפים בו ונראה יותר כמו חג מקומי, שבו לוקחים חלק כולם - מילד ועד קשישה.
במשך 3 ימים, פעם בשנה בחודש פברואר, פורקים תושבי העיר עול וחוגגים עם שלל תחפושות, המון מוסיקה, "מאאלסופה", מרק הקמח ו"זיבלאווי", עוגת הבצל - המאכלים המסורתיים של הפאסטנאכט ואינספור כוסות של בירה ויין.
הפאסנאכט הוא הקרנבל של העיר השוויצרית בזל. יש קרנבל כזה גם בלוצרן והוא לא פחות מרשים.
במצעדי לילה ויום פרועים בבאזל, עם יותר מ-250 "קליקות", קבוצות שהתארגנו לתחפושת בנושא משותף, לצלילי מוסיקה של עשרות נגני פיקולו ותופים, מבלים כולם בקרנבל שלא נגמר.
זה נראה פרוע וספונטני אבל בשווייץ כמו בשווייץ יש סדר וכללים - כל נגן פיקולו או תוף חייב להיות בעל ותק בנגינה של לפחות 3 שנים והוא חייב לדעת לפחות 20 מארשים שמנגנים כאן.
גם אחרי ה"מורגנשטרייך" - תהלוכות הענק של מאות הקליקות, על נגני התופים וחלילי הפיקולו הקטנים, ה"לטרנות" - פנסי הנייר המרהיבים והמצויירים בשפע יצירתיות וכישרון, ממשיכים בכל פינה אנשים וקבוצות מחופשים לצעוד, לשיר, לשמוח ולהתלהב.
בכל פינת רחוב ממשיכים הרכבים מוסיקליים לנגן, להצחיק במופעים משעשעים ולהרעיד את הרחובות משמחה אמיתית. בברים ובמסעדות שרים ושותים וכמעט יוצאים משליטה, באווירה שניתן לתאר רק כמשכרת.
פירוש השם "פאסנאכט" הוא "ליל הצום", שכן חוגגים את הקרנבל הזה לפני צום הלנט, שבו מתנזרים הנוצרים הקתולים במשך 40 יום מאכילת בשר. נראה שלפאסנאכט יש שורשים עתיקים, עוד מימי חגיגות האביב הפגאניות, של עבודת האלילים.
ובשווייץ כמו בשווייץ, בארבע בבוקר, אחרי סוף הקרנבל, פושטים אנשי הניקיון על העיר והיא חוזרת במהירות לשיגרה הנקייה והמצוחצחת האופיינית לה.
