איך פוספס הפתי בר כהצלחה כלכלית?
הייתם מאמינים שכשאתם אוכלים ביסקוויט פתי בר, אתם אוכלים למעשה סוג של לוח שנה?
הפתי בר (Petit beurre), בעברית "החמאה הקטנה", שרובנו אוכלים מדי פעם, הוא ביסקוויט צרפתי שהומצא בשנת 1886 וזכה די מהר להצלחה ברחבי העולם.
אבל בפתי בר יש גם רעיון יצירתי וייחודי ולא כל כך ידוע. הביסקוויט הזה הוא מעין ייצוג של שנה קלנדרית שלימה.
יש בו 4 פינות המייצגות את ארבע העונות. 52 שיניים מסביב לייצור מספר השבועות בשנה (14 שיניים לאורך ו-10 לרוחב). על פני הביסקוויט תוכלו לספור בדיוק 24 חורים שהם 24 השעות ביממה.
הממציא הצרפתי לואי לה-פבר אוטיל הוציא אותו לשוק ב-1886. התחילה הוא לא רשם זכויות יוצרים על הרעיון שלו, אך משזכה הביסקוויט להצלחה אדירה העתיקו חברות רבות את המתכון שלו וגם את הצורה הייחודית שלואי המציא. רק שנתיים אחר כך, ב-1888, נרשם הביסקוויט בזכויות יוצרים וכדי לבדל אותו מאלו של המתחרים נתן לו לואי את השם "החמאה הקטנה המקורית" (Petit beurre).
התוצאה היא שבימינו ניתן להשיג את הפתי בר כמעט בכל פינה בעולם, באותה צורה ובטעמים מגוונים. רק השם משתנה. הגרמנים, למשל, קוראים להן עוגיות לייבניץ.
רבים יודעים שעוגיות הפתי בר הן מרכיב חובה בכדורי שוקולד שילדים אוהבים. הן מעולות גם בשכבות של עוגת ביסקוויטים. טחינת העוגיות מהפתי בר לאבקה דקה תהפוך אותן לבסיס מעולה בעוגות מוס וגבינה.
רבים ניסו ומנסים. האגדה אומרת שאיש לא הצליח. כמעט כולם מסיימים מובסים אל מול ערימת העוגיות היבשות. כי ברור שאם ניתן היה לשתות תוך כדי הדקה אולי ניתן היה לסיים 4 ב-60 שניות.
העניין הוא שהביסקוויטים הללו כל כך מייבשים את הפה שרבים מגלים שפשוט לא ניתן לבלוע את הגוש שנוצר בעת הלעיסה של הפתי בר.
אתם יכולים לנסות אבל לא לבד, עם כוס מים גדולה לידכם וכשאתם נזהרים שלא להחנק. בתיאבון!
הייתם מאמינים שכשאתם אוכלים ביסקוויט פתי בר, אתם אוכלים למעשה סוג של לוח שנה?
הפתי בר (Petit beurre), בעברית "החמאה הקטנה", שרובנו אוכלים מדי פעם, הוא ביסקוויט צרפתי שהומצא בשנת 1886 וזכה די מהר להצלחה ברחבי העולם.
אבל בפתי בר יש גם רעיון יצירתי וייחודי ולא כל כך ידוע. הביסקוויט הזה הוא מעין ייצוג של שנה קלנדרית שלימה.
יש בו 4 פינות המייצגות את ארבע העונות. 52 שיניים מסביב לייצור מספר השבועות בשנה (14 שיניים לאורך ו-10 לרוחב). על פני הביסקוויט תוכלו לספור בדיוק 24 חורים שהם 24 השעות ביממה.
הממציא הצרפתי לואי לה-פבר אוטיל הוציא אותו לשוק ב-1886. התחילה הוא לא רשם זכויות יוצרים על הרעיון שלו, אך משזכה הביסקוויט להצלחה אדירה העתיקו חברות רבות את המתכון שלו וגם את הצורה הייחודית שלואי המציא. רק שנתיים אחר כך, ב-1888, נרשם הביסקוויט בזכויות יוצרים וכדי לבדל אותו מאלו של המתחרים נתן לו לואי את השם "החמאה הקטנה המקורית" (Petit beurre).
התוצאה היא שבימינו ניתן להשיג את הפתי בר כמעט בכל פינה בעולם, באותה צורה ובטעמים מגוונים. רק השם משתנה. הגרמנים, למשל, קוראים להן עוגיות לייבניץ.
רבים יודעים שעוגיות הפתי בר הן מרכיב חובה בכדורי שוקולד שילדים אוהבים. הן מעולות גם בשכבות של עוגת ביסקוויטים. טחינת העוגיות מהפתי בר לאבקה דקה תהפוך אותן לבסיס מעולה בעוגות מוס וגבינה.
משימה בלתי אפשרית
אם בארץ הפך השם פתיבר למותג מקומי של חברת אסם, חוכמת הפתי בר היא עולמית. אחת האגדות סביב הביסקוויט המפורסם היא שבלתי אפשרי לאכול 4 עוגיות פתי בר תוך דקה בלבד.
רבים ניסו ומנסים. האגדה אומרת שאיש לא הצליח. כמעט כולם מסיימים מובסים אל מול ערימת העוגיות היבשות. כי ברור שאם ניתן היה לשתות תוך כדי הדקה אולי ניתן היה לסיים 4 ב-60 שניות.
העניין הוא שהביסקוויטים הללו כל כך מייבשים את הפה שרבים מגלים שפשוט לא ניתן לבלוע את הגוש שנוצר בעת הלעיסה של הפתי בר.
אתם יכולים לנסות אבל לא לבד, עם כוס מים גדולה לידכם וכשאתם נזהרים שלא להחנק. בתיאבון!
