מה הקסם של האריה נסון דורמה?
"אַל יִישַן אִיש, בל יישן איש!
אבל את, נסיכה, בחדרך הקר,
צפי בכוכבים הרועדים באהבה ובתקווה."
את האריה הזו, עם השורה הידועה "א לוצ'בן דה סטלה", בעברית "זרחו הכוכבים", שר זמר הטנור, זמר בעל הקול הגבוה שבקולות הגבריים הטבעיים.
אבל לא משום כך היא זכתה להצלחה והייתה לאריה המפורסמת ביותר מהאופרה "טורנדוט" ואולי בעולם האופרה בכלל. אריות, שירים אופראיים כמוה, יש לטנור לא מעט. אבל אין הרבה אריות בעולם האופרה שיש להן את הקסם שלה.
כי ל"נסון דורמה", שמה הרשמי של Nessun dorma באיטלקית, יש מילים נהדרות ומוסיקה מושלמת, לצד הרמוניות עשירות, תזמור מבריק ומלא גוונים, טווח קולי מרהיב וזמרה שהולכת עד הקצה וחוזרת בשלום מבלי לפספס ולהפסיק לרגש.
ואפרופו רגש, זה המון רגש. איטלקי, רומנטי, טוסקאני אם תרצו וקלאסי כל כך, במובן הכי אירופי של המילה. אופרה שהיא ממש לא בגרוש.
ג'אקומו פוצ'יני של אותה תקופה הוא מלחין אופרות איטלקי שהאופרות שלו עד היום הן מנכסי צאן הברזל של הרפרטואר האופראי העולמי. לצד ורדי ורוסיני, הוא מלחין מרכזי באופרה האיטלקית, ז'אנר מובחן שמככב עד היום בבימות האופרה בכל העולם.
על הנייר "טורנדוט" של פוצ'יני היא אופרה בארבע מערכות שמבוססת על מחזה מאת קרלו גוצי, עם עיבוד ללברית (המחזה האופראי) של ג'יוספה אדאמי ורנטו סימוני.
הלברית הזו, אגב, מבוססת על סיפור שהועלה לכתב במאה ה-12, על ידי חכים ג'מאל א-דין נזאמי, עוד אחד מגאוני האיסלאם הלא מוכרים מספיק שתרמו לאנושות לא מעט.
מרבית המוסיקה ב"טורנדוט" לא קלה להאזנה. היא ודאי לא נוגעת ללב כמו שמצפים ומקבלים בדרך כלל באופרות איטלקיות מהתקופה הרומנטית. מוסיקה מבוססת על סולמות פנטטוניים, שבתקופה ההיא הייתה המאפיין המובלט של המוסיקה הסינית עבור חובבי מוסיקה באירופה.
אבל אז, מעט לפני סוף האופרה, מבליחה האריה הזו, "איש לא ישן". זו ההברקה של פוצ'יני. יש שם סצינה מותחת, כי הגיבור כלף, הנסיך המסתורי, חייב לפתור את שלוש החידות של המלכה הסינית טורנדוט (זה שמה). כישלון בתשובות יעלה לו בראשו.
לאחר שהטנור הנודע לוצ'אנו פאבארוטי ביצע אותה בטקס הפתיחה של מונדיאל 1990 ברומא, האריה זכתה לפרסום אדיר מחוץ לעולם של חובבי האופרה. משם היא זרמה לעולם הקולנוע, לפרסומות ולשלל התייחסויות, אבל בראש ובראשונה היא הביאה קהל חדש ומתעניין, לפחות לאופרה טורנדוט, אבל לא פעם כזה שגילה את הקסם האופראי ונשאר לעוד ממנו.
אבל ההפתעה של השם שלה, Nessun Dorma, הוא בכך שהוא הפך לקריאה בהפגנות באיטליה ולהאשטאג מוכר בפוסטים מחאתיים ברפובליקה האיטלקית. "אל יישן איש" הוא המקבילה, אם תרצו, ל"צאו מהמרפסת, המדינה קורסת" של ההפגנות החברתיות בישראל.
