מה הסיפור של הספגטי?

הוא מצודד וילדים מתים עליו ומוכנים לאכול אותו מרוב אהבה - לא מדובר בג'סטין ביבר או בן-אל תבורי אלא בספגטי (Spaghetti). ואכן, הספגטי הוא ממאכלי הילדות הנהדרים ביותר, שדורות של ילדים הכי אוהבים.

גם האמהות מעדיפות אותו - כמה שהוא פשוט להכנה, כך הוא גם בריא לילדים וטעים למאכל לכל המשפחה. עם רוטב אדום ומתקתק, העוטף את חוטי הפסטה שלו, הספגטי הוא עונג של ממש בפה.

טכנית, הספגטי הוא סוג של פסטה, המתאפיינת באטריות ארוכות ודקות, שעוביין בין מילימטר ל-1.5 מילימטר. הוא אינו חלול במרכזו וזאת בניגוד לפסטת הבוקטיני, שבארץ קוראים לה לגמרי בטעות, מקרוני - אבל בכל שם שהוא, גם היא מאוד פופולרית בעולם.

את השם "ספגטי" ניתן לתרגם באופן מילולי בתור "חוטים קטנים". השם הזה בא מהמילה האיטלקית spaghetto, קיצור של spago, שפירושה "חוט שזור" או "חוט דק".

ישנם כמה סוגי ספגטי בעולם - עם בשר, עם נקניק או כמו שילדים מעדיפים - ללא שום תוספות שכאלה. חוץ מהספגטי הרגיל, הגדול והדק, רבים אוהבים גם את ה"ספגטיני" (spaghettini) הדקיק, אחרים את ה"ספגטוני" (spaghettoni) העבה ויש מי שמעדיפים את הספגטי המוזיקלי מכולם - "ספגטי אלה קיטרה" (spaghetti alla chitarra). הוא זכה לשמו כי בכל אחד מהספגטים יש חריצים אופקיים שמזכירים מיתרים של גיטרה.

הנה הספגטי וההכנה שלו:

יש שאלות פיזיקליות קשות מאוד שקשורות בספגטי (עברית):

וכך מכינים ספגטי (עברית):