מה הסיפור של הארלי דייווידסון?
בין טוב להכי טוב מפריד לא פעם מרחק עצום. את הכלל הזה זוכרים על מי שניסו לעקוף אופנוע מיתולוגי ששמו הארלי דייווידסון (Harley-Davidson). במהלך השנים, זכה האופנוע הכבד הזה למעמד של אייקון תרבותי. כבר שנים, מאז הסרט "אדם בעקבות גורלו" של שנות ה-60, הוא מגלם את החופש וחוסר המחויבות המוחלט.
הוא עבר תהפוכות אינספור ועקפו אותו בסיבוב, תרתי משמע, יצרנים יפאניים עם מפלצות מודרניות של אופנועים, אבל המעמד ומראה הרטרו האייקוני שלו, ההיסטוריה האמריקאית כפי שהיא מוצגת בסרטים, ותדמית ה"דספראדוס", "מלאכי גיהנום" וה"חופשיים על גלגלים" - כל אלה ניצחו לבסוף. ממפעל אמריקאי מצליח, שהפך למפעל כושל, הוא שב והתרומם להיות שוב יצרן האופנועים האמריקאי המוביל ולהיות לאגדה.
סיפורו של ההרלי מתחיל בראשית המאה ה-20, כשהמכונאי הצעיר ויליאם הארלי ושלישיית האחים דייוידסון ממילווקי שבארצות הברית בונים את האופנוע הראשון שלהם. מדובר בלא יותר מאופניים עם מנוע עזר זעיר, אבל החבורה לא עוצרת בקטן ודי מהר הם הופכים למפעל משגשג שבשנות ה-40 כבר מייצר כמעט 100 אלף אופנועים לצבא האמריקאי הנלחם במלחמת העולם השנייה. בין השאר לומדים בהרלי אז את מבנה המנוע וגל ההינע של אופנועי BMW הגרמניים ומשפרים את האופנועים שלהם מאד.
כיום, גם אם מחירם מטורף (80־220 אלף שקל), אופנועי הארלי דיווידסון ממשיכים להיתפס כנחשקים ביותר אצל צעירים, אבל עוד יותר אצל צעירים ברוחם, גברים בגיל מעל 40...
באופן פרדוקסלי חייב ההרלי לא מעט מהפרסום שלו למועדון האופנועים המצטלם היטב של "מלאכי הגיהנום", זה שבעבר גרם לו לנזקים תדמיתיים קשים. אם פעם ניסתה החברה להתנער מכל קשר לדימוי האלים והנוקשה של אותה חבורה כוחנית וחזקה, שהתיישבה על האופנוע שלה ומתעקשת לבחור רק בו, היום היא כבר מבינה שאולי החב'רה המקועקעים האלה, על אף ריח האלכוהול והקעקועים המרתיעים, לא כל כך מזיקים לעסקים...
בין טוב להכי טוב מפריד לא פעם מרחק עצום. את הכלל הזה זוכרים על מי שניסו לעקוף אופנוע מיתולוגי ששמו הארלי דייווידסון (Harley-Davidson). במהלך השנים, זכה האופנוע הכבד הזה למעמד של אייקון תרבותי. כבר שנים, מאז הסרט "אדם בעקבות גורלו" של שנות ה-60, הוא מגלם את החופש וחוסר המחויבות המוחלט.
הוא עבר תהפוכות אינספור ועקפו אותו בסיבוב, תרתי משמע, יצרנים יפאניים עם מפלצות מודרניות של אופנועים, אבל המעמד ומראה הרטרו האייקוני שלו, ההיסטוריה האמריקאית כפי שהיא מוצגת בסרטים, ותדמית ה"דספראדוס", "מלאכי גיהנום" וה"חופשיים על גלגלים" - כל אלה ניצחו לבסוף. ממפעל אמריקאי מצליח, שהפך למפעל כושל, הוא שב והתרומם להיות שוב יצרן האופנועים האמריקאי המוביל ולהיות לאגדה.
סיפורו של ההרלי מתחיל בראשית המאה ה-20, כשהמכונאי הצעיר ויליאם הארלי ושלישיית האחים דייוידסון ממילווקי שבארצות הברית בונים את האופנוע הראשון שלהם. מדובר בלא יותר מאופניים עם מנוע עזר זעיר, אבל החבורה לא עוצרת בקטן ודי מהר הם הופכים למפעל משגשג שבשנות ה-40 כבר מייצר כמעט 100 אלף אופנועים לצבא האמריקאי הנלחם במלחמת העולם השנייה. בין השאר לומדים בהרלי אז את מבנה המנוע וגל ההינע של אופנועי BMW הגרמניים ומשפרים את האופנועים שלהם מאד.
כיום, גם אם מחירם מטורף (80־220 אלף שקל), אופנועי הארלי דיווידסון ממשיכים להיתפס כנחשקים ביותר אצל צעירים, אבל עוד יותר אצל צעירים ברוחם, גברים בגיל מעל 40...
באופן פרדוקסלי חייב ההרלי לא מעט מהפרסום שלו למועדון האופנועים המצטלם היטב של "מלאכי הגיהנום", זה שבעבר גרם לו לנזקים תדמיתיים קשים. אם פעם ניסתה החברה להתנער מכל קשר לדימוי האלים והנוקשה של אותה חבורה כוחנית וחזקה, שהתיישבה על האופנוע שלה ומתעקשת לבחור רק בו, היום היא כבר מבינה שאולי החב'רה המקועקעים האלה, על אף ריח האלכוהול והקעקועים המרתיעים, לא כל כך מזיקים לעסקים...