"אַל יִישַן אִיש, בל יישן איש!
אבל את, נסיכה, בחדרך הקר,
צפי בכוכבים הרועדים באהבה ובתקווה."
את האריה הזו, עם השורה הידועה "א לוצ'בן דה סטלה", בעברית "זרחו הכוכבים", שר זמר הטנור, זמר בעל הקול הגבוה שבקולות הגבריים הטבעיים.
אבל לא משום כך היא זכתה להצלחה והייתה לאריה המפורסמת ביותר מהאופרה "טורנדוט" ואולי בעולם האופרה בכלל. אריות, שירים אופראיים כמוה, יש לטנור לא מעט. אבל אין הרבה אריות בעולם האופרה שיש להן את הקסם שלה.
כי ל"נסון דורמה", שמה הרשמי של Nessun dorma באיטלקית, יש מילים נהדרות ומוסיקה מושלמת, לצד הרמוניות עשירות, תזמור מבריק ומלא גוונים, טווח קולי מרהיב וזמרה שהולכת עד הקצה וחוזרת בשלום מבלי לפספס ולהפסיק לרגש.
ואפרופו רגש, זה המון רגש. איטלקי, רומנטי, טוסקאני אם תרצו וקלאסי כל כך, במובן הכי אירופי של המילה. אופרה שהיא ממש לא בגרוש.
ג'אקומו פוצ'יני של אותה תקופה הוא מלחין אופרות איטלקי שהאופרות שלו עד היום הן מנכסי צאן הברזל של הרפרטואר האופראי העולמי. לצד ורדי ורוסיני, הוא מלחין מרכזי באופרה האיטלקית, ז'אנר מובחן שמככב עד היום בבימות האופרה בכל העולם.
על הנייר "טורנדוט" של פוצ'יני היא אופרה בארבע מערכות שמבוססת על מחזה מאת קרלו גוצי, עם עיבוד ללברית (המחזה האופראי) של ג'יוספה אדאמי ורנטו סימוני.
הלברית הזו, אגב, מבוססת על סיפור שהועלה לכתב במאה ה-12, על ידי חכים ג'מאל א-דין נזאמי, עוד אחד מגאוני האיסלאם הלא מוכרים מספיק שתרמו לאנושות לא מעט.
מרבית המוסיקה ב"טורנדוט" לא קלה להאזנה. היא ודאי לא נוגעת ללב כמו שמצפים ומקבלים בדרך כלל באופרות איטלקיות מהתקופה הרומנטית. מוסיקה מבוססת על סולמות פנטטוניים, שבתקופה ההיא הייתה המאפיין המובלט של המוסיקה הסינית עבור חובבי מוסיקה באירופה.
אבל אז, מעט לפני סוף האופרה, מבליחה האריה הזו, "איש לא ישן". זו ההברקה של פוצ'יני. יש שם סצינה מותחת, כי הגיבור כלף, הנסיך המסתורי, חייב לפתור את שלוש החידות של המלכה הסינית טורנדוט (זה שמה). כישלון בתשובות יעלה לו בראשו.
לאחר שהטנור הנודע לוצ'אנו פאבארוטי ביצע אותה בטקס הפתיחה של מונדיאל 1990 ברומא, האריה זכתה לפרסום אדיר מחוץ לעולם של חובבי האופרה. משם היא זרמה לעולם הקולנוע, לפרסומות ולשלל התייחסויות, אבל בראש ובראשונה היא הביאה קהל חדש ומתעניין, לפחות לאופרה טורנדוט, אבל לא פעם כזה שגילה את הקסם האופראי ונשאר לעוד ממנו.
אבל ההפתעה של השם שלה, Nessun Dorma, הוא בכך שהוא הפך לקריאה בהפגנות באיטליה ולהאשטאג מוכר בפוסטים מחאתיים ברפובליקה האיטלקית. "אל יישן איש" הוא המקבילה, אם תרצו, ל"צאו מהמרפסת, המדינה קורסת" של ההפגנות החברתיות בישראל.
